רשלנות רפואית אורולוגית / של אורולוג

אורולוגיה (Urology) היא ענף ברפואה המתמקד בבעיות בדרכי השתן של זכרים ונקבות, ובמערכת הרבייה הזכרית. אצל גברים מערכת השתן חופפת למערכת הרבייה; אצל נשים, לעומת זאת, היא מסתיימת בפות. בשני המינים שתי המערכות קרובות ולכן בעיות באחת לעתים קרובות משפיעות גם על השנייה.

האורולוגיה משלבת תחתיה טיפול תרופתי לבעיות כגון דלקות שתן, וטיפול ניתוחי לבעיות כגון מומים מולדים, הגדלה שפירה של הערמונית וסרטן.

איברי גוף ונושאים בהם נוגעת אורולוגיה:

  • הכליות
  • השופכן (מוביל השתן)
  • שלפוחיות השתן
  • השופכה
  • מערכת הרבייה הזכרית
  • ברית מילה
  • נפרולוגיה
  • פרוקטולוגיה
  • אימפוטנציה

מערכת השתן (urinary system)

השתן הוא התוצר הסופי של סינון הדם מחומרים רעילים. כל כמות הדם עוברת
דרך הכליות אינספור פעמים ביום, ושם עובר הדם תהליך מאוד מורכב שבמהלכו
מופרשים לנוזל שיהיה לאחר מכן שתן כל החומרים המיותרים, ונספגים מחדש כל
החומרים להם זקוק הגוף. נוזל השתן מורכב מעודפי המים שאנו שותים מצד אחד
ומהמים שנוצרים בתאי הגוף עצמו בתהליך חילוף החומרים מצד שני.
מהכליות עובר השתן דרך צינורות המכונים שופכנים לשלפוחית השתן, שם הוא
נאגר, ומשם מועבר בזמן המתאים דרך צינור השופכה לאסלה.

לכליות יש כמה תפקידים חשובים נוספים מלבד סינון הדם, כולל ייצור
הורמונים האחראים על ייצור תאי הדם האדומים (אריתרופוייטין) וכאלו
שאחראים על לחץ הדם.

בגבר יש איבר נוסף, בלוטת הערמונית (פרוסטטה), שתפקידה העיקרי קשור
להפריה, אולם בגלל מיקומה האסטרטגי בצוואר שלפוחית השתן היא מסייעת
בשמירת השתן בשלפוחית עד שיווצרו התנאים המתאימים להתרוקנותה.

שלפוחית השתן עצמה היא שק שרירי, חזק באופן בלתי רגיל, עם אספקת עצבים
עשירה. תפקיד העצבים הוא לחוש מתי השלפוחית מלאה ולתת פקודה לריקונה. יחד
עם זאת, יש עצבים נוספים שנושאים אותות מהמוח ושאומרים מתי הזמן הנאות
לעשות זאת. באופן תקין הקיבולת המקסימלית של שלפוחית השתן היא כחצי ליטר,
אך באנשים מסוימים גם יותר. הדחף הראשון להשתנה מתקבל כאשר נפח השתן
בשלפוחית הוא כ- 150 מיליליטר.

שיבושים יכולים לנבוע מליקוי בתפקוד הכליות שעשוי לגרום להפרעה בייצור
השתן או בסינון הדם, דבר שעשוי לגרום להצטברות רעלים ונוזלים בגוף.
סוכרת, לחץ דם גבוה, תרופות ומחלות חיסון עצמי כמו זאבת הם בין הגורמים
השכיחים ביותר לליקוי בתפקוד הכליות.

כמו כן יכולים לנבוע שיבושים מהפרעות מכניות בכליות ובשופכנים (אבנים,
גידולים, ציסטות וכדומה), או מהפרעות נוירולוגיות הגורמות להפרעה בריקון
שלפוחית השתן (ריקון יתר גם כשיש רק כמויות קטנות או אי-ריקון גם בכמויות
גדולות).

הגדלה שפירה או ממאירה של הערמונית (הפרוסטטה) היא הסיבה השכיחה ביותר
להפרעה בזרימת השתן בגברים מבוגרים. זיהום בדרכי השתן הוא הסיבה השכיחה
ביותר לתסמינים הקשורים במתן שתן בנשים צעירות.

בדיקת השתן הכללית, אולי אחת הבדיקות הראשונות שנכנסו לשימוש כבר לפני
יותר מחמשת אלפים שנה, מלמדת אותנו הן על מחלות כלליות כמו סוכרת, צהבת
או התייבשות, והן על מחלות המשפיעות על הכליות ועל דרכי השתן. לכן זוהי
בדרך כלל הבדיקה הראשונה שנעשית לבירור הפרעה בכליות ובדרכי השתן. בדיקת
רמת הקראטינין והשיינן (אוראה) בדם מצביעות על תפקוד הכליות. בדיקות
הדמיה כמו אולטרסאונד וטומוגרפיה ממוחשבת (CT) מלמדות על המבנה האנטומי
של הכליות, בעוד מיפוי כליות או בדיקת IVP (בה מזריקים חומר ניגוד לווריד
ורואים את מהלכו דרך הכליות ודרכי השתן) מלמדים על תפקוד הכליות.

אורולוגים (מומחים להפרעות בדרכי השתן) מציעים בדרך כלל תצפיות ישירות
לתוך שלפוחית השתן ובודקים את נפח השלפוחית ואת זרימת השתן. בנוסף, ניתן
לבצע בדיקת אולטרא סאונד של הערמונית, ולקחת ביופסיות מהכליות, מהערמונית
ומשלפוחית השתן.

מחלות כליה או מומים מולדים בכליות:

במחלות כליה, בדיקות השתן מגלות חריגות בתרכובת השתן כגון חלבונים או תאי דם. כיוון שהכליות חיוניות ביותר לגוף האדם חולי כליות למיניהם נזקקים לתחליף מלאכותי הנקרא דיאליזה. מומים בכליות נפוצים יותר מבכל מערכת אחרת בגוף האדם.

    • כליית סיבוב לא תקין.
    • כליה מוגדלת.
    • כליה דמוית פרסה.
    • כליה ניידת/אקטופיה.
    • היעדר התפתחות כליות/תסמונת פוטר.
    • כליה לקויה
    • כליה פוליציסטית (רב-כיסייתית)
    • PKD – מחלה גנטית דומיננטית ובה מתרבים עם הגיל הפצעים הפנימיים (פוליציסטיס) עד לאי תפקוד הכליות וצורך בדיאליזה או השתלה.
    • כליה ציסטית לשדית.

 

סוגי ניתוחים או טיפולים אורולגים בהם נתגלו מקרי רשלנות רפואית:

  • הוצאת סטנט מהשופכה
  • אשך תמיר
  • היפוספדראס
  • היפוספדראס מורכב
  • כריתת כליה פשוטה
  • כריתת כליה רדיקלית
  • קונדילומה לגבר
  • אורטרוטומי
  • ארטרוסקופיה
  • מיאטוטומי
  • כריתת אשך
  • ביופסית אשך
  • ברית מילה
  • הידרוצלה
  • הידרוצלה דו-צדדי
  • הידרוצלה לילדים
  • הרחבת שופכה
  • ניתוח ואזקטומי
  • ניתוחי וריקוצלה
  • סגירת פיסטולה
  • ציסטוסקופיה כולל ביופסיה

תביעות רשלנות רפואית בתחום האורולוגיה:

בישראל מוגשות תביעות רשלנות רבות כנגד אורולוגים ובתחום האורולוגיה. תביעת רשלנות רפואית של אורולוג הינה בד”כ בנושא של איחור באבחון מחלה אורלוגית או בעיה כלשהי אחרת אשר אילו האורולוג היה מגלה אותה ו/או מטפל בה בזמן, ניתן היה למנוע נזק גדול יורת לכליות או לצינור השופכה, או נזקים כגון אימפוטנציה.

על מנת להעריך את סיכויי המקרה שלך, ניתן ליצור קשר עורך דין טל נבו או עו”ד ענת מולסון המייצגים מאות נפגעי רשלנות רפואית. רבים מהם בתחום אורולוגיה, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net או באמצעות טופס יצירת הקשר שבצד שמאל