רשלנות רפואית קופ"ח / קופת חולים- מכבי, כללית, לאומית, מאוחדת

רשלנות רפואית- קופת חולים / קופ”ח

דוגמנית בת 8 תובעת מיליונים: הפכתי למצולקת בגלל רשלנות קופ”ח מכבי

בבית משפט המחוזי הוגשה היום תביעה המוערכת בחמישה מיליון ₪. התובעת- ילדה צעירה ויפה העוסקת בשעות הפנאי בדוגמנות, טוענת, באמצעות באת כוחה עו”ד ענת מולסון ממשרד עורכי דין נבו- מולסון, כי נכותה והצלקת שנותרה ברגלה כתוצאה מרשלנות רפואית של קופ”ח מכבי, פוגעת קשות באפשרויות התעסוקה שלה, שכן היא אינה יכולה וכן לא תוכל בעתיד לקבל עבודות דוגמנות.
לטענת התובעת, היא פנתה עם אמה לסניף קופת חולים עם תלונות על חום, הקאות וכאבי גרון. התובעת נבדקה על ידי רופאת קופת חולים, אשר נתנה הוראה לבצע משטח גרון. בשל הימשכות החום, פנתה התובעת עם אמה לרופאת קופת חולים פעם נוספת ביום 4.5.06. התובעת נבדקה ואובחנה דלקת גרון עם צמיחה של סטרפטוקוק במשטח. בהתאם לממצאים אלה הורתה הרופאה על מתן זריקת אנטיביוטיקה (מסוג דורביוטיק) תוך שרירית.
אמה של התובעת, אשר תמהה על החלטת הרופאה לתת לילדה אנטיביוטיקה דווקא בזריקה, התקשרה לאביה של התובעת, אשר סר באופן מידי לקופת חולים. חרף בקשתו של אבי התובעת, לא ניתן על ידי הרופאה כל הסבר לשאלה מדוע יש לתת לתובעת את האנטיביוטיקה בזריקה, ולא בסירופ, כמקובל.
בתום השיחה עם הרופאה, פנה אביה של התובעת עם בתו לאחות קופת חולים, אשר הזריקה לתובעת את הזריקה בירך ימין. יצוין כי לאחר החדרת המחט, לא נעשה ניסיון שאיבה על מנת לוודא שהמחט אינה נעוצה בכלי דם.
כשהגיעה התובעת לביתה, החלה התובעת להתלונן על כאבים עזים באזור ההזרקה ובכתה ללא הפסקה. הורי התובעת הבחינו בכתמים כחולים – סגולים לאורך רגל ימין של התובעת, ממקום ההזרקה ועד קצות האצבעות.
אביה של התובעת, אשר נחרד למראה רגלה של בתו, נשא אותה על זרועותיו ורץ עמה לביתו של רופא משפחה הגר בסמוך לביתם. השניים ניסו להשיג טלפונית את הרופאה אשר הורתה על מתן הזריקה לתובעת, לצורך בירור סוג התרופה שניתנה, אך ללא הצלחה. לאחר בדיקתו את התובעת, הפנה הרופא את התובעת לחדר מיון.
התובעת פנתה לבית החולים ברזילי. בבדיקתה של התובעת בבית החולים, נראתה התובעת חיוורת וסובלת. אובחנו שטפי דם ברגל ימין, נפיחות ורגישות ניכרת ברגל ימין. הרושם בקבלתה היה שמדובר בתסחיף מסיבי החומר המוזרק לנימי הרגל.
התובעת אושפזה ביחידה לטיפול נמרץ ילדים והוחל טיפול בזריקות קלקסן (תרופה נוגדת קרישה), בעירוי ריאומקרודקס (תכשיר המסייע בזרימת הדם בנימים) ובעירוי נוזלים.
ביום השני לאשפוזה של התובעת, הופיע סיבוך של Rhabdomylosis (הסתמנות של הרס רקמות שריר עם הופעת חלבון שריר בשתן). עדות להרס רקמת שריר היתה בעליה קיצונית של אנזים CPK. על מנת להגן על הכליות העלולות להיפגע ממצב זה, טופלה התובעת בתכשירים להגברת בסיסיות השתן ובעירוי נוזלים. בנוסף היתה עדות לפגיעה בתפקוד הכבד עם עליית אנזימים LDH, ALT ו- AST, המצביעים על תפקודו.
במהלך אשפוזה של התובעת סבלה התובעת מכאבי תופת, בלתי פוסקים ובלתי נסבלים, וטופלה במשככי כאבים, לרבות מורפיום. התובעת לא היתה מסוגלת כלל לדרוך על רגלה, והתקשתה להזיזה, התובעת סבלה מחום מקומי ונפיחות ברגל, ומידי יום היה צורך למדוד את היקף רגלה. באזור הכתמים בירך הופיעו כיבים אשר טופלו במשחות, בייעוץ מומחה לכירורגיה פלסטית.
בשחרורה עדיין סבלה התובעת מנפיחות וכתמים באזור הירך הימנית, ולא היתה מסוגלת לדרוך על רגלה. התובעת שוחררה לביתה עם הוראה על פיסיותרפיה להפעלת רגל ימין, זריקות קלקסן למשך 10 ימים וחבישות עם משחה (סילברול) פעמיים ביום.
כתב התביעה נתמך בחוות דעתו של פרופ‘ מנהל יחידה לכירורגיה של כלי דם בבי”ח במרכז הארץ, הקובע כי יש לתת לילדים אנטיביוטיקה בסירופ, ולא ברור מדוע נתקבלה ההחלטה על מתן האנטיביוטיקה בזריקה, כשלתובעת לא היתה כל בעיה לשתות סירופ אנטיביוטיקה.
לטענת המומחה, אין כל ספק שמתן הזריקה היה לא לתוך השריר אלא לתוך עורק הירך. הדבר גרם לתסחוף מאסיבי של החומר המוזרק, אשר סתם עורקיות קטנות ונימים בירך ובכף הרגל.
עוד מוסיף וקובע המומחה כי ממהלך העניינים ברור כי נעשו שני משגים חמורים בהזרקה:
1. לא נעשתה שאיבה שהיתה מבהירה שהמחט נמצאת בתוך עורק.
2. ההזרקה נעשתה עמוקה מאוד שכן עברה את כל השריר והגיעה לעורק הנמצא במנח הרבה יותר עמוק.
המומחה מוסיף וקובע בחוות דעתו כי אופן ההזרקה הלא מיומן הוא הגורם הישיר לנזק שנגרם ואינו עולה בקנה אחד עם הצפוי מגורם רפואי סביר ומהווה רשלנות רפואית.
כיום סובלת התובעת מבעיות הליכה וצלקת מכאיבה ומכערת ברגלה. הצלקת ברגלה גורמת לכיעור רב והתובעת מתביישת בה ועל כן מכסה היא את רגליה גם בקיץ. היא הפגמים המכערים מסבים לה עוגמת נפש ופוגעים באיכות חייה, במידה ניכרת. היא הפכה מילדה שמחה ובטוחה בעצמה, לילדה רגישה מאוד עם סף תסכול נמוך הגורם לה להיות עצבנית מאוד ותוקפנית. התובעת מרבה לבכות, ולהסתגר בתוך עצמה. התובעת אף חזרה למצוץ אצבע לאחר שנגמלה מכך לחלוטין.
אביה של התובעת מתייסר על כך שלא עמד על דעתו שלא לתת לתובעת אנטיביוטיקה בזריקה, אלא דרך הפה. בעת שהחלו הכתמים ושטפי הדם להתפשט ברגלה של התובעת, עמד התובע חסר אונים נוכח מצבה של בתו וחשב על הגרוע מכל. הוא רץ עימה לרופא שגר בסמוך לביתם, ומשם לבית חולים. במהלך האשפוז לא מש ממיטתה, ולצערו הרב נאלץ להזריק לה בעצמו את זריקות הקלקסן להן נדרשה, חרף התנגדותה העזה לאור הטראומה שחוותה.
כתבות נוספות: רשלנות קופ”

ח מכבי, רשלנות קופ”ח לאומית

When we fail to https://samedaypaper.org try and appreciate the perspective of the user, we are falling short

רשלנות רפואית של קופת חולים /קופ"ח

(מכבי, לאומית, כללית, מאוחדת)

רובן של תביעות רפואיות או תביעות רשלנות רפואית בישראל מוגשת נגד קופות חולים או בתי חולים ולא נגד רופאי משפחה או רופא אחר.

כיצד להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד קופת חולים?

לשם הגשת תביעה נגד קופ”ח/ בי”ח יש לצרף חוות דעת של רופא מומחה אובייקטיבי מטעמך, אשר יכתוב כי התקיימה רשלנות רפואית של קופ”ח או בי”ח ונגרם נזק וכן יעריך את שיעור הנזק.

הפיצוי הוא כגובה הנזק ומורכב מאלמנטים כגון כאב וסבל, הפסד השתכרות, הוצאות בעבר ובעתיד ועוד.

ניתן להשיג פיצויים בשווי מאות אלפי ש”ח ולעיתים אף מיליונים (בעיקר אם הייתה רשלנות בלידה או בהריון או בניתוח/ בניתוחים או אם היה גילוי מאוחר/ איחור באבחון מחלה/ מחלות או גידול/ גידולים/ סרטן/ גוש סרטני).

אם נפגעתם יש לחפש בהקדם עורך דין או משרד עורכי דין לרשלנות רפואית, לשם הגשת תביעת רשלנות רפואית נגד קופ”ח מכבי, לאומית, מאוחדת או כללית

 

עוד בנושא: רשלנות רפואית באבחון


להערכת סיכויי תביעת נגד קופ”ח, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון, המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850, או במייל:
legal1@bezeqint.net או באמצעות טופס יצירת הקשר