רשלנות רפואית גידולים של רקמות רכות- BENIGN SOFT TISSUE

גידולים של רקמות רכות הם שכיחים יותר מאשר גידולים של העצם. הם יכולים להתרחש כמעט בכל אזור של הגוף, בתוךו בין השרירים, הגידים, העצבים וכלי הדם. הגידולים הללו משתנים באופן נרחב בהופעתם והתנהגותם. חלק מן

הגידולים יכולים להיות די אגרסיביים. פלישה לתוך רקמות שכנות מעלות את הסיכוי להישנות של הגידול גם לאחר שיוסר. במקרים הללו קיים סיכוי שהמנתח ישתמש בטכניקות מיוחדות ואפילו בהקרנות בכדי להוריד את סיכון ההישנות. בין סוגי הגידולים של הרקמות הרכות ניתן למצוא גידולים כמו: לימפומה, אנג’יולימפומה, פיברומה מיקסומה ועוד. הגידול השכיח מבניהם הוא הגידול הנוצר בשכבות השומן ונקרא לימפומה. לימפומה בדרך כלל מתרחשות מתחת לשכבת העור כגוש שאינו מפיק כאב וגודל לאורך תקופה של חודשים או שנים. הגידולים הללו הם לרוב אינם מסוכנים והם מטופלים באמצעות הסרה של גבולות הגידול. הסיבות לצמיחה גידולים מרקמות רכות הן מגוונות ויכולות להיווצר מסיבות שונות כגון: קרינה, גורמים גנטיים, זיהומים טראומות וכו’.

רשלנות רפואית – גידולי רקמה רכה

חלק מגידולי הרקמה הרכה יוסרו באופן ניתוחי וחלקם לא. לעיתים חוסר הערכה מקצועית או חוסר צומת לב עלולים להוביל לכך שגידול שנחשב כשפיר לא יוסר מסיבות כאלו ואחרות ולאחר מכן יתפתח לממאיר, כמו למשל במקרה של סרקומה המתפתחת מרקמות רכות. סרקומה מרקמות רכות עלולה להוביל לגידול משמעותי, שיכול לגרום ללחיצה על רקמות תקינות בסביבה, ליצור כאב לוקלי. במידה והגידול מתרחש בריאות הדבר עלול להתבטא בקוצר נשימה.

עילות לתביעה ברשלנות גידולים של רקמות רכות:

          אבחון בשלב מאוחר יותר של המחלה לאחר שהפכה לגידול רחב ממימדים הלוחץ על איברים בריאים סמוכים או הפך לממאיר ושלח גרורות ברחבי הגוף.

          רשלנות רפואית בדרכי האבחון על ידי אי שליחה לביצוע בדיקות מתאימות כגון בדיקות הדמיה או לחילופין פענוח לא נכון של התוצאות.

לשאלות על רשלנות רפואית גידולים של רקמות רכות ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה מופיעים בראש העמוד משמאל.

 

א.א.ג- רשלנות רפואית של רופא אף אוזן גרון

א.א.ג- רשלנות רפואית של רופא אף אוזן גרון

רפואת אף אוזן גרון היא ענף ברפואה כירורגית המתמחה בטיפול במחלות במערכת האף אוזן גרון, הראש והצוואר בגוף האדם.

שמה המלא של המומחיות בתחום זה בישראל היא: “מומחה במחלות אף, אוזן וגרון וכירורגיה של ראש-צוואר”. כדי לקבל תואר מומחה בתחום זה בישראל יש להתמחות חמש וחצי שנים לפחות מהן ארבע וחצי שנים במחלקה למחלות אף אוזן וגרון, חצי שנה במחלקה לכירורגיה כללית וחצי שנה נוספת במגוון של מחלקות אחרות (כגון: הרדמה, טיפול נמרץ, נוירוכירורגיה, כירורגיה פלסטית ועוד).

האף הוא איבר ההרחה בגוף האדם. האף מכיל את הנחיריים, אשר מסייעים לשאיפה ונשיפה של אוויר עבור מערכת מערכת הנשימה. מבחוץ, האף בנוי מסחוס המכוסה בעור. האף מחולק לשני מדורים על ידי מחיצת האף.

האוזן מתחלקת לשלושה חלקים:

האוזן התיכונה

האוזן התיכונה כוללת את עור התוף, את חלל האוויר הנמצא בינו לבין העצם הגולגולת, וכן שלוש עצמות שמע זעירות: הפטיש (malleus), הסדן (incus) והארכובה (stapes). כמו כן, חצוצרת השמע, הנקראת גם תעלת אוסטכיוס, תעלה אשר מחוברת לחלקו האחורי של הלוע, נפתחת לאזור האוזן התיכונה. ה”ידית” של עצם הפטיש מחוברת לחלק הנע של עור התוף; עצם הסדן מגשרת בין עצם הפטיש לעצם הארכוף; עצם הארכוף, שהיא העצם הקטנה ביותר בגוף האדם, מרעידה את קצהו הקרומי של שבלול האוזן שבאוזן הפנימית.

האוזן הפנימית

האוזן הפנימית כוללת את שבלול האוזן. זהו חלל בתוך עצם, שצורתו דומה לשבלול, ובתוכו מערכת קרומים, הנקראת מבוך קרומי, אשר בתוכו נוזל. בין הקרומים נמצא איבר השמיעה, הנקרא איבר קורטי, ומערכת הקרומים של שיווי המשקל. באיבר קורטי קיימים תאי שיער המתחברים ויוצרים את עצב השמיעה, וגירוי של תאים אלה מביא להפעלה של העצב.

האוזן החיצונית

האוזן החיצונית כוללת את אפרכסת האוזן, תעלת האוזן ואת המשטח החיצוני של עור התוף. האפרכסת מיועדת לקלוט ולמקד צלילים, אך זהו אינו חלק חיוני בתהליך השמיעה. ישנם יונקים המסוגלים להטות את האפרכסת כדי לשפר את שמיעתם ולמקם את הקול, אך האדם נטול יכולת כזו. האפרכסת מורכבת מסחוס אלסטי הממשיך לגדול באטיות במשך החיים ולכן בגיל מבוגר האפרכסת גדולה יחסית. מבנה האפרכסת גורם לשינוי בחלק מהתדרים המגיעים לאוזן בתלות בזווית הגעתם ועל ידי כך מאפשר חישוב מדויק יותר של הכיוון שממנו מגיע הקול. תעלת האוזן היא מעין צינור שנמשך מהאפרכסת ועד לעור התוף, וממלאת תפקיד חשוב בשמיעה: כאשר התעלה אינה פתוחה, השמיעה תתעמעם. העור החיצוני בתעלת האוזן מפיק חומר דמוי שעווה.

הגרון הוא הפרוזדור לכניסת חמצן לריאות ומזון למערכת העיכול. הגרון הוא, למעשה, הפתח היחיד בגוף שדרכו מתקבלים חומרים חיוניים. עקב זאת, עשויים לעבור דרכו לתוך הגוף גם מיקרואורגניזמים העלולים לגרום נזק לבריאות. לכן קיימים “שומרים” העומדים על המשמר בפה ובלוע.

בפה נמצא הרוק, המכיל מוצין, שהוא ריר שלוכד מיקרואורגניזמים; ברוק מצויים גם ליזוזומים שמפרקים חיידקים ואימונוגלובולינים, חלבונים שמתפקדים כנוגדנים שמסייעים למערכת החיסון לחסל גורמים מזיקים.

משני צידי הלוע נמצאים שני קשרי לימפה, בלוטות לימפה גדולות המכונות “שקדים”, אשר מהוות חלק בלתי נפרד ממערכת הלימפה ומערכת החיסון; תפקידם הוא ללכוד ולחסל חיידקים ונגיפים. בתוך לוע האף (נזופרינקס) מצוי פוליפ הקרוי אדנואיד (Adenoid), שגם הוא קשור למערכת החיסון.

עקב העמידה המתמדת בפני זיהומים, עלולים השומרים עצמם להזדהם, להתלקח ולהתנפח למצב הידוע בשם דלקת גרון או דלקת הלוע (Acute Laryngitis).

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בתחום אף אוזן גרון (א.א.ג) חלקן כנגד רופא משפחה וחלקן נגד רופא א.א.ג

על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית בתחום הא.א.ג, יש להצטייד בחוות דעת רפואית של מומחה א.א.ג אשר יפרט בה, מה הייתה הרשלנות הרפואית ואילו נזקים נגרמו ממנה. ככל שהנזקים הינם גדולים יותר, כך גם הפיצוי אותו יתן בית המשפט יהיה גבוה יותר.

על מנת לבדוק זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית נגד רופא אף אוזן וגרון, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, חלקם בתחום ה א.א.ג, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net

This is a beneficial app for elementary, middle, and high school students impelling over here write me an essay to share quick content in a safe virtual environment