רשלנות רפואית- פיצוי / פיצויים

רשלנות רפואית תביעה, פיצויים הם נושאים מדוברים מאד.

פיצויים ב-תביעות רשלנות רפואית יכולים להשתנות. ראשית, כבר ברגע הגשת תביעת רשלנות רפואית, ישנם הבדלים בין ערכאות בתי המשפט המחוזי והשלום מבחינת הסמכות לפסיקת פיצויים. לפי חוק סדר הדין האזרחי התשמ”ד-1984 סמכות בית משפט השלום היא לתביעת פיצויים עד לגובה של 2,500,000 ₪ כאשר מעבר לסכום זה הסמכות מוקנית לבית המשפט המחוזי. כמו כן התובע במסגרת תביעות רשלנות רפואית נהנה מהסדר מיוחד לתביעות בגין נזקי גוף. מסיבה זו תובע בתביעות אלו ישלם סכום של 600 ₪ כאגרה חלקית בתביעה המוגשת לבית משפט שלום, וסכום של 1,022 ₪ בתביעה המוגשת לבית משפט מחוזי.

הרכב פיצויים בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית

הפסד שכר בעבר- הפגיעה בשכרו של התובע שנגרמה לו עד למועד הגשת התביעה.

הפסד שכר בעתיד- הפסד שכר בעתיד מחושב לפי הנכות התפקודית לפי בסיס השכר של התובע לפני קרות הנזק עד לגיל הפרישה או באופן של שכר גלובאלי. כמו כן, במקרה של קטינים שנפגעו מרשלנות רפואית אובדן ההשתכרות העתידית יחושב לפי השכר הממוצע במשק.

נכות תפקודית- ברוב המקרים גובה הנכות הרפואית משקף נכונה גם את רמת הפגיעה בתפקוד. יחד עם זאת, לא כך בכל מקרה ומקרה. הגישה של בתי המשפט בארץ היא בדרך כלל שלגובה הנכות הרפואית יש משקל כאשר קובעים כמה נפגע כושר השתכרותו של התובע במקרים של רשלנות רפואית. במקרים שעתידו של התובע אינו ברור ואין נתונים שיכולים לסייע לבית המשפט שיעור הנכות הרפואית יכול לסייע לבית המשפט כמדד לפגיעה בכושר ההשתכרות.

פיצוי לא ממוני- פיצוי עבור כאב וסבל לפי שיעור הנכות וחומרת הפגיעה.

עזרת הזולת- פיצוי זה ניתן עבור העזרה שניתנה לתובע על ידי בני משפחתו או על ידי שכירתו של עובד בתשלום, כאשר הפגיעה מגבילה אותו בביצוע עבודות הבית.

הוצאות- הפיצוי עבור הוצאות מיועד לכסות הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים והתאמת דיור במידה ומדובר בפגיעה קשה.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית תביעה פיצויים:

ת.א. 38397/05 בללוב נ’ מכבי דנט ואח’- התובע טען שגשר החרסינה שהרכיבו לו במרפאת השיניים של מכבי דנט נעשה בצורה לקויה והגשר לחץ על השיניים והחניכיים ובעקבות אלו נוצרה לתובע עששת משנית. בפסק דינו דחה בית המשפט את טענות הנתבעת לאשם תורם של התובע שלא שב לטיפולים אצלה אלא פנה לרופאים אחרים.בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 57,000 ₪ כפיצוי על נזק מיידי. כמו כן נקבעה לתובע נכות בשיעור של 10% בגין הפרעה תפקודית של פרקי הלסת. בית המשפט קבע כי נכות זו אינה תפקודית ואין לה השפעה על שיעור ההשתכרות של התובע. בראש הנזק של כאב וסבל נפסק לתובע 50,000 ₪ וכן החזר הוצאות שונות של 23,000 ₪. סך הכל הפיצוי עומד על 157,000 ₪.

לשאלות בנושאים רשלנות רפואית, תביעות, פיצויים, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

תביעה נגד מד"א- תביעות נגד מגן דוד אדום- רשלנת רפואית

הרבה מאד תביעות רשלנות רפואית הוגשו בעבר כנגד מגן דוד אדום.

מדובר בעיקר על מקרים של איחור לא סביר בהגעה, שליחת ניידת שאינה נט”ן, או טיפול רשלני של צוותי מד”א.

מטבע הדברים מדובר במקרים אשר נגרמו בהם נזקים קשים כגון התקף לב /דום לב שלא טופל בזמן או כראוי, אירוע מוחי, פציעות או חבלות ראש או עמוד שדרה, התקפים מסוגים שונים ועוד.

מד”א מפעיל 7 סוגי ניידות מבצעיות עיקריות:

* אמבולנס לבן (“רגיל”) – הכולל נהג (חובש/חובש בכיר/פאראמדיק) ועד שלושה אנשי צוות ומתנדבים.

* אמבולנס משופר – הכולל נהג שהוא פראמדיק ועד שלושה מתנדבים, לאמבולנס זה מצורף ארגז תרופות ומוניטור דפיברילטור.

* אט”ן (אמבולנס טיפול נמרץ) – הכולל פאראמדיק, נהג (חובש/חובש בכיר/פראמדיק), ושני מתנדבים/משתלמים.

* נט”ן (ניידת טיפול נמרץ) – הכוללת רופא, פאראמדיק, נהג (חובש/חובש בכיר/פראמדיק) ומתנדב/משתלם.

* אוטובוס להעברות טיפול נמרץ – כולל צוות רפואי מלא של פארמדיק, רופא ונהג. יתרונו של רכב זה על פני ניידת רגילה הוא שבאמצעותו ניתן להעביר חולה עם מיטת האשפוז שלו בבית החולים (נכון לאמצע 2008 עדיין לא נכנס לשירות פעיל).

* כל אמבולנס וניידת טיפול נמרץ של מד”א מצויד במיטת אמבולנס אוטומטית FERNO מודל 28 , כיסא מתקפל להורדת חולה FERNO מודל 42,לוח גב FERNO.

ההכשרות שניתן לעבור כוללות הכשרת מגיש עזרה ראשונה, “חובש רפואת חירום” (חובש-נהג אמבולנס), מפעיל תאר”ן, מסייע אט”ן, חובש בכיר, פאראמדיק, מדריך, מוקדן, מתרים דם, וקצין איתור.

פיצויים בגין רשלנות רפואית של מגן דוד אדום:

בית משפט בבואו לפסוק פיצויים כנגד מדא, בודק, אם אכן הייתה התנהגות רשלנית של פראמדיק או איש צוות אחר, ובמידה וקובע כי אכן מדובר ברשלנות רפואית, אזי בוחנים השופטים אם הרשלנות הרפואית של מד”א גרמה לנזק.

אם גם התשובה על שאלה זאת היא חיובית, גובה הפיצוי אשר יפסוק בית המשפט יהיה תלוי בגודל הנזק שנגרם ויביא לידי ביטוי רכיבי פיצויים כגון: הוצאות רפואיות, פגיעה בתחולת חיים, כאב וסבל, הפסדי השתכרות ועוד.

משך הזמן של תביעות רשלנות רפואית של מד”א נע בד”כ בין שנתיים לארבע שנים.

עורכי דין לרשלנות רפואית, יטפלו בתיקים אלו על בסיס הצלחה – דהיינו יגבו שכר טירחה רק בסוף ההליך ובאחוזים משווי הפיצוי אשר הושג בפשרה או בפסק דין.

ההוצאות אשר יחולו עליך בבואך להגיש תביעת רשלנות רפואית, הן בעירק אגרת בית משפט, צילום מסמכים רפואייים, חוות דעת רפואית של מומחה לרפואה דחופה, או מומחה רפואי בתחום נוסף וכדומה.

לשאלות או להערכת סיכוייך להגשת תביעת רשלנות רפואית נגד מד”א, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל

אפידורל- רשלנות רפואית?

ביתי גרה בחו”ל היה סיבוך קשה אחרי הזרקה של אפידורל נחסמו 3 עורקיי צוואר כל זה קרה בלידה שלישית כיום מטופלת בקומדין האים ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית והאים עו”ד ענת מטפלת בתביעות רשלנות רפואית בחו”ל?

תשובה:

עורך דין ישראלי אינו יכול לייצג באופן עקרוני בחו”ל ולכן יש למצוא עו”ד בעל רישיון מאותה מדינה רלבנטית.

באופן כללי, מוגשות גם בישראל תביעות רשלנות רפואית בגין הזרקת אפידורל.

מכיוון שמיקום שגוי של המחט עלול להיות מסוכן ביותר, נוקטים בתי חולים בצעדי זהירות שיבטיחו מיקום מדויק של המחט, כמו למשל: החדרת מנת מבחן קטנה, כדי לראות שאין תופעות שליליות על היולדת ולאחר מכן מחדירים את שאר החומר במנות קטנות. במשך כל התהליך חייב להיות נוכח במקום לפחות איש צוות רפואי אחד, כדי למנוע סיבוכים אפשריים.

השלכה מיידית של ההזרקה הינה חסימת העצבים המוליכים כאב, אולם עלולות להיות השלכות נוספות. סמים מאלחשים מקומיים בחלל האפידורלי עלולים לחסום סוגי עצבים אחרים גם כן, זאת בהתאם לסוג הסם ולכמות הניתנים. חסימות אלה עלולות לבוא לידי ביטוי ב:

  1. אובדן תחושה (כמו חוש מגע).
  2. הרפיית שרירים.
  3. אובדן פעולה של המערכת הסימפתטית השולטת בלחץ הדם.

מקרים בהם נוצרים סיבוכים קטלניים כתוצאה מהתהליך הם נדירים למדי, כאשר שיתוק בפלג הגוף התחתון ומקרי מוות, החמורים שבהם, מתרחשים ביחס של פחות מאחד למאה אלף. דוגמה למקרה כזה היא החדרת החומר למקום שגוי שעלולה לגרום לתופעות קשות, כמו: שיתוק זמני במקומות שונים בגוף, בדרך כלל ברגליים ובמקרים חריגים שיתוק קבוע, פגיעה מוחית ואפילו מוות.

במקרים בהם מוזרקת כמות גדולה מידי של אפידורל, עשוי להיגרם שיתוק בסרעפת ובשרירי החזה. כמו כן עלולה להיפגע הפעילות הסימפתטית של הלב, מה שעשוי להוביל לירידה משמעותית בקצב פעימות הלב ולחץ הדם. כרבע מהיולדות המטופלות באפידורל, סובלות במשך ימים אחדים לאחר הלידה מתופעו לוואי קלות, הכוללות בין השאר: חולשה כללית, צמרמורת וכאבי ראש. תופעות קשות יותר הן נדירות וכוללות: תגובה אלרגית לחומר וזיהומים ודימומים באזור ההזרקה.


להערכת סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון, שותפה במשרד עורכי דין נבו – מולסון, שפרטיה בצד שמאל

אזואספרמיה – חוסר זרע מוחלט באשכים

 

אובחנתי כסובל מ- אזואספרמיה – חוסר זרע מוחלט באשכים

עברתי המון בדיקות שלא יכולות להצביע על סיבה למצב-ברקע שלי אני בריא לחלוטין
בחצי שנה האחרונה לקחנו אשתי ואני את הדברים לידיים ונכנסתי לניתוח שבו מבצעים ביופסיה על מנת להפיק זרע ישירות מהאשך
הופק מעט זרע שהוקפא שלושה חודשים כאשר בחודש האחרון אשתי עברה טיפולי פוריות על מנת שיבצעו הפריה חוץ גופית
מסתבר שלא ניתן היה להפיק עוברים בגלל איכות הזרע הנמוכה
המצב הוא כרגע לצערי שאני עקר ואין פתרונות נוספים לעניין לאחר השיחה עם הרופא הבכיר
הנקודה היא שבגיל חודש וגם לאחר כחודשיים עברתי ניתוח הרניה -בקע מפשעתי
חלק גדול מהרופאים שטיפלו בי בשנתיים האחרונות אמרו שבהחלט ייתכן שעקב הניתוח אני סובל מהבעייה-בייחוד כששללו בעיה על רקע חסימתי או בעיה גנטית שיצאה תקינה
גם לאחר הביופסיה שנעשתה -ויש לי מסמך המעיד על כך-נאמר לי על ידי הרופא הבכיר שיש אשך אחד מנוון שלא ניתן היה להפיק ממנו זרע והוא השפיע כנראה על האשך השני
מאד מתסכלת אותי העובדה מעבר לכאב הרב שבדבר – שכנראה הניתוח שאותו עברתי בגיל הרך כנראה הביא לפגיעה בייצור הזרע
האם ניתן להצביע על רשלנות רפואית -שלמשקלה עבורי אין מחיר
והאם ניתן לאתר תיק רפואי מלפני 30 שנה
נאמר לי שמספיק שמי שניתח אותי בהיותי בן חודש היה כירורג כללי ולא אורולוג -סיכוי גדול שנגרם איזשהו נזק

ניתוח בכף יד- רשלנות רפואית

שלום רב, אני עובדת בחברה פרטית של סיעוד מזה 10 שנים, ולפני כשנתיים עברתי ניתוח בכף יד וכיום אני עם 5% נכות. לאחרונה חלה החמרה במצבי וחשבתי לפתוח תיק תאונת עבודה. ברצוני לדעת מהו גובה הפיצוי הפוטנציאלי למצב זה של רשלנות רפואית של אורתופד?

ניתוח להוצאת כיס מרה- רשלנות רפואית?

נותחתי לפני כ-6 חודשים ניתוח כריתת כיס מרה בגלל פוליפ בגודל 1 ס”מ. התוצאות היו שלא היה לי כלל פוליפ ונותחתי לחינם. האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית לקבלת פיצויים?

קרטוקונוס- רשלנות רפואית?


תביעת מיליונים: הרופא הזין נתונים שגויים למחשב ואיבדתי ראייה בעין

צעיר בן 33 מצפון הארץ, נשוי ואב לשלושה, תובע מיליונים מהדסה אופטימל בגין ניתוח לקיצור ראייה שגרם לו לנזק קשה ובלתי הפיך בעיניו. באמצעות באת כוחו, עו”ד ענת מולסון ממשרד עורכי הדין נבו – מולסון, טוען הצעיר כי הרופא הכניס נתונים שגויים למכשיר הלייזר וביצע בו ניתוח בנתונים שאינם נכונים ובאופן שהותיר אותו עיוור למחצה. בעקבות מצבו, הוא אינו מקיים קשר בינאישי עם אשתו, אינו ממלא את תפקידו כבעל וכהורה ואינו מסוגל לעבוד ולפרנס את משפחתו.

בעקבות המלצה של חבר, פנה למכון הדסה אופטימל לצורך בדיקת אפשרות של הסרת משקפיים בלייזר. התובע נפגש עם פרופ‘ טיכו כדי לבצע בדיקות התאמה לניתוח לייזר מסוג LASIK. במועד זה בוצעו מס‘ בדיקות, ובסיומן הודיע פרופ‘ טיכו לתובע כי הוא נמצא מתאים לניתוח בשתי עיניו. פרופ‘ טיכו ציין בפני התובע כי כבר למחרת הניתוח הוא לא יזדקק למשקפיים וכי ראייתו תהיה כמעט 6/6. סיבוכים ו/או סיכונים, לרבות הסיכונים שהתממשו בפועל, כלל לא הובאו לידיעתו של התובע.

התובע, אשר התרשם מאוד מפרופ‘ טיכו, קבע מועד לביצוע הניתוח. הוא הגיע התובע למכון לביצוע הניתוח והתקבל ע”י אחות, אשר נתנה לו כדור טשטוש וכרבע שעה לאחר מכן, הכניסה אותו לחדר הניתוח. במועד זה, כשהוא מטושטש ונרגש, הוגש לתובע לחתימתו טופס הסכמה לניתוח מבלי שהוסברה לו מהות הטופס והסיכונים הכרוכים בניתוח האמור. לשאלתו באשר לפשרו של הטופס נענה התובע כי זהו טופס סטנדרטי עליו חותמים לפני ניתוח.

למחרת הניתוח הגיע התובע לבדיקת ביקורת אצל פרופ‘ טיכו, אשר אמר כי הניתוח נראה מצוין ובתוך שבוע-שבועיים, כך הבטיח לתובע, כבר יראה ללא משקפיים. בדרכו חזרה מהבדיקה, חש התובע כי ראייתו מטושטשת וכי הוא מתקשה לראות שלטים על הדרך ואף את מספרי המכוניות אשר נסעו לפניו.

התובע המשיך לסבול מראיה מטושטשת שאף הלכה והחמירה בשעות הערב והלילה (אז התווספה אליה גם ראיה כפולה) ובחלוף כשבועיים, הגיע לביקורת נוספת אצל פרופ‘ טיכו, אשר בדק אותו ואמר לו כי התסמינים מהם הוא סובל הם נורמליים וכי ההחלמה מתארכת בגין המספרים הגבוהים שהיו לתובע לפני הניתוח.

במהלך חודשים רבים לא חל שיפור בראייתו של התובע, שהייתה מטושטשת ומעוותת עם סינוורים ביום ובלילה. במקביל, גם חדות הראיה הלכה והתדרדרה ובהמלצת רופא  העיניים של התובע, שב התובע להרכיב משקפים בכדי להגיע לראיה תפקודית.

התובע נבדק ע”י פרופ‘ טיכו אשר הציע לו לעבור ניתוח תיקון כדי להוריד את שארית הצילינדר שנותר מהניתוח הראשון. התובע חשש מאוד מביצוע ניתוח נוסף אשר עלול להרע את מצבו. פרופ‘ טיכו הרגיע את התובע והבטיח לו כי מדובר בניתוח פשוט, אשר ישפר את מצבו. בסופו של יום השתכנע התובע וקבע מועד לניתוח, ליום 26.4.06.

ביום 26.4.06 הגיע התובע לביצוע ניתוח מתקן לעין ימין. לפני כניסתו לניתוח, הוגש לחתימתו טופס הסכמה לניתוח, שוב ללא הסברים אודות מהות הטופס והסיכונים הכרוכים בביצוע ניתוח נוסף בעין שכבר נותחה. עם צאתו מהניתוח, נבעת התובע לגלות כי ראייתו הנה גרועה ביותר וכי בעין המנותחת, עין ימין, הוא כמעט ואינו רואה דבר. פרופ‘ טיכו הרגיע את התובע ואמר לו כי המצב ישתפר אך בפועל, לא היה כל שיפור בראיה-ההיפך הוא הנכון.

בבדיקות הביקורת לאחר ניתוח התיקון התלונן התובע על “צל” בעין ימין, ראיה כפולה וכאבי ראש.

בחודש 1/07 ומשלא חל כל שיפור בראייתו, נבדק התובע ע”י פרופ‘ פרוכט, אחד מרופאי המכון.  פרופ‘ פרוכט בדק את התובע ואמר לו כי הוא אינו יודע מה אירע בניתוח וכי עליו לבדוק את העניין עם פרופ‘ טיכו. ביום 18.2.07 הגיע התובע למכון בכדי להיבדק שוב ע”י פרופ‘ פרוכט אך לפני כן נפגש עם פרופ‘ טיכו.

במועד זה ולתדהמתו של התובע, אמר לו פרופ‘ טיכו כי נתוני התשבורת אשר הוכנסו למכשיר הלייזר היו נתונים שגויים והם גרמו לקוצר ראיה גבוה ולצילינדר גדול בעין ימין.

פרופ‘ פרוכט ופרופ‘ טיכו המליצו לתובע על ביצוע ניתוח מתקן נוסף לעין ימין אך בשל חששו הברור מכישלון נוסף, החליט התובע שלא לעבור ניתוח תיקון נוסף בעין ימין.

כיום ועקב רשלנותם של הנתבעים, סובל התובע מכפל ראיה קשה הנובע מחוסר איזון בחדות הראיה בשתי העיניים-מצב אותו כלל לא ניתן לתקן באמצעות משקפיים. לפגיעה  הקשה בראייתו של התובע אף משמעות נפשית, הכול כפי שיפורט להלן.

מומחה למחלות וניתוחי עיניים, בדק את המסמכים ואת הצעיר, וקבע בחוות דעתו שצורפה לכתב התביעה, כי מן הממצאים שבידיו, עולה שרשרת של מעשים ומחדלים רשלניים של מכון הדסה אופטימל ובעטיים נגרמו לתובע נזקים קשים.

המומחה קובע כי נתוני ראייתו של הצעיר שהוכנסו למכשיר ה LASIK בניתוח התיקון היו שגויים ולא התאימו למצב הראייה של עין ימין לפני הניתוח. בגיליון הניתוח ניתן לראות כי הנתונים שהוכנסו למכשיר הנם לתיקון רוחק ראיה של +4.30 עם מינוס צילינדר של 4 דיופטר בציר של 5 מעלות, כאשר בפועל, נתוני התשבורת של התובע היו קוצר ראיה קל, של -0.5 עם מינוס צילינדר של 4 דיופטר בציר של 5 מעלות.

טעות זו יכולה הייתה להימנע לו הפרופ‘ טיכו היה מוודא כי הנתונים שהוכנסו למכשיר הם אכן הנתונים המתאימים לתשבורת של העין. כתוצאה מניתוח עינו הימנית של התובע בנתונים שגויים, נוצר הבדל גדול בין שתי העיניים, הגורם לבלבול ולראיה כפולה.

כתוצאה מהניתוחים, הידרדרה ראיית התובע בשתי העיניים. התובע סובל מחוסר איזון בתשבורת בין שתי העיניים-מצב הגורם לכפל ראיה, כאשר הדמות בכל עין היא בגודל שונה.

המומחה קבע כי שיעור נכותו הצמיתה של התובע עקב רשלנות הנתבעים הינו 25%.

עוד קובע המומחה כי הנזק הקשה שנגרם לראייתו של התובע אינו ניתן לתיקון בעזרת משקפיים מכיוון שההבדל הגדול בין העדשות בעיניים יגרום לבלבול ולראיה כפולה ובאשר לעדשות מגע, לא ניתן לתקן הראיה בעזרתן שכן התובע אינו יכול להרכיב עדשות מגע בשל אי סבילות לעדשות. באשר לאפשרות ביצוע ניתוח תיקון נוסף קובע פרופ‘ טרייסטר כי אין כל ביטחון שניתוח נוסף יצליח וישפר את ראייתו של התובע.

מאז הניתוחים וכתוצאה מהפגיעה הקשה בראייה, התובע כיום במצוי במצב בו הוא משתמש בעין שמאל בלבד. התובע מתקשה מאוד בנהיגה בשל ראייתו המוגבלת, בעיקר בלילה ומוגבל לפיכך בניידותו.

מצב ראייתו הירוד של התובע מקשה עליו בביצוע פעולות יום-יומיות פשוטות כגון נהיגה, קריאה, צפייה בטלוויזיה ופעילות חברתית. עקב מצבו, מרבה התובע להסתגר בביתו והוא נמנע מלצאת. משכך הפכו חייו של התובע לדלים ומצומצמים בפעילויות.

עקב מצבו, סובל התובע ממצב נפשי ירוד, המאופיין בדיכאון, הפרעות בשינה, מתח ולחץ נפשי, פגיעה בתפקוד החברותי ובזוגיות, חוסר סבלנות כלפי בת זוגו ובני משפחתו ותחושה כי הוא תלוי בסביבתו.

מומחה בפסיכיאטריה, בדק את התובע וקבע בחוות דעתו לעניין נזקיו הנפשיים של התובע, כי לאחר הפגיעה הקשה בראייתו של התובע, בעקבות הניתוחים, החלה להופיע אפיזודה ממושכת של עצב מלווה יאוש, חוסר תקווה, הפרעות שינה וירידה בתיפקוד בעבודה עד כדי הפסקת העבודה באופן מוחלט. התובע הפך פסיבי, נמנע, לא יוזם ותלותי עם מחשבות אובדניות, חרד, אימפולסיבי ועצבני.

גם ביחסים הבינאישיים עם אשתו הפך לעצבני, אימפולסיבי ומתנתק. התובע חושב  ללא הרף על ההפרעה בעיניו, התרחק מחבריו, שקוע במר גורלו, אינו מקיים קשר בינאישי עם אשתו ואינו ממלא את תפקידו כבעל וכהורה.

המומחה מעריך את נכותו הנפשית של התובע בשיעור של 20%.

הבעיות הרפואיות שנגרמו לעיניו של התובע מאז הניתוחים מלוות בהגבלות תפקודיות, הפוגעות בתפקודו של התובע המשמש כטכנאי גז, עבודה הדורשת ראיה מיטבית.

הצעיר מבקש מבית המשפט לפצותו בסכום המוערך בחישה מיליון ש”ח.

De registrieren und https://ghostwritinghilfe.com/ den autor siegfried kuehnl beauftragen

תביעת רשלנות רפואית- תביעות רשלנות רפואית

מתי יש “קייס” להגשת תביעות רשלנות רפואית?

מאת עו”ד ענת מולסון*

ישנם שני מצבים עיקריים בהם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית:

1. כאשר הייתה רשלנות בטיפול, או איחור באבחון מחלה, או אבחון שגוי של מחלה

 

לא כל טעות במעשיו של הרופא או בשיקול דעתו מהווים עילה להגשת תביעות רשלנות רפואית.

כאשר מדובר ברופא שהעניק את הטיפול הטוב ביותר שהיה ידוע באותה עת, או שאיבחן את מחלתו של התובע בהתאם לכל הידע הרפואי שהיה נכון לאותו מועד, ובכל זאת הסתבר בדיעבד שהיתה טעות, ונגרם נזק לתובע – אין מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית. לא כל טעות נחשבת רשלנות רפואית. רק טעות שנובעת ממעשה או מחדל שיש בהם משום סטייה מהמקובל ומהסביר יחשבו כמאפשרים הגשת תביעות רשלנות רפואית
מבחן מקובל המסייע לבית המשפט לקבוע אם הרופא התרשל הוא מבחן “הרופא הסביר”.

כאשר הוכח שהרופא נהג כפי שכל רופא סביר היה צריך לנהוג בנסיבות הענין, ובהתאם לידע הרפואי העדכני הקיים – אין לקבוע שהיתה רשלנות רפואית מצדו, בודאי לא כאשר הוכח שהוא פעל בזהירות ובמסירות. רק טעות בלתי סבירה תחשב להתרשלות ואז ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית.

החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להתאים לנורמות המקובלות אותה עת בעולם הרפואה, נורמות אשר באות לידי ביטוי בין השאר בידע הנתמך בספרות הרפואית העדכנית ובנסיון קודם.

2. כאשר בוצע ניתוח או טיפול רפואי מבלי שהוסבר לחולה כל הסיכונים הקיימים בניתוח זה

בהרבה מאד מקרים, אף אם הרופא לא התרשל, הרי שניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית, אם לא הסביר לחולה את הסיכונים הקיימים בסוג הטיפול או הניתוח שעליו לעבור, או בהיותו של הטיפול חדש יחסית או שישנן חלופות אחרות לניתוח זה.

על מנת לבדוק אם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית, יש להיפגש עם עו”ד העוסק בהגשת תביעות רשלנות רפואית, אשר יאסוף עבור את כל המסמכים הרפואיים ויתייעץ עם רופא מומחה על מת לקבוע אם אכן הרופא שטיפל בך התרשל בתפקידו, או שהייתה טעות סבירה. סוגייה זו מכונה “הסכמה מדעת לטיפול” והיא מעוגנת בחוק זכויות החולה ובפסיקת בתי המשפט. חשוב לציין כי אף אם הוחתמת על טופס הסכמה לניתוח ובו מצויינים הסיכונים והחלופות, עדיין על הרופא להוכיח כי הסביר לך בעל פה ובאופן ברור את אותם סיכונים וחלופות ואם לא מצליח להוכיח זאת- סיכוייך לזכות בתביעה גבוהים.

לשאלות בנושא או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net או באמצעות הטופס שמשמאל

I spoke briefly with randy best, founder and chairman of academic partnerships, about mooc2degree and he was particularly pleased that this justdomyhomework.com initiative is making moocs more inclusive’ than they have been thus far

תביעת רשלנות רפואית- תביעות רשלנות רפואית- בתי חולים- רופאים- סורוקה, שניידר, רמב"ם, שיבא, בלינסון

תביעות רשלנות רפואית הוגשו בישראל כמעט כנגד כל בתי החולים הבאים

א

 

* אלין

* מרכז רפואי אסף הרופא

 

ב

 

* בית חולים בילינסון

* בית החולים לגליל המערבי – נהריה

* בית לוינשטיין

* בית רבקה (בית חולים)

* מרכז רפואי בני ציון

* מרכז רפואי ברזילי

 

ג

 

* בית חולים גולדה השרון

 

ה

 

* בית החולים האיטלקי (חיפה)

* מרכז רפואי הדסה

 

 

ה (המשך)

 

* בית החולים הדסה הר הצופים

* מרכז רפואי הלל יפה

* המרכז הרפואי ת”א ע”ש סוראסקי

* מרכז רפואי העמק

 

ו

 

* מרכז רפואי וולפסון

 

ז

 

* בית החולים רבקה זיו

 

י

 

* בית החולים יוספטל

 

כ

 

* מרכז רפואי כרמל

 

ל

 

* בית חולים לניאדו

 

מ

 

* מרכז רפואי מאיר

* מרכז רפואי מעיני הישועה

 

 

מ (המשך)

 

* משגב לדך

 

ס

 

* המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

 

פ

 

* בית החולים פוריה

 

ק

 

* מרכז רפואי קפלן

 

ר

 

* מרכז רפואי רבין

* רמב”ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם

 

ש

 

* המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שוהם

* המרכז הרפואי ע”ש חיים שיבא – תל השומר

* מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

* מרכז רפואי שערי צדק

 

תביעת רשלנות רפואית נמשכת שנים ספורות ויש להיות מיוצג ע”י עו”ד לרשלנות רפואית הבקיא בחוק ובפסיקה הרלבנטיים למקרה שלך

רשלנות רפואית של קופ"ח/ קופת חולים/בי"ח/ בית חולים

מערכת הבריאות בישראל- רשלנות רפואית- קופת חולים/ קופ”ח- בי”ח/ בית חולים

רשלנות רפואית של קופת חולים – כללית, מאוחדת, מכבי, לאומית

שירותי בריאות כללית מפעילה את מערכת המרפאות הנרחבת ביותר בה מועסקים רופאים מטעם הקופה כשכירים, הכוללת מרפאות ראשוניות (בעיקר רפואת משפחה וילדים), ומרפאות מקצועיות בתחומי התמחות שונים. מרפאות השייכות לשירותי בריאות כללית נותנות שירות אך ורק למבוטחי הקופה. קופות חולים אחרות נסמכות במידה עיקרית על הסדרים עם רופאים עצמאיים, מרפאות ומכונים עצמאיים, ומרפאות חוץ של בתי החולים, אם כי חלקן מפעילות גם מרפאות מרכזיות משלהן בערים מסוימות.

תחנות לבריאות המשפחה/האם והילד – טיפת חלב

מערכת התחנות לבריאות האם והילד, או לבריאות המשפחה, הקרויות “תחנות טיפת חלב”, מופעלת בפריסה רחבה בכל הארץ. שירות זה הינו ייחודי בכך שהוא מופעל על ידי מגוון של גורמים, ללא חוקיות ברורה. חלק מתחנות טיפת חלב מופעלות על ידי המדינה, חלקן על ידי קופות חולים ואחרות על ידי הרשויות המקומיות. עיקר פעילותן של התחנות היא בתחום תכנון המשפחה, ליווי האישה משלבי טרום-הריון ולאורך ההריון, ומעקב אחר התפתחות התינוק מלידתו ועד גיל שש. בתחנות טיפת חלב ניתנים חיסוני השיגרה לגיל הילדות לתינוקות ופעוטות, ונבדקת התפתחות הילד לאיתור בעיות ועיכובים הדורשים טיפול.

מכונים ומרפאות מקצועיות

בשנים האחרונות מתפתחת הרפואה המקצועית בקהילה, ומספר שירותים שניתנו בעבר בבית חולים בלבד, ניתנים כיום גם במרפאות מומחים ומכונים מחוץ לבתי חולים. דוגמה חשובה לכך הן מרפאות הדיאליזה, אשר הקמתן נועדה להקל על חולי כליות את הגישה לטיפולי הדיאליזה התכופים שעליהם לעבור. גם חוק ביטוח בריאות ממלכתי דחף את קופות החולים להקים שירותי רפואה מקצועית במרפאות ומכונים בקהילה, על מנת לעמוד בתחרות ביניהן וכדי לחסוך בעלויות הגבוהות של רכישת שירותים אלה מבתי החולים. עם זאת, עדיין נחשבות מרפאות החוץ והמחלקות לאשפוז-יום של בתי החולים כמקום המועדף על חלק גדול מהמטופלים, לביצוע בדיקות וטיפולים שיש בצידם סיכון לסיבוכים, כגון צנתור, בדיקת אנדוסקופיה וטיפולים ובדיקות הכרוכים בהדרמה אזורית. החוק בישראל עדיין מחייב כי הרדמה מלאה תבוצע אך ורק בבית חולים.

בתי החולים

בישראל מספר רב של בתי חולים, המפוזרים ברחבי המדינה, מצפת בצפון ועד אילת בדרום. בהתאם לפיזור האוכלוסייה בישראל, מרבית בתי החולים מצויים באזור המרכז. חלק מבתי החולים הם כלליים – כלומר מיועדים לטיפול במגוון רב של מצבים רפואיים, ואחרים הם ייעודיים ומיועדים לטיפול בסוג מסוים של מצבים רפואיים.

בתי חולים כלליים

בתי החולים הכלליים הגדולים ביותר שייכים למדינה (ומופעלים על ידי משרד הבריאות) ולקופת חולים כללית.

בתי החולים הכלליים הממשלתיים הם:

 

  • המרכז הרפואי ע”ש חיים שיבא – תל השומר
  • המרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי
  • מרכז רפואי וולפסון, חולון
  • המרכז הרפואי הלל יפה, חדרה
  • רמב”ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם, חיפה
  • מרכז רפואי בני ציון (רוטשילד), חיפה
  • בית החולים לגליל המערבי, נהריה
  • מרכז רפואי זיו, צפת
  • המרכז הרפואי פוריה, ליד טבריה
  • המרכז הרפואי ע”ש ברזילי, אשקלון
  • מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין

 

בתי החולים הכלליים בבעלות שירותי בריאות כללית הם:

 

  • מרכז רפואי כרמל, חיפה
  • מרכז רפואי העמק, עפולה
  • מרכז רפואי ספיר – בית חולים מאיר, כפר סבא
  • מרכז רפואי רבין, פתח תקווה (מחולק לקמפוס בילינסון וקמפוס גולדה-השרון)
  • מרכז רפואי קפלן, רחובות
  • המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, באר שבע
  • מרכז רפואי יוספטל, אילת

 

בתי חולים כלליים גדולים אחרים בישראל הם:

 

  • מרכז רפואי הדסה (ירושלים, בית החולים בעין כרם, ובית החולים בהר הצופים), בבעלות הסתדרות מדיצינית הדסה
  • מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים (עמותה)
  • בית החולים ביקור חולים, ירושלים (עמותה)
  • מרכז רפואי צאנז – בית חולים לניאדו, נתניה
  • מרכז רפואי הרצליה מדיקל סנטר (HMC), הרצליה (פרטי)
  • בית חולים אסותא, תל אביב (נרכש לאחרונה על ידי מכבי שירותי בריאות)
  • בית החולים האיטלקי (חיפה) – המופעל על ידי נזירות פרנציסקניות ומתמחה באונקולוגיה, כירורגיה ואורתופדיה.

 

בתי יולדות

בעבר הוקמו בתי יולדות קטנים, ובתי חולים המתמחים בקבלת לידות, במסגרת הנסיון לעודד נשים ללדת בסביבה רפואית. נסיון זה צלח במידה רבה וכיום מרבית תושבות ישראל יולדות בבית חולים. בשנים האחרונות, עם התפתחות הרפואה, נסגרים בתי חולים נפרדים ליולדות ומנגד מחלקות היולדות הצמודות לבתי החולים הכלליים גדלות ומשתכללות, ומתפתחים בהן שירותים מורכבים כגון טיפול נמרץ ילודים, פגיות, וכן שירותים אלקטיביים של לידה בסגנון אישי וביתי.

בתי חולים (מוסדות) סיעודיים

בישראל פועלים למעלה מ-300 מוסדות לאשפוז סיעודי, שהם בתי חולים, ובהם למעלה מ-17,000 מיטות לחולים סיעודיים ותשושי נפש. בין מוסדות אלה ארבעה מרכזים גריאטריים ממשלתיים, והיתר בבעלות עסקית או בבעלות עמותות וארגונים ללא כוונת רווח.

חולים סיעודיים, הם בעיקר קשישים (אם כי יש חולים סיעודיים צעירים), הזקוקים להשגחה מקצועית, אך לא בהכרח רפואית, במשך 24 שעות ביממה. הם זקוקים לסיוע יומיומי שוטף בפעולות הפשוטות ביותר כגון אכילה, רחצה, התלבשות, ובדרך כלל סובלים מאי שליטה בסוגרים, ומרותקים לכיסא גלגלים או למיטה. חולים תשושי נפש סובלים מירידה בתפקוד המוחי על רקע זקנה (אלצהיימר, דמנציה) וזקוקים עקב כך להשגחה מתמדת.

חולים אלה יכולים להיות מטופלים בביתם, בסיוע מטפל צמוד (לעתים קרובות בן משפחה או עובד זר), אולם לעתים לא ניתן לתת להם את ההשגחה והטיפול הראויים בבית. אם לא ניתן להשאיר את החולה הסיעודי בביתו, עליו לעבור למסגרת אשפוזית מתאימה. מסגרות כאלה הן מוסדות רפואיים ייעודיים, בהם מושם דגש רב יותר על הטיפול הסיעודי השוטף, ופחות על הבעיות הרפואיות, שהן בדרך כלל בעיה שולית בחייו של הקשיש הסיעודי. מסגרות כאלה כוללות בתי חולים סיעודיים, מרכזים גריאטריים, ומחלקות לאשפוז סיעודי בבתי אבות.

האשפוז הסיעודי אינו ממומן על ידי קופת חולים במסגרת “סל הבריאות”, אולם תושבי ישראל זכאים לקבל סיוע פרוגרסיבי ממשרד הבריאות במימון האשפוז הסיעודי. גובה הסיוע נקבע לפי מבחני הכנסה הנערכים לקשיש המתאשפז ולבני משפחתו הקרובים (בן/בת זוג וילדים בגירים). בממוצע, משפחות של חולים סיעודיים הנמצאים זכאים לסיוע, מחויבות להשתתף ב 20-25% מהעלות הממשית של האשפוז הסיעודי, סכום השווה לכ-2500 ש”ח בחודש. סכום זה לא כולל בתוכו חלק ניכר (עד 80%) מקצבת הזקנה או הנכות המגיעה למאושפז מהמוסד לביטוח לאומי, והמועבר לגורם המשלם עבור האשפוז, לפי חוק. המדינה רוכשת עבור החולים הזכאים לכך, למעלה מ-70 אחוז מכלל מיטות האשפוז הסיעודי הקיימות בישראל.

בתי חולים פסיכיאטריים לחולי נפש

מערך בריאות הנפש בישראל מתחלק אף הוא בין טיפול בקהילה – מרפאות לבריאות הנפש, טיפול נפשי יחידני, מגורים בהוסטל לנפגעי נפש ועוד, ובין טיפול במסגרת אשפוז, בבית חולים פסיכיאטרי (בית חולים לחולי נפש) או במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי.

מרבית בתי החולים לחולי נפש בישראל הם בבעלות ממשלתית, ובשנים האחרונות מתבצע מהלך מכוון לצמצום מספרם של בתי החולים הלא-ממשלתיים בתחום זה, כחלק מרפורמה כוללת שמטרתה להחזיר חולי נפש לחיים במסגרת הקהילה, כלל שניתן, ולקצר את משך האשפוז הפסיכיאטרי של כל חולה, למינימום ההכרחי לשם טיפול בו.

כל תושב שנקבע שהוא זקוק לאשפוז פסיכיאטרי זכאי לקבלו במימון מלא של המדינה, באמצעות משרד הבריאות. עד שנת 1995 נגבתה השתתפות עצמית מהחולים ומשפחותיהם, אולם מאז שנכנס לתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי נושאת המדינה בכל העלות. יחד עם זאת, ישנם חולים, או משפחות, המעדיפים לשלם באופן פרטי על אשפוז פסיכיאטרי, ודבר זה אפשרי, במספר מצומצם של בתי חולים פרטיים לחולי נפש.

אשפוז פסיכיאטרי מתבצע בישראל לפי רק לפי הוראות חוק טיפול בחולי נפש, ויכול להתקיים בהסכמת המטופל, בהסכמת אפוטרופסו (לגבי קטין עד גיל 15) בהוראת פסיכיאטר מחוז, או בצו של בית משפט. החוק האמור קובע הוראות ברורות לגבי האפשרות לאפשז חולה נפש בניגוד לרצונו, או ללא הסכמתו, וכן קובע סמכות לבית משפט להורות על בדיקה פסיכיאטרית של חשוד בביצוע עבירה, ועל אשפוז פסיכיאטרי של נאשם שנמצא שאינו כשיר מבחינה נפשית לעמוד לדין על עבירה שביצע, או לעמוד בתנאי מעצר או בעונש מאסר. ככלל, אשפוז פסיכיאטרי ללא הסכמה יתבצע רק אם מתקיימים שני התנאים הבאים במצטבר: המטופל סובל ממחלת נפש, והוא מסכן את עצמו או את הזולת. בתי המשפט פסקו כי חייב להיות קשר סיבתי בין שני תנאים אלה, כלומר – הסיכון לזולת או לעצמו הגרם על ידי מחלת הנפש – על מנת להצדיק אשפוז פסיכיאטרי בכפיה.

בתי חולים שיקומיים

שיקום חולים ונפגעים לאחר טראומה הוא מקצוע המצריך תשומות גבוהות. בישראל קיימים מספר קטן של בתי חולים המתמחים בשיקום. שיקום נדרש לאחר חבלה חיצונית כגון תאונות דרכים, והן לאחר פגיעות פנימיות כגון אירוע מוחי או התקף לב. השיקום מתחיל לקראת סיום הטיפול האקוטי בבעיה הרפואית, ומתמקד בהחזרת המטופל לתפקוד תקין, על ידי שחזור יכולות ולימוד מחדש של יכולות שאבדו. השיקום עשוי לכלול טיפול פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, קלינאות תקשורת, וכן כולל בתוכו מקצועות העוסקים בהתאמת עזרי טכנולוגיה מסייעת לחזרה לתפקוד כגון תותבות לאיברים תפקודיים (כגון תותבת רגל) וקוסמטיים (כגון תותבת עין), התאמת כיסאות גלגלים ואמצעי תקשורת תומכת וחליפית.

פקודת בריאות העם

פקודת בריאות העם נחקקה בשנת 1940, על ידי שלטון המנדט הבריטי ומסדירה את פעילות מערכת הבריאות בתחומים אלה: בריאות הציבור, סניטציה של מים וחלב, סידורי קבורה, רישוי מוסדות רפואיים, איכות הסביבה, ועוד. מכוח פקודה זו מוסדרים בישראל בתקנות נושאים כגון ניסויים רפואיים בבני אדם, הפריה חוץ גופית ובקרת מחלות, מידבקות ואחרות.

חוקים המסדירים מקצועות רפואיים

חלק מהמקצועות בתחום הבריאות מוסדרים בחקיקה בישראל, והעוסקים במקצועות אלה חייבים ברישוי לפי חוק. להלן רשימת המקצועות והחוקים:

  • רופאים – פקודת הרופאים
  • רופאי שיניים, טכנאי שינים, שינניות, סייעות לרופאי שיניים – פקודת רופאי השיניים
  • רוקחים – פקודת הרוקחים
  • אחיות – תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), ותקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות)
  • אופטומטראים – חוק העיסוק באופטומטריה
  • פסיכולוגים – חוק הפסיכולוגים
  • מיילדות – פקודת המיילדות
  • ייעוץ גנטי, גנטיקה קלינית – חוק מידע גנטי

 

חוקים המסדירים את זכויות המטופלים

 

  • חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ”ד-1994 – מסדיר את סוגיית הביטוח הרפואי לתושבי ישראל
  • חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996 – מסדיר את מערכת היחסים בין מטפל למטופל, ברמת זכויות האדם.
  • חוק מידע גנטי, התשס”א-2000 – מסדיר את זכויות הפרט בנוגע למידע גנטי אודותיו.
  • חוק החולה הנוטה למות, התשס”ו-2005 – מסדיר את סוגיית הטיפול בחולים במחלות סופניות (נכנס לתוקף בדצמבר 2006).

תביעות רשלנות רפואית בית חולים או קופת חולים

מדי שנה מוגשות בישראל בין מאות לאלפי תביעות בגין רשלנות רפואית. מדובר במקרים בהם הצוות הרפואי התנהג באופן שאינו סביר ועקב התנהגות רשלנית זאת נגרמו למטופלים נזקים. פיצויים בתבתיעות רשלנות רפואית יכולים לנוע בין עשרות אלפי שקלים (על נזקים קלים) למיליוני שקלים (על נזקים קשים כגון נכות גבוהה, שיתוק מוחין, פיגור שכלי, פגיעות ראש או עמוד שדרה וכדומה).

על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית, על התובע לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום הספציפי שבו הייתה רשלנות ו/או נזק. חוו”ד שכזאת הינה קשה יחסית להשגה ולכן גם עלותה גבוהה ונעה בד”כ בין אלף לשלושת אלפים דולר.

הפיצוי שבית משפט פוסק מורכב בד”כ מרכביבים כגון הפסדי השכרות, אובדן תוחלת חיים, הוצאות רפואיות, כאב וסבל ועוד.

בישראל מספר משרדי עורכי דין מועט העוסק אך ורק בתחום הרשלנות הרפואית. מומלץ בד”כ לפנות לאחד מהמשרדים הללו.

לבדיקת זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון, שותפה במשרד עורכי הדין נבו-מולסון המייצג מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או בשיחת חינם: 1-800-200-807 או במייל: legal1@bezeqint.net

Stop proceed right here by the oer commons or check out learning about oer open educational resources to learn more