בדיקת פאפ- בדיקות PAP- רשלנות רפואית?

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רבות בגין רשלנות רפואית בביצוע בדיקות פאפ. מדובר בעיקר על מקרים בהם חרף הבדיקה, לא אובחנה מחלת הסרטן ממנה סובלת המטופלת

סרטן צוואר הרחם הוא אחד הגידולים שניתן למנוע מבעוד מועד את התפרצותו. בדרך כלל לוקח לגידול זה כמה שנים להתפתח משינויים טרום-ממאירים לגידול סרטני של ממש. את השינויים הטרום-סרטניים ניתן לגלות על-ידי גירוד תאים מצוואר הרחם וצפייה בהם במיקרוסקופ.

מומלץ לבצע בדיקת משטח צוואר הרחם אחת לשנה החל מגיל 18 שנה. המחמירים טוענים כי יש לבצע את הבדיקה פעמיים בשנה בנשים הפעילות מינית עם יותר משותף אחד, והחל מגיל 40 שנה. מלבד זאת ניתן לבדוק בבדיקה זו נוכחות של נגיפי פפילומה בצוואר הרחם. קיימים למעלה משבעים וחמישה סוגים של נגיף הפפילומה והרופאים נוהגים לכנותם במספרים. חלק מהנגיפים כמו נגיפים הממוספרים במספר 6 ו-11 עשויים לגרום ליבלות מורמות שניתן לראות אותם בקלות (קונדילומות) ואילו נגיפים אחרים עשויים לגרום ליבלות שטוחות שבקושי נראות. חלק מהנגיפים ובמיוחד אלו הממוספרים 16, 18, 31, 39, 45, 51, ו-52 מגבירים את הסיכון לסרטן צוואר הרחם ואולי גם לסרטן פי הטבעת. הסיכון לסרטן צוואר הרחם או פי הטבעת עולה עוד יותר באנשים שיש להם זיהום בנגיף הפפילומה בשילוב עם זיהום בנגיף ההרפס באותו האיבר.

בנשים, עלול נגיף הפפילומה לחדור לנרתיק ולצוואר הרחם. הנגיף גורם במקרה זה לנגעים שטוחים שבקושי רב רק ניתן לשים לב אליהם. כיוון שזנים מסוימים של הנגיף עשויים להגביר כאמור את הסיכון לסרטן צוואר הרחם מומלץ לזהות ולטפל בנשים עם בעיה זו. בדיקת PAP שנתית עשויה לסייע באיתור הנשים הסובלות מהבעיה.

לאחר שהנבדקת מתיישבת על מושב גינקולוגי, מחדיר הרופא בעדינות ספקולום (מעין משפך עם ידיות) לתוך הנרתיק. צוואר הרחם נחשף לאחר שהרופא פותח את ידיות המשפך. הרופא מחדיר דרך המשפך מקלון באמצעותו הוא מגרד מעט תאים מצוואר הרחם ומניח אותם על זכוכית נושא. את הזכוכית עם התאים שולח הרופא למעבדה. משך הבדיקה – כעשר דקות. רצוי לבצע אותה בין המחזורים. התשובה מתקבלת בתוך 10-14 ימים.

במקרה בו היה איחור באבחון של סרטן בצוואר הרחם עקב ביצוע רשלני של בדיקת PAP, ניתן לבדוק אפשרטות להגשת תביעת רשלנות רפואית ע”י עו”ד לרשלנות רפואית אשר יאסוף את כל המסמכים הרפואיים ויתייעץ עם רופא מומחה בתחום גניקו-אונקולוגיה.

מומחה גניק אונקולוג יכול לקבוע אם אכן הייתה רשלנות רפואית בבדיקות הפאפ ואיזה נזק נגרם כתוצאה מאותו איחור באבחון מחלת סרטן צוואר הרחפם. בשלב הב- עורך הדין יוכל להגיד לך כיצד הוא מעריך את סיכויי התביעה ואת הפיצוי שניתן להשיג בגינה.

הפיצויים אותם ניתן להשיג בגין רשלנות בבדיקות פאפ שהובילו לאיחור בבאחון המחלה, יכולי ם לנוע בד”כ בין מאות אלפי ש”ח ועד מעל מיליון.

לשאלות בנושא, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, חלקם בבדיקות פאפ, שפרטיה בצד שמאל בראש העמוד

עקירת שיניים- עקירת שן- רשלנות רפואית

לפני שנה בעקבות תאונת עבודה-תאונת דרכים עם טרקטורון, התהפכתי וחטפתי מכה בלסת , נעקר לי כתר של 6 שיניים קדמיות, רופא השיניים  ביצע   במקום החסר 6 שתלים ,אמרתי לו שלדעתי מספיק 3-4 שתלים ,שיכנע אותי לעשות 6 כי זה חזק והביטוח ישלם, היום לאחר שנה התהליך צולע

תאונת עבודה -ביטוח לאומי)
והשאלה הנשאלת האם יש מקום לתבוע את הרופא על חמדנות יתר  וביצוע עבודה מיותרת כדי להרוויח יותר, כל רופא שדברתי איתו אמר יותר מדי שתלים

רשלנות רפואית בניתוחים

 

רשלנות רפואית בניתוחים

חלק גדול מתביעות רשלנות רפואית המוגשות בארץ ובעולם הינן עקב רשלנות רפואית בניתוחים שונים.

רוצה לדעת מה הסיכויים והשווי של המקרה שלך? ניתן ליצור קשר עכשיו וחינם עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית בניתוחים, באמצעות פרטי יצירת הקשר  שלמעלה משמאל

הפעילות הרפואית הינה מורכבת ביותר ודורשת הן ידיעה של הצוות הרפואי אודות מצבו של החולה והן תיאום בין אנשי הצוות כגון- מנתחים, מרדימים, אחיות טכנאים וכדומה.

הנזק עלול להיגרם, בין היתר, מביצוע כושל של טיפול פולשני או לחילופין מאי ביצוע הטיפול או השתהות בלתי סבירה במתן הטיפול, היוותרות גוף זר בגופו של החולה, ביצוע ניתוח או טיפול מיותר בהעדר התוויה רפואית, כשל במהלך הרפואי לאחר הטיפול הפולשני.

על המגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח, להוכיח כי הרופא לא נהג כ”רופא סביר”, דהיינו, כי הרופא, “לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שרופא סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות”.

הפסיקה קובעת, כי אמת-המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם והכול – בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה.

בתביעות רפואיות בתחום ניתוחים, מתעוררת לא אחת שאלת ההסכמה של החולה לטיפול, כאשר ביהמ”ש נדרש לבחון האם ניתנה הסכמתו המודעת של החולה לניתוח, האם הוסברו לו הסיכויים להצלחתה מחד והסיכונים בביצועה מאידך, האם פורטו בפני החולה אופציות טיפוליות אחרות, ניסיונו והכשרתו של המנתח וכד’, לעיתים גם אם הרופא לא התרשל בעצם ביצוע הניתוח, אך הפר את חובת גילוי הסיכונים לחולה- ניתן לזכות בתביעת הרשלנות הרפואית.

תחומי רפואה בעיקריים הם נתגלו מקרי רשלנות רפואית בניתוחים:

  • קרדיולוגיה– ניתוחי לב, צינתורים, ניתוחי מעקפים ועוד.
  • אורטופדיה– ניתוח עמוד שדרה, ניתוח גב, ניתוחי ברך, החלפת מפרקים ועוד.
  • ניתוחים פלסטיים- הגדלת חזה, הקטנת שד, ניתוחי אף, ניתוחי לייזר ועוד.
  • נוירוכירורגיה- ניתוחי ראש/ מוח וכדומה
  • לידה- ניתוחים קיסריים, לידת ואקום, לידת מלקחיים ועוד

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון נייד 0524787850 או בשיחת חינם 1800200807 או במייל: legal1@bezeqint.net