דימום בלידה- רשלנות רפואית

שלום רב יש לי שאלה אני ילדתי בניתוח קיסרי שלדעתי הלא מקצועית לא הייתי אמורה לעבור ניתוח כלל ורציתי אחת ולתמיד להשתיק את מצפוני אם היה או היה רשלנות רפואית ולכן הייתי רוצה לשמוע את דעתך.הגעתי עם דימום בשבוע 40 ולאחר בדיקת רופא במייון נאמר לי שלא תהיה לידה כיוון שיש לי פתיחה של 1 1.5 ושאני אחזור עוד כמה ימים. לאחר שעתיים חזרתי עם צירים של 98 במוניטור ולאחר 5 שעות עברתי שוב בדיקה והיה פתיחה 3 והכניסו אותי לחדר לידה לאחר שעתיים בערך קיבלתי אפידורל כשהייתי בצירים של עד 130 במוניטור,ולאחר שעתיים הרופא החליט להוריד לי את המים,(בפתיחה של 3.5)בטענה שהלידה לא מתקדמת,”ואי אפשר שתהיי פה כל הלילה” ולאחר שהצירים צנחו ל15 החדירו לי בחזרה את המים(מי שפיר)שאולי העובר תקוע והמים “ישחררו אותו”ובטענה שהדופק של הילד יורד,ולאחר 4 שעות החליטו על ניתוח קיסרי דחוף,מה דעתך בעניין?

מום מולד- מומים מולדים- רשלנות רפואית בהריון?

מום מולד- מומים מולדים – רשלנות רפואית בהריון?

במהלך בדיקות אולטרסאונד, ייעוץ גנטי או בדיקת שקיפות עורפית, הרופא עלול לאתר ממצאים שונים בעובר.

במידה ונולד לך תינוק עם מומים מולדים או פגמים גנטיים, אשר לא גילו אותם במהלך ההריון, ניתן לבדוק אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך חינם ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל

מומים מולדים מוכרים במיוחד:

  1. תיקון שפה שסועה- מתבצע בגיל חודשיים ובאותו הניתוח מתבצע תיקון ראשוני של האף, החיך השסוע מתוקן לקראת גיל 10 חודשים. בעתיד, עשוי להזדקק הילד לניתוחים נוספים כגון שתל עצם לרכס השיניים, ניתוח נוסף של האף והמחיצה.
  2. סגירה מוקדמת של תפרים בגולגולת של הילוד וכתוצאה מכך עיוות גולגולת / עיוותים בגולגולת – ילדים אלה נזקקים על פי רוב לניתוח נרחב במהלך שנתם הראשונה שנועד לאפשר גדילה סימטרית ובלתי מוגבלת של עצמות הראש והפנים.
  3. שחזורי אפרכסת לילדים שנולדו ללא אוזן חיצונית – התפתחות רבה חלה בשנים האחרונות בתחום. בשיטה שפותחה בעשור האחרון, משוחזרת אפרכסת האוזן מסחוס שנילקח מצלע של המטופל בשני ניתוחים.
  4. שחזור שטחים נרחבים של עור שניזוקו מכוויה או מעורבים בתהליך גידולי – שיטה מעניינת וחדישה מאפשרת למתוח עור קיים כדי להרוויח רקמה בריאה.

אולי גם יעניין אתכם:

בישראל מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות, בעיקר בגין אי גילוי בזמן ההריון של מומים מולדים, או נזקי גוף שונים כגון:

מחלות גנטיות נוספות :

 

מילון מונחים רפואיים של מומים מולדים או נכויות שונות:

 

  • המיפלגיה (hemiplegia) – שיתוק צד גוף אחד
  • דיפלגיה (diplegia) – שיתוק בגפיים תחתונות בעיקר
  • טטרפלגיה (tetraplegia) – שיתוק בארבע גפיים
  • קורטקס (cortex) – קליפת המוח
  • דיסטוניה (dystonia) – ליקוי בתנועה המתבטא בכיווץ לא רצוני של שרירים
  • דיסקנזיה (dyskinesia))- ליקוי ביכולת לבצע תנועה רצונית שביטוייה פעילות שרירית לא רצונית
  • גרעינים בזאלים – (basal ganglia) גרעינים מוחיים הקשורים לוויסות התנועה הרצונית
  • אטקסיה (ataxia) – ליקוי במוח הקטן המתבטא בקושי בשיווי משקל וקואורדינציה לקויה
  • צרבלום (cerebellum) – המוח הקטן
  • אפילפסיה (epilepsy) – ליקוי במוח בו פעילות חשמלית בלתי תקינה גורמת לפירכוסים
  • הידרוצפלוס (hydrocephalus) – מצב של הצטברות נוזל מוחי בחדרי המוח
  • לא פרוגרסיבי (progressive חoח) – שאינו מחמיר עם הזמן
  • אנומליה (anomaly) – שינוי או סטייה שאינם קיימים אצל האדם הבריא
  • שכיחות (prevalence) – אחוז האוכלוסייה שיש לה לקות מסוימת בזמן נתון
  • היארעות (incidence) – מספר המקרים החדשים בקבוצה מסוימת בתקופת זמן מסוימת
  • אספיקציה (asphyxia) – מצב של אספקת חמצן לקויה לאיבר מסוים
  • מונופלגיה (Monoplegia). סוג זה מתאפיין בנכות בגפה אחת (יד או רגל).
  • דיפלגיה (Diplegia), נכות באזור פלג הגוף התחתון, בדרך כלל הגב ושתי הרגליים.
  • המיפלגיה (Hemiplegia), נכות בצד אחד של הגוף: יד, רגל וגב באותו הצד.
  • טריפלגיה (Triplegia), נכות של שלוש גפיים וגב.
  • טטרפלגיה או קוודריפלגיה (Tetraplegia, Quadriplegia), נכות של ארבע הגפיים וגב.
  • אטטוזה: תנועתיות יתר ואי-יכולת לדייק בתנועה
  • טוקסופלזמוזיס (toxoplasmosis) – זיהום הנגרם ע”י פראזיט שעלול לפגוע במוח העובר
  • CMV – וירוס מקבוצת ההרפס העלול לגרום פגיעה חמורה למוח העובר
  • כוראומניאוניטיס (choreoamnionitis) – זיהום חמור ברקמת השילייה
  • קונגניטאלי (congenitlal) – מולד
  • ציטוקין (cytokine) – חלבון המיוצר ע”’ תאי הדם הלבנים
  • PVL – נזק לחומר הלבן שסביב חדרי המוח
  • איסכמיה (ischemia) – חוסר זרימת דם מספקת לאיבר הגורמת למחסור בחמצן
  • טריגר (trigger) – גירוי או גורם היוצרים תגובה
  • קורטקס (cortex) – קליפת המוח
  • היפוקסיה (hypoxia) – אספקת חמצן ירודה לאיבר
  • קונטרקטורות (contrauctures) – קיצור קבוע של שרירים או גידים סביב מפרק המגביל את טווח התנועה
  • סקוליוזיס (scoliosis) – עקמת של עמוד השדרה
  • אפילפסיה (epilepsia) – הפרעה חשמלית במוח שעלולה לגרום לפיירכוסים
  • דיזארטריה (dysarthria) – ליקוי בדיבור כתוצאה מחולשת שרירים המסייעים בהפקת דיבור
  • דפורמציה (deformity) – עיוות

במידה ונולד לך תינוק עם מומים מולדים או פגמים גנטיים, אשר לא גילו אותם במהלך ההריון, ניתן לבדוק אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית

להערכת סיכויי ושווי תביעתך חינם ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

 

thetruthspy reviews official proclamation

פנילקטונוריה – pku- רשלנות רפואית בהריון?

פנילקטונוריה pku – רשלנות רפואית בהריון?

מהי פנילקטונוריה (phenylketonuria)?

הפרעה מטבולית-תורשתית, שמאפייניה: אי-סבילות לתזונה של חומצת-אמינו חיונית פניל אלנין הצטברות תמידית של החומצה בנוזלי הגוף (יתר-פניל-אלנין) וגם פיגור שכלי קשה, בהיעדר טיפול הולם ביילוד, עקב היחשפות מערכת העצבים המרכזית לרמות פניל-אלנין גבוהות, וסיבתה פגם בחילוף החומרים של הפניל-אלנין בגלל חסר באנזים פניל-אלנין הידרוקסילאז או בקופקטור טיטרה-הידרו-ביופטרין.

במדינות רבות ובכללן ישראל, מתבצעת סריקת ילודים לאיתור פֶנִילְקֶטוֹנוּרְיָה ומרבית היילודים, המאותרים והמטופלים באמצעות טיפול תזונתי מותאם, שעיקרו תזונה דלת פניל-אלנין, מתפתחים היטב מבחינה שכלית, גופנית וחברתית. נשים כמו גם גברים מסוגלות להעמיד צאצאים, אך העובר עלול ללקות בתסמונת פנילקטונוריה אימהית במידה והוא ייחשף לרמות גבוהות של פניל-אלנין שמקורו באם. תופעת הפנילקטונוריה מאתגרת את הביולוגיה המולקולרית המעמידה תכונות מסוימות וכלליות של החי על המבנה המולקולרי של תרכובות מסוימות. עד כה לא נמצא הסבר משכנע לשונות בהתבטאות המוטציות (בפינוטיפ) למרות זהות מוחלטת במוטציות (בגינוטיפ) בקרב חולים בפנילקטונוריה.

פניל-אלנין (phenylalanine) נמנית על עשר החומצות-אמינו החיוניות, שאין לגוף האדם מנגנונים ביוכימיים ליצירתן, ולכן הוא חייב לקבלן במזונו. הפניל-אלנין חיונית כמו יתר החומצות-אמינו לשם בניית חלבונים ומשמשת חומר מוצא לתרכובות חשובות לגוף. היא בין הבודדות המסוגלות לעבור את מחיצת דם-מוח (Blood brain barrier) שהיא קרום חדיר למחצה, עשויה משכבה כפולה של תאים, המונעת מחומרים מסוימים הנישאים בזרם הדם לחדור אל רקמות המוח, ובכך להשפיע על פעילותו. פניל-אלנין מצויה בשפע במוצרי בשר וחלב, והאדם בד”כ מקבלה בכמות עודפת בתזונה רגילה. הגוף צורך את הנחוץ לו ואת היתרה הוא הופך לחומצת-אמינו טירוזין (ראה תמונה) באמצעות אנזים פניל-אלנין הידרוקסילאז (Phenyalanine-4-hydroxylase, PAH) וקופקטור טיטרה-הידרו-ביופטרין (tetrahydrobiopterine, BH4).

פנילקטונוריה טיפוסית (Classic PKU) מאופיינת ברמות גבוהות של פניל-אלנין מעל 10 מ”ג% (בד”כ מעל 16 מ”ג%) ורמת הסבילות לפניל-אלנין היא קצובה יומית של 250 עד 350 מ”ג פניל-אלנין. לחולים אילו חסר מוחלט או כמעט מוחלט של PAH ובלא טיפול מרבית החולים יסבלו מפיגור שכלי קשה.
פנילקטונוריה בינונית (Moderate PKU) מאופיינת ברמות גבוהות של פניל-אלנין מעל 10 מ”ג% ורמת הסבילות לפניל-אלנין היא קצובה יומית של 350 עד 400 מ”ג פניל-אלנין.

פנילקטונוריה קלה (Mild PKU) מאופיינת ברמות גבוהות של פניל-אלנין מעל 10 מ”ג% ורמת הסבילות לפניל-אלנין היא קצובה יומית של 400 עד 600 מ”ג פניל-אלנין.

הפרעת יתר-פניל-אלנין קלה (Mild Hyperphenylalaninemia או non-PKU HPA) מאופיינת ברמות גבוהות של פניל-אלנין 2 עד 10 מ”ג% בתזונה רגילה, אבל בשונה מפנילקטונוריה אין היא מאופיינת בפיגור שכלי ואין צורך בהגבלות בתזונה. ובכל זאת קיים סיכון, אומנם הרבה יותר קטן, להתפתחות שכלית לקויה בהיעדר טיפול.

פנילקטונוריה לא טיפוסית (קשה) (Malignant PKU) מקורה בחסר קופקטור טיטרה-הידרו-ביופטרין (BH4) והיא עלולה להסתיים בפיגור שכלי ומוות בגיל צעיר למרות מאמצי הטיפול. לבני אדם עם חסר BH4 יש הרבה יותר בעיות נוירולוגיות ניכרות שאינן נמנעות בעקבות תזונה דלת פניל-אלנין. השימוש במונח Malignant PKU נזנח בעקבות ההצלחות באבחון ובטיפול המונע.

פנילקטונוריה אימהית (Maternal PKU) היא הפרעה התפתחותית קשה עם פיגור שכלי המופיעה אצל צאצא לאם עם פנילקטונוריה הנחשף בתקופה העוברית לריכוז גבוהה של פניל-אלנין בדם אמו.

בישראל ןובעולם מוגשות כל שנה תביעות רשלנות רפואית רבות בגין רשלנות בהריון דהיינו אי אבחון פגמים גנטיים או מומים מולדים אשר ניתן וצריך היה לגלותם בעת ההריון ולאפשר להורים לבצע הפסקת הריון.

לבדיקת אפשרותך להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין אי אבחון פגם גנטי או מום מולד, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net

Learning analytics we round out this list with yet another technology that has really begun to gain momentum over the https://pro-academic-writers.com last year or so, and is clearly focused on enhancing learning outcomes by leveraging data