מונונוריטיס מולטיפלקס – רשלנות רפואית

.
אנו נשאלים פעמים רבות אם מונונויריטיס מולטיפלקס קשורה לתביעות רשלנות רפואית.

התשובה היא שכל מקרה לגופו ויש לבחון את התק הרפואי ולקבל חוות דעת ראשונית של נוירולוג האם הוא חושב שהייתה רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בנוירופתיה ואם כן- מהם הנזקים שנגרמו בעקבותיה.

Mononeuritis multiplex הינו תהליך שבו יש מעורבות בו זמנית או מתמשכת של עצבים, באופן המתרחש למשך תקופה ממושכת ובדרך כלל בא לידי ביטוי כאיבוד הרגשה עצבית או תנועתית.

מונו-נויריטיס מולטיפלקס באה לידי ביטוי לעיתים בכאב, שמתואר ככאב קשה המפריע מאד בעיקר בלילות, ולרוב מיקומו בגב התחתון, בירך או ברגל. אצל חולים עם סכרת, סימפטום זה פעמים רבות בא לידי ביטוי בצורת כאב חד בצד אחת מהירכיים, שמלווה בחולשה של שרירי הירך הקדמיים ואובדן של רפלקס פיקת ברך. 

מונונוריטיס מולטיפלקס מקושר עם המחלות הבאות:

סוכרת

מחלות מסוג ווסקוליטיס- כגון מחלת ווגנר, פוליארתריטיס נודוזה ועוד

עמילואידוזיס

קריוגלובולינמיה

חומרים כימיים כגון דפסון או טרי-כלורו-אתילן

לעתים נדירות, צריבה של מדוזות מסוג מסוים.

מחלות אוטו-אימוניות כגון זאבת, סרקואידוזיס, ראומטואיד ארתריטיס

זיהומים: איידס, צרעת, מחלת ליים וכדומה.

לשאלות או לייעוץ בנושא רשלנות רפואית הקשורה לנוירופתיה מולטיפלקס, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש  העמוד משמאל

ניתוח החלפת ברך- רשלנות רפואית בניתוח להחלפת ברך

ניתוח החלפת ברך – Knee Replacement Surgery

ניתוח להחלפת ברך הינו הליך אפשרי לטיפול בבעיות ברך חמורות. ניתוח זה נפוץ בעיקר בגילאים מבוגרים בה שכיחות מחלת מפרקים ניווניות עולה. ניוון המפרק גורם להצרת המרווח התקין הגורם לכאבים רבים ופגיעה בתפקוד הכללי. ישנם מס’ דרכים לטיפול בבעיות ברך קשות אלו, ובחירת דרך הפעולה תלויה בנסיבות המטופל והמפרק. ניתוח זה מיועד לאחר שטיפולים פולשניים פחות אינם מטיבים עם המטופל.

מטרת הניתוח הינה החלפת המפרק המנוון במפרק מלאכותי המותקן באזור הברך.

הליך ניתוח להחלפת ברך:

לקבלת דיאגנוזה ברורה לטיפול נערכות בדיקות קדם רבות למטופל כמו בדיקות דם, בדיקות אק”ג וצילום חזה, ולעיתים בדיקות הדמיה. לאחר הרדמה כללית או מקומית, המנתח יחטה את המקום ויבצע חיתוך סטרילי באזור קדמת הברך. באמצעות חשיפה לחלל המפרק, המנתח יוכל להוציא את הרקמה הסחוסית העודפת. לאחר שלבים אלו, יוכל הגורם המטפל להכיל תותבת מפרקית שתיצמד באמצעות חומר אל העצמות הדרושות באזור ולשרירי הברך ולרצועות המפרק.

למרות הצלחתו הרבה של ניתוח זה,כמו בכל הליך כירורגי, קיימות מס’ סיכונים העלולים להתפתח כתוצאה מן הניתוח:  החל מן סיכוני ההרדמה לאנשים עם רגישויות, זיהומים באזור הניתוח, דימומים וצלקות היכולות להישאר בברך.

רשלנות רפואית בניתוח החלפת ברך

מעבר לסיכונים שהוזכרו לעיל, אשר יכולים לנבוע כתוצאה מן הניתוח להחלפת הברך, ישנם מס’ סיבוכים ונזקים אשר יכולים להיגרם למטופל עקב מחדל רשלני, או טיפול לקוי ולא איכותי ,יכולים להוות רשלנות רפואית של הגורם המטפל.

דוגמאות לסיבוכים אפשריים:

א. טיפול לקוי יכול לפגוע במרכזי עצבים סמוכים העוברים מחוט השידרה ועלול להיגרם נזק עצבי בלתי הפיך.

ב. מצוקה נשימתית עקב תסחיף שומני של חלקי מח עצם אל הריאות

ג. הסרת החלקים מן המפרק יכולה לגרום לנזק לרצועות או למפרק עצמו ולחוסר תפקודו.

בנוסף, שימוש בציוד לא איכותי וסטרילי או בצוות (למשל ההרדמה) לא מיומן יכול לגרום לנזקים וסיבוכים מביצוע ניתוח לקוי. גם קבלת דיאגנוזה שגויה עקב אי בדיקה מקדימה מקפת מספיק של היסטוריות המטופל ורגישויותיו השונות, יכולות להוות עילה לרשלנות רפואית ולקבלת פיצויים בהופעת נזקים.

פסק דין רשלנות רפואית בניתוח-החלפת ברך

עקב ביצוע רשלני של ניתוח להחלפת ברך, נוצר באזור הברך חסימה ורידית שיצר קרישי דם שהתפשטו לאזורים שונים בגוף המטופלת אשר גרמו בסופו של דבר למות המטופל. בית המשפט פסק פיצויים כוללים בסך: סה”כ 265,000 ₪.

לשאלות נוספות בנושא רשלנות רפואית בניתוח החלפת ברך ניתן לפנות אל עו”ד רשלנות רפואית ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

פס"ד- טמודל, אווסטין

פסק דין

עע (ארצי) 407-09 מכבי שירותי בריאות נ’ גרטה רינדנר (עבודה; סטיב אדלר, עמירם רבינוביץ, ורדה וירט ליבנה; 13/02/11)

השופט עמירם רבינוביץ

פתח דבר

1. זהו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (עב 5979/09 ; השופטת הדס יהלום ונציגי הציבור גב’ שור ומר ביאלוגורסקי), אשר קבע, כי המשיבה מס’ 1 (להלן – המשיבה) אינה זכאית למימון הטיפול המבוקש על ידה במסגרת סל הבריאות בשל היותו טיפול ניסיוני. מאידך, היא זכאית לקבל את מימון הטיפול מכוח חברותה בביטוח המשלים של מכבי – “מגן זהב” (להלן – הביטוח המשלים).

התשתית העובדתית

2. המשיבה, כבת 71, חלתה בגידול ממאיר במוח מסוג GBM בעקבותיו עברה ניתוח להסרת הגידול.

3. במהלך החודשים אוגוסט 2008 – אפריל 2009, קיבלה המשיבה טיפול רפואי בתרופהת TEM0DAL (להלן- טמודל), בשילוב עם הקרנות, כקו ראשון.

4. בבדיקת MRI מיום 22/4/09, התגלתה התקדמות (הישנות) של המחלה.

5. כפי שעולה מחומר הראיות, למרבה הצער, הטיפול בקו ראשון בטמודל ובהקרנות, נכשל.

6. הרופאה המטפלת ד”ר בלומנטל, פנתה למערערת (להלן- מכבי) במכתב מיום 4/5/09, בו ביקשה שמכבי תממן למשיבה טיפולים נוספים בטמודל, זאת כחלק ממחקר קליני שמתבצע בבית חולים איכילוב, בו נבחן בין השאר, טיפול בתרופה AVASTIN (להלן- אווסטין), ביחד עם טיפול בטמודל (להלן- הטיפול המשולב או התרופה או התרופה המשולבת).

7. המחקר המדובר הוא מחקר קליני מטעם ארגון RTOG, במסגרתו מתנהל ניסוי שמטרתו לבחון אפשרויות טיפול לחולים על הישנות של GMB באווסטין בשילוב עם תרופות אחרות. בי”ח איכילוב הצטרף לניסוי ולאחריו הצטרפו בתי חולים נוספים במדינות שונות.

חולים אלה מקבלים טיפול לפי פרוטוקול המחקר (RTOG–0625) הכולל עירוי של אווסטין כל שבועיים. ביחד עם הטיפול באווסטין, מקבלים החולים טמודל, במינון ממושך (שונה מזה הניתן בארץ כטיפול בטמודל). מינון זה מכונה “טמודל מטרונומי”, ומשמעו מינון נמוך יותר מזה הניתן כיום, אך לתקופה ארוכה יותר.

אווסטין, שאינה כלולה בסל הבריאות הישראלי לטיפול ב- GMB מסופקת על ידי הגורם שעורך את המחקר. טמודל אינה מסופקת על ידי עורך המחקר.

8. מכבי דחתה את בקשת הרופאה, בנימוק שמדובר בטיפול ניסיוני שאינו כלול בסל הבריאות.

9. המשיבה החלה בטיפול במסגרת המחקר. הטיפול הראשון ניתן ביום 12/5/09. שלב ראשון זה ניתן לה על ידי בית חולים איכילוב, והמשיבה עברה אותו בהצלחה. על פי דברי הרופאה המטפלת וכן בעלה של המשיבה, חל שפור ניכר במצבה הפיזי.

10. במהלך הדיונים הוגשה לתיק הודעה מטעם בית חולים איכילוב, ולפיה נמצא מימון גם לטיפול השני, זאת עד למתן פסק דין בתביעה מושא ערעור זה.

ההליך בבית הדין האזורי

11. בית הדין האזורי בחן בראש ובראשונה, את השאלה – האם חייבת מכבי לממן את הטיפול המשולב במסגרת סל הבריאות (להלן- הסל או סל הבריאות).

לשם כך בחן בית הדין האזורי את חומר הראיות, שהיה מונח לפניו, והגיע למסקנה, כי אין מכבי חייבת לממן את הטיפול המשולב במסגרת הסל. בית הדין האזורי נימק את קביעתו זו תוך הסתמכות על חוות דעת רפואיות, לפיהן לא נותנים, בדרך כלל, את טמדול פעם נוספת, לאחר שהחולה טופל באותה תרופה והטיפול בה נכשל. כך קרה במקרה הנוכחי, בו טופלה המשיבה בטמודל בקו ראשון, אך הטיפול נכשל. במקרה כזה לא מקובל להשתמש בטמודל פעם נוספת בקו שני לאחר כישלון השימוש בתרופה זו בקו ראשון. יתרה מזו, בטיפול המשולב ניתנת טמודל במינון שונה מהמינון המקובל ובשילוב תרופה נוספת, ולדעת רופאי מכבי קיימת סכנה לרעילות התרופה במינון שבו היא ניתנת. עוד הוברר, כי הטיפול שבו מדובר אינו STANDARD OF CARE, וכי רופאי מכבי היו כולם בדעה, שאין מקום לממן את הטיפול המשולב בהיותו טיפול ניסיוני שלא הוכחה יעילותו. לאור נתונים אלה דחה בית הדין האזורי את תביעת המשיבה למימון הטיפול המשולב באמצעות הסל.

12. בית הדין האזורי גם בחן את זכאות המשיבה למימון התרופה באמצעות הביטוח המשלים וקבע, כי המשיבה אכן זכאית למימון התרופה באמצעות הביטוח המשלים.

13. בית הדין האזורי הגיע למסקנה זו תוך ניתוח “תקנון לשירותי בריאות נוספים 2008 – 2007 של מכבי” (להלן- התקנון), בו נקבעו זכויות החבר בביטוח המשלים לתרופה “במחלה קשה” בהאי לישנא:

“37.2. הזכאות

37.2.1. חבר “מגן זהב” יהא זכאי לטיפול תרופתי בתרופה למחלה או בתרופה למחלה קשה ובלבד שהתרופה אינה כלולה ברשימת התרופות הכלולות בסל הבריאות הממלכתי ו/או בסל התרופות שעל פי “מגן כסף” להתוויה המבוקשת וכל עוד אינה כלולה ברשימות אלו. על אף הגדרת תרופה למחלה כקבוע בס’ 37.1.4 דלעיל, הייתה תרופה למחלה כלולה בסל הבריאות או רשומה בישראל, אך לא להתוויה המבוקשת לחבר, והוגשה בקשה לרישומה בישראל, ואושרה לשימוש באחת “המדינות המוכרות” (ולא נפסלה לשימוש על ידי אחת מהן) יהיה החבר זכאי לקבלה על פי פרק זה ובכפוף למכלול הוראותיו.

37.2.2. מובהר ומודגש כי האמור בסעיף 37.2.1 מותנה ב:

(1) לתרופה למחלה או למחלה קשה המבוקשת אין תרופה חלופית כהגדרתה שלעיל, הכלולה בסל הבריאות הממלכתי ו/או ב”מגן כסף”.

(2) רופא מומחה בתחום, אשר מונה על ידי “מגן זהב”, אישר מראש את הטיפול התרופתי, המינון ומשטר הטיפול להתוויה המבוקשת.

סעיף 37.1 לתקנון מונה הגדרות ובינהן הגדרתה של “תרופה למחלה קשה”:

“37.1.1 “מחלה קשה” – אחת המחלות המפורטות להלן:

1. סרטן

2. איידס או נשאות של נגיף HIV

3. תלסמיה מייג’ור או אינטרמידיה

4. המופיליה

5. אי ספיקת כליות כרונית המצדיקה דיאליזה

6. גושה

7. כל תרופה שאושרה לשיווק על ידי ה- FDA ואו ה- EMEA European Medicine Agency במעמד של “תרופה יתומה” (Orphan Drug). “

“37.1.7 “מרשם” – כהגדרתו בתקנות הרופאים (מתן מרשם), התשמ”א-1981, חתום על ידי רופא מומחה, אשר אישר את הצורך בטיפול בתרופה למחלה הקשה או למחלה, קבע את אופן הטיפול, את המינון הנדרש ואת משך הטיפול הנדרש (עד חודש ימים לכל מרשם)”

סעיף 37.2.2 מונה את הדרישות למימון התרופה להלן:

“37.2.2 מובהר ומודגש כי האמור בסעיף 37.2.1 מותנה ב:

(1) לתרופה למחלה או למחלה קשה המבוקשת אין תרופה חלופית כהגדרתה שלעיל, הכלולה בסל הבריאות הממלכתי ואו ב”מגן כסף”.

(2) רופא מומחה בתחום, אשר מונה על ידי “מגן זהב”, אישר מראש את הטיפול התרופתי, המינון ומשטר הטיפול להתוויה המבוקשת”.

14. לאור הגדרות אלה בחן בית הדין האזורי את טענת מכבי, לפיה תנאי לזכאות המשיבה למימון הטיפול המשולב במסגרת הביטוח המשלים, הוא היותו של הטיפול המשולב “רשום בישראל” כפי שנדרש בהגדרת ” תרופה למחלה קשה” בתקנון, והשיב על כך בחיוב.

15. בית הדין האזורי נימק את קביעתו זו בכך, שדי בכך שהטיפול בטמודל הוא טיפול רשום בפנקס התכשירים בישראל בהתאם לתקנות הרוקחים (תכשירים) התשמ”ו-1986 (להלן- תקנות הרוקחים (תכשירים)), ואין נפקות לכך, שהמינון של טמודל בטיפול המשולב הוא שונה מהמינון המקובל, כפי שמופיע בעלון לרופא, שאין לו נפקות לעניינינו. בעניין זה קיבל בית הדין האזורי את עמדת המדינה, שגם היא גרסה, שדי בכך שהטמודל רשומה בפנקס התכשירים ובסל, וכי אין חשיבות למינון. בית הדין האזורי ציין, כי הטמודל “מוכחת לטיפול בקו השני”, וכי הביטוח המשלים מכסה תרופות שאינן בסל או שהן בסל אך לא להתוויה הספציפית.

16. בית הדין האזורי היה ער לדרישה בתקנון, לפיה רופא מומחה בתחום שמונה על ידי “מגן זהב” צריך לאשר מראש את הטיפול התרופתי המשולב, אך קבע, כי בהתאם לחוות דעת רופאי מכבי עצמם, אף הם היו ממליצים במצבה של המשיבה על השתתפותה במחקר הניסויי בטיפול המשולב. בנסיבות אלה קבע בית הדין האזורי כי התקבל אישור רופא מומחה למתן הטיפול המשולב כנדרש בתקנון. מסקנת בית הדין האזורי הייתה איפוא, כי המשיבה זכאית בנסיבות אלה למימון הטיפול המשולב במסגרת הביטוח המשלים.

הערעור

17. מכבי טענה, כי המסקנות אליהן הגיע בית הדין האזורי שגויות, וכי החלטתה לא לממן את הטיפול המשולב בנסיבות הקיימות היא סבירה.

מכבי ביססה את טענתה זו על הנימוקים הבאים:

א. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי משמעות המונח “רשום בישראל להתוויה המבוקשת” המופיע בתקנון היא, שהטיפול המבוקש רשום בפנקס התכשירים המנוהל בהתאם לתקנות הרוקחים (תכשירים). המחלוקת הייתה – האם מבחינה עובדתית הטיפול דנא רשום או לא רשום בפנקס התכשירים.

ב. בהתאם לתקנות הרוקחים (תכשירים) טיפול יכול להירשם רק אם יש הוכחה שהוא יעיל ובטוח. טיפול ניסיוני לא יכול להיות טיפול רשום.

ג. המשיבה הסכימה שטיפול ניסיוני אינו יכול להיות טיפול רשום, אלא שהיא טענה שטיפול זה אינו ניסיוני, אך טענה זו נדחתה על ידי בית הדין האזורי.

ד. אם ההתוויה של הטמדול רשומה בפנקס התכשירים – מקומה בסל ולא בביטוח המשלים. אם ההתוויה הניסיונית לא רשומה – מקומה לא בסל ולא בביטוח המשלים.

ה. על פי כל המומחים שהובאו להעיד מטעם מכבי, הטיפול המשולב אינו רשום בפנקס התכשירים, והוא חורג מההתוויות הרשומות בשני פרמטרים:

1. מדובר בטיפול בטמודל לאחר שטיפול קודם בו שנכשל. טיפול כזה חורג מההתוויות הרשומות. הטיפול המקובל בתרופה זו הוא בקו שני, לחולים שלא קבלו טיפול בטמדול קודם לכן.

2. מדובר במינון מטרונומי ניסיוני שאינו רשום. ודאי שטיפול משולב עם תרופת אווסטין הוא ניסיוני. לעומת טיפול באמצעות אווסטין שהוא מומלץ.

ו. ההליך לרישום תרופה על פי תקנות הרופאים (תכשירים) הוא הליך מורכב הדורש תמיכת הבקשה בחומר מחקרי מדעי כדי לוודא שהתרופה לא תגרום נזק.

ז. טענות היועץ המשפטי של משרד הבריאות לא נסמכו בתצהירים. בא כוחו של משרד הבריאות גם לא חקר בחקירה נגדית את עדי מכבי.

ח. אין ללמוד מעדות פרופ’ אריעד שהטיפול המשולב רשום, אפשר ללמוד דווקא היפוכו של דבר.

ט. אין גם ללמוד מדברי פרופ’ אריעד, לפיהם המשיבה מתאימה למחקר, כי חובתה של מכבי לממן את הטיפול המשולם הניסיוני.

י. על פי נוהל לעריכת ניסויים רפואיים של משרד הבריאות תובטח אספקת המוצר ללא תשלום למשתתפים בניסוי למשך כל תקופת הניסוי. הליכה בתלם נוהל זה מבטיחה מימון הטיפול שבמחקר ללא צורך בתשלום על ידי המשיבה.

יא. לפי דברי בא כוח המשיבה, כל מטרתה בהליך זה היא להכניס בדרך עקיפה את השימוש בתרופת האווסטין, שלא נכללה בסל. מטרה זו לא מצדיקה את חיוב מכבי במימון הטיפול המשולב.

18. המדינה מסכימה עם טענת מכבי, כי אין היא חייבת לממן את התרופה במסגרת הסל, מאחר שמדובר בפרקטיקה רפואית חדשה יחסית שטרם נצבר ניסיון מספיק לגביה, ורמת יעילותה טרם הוכחה. מאידך סוברת המדינה, כי יש מקום לחייב את מכבי במימון התרופה במסגרת הביטוח המשלים.

19. המדינה מסכימה, כי הטיפול המשולב הכולל מתן הטמודל במינון שונה מן הפרקטיקה הטיפולית המקובלת, לאחר כישלון טיפול בטמודל בקו הראשון בתוספת שימוש באווסטין הוא טיפול ניסויי. יחד עם זה, סוברת המדינה, כי טיפול בטמודל במינון שונה מהמינון המקובל על פי הפרקטיקה הטיפולית הקיימת, כפי שנעשה בטיפול המשולב, אינו מהווה סטייה מההתוויה של תרופה זו, ולכן אינו טעון רישום. כמו כן ההגבלות הרשומות בעלון הרפואי על השימוש בתרופת הטמדול לגבי מינונה אינן מחייבות. הסטייה מהפרקטיקה הטיפולית במקרה זה נעוצה רק בשימוש חוזר בטמודל, לאחר שהמשיבה כבר טופלה בתרופה זו והטיפול נכשל, ולא בשימוש במינון שונה מהמקובל בטמודל, כפי שנעשה בטיפול המשולב. מבחינה זו על פי עמדת המדינה, זכאית המשיבה למימון הטיפול המשולב מכוח הביטוח המשלים, באשר מדובר בפרקטיקה טיפולית שונה, ולא בתרופה שונה.

נקודת המוצא של המדינה היא, שזכאות מבוטח על פי הביטוח המשלים צריכה להיבחן בהיבט החוזי, אותו יש לבחון בראש ובראשונה על פי לשונו.

לדידה של המדינה, פירוש זכויות המבוטח על פי הביטוח המשלים צריך להיעשות באופן אופטימאלי מן “ההיבט הצרכני”, מתוך מגמה לממש את הציפיות הסבירות של כל אדם, כי בעל חוזהו המוסדי יפעל לפי התחייבויותיו, או במילים אחרות, שהמבטחת, מכבי, תעמוד בהתחייבויותיה על פי הביטוח המשלים הכוללות, לפי פירוש מרחיב ותכליתי, גם את מימון הטיפול המשולב.

בעניין זה יש לדעת המדינה ליתן משקל לדעת הרופא המטפל בעיקר, כאשר גם רופאים אחרים סברו שבמצבה של המשיבה היה מקום לתת לה את אותו טיפול.

המדינה גם סוברת שטיפול רפואי חדשני הנעשה במסגרת ניסיונית אינו מוציא את מכבי מחובתה לתיתו על פי כללי הביטוח המשלים.

הכרעה

20. ראשית דבר ברצוננו לציין, כי השאלה, האם הטיפול המשולב כלול בסל הבריאות הוכרעה בפסק דינו של בית הדין האזורי, אין על כך ערעור מצד המשיבים, והמדינה גם היא מסכימה לתוצאה אליה הגיע בית הדין האזורי, ולפיה אין מכבי חייבת לממן את הטיפול המשולב במסגרת הסל. בנסיבות אלה אין אנו מוצאים מקום לדון בשאלה זו, למרות שהיא זכתה לחלק נכבד ועיקרי מסיכומי מכבי.

21. השאלה שעלינו לדון בה היא – האם המשיבה, שקיבלה טיפול ראשון במחלתה באמצעות הטמודל במינון המקובל שנכשל, זכאית מכוח תקנון הביטוח המשלים לטיפול נוסף באמצעות הטמודל במינון מטרונומי חריג בשילוב עם האווסטין – הוא הטיפול המשולב.

22. חבר בביטוח המשלים זכאי למימון תרופה ל”מחלה קשה” כהגדרתה בתקנון, בתנאי שאינה רשומה בסל, או בנסיבות מסוימות כאשר היא רשומה בסל ולא בהתוויה המבוקשת.

טמודל היא תרופה הרשומה בסל לגידולים סרטניים כמו הגידול שלקתה בו המשיבה. אין הגבלת שימוש בהתוויית תרופה זו בפנקס התכשירים וגם לא בסל. הטיפול המשולב כולל שילוב של שתי תרופות – טמודל ואווסטין. זהו למעשה מוצר חדש. החידוש הוא בכך, שמינון הטמודל אינו המינון הרגיל המקובל בפרקטיקה הטיפולית הנהוגה, והוא ניתן במקרה הנוכחי במחקר הרפואי הניסויי, לאחר שטיפול בקו ראשון בטמודל נכשל. דרך זו היא לא הדרך המקובלת לשימוש בתרופת הטמודל. בנוסף לכך משלבים בתרופה זו תרופה נוספת היא האווסטין. זו על פניה בריה חדשה. אין מחלוקת שדרך זו היא חדשנית וניסיונית. המינון גם הוא שונה מהמינון המקובל בפרקטיקה הטיפולית הנהוגה, כפי הרשום בעלון. אווסטין גם היא תרופה שאינה רשומה בסל לגידולים במח. היא נרשמה לאחרונה כתרופה בודדה להבדיל מתרופות משולבות בארצות הברית לטיפולים בגידולים במח, ואף קצרה הצלחה.

23. גם אם נצא מנקודת מוצא שמינון שונה של טמודל לא מצריך רישומו כתרופה חדשה על פי תקנות הרוקחים (תכשירים), השילוב שלה עם תרופה נוספת אווסטין במינון שונה ודאי לאחר טיפול קודם שנכשל, יוצר למעשה כאמור, מוצר חדש, תכשיר חדש, המצריך בקשה לרישומה בפנקס התכשירים.

כללי הזהירות, שמסכימה להם המדינה לגבי הכנסת תרופה לסל, שלא ברור מה מידת בטיחותה ויעילותה, נכונים במידה לא פחותה גם כשמדובר בהכרה בתרופה מסוג זה לסל התרופות של הביטוח המשלים. ההתניה הקיימת בתקנון לגבי הכרה בתרופה למחלה קשה – רישום התרופה בישראל- באה להבטיח שהתרופה תהא בטוחה ויעילה כפי שעולה מהדרישות המחמירות הנדרשות ממגיש בקשה לרישום תכשיר בפנקס התכשירים (תקנה 5 לתקנות הרוקחים (תכשירים)).

אכן, הביטוח המשלים בא להוסיף על סל הבריאות הבסיסי תרופות נוספות שאינן כלולות בו, אך הרחבה זו מותנית בתנאים המנויים בתקנון המהווה הסכם בין מכבי לחבר בביטוח המשלים.

במקרה הנוכחי על פי חומר הראיות, התרופה המשולבת טרם הוכיחה את בטיחותה ויעילותה, היא טרם נרשמה, ולכן שיקול דעת מכבי לא לכלול אותו בסל הביטוח המשלים – סביר.

אכן התוצאה קשה ומצערת, אך יש לכאורה רגליים לטענה של מכבי שמי שצריך לממן את התרופה על פי נוהל הניסויים בבני אדם (התשס”ו-2006) הם יוזמי המחקר, ודאי לא החולים, ולכן, לכאורה, המשיבה לא צריכה לשאת במימון הטיפול הניסויי.

בשולי הדברים עולה השאלה – האם אין המשיבה זכאית למימון האווסטין כתרופה בודדת לא משולבת על פי כללי הביטוח המשלים. אווסטין כפי שעולה מחוות דעת מומחים בתיק זה, הוכחה כתרופה מועילה לגידולי מוח. נושא זה לא הועלה על ידי הצדדים, למרות שלכאורה היה מקום לדון בו, שמא ממנו הייתה צומחת תרופה למשיבה באמצעות הביטוח המשלים

גם מעורבותה של ועדת החריגים לא נדונה בערעור זה.

24. סוף דבר – ערעור מכבי מתקבל ופסק דינו של בית הדין האזורי, לפיו מכבי חייבת לממן למשיבה את הטיפול המשולב באמצעות הביטוח המשלים – מתבטל. נדגיש, כי פסיקתנו זו נובעת מהנסיבות המסוימות לערעור זה.

יחד עם זה, ומבלי לחוות דיעה בקשר לסיכוייה של בקשה מעין זו, פתוחה בפני המשיבה הדרך לפנות לוועדת החריגים בבקשה למימון הטיפול. חזקה על הוועדה כי ככל שתוגש אליה הבקשה המתאימה תדון בעניין בהתאם לכללים שהתוו בפסק דינו של בית דין זה בפרשת טיירו (ע”ע 205/08 שירותי בריאות כללית – טיירו, לא פורסם, ניתן ביום 9.11.2009).

כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום,‏ט’ אדר א, תשע”א (13 פברואר 2011) בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

מכתב תלונה למשרד הבריאות על רשלנות רפואית

מכתב תלונה למשרד הבריאות בטענת רשלנות רפואית הוא דבר שמתרחש כל הזמן.

לעיתים לאחר קבלת טיפול רפואי שעברתם או שעבר בן משפחה אתם חשים שהטיפול הרפואי נוהל בצורה לא מקצועית, שנעשו טעויות במתן הטיפול, שלא קיבלתם את הטיפול הטוב והנכון אשר לו ציפיתם. אתם חשים בתגובה טבעית של הבאת הטענות שלכם בפני הגוף האחראי על אותו רופא שטיפל בכם, או על אותו מוסד רפואי, ולהביא את טענותיכם בדבר רשלנות של רופא או כל חבר בצוות הרפואי שסיפק לכם את אותו שירות רפואי, בין אם זה אחות, עובד מעבדה או כל נותן שירות רפואי אחר.

מכתב תלונה למשרד הבריאות – צעד טבעי, האומנם?

מכאן עולה מיד המחשבה לכתוב מכתב תלונה למשרד הבריאות, זאת תגובה ספונטנית, שנובע מהרצון שלכם לשטח את טענותכם וכעסכם.רבים חשים כמותכם ואכן מאות אנשים שולחים מידי שנה מכתבי תלונה או בשמן הרשמי- קובלנות לנציב הקובלנות במשרד הבריאות. אך העובדה שרבים נוהגים כך,לא עושה את הצעד הזה נכון מבחינה משפטית, אם יש לכם כוונה לתבוע את אותו גוף שלטענתכם התרשל כלפיכם במתן הטיפול הרפואי ואתם שולחים קודם מכתב למשרד הבריאות – ייתכן ואתם עושים לעצמכם שירות רע.

כיצד למנוע נזק של מכתב למשרד הבריאות

העניין הוא שבצעד של הגשת מכתב תלונה או קובלנה למשרד הבריאות, אתם עלולים לעשות יותר נזק מתועלת בכל הנוגע לתביעה עתידית, אם תגישו תביעה כזאת נגד הגורם המטפל עליו אתם מתלוננים. אתם לא רופאים או עורכי דין, ומה עוד, שאתם טעונים ופגועים, ועלולים לא לדעת איך להציג נכון את טענותכם. מניסיוננו במקרים רבים אפילו ניסוח לא מדויק גרם לתביעות על רשלנות שהגיעו לאחר המכתב- להיכשל, או לשרת את הצד השני. אם אתם חשים צורך לשטח את טענתכם ולבטא את כאבכם וכעסכם, ספרו את הסיפור לקרובים שלכם, אבל כאשר אתם פונים לרשויות הרשמיות התחמשו באיש מקצוע, בעורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית שיכול להציג את הטענות שלכם באופן שיקדם את הסיכוי שלכם לקבל פיצוי ולא יפגע בו.

 איך להגיע מוכנים אל עורך הדין בנושא רשלנות רפואית

כאשר אתם באים לעורך הדין עליכם לאסוף כל מסמך רפואי שקשור למקרה מהבדיקות הכי ראשוניות, אבחנות ומסמכים מכל הרופאים שקשורים למקרה עוד מהאבחנה הראשונית של רופא המשפחה, ועד לאבחנות עדכניות, פירוט טיפולים וכל מסמך שקבלתם מהגורמים המטפלים. עורך הדין יעזור לכם לקבל חוות דעת מפורטת ממומחה שגם יוכל לכוון אתכם וכן את עורך הדין האם יש במקרה שלכם עילה לתביעה בבית המשפט בגין רשלנות,ומה סיכויי התביעה הזאת להצליח.

לסיכום אם יש לכם כוונה לממש משפטית את הטענות שלכם בדבר רשלנות רפואית שלטענתכם נעשתה לכם, נכון יותר להמתין ולהגיש מכתב תלונה למשרד הבריאות אך ורק בליווי והדרכה של עורך דין מומחה ומנוסה בתחום של רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס

רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס היא הנושא של המאמר הבא.

האנדוקארד הוא החלק שמהווה את פנים הלב, אנדוקרדיטיס היא דלקת באחד מהמסתמים שיש לנו בלב. המחלה מתפתחת בדרך כלל אצל חולים שידוע לחולה ולרופא כי החולה סובל ממום באחד ממסתמי הלב, או מום אחר בלב. בנוסף המחלה יכולה להופיע אצל מזריקי סמים, משום שבהזרקה חודרים פעמים רבות חיידקים למחזור הדם. צורה אחרת של המחלה היא כמחלה ראומטית.

מקרי רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס

הטיפול באנדוקרדיטיס יכול להשתנות מחולה לחולה. חשוב מאד לאבחן את המחלה בזמן על מנת להימנע מסיבוכים. לאנדוקרדיטיס יכולים להיות סיבוכים שונים- דליפה אקוטית של המסתם שתגרום להלם, בעיות במערכת ההולכה, אוטם בשריר הלב, תסחיף ריאות, אירוע מוחי, ועוד.

הטיפול במחלה יכול להיות טיפול אנטיביוטי, שהוא בדרך כלל ארוך זמן, בשל המיקום שבו המחלה מתקיימת. כאשר במקרים מסוימים בהם האנטיביוטיקה אינה משפרת את המצב משום שהיא אינה יעילה, או שלמטופל יש אי ספיקת לב, הפרעה קשה בתפקוד המסתם, ועוד, ישנו צורך בניתוח להחלפת מסתם.

מטופלים שיש להם בעיה מסתמית ואמורים לעבור טיפול שיניים מקבלים אנטיביוטיקה לפני הטיפול כדי למנעו אנדוקרדיטיס.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס

• אבחון מאוחר, היעדר אבחון, אבחון שגוי של אנדוקרדיטיס

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, מין, רקע בריאותי (המחלה מתפתחת בדרך כלל אצל חולים שידוע כסובלים ממום לבבי, חולים עם היגיינת פה לקויה, או משתמשי סמים שמזריקים את הסם), ועוד. כמו כן נדרשת עמידה מדוקדקת על התסמינים הכוללים בין השאר חום, אוושה בלב, צמרמורת, הזעה בלילה, ירידה במשקל, קוצר נשימה, דם בשתן, ועוד.

• רשלנות בביצוע ניתוח להחלפת מסתם כתוצאה מאנדוקרדיטיס

• אי הפניה לביצוע בדיקות כולל בדיקות כלליות, בדיקת אק”ג, צילום חזה, ואקו לב.

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר

פסקי דין רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס

ת”א 959/00 סמירה נ’ קופת חולים כללית- התובעת בת 17 וחצי הגיעה למרפאתה של הנתבעת 9 ימים לאחר שעלתה לישראל. היא נבדקה על ידי רופאת המשפחה ומסרה לה שהיא סובלת מתופעות שונות מזה כחודש וחצי. הרופאה הפנתה את התובעת לבדיקות. חודש אחרי שנבדקה אצל רופאת המשפחה הגיעה התובעת לרופא ריאות שהעלה לראשונה את החשד לאנדוקרדיטיס. היא הופנתה לבית החולים רמב”ם ושם אושפזה. היא החלה לקבל טיפול אנטיביוטי למחלה, ומאוחר יותר קיבלה אירוע מוחי שהוביל לשיתוק בפלג גוף ימין. 7 ימים לאחר האשפוז עברה ניתוח להחלפת מסתם. בית המשפט קבע שרופאת המשפחה התרשלה במעשיה כאשר לא הפנתה אותה לבית החולים בביקור הראשון, או לפחות בביקור שני אצלה.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון 

עורך דין רשלנות רפואית במרכז הארץ

רשלנות רפואית במרכז הארץ הוא נושא המאמר שלהלן.

אזור המרכז במדינת ישראל נמצא למעשה בין השרון מצפון, והשפלה מדרום מזרח, והוא כולל בתוכו את מטרופולין גוש דן הגדול, עד פתח תקווה ממזרח ועד ראשון מדרום. רשלנות רפואית מתרחשת באזור המרכז כשם שהיא מתרחשת במקומות אחרים בארץ. רשלנות רפואית מתרחשת הן בבתי החולים והן בקופות החולים באזור המרכז.

במרכז נמצאים בתי חולים מהגדולים והמודרניים ביותר בארץ- שיבא בתל השומר, המרכז הרפואי סורסקי (איכילוב) בתל אביב, מעייני הישועה בבני ברק, וולפסון בחולון, והמרכז הרפואי רבין (בילינסון לשעבר) בפתח תקווה. כמו כן ריכוז בתי החולים במרכז הוא הגבוה ביותר בארץ. כמו כן נמצאים במרכז לא מעט מרכזים רפואיים פרטיים, כולל בית החולים הפרטי החדש והמפואר, אסותא. פעמים לא מעטות נשמעות טענות לגבי כך שאיכות הטיפול הרפואי במרכז טובה יותר מאשר במקומות אחרים בארץ, כאשר אחת בנוסף, כאשר יש עומס על בתי החולים באזור השפלה עד הדרום (קפלן, ברזילי, סורוקה) מבצעים האמבולנסים של מגן דוד אדום, פינוי לבתי החולים במרכז. אזור המרכז הוא גם האזור המועדף להתמחות על ידי המתמחים ברפואה, בין היתר משום המיקום הנוח שלו.

פסקי דין רשלנות רפואית נגד מרכזים רפואיים במרכז הארץ:

תא (י-ם) 6478/04 פלוני נ’ מרכז רפואי רבין- ביהמ”ש קבע שהרופא התרשל מפני שלא הזהיר את התובע מפני סכנות העישון, חרף החשד למחלת כלי דם. אילו הייתה ניתנת האזהרה, שהרופא אף התרשל בחובתו לתעדה, היה התובע מפסיק לעשן.

תביעת רשלנות רפואית במרכז- ת.א. 0093/02 איתמר נ’ מ”י- התובע הגיש תביעת פיצויים נגד הנתבעות בשל נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו במהלך ניתוח שעבר בבית החולים איכילוב המופעל על ידי הנתבעות (מדינת ישראל ועיריית תל אביב יפו). במהלך שנת 2001 חש התובע בגוש ביד ימין ולכן פנה לרופא. אורטופד מטעם קופת החולים הפנה את התובע לבדיקת MRI. בהמשך לבדיקה זו הופנה התובע לבדיקה נוספת- ביופסיית מחט תחת בקרת CT על מנת לקבוע האם מדובר בגידול שפיר או ממאיר. בדיקה זו לא העלתה תוצאה חד משמעית. בהמשך עבר התובע ניתוח להוצאת הגוש, כאשר במהלך הניתוח בוצעה כריתה מלאה של הגידול, כולל הגיד של שריר הביצפס שהיה בתוך רקמת הגידול. הדוח שלאחר הניתוח קבע שהגידול אינו ממאיר. לאחר ביצוע הניתוח הופיע אצל התובע שיתוק של העצב הרדיאלי. בדנן, קובע בית המשפט כי הצוות הרפואי לא מסר לתובע את כל המידע הנדרש משום שלא הסביר לו שיש סיכוי שידו תישאר משותקת בעקבות הניתוח. בית המשפט פסק לתובע פיצוי של 100,000 ₪.

תביעת רשלנות רפואית במרכז- בלמס נ’ קופת חולים לאומית- התובעת הופנתה על ידי קופת חולים לאומית לביצוע ניתוח לכריתת רחם בבית החולים מדיקל סנטר בתל אביב עקב ציסטה בשחלה השמאלית. הניתוח בוצע בבית החולים מדיקל סנטר על ידי ד”ר שמואל עברון. מספר ימים אחרי הניתוח התלוננה התובעת על כאבים בגב ובמותן ימין. התלונות העלו חשד לחסימה בשופכן הימני שהוא צינור המקשר בין הכליה הימנית לשלפוחית השתן. בדיקת אולטרה סאונד שנערכה לתובעת העלתה שאכן זו הבעיה. בית המשפט קבע שעל ד”ר עברון להוכיח שלא התרשל מאחר והוא היה בעל השליטה במהלך הניתוח, בית המשפט קבע שד”ר עברון לא התרשל, אך קופת החולים אחראית למעשיו. בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בסך 179,000 ₪.

לשאלות עורך דין רשלנות רפואית במרכז הארץ, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרה סאונד- אולטרסאונד

רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרה סאונד היא נושא מורכב ומרתק.

בדיקת אולטרה סאונד היא בדיקת הדמיה המשמשת בעיקר להדמיית האיברים הפנימיים, הגודל והמבנה שלהם, והבעיות בהן. בדיקת האולטרה סאונד נמצאת בשימוש בתחומי רפואה רבים, בין היתר גסטרו, קרדיולוגיה, גניקולוגיה, ועוד. בדיקות האולטרה סאונד משולבות לא אחת בדופלר שהוא הדמיה של התנועה באיבר המבוקש. אחד החסרונות הבולטים בסקירת אולטרה סאונד היא שנדרשת מידה רבה של כישרון וניסיון על מנת להפיק הדמיה באיכות טובה וכן לבצע אבחון מדויק באמצעות בדיקה זו.

מקרי רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרה סאונד

בדיקת אולטרה סאונד איננה בדיקה מסובכת או פולשנית בדרך כלל. יחד עם זאת, בדיקה זו מהווה כלי עזר חשוב לאיתור בעיות והפרעות שונות, ולהערכת התפקוד של איברים שונים בגוף. בדיקת אקו דופלר למשל היא בדיקה להערכה של תפקודו של שריר הלב, ושל זרימת הדם במסתמים. בדיקה זו יכולה לגלות מחלות שונות כגון אי ספיקת לב או מסתם, יתר לחץ דם ריאתי, פריקרדיטיס, קרדיומיופתיה, ועוד .

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרה סאונד

• רשלנות  רפואית בפענוח תוצאות בדיקת האולטרה סאונד, וקבלת החלטות טיפוליות שגויות מסיבה זו.

• התעלמות מביצוע ואי הפניה לביצוע של בדיקת אולטרה סאונד

• ביצוע בדיקת אולטרה סאונד על ידי אדם שאינו מוכשר ואינו מיומן בכך.

• אי סקירה של איבר או חלק מהאיברים המיועדים לסקירה בבדיקת אולטרה סאונד.

• סקירה של האיבר הלא נכון בבדיקת אולטרה סאונד

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרה סאונד / אולטרסאונד:

ע”א 4960/04 סידי נ’ שירותי בריאות כללית- המערער נולד בשנת 86 ועם היוולדו הסתבר כי הוא סובל מבעיות בריאותיות שונות הכוללות חסר כף יד ימין, ובעיות נשימה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בגין רשלנות רפואית בהולדה בעוולה ומכאן הערעור. בטרם הולדת המערער עברה היולדת שתי הפלות ושני הריונות מוצלחים נוספים. בתחילת הריונה עם המערער סבלה היולדת מדלקות חוזרות בדרכי השתן וההריון הוגדר לאור הרקע הרפואי וגילה של היולדת כהריון בסיכון גבוה. האם עברה במהלך ההיריון דיקור מי שפיר, וחלבון עוברי והממצאים היו תקינים. כמו כן נעשו מספר בדיקות אולטרה סאונד שבעקבותיהן הודיעו ליולדת כי ההיריון והעובר תקינים לחלוטין, זאת בשעה שהעובר נולד עם בעיות ופגמים הכוללים בין היתר חסר בכף יד ימין. בית המשפט המחוזי קבע בערכאה הראשונה כי אין התרשלות במעשיהם של הרופאים משום שלא היו קיימות הנחיות ברורות בנוגע לבדיקת האולטרה סאונד אצל נשים הרות. משום שנקבע שאין התרשלות במעשי הרופאים, אין לפי בית המשפט, צורך לדון בסוגיה האם טוב היה מותו של המערער מחייו. בית המשפט העליון מקבל את הערעור. בית המשפט העליון מחזיר את הדיון למחוזי, והלה קובע שלא הייתה רשלנות ולא מדובר במצב שבו טוב מותו מחייו של הילד.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בביצוע בדיקות אולטרה סאונד, ניתן לצור קשר עם עו”ד  ענת מולסון

רשלנות רפואית בניתוח בלוטת התריס

רשלנות רפואית בניתוח בלוטת התריס הוא נושא מאד מסוקר לאחרונה.

בלוטת התריס היא בלוטה אינדוקרינית שמטרתה לאזן את תהליך חילוף החומרים בגוף. הבלוטה אמורה לפעול במהלך כל חיי האדם ללא בעיות. אחת הבעיות החמורות בתפקוד הבלוטה היא כמובן גידול סרטני או גידולים שמפריעים לנשימה האכילה או מהווים מטרד אסתטי. אחת הדרכים לטיפול בגידול סרטני בבלוטת התריס היא ניתוח. התסמינים לסרטן בבלוטת התריס הם בד”כ גוש בצוואר, הגדלה של בלוטת לימפה, כאב, ותסמינים לתת פעילות או יתר פעילות של בלוטת התריס. צריך כמובן לשים לב שלא כל תסמין שכזה מעיד בהכרח שיש גידול סרטני ויש צורך בבירור רפואי מקיף על מנת שלא יתרחשו טעויות באבחון זה. האבחון של גידול בבלוטת התריס נעשה בבדיקות שונות על ידי רופא אנדוקרינולוג, בדיקות שכוללות בדיקות דם לאבחון בעיות בתפקוד הבלוטה, אולטרה סאונד, וביופסיה.

מקרי רשלנות רפואית בניתוח בלוטת התריס

הצורך בניתוח בבלוטת התריס מתקיים בדרך כלל במקרים הבאים: גידול סרטני, גידול המפריע לבליעה, גידול המפריע לנשימה, וגידול המהווה מטרד אסתטי. כמו כן במידה ומדובר בגידול סרטני ישנו צורך לכרות את הבלוטה כולה. מאידך במקרים אחרים, ניתן להסתפק בכריתה חלקית בלבד. הסיבוכים האפשריים שלאחר ניתוח בבלוטת התריס הם צרידות עקב פגיעה בעצב של מיתרי הקול, וירידה ברמות הסידן בגוף עקב פגיעה בתפקוד בלוטת יותרת התריס.

עילות לתביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח בלוטת התריס

• היעדר הסכמה מדעת

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מקצועיות ובחוסר מיומנות תוך הפרה של חובת הזהירות וסטייה מאמות המבחן הנגזרות ממבחן הרופא הסביר

• סיבוכים בהרדמה

• סיבוכים שלאחר הניתוח

• ביצוע הפרוצדורה הניתוחית על ידי מי שאינו מוסמך לכך

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שגרם לתובע נזק גופני או החמיר את מצבו

• היעדר מעקב רפואי אחר תוצאות הבדיקות ומצבו של המטופל לאחר ביצוע הניתוח

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בניתוח בלוטת התריס

ביטן נ’ מרכז רפואי שיבא- התובעת, מנהלת חשבונות שאושפזה במחלקת אף אוזן גרון לשם ניתוח כריתת בלוטת התריס בשל גידול ממאיר ממנו סבלה. התובעת טענה כי הרופאים בבית החולים התרשלו בכך שהסירו בניגוד להנחיות המקובלות את כל בלוטות הפרא תירואיד שאחראיות על ויסות הסידן בגוף. התובעת טוענת כי בשום שלב לא הוסברה לה האפשרות של גרימת נזק לבלוטות. בית המשפט דוחה את התביעה. ראשית, מאז הניתוח המחלה לא חזרה. כמו כן גם לפני מועד הניתוח סבלה התובעת מבעיות נוספות כגון אנמיה מחוסר מברזל ובעיות נפשיות. כמו כן אם התובעת לא מאוזנת במשק הסידן הסיבה לכך שהיא לא לקחה את תרופותיה כסדרן ובזמן. כמו כן הרופאים נהגו כרופאים סבירים משום שלא היה ניתן להפריד בין הגידול ובלוטות הפראתירואיד.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח בלוטת התריס, ניתן ליצור קשר עו”ד ענת מולסון

גלית סעדה אופיר

2 רופאים ואחות אשר טיפלו ב- גלית סעדה-אופיר, אשר מתה מ-דימום פנימי לאחר לידה בבית החולים הדסה עין כרם, יואשמו ע”י משרד הבריאות ב-רשלנות רפואית חמורה. כך עולה מן ההחלטה החדשה של נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות אשר הועברה להנהלה של משרד הבריאות.

אנשי צוות אשר נגדם הומלץ להגיש קובלנה משמעתית הם ד”ר גדי רוזנטל, ד”ר תומר פייגנברג וכן האחות טליה רגב-רבינוביץ. בהחלטתו להאשים צוות רפואי ב-רשלנות רפואית חמורה מבטא נציב קבילות הציבור תחושה שהטיפול ביולדת הינו רצוף כשלים וכן ליקויים חמורים בתיפקוד הרופאים, האחות וכן בית החולים.

גלית סעדה אופיר ז”ל ילדה תאומים בניתוח קיסרי בבית החולים הדסה עין כרם בדצמבר 2008. גלית סעדה אופיר הועברה למחלקת ההתאוששות אחר הצהריים, ולמחרת בבוקר נמצאה ללא רוח חיים.

לפני כשנתיים, בעקבות המקרה, הקים בית החולים צוות לבדיקה של הארוע. בנוסף, הועבר דיווח בעניין אל משרד הבריאות. מבית החולים נמסר אז כי סעדה התקבלה לניתוח קיסרי מתוכנן, אשר עבר באופן תקין, אולם היולדת נפטרה באופן פתאומי זמן קצר לאחר מכן.

רשלנות רפואית- פיצוי / פיצויים

רשלנות רפואית תביעה, פיצויים הם נושאים מדוברים מאד.

פיצויים ב-תביעות רשלנות רפואית יכולים להשתנות. ראשית, כבר ברגע הגשת תביעת רשלנות רפואית, ישנם הבדלים בין ערכאות בתי המשפט המחוזי והשלום מבחינת הסמכות לפסיקת פיצויים. לפי חוק סדר הדין האזרחי התשמ”ד-1984 סמכות בית משפט השלום היא לתביעת פיצויים עד לגובה של 2,500,000 ₪ כאשר מעבר לסכום זה הסמכות מוקנית לבית המשפט המחוזי. כמו כן התובע במסגרת תביעות רשלנות רפואית נהנה מהסדר מיוחד לתביעות בגין נזקי גוף. מסיבה זו תובע בתביעות אלו ישלם סכום של 600 ₪ כאגרה חלקית בתביעה המוגשת לבית משפט שלום, וסכום של 1,022 ₪ בתביעה המוגשת לבית משפט מחוזי.

הרכב פיצויים בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית

הפסד שכר בעבר- הפגיעה בשכרו של התובע שנגרמה לו עד למועד הגשת התביעה.

הפסד שכר בעתיד- הפסד שכר בעתיד מחושב לפי הנכות התפקודית לפי בסיס השכר של התובע לפני קרות הנזק עד לגיל הפרישה או באופן של שכר גלובאלי. כמו כן, במקרה של קטינים שנפגעו מרשלנות רפואית אובדן ההשתכרות העתידית יחושב לפי השכר הממוצע במשק.

נכות תפקודית- ברוב המקרים גובה הנכות הרפואית משקף נכונה גם את רמת הפגיעה בתפקוד. יחד עם זאת, לא כך בכל מקרה ומקרה. הגישה של בתי המשפט בארץ היא בדרך כלל שלגובה הנכות הרפואית יש משקל כאשר קובעים כמה נפגע כושר השתכרותו של התובע במקרים של רשלנות רפואית. במקרים שעתידו של התובע אינו ברור ואין נתונים שיכולים לסייע לבית המשפט שיעור הנכות הרפואית יכול לסייע לבית המשפט כמדד לפגיעה בכושר ההשתכרות.

פיצוי לא ממוני- פיצוי עבור כאב וסבל לפי שיעור הנכות וחומרת הפגיעה.

עזרת הזולת- פיצוי זה ניתן עבור העזרה שניתנה לתובע על ידי בני משפחתו או על ידי שכירתו של עובד בתשלום, כאשר הפגיעה מגבילה אותו בביצוע עבודות הבית.

הוצאות- הפיצוי עבור הוצאות מיועד לכסות הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים והתאמת דיור במידה ומדובר בפגיעה קשה.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית תביעה פיצויים:

ת.א. 38397/05 בללוב נ’ מכבי דנט ואח’- התובע טען שגשר החרסינה שהרכיבו לו במרפאת השיניים של מכבי דנט נעשה בצורה לקויה והגשר לחץ על השיניים והחניכיים ובעקבות אלו נוצרה לתובע עששת משנית. בפסק דינו דחה בית המשפט את טענות הנתבעת לאשם תורם של התובע שלא שב לטיפולים אצלה אלא פנה לרופאים אחרים.בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 57,000 ₪ כפיצוי על נזק מיידי. כמו כן נקבעה לתובע נכות בשיעור של 10% בגין הפרעה תפקודית של פרקי הלסת. בית המשפט קבע כי נכות זו אינה תפקודית ואין לה השפעה על שיעור ההשתכרות של התובע. בראש הנזק של כאב וסבל נפסק לתובע 50,000 ₪ וכן החזר הוצאות שונות של 23,000 ₪. סך הכל הפיצוי עומד על 157,000 ₪.

לשאלות בנושאים רשלנות רפואית, תביעות, פיצויים, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון