תביעה לפיצויים בגין שיתוק מוחין- רשלנות רפואית

א 000497/93 שיתוק מוחין, פיגור שכלי, רשלנות רפואית, עורכי דין

א 000497/93
בית משפט מחוזי חיפה

25/08/2004
תאריך:
כב’ השופט י. גריל
בפני:

עבד אביחי
בענין:

התובע
מ. קין
ע”י ב”כ עו”ד

– נ ג ד-

מדינת ישראל/משרד הבריאות

הנתבעת
פרקליטות מחוז חיפה
ע”י ב”כ עו”ד

התובע הגיש תביעה לפיצויים בגין שיתוק מוחין שנגרם לו, לטענתו, ברשלנותה של הנתבעת עקב טראומה מיילדותית שעבר בהיותו עובר ברחם אימו, וזאת בעטיו של טיפול אשר ניתן לאמו על ידי הצוות הרפואי של בית חולים שבבעלות הנתבעת.

יש לבחון את שאלת עמידתו של הטיפול אותו העניק הצוות הרפואי לאמו של התובע בסטנדרט הסבירות והזהירות הראויה בהתאם לפרקטיקה הרפואית שהייתה מקובלת במועד בו ניתן טיפול זה. במקרה דנן הייתה חריגה מנורמת הזהירות הנדרשת.

כאשר השאלה במחלוקת היא האם לא ניתן טיפול מסוים לחולה, או שלא נערכה לו בדיקה מסוימת – וכאשר הרופא טוען שאכן הטיפול או הבדיקה לא נערכו – הרי שהעדרו של רישום בדבר טיפול או בדיקה כאמור לא יצדיק בהכרח את העברת נטל השכנוע אל הרופא לשם הוכחתה של אותה עובדה נגטיבית. זאת משום שבשעת הטיפול אין הרופא יכול לפרט את כל הבדיקות והטיפולים שאין הוא עורך למטופל, ובדרך כלל לא מצופה ממנו שירשום איזה טיפול או בדיקה הוא נמנע מלערוך. לא כן הדבר מקום בו ניתן למטופל טיפול שאמור היה להביא לתוצאות מסוימות ואלה אינן מתקיימות: במקרה כזה ניתן לצפות מן הרופא שירשום כי התוצאות אותן קיווה להשיג באמצעות הטיפול לא הושגו.

במקרה דנן הוכח על ידי התובע כי הנתבעת התרשלה בטיפולה באמו, וכי היה בטיפול רשלני זה כדי להגביר את הסיכון שהתובע ייוולד עם נזק מוחי. עם זאת, עלה בידי הנתבעת להצביע על גורמים נוספים שהיה בהם כדי להגביר את הסיכון לגרימת נזקו של התובע. הנתבעת לא הצליחה לשלול כי הטיפול הרשלני אשר העניקה לאמו של התובע הוא אשר גרם לנזק, אולם מאחר שמדובר ב”סיבתיות עמומה”, יש לפסוק לתובע פיצוי הסתברותי לפי שיעור הסיכון שהוגבר על ידי הנתבעת.

Some of university partners already have an existing lms system and may choose to https://essaynara.com help with assignments use that instead