נפילה בבי"ח- פגיעה בבית חולים- רשלנות רפואית?

נפילה בבית חולים- פגיעה בבי”ח– רשלנות רפואית?

א 1116/01 אביקזר פרחיה נ’ אלישע בע”מ, קופת חולים כללית 1
בתי המשפט א 001116/01
בית משפט השלום חיפה
18/04/2005
תאריך:
כב’ השופט א. אליקים אביקזר פרחיה
נ ג ד 1. אלישע בע”מ
2. קופת חולים כללית
פסק דין
מבוא
1. 1. התובעת ילידת 1928 נותחה ביום 11.1.94 בבית חולים אלישע. לטענתה ביום 13.1.94 בעת שהובלה למקלחת על כסא גלגלים הופלה ברשלנות מהכסא ונפגעה בברכה. בגין נזקי אותה נפילה הגישה התובעת תביעה ביום 2.1.01. 2. 2. אין מחלוקת כי אין תעוד במסמכים הרפואיים לאותה נפילה ונשאלת השאלה, האם בדתה התובעת את הנפילה מלבה, האם פברקו הנתבעים את הרישומים הרפואיים ולא תעדו את הנזקים שגרמו לתובעת בעת הפלתה מהכסא או אולי מדובר היה בארוע שארע אך הוא היה חסר חשיבות ובלתי מזיק ולכן לא נרשמו פרטים כלשהם לגביו. 3. 3. לאור המחלוקת בין הצדדים הוחלט כי בשלב ראשון יתבררו נסיבות הארוע בלבד, לצורך כך העידו מטעם התביעה התובעת ובתה הגב’ אסתר בוזגלו ומטעם הנתבעים הגב’ רחל אלבה האחות האחראית בתקופה הרלוונטית. 4. 4. לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב לרבות סיכומי תגובה מטעם ב”כ התובעת. מועדי ההליכים הרפואיים על פי המסמכים
5. 5. ביום 11.1.94 נותחה התובעת בבית חולים אלישע, ניתוח בו הוחלפה ברכה הימנית. 6. 6. ביום 13.1.94 טוענת התובעת כי הופלה/נפלה מכסא הגלגלים. 7. 7. ביום 19.1.94 שוחררה התובעת מבית חולים אלישע והועברה לשיקום בבית חולים פלימן, (נ/6). 8. 8. ביום 22.3.94 שוחררה התובעת מבית חולים פלימן (נ/7) והועברה לבית חולים כרמל בשל כאבים בברכה הימנית. שם נותחה ניתוח להוצאת הפיקה, אושפזה עד 3.4.94 מועד בו הוחזרה לבית חולים פלימן לשיקום, (ת/8). 9. 9. ביום 10.5.94 אושפזה שוב התובעת בבית חולים כרמל, נותחה בברכה ושוחררה ביום 20.5.94 (ת/9), מועד בו הועברה לבית חולים פלימן לשיקום שם שהתה עד 30.7.94, (ת/10). דיון והכרעה
10. 10. אקדים ואומר כי העידו בפניי שלושה עדים, אך רק עדותה של התובעת יכולה לתרום להכרעה בשאלה האם ארע הארוע. 11. 11. בתה של התובעת הגב’ בוזגלו לא היתה עדה לארוע וכל גרסתה הינה מפי השמועה. אמנם לו סיפרה האם לבתה על קיומו של ארוע הנפילה מיד לאחר התרחשותו ייתכן ויש בכך להקנות לו נופך אמינות, אך אם לא ארע הארוע כלל העובדה כי הבת תומכת באמא אינה יכולה להפוך את ה”אין” ל”יש”. 12. 12. העדה הגב’ רחל אלבה, אמנם היתה האחות האחראית ביום 13.1.94 אלא שרק כ-8 שנים לאחר אותו יום הפנו את תשומת ליבה לראשונה לטענת התובעת כי היא הופלה באותו יום, הגב’ אלבה לא ידעה על הארוע ובוודאי שלא יכולה היתה לזכור בדיעבד מה התרחש באותו יום שמבחינתה היה יום רגיל לכל דבר. עדותה בענין הנוהלים ברישום מסמכים תאונות ותעודם, הינה עדות תאורטית שלא מתייחסת למקרה המסויים ולכן לא אקבע מימצא על פי עדותה. 13. 13. נותרנו עם עדותה היחידה של התובעת מצד אחד והמסמכים השונים שאין בהם רמז לארוע הנפילה מצד שני. 14. 14. לאחר ניתוח עדות התובעת לא שוכנעתי כי ארוע כזה אכן ארע. אם אניח לרגע וזו הנחה תאורטית בלבד כי צודקת התובעת וכי היא הופלה ברשלנות מכסא הגלגלים בבית חולים אלישע וכי אנשי הצוות בבית חולים אלישע חברו יחדיו להעלים רשלנותם ודאגו שלא לתעד הנפילה במסמכים הרפואים. מסתבר כי הנחה זו מופרכת לחלוטין מעדות התובעת עצמה ומהמסמכים הרפואים החל מיום 19.1.94. כזכור ביום 19.1.94 שוחררה התובעת מבית חולים אלישע, דהיינו החל מיום 19.1.94 שוחררה התובעת “מכבלי הקושרים המפברקים רישומים” והיא הגיעה לידיהם של גורמים אוביקטיבים-רופאים בבית חולים אחר בית חולים פלימן ועל פי עדותה של התובעת בעמ’ 6 “אני אמרתי לרופאים בפלימן על הנפילה. כאשר הגעתי לביה”ח פלימן אני סיפרתי להם”. אך עיון בנ/7 מסמכי בית חולים פלימן, מראה כי אין רמז לאותה נפילה באת רישום דבריה של החולה או האבחונים של מחלתה. הייתכן כי רופאים מבית חולים אחר יעלימו אף הם מידע?!. 15. 15. אם לא די בכך, הרי עיון בהליכים הרפואיים שאותה עברה התובעת סמוך לאחר אותו יום 13.1.94 מראה כי לאחר אותה נפילה לכאורה היא אושפזה פעמיים בבית חולים כרמל ו-3 פעמים בבית חולים פלימן, לתצהיר בתה של התובעת צורפו כל המסמכים הרפואיים ואין באף אחד מהם זכר לאירוע הנפילה, למרות שהעידה התובעת “לשאלתך האם סיפרתי על הנפילה גם כשהגעתי לניתוחים המאוחרים אני משיבה שיודעים הכל”. בכל 5 האשפוזים המאוחרים לנפילה לא מוזכר מפי התובעת ארוע של נפילה והרי לטענת התובעת מדובר בנפילה מאד משמעותית, עד כדי כך שאותותיה נותרו לכאורה בגופה גם בחלוף 7 שנים מועד הגשת תביעתה. גם בענין זה אבהיר כי מדובר במפגש עם רופאים שונים במועדים שונים כשבכל מקרה לתובעת האינטרס לתאר בדיוק מה ארע לה ומה גרם לבעיותיה ולרופאים הזרים לאותו ארוע אין סיבה להעלים פרטי נפילה באם היתה- נפילה שהתרחשה בבית חולים אחר במועד אחר. יצויין גם באנמנזה הסעודית נ/9 שנרשמה מפי בני משפחתה של התובעת אין אזכור לנפילה כלשהי. די בנתונים אובקיטיבים אלו לסתור לחלוטין את גרסת התובעת ולתמוך בעדות הנתבעים כי לא במקרה לא תועדה נפילה ברישומיהם שכן נפילה כזו לא היתה. 16. 16. משבחרה התובעת להגיש תביעתה בנסיבות אלו, תביעה שמשתמעת ממנה טענה קשה של זיוף מסמכים ואי ] ]>

Show admissions essay within www.topadmissionessay.com how a topic fits into the big picture

רשלנות רפואית של קופ"ח/ קופת חולים/בי"ח/ בית חולים

מערכת הבריאות בישראל- רשלנות רפואית- קופת חולים/ קופ”ח- בי”ח/ בית חולים

רשלנות רפואית של קופת חולים – כללית, מאוחדת, מכבי, לאומית

שירותי בריאות כללית מפעילה את מערכת המרפאות הנרחבת ביותר בה מועסקים רופאים מטעם הקופה כשכירים, הכוללת מרפאות ראשוניות (בעיקר רפואת משפחה וילדים), ומרפאות מקצועיות בתחומי התמחות שונים. מרפאות השייכות לשירותי בריאות כללית נותנות שירות אך ורק למבוטחי הקופה. קופות חולים אחרות נסמכות במידה עיקרית על הסדרים עם רופאים עצמאיים, מרפאות ומכונים עצמאיים, ומרפאות חוץ של בתי החולים, אם כי חלקן מפעילות גם מרפאות מרכזיות משלהן בערים מסוימות.

תחנות לבריאות המשפחה/האם והילד – טיפת חלב

מערכת התחנות לבריאות האם והילד, או לבריאות המשפחה, הקרויות “תחנות טיפת חלב”, מופעלת בפריסה רחבה בכל הארץ. שירות זה הינו ייחודי בכך שהוא מופעל על ידי מגוון של גורמים, ללא חוקיות ברורה. חלק מתחנות טיפת חלב מופעלות על ידי המדינה, חלקן על ידי קופות חולים ואחרות על ידי הרשויות המקומיות. עיקר פעילותן של התחנות היא בתחום תכנון המשפחה, ליווי האישה משלבי טרום-הריון ולאורך ההריון, ומעקב אחר התפתחות התינוק מלידתו ועד גיל שש. בתחנות טיפת חלב ניתנים חיסוני השיגרה לגיל הילדות לתינוקות ופעוטות, ונבדקת התפתחות הילד לאיתור בעיות ועיכובים הדורשים טיפול.

מכונים ומרפאות מקצועיות

בשנים האחרונות מתפתחת הרפואה המקצועית בקהילה, ומספר שירותים שניתנו בעבר בבית חולים בלבד, ניתנים כיום גם במרפאות מומחים ומכונים מחוץ לבתי חולים. דוגמה חשובה לכך הן מרפאות הדיאליזה, אשר הקמתן נועדה להקל על חולי כליות את הגישה לטיפולי הדיאליזה התכופים שעליהם לעבור. גם חוק ביטוח בריאות ממלכתי דחף את קופות החולים להקים שירותי רפואה מקצועית במרפאות ומכונים בקהילה, על מנת לעמוד בתחרות ביניהן וכדי לחסוך בעלויות הגבוהות של רכישת שירותים אלה מבתי החולים. עם זאת, עדיין נחשבות מרפאות החוץ והמחלקות לאשפוז-יום של בתי החולים כמקום המועדף על חלק גדול מהמטופלים, לביצוע בדיקות וטיפולים שיש בצידם סיכון לסיבוכים, כגון צנתור, בדיקת אנדוסקופיה וטיפולים ובדיקות הכרוכים בהדרמה אזורית. החוק בישראל עדיין מחייב כי הרדמה מלאה תבוצע אך ורק בבית חולים.

בתי החולים

בישראל מספר רב של בתי חולים, המפוזרים ברחבי המדינה, מצפת בצפון ועד אילת בדרום. בהתאם לפיזור האוכלוסייה בישראל, מרבית בתי החולים מצויים באזור המרכז. חלק מבתי החולים הם כלליים – כלומר מיועדים לטיפול במגוון רב של מצבים רפואיים, ואחרים הם ייעודיים ומיועדים לטיפול בסוג מסוים של מצבים רפואיים.

בתי חולים כלליים

בתי החולים הכלליים הגדולים ביותר שייכים למדינה (ומופעלים על ידי משרד הבריאות) ולקופת חולים כללית.

בתי החולים הכלליים הממשלתיים הם:

 

  • המרכז הרפואי ע”ש חיים שיבא – תל השומר
  • המרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי
  • מרכז רפואי וולפסון, חולון
  • המרכז הרפואי הלל יפה, חדרה
  • רמב”ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם, חיפה
  • מרכז רפואי בני ציון (רוטשילד), חיפה
  • בית החולים לגליל המערבי, נהריה
  • מרכז רפואי זיו, צפת
  • המרכז הרפואי פוריה, ליד טבריה
  • המרכז הרפואי ע”ש ברזילי, אשקלון
  • מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין

 

בתי החולים הכלליים בבעלות שירותי בריאות כללית הם:

 

  • מרכז רפואי כרמל, חיפה
  • מרכז רפואי העמק, עפולה
  • מרכז רפואי ספיר – בית חולים מאיר, כפר סבא
  • מרכז רפואי רבין, פתח תקווה (מחולק לקמפוס בילינסון וקמפוס גולדה-השרון)
  • מרכז רפואי קפלן, רחובות
  • המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, באר שבע
  • מרכז רפואי יוספטל, אילת

 

בתי חולים כלליים גדולים אחרים בישראל הם:

 

  • מרכז רפואי הדסה (ירושלים, בית החולים בעין כרם, ובית החולים בהר הצופים), בבעלות הסתדרות מדיצינית הדסה
  • מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים (עמותה)
  • בית החולים ביקור חולים, ירושלים (עמותה)
  • מרכז רפואי צאנז – בית חולים לניאדו, נתניה
  • מרכז רפואי הרצליה מדיקל סנטר (HMC), הרצליה (פרטי)
  • בית חולים אסותא, תל אביב (נרכש לאחרונה על ידי מכבי שירותי בריאות)
  • בית החולים האיטלקי (חיפה) – המופעל על ידי נזירות פרנציסקניות ומתמחה באונקולוגיה, כירורגיה ואורתופדיה.

 

בתי יולדות

בעבר הוקמו בתי יולדות קטנים, ובתי חולים המתמחים בקבלת לידות, במסגרת הנסיון לעודד נשים ללדת בסביבה רפואית. נסיון זה צלח במידה רבה וכיום מרבית תושבות ישראל יולדות בבית חולים. בשנים האחרונות, עם התפתחות הרפואה, נסגרים בתי חולים נפרדים ליולדות ומנגד מחלקות היולדות הצמודות לבתי החולים הכלליים גדלות ומשתכללות, ומתפתחים בהן שירותים מורכבים כגון טיפול נמרץ ילודים, פגיות, וכן שירותים אלקטיביים של לידה בסגנון אישי וביתי.

בתי חולים (מוסדות) סיעודיים

בישראל פועלים למעלה מ-300 מוסדות לאשפוז סיעודי, שהם בתי חולים, ובהם למעלה מ-17,000 מיטות לחולים סיעודיים ותשושי נפש. בין מוסדות אלה ארבעה מרכזים גריאטריים ממשלתיים, והיתר בבעלות עסקית או בבעלות עמותות וארגונים ללא כוונת רווח.

חולים סיעודיים, הם בעיקר קשישים (אם כי יש חולים סיעודיים צעירים), הזקוקים להשגחה מקצועית, אך לא בהכרח רפואית, במשך 24 שעות ביממה. הם זקוקים לסיוע יומיומי שוטף בפעולות הפשוטות ביותר כגון אכילה, רחצה, התלבשות, ובדרך כלל סובלים מאי שליטה בסוגרים, ומרותקים לכיסא גלגלים או למיטה. חולים תשושי נפש סובלים מירידה בתפקוד המוחי על רקע זקנה (אלצהיימר, דמנציה) וזקוקים עקב כך להשגחה מתמדת.

חולים אלה יכולים להיות מטופלים בביתם, בסיוע מטפל צמוד (לעתים קרובות בן משפחה או עובד זר), אולם לעתים לא ניתן לתת להם את ההשגחה והטיפול הראויים בבית. אם לא ניתן להשאיר את החולה הסיעודי בביתו, עליו לעבור למסגרת אשפוזית מתאימה. מסגרות כאלה הן מוסדות רפואיים ייעודיים, בהם מושם דגש רב יותר על הטיפול הסיעודי השוטף, ופחות על הבעיות הרפואיות, שהן בדרך כלל בעיה שולית בחייו של הקשיש הסיעודי. מסגרות כאלה כוללות בתי חולים סיעודיים, מרכזים גריאטריים, ומחלקות לאשפוז סיעודי בבתי אבות.

האשפוז הסיעודי אינו ממומן על ידי קופת חולים במסגרת “סל הבריאות”, אולם תושבי ישראל זכאים לקבל סיוע פרוגרסיבי ממשרד הבריאות במימון האשפוז הסיעודי. גובה הסיוע נקבע לפי מבחני הכנסה הנערכים לקשיש המתאשפז ולבני משפחתו הקרובים (בן/בת זוג וילדים בגירים). בממוצע, משפחות של חולים סיעודיים הנמצאים זכאים לסיוע, מחויבות להשתתף ב 20-25% מהעלות הממשית של האשפוז הסיעודי, סכום השווה לכ-2500 ש”ח בחודש. סכום זה לא כולל בתוכו חלק ניכר (עד 80%) מקצבת הזקנה או הנכות המגיעה למאושפז מהמוסד לביטוח לאומי, והמועבר לגורם המשלם עבור האשפוז, לפי חוק. המדינה רוכשת עבור החולים הזכאים לכך, למעלה מ-70 אחוז מכלל מיטות האשפוז הסיעודי הקיימות בישראל.

בתי חולים פסיכיאטריים לחולי נפש

מערך בריאות הנפש בישראל מתחלק אף הוא בין טיפול בקהילה – מרפאות לבריאות הנפש, טיפול נפשי יחידני, מגורים בהוסטל לנפגעי נפש ועוד, ובין טיפול במסגרת אשפוז, בבית חולים פסיכיאטרי (בית חולים לחולי נפש) או במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי.

מרבית בתי החולים לחולי נפש בישראל הם בבעלות ממשלתית, ובשנים האחרונות מתבצע מהלך מכוון לצמצום מספרם של בתי החולים הלא-ממשלתיים בתחום זה, כחלק מרפורמה כוללת שמטרתה להחזיר חולי נפש לחיים במסגרת הקהילה, כלל שניתן, ולקצר את משך האשפוז הפסיכיאטרי של כל חולה, למינימום ההכרחי לשם טיפול בו.

כל תושב שנקבע שהוא זקוק לאשפוז פסיכיאטרי זכאי לקבלו במימון מלא של המדינה, באמצעות משרד הבריאות. עד שנת 1995 נגבתה השתתפות עצמית מהחולים ומשפחותיהם, אולם מאז שנכנס לתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי נושאת המדינה בכל העלות. יחד עם זאת, ישנם חולים, או משפחות, המעדיפים לשלם באופן פרטי על אשפוז פסיכיאטרי, ודבר זה אפשרי, במספר מצומצם של בתי חולים פרטיים לחולי נפש.

אשפוז פסיכיאטרי מתבצע בישראל לפי רק לפי הוראות חוק טיפול בחולי נפש, ויכול להתקיים בהסכמת המטופל, בהסכמת אפוטרופסו (לגבי קטין עד גיל 15) בהוראת פסיכיאטר מחוז, או בצו של בית משפט. החוק האמור קובע הוראות ברורות לגבי האפשרות לאפשז חולה נפש בניגוד לרצונו, או ללא הסכמתו, וכן קובע סמכות לבית משפט להורות על בדיקה פסיכיאטרית של חשוד בביצוע עבירה, ועל אשפוז פסיכיאטרי של נאשם שנמצא שאינו כשיר מבחינה נפשית לעמוד לדין על עבירה שביצע, או לעמוד בתנאי מעצר או בעונש מאסר. ככלל, אשפוז פסיכיאטרי ללא הסכמה יתבצע רק אם מתקיימים שני התנאים הבאים במצטבר: המטופל סובל ממחלת נפש, והוא מסכן את עצמו או את הזולת. בתי המשפט פסקו כי חייב להיות קשר סיבתי בין שני תנאים אלה, כלומר – הסיכון לזולת או לעצמו הגרם על ידי מחלת הנפש – על מנת להצדיק אשפוז פסיכיאטרי בכפיה.

בתי חולים שיקומיים

שיקום חולים ונפגעים לאחר טראומה הוא מקצוע המצריך תשומות גבוהות. בישראל קיימים מספר קטן של בתי חולים המתמחים בשיקום. שיקום נדרש לאחר חבלה חיצונית כגון תאונות דרכים, והן לאחר פגיעות פנימיות כגון אירוע מוחי או התקף לב. השיקום מתחיל לקראת סיום הטיפול האקוטי בבעיה הרפואית, ומתמקד בהחזרת המטופל לתפקוד תקין, על ידי שחזור יכולות ולימוד מחדש של יכולות שאבדו. השיקום עשוי לכלול טיפול פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, קלינאות תקשורת, וכן כולל בתוכו מקצועות העוסקים בהתאמת עזרי טכנולוגיה מסייעת לחזרה לתפקוד כגון תותבות לאיברים תפקודיים (כגון תותבת רגל) וקוסמטיים (כגון תותבת עין), התאמת כיסאות גלגלים ואמצעי תקשורת תומכת וחליפית.

פקודת בריאות העם

פקודת בריאות העם נחקקה בשנת 1940, על ידי שלטון המנדט הבריטי ומסדירה את פעילות מערכת הבריאות בתחומים אלה: בריאות הציבור, סניטציה של מים וחלב, סידורי קבורה, רישוי מוסדות רפואיים, איכות הסביבה, ועוד. מכוח פקודה זו מוסדרים בישראל בתקנות נושאים כגון ניסויים רפואיים בבני אדם, הפריה חוץ גופית ובקרת מחלות, מידבקות ואחרות.

חוקים המסדירים מקצועות רפואיים

חלק מהמקצועות בתחום הבריאות מוסדרים בחקיקה בישראל, והעוסקים במקצועות אלה חייבים ברישוי לפי חוק. להלן רשימת המקצועות והחוקים:

  • רופאים – פקודת הרופאים
  • רופאי שיניים, טכנאי שינים, שינניות, סייעות לרופאי שיניים – פקודת רופאי השיניים
  • רוקחים – פקודת הרוקחים
  • אחיות – תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), ותקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות)
  • אופטומטראים – חוק העיסוק באופטומטריה
  • פסיכולוגים – חוק הפסיכולוגים
  • מיילדות – פקודת המיילדות
  • ייעוץ גנטי, גנטיקה קלינית – חוק מידע גנטי

 

חוקים המסדירים את זכויות המטופלים

 

  • חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ”ד-1994 – מסדיר את סוגיית הביטוח הרפואי לתושבי ישראל
  • חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996 – מסדיר את מערכת היחסים בין מטפל למטופל, ברמת זכויות האדם.
  • חוק מידע גנטי, התשס”א-2000 – מסדיר את זכויות הפרט בנוגע למידע גנטי אודותיו.
  • חוק החולה הנוטה למות, התשס”ו-2005 – מסדיר את סוגיית הטיפול בחולים במחלות סופניות (נכנס לתוקף בדצמבר 2006).

תביעות רשלנות רפואית בית חולים או קופת חולים

מדי שנה מוגשות בישראל בין מאות לאלפי תביעות בגין רשלנות רפואית. מדובר במקרים בהם הצוות הרפואי התנהג באופן שאינו סביר ועקב התנהגות רשלנית זאת נגרמו למטופלים נזקים. פיצויים בתבתיעות רשלנות רפואית יכולים לנוע בין עשרות אלפי שקלים (על נזקים קלים) למיליוני שקלים (על נזקים קשים כגון נכות גבוהה, שיתוק מוחין, פיגור שכלי, פגיעות ראש או עמוד שדרה וכדומה).

על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית, על התובע לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום הספציפי שבו הייתה רשלנות ו/או נזק. חוו”ד שכזאת הינה קשה יחסית להשגה ולכן גם עלותה גבוהה ונעה בד”כ בין אלף לשלושת אלפים דולר.

הפיצוי שבית משפט פוסק מורכב בד”כ מרכביבים כגון הפסדי השכרות, אובדן תוחלת חיים, הוצאות רפואיות, כאב וסבל ועוד.

בישראל מספר משרדי עורכי דין מועט העוסק אך ורק בתחום הרשלנות הרפואית. מומלץ בד”כ לפנות לאחד מהמשרדים הללו.

לבדיקת זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון, שותפה במשרד עורכי הדין נבו-מולסון המייצג מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או בשיחת חינם: 1-800-200-807 או במייל: legal1@bezeqint.net

Stop proceed right here by the oer commons or check out learning about oer open educational resources to learn more

רשלנות רפואית במהלך לידה

רשלנות רפואית במהלך לידה

הורי תינוקת שמתה: טיפלו בה בזלזול ורשלנות

התינוקת, שנולדה כחלק משלישיה, מתה בגיל שלושה חודשים בבית החולים שניידר. ההורים טוענים כי הם אינם יודעים את נסיבות מותה כיוון שרוב התיק הרפואי נעלם באופן מסתורי. מבית החולים נמסר כי אנשיו מחפשים אחר התיק. טרם הוגש כתב הגנה בפרשה
ורד לוביץ’  YNET

הוריה של תינוקת שמתה בגיל שלושה חודשים תובעים את בית החולים לילדים “שניידר” ואת קופת חולים כללית, בגין “זלזול ורשלנות” שהביאו לטענתם למותה של בתם. כן טוענים ההורים שלאחר מות התינוקת נעלם “באופן מסתורי” חלק גדול מהתיק הרפואי שלה, כך שהם אינם יודעים את נסיבות מותה.

בתביעה, שהוגשה היום (ה’) בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ההורים טוענים שהתינוקת, שנולדה להם כחלק משלישיה, החלה להתפתח ולמרות שנולדה במשקל של 530 גרם, חרף משקלה הנמוך ונתוני הפתיחה הקשים, השתפר מצבה מדי יום. לדבריהם, היא החלה לנשום עצמאית, הוצאה מהאינקובטור וכאשר הגיעה משקלה ל-1.7 ק”ג, החלו הרופאים המטפלים בה לדבר על שחרורה הצפוי מבית החולים.

ב-15 בינואר 2003 החליטו ההורים, לאחר חצי שנה בה שהו בבית החולים, גם טרם הלידה וגם לאחריה, לנסוע לסוף שבוע בבית המשפחה בדרום הארץ, כשהם משאירים את התינוקת בבית החולים.

האם התקשרה פעמיים במהלך אותו יום כדי לשאול לשלום בתה ונאמר לה כי מצבה טוב והיא אינה צריכה להדאיג את עצמה. אך עוד באותו יום, בשעה 02:30 לפנות בוקר, קיבלו ההורים טלפון בהול מבית החולים אשר לטענתם, “החריד את שלוות חייהם לנצח” ובו הודיעו להם כי מצבה של התינוקת הידרדר באופן פתאומי והם מתבקשים לשוב לבית החולים בדחיפות.

עוד בדרכם לבית החולים התבשרו ההורים על מותה של בתם. לטענתם, לאחר מכן הם ביקשו את תיקה הרפואי אך רובו של התיק נעלם מבית החולים ולכן הם אינם יודעים מה היו נסיבות מותה של בתם.

לטענתם, רשלנות בית החולים מתעצמת “נוכח העובדה כי חלק נכבד מהתיק הרפואי של התינוקת ’פרש כנפיים’ ונעלם באופן מסתורי מארכיון בית החולים”, ולכן הם אינם יכולים להוכיח את טענותיהם כנגד בית החולים ובכלל זה את השתלשלות העניינים שהביאה למות התינוקת.

מסיבה זו גם, לדבריהם, לא מצורפת לתביעה חוות דעת רפואית מטעמם. לטענתם, בית החולים טיפל בתינוקת בזלזול ובקלות ראש בלתי סבירים, רשלנותו של בית החולים חמורה והרופאים כלל לא הסבירו להם מהן הסכנות הרפואיות העומדות בפני התינוקת והשלה אותם בנושא מצבה הרפואי.

לטענת ההורים, מאז מותה של בתם חרב עליהם עולמם, הם סובלים מדכאונות ומחרדות, והאירוע הטראגי השפיע מאוד על זוגיותם ואף גרם לכך שהאב פוטר מעבודתו. ההורים מבקשים מבית המשפט, באמצעות עורכי הדין ענת מולסון וטל נבו, כי יעריך את מידת הנזק שנגרם להם ולתינוקת, ההוצאות הרפואיות שנגרמו להם וקיצור תוחלת חייה של התינוקת. 

טרם הוגש כתב הגנה, אך מבית החולים שניידר נמסר כי מדובר בתינוקת אחת משלישיה, שנולדה בתחילת החודש השישי להריון, בשבוע ה- 25, ובמשקל 530 גרם.

לטענת בית החולים, “בכל העולם, אחוז התמותה של פג כזה הוא כשבעים אחוז. התינוקת הונשמה תקופה ארוכה וסבלה מבעיות רפואיות קשות, ולצערנו מתה לאחר מספר חודשים בפגיה. אנו מבקשים להדגיש, כי במהלך האשפוז הארוך זכתה התינוקת לטיפול אינטנסיבי ומסור מהצוות הרפואי”.

עוד נמסר כי “צוות המחלקה ערך שיחות רבות עם המשפחה על מצבה של התינוקת, ובאף אחת מהן לא נאמר למשפחה כי היא הבריאה מכל בעיות הפגות הקשות מהן סבלה וכי היא צפויה להשתחרר בקרוב. כמו כן, נערכו שיחות עם המשפחה לאחר מותה. אנו עושים מאמצים לאיתור התיק הרפואי אולם לצערנו בשלב זה הוא טרם נמצא”.

התביעה הוגשה על ידי עו”ד ענת מולסון ועו”ד טל נבו.

After seeing the phrase pop up repeatedly in admission essay writing service to admission-writer.com/ ed tech media, we started our investigation with the article, how are learning analytics being used in education

רשלנות רפואית בית חולים / בי"ח- תביעה/תביעות נגד בתי חולים/ בתי"ח

 

כיצד ניתן להגיש תביעות רשלנות רפואית כנגד בית חולים?

מקרי רשלנות רפואית התגלו בעבר כמעט בכל בתי חולים הבאים בישראל:

מרכז רפואי אסף הרופא
בית חולים בילינסון (מרכז רפואי רבין- בלינסון לשעבר) בפ”ת
בית החולים גליל מערבי – נהריה
בית לוינשטיין (שיקום)
בית רבקה (בית חולים)
מרכז רפואי ברזילי באשקלון
בית חולים גולדה השרון
בית החולים האיטלקי (חיפה)
מרכז רפואי הדסה ירושלים
בית החולים הדסה הר הצופים בירושלים
מרכז רפואי הלל יפה בחדרה
מרכז רפואי העמק בעפולה
מרכז רפואי וולפסון בחולון
בית החולים רבקה זיו בצפת
בית החולים יוספטל באילת
מרכז רפואי כרמל בחיפה
בית חולים לניאדו
המרכז הרפואי מעייני הישועה
מרכז רפואי בני ציון
משגב לדך
המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע
בית החולים פוריה
מרכז רפואי קפלן
רמב”ם – בחיפה
המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שוהם
המרכז הרפואי ע”ש חיים שיבא – תל השומר
מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל
מרכז רפואי שערי צדק בי-ם

מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד בתי חולים:

רוב מקרי הרשלנות הרפואית של בתי חולים באים לידי ביטוי בניתוח ספצפיפי או בניתוחים כגון:  כירורגיה כללית הכוללת בדרך כלל לידה, ניתוחי מח, עמוד שידרה , ניתוחי עיניים, ניתוחים לפרוסקופיים ועוד.. כמו כן ישנם גם תביעות רשלנות רפואית נגד בתי חולים בגין איחור באבחון ובטיפול במחלות או בעיות כגון, סרטן, התקף לב, ארוע מוחי וכדומה וכן רשלנות בביצוע זריקה, בהשגחה על מטופל ועוד.

על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד בתי חולים, יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי אצל עו”ד העוסק בתחום, אשר יפנה אותך לקבלת חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הספציפי בו לטענתך הייתה רשלנות של בית חולים זה או אחר.

במידה ותינתן לך חוו”ד רפואית, יש לצרפה לכתב התביעה אשר  עורכי דין לרשלנות רפואית ימליצו לך האם להגישה אצל בית משפט באזור מגוריך או בי”מ באזור המוסד בו קיבלת לכאורה טיפול רשלני. הפיצויים המתקבלים לאחר הגש/ת תביעות רשלנות רפואית נגד בתי חולים יכולים לנוע בין עשרות אלפי ש”ח לנזקים קלים, למיליוני ש”ח עבור נזקים כבדים ובחלתי הפיכים.

כיצד מתנהלת תביעת רשלנות רפואית של בית חולים:

תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים עלולה להימשך מספר שנים שנע בד”כ בין שנתיים לארבע שנים, וישנה חשיבות גדולה לבחירה של עו”ד המתמחה בתבתיעות רשלנות רפואית נגד בתי”ח ובעל הצלחות מוכחות בתחום, אשר יידע לנהל מו”מ מול עורכי הדין של בית החולים במטרה להגיע לפשרה ואם לא תשוג פשרה כזאת- יידע לנהל את שלב ההוכחות והסיכומים באופן אשר יקנה לנפגע פיצוי משמעותי וראוי בהתאם לנסיבות המקרה.

עורכי דין לרשלנות רפואית יטפלו בתביעות אלו באחוזים מהפיצוי המושג ללקוח ורק במידה ואכן ישנה זכייה.

 

עוד בנושא: רשלנות רפואית באבחון

 

לשאלות בנושא או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בשיחת חינם 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net או באמצעות טופס יצירת הקשר שבצד שמאל

לקריאת כתבות אודות תביעות רשלנות רפואית של בתי חולים: רשלנות של בית אבות, רשלנות של בי”ח איכילוב, תביעות נגד בי”ח איכילוב, רשלנות בחדר יולדות

The tellagami app is one of the many content https://samedaypaper.org development apps available to support your classroom