הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) רשלנות רפואית

הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) רשלנות רפואית

 

בדיקה זו נחשבת לאחת הבדיקות היקרות והיעילות ביותר בעולם הרפואה. בדיקה זו אינה מסוכנת כלל היות וגורמי הקרינה אינם קיימים כאן (בניגוד לבדיקת הסי.טי הקלאסית או בדיקה אחרת עם חשיפה לקרינה מסוג אחר).

 

בבדיקה זו המטופל נכנס לחלל מסוים שבתוכו קיים תהודה מגנטית. גלי רדיו החזקים פי 30,000 מהשדה המגנטי של כדה”א מופעלים על הגוף הנמצא בתוך המכונה. תהודה זו משפיעה על אטומי הגוף (אטומי המימן השכיחים בגופינו) ע”י שינוי המיקום של הגרעין. כאשר החלקיקים חוזרים למקומם הם שולחים גלי רדיו הנקלטים ע”י גלאי ומזוהים ע”י הפקת תמונה ממוחשבת. לפי העוצמה והמיקום של אותות אלה ניתן ליצור תמונה אותה ניתן לפענח.

 

הרקמה בעלת הכי פחות אטומי מימן כמו עצמות תראה כהה בתמונה, בעוד שהרקמה העשירה באטומי מימן כמו רקמות שומן תראה הרבה יותר בהירה.

 

על אותו עקרון ניתן לצלם כל איבר בגוף, כאשר הפקה מוצלחת של צילומים נתונה עדיין לאזורי המוח השונים, ברכיים, ובעיקר רקמות רכות.

 

בדיקה זו יעילה מאוד באבחון גידולים (שפירים או ממאירים) במוח וכן מאפשרת לבחון את רמת התפשטותם. כמו כן אבחון איסכמיה (חוסר חמצן) במצב של דימום מוחי, עקב שבץ או פגיעה מוחית, שינויים במוח כתוצאה מטרשת נפוצה, מחלות נוירולוגיות אחרות כגון פרקינסון, אלצהיימר והנטינגטון.

 

בעזרת בדיקה זו ניתן גם לבדוק את הלב ואת כלי הדם המקיפים אותו, כך ניתן לאתר פגמים בלב או שינויים בעובי שריר הלב לאחר התקף לב למשל. ניתן גם לאבחן איברים פנימיים אחרים כגון, המפרקים, עמוד השדרה ולעיתים גם את הכבד, הכליות והטחול.

 

אחד היתרונות של הMRI על פני הסי.טי מעבר להיעדר הקרינה המסוכנת היא העובדה שכאן ניתן לצלם כמעט מכל זווית כאשר בסי.טי הצילום נעשה בצורה הוריזנטלית (אופקית). ניתן גם לקבל אינפורמציה רבה מהבדיקה כאשר מסי.טי הידע המתקבל הוא יותר מצומצם. מכאן שרופא אשר הסתמך רק על בדיקת סי.טי לאבחון למרות שלא קיבל תוצאה חד משמעית מעמיד את חיי מטופליו בסכנה שכן האינפורמציה הרבה שניתן להשיג קיימת ע”י טכניקת ה MRI  ואין להסתמך אך ורק על בדיקת סי.טי כאשר זו אינה מלמדת רבות.

 

כך למשל, אם חולה מתלונן על כאבי ראש עורפיים למשל, סחרחורות, תחושות עילפון או אף פגיעה בראייה (טשטוש או ראייה כפולה) יש להפנותו לבדיקה זו כאשר הבדיקות הראשונות לא הניבו ממצאים ברורים. ייתכן ושוכן לו קריש דם מסתורי במוח אשר עשוי רק להתגלות באמצעות בדיקה זו על אף שבדיקות קודמות שללו את הימצאותו.

 

יש מקום להמליץ על בדיקה זו במיוחד לנשים צעירות אשר נמצאות בסכנה (כדי למנוע קרינה מיותרת למע’ המין הנקבית), לאור התופעה לעיל או תופעה אחרת (למשל הפרשה מוגברת של פרולקטין כתוצאה מגידול בבלוטת יותרת המוח). בדיקה זו אינה מסוכנת כלל (פרט אולי לשבועות ראשונים של ההיריון) ולכן מומלץ לבצעה במהירות מאשר לא להמליץ על בדיקות אחרות כלל או לשלוח לבדיקות שלא יאבחנו מעבר לכל ספק. הימנעות מהפנייה לבדיקה זו עלולה לגרום למותו של המטופל/ת במיוחד כאשר מדובר באיבר כה חיוני כמו המוח.

 

מה גם כאשר למטופל/ת יש רקע אונקולוגי מדאיג הרי שמומלץ לבצע בדיקה זו במקום אם לא בנוסף לבדיקות הנוספות השגרתיות באבחון גידולים. בדיקה זו מפוענחת לרוב ע”י רדיולוג מומחה לבדיקות הדמיה אך ישנם מקרים בהם נוירולוג או מומחה אחר לתחום המדובר צריך להצטרף לאבחנה ולדווחה בהקדם למטופל/ת. כמובן שאבחון לקוי גם יעמיד את הרופא בסכנה לתביעת רשלנות היות והעמיד את חיי מטופליו בסכנה ואף ייתכן וגרם נזק בלתי הפיך.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית הקשורה לבדיקת MRI ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל למעלה

 

סרטן הריאה – טיפולים כימורפיים

אתר רשת רפואה מדווח כי אירסה (gefitinib) הינו מעכב של האנזים תירוזין קינאז (Tyrosine kinase) בקולטן גורם הגדילה האפידרמלי (EGFR – Epidermal Growth Factor Receptor) שפותח כתרופה נוגדת גידולים חדשנית, בעלת מנגנון פעולה שהינו מדויק יותר ובעל פרופיל בטיחות טוב יותר בהשוואה לכימותרפיה.

סרטן הריאה הינו הגורם מספר אחת בעולם למוות כתוצאה מסרטן. בישראל, היארעות סרטן הריאה (לסוגיו השונים) הינה כ-1,600 חולים חדשים בשנה. למרות ההתקדמות בגילוי מוקדם ובטיפולים המקובלים, סרטן הריאה מסוג NSCLC (המהווה 85% מסרטני הריאה) מאובחן בדרך כלל בשלב מתקדם והינו בעל פרוגנוזה גרועה. הטיפולים הכימותרפיים המקובלים כיום אינם ממוקדים לתאי הגידול ואינם ייעודיים במנגנון התאי שלהם ובדרך כלל קשורים לרעילות גבוהה בטווח הקצר והארוך.

בגידולי ריאה מסוג NSCLC קיימות מוטציות ספציפיות בתירוזין קינאז שבגידול, ובאופן ממוקד וייחודי אירסה משפיעה בעיקר על התירוזין קינאז המוטנטי, ובאמצעות מנגנון זה מעכבת גדילה מואצת בתאים הסרטניים

רשלנות רפואית של מכון / מכוני רנטגן, MRI, סי טי

תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות בגין רשלנות רפואית של מכוני רנטגן.

נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, הפרופ’ חיים הרשקו, מתריע מפני סכנה למטופלים בבתי החולים בשלב אבחון מחלתם במכוני ההדמיה. בדברים שנשא השבוע בכנס של המרכז האוניברסיטאי אריאל אמר הרשקו כי כשל בתקשורת בין גורמים בבית החולים עלול לגרום טעויות רפואיות. “מכון הרנטגן הוא האתר המסוכן ביותר בבית החולים, כי מופנים אליו חולים קריטיים לצורכי אבחון. חולה יכול לשהות שם עשר דקות עד שעה, ויש חולים שמצאו את עצמם שם ללא כל השגחה רפואית, לעתים לבדם ולעיתים רק עם קרוב משפחה”, אומר הרשקו.

לדבריו, “במחלקה רגילה יש רופאים ואחיות, אך ברנטגן אין תמיד צוות שמשגיח על מצבו של החולה. לעתים כדי לבצע בדיקות יש לתת למטופל סמי הרגעה שעלולים לדכא את מערכת הנשימה ודורשים זמן המתנה. הפתרון הוא להצמיד למכון הרנטגן אחות עם ציוד החייאה שתפקידה להשגיח אחר החולים”.

לפי הערכות איגוד הרדיולוגים, בישראל מבוצעים מעל לשני מיליון צילומי רנטגן בשנה, וכן כ-800 אלף בדיקות סי.טי ו-80 אלף בדיקות MRI במכוני ההדמיה בבתי החולים. בשנה הבאה אף הפעילות עשויה לגדול, בעקבות החלטה להכפיל את כמות מכשירי ה-MRI בבתי החולים ברחבי הארץ.

במקביל, בכנס רפואי שהתקיים שלשום ביוזמת ח”כ הד”ר רחל אדטו, הודיע סגן שר הבריאות יעקב ליצמן כי בכוונתו לחייב את בתי החולים להעביר למטופלים את כלל המסמכים עליהם הם נדרשים לחתום לפני טיפול רפואי, לרבות טופסי הסכמה מדעת. זאת, לדבריו, כצעד נוסף להגברת האמון במערכת הבריאות.

לפי נתונים שרוכזו לאחרונה במשרד הבריאות, מדי שבוע מוגשות כ-20 תלונות בטענה למחדלים בטיפול הרפואי, כאשר רק בנוגע לכאחת מהן ממונה ועדת בדיקה – סך הכל כ-50 ועדות חדשות בשנה. “חלק מהתלונות לא חמורות יחסית, למשל תלונה על יחס כלפי חולה או תור המתנה ארוך מדי, אולם ישנן תלונות כבדות משקל”, אומר הרשקו. לדבריו, כעשירית מהתלונות קשורות לאבחון מטופלים במכוני הרנטגן.

ב-2005 כבר הוגשה תוכנית עבודה להוספת תקני אחיות למכוני הדמיות ברחבי הארץ, במטרה להשגיח על החולים בזמן המתנתם וטיפולם במקום. התוכנית הכוללת מפתח לתקינת אחיות במכונים בהתאם לאורך המשמרות וכמות המכשירים, נערכה ביוזמת הרדיולוגים ובשיתוף רחל רווה ממינהל הסיעוד במשרד הבריאות, ונידונה במועצה הלאומית לדימות המייעצת להנהלת משרד הבריאות, אך נגנזה. לדברי יו”ד איגוד הרדיולוגים, הפרופ’ משה גרייף, “מעולם לא תוקננו אחיות במכוני רנטגן. העלנו את הנושא לדיון בעבר, אך לא אירע דבר. ישנן אחיות במכוני הרנטגן העוסקות בעיקר בצנתורים, והכנסת אחיות להשגחה על חולים היא השקעה כספית. חולים בדרגת סיכון אמורים להגיע כיום למכוני הדימות בליווי אחות או מתמחה וייתכן שישנם מצבים של חולים שאינם מושגחים כראוי”.

בספרות המדעית פורסמו בשנים האחרונות מאמרים הקוראים להגברת בטיחות הטיפול במכוני הדימות בבתי החולים. כך, למשל, מתארים חוקרים מאוניברסיטת וירג’יניה במאמר מספטמבר 2008, מטופל שהושאר ללא השגחה במכון הדימות בזמן שטכנאית הרנטגן הלכה להביא ציוד רפואי, אולם בניסיונו לקום לבדו מהמיטה – התהפך וניצל מפגיעה באורח פלא. בנוסף, מתואר במחקרם מטופל שהועבר לבית השימוש במכון הדימות, אולם לא מצא לבדו את האור, החליק על הרצפה ושבר את שתי רגליו.

“התאונות הטיפוליות הן מגיפה חדשה המתלווה לתחכום הגובר של שיטות הטיפול החדשניות והסכנות הכרוכות בהן”, אומר הרשקו, “מעבר להתייחסות האינדיווידואלית של הרופא המעורב, אני רואה את תפקידי בחשיפת כשלים ארגוניים ולהתריע על כך בפני הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ומחוצה לו”.

בישראל ישנם כבר כמה פסקי דין בגין איחור באבחון מחלות כגון סרטן ואחרות, שנובעות עקב רשלנות רפואית של מכוני רנטגן או MRI, או סי.טי

רשלנות רפואית רדיולוגיה- רשלנות של רדיולוג

רדיולוגיה הינו ענף ברפואה העוסק באמצעי דימות רפואיים. במקורו עסק ענף זה רק בשימוש בקרינה אלקטרומגנטית ובקרינה מייננת (רנטגן) לאיסוף מידע רפואי לצורכי איבחון וטיפול. תת-התחום ברדיולוגיה העוסק בשימוש ברנטגן, נקרא רנטגנולוגיה. בימינו רופאים רדיולוגים, לאחר שהם משלימים תקופת התמחות ארוכה, עושים שימוש בשורה ארוכה של אמצעי דימות (כגון אולטרה סאונד, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ו-MRI) כדי לאבחן ולטפל במחלות.

רדיולוגיה פולשנית אף היא תת-תחום ברדיולוגיה העוסק בטיפולים רפואיים בהנחיית אמצעי דימות. הביצוע הטכני של ההדמיה נעשה בדרך כלל על ידי טכנאי הדמיה (טכנאי רנטגן).

הגשת תביעת רשלנות רפואית בתחום הרדיולוגיה

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רפואית רבות בגין רשלנות ברדיולוגיה. לשם הגשת התביעה יש להצטייד בחוות דעת רפואית של רופא רדיולוג מומחה אשר יפרט בהרחבה מה הייתה הרשלנות ואילו נזקים נגרמו כתוצאה מכך.

הפיצוי תלוי בגודל הנזק שנגרם ויכול להגיע לסדרי גודל של מאות אלפי ש”ח ולעיתים אף מיליונים אם מדובר בנזק בלתי הפיך.

עורכי דין העוסקים בתחום רשלנות רפואית יטפלו בתיקים אלו באחוזים מהפיצוי המושג ללקוח בסיום התביעה ורק במקרה של הצלחה. ההוצאות היחידות שיש ללקוח לשם הגשת תביעה שכזו הן בגין איסוף וצילום מסמכים רפואיים, התייעצות עם רופא מומחה, חוות דעת של המומחה לבית משפט, אגרת בי”מ, נסיעות ושליחוית במידה ונדרשות. במידה וזוכים בתביעה, יש החזר כספי של ההוצאות הנ”ל, אשר בכל מקרה הן נמוכות וסמליות לעומת הפיצוי שאמור להתקבל אם אכן ארעה רשלנות רפואית.

להערכת סיכויי תביעתך, ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון, המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, שפרטיה מצד שמאל למעלה

Smear glue over this and when http://celltrackingapps.com it dries, you have a fake fingerprint