בקשה להתרת ראיות לסתור את החלטת הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לבטוח לאומי

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

27 אפריל 2012

ת”א 21334-10-09 דהן נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ

בפני כב’ השופטת מלכה ספינזי

התובע גבריאל דהן

נגד

הנתבעת כלל חברה לביטוח בע”מ

החלטה

הבקשה:

1. בפני בקשה להתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור את החלטת הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לבטוח לאומי מיום 11.5.11 (להלן: המל”ל) אשר מחייבת בתביעה שבפניי מכוח סעיף 6 ב’ לחוק הפיצויים, לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה – 1975 (להלן:”החוק”).

העובדות הצריכות לבקשה:

2. התובע יליד 1966 נפגע, ביום 24.5.09 בתאונת דרכים (להלן: “התאונה”).

3. התאונה הוכרה על ידי המל”ל כתאונת עבודה ובוועדה רפואית מדרג ראשון בפניה עמד התובע, קבעה כי נותרו לו נכויות זמניות וכן נכות צמיתה כדלקמן:

נכויות זמניות – 50% מיום 2.6.09 – 1.7.09.

30% מיום 2.7.09 – 30.9.09

10% מיום 1.10.09 – 22.2.11

נכות צמיתה – 0% מיום 23.2.11.

4. על החלטה זו של הוועדה הרפואית הגיש התובע ערר.

5. וועדה רפואית לעררים יום 11.5.11 (להלן:”הועדה”) בפניה עמד התובע קיבלה את הערר והעמידה את נכותו הצמיתה בגין התאונה על 10%.

6. הצדדים הגישו תחשיבי נזק וביום 4.7.11 ניתנה על ידי הצעה לסילוק התיק בפשרה.

ביום 15.9.11 ולאור הודעת הנתבעת כי הפשרה אינה מקובלת עליה, קבעתי סדר הבאת הראיות על ידי הצדדים.

ביום 12.2.12 נתבקשתי על ידי הצדדים לאפשר להם מיצוי הליכי פשרה.

ביום 24.2.12 (כ- 10 חודשים לאחר קביעת הועדה וכ – 8 חודשים מיום מתן הצעת הפשרה) הוגשה ע”י הנתבעת בקשה להביא ראיות לסתור, היא הבקשה שבפניי.

טענות הנתבעת

7. א. טעתה הוועדה שעה שהעמידה את נכותו הצמיתה של התובע על 10% נכות, בין

השאר מכיוון שלא דנה בעברו הרפואי של התובע כפי שהוא עולה מהתיעוד הרפואי. כך למשל, לא דנה הועדה בבעיות הגב התחתון שהיו לתובע כבר בהיותו נער, דרך שירותו הצבאי וכלה בשנים האחרונות, לרבות תלונות חוזרות ונשנות מהשנים 2005, 2006.

ב. מאחר והוועדה לא בחנה את תיקו הרפואי המלא של התובע בכל הקשור למצבו הקודם הרי שבפועל לא קיימה דיון מהותי ולא קיבלה כל החלטה בשאלת הקשר הסיבתי בין הנכות שנקבעה על ידה לבין התאונה הנדונה.

ג. לו הייתה הוועדה ערה למצבו הרפואי האורטופדי של התובע עובר לתאונה, סביר כי הייתה קובעת שאין כל קשר סיבתי בין מצבו הרפואי לתאונה נשוא כתב התביעה, או לחילופין מייחסת חלק מהנכות שקבעה לו למצב קודם.

ד. מהעובדה שבמסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה על ידי התובע בעצמו נרשם כי נמצאו בתובע ממצאים ניוונים, ניתן ללמוד על תחלואה קודמת בגבו של התובע.

8. כל הנימוקים הללו, כולם ביחד וכל אחד מהם בנפרד, מלמדים כי נפל פגם בהחלטת הועדה ולפיכך דין הבקשה להתקבל.

טענות התובע:

9. ההלכה היא כי ביהמ”ש יתיר הבאת ראיות לסתור רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן. אין המדובר במקרה חריג או בנסיבות יוצאות דופן.

10. לאור מועד הגשת הבקשה, לאחר מתן הצעת בימ”ש, הרי שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב ומטעם זה בלבד יש לדחותה.

11. בכל מקרה – הבקשה הוגשה בשיהוי רב שכן מאז קביעת המל”ל חלפו כ – 10 חודשים. אי הגשת הבקשה מיד בסמוך לקביעת הועדה מלמדת גם היא על חוסר תום ליבה של הנתבעת.

12. הטענה היחידה עליה נסמכת הנתבעת ולפיה בפני הועדה לא עמד תיקום הרפואי המלא של התובע אינה אמת. בדוח הועדה עצמה נרשם במפורש בסעיף 12 (4) כי בפני הועדה עמד התיק הרפואי של התובע.

13. תנאי מוקדם לדיון בנכותו של נפגע במסגרת תביעה לנכות – נפגעי עבודה, להבדיל מנכות כללית, הינו שהנכות הנטענת קשורה לתאונת העבודה.

14. הועדה אינה חייבת להתייחס לכל מסמך ומסמך מתיקו הרפואי של התובע אלא רק למסמכים מהותיים. האירועים אליהם מכוונת הנתבעת אינם משמעותיים וזו גם ככל הנראה הסיבה בעטיה לא התייחסה הועדה לאותם מסמכים אליהם מתייחסת הנתבעת בבקשתה.

15. לאור כל האמור טען התובע כי דין הבקשה להדחות.

דיון

16. הכלל המשפטי הוא כי הבאת ראיות לסתור תותר אך ורק במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו [ראה ע”א 5779/09 הפניקס נ’ טיארה, פד”י מה (4) 77 (להלן:”פרשת טיארה”)] , כאשר הטעמים המיוחדים הם משני סוגים: האחד, טעמים משפטיים כגון פגמים מהותיים בהליך קביעת הנכות, והשני טעמים עובדתיים חדשים וכבדי משקל המצדיקים מינוי מומחה נוסף.

17. עוד נקבע בין היתר כי, המקרים המצדיקים מתן היתר הם אלה שבהם הבירור הרפואי של הוועדה הרפואית לא היה מלא, ו/או אינו משקף את המצב הרפואי לאשורו. (רע”א 3233/94 קרנית קרן לנפגעי תאונות דרכים נ’ טלבינסקי חיים, [פורסם בנבו] תקדין עליון 94 (3), 847).

18. בכל מקרה – הנטל להוכיח כי מדובר במקרה חריג, מוטל על כתפי הטוען לו ובמקרה שלפנינו על כתפי הנתבעת.

19. מקום בו קיימת מחלוקת בפני וועדת העררים לעניין הקשר הסיבתי עליה לנמק את קביעתה משלא עשתה כן יש בכך כדי להצדיק מתן רשות להבאת ראיות לסתור את קביעתה. [ראה דברי כב’ השופט אור כתוארו אז בעניין רע”א 3289/96 כלל חברה לבטוח בע”מ נ’ יצחק אנקווה פד”י נ’ 556 בעמ’ 561]

20. לאור הכללים האמורים נבחן להלן את המקרה שלפנינו.

21. שתי שאלות במחלוקת. האחת, עניינה פרוצדורה: דהיינו אם לאור המועד בו הוגשה הבקשה והשיהוי הרב שחל בהגשתה דינה להדחות על הסף. השנייה, מהותית: ככל שהתשובה לשאלה הראשונה תהא שלילית, האם נפל פגם מהותי בקביעת הועדה המצדיקה פסילתה.

22. נשיב על שאלות אלה אחת לאחת.

האם לאור השיהוי בהגשת הבקשה דינה להימחק?

23. א. הכלל המשפטי קובע כי זכות הגישה לערכאות היא זכות יסודית וטבעית הנתונה

לכל אדם. יחד עם זאת יכול ביהמ”ש למנוע את השימוש בזכות מכל מי שמשתמש

בה לרעה, כגון ממי שהתעלם מדעת מההליך השיפוטי” [ראה ספרו של כב’ שלמה

לוין תורת הפרוצדורה האזרחית עמ’ 203-205]

ב. יחד עם זאת, בבוא בימ”ש לשקול ביטול זכות הגישה לערכאות עליו לשאול שתי שאלות. האחת: מהי הסיבה שבגינה לא מילא צד אחר החלטת בהמ”ש ושנייה מהם סיכויי הצלחת הבקשה אותה מבקש אותו צד להגיש.

מבין שתי השאלות לשאלה הראשונה נודעת חשיבות משנית ואילו השאלה השנייה היא השאלה העיקרית.

ג. אין חולק שהבקשה הוגשה באיחור ניכר ומבלי שהנתבעת מסרה כל הסבר לאיחור.

ד. התנהלות הנתבעת בכל הקשור למועד הגשת הבקשה אינה ראויה. על אף האמור לעיל ולאור הקבוע בפסיקה, השאלה המרכזית והחשובה היא סיכויי ההצלחה של הבקשה אותה מבקשת הנתבעת להגיש.

ה. לאחר ששקלתי כל טענות הצדדים ולאור הפסיקה, אני סבורה כי האיזון הנכון בין האינטרסים של כל הצדדים יהא להתיר לנתבעת להגיש את הבקשה וזאת על אף השיהוי בהגשתה ועל אף המועד בו הוגשה בפועל, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות משמעותיות ללא כל קשר לתוצאות.

24. משזוהי קביעתי עלי לעבור ולדון כעת בשאלה המהותית.

האם התגלה פגם מהותי בהחלטת הועדה לעררים:

25. לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה ובעיקר בקביעת הועדה נשוא הבקשה ובמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

26. בסעיף 12 (4) לדוח הועדה מצויין כי עמדו בפניה ‘צילומים מתיק רפואי’. מאחר ובדוח עצמו אין כל התייחסות לצילומים אלה לא ברור האם מדובר במסמכים שצולמו מתוך התיק הרפואי או שמא אולי הכוונה לצילומי הדמיה המצויים בתיק.

וגם אם אכן מדובר בצילום מסמכים רפואיים מתוך תיקו של התובע ולא בצילומי הדמיה, לא ברור באילו מסמכים מדובר. האם במסמך מיום 3.8.06 אליו התייחסה הועדה לעררים או שמא מדובר במסמכים נוספים אחרים?

27. בהעדר כל התייחסות פוזיטיבית לצילומים המוזכרים בדוח, ומשעה שלא ברור מהם אותם צילומים, הרי שמתעורר ספק שמא הועדה לא בחנה את עברו הרפואי של התובע והבירור הרפואי שערכה אודות מצבו הרפואי, בין לפני התאונה נשוא כתב התביעה ובין לאחריה לוקה בעצם בחסר. ספק זה יש בו כדי להטות את הכף לטובת קבלת הבקשה.

28. סוף דבר,

א. הבקשה מתקבלת. די במסמכים שצורפו על ידי הנתבעת לבקשה ובטעונים שהועלו על ידה כדי לעורר ספק המצדיק מינוי מומחה מטעם ביהמ”ש. החלטה בדבר זהותו של המומחה ניתנת במקביל להחלטתי זו. בשכ”ט המומחה תישא בשלב זה הנתבעת

5129371

54678313ב. הנתבעים יישאו בהוצאות בקשה זו, ללא כל קשר לתוצאות בסך של 2500 ₪ + מע”מ.

29. המזכירות תעביר העתק החלטתי זו לצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, ה’ אייר תשע”ב, 27 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

הפרעות בקצב הלב

רשלנות רפואית הפרעות בקצב הלב (arrhythmia)

בתחום רפואת הלב מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות כל שנה.

הפרעות בקצב הלב הוא מונח רחב והטרוגני לקבוצה של תנאים שבהם מתרחשת פעילות חשמלית לא תקינה של הלב. פעימות הלב עלולות להיות מהירות מדי או איטיות מדי, סדורות או לא סדורות. מספר הפרעות בקצב הלב הן מסכנות חיים ונחשבות כמצב רפואי חרום שעלול להסתיים במוות פתאומי. תסמין בשם פלפיטציה או הרגשה מוגברת של פעימות הלב יכול להיות תסמין מציק. אותן פלפיטציות ידועות ככאלו שעלולות לגרום לפרפור חדרים או פרפור פרוזדורים. ישנן הפרעות בקצב הלב שלא יהיו מקושרות לשום סממן קליני, אולם ההפרעות הללו הן מצב שעלול להיות מקדים למצבים מסוכנים כגון שבץ או אמבוליזם. במקרים של הפרעות בקצב הלב ניתן לצפות לשינויים בקצב הלב, שינויים בלחץ הדם, כאבי ראש, בחילה או התעלפות.

מקרי רשלנות רפואית – הפרעות בקצב הלב

הפרעות בקצב הלב הן מצב מסכן חיים ולכן זהו מצב שצריך להיות מבוקר ותחת מעקב רפואי מקצועי ללא רשלנות. ישנם הרבה קווים מנחים לטפל במקרים של הפרעות קצב וכל מקרה מטופל לגופו. אחד העקרונות החשובים במקרה של הפרעות קצב הוא הורדת הסיכון לסיבוכי הפרעות הקצב על ידי טיפול תרופתי מתאים. רופא שיתרשל בתפקידו ולא יתן טיפול מתאים עלול לסיבוכים קשים ושעלולים להגיע עד למוות. בין הסיבוכים שעלולים להופיע שתוצאה מהפרעות קצב הם: שבץ מוחי וכשלון לב.

עילות לתביעת רשלנות רפואית בגין הפרעות בקצב הלב:

– אבחון שגוי של ראשונית מדומה ואבחון בשלב מאוחר מדי.

– פעולות ומחדלים רשלניים שתוצאתם תוביל להפסקת הטיפול,עיכוב הטיפול,ביצוע פעולה רפואית לקויה או לא מתאימה שגרמה להחמרת המצב הרפואי של המטופל וגרימה לנזק גופני נוסף.

– אנמזנה שנלקחה בצורה חלקית או לא מקצועית לגבי פעולות כירורגיות רלוונטיות בעבר או מחלות רלוונטיות וכל מיני גורמי סיכון רלוונטיים כולל מחלות לב ומחלות גנטיות משפחתיות.

– אי הפניה לבדיקות מתאימות ובזמן המתאים לדוגמת בדיקות הדמיה(רנטגן או CT ).

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בנושא הפרעות בקצב הלב ניתן ליצור קשר עם עורך דין רשלנות רפואית ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל.

רשלנות רפואית קרדיולוגיה- רשלנות של קרדיולוג

מחלות הלב ניתן לחלק ל-מומי לב מולדים ומחלות נרכשות במהלך החיים. מחלות נרכשות כוללות בין היתר, מחלות מסתמים נרכשות (כגון, היצרות של המסתמים, אי ספיקת מסתמים) מחלות אנדוקרדיאליות (אנדוקרדיטיס), מחלות של המיוקרד (מיוקרדיטיס- דלקת שריר הלב, אנגינה פקטוריס, אוטם שריר הלב, קרדיומיופתיה), ומחלות פריקרדיאליות (השק אשר עוטף את הלב) כגון פריקרדיטיס. בנוסף קיימות מחלות בהן יש הפרעות הולכה והפרעות קצב בשריר הלב. להלן יתוארו בקצרה חלק ממכלול מחלות הלב השונות:

מחלות פריקרדיאליות- למשל דלקת מיסב הלב או דלקת כיס הלב או פריקרדיטיס: הדלקת גורמת לחיכוך מוגבר בין הלב והקרומים המקיפים אותו; הדבר גורם לכאב ולפגיעה בפעילות הלב. לעתים גורמת הדלקת לסתימת כיס הלב בנוזלים, דבר הגורם לטמפונדה (“סתימה”). במקרה האחרון נהוג לשאוב את עודף הנוזלים מכיס הלב באמצעות מזרק.

אנגינה פקטוריס: כאב חזה הנגרם מחסימה חלקית של עורק המזין את שריר הלב; עלולה להופיע בזמן מאמץ או לחץ. מדובר במצב כרוני.

התקף לב או אוטם שריר הלב: חסימה מוחלטת בעורק כלילי (המזין את הלב) באופן פתאומי, כתוצאה ממחלת טרשת העורקים (אתרוסקלרוזיס) שהינה מחלה כרונית. ללא טיפול חסימה כזו גורמת לפגיעה לא הפיכה באזור הלב המוזן על ידי אותו כלי דם, וכתלות באזור השפעה על תפקוד- החל מהתקף לב לא תסמיני (האדם אינו מרגיש בו כלל) עד הפרעה קשה בתפקוד הלב. התקף לב הוא אחד מגורמי המוות השכיחים בעולם המערבי- לעתים קרובות סיבת המווץ היא הפרעת קצב כתוצאה מהפגיעה בשריר הלב.

ברדיקרדיה: קצב לב איטי מהרגיל (פחות מ-60 פעימות לדקה). גורמים אפשריים: חום גוף נמוך ושימוש בתרופות מסוימות. בנוסף, ניתן להבחין בברדיקרדיה לאחר פגיעות ראש, כשנוצרת בצקת במוח. ניתן לחיות עם ברדיקרדיה מתונה ללא הפרעה, אך כשהמצב מחמיר האיברים והרקמות אינם מקבלים מספיק חמצן.
בעיות בשריר הלב: שורה של מצבים עלולה לגרום לבעיות אלו; כשהנזק חמור נקרא המצב CHF (ראשי תיבות של Congestive Heart Failure). גורמים אפשריים: טרשת העורקים, לחץ דם גבוה ואוטם שריר לב (רקמת השריר שניזוקה בהתקף מוחלפת בצלקת, אשר אינה משתתפת במאמץ הכללי לשאיבת הדם). קרדיומיופתיה הינה התנוונות של שריר הלב; לעתים מדובר במחלה תורשתית.

פגמים מולדים בלב: ידועים 30 סוגים שונים של מומי לב מולדים; פגמים בלב הינם הפגמים המולדים הנפוצים ביותר. ברוב המקרים מדובר במסתמים או כלי דם צרים מדי, הגורמים ללב להתאמץ יתר על המידה, או בהפרדה לקויה בין שני צידי הלב, דבר המביא לערבוב דם הנושא חמצן בדם הנושא פחמן דו-חמצני; לפיכך הדם המגיע לרקמות אינו נושא מספיק חמצן. כשתינוק נולד עם שני סוגי הפגמים יחדיו, הוא עלול להכחיל תוך דקות מרגע הלידה, וטיפול נמרץ נדרש. פגמים מולדים בלב נגרמים לרוב כשהאם מעשנת או נוטלת תרופות במשך ההריון, או כשהיא נדבקת בזיהום כלשהוא. את רוב הפגמים ניתן לתקן בניתוח. ראה VSD
תסמונת ברוגדה: מחלה גנטית המאופיינת בתרשים א.ק.ג. לא תקין ורמת סיכון גבוהה למוות כתוצאה מפרפור חדרים (הפרעת קצב קטלנית).

בעיות במסתמי הלב: כמו כל שסתום מכני אחר, גם בכל אחד מארבעת מסתמי הלב עלולות להיווצר בעיות של דליפה או של היצרות. כשהתופעה קלה מסוגל הלב לעמוד בכך ללא סימפטומים מיוחדים, אך דליפה או היצרות חמורים גורמים ללב להתאמץ ולהיחלש. היצרות (סטנוזה) של המסתמים גורמת ללב להתאמץ יתר על המידה. כשהמצב חמור ניתן להחליף את המסתם הפגום במסתם מלאכותי או במסתם מלבו של יונק כלשהו (בדרך-כלל חזיר). בעיה נפוצה היא צניחה של המסתם המיטרלי. אצל קשישים נפוצה היצרות של המסתם האאורטלי שבין החדר השמאלי של הלב לאבי העורקים.

דלקת פנים הלב או אנדוקרדיטיס: דלקת באנדוקרדיום, השכבה הפנימית של הלב. בדרך-כלל גורמת דלקת זו לבעיות במסתמי הלב, במיוחד באנשים בהם כבר קיימות בעיות אחרות במסתמי הלב. חיידקי סטרפטוקוקוס המצויים בדרך-כלל בחלל הפה, ואשר אינם גורמים למחלות בשגרה, עלולים לגרום לאנדוקרדיטיס כשהם חודרים למחזור הדם.

אריתמיה: הפרעה בקצב הלב. הדבר עלול לגרום לפרפור (פיברילציה) – פעימות לב מהירות ובלתי-סדירות. כשהלב מפרפר הוא לא שואב דם, דבר העלול לגרום למוות מהיר. כדי לגרום לקוצב הלב לחזור לפעילותו הסדירה יש לטפל מיד בקורבן באמצעות הלם חשמלי. קוצב לב פגום ניתן להחליף בקוצב מלאכותי, איתו החולה מסוגל לחיות ללא בעיות מיוחדות. אריתמיה מהווה תסמין למחלות רבות.

רשרוש, אוושה, הלמות לב או דפיקות לב: תופעה זו אינה מעידה תמיד על מחלה; רשרושים ניתן לשמוע (בעזרת סטתוסקופ) במקרים רבים אצל ילדים וקשישים בריאים; קירות הלב שלהם דקים ולפיכך נעים ביתר חוזקה כשהדם זורם בלב. כשהרשרוש מעיד על מחלה, כמעט תמיד מדובר בבעיה במסתמי הלב.
היפוקלצמיה, היפונתרמיה, היפוקלמיה: מחסור ביוני סידן, נתרן או אשלגן, בהתאמה. אלו הן אינן מחלות לב, והן משפיעות גם על מערכות אחרות בגוף, אך השפעתן על הלב קריטית, ומסתכמת בקצב לב לא סדיר ובבעיות בשאיבת הדם. גם המצבים ההפוכים (היפרקלמיה וכו”), של עודף ביונים אלו, עלולים לגרום לבעיות חמורות בלב.

טכיקרדיה: קצב לב מהיר מהרגיל (למעלה מ-100 פעימות לדקה). גורמים אפשריים: לחץ, עליה בחום הגוף, מחלת לב כלשהיא או שימוש בתרופות מסוימות. טכיקרדיה כרונית עלולה לגרום לפרפור לב.

הגשת תביעת רשלנות רפואית בתחום הקרדיולוגיה

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רפואית רבות בגין רשלנות בתחום הקרדיולוגיה. לשם הגשת התביעה יש להצטייד בחוות דעת רפואית של רופא קרדיולוג מומחה אשר יפרט בהרחבה מה הייתה הרשלנות ואילו נזקים נגרמו כתוצאה מכך.

הפיצוי תלוי בגודל הנזק שנגרם ויכול להגיע לסדרי גודל של מאות אלפי ש”ח ולעיתים אף מיליונים אם מדובר בנזק בלתי הפיך.

עורכי דין העוסקים בתחום רשלנות רפואית יטפלו בתיקים אלו באחוזים מהפיצוי המושג ללקוח בסיום התביעה ורק במקרה של הצלחה. ההוצאות היחידות שיש ללקוח לשם הגשת תביעה שכזו הן בגין איסוף וצילום מסמכים רפואיים, התייעצות עם רופא מומחה, חוות דעת של המומחה לבית משפט, אגרת בי”מ, נסיעות ושליחוית במידה ונדרשות. במידה וזוכים בתביעה, יש החזר כספי של ההוצאות הנ”ל, אשר בכל מקרה הן נמוכות וסמליות לעומת הפיצוי שאמור להתקבל אם אכן ארעה רשלנות רפואית.

להערכת סיכויי תביעתך, ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון, המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, שפרטיה מצד שמאל למעלה

A free mooc from coursera learning how to learn powerful mental tools to help you writemypaper4me.org master tough subjects