רשלנות רפואית של מוסדות רפואיים / מוסד רפואי

רשלנות רפואית של מוסדות רפואיים / מוסד רפואי מתרחשת בתדירות גבוהה.

רשלנות רפואית היא בעיה נפוצה במוסדות רפואיים בארץ ובעולם. חלק ניכר מתביעות הרשלנות הרפואית בעולם עוסקות לדוגמא בלידה, זאת משום שאחוז ניכר מהלידות בארץ ובעולם מתבצע בבתי חולים. כמו כן אחוז ניכר מתביעות הרשלנות הרפואית עוסק ברשלנות בניתוח.

תביעת רשלנות רפואית נגד מוסדות רפואיים /מוסד רפואי

כאשר מגישים תביעה בנזיקין יש לשים לב מיהו הכיס העמוק ממנו הניזוק יכול להיפרע בצורה הטובה ביותר. בתביעות נגד מוסדות רפואיים לדוגמא בתי חולים, צריך לשים לב מי הבעלים של אותו בית חולים ששם ארעה הרשלנות. כאשר בית החולים הוא ממשלתי התביעה תוגש בין היתר נגד משרד הבריאות ומדינת ישראל.

מקרי תביעות רשלנות נגד מוסדות רפואיים / מוסד רפואי

רשלנות רפואית של מוסדות רפואיים יכולה להיות בהפרה של הסעיפים הרלבנטיים בפקודת הנזיקין, ויכולה להתבטא גם בהפרת זכויות לפי חוק זכויות החולה. לפי חוק זכויות החולה מוקנות לחולה זכויות שהמוסדות הרפואיים חייבים לכבד. סוג אחר של רשלנות היא רשלנות במתן תרופות, כאשר הרופא בבית החולים או בקופת החולים רושם למטופל תרופה שאינה מתאימה לו ולא בודק כלל את רגישות המטופל לתכשיר.

עילות לתביעת מוסדות רפואיים בגין רשלנות רפואית

• הפרת חובת סודיות רפואית. בחוק קבועים מספר מקרים ספציפיים בהן חייבים בית החולים או קופת החולים למסור מידע על מטופל.

• אובדן רשומות רפואיות. החוק במדינת ישראל מחייב את הרופאים לתעד את המצב הרפואי של המטופל, את ההמלצות הטיפוליות להמשך, ואת הטיפול שקיבל במסגרת שהייתו בבית החולים או במסגרת ביקורו בקופת החולים.

• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת. על מנת שפרוצדורות שונות בבית החולים יתבצעו בצורה חוקית ותקינה על בית החולים קיימת חובה לעמוד בדרישת ההסכמה מדעת.

• העדר אבחון, אבחון מוטעה או אבחון מאוחר של בעיות או מחלות

• אי הפניה לבדיקות כלליות ולבדיקות ספציפיות לתחום הרלבנטי.

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית של מוסד רפואי /מוסדות רפואיים:

ת.א. 0093/02 איתמר נ’ מ”י- התובע הגיש תביעת פיצויים נגד הנתבעות בשל נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו במהלך ניתוח שעבר בבית החולים איכילוב המופעל על ידי הנתבעות (מדינת ישראל ועיריית תל אביב יפו). במהלך שנת 2001 חש התובע בגוש ביד ימין ולכן פנה לרופא. אורטופד מטעם קופת החולים הפנה את התובע לבדיקת MRI. בהמשך לבדיקה זו הופנה התובע לבדיקה נוספת- ביופסיית מחט תחת בקרת CT על מנת לקבוע האם מדובר בגידול שפיר או ממאיר. בדיקה זו לא העלתה תוצאה חד משמעית. בהמשך עבר התובע ניתוח להוצאת הגוש, כאשר במהלך הניתוח בוצעה כריתה מלאה של הגידול, כולל הגיד של שריר הביצפס שהיה בתוך רקמת הגידול. הדוח שלאחר הניתוח קבע שהגידול אינו ממאיר. לאחר ביצוע הניתוח הופיע אצל התובע שיתוק של העצב הרדיאלי. בדנן, קובע בית המשפט כי הצוות הרפואי לא מסר לתובע את כל המידע הנדרש משום שלא הסביר לו שיש סיכוי שידו תישאר משותקת בעקבות הניתוח. בית המשפט פסק לתובע פיצוי של 100,000 ₪.

רשלנות רפואית של קופ"ח/ קופת חולים/בי"ח/ בית חולים

מערכת הבריאות בישראל- רשלנות רפואית- קופת חולים/ קופ”ח- בי”ח/ בית חולים

רשלנות רפואית של קופת חולים – כללית, מאוחדת, מכבי, לאומית

שירותי בריאות כללית מפעילה את מערכת המרפאות הנרחבת ביותר בה מועסקים רופאים מטעם הקופה כשכירים, הכוללת מרפאות ראשוניות (בעיקר רפואת משפחה וילדים), ומרפאות מקצועיות בתחומי התמחות שונים. מרפאות השייכות לשירותי בריאות כללית נותנות שירות אך ורק למבוטחי הקופה. קופות חולים אחרות נסמכות במידה עיקרית על הסדרים עם רופאים עצמאיים, מרפאות ומכונים עצמאיים, ומרפאות חוץ של בתי החולים, אם כי חלקן מפעילות גם מרפאות מרכזיות משלהן בערים מסוימות.

תחנות לבריאות המשפחה/האם והילד – טיפת חלב

מערכת התחנות לבריאות האם והילד, או לבריאות המשפחה, הקרויות “תחנות טיפת חלב”, מופעלת בפריסה רחבה בכל הארץ. שירות זה הינו ייחודי בכך שהוא מופעל על ידי מגוון של גורמים, ללא חוקיות ברורה. חלק מתחנות טיפת חלב מופעלות על ידי המדינה, חלקן על ידי קופות חולים ואחרות על ידי הרשויות המקומיות. עיקר פעילותן של התחנות היא בתחום תכנון המשפחה, ליווי האישה משלבי טרום-הריון ולאורך ההריון, ומעקב אחר התפתחות התינוק מלידתו ועד גיל שש. בתחנות טיפת חלב ניתנים חיסוני השיגרה לגיל הילדות לתינוקות ופעוטות, ונבדקת התפתחות הילד לאיתור בעיות ועיכובים הדורשים טיפול.

מכונים ומרפאות מקצועיות

בשנים האחרונות מתפתחת הרפואה המקצועית בקהילה, ומספר שירותים שניתנו בעבר בבית חולים בלבד, ניתנים כיום גם במרפאות מומחים ומכונים מחוץ לבתי חולים. דוגמה חשובה לכך הן מרפאות הדיאליזה, אשר הקמתן נועדה להקל על חולי כליות את הגישה לטיפולי הדיאליזה התכופים שעליהם לעבור. גם חוק ביטוח בריאות ממלכתי דחף את קופות החולים להקים שירותי רפואה מקצועית במרפאות ומכונים בקהילה, על מנת לעמוד בתחרות ביניהן וכדי לחסוך בעלויות הגבוהות של רכישת שירותים אלה מבתי החולים. עם זאת, עדיין נחשבות מרפאות החוץ והמחלקות לאשפוז-יום של בתי החולים כמקום המועדף על חלק גדול מהמטופלים, לביצוע בדיקות וטיפולים שיש בצידם סיכון לסיבוכים, כגון צנתור, בדיקת אנדוסקופיה וטיפולים ובדיקות הכרוכים בהדרמה אזורית. החוק בישראל עדיין מחייב כי הרדמה מלאה תבוצע אך ורק בבית חולים.

בתי החולים

בישראל מספר רב של בתי חולים, המפוזרים ברחבי המדינה, מצפת בצפון ועד אילת בדרום. בהתאם לפיזור האוכלוסייה בישראל, מרבית בתי החולים מצויים באזור המרכז. חלק מבתי החולים הם כלליים – כלומר מיועדים לטיפול במגוון רב של מצבים רפואיים, ואחרים הם ייעודיים ומיועדים לטיפול בסוג מסוים של מצבים רפואיים.

בתי חולים כלליים

בתי החולים הכלליים הגדולים ביותר שייכים למדינה (ומופעלים על ידי משרד הבריאות) ולקופת חולים כללית.

בתי החולים הכלליים הממשלתיים הם:

 

  • המרכז הרפואי ע”ש חיים שיבא – תל השומר
  • המרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי
  • מרכז רפואי וולפסון, חולון
  • המרכז הרפואי הלל יפה, חדרה
  • רמב”ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם, חיפה
  • מרכז רפואי בני ציון (רוטשילד), חיפה
  • בית החולים לגליל המערבי, נהריה
  • מרכז רפואי זיו, צפת
  • המרכז הרפואי פוריה, ליד טבריה
  • המרכז הרפואי ע”ש ברזילי, אשקלון
  • מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין

 

בתי החולים הכלליים בבעלות שירותי בריאות כללית הם:

 

  • מרכז רפואי כרמל, חיפה
  • מרכז רפואי העמק, עפולה
  • מרכז רפואי ספיר – בית חולים מאיר, כפר סבא
  • מרכז רפואי רבין, פתח תקווה (מחולק לקמפוס בילינסון וקמפוס גולדה-השרון)
  • מרכז רפואי קפלן, רחובות
  • המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, באר שבע
  • מרכז רפואי יוספטל, אילת

 

בתי חולים כלליים גדולים אחרים בישראל הם:

 

  • מרכז רפואי הדסה (ירושלים, בית החולים בעין כרם, ובית החולים בהר הצופים), בבעלות הסתדרות מדיצינית הדסה
  • מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים (עמותה)
  • בית החולים ביקור חולים, ירושלים (עמותה)
  • מרכז רפואי צאנז – בית חולים לניאדו, נתניה
  • מרכז רפואי הרצליה מדיקל סנטר (HMC), הרצליה (פרטי)
  • בית חולים אסותא, תל אביב (נרכש לאחרונה על ידי מכבי שירותי בריאות)
  • בית החולים האיטלקי (חיפה) – המופעל על ידי נזירות פרנציסקניות ומתמחה באונקולוגיה, כירורגיה ואורתופדיה.

 

בתי יולדות

בעבר הוקמו בתי יולדות קטנים, ובתי חולים המתמחים בקבלת לידות, במסגרת הנסיון לעודד נשים ללדת בסביבה רפואית. נסיון זה צלח במידה רבה וכיום מרבית תושבות ישראל יולדות בבית חולים. בשנים האחרונות, עם התפתחות הרפואה, נסגרים בתי חולים נפרדים ליולדות ומנגד מחלקות היולדות הצמודות לבתי החולים הכלליים גדלות ומשתכללות, ומתפתחים בהן שירותים מורכבים כגון טיפול נמרץ ילודים, פגיות, וכן שירותים אלקטיביים של לידה בסגנון אישי וביתי.

בתי חולים (מוסדות) סיעודיים

בישראל פועלים למעלה מ-300 מוסדות לאשפוז סיעודי, שהם בתי חולים, ובהם למעלה מ-17,000 מיטות לחולים סיעודיים ותשושי נפש. בין מוסדות אלה ארבעה מרכזים גריאטריים ממשלתיים, והיתר בבעלות עסקית או בבעלות עמותות וארגונים ללא כוונת רווח.

חולים סיעודיים, הם בעיקר קשישים (אם כי יש חולים סיעודיים צעירים), הזקוקים להשגחה מקצועית, אך לא בהכרח רפואית, במשך 24 שעות ביממה. הם זקוקים לסיוע יומיומי שוטף בפעולות הפשוטות ביותר כגון אכילה, רחצה, התלבשות, ובדרך כלל סובלים מאי שליטה בסוגרים, ומרותקים לכיסא גלגלים או למיטה. חולים תשושי נפש סובלים מירידה בתפקוד המוחי על רקע זקנה (אלצהיימר, דמנציה) וזקוקים עקב כך להשגחה מתמדת.

חולים אלה יכולים להיות מטופלים בביתם, בסיוע מטפל צמוד (לעתים קרובות בן משפחה או עובד זר), אולם לעתים לא ניתן לתת להם את ההשגחה והטיפול הראויים בבית. אם לא ניתן להשאיר את החולה הסיעודי בביתו, עליו לעבור למסגרת אשפוזית מתאימה. מסגרות כאלה הן מוסדות רפואיים ייעודיים, בהם מושם דגש רב יותר על הטיפול הסיעודי השוטף, ופחות על הבעיות הרפואיות, שהן בדרך כלל בעיה שולית בחייו של הקשיש הסיעודי. מסגרות כאלה כוללות בתי חולים סיעודיים, מרכזים גריאטריים, ומחלקות לאשפוז סיעודי בבתי אבות.

האשפוז הסיעודי אינו ממומן על ידי קופת חולים במסגרת “סל הבריאות”, אולם תושבי ישראל זכאים לקבל סיוע פרוגרסיבי ממשרד הבריאות במימון האשפוז הסיעודי. גובה הסיוע נקבע לפי מבחני הכנסה הנערכים לקשיש המתאשפז ולבני משפחתו הקרובים (בן/בת זוג וילדים בגירים). בממוצע, משפחות של חולים סיעודיים הנמצאים זכאים לסיוע, מחויבות להשתתף ב 20-25% מהעלות הממשית של האשפוז הסיעודי, סכום השווה לכ-2500 ש”ח בחודש. סכום זה לא כולל בתוכו חלק ניכר (עד 80%) מקצבת הזקנה או הנכות המגיעה למאושפז מהמוסד לביטוח לאומי, והמועבר לגורם המשלם עבור האשפוז, לפי חוק. המדינה רוכשת עבור החולים הזכאים לכך, למעלה מ-70 אחוז מכלל מיטות האשפוז הסיעודי הקיימות בישראל.

בתי חולים פסיכיאטריים לחולי נפש

מערך בריאות הנפש בישראל מתחלק אף הוא בין טיפול בקהילה – מרפאות לבריאות הנפש, טיפול נפשי יחידני, מגורים בהוסטל לנפגעי נפש ועוד, ובין טיפול במסגרת אשפוז, בבית חולים פסיכיאטרי (בית חולים לחולי נפש) או במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי.

מרבית בתי החולים לחולי נפש בישראל הם בבעלות ממשלתית, ובשנים האחרונות מתבצע מהלך מכוון לצמצום מספרם של בתי החולים הלא-ממשלתיים בתחום זה, כחלק מרפורמה כוללת שמטרתה להחזיר חולי נפש לחיים במסגרת הקהילה, כלל שניתן, ולקצר את משך האשפוז הפסיכיאטרי של כל חולה, למינימום ההכרחי לשם טיפול בו.

כל תושב שנקבע שהוא זקוק לאשפוז פסיכיאטרי זכאי לקבלו במימון מלא של המדינה, באמצעות משרד הבריאות. עד שנת 1995 נגבתה השתתפות עצמית מהחולים ומשפחותיהם, אולם מאז שנכנס לתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי נושאת המדינה בכל העלות. יחד עם זאת, ישנם חולים, או משפחות, המעדיפים לשלם באופן פרטי על אשפוז פסיכיאטרי, ודבר זה אפשרי, במספר מצומצם של בתי חולים פרטיים לחולי נפש.

אשפוז פסיכיאטרי מתבצע בישראל לפי רק לפי הוראות חוק טיפול בחולי נפש, ויכול להתקיים בהסכמת המטופל, בהסכמת אפוטרופסו (לגבי קטין עד גיל 15) בהוראת פסיכיאטר מחוז, או בצו של בית משפט. החוק האמור קובע הוראות ברורות לגבי האפשרות לאפשז חולה נפש בניגוד לרצונו, או ללא הסכמתו, וכן קובע סמכות לבית משפט להורות על בדיקה פסיכיאטרית של חשוד בביצוע עבירה, ועל אשפוז פסיכיאטרי של נאשם שנמצא שאינו כשיר מבחינה נפשית לעמוד לדין על עבירה שביצע, או לעמוד בתנאי מעצר או בעונש מאסר. ככלל, אשפוז פסיכיאטרי ללא הסכמה יתבצע רק אם מתקיימים שני התנאים הבאים במצטבר: המטופל סובל ממחלת נפש, והוא מסכן את עצמו או את הזולת. בתי המשפט פסקו כי חייב להיות קשר סיבתי בין שני תנאים אלה, כלומר – הסיכון לזולת או לעצמו הגרם על ידי מחלת הנפש – על מנת להצדיק אשפוז פסיכיאטרי בכפיה.

בתי חולים שיקומיים

שיקום חולים ונפגעים לאחר טראומה הוא מקצוע המצריך תשומות גבוהות. בישראל קיימים מספר קטן של בתי חולים המתמחים בשיקום. שיקום נדרש לאחר חבלה חיצונית כגון תאונות דרכים, והן לאחר פגיעות פנימיות כגון אירוע מוחי או התקף לב. השיקום מתחיל לקראת סיום הטיפול האקוטי בבעיה הרפואית, ומתמקד בהחזרת המטופל לתפקוד תקין, על ידי שחזור יכולות ולימוד מחדש של יכולות שאבדו. השיקום עשוי לכלול טיפול פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, קלינאות תקשורת, וכן כולל בתוכו מקצועות העוסקים בהתאמת עזרי טכנולוגיה מסייעת לחזרה לתפקוד כגון תותבות לאיברים תפקודיים (כגון תותבת רגל) וקוסמטיים (כגון תותבת עין), התאמת כיסאות גלגלים ואמצעי תקשורת תומכת וחליפית.

פקודת בריאות העם

פקודת בריאות העם נחקקה בשנת 1940, על ידי שלטון המנדט הבריטי ומסדירה את פעילות מערכת הבריאות בתחומים אלה: בריאות הציבור, סניטציה של מים וחלב, סידורי קבורה, רישוי מוסדות רפואיים, איכות הסביבה, ועוד. מכוח פקודה זו מוסדרים בישראל בתקנות נושאים כגון ניסויים רפואיים בבני אדם, הפריה חוץ גופית ובקרת מחלות, מידבקות ואחרות.

חוקים המסדירים מקצועות רפואיים

חלק מהמקצועות בתחום הבריאות מוסדרים בחקיקה בישראל, והעוסקים במקצועות אלה חייבים ברישוי לפי חוק. להלן רשימת המקצועות והחוקים:

  • רופאים – פקודת הרופאים
  • רופאי שיניים, טכנאי שינים, שינניות, סייעות לרופאי שיניים – פקודת רופאי השיניים
  • רוקחים – פקודת הרוקחים
  • אחיות – תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), ותקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות)
  • אופטומטראים – חוק העיסוק באופטומטריה
  • פסיכולוגים – חוק הפסיכולוגים
  • מיילדות – פקודת המיילדות
  • ייעוץ גנטי, גנטיקה קלינית – חוק מידע גנטי

 

חוקים המסדירים את זכויות המטופלים

 

  • חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ”ד-1994 – מסדיר את סוגיית הביטוח הרפואי לתושבי ישראל
  • חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996 – מסדיר את מערכת היחסים בין מטפל למטופל, ברמת זכויות האדם.
  • חוק מידע גנטי, התשס”א-2000 – מסדיר את זכויות הפרט בנוגע למידע גנטי אודותיו.
  • חוק החולה הנוטה למות, התשס”ו-2005 – מסדיר את סוגיית הטיפול בחולים במחלות סופניות (נכנס לתוקף בדצמבר 2006).

תביעות רשלנות רפואית בית חולים או קופת חולים

מדי שנה מוגשות בישראל בין מאות לאלפי תביעות בגין רשלנות רפואית. מדובר במקרים בהם הצוות הרפואי התנהג באופן שאינו סביר ועקב התנהגות רשלנית זאת נגרמו למטופלים נזקים. פיצויים בתבתיעות רשלנות רפואית יכולים לנוע בין עשרות אלפי שקלים (על נזקים קלים) למיליוני שקלים (על נזקים קשים כגון נכות גבוהה, שיתוק מוחין, פיגור שכלי, פגיעות ראש או עמוד שדרה וכדומה).

על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית, על התובע לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום הספציפי שבו הייתה רשלנות ו/או נזק. חוו”ד שכזאת הינה קשה יחסית להשגה ולכן גם עלותה גבוהה ונעה בד”כ בין אלף לשלושת אלפים דולר.

הפיצוי שבית משפט פוסק מורכב בד”כ מרכביבים כגון הפסדי השכרות, אובדן תוחלת חיים, הוצאות רפואיות, כאב וסבל ועוד.

בישראל מספר משרדי עורכי דין מועט העוסק אך ורק בתחום הרשלנות הרפואית. מומלץ בד”כ לפנות לאחד מהמשרדים הללו.

לבדיקת זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון, שותפה במשרד עורכי הדין נבו-מולסון המייצג מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או בשיחת חינם: 1-800-200-807 או במייל: legal1@bezeqint.net

Stop proceed right here by the oer commons or check out learning about oer open educational resources to learn more

סרטן השד – סרטן שד- רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית- איחור באבחון סרטן, גידולים

רשלנות רפואית – סרטן השד, סרטן שד (גידול ממאיר או שפיר בשד)

כיצד מאבחנים סרטן שד?

ממוגרפיה – צילום רנטגן של השד. השד נלחץ בין שני לוחות מיוחדים לצילום רנטגן. לחיצת השד גורמת לאי נוחות

ולעתים אף לכאב אך מדובר בפרקי זמן של שניות בלבד.

אם במהלך הממוגרפיה יבחינו במצבים חריגים כלשהם בשד יש לבצע אחת או יותר מהבדיקות הבאות:

סריקת אולטרסאונד – סריקת אולטרסאונד יוצרת תמונה של השד על ידי שימוש בגלי קול בתדרים

גבוהים . הסריקה אינה כואבת ואורכת מספר דקות בלבד. שיטה זו יעילה במיוחד לאיתור ציסטות.

ביופסיה – לקיחת מדגם תאים מהשד לצורך אבחון. קיימות מספר שיטות לביצוע ביופסיה כפי שיפורט להלן. הרופא

בוחר באיזו שיטה לנקוט בהתאם לנסיבות הייחודיות של הגידול. יתכן ויהיה צורך לבצע יותר מביופסיה אחת.

בעצם ביצוע ביופסיה יש סיכון מסוים בהיווצרות צלקת אשר עלולה להקשות על איתור סרטן בעתיד.

ממוגרפיה בתהודה מגנטית( MRM-Magnetic Resonance Mammography )
סריקת MRI נותנת תמונה תלת ממדית של השד באמצעות תהודה מגנטית. זה אמצעי רגיש יותר מממוגרפיה

לאבחון מצבים חריגים ברקמות רכות. השימוש בתהודה מגנטית (MR Imaging- MRI) לאבחון גידולים בשד מאפשר

קבלת מידע חשוב המשלים את התוצאות שהתקבלו

באמצעי האבחון הראשוני – ממוגרפיה רגילה. בדיקת MRI לשד

נקראת MRM – Magnetic Resonance Mammography . בדיקת ה MRI יקרה מאד והמכשיר אינו זמין בכל

מרכז רפואי, ועל כן משתמשים בו לאבחון סרטן השד רק במקרים מיוחדים.

אמצעי זה הוכיח רגישות גבוהה באבחון סרטן שד חד מוקדי או רב מוקדי, בעיקר אצל נשים עם רקמת

שד סמיכה. השיטה לא אומצה כאמצעי שגרתי לאבחון גידולים בשד אבל יעילותה הוכחה היטב באבחון

של מקרים בעייתיים. עקב כך נחשבת טכניקה זו ליעילה במיוחד לאבחון סרטן שד אצל נשים צעירות שרקמת השד שלהן בדרך כלל סמיכה.

יחד עם זאת חשוב לזכור שבגלל הרגישות הגבוהה של אמצעי אבחון זה הוא מתאפיין גם באחוז

גבוה יחסית של “עודף אבחון”, כלומר אבחון גידול סרטני גם במקרה בו הגידול אינו קיים בפועל (false-positive ).

אחת הבדיקות החשובות ביותר שיש לבצע נקראת בדיקת קולטנים (רצפטורים) הורמונליים

טכנולוגיה חדישה לבדיקה האם

הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה נקראת “טכניקת קישרית הזקיף” Sentinel Node Biopsy. בטכניקה זו מזריקים כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי צבוע אשר מזהה את הבלוטה הראשונה ( “הזקיף הראשון”) המקבלת את נוזל הלימפה מהגידול. 

אם בלוטה זו נקיה משמעות הדבר בדרך כלל שגם שאר הבלוטות נקיות וניתן להימנע מכריתה מיותרת של בלוטות הלימפה מבית השחי.

שלבים בהתפתחות סרטן השד (Staging)

השלב אליו הגיע גידול סרטני נקבע על פי גודלו ומידה התפשטותו, והגדרת השלב תהווה גורם מכריע בקביעת תכנית הטיפולים שלך.

החל מינואר 2003 נכנסה לתוקף שיטת דירוג חדשה לשלבים השונים של סרטן השד. על פי הדירוג החדש השלבים הם:

שלב “0” – לא פולשני ( in situ ) – הגידול נמצא בתעלות החלב בלבד ( ducts ) ולא פיתח את

היכולת להתפשט.

שלב “I” – גודל הגידול פחות מ- 2 ס”מ והוא אינו מפושט.

שלב ” II ” – כל אחד מהמצבים הבאים:

הגידול בגודל 5 – 2 ס”מ
הגידול התפשט ל- 1-3 בלוטות בבית השחי באותו צד של השד החולה.
גודל הגידול יותר מ- 5 ס”מ אך הוא טרם התפשט לבלוטות הלימפה או לחלקי גוף אחרים.
שלב ” III ” – כל אחד מהמצבים הבאים:

הגידול קטן מ- 5 ס”מ והתפשט ל- 4-9 בלוטות בבית השחי
הגידול גדול מ- 5 ס”מ והתפשט ל- 1-9 בלוטות בבית השחי
הגידול התפשט לדופן בית החזה או לעור ו- 0-9 בלוטות נגועות
הגידול בכל גודל שהוא והתפשט ל- 10 או יותר בלוטות לימפה בבית השחי.
הגידול בכל גודל שהוא והתפשט לבלוטות לימפה באזור infraclavicular (מתחת לעצם הבריח) או לבלוטות לימפה באזור על-בריחי (supraclavicular) או לבלוטות שלאורך ה- internal mammary (בחזה בסמוך לעצם).

שלב “IV” גידול בכל גודל, בלוטות לימפה נגועות או לא, אך הסרטן התפשט לחלקי גוף אחרים מעבר לשד ולבלוטות הלימפה.

הגשת תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון סרטן שד

במידה והרופאים איחרו לאבחן את סרטן השד במועד בו רופא סביר אמור היה לאבחן, קמה לך עילה לתביעת רשלנות רפואית כנגד הרופאים ו/או המוסד הרפואי אשר איחר לאבחן. גובה הפיצוי תלוי כמובן במשך האיחור ובאפשרויות ההחלמה.

יש לצרף לכתב התביעה, חוות דעת של רופא מומחה אשר יקבע אם אכן הייתה רשלנות ואיזה נזק נגרם כתוצאה ממנה.

חלק מהמידע בעמוד זה באדיבות אתר “אחת מתשע”

ליעוץ נוסף בנושא רשלנות רפואית בכל הקשור לאבחון או גילוי מאוחר, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל:
legal1@bezeqint.net

Org mba admission essay samples and feel free to follow me on twitter nickcombsedu

רשלנות רפואית של רופא משפחה

באילו מקרים ניתן לתבוע את רופא המשפחה או קופת החולים?

רשלנות רפואית של רופא משפחה

הגשת תביעת רשלנות רפואית של רופא משפחה או רופאים כלליים של קופ”ח

תפקידו של רופא משפחה, למיין את התלונות לכאלו המחייבות הפניה אל רופא מקצועי ולכאלו שיש ביכולתו לטפל בהן בעצמו. רופא משפחה אמור לעקוב אחר קבלת תוצאות הבדיקות אליהן שלח את המתלונן ולנהל את המשך הטיפול המתחייב מתוצאות אלו. רופאי משפחה גם אמורים לעקוב אחר בדיקות וטיפולים של המתלונן אצל רופאים אליהם הופנה המטופל.

ניתן לתבוע רופא משפחה כאשר נעשה תחקור לקוי של המטופל באשר לתלונותיו והסימפטומים מהם הוא סובל או אם היה כישלון באיבחון המחלה ממנה סובל המטופל או כאשר ניתנו מינונים שגויים של תרופה.

כמו כן ניתן לתבוע רופא משפחה על רשלנות רפואית מאי הפנייה אל רופאים מקצועיים או כאשר לא הייתה הפניה בזמן המתאים לבדיקות המתחייבות מתלונות. כתוצאה מכך נוצר איחור באבחון מחלה/ גידול ממנה ולעיתים עד כדי נזק קשה ביותר.

בנוסף, יש תביעות רשלנות רפואית בגין חוסר מעקב אחר ביצוע הבדיקות אליהן נשלח המטופל, אי וידוי קבלת התוצאות או עיון בהן בזמן סביר לאחר קבלתן ואי התייחסות נאותה לממצאים חריגים המתגלים בהן, למשל פענוח בדיקות דם שגוי.

רשלנות רפואית של רופא משפחה נתגלתה בעבר אצל קופת חולים מכבי, קופ”ח כללית וקופ”ח לאומית. על מנת להגשי תביעת רשל נות רפואית נגד רופא משפחה, יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של מומחה ברפואת המשפחה אשר יפרט מה הייתה הרשלנות הרפואית ואילו נזקים נגרמו כתוצאה ממנה.

בית המשפט יפסוק פיצויים על פי גובה הנזק שנגרם למטופל עקב רשלנות רופא המשפחה.

 

עוד בנושא: רשלנות רפואית באבחון

 

לשאלות בנושא או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net או באמצעות הטופס שמשמאל