תקשורת בין רופא לחולה /למטופל

תקשורת רופא-חולה ושיפור הטיפול הרפואי במרפאה הממוחשבת

מאמר מאת פרופ′ שמואל רייס

 

מהפכת המחשוב עברה בקול דממה דקה, אין פוצה פה ומצפצף. לא עוד רשומות בכתב בלתי קריא, אך מצד שני עולם חדש של טעויות נפתח. התקדמות או נסיגה? במאמר זה דן פרופ’ רייס בתקשורת חולה-רופא-מחשב.

 

המחשב הוא היום אביזר קבוע בחדרי הרופאים במרפאות. מהפכת המחשוב עברה בקול דממה דקה, אין פוצה פה ואין מצפצף. איך עשיתם את זה? שואלים רופאים אמריקאיים, שם חדירת המחשב היא סביב 10% בקהילה, כשהסיבה העיקרית לכך היא התנגדות הרופאים (וכסף). אך לא בשאלת פריסת החידוש עסקינן היום, אלא בהשפעתו לטוב ולרע, ובעיקר על הטיפול הרפואי. לכאורה, חידוש טכנולוגי בעל פוטנציאל אדיר לשיפור הטיפול. לא עוד רשומות בכתב בלתי קריא, בשלל שפות, מרשמים ומכתבים בכתב של רופא (“רואים שאתה רופא, אי אפשר לקרוא את הכתב שלך”). חסל סדר טעויות רפואיות, המחשב יזהה ויתריע על מינון שגוי, על תגובות בין תרופתיות ועל בדיקות חריגות. המידע הרפואי המהימן יהיה במרחק קליק או שניים וכך החלטותינו תהיינה משודרגות במהימנות ובעדכון שלהן. לרשות המנהל הרפואי יעמדו נתונים מצטברים בזמן אמת והחלטותיו תהיינה מבוססות ומחוברות למציאות וגם הביצועים האישיים של כל אחד מאיתנו יזכו למשוב וישמשו להשתפרות מתמדת. האומנם כך?

 

ראשית, בכל מפגש לא מקצועי חוזרת התלונה: “אני/ אשתי/ חמותי היינו אצל הרופא והוא אפילו לא הסתכל עלינו, עיניו היו נעוצות במסך המחשב”. שנית, הספרות מתקשה להביא הוכחות בדבר יעילות המחשוב (לאחרונה, יש מידע ראשוני על שיפור ברפואה מונעת, ברפואה ממוחשבת). שלישית , וחמור מכל, מסתבר שהחידוש כרוך גם בתוצאות בלתי רצויות: ביניהן עולם חדש של טעויות (אשר בסביבות מסוימות מגביר תחלואה ותמותה-למשל בטיפול נמרץ), והשפעות שליליות על תקשורת חולה-רופא. לאחרונה, מתרבות העדויות על השפעת המחשב על החשיבה הקלינית. המחשב מכוון את מהלך החשיבה הקלינית שלנו. מסכים שמופיעים, התראות, שאילתות קוטעות את ההתנהלות הקלינית הטבעית שלי ומסיטות אותה לשאלות של רפואה מונעת עוד לפני שהתבררה סיבת הביקור וכיו”ב. חברה סיפרה שנכנסה לרופאת משפחה לאחרונה, ולפני שהספיקה למסור את סיבת הביקור, כבר “הותקפה”: האם עשית ממוגרפיה?. החוקרים מודאגים מחשיבה רדודה, מוכוונת מגבוה ותגובתית עם אבדן של חושים קליניים, ראיה רחבה וסקרנות.

 

האם צדקו השמרנים שבינינו ורואי השחורות? איני סבור כך. לדידי, המחשוב בעל פוטנציאל של ממש לשדרוג הטיפול הרפואי ולתמיכה בהתפתחות המקצועית שלנו. אישית, אני חש כרופא משודרג מאז כניסת המחשב לחדרי ולחיי. המידע מבוסס הוכחות מהימנות אכן במרחק קליק או שניים, המידע ברשומה זמין, מערכת האופק מאפשרת לי לראות מעבר לאופק הקודם את תיקי חולי המאושפזים ולא רק אותם. מכתבי היועצים והבדיקות עולים על מסכי בזמן אמת. אני יכול להעלות חומרי הדרכה למטופל על המסך ולהדפיסם מול עיניו המשתעות.

 

אעפ”כ, מן הראוי לתת את הדעת על הבעיות ולהיות פרואקטיבי בפתרונן.

 

הידידותיות של הרשומה הממוחשבת כיום רחוקה מלהיות מספקת. הנגישות למידע איטית מדי ומסורבלת (מסך נפרד). זרימת המסכים ברשומה אינה תואמת דיה את זרימת המפגש. כל אלה דורשים שיפור ועדכון (אשר מתבצעים ואני אופטימי לגבי שיפור בתחום).מן הראוי ששיתוף הפעולה בין כל השחקנים בתחום: משרד הבריאות, הקופות , חברות התוכנה וכיו”ב יגבר ושהרשומה הרפואית הלאומית תהיה כבר למציאות מצילת חיים.

 

אין די בהדרכה טכנית לשימוש במחשב ויש להדריך את כלל הרופאים בתקשורת חולה-רופא-מחשב. חברי ואני שדרגנו עשרת דברות של העצמת המפגש ע”י הסביבה הממוחשבת, מבוססות על הספרות ועל מחקרים שערכנו בתחום. למשל: בעת שיחה על נושא טעון הסר את ידיך מהמקלדת והעכבר, הסתובב למטופל והראה קשב מלא. או: שתף את המטופל במסך. וגם: כשאתה מקליד הקרא את מה שמוקלד או המשך בשיחה. גיבשנו סדנת הדרכה בת יום במרכז הסימולציה (מסר) והוכחנו שהיא משפרת את הכישורים בתחום.

 

יש ללוות את כניסתו החרישית של המחשוב למרפאותינו באבטחת ובקרת איכות של השפעתו על התקשורת, איכות הנתונים והטיפול הרפואי. כך יהיה המחשב לבן ברית נחשק המעצים את המפגש הקליני ולא לאויב שמשתמשים בו באופן מינימאלי או נשאבים אליו תוך שכחת המטופל שמולנו.