רשלנות רפואית- פיצוי / פיצויים

רשלנות רפואית תביעה, פיצויים הם נושאים מדוברים מאד.

פיצויים ב-תביעות רשלנות רפואית יכולים להשתנות. ראשית, כבר ברגע הגשת תביעת רשלנות רפואית, ישנם הבדלים בין ערכאות בתי המשפט המחוזי והשלום מבחינת הסמכות לפסיקת פיצויים. לפי חוק סדר הדין האזרחי התשמ”ד-1984 סמכות בית משפט השלום היא לתביעת פיצויים עד לגובה של 2,500,000 ₪ כאשר מעבר לסכום זה הסמכות מוקנית לבית המשפט המחוזי. כמו כן התובע במסגרת תביעות רשלנות רפואית נהנה מהסדר מיוחד לתביעות בגין נזקי גוף. מסיבה זו תובע בתביעות אלו ישלם סכום של 600 ₪ כאגרה חלקית בתביעה המוגשת לבית משפט שלום, וסכום של 1,022 ₪ בתביעה המוגשת לבית משפט מחוזי.

הרכב פיצויים בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית

הפסד שכר בעבר- הפגיעה בשכרו של התובע שנגרמה לו עד למועד הגשת התביעה.

הפסד שכר בעתיד- הפסד שכר בעתיד מחושב לפי הנכות התפקודית לפי בסיס השכר של התובע לפני קרות הנזק עד לגיל הפרישה או באופן של שכר גלובאלי. כמו כן, במקרה של קטינים שנפגעו מרשלנות רפואית אובדן ההשתכרות העתידית יחושב לפי השכר הממוצע במשק.

נכות תפקודית- ברוב המקרים גובה הנכות הרפואית משקף נכונה גם את רמת הפגיעה בתפקוד. יחד עם זאת, לא כך בכל מקרה ומקרה. הגישה של בתי המשפט בארץ היא בדרך כלל שלגובה הנכות הרפואית יש משקל כאשר קובעים כמה נפגע כושר השתכרותו של התובע במקרים של רשלנות רפואית. במקרים שעתידו של התובע אינו ברור ואין נתונים שיכולים לסייע לבית המשפט שיעור הנכות הרפואית יכול לסייע לבית המשפט כמדד לפגיעה בכושר ההשתכרות.

פיצוי לא ממוני- פיצוי עבור כאב וסבל לפי שיעור הנכות וחומרת הפגיעה.

עזרת הזולת- פיצוי זה ניתן עבור העזרה שניתנה לתובע על ידי בני משפחתו או על ידי שכירתו של עובד בתשלום, כאשר הפגיעה מגבילה אותו בביצוע עבודות הבית.

הוצאות- הפיצוי עבור הוצאות מיועד לכסות הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים והתאמת דיור במידה ומדובר בפגיעה קשה.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית תביעה פיצויים:

ת.א. 38397/05 בללוב נ’ מכבי דנט ואח’- התובע טען שגשר החרסינה שהרכיבו לו במרפאת השיניים של מכבי דנט נעשה בצורה לקויה והגשר לחץ על השיניים והחניכיים ובעקבות אלו נוצרה לתובע עששת משנית. בפסק דינו דחה בית המשפט את טענות הנתבעת לאשם תורם של התובע שלא שב לטיפולים אצלה אלא פנה לרופאים אחרים.בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 57,000 ₪ כפיצוי על נזק מיידי. כמו כן נקבעה לתובע נכות בשיעור של 10% בגין הפרעה תפקודית של פרקי הלסת. בית המשפט קבע כי נכות זו אינה תפקודית ואין לה השפעה על שיעור ההשתכרות של התובע. בראש הנזק של כאב וסבל נפסק לתובע 50,000 ₪ וכן החזר הוצאות שונות של 23,000 ₪. סך הכל הפיצוי עומד על 157,000 ₪.

לשאלות בנושאים רשלנות רפואית, תביעות, פיצויים, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

בדיקת לחץ דם Blood Pressure Test/ hypertension test – רשלנות רפואית

בדיקת לחץ דם Blood Pressure Test/ hypertension test

 

הרוצח השקט קוראים לו. מחלה, אשר הסימפטומים שלה הינם סמויים עד כמעט בלתי מורגשים. ללא בדיקת לחץ דם באופן קבוע לא נוכל לדעת באם אחד מאתנו סובל מלחץ דם גבוה(hypertension).

אדם צעיר הבריא בד”כ צריך למדוד את לחץ הדם שלו אחת לשנתיים. אדם בריא אך מבוגר יותר רצוי שייבדק אחת לשנה לפחות. אדם הסובל מלחץ דם גבוה או בעל גורמי סיכון ללחץ דם גבוה רצוי שייבדק אחת לשבוע לפחות ויתעד את מדידותיו. את בדיקה זו יכול לבצע רופא או כל אח/ות מוסמכ/ת. בדיקה זו איננה כואבת ואף ניתנת למדידה באופן אישי ודיגיטלי (אלקטרוני) ע”י הנבדק עצמו. הרופא לרוב ימדוד את לחץ הדם בעזרת מכשיר רפואי      הנקרא:sphygmomanometer . תחילה יעטוף את הזרוע הנבדקת ברצועת גומי חזקה כדי ליצור לחץ גבוה בעורק ולרגע קט יפסיק את זרימת הדם באזור. בשלב לאחר מכן, האוויר שנאגר בשרוול ישתחרר ומבצע הבדיקה יאזין בעזרת סטטוסקופ לרעשי הרקע. הרופא ידע לזהות לפי הצליל הראשון המושמע- את  הלחץ הסיסטולי (כאשר הלב פועם-חדרי הלב מתכווצים) ואת הצליל השני, הלחץ הדיאסטולי (הלחץ בין שתי פעימות- כאשר חדרי הלב מתרחבים). ערך לחץ הדם האידיאלי ביותר הינו 120/80~ מ”מ/כספית (כאשר בפועל לא בהכרח מקבלים מספר שלם ועגול, היות ויש פקטורים משתנים כגון גיל, נטייה ללחץ דם גבוה/נמוך וגורמים נוספים). לחץ הדם תלוי בעיקר בעוצמת הכיווץ של החדר השמאלי של הלב, באלסטיות כלי הדם העורקיים ובנפח הדם הנמצא בעורקים. אם קיים ממצא של לחץ דם נמוך, אנו מסיקים כי נפח הדם בעורקים נמוך. זאת יחסית קל לתקן ע”י שתייה מרובה של נוזלים (עדיף מים) ותוספת של מלח למזון. אך, כאשר לחץ הדם גבוה (מעל 140/90), אנו מסיקים כי נפח הדם גבוה מדי ויש להורידו. לרוב קשה להוריד את לחץ הדם ללא התערבות של תרופות כלשהן, לכן יש לשים לב לערכים אלו במיוחד אם יש רקע רפואי מחשיד כגון סוכרת, עודף משקל משמעותי, טריגליצרדים (שומנים) בדם, היסטוריה של תחלואת לב ועוד. הרופא המודד את לחץ הדם חייב להיות אחראי ביותר ולוודא כי הניח את השרוול כראוי על זרוע הנבדק (הנחה לא נכונה עלולה לשבש כליל את תוצאות הבדיקה), עליו לוודא כי הנבדק הגיע אליו רגוע לאחר מנוחה ולאחר הימנעות מקפאין. הללו מעלים את לחץ הדם ולא ישקפו  תמונה נכונה של המצב. כמובן שאם התגלה ממצא לא תקין של לחץ דם גבוה (ולאחר שבטוחים בתוצאות המדידה) יש לבצע מספר בדיקות כדי לבדוק מהו מקור הבעיה? (למשל, אולי ישנה בעיה בתפקוד הכליות, ביתר פעילות של בלוטת התריס, כתוצאה מלקיחת תרופות המעלות את לחץ הדם כגון קורטיקוסטרואידים ועוד..). וכן, לרוב יהיה מומלץ להתחיל טיפול תרופתי להורדת לחץ הדם. רופא אשר לא לקח  ברצינות את תוצאות הבדיקה, אמר למטופל כי אם “יירגע הכול יעבור”, זוהי אינה תשובה הולמת, שכן המטופל כעת מצוי בסכנה לעלייה חמורה יותר בלחץ הדם מה שעשוי להביא בסופו של דבר  לאוטם שריר הלב (התקף לב).

רשלנות בהפריה- רשלנות רפואית בהפרייה

כאשר בני הזוג לא מצליח להיכנס להיריון על ידי קיום יחסי מין, אחת האפשרויות שניצבת בפניהם היא הפריה מלאכותית. זוהי טכנולוגיה רפואית שמתפתחת כל הזמן והיא נותנת פתרון לבעיות פריון שיש לאחד או שני בני הזוג.

ישנם שיטות שונות לבצוע הפריה והוא מתבצע בהתאם לאבחנה ובדיקות של בני הזוג. מבחינים בין שתי משפחות של טיפולי הפריה מלאכותית: שיטות של הפריה חוץ גופית- כאשר שואבים את ביציותיה של האם ומפרים עם הזרע של האב, ואז הביצית המופרית מועברת לרחם בו הם מתפתחים כהיריון רגיל, ושיטות של הפריה שאינה חוץ גופית- בהם לא מוציאים את ביציותיה של האם.

ישנם יתרונות לתהליך ההפריה: אפשר להקפיא את הביציות המופרות, ובמקרה וההורים ירצו להביא ילדים לעולם בהמשך הם לא יצטרכו לעבור את הטיפול שנית, וגם הפריה כזאת מאפשרת כניסה להיריון לנשים לאחר גיל הפסקת הווסת בעזרת טיפול הורמונאלי מקדים.

אומנם הבאת ילדים לעולם, זהו דבר שכמעט כל בני הזוג חפצים בו, ישנם לא מעט סיכונים בביצוע תהליך הפריה מלאכותית. אחד הסיבוכים העיקרים נובע מהריון מרובה עוברים, היות ומועברים מספר גדול יותר של עוברים לרחם כי לא תמיד כולם נקלטים בהצלחה. הדבר יכול להעלות את הסיכוי להפלה, לידה מוקדמת, סיבוכים שונים במהלך ההיריון, וכן נזק ארוך טווח לתינוקות. כמובן שאסור לשכוח שזהו הליך כואב לאישה בו מוחדרים לגופה בצורה כירורגית הביציות שהופרו.

אפשרי לבחון תביעה בגין רשלנות רפואית בהפריה הן אם נגרם נזק לאישה והן אם נגרם נזק לביציות המופרות, ועוברים בשלב מאוחר. תביעה כזאת אפשרית אם יוכח כי הגורם המטפל לא נקט בפעולות ברמת זהירות סבירה ועקב כך גרם נזק למטופל.

בפסק הדין ת”א (ת”א) 1499/02 פלוני ואח’ נגד פרופ’ משיח שלמה- בני הזוג עברו הליך לביצוע הפריה חוץ גופית, במהלכה הופרה 13 ביציות והוחדרו חזרה לגופה של האם 7 ביציות, וזה קרה כאשר האב לא היה במקום. הטיפול הצליח והאם הרתה עם 3 עוברים. הם החליטו לבצע דילול ונשארו עם שני עוברים להמשך היריון. הלידה הייתה בשבוע 25 להיריון- בה נולדו שתי תאומות פגיות. אחת מהתאומות סובלת ממומים קשים כתוצאה מהלידה המוקדמת. בני הזוג טוענים כי הרופא המטפל התרשל בטיפולו בהם וזה מכמה סיבות: לטענתם, הוא המליץ על טיפולי הפריה בשלב מוקדם מדי, לא שלח את האב לטפל בבעיה שממנה סבל, ולאחר שזה ביצע ניתוח הבעיה נפתרה, כמו כן נטען כי האב לא חתם על הסכמתו לביצוע הפריה חוץ גופנית ושלא הוסבר להם כי ריבוי עוברים עלול לגרום ללידה מוקדמת ונזקים לעובר, הוא לא סיפר להם כי ביצוע דילול בעוברים מסוכן מאוד, ואילו היו מודעים לסיכונים הללו לא היו מבצעים את הדילול בעוברים. כמוט כן, טוענים כי לא הוסבר להם על טיפולים חלופיים. בנוסף, טופס ההסכמה שחתמה האם לא תאם את החובה החקוקה בטיפול מהסוג הזה. לאחר שבית המשפט שמע את טענות הצדדים, עדים מומחים, וביצע שיקולים שונים, פסק לפצות את האב בסכום של 100,000 ₪ ואת האם בסך 50,000 ₪ .

 

לשאלות במקרים של רשלנות בהפריה ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון בטלפון 052-4787850 או במייל [email protected] .

 

 

חשד לרשלנות

אתר נענע 10 מדווח על חשד לרשלנות בדרום: ילד בן ארבע נהרג כשנפל מהקומה העשירית.

האירוע הקשה התרחש בקריית גת והמשטרה פתחה בחקירתו. לפי שעה, קיים חשד לרשלנות מצד האם לאחר שמחקירה ראשונית עולה כי לא היתה בבית במהלך האירוע

טרגדיה בדרום: ילד בן ארבע נהרג הלילה (חמישי), כשנפל מהקומה העשירית בביתו שבקריית גת.

המשטרה בודקת חשד לרשלנות מצד האם לאחר שמחקירה ראשונית עולה כי לא היתה בבית במהלך האירוע.

אמש נהרג הפעוט כתוצאה מהנפילה. אמו של הפעוט אחזה בגופת בנה, ובמשך דקות ארוכות סירבה לאפשר לכוחות החילוץ לפנותה. “זה היה מראה קשה מנשוא”, אמר מפקד זק”א בעיר, משה זיידל, ל-nrg מעריב.

אתר חדשות שתיים מוסיף מידע על כך שאמש בסביבות השעה 23:00 בלילה התקבלה קריאה במד”א לכיש, וצוותי הצלה זרמו לבניין מגורים בשדרות מלכי ישראל בעיר. לא נותר להם אלא לקבוע את מותו של הילד במקום. “הילד נפגע פגיעות רב מערכתיות”, סיפר איש מד”א שהגיע למקום. “התחלנו לבצע החייאה, אך לא הצלחנו בשל הפגיעות הקשות – ונאלצנו לקבוע את מותו”.

 

בראשית השבוע נפצע קשה ילד בן תשע מקריית ארבע, לאחר שנפל מגובה של כמה מטרים באצטדיון בעיר. הוא עודו מאושפז בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים. שני ילדים נוספים נפצעו באורח דומה בחודש האחרון: ילד בן חמש נפל מחלון ביתו ברעננה ונפצע באורח בינוני, וילד בן ארבע נפל אף הוא מחלון ביתו שבקומה הרביעית בבני ברק, ונפל למרבה המזל על רכבו של ראש העיר יעקב אשר, שביקר בסמוך באותו הזמן. חייו של הילד ניצלו הודות לנפילה.

סרטן הריאה – טיפולים כימורפיים

אתר רשת רפואה מדווח כי אירסה (gefitinib) הינו מעכב של האנזים תירוזין קינאז (Tyrosine kinase) בקולטן גורם הגדילה האפידרמלי (EGFR – Epidermal Growth Factor Receptor) שפותח כתרופה נוגדת גידולים חדשנית, בעלת מנגנון פעולה שהינו מדויק יותר ובעל פרופיל בטיחות טוב יותר בהשוואה לכימותרפיה.

סרטן הריאה הינו הגורם מספר אחת בעולם למוות כתוצאה מסרטן. בישראל, היארעות סרטן הריאה (לסוגיו השונים) הינה כ-1,600 חולים חדשים בשנה. למרות ההתקדמות בגילוי מוקדם ובטיפולים המקובלים, סרטן הריאה מסוג NSCLC (המהווה 85% מסרטני הריאה) מאובחן בדרך כלל בשלב מתקדם והינו בעל פרוגנוזה גרועה. הטיפולים הכימותרפיים המקובלים כיום אינם ממוקדים לתאי הגידול ואינם ייעודיים במנגנון התאי שלהם ובדרך כלל קשורים לרעילות גבוהה בטווח הקצר והארוך.

בגידולי ריאה מסוג NSCLC קיימות מוטציות ספציפיות בתירוזין קינאז שבגידול, ובאופן ממוקד וייחודי אירסה משפיעה בעיקר על התירוזין קינאז המוטנטי, ובאמצעות מנגנון זה מעכבת גדילה מואצת בתאים הסרטניים

סימפטומים גידול מוחי

מדווח כי שיעור הייעוצים שנדרשו עם קיום סימפטום אחד ויותר המרמז על קיום של גידול מוחי עלה בשנתיים טרם האבחנה. שיעור ההיארעות של סימפטומים היה גבוה יותר בקבוצת המחקר לעומת קבוצת הביקורת, ושיעור הייעוצים בקבוצה זו היה גבוה פי 3.29 עם קיום של סימפטום אחד לפחות, ופי 7.01 עם קיום של שני סימפטומים לפחות. שיעור הייעוצים בקבוצת המחקר בכל חצי שנה בארבעת השנים טרם האבחנה היה גבוה לפחות פי 2 מקבוצת הביקורת. בהשוואה לקבוצת הביקורת, שיעור ההיארעות של סימפטומים מרמזים היה גבוה פי 2-3 בקבוצת המחקר בששת החודשים טרם האבחנה. הסימפטומים הנדירים בקבוצת הביקורת כללו הטייה של הראש, תנועות ראש חריגות, תנוחה יוצאת דופן, קשיון עורף או גב, וחוסר יציבות ללא גורם ברור.

בקשה למינוי מומחה רפואי /מומחים רפואיים- רשלנות רפואית

 

בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה; נפרולוגיה; קרדיולוגיה; נוירולגיה; התפתחות הילד; שיקומי – תעסוקתי ופסיכיאטר, למבקש 1, שהינו קטין יליד 2003. על פי הנטען בכתב התביעה, מפאת רשלנות רפואית של המשיבים, לא אובחנה במהלך ההריון העובדה כי הוא סובל ממומים רפואיים רבים. המבקשים עותרים להשתת התשלום בגין חוות הדעת על המשיבים.

°

לטענת המבקשים, במהלך הריונה ביצעה מבקשת 2 מעקב מסודר אצל משיבים 2-3, תוך שביצעה את כל הבדיקות כנדרש, ולא נאמר לה לאורך כל ההיריון שקיימת בעיה עם העובר או שקיימת אפשרות לבצע בדיקות מקיפות יותר.

 

2. המבקש 1 נולד ביום 28.4.2003. מיד בסמוך ללידתו ולאחר מספר בדיקות שעבר התברר כי הוא נולד עם כליה אחת בלבד; בשתי כפות ידיו קיים חוסר של האגודלים כמו גם של כרית האגודל המהווה חלק מכף היד; כפות הידיים מעוותות ונצפו פגמים גם באצבעות אחרות. המבקש 1 סובל גם מאוושה סיסטולית בליבו, חור בין חדרי הלב והיצרות של כלי דם ריאתיים; ראשו נוטה שמאלה; התגלה כי יש לו 13 צלעות; חוליית פרפר ב D5; עצמות האמה נוצרו בלתי מפותחות; טבור עור וחוסר חלקי של העורלה.

 

3. על פי הטענה, המבקש 1, שהינו כבן 6 וחצי שנים, נמצא במסגרת גן טיפולי וסובל מבעיות התפתחותיות רבות, שוקל מתחת לממוצע, מתקשה בדיבור רציף ובתקשורת מילולית כפי

 

 

שעולה ממסמכי טיפת חלב שצורפו לבקשה. בשל החוסר בכליה, מצוי המבקש 1 במעקב נפרולוגי ואף נמצא במעקב חצי שנתי קרדיולוגי בבית חולים שניידר, ובמעקב אורטופדי חצי שנתי בשל ניתוח אורטופדי מורכב וחדשני שעבר באצבעותיו, והוא מקבל טיפולי פיזיותרפיה. עוד נטען כי הניתוחים הרבים הותירו צלקות בידיו והוא סובל מבעיות נפשיות, בין היתר, הוא מתבייש בכפות ידיו ובצלקות שנותרו לו וסובל מהתפרצויות זעם.

 

4. המבקשים טוענים כי הם ושלושת ילדיהם מצויים במצוקה כלכלית, תוך שהם מתקיימים מקצבת הבטחת הכנסה, ומסכום זה בלבד הם מקיימים את משפחתם כולל צרכיו של מבקש 1, והוצאות אלה מהוות נטל בלתי אפשרי מבחינתם. בית המשפט הכיר בעבר במצבם הכלכלי הקשה של המבקשים, פטר אותם מתשלום אגרת בית משפט, מינה בתיק זה ביום 21.1.2007 את פרופ’ שלמה ליפיץ, מומחה בתחום המיילדות, והשית שכרו על המשיבה 1.

 

בחוות דעתו קבע פרופ’ שלמה ליפיץ כי בהנחה שהעדר הכליה נובע מאי יצירתה, ולא עקב ניוונה, ניתן היה אולי לגלות את היעדר הכליה בסקירת המערכות שנערכה למבקשת 2, וכי לאחר גילוי זה, ובהתאם לפרקטיקה המקובלת, הייתה נשלחת מבקשת 2 לסקירה מורחבת וייעוץ גנטי, שייתכן והיה בהם כדי להביא לגילויים של הליקויים הנוספים. לאור חוות הדעת שלטענת המבקשים מצביעה על רשלנות לכאורה של המשיבים, מוגשת הבקשה שלפני למינוי מומחים שיחוו דעתם בשאלת הנזק.

 

5. לטענת המבקשים יש להורות על מינוי המומחים שנתבקשו משני נימוקים. הנימוק האחד, “הדבר מדבר בעדו”, שכן נסיבות התיק מצביעות על התקיימות שלושת היסודות להתקיימות הכלל הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ”ח – 1968, שכן למבקשים לא הייתה ידיעה או יכולת לדעת מה הסיבות שגרמו לנזק, ועוד ברור כי למשיבים הייתה שליטה מלאה במיכשור הרפואי ובידע המקצועי. בהתייחס לשאלה האם אי גילוי המומים מתיישב יותר עם רשלנות המשיבים מאשר עם נקיטת זהירות סבירה, טוענים המבקשים כי בסקירת המערכות שנערכה למבקש 1 ביום 21.12.2002 נכתב כי הודגמו כליות, כאשר בפועל הייתה למבקש 1 כליה אחת בלבד. עוד נכתב במסמך כי לב העובר נצפה כאשר בפועל סובל המבקש ממום בליבו, וגם לגבי הגפיים העליונות שהודגמו – הרי שהמבקש 1 סובל ממום חמור בהן. הנימוק השני, טעמים מיוחדים. במקרה זו טוענים המבקשים כי מתקיימות נסיבות מיוחדות לפיהן רשאי בית המשפט למנות מומחים מטעמו, זאת לאור המסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה ואשר מצביעים באופן ברור על נזקיו של מבקש 1, לאור מדיניות משפטית ראויה בהיות המבקשים חסרי כל, כאשר אין להם סיכוי לעמוד בנטל כלכלי של הגשת חוות דעת מטעמם וכן חוות דעתו של פרופ’ ליפיץ התומכת בבקשתם.

 

 

 

6. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הכלל העומד בבסיס תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד – 1984 (להלן: “תקנות סד”א”) הינו כי בעל דין המעוניין להוכיח עניין

 

שברפואה לביסוס טענותיו, צריך לצרף לכתב טענותיו חוות דעת רפואית, וכי ההלכה היא שבית משפט אינו רשאי להורות על מינוי מומחה מטעמו כל עוד התובע אינו מגיש חוות דעת. נטען כי במקרה זה לא מתקיימים טעמים מיוחדים כטענת המבקשים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בהגשת חוות דעת בתיקים שעילתם רשלנות רפואית.

 

בהתייחס למצוקתם הכלכלית של המבקשים, נטען כי היה על המבקשים לתמוך בקשתם בתצהיר עדכני, וכי לא הוכיחו ולא הביאו ראשית ראיה למצבם הכלכלי העדכני, שאינו מאפשר להם להגיש חוות דעת מטעמם, ואף לא הוכיחו כי מצבם הכלכלי נגרם בדרך כלשהי או קשור בצורה כלשהי לאירוע נשוא התובענה, ויש לבחון את אמצעיהם הכספיים, לכל הפחות, בהתאם לקריטריונים הנדרשים מכוח סעיף 13 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס”ז – 2007, היות שחסרון כיס אינו מהווה לכשעצמו טעם מיוחד.

 

 

7. לגופו של ענין, בהתייחס לחוות דעתו של פרופ’ ליפיץ, טוענים המשיבים כי קיים ספק בדבר סיכויי התביעה להתקבל, ולפיכך אין להטיל על המשיבים עלות נשיאה בחוות דעת רפואיות נוספות. בכל הנוגע להחלת הכלל הראייתי של “הדבר מדבר בעדו” טוענים המשיבים כי בשלב זה של הדיון, בטרם שמיעת הראיות, ומבלי שהוגשה חוות דעת אחת המוכיחה את עילת התביעה, לא ניתן להכריע בשאלה האם בחומר הראיות כדי לבסס כלל ראייתי זה ונטל הראיה נותר לפתחם של המבקשים. לחלופין, היה וייקבע כי יש למנות מומחים רפואיים מבוקש “להקפיא” את המינוי עד לאחר שהמשיבים יגישו חוות דעת רפואית מטעמם.

 

 

 

משיבה 3 הצטרפה לטענות משיבים 1-2.

 

8. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה על צרופותיהם, וכן בחוות הדעת ובכתבי הטענות, באתי לידי מסקנה כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, ואסביר טעמיי;

 

 

בהחלטתו מיום 21.11.2007 קבע כב’ השופט אורנשטיין כי נסיבות מקרה זה נכללות במסגרת החריגים בהם יש מקום לפטור תובע מהגשת חוות דעת רפואית מטעמו לביסוס טענותיו, כפי שעולה מתקנות 127 ו- 130 לתקנות סד”א. מצטרף אני לדעתו, שעה שחיסרון הכיס של המבקשים בולט על פניו, הגם שלא צורף על כך תצהיר עדכני. לענין זה יש ליתן משקל לריבוי המומים מהם סובל המבקש 1 וכן לעובדה שאם תידחה הבקשה, לא יוכלו התובעים להוכיח את שיעורו של הנזק שנגרם להם, היה וייקבע כי הנתבעים אכן התרשלו כלפיהם.

 

9. תקנה 127 לתקנות סד”א קובעת:

 

“127. חוות דעת רפואית

 

רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות

 

 

 

[נוסח חדש], התשל”א-1971 (להלן – חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו.”

 

 

 

תקנה 130(א) לתקנות סד”א קובעת:

 

“130. מומחה מטעם בית המשפט

 

(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן – מומחה מטעם בית המשפט)…”

 

שעה שמדובר במינוי מומחים לצורך הגשת חוות דעת בעניין שברפואה, שילוב האמור בתקנות מאפשר לבית המשפט להורות על פטור מהגשת חוות דעת רפואית, תוך מינוי מומחה רפואי מטעמו, מטעמים מיוחדים העולים מנסיבות כל מקרה לגופו.

 

במקרה דנן מינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט הוא הכרחי, שכן הדבר יביא לקבלת תמונה עדכנית באשר למצבו הרפואי של המבקש 1 כיום, ובהתאם להלכה לא יפגע המינוי במשיבים, שעה שאלה יוכלו להגיש לבית המשפט עוד קודם לכן חוות דעת מטעמם. אני ער לכך ששאלת חבותם של המשיבים שנוייה במחלוקת ומצריכה עדיין בירור, אך מאידך, ברור גם שאי מינוי מומחים כאמור יסתום את הגולל על התביעה בנוגע להוכחת שיעורו של הנזק, גם אם ייקבע בסופו של יום כי המשיבים אכן התרשלו כלפי המבקשים.

 

 

ביישום השיקולים שנמנו לעיל, סבורני כי יש מקום להורות על מינוי מומחים רפואיים כדלקמן, על מנת שיחוו דעתם בנוגע לנכויותיו הרפואיות של המבקש 1:

 

לאור המומים הנטענים, העובדה שהמבקש 1 עבר סדרת ניתוחים אורטופדיים באצבעותיו, ומתוך המסמכים הרפואיים סבורני כי יש מקום להורות על מינוי מומחה בתחום האורטופדיה. הנני מורה על מינויו של פרופ’ שלמה וינטרוב.

 

לאור העובדה שהמבקש 1 נולד עם כליה אחת, הנני מורה על מינוי נפרולוג, פרופ’ ג’פרי בונר.

 

בשל מומים לבביים מהן סובל המבקש 1, הנני מורה על מינוי קרדיולוג ילדים, ד”ר שמואל דיאמנט.

 

המומחים יחוו דעתם גם בשאלת הצורך במינוי מומחים רפואיים נוספים בתחום הנוירולוגיה, התפתחות הילד, השיקום והפסיכיאטריה, וזאת כדי שלא להעמיס בשלב זה על הנתבעים הוצאות שלא לצורך.

 

המינויים ייכנסו לתוקף רק לאחר שהמשיבים יגישו חוות דעת רפואיות מטעמם, או לאחר שיודיעו כי אין בכוונתם להגיש חוות דעת כאלה.

 

13. המשיבים רשאים להגיש חוות דעת רפואיות מטעמם תוך 60 יום, ויודיעו לבית המשפט תוך 15 יום האם בכוונתם לממש זכותם זו.

 

14. בשלב זה, ישאו המשיבים בשכר טירחת המומחים.

 

15. המומחים מטעם בית המשפט יגישו חוות דעתם תוך 30 יום מן המועד בו ייבדק המבקש 1 על ידם.

 

 

וריקוצלה – רשלנות רפואית

בישראל ובעולם ומגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין איחור באבחון או טיפול רשלני בבעיות אורולוגיות.

וריקוצלה (דליות בוורידי האשכים) היא תקלה בשסתומי הוורידים המנקזים את הפסולת שמייצרים האשכים אשר גורמת לליקויי פוריות בקרב גברים. עקב תקלה זו נחסמת כניסת חמצן לאשכים, דבר הפוגע בייצור התקין של תאי הזרע.

מאחר שתופעה זו פוגעת בדרכי הייצור של הזרע, היא פוגמת בכל המאפיינים החשובים בתהליך, כמו בריכוז התאים, במהירות תנועתם, ובמורפולוגיה שלהם (צורת התא החיצונית המייצגת את תקינות החומר הגנטי שבתוכו).

התופעה נצפית בגברים כבר בגילאי +15 והיא מתגברת ומחמירה ככל שעולה הגיל. וריקוצלה עלולה להתפתח גם בגברים שכבר הפכו להורים, והיא עלולה להפריע בניסיונות להביא ילדים נוספים. זאת משום שהתופעה היא הדרגתית והשפעתה על ייצור תאי הזרע הולכת וגוברת עם השנים.

בעבר נהוג היה לבצע בדיקה פיזית בלבד לאיתור וריקוצלה. כיום ידוע כי בדיקה זו מוגבלת ויכולה לאתר את הבעיה רק באשך השמאלי (זאת על אף שוריקוצלה היא בעיה בשני האשכים).

כיום מתבצעת הבדיקה באמצעות אולטרסאונד צבעוני (זרימתי), שגם בה דרושה מומחיות מיוחדת החיונית לזיהוי מצב הווריקוצלה. בדיקת טמפרטורה של האשכים יכולה להוסיף לדיוק האבחנה באשך הימני.

במקרים בהם היה איחור באבחון וריקוצלה, או טיפול רשלני בה, ניתן לבדוק אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נגפעי רשלנות רפואית, שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל

הפריה /הפרייה חוץ גופית- IVF- רשלנות רפואית

IVF, או “הפריה חוץ גופית”, הוא הליך רפואי בעל שלושה שלבים. הראשון, גירוי שחלות להגדלת מספר הביציות המיוצרות. השני, שאיבת הביציות מתוך השחלות והפרייתן עם הזרע. השלישי, החזרת העובר/ים המתפתחים לחלל הרחם. בפרק זה פירוט מלא על שלבי הטיפול השונים. היסטוריה של IVF

כדי שהריון יתרחש באופן ספונטאני יש צורך בשחלה המסוגלת לבייץ ביציות ברות הפריה, זרע המסוגל להפרות את הביציות ומערכת אנטומית תקינה שתאפשר זאת. הפרעה בשלבים אלו תקטין את הסיכוי להשגת הריון ולפעמים תמנע זאת לחלוטין.

הבדיקות נערכות כדי להתקדם ולהגיע לאבחנה אשר לסיבת חוסר הפוריות. חשוב להבין שלעיתים כל הבדיקות תקינות – זהו אי פיריון מסיבה לא ברורה.

הפריה חוץ גופית כוללת: גירוי שחלות לצמיחת זקיקים, שאיבת הביציות במועד הנכון, הפרית הביציות עם הזרע, החזרת העוברים לרחם. כל אילו מתוארים בפירוט בפרק זה.

קיימים 2 סיבוכים עיקריים: ריבוי עוברים – ניתן למניעה מוחלטת ע”י החזרת עובר אחד לרחם. גירוי יתר שחלתי – ניתן למניעה מוחלטת ע”י שימוש באגוניסט של GnRH לגרימת הביוץ.

אלפי זוגות ישראלים זקוקים לתרומת ביציות. לצערנו, מגבלות חוקיות תמוהות מונעות הגשת הטיפול בישראל. כתוצאה – רוב הזוגות נאלצים לצאת לחו”ל לשם כך. כיום אפשר לבצע כל הטיפול באלישע על בסיס עוברים טריים המגיעים מקייב אוקראינה. החזרת עוברים טריים בארץ מעניקה סיכויי הריון גבוהים מאוד.

רשימת מושגים בשימוש שכיח ב-IVF ופוריות בכלל. אנו משתמשים במושגים אילו באופן שוטף באתר. המושגים מוסברים בעברית.

שפע מידע בנושא פוריות והפריה חוץ גופית: אנאטומיה, פיזיולוגיה, הליכי טיפול ועוד. רשימה של מעל 200 מונחים המוגדרים באנגלית, בליווי תמונות ושרטוטים. קיימת אפשרות חיפוש לנוחיותכם.
בית החולים הראשון בישראל המציע טיפול בדיקור סיני לנשים העוברות טיפולי הפריה חוץ גופית

לשאלות או להערכת סיכוייך להגשת תביעת רשלנות רפואית על פוריות/ הפרייה/ IVF
ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל

דלקת קרום המח / המוח- מנינגיטיס – רשלנות רפואית

דלקת קרום המוח (מנינגיטיס) meningitis

דלקת של קרומי המוח בגלל זיהום על-ידי חיידק או נגיף. התסמינים הם כאב ראש חזק, חום, איבוד התיאבון, אי סבילות לאור ולרעש, קישיון שרירים, במיוחד שרירי הצוואר (ראה סימן קרניג), ובמקרים חמורים עוויתות, הקאה ודליריום. בדלקת חיידקית של קרום המוח הטיפול הוא אנטיביוטי.

תביעות רשלנות רפואית יכולה להיות מוגשת כאשר היה איחור באבחון מנינגיטיס או כאשר הטיפול היה שגוי.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך בנושא תביעת מנינגיטיס, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בצד שמאל