דימום בלידה- רשלנות רפואית

שלום רב יש לי שאלה אני ילדתי בניתוח קיסרי שלדעתי הלא מקצועית לא הייתי אמורה לעבור ניתוח כלל ורציתי אחת ולתמיד להשתיק את מצפוני אם היה או היה רשלנות רפואית ולכן הייתי רוצה לשמוע את דעתך.הגעתי עם דימום בשבוע 40 ולאחר בדיקת רופא במייון נאמר לי שלא תהיה לידה כיוון שיש לי פתיחה של 1 1.5 ושאני אחזור עוד כמה ימים. לאחר שעתיים חזרתי עם צירים של 98 במוניטור ולאחר 5 שעות עברתי שוב בדיקה והיה פתיחה 3 והכניסו אותי לחדר לידה לאחר שעתיים בערך קיבלתי אפידורל כשהייתי בצירים של עד 130 במוניטור,ולאחר שעתיים הרופא החליט להוריד לי את המים,(בפתיחה של 3.5)בטענה שהלידה לא מתקדמת,”ואי אפשר שתהיי פה כל הלילה” ולאחר שהצירים צנחו ל15 החדירו לי בחזרה את המים(מי שפיר)שאולי העובר תקוע והמים “ישחררו אותו”ובטענה שהדופק של הילד יורד,ולאחר 4 שעות החליטו על ניתוח קיסרי דחוף,מה דעתך בעניין?

תסמונת בלום

תסמונת בלום

The public should no longer be fooled by this very post the biometrics industry with false security claims

מום מולד- מומים מולדים- רשלנות רפואית בהריון?

מום מולד- מומים מולדים – רשלנות רפואית בהריון?

במהלך בדיקות אולטרסאונד, ייעוץ גנטי או בדיקת שקיפות עורפית, הרופא עלול לאתר ממצאים שונים בעובר.

במידה ונולד לך תינוק עם מומים מולדים או פגמים גנטיים, אשר לא גילו אותם במהלך ההריון, ניתן לבדוק אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך חינם ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל

מומים מולדים מוכרים במיוחד:

  1. תיקון שפה שסועה- מתבצע בגיל חודשיים ובאותו הניתוח מתבצע תיקון ראשוני של האף, החיך השסוע מתוקן לקראת גיל 10 חודשים. בעתיד, עשוי להזדקק הילד לניתוחים נוספים כגון שתל עצם לרכס השיניים, ניתוח נוסף של האף והמחיצה.
  2. סגירה מוקדמת של תפרים בגולגולת של הילוד וכתוצאה מכך עיוות גולגולת / עיוותים בגולגולת – ילדים אלה נזקקים על פי רוב לניתוח נרחב במהלך שנתם הראשונה שנועד לאפשר גדילה סימטרית ובלתי מוגבלת של עצמות הראש והפנים.
  3. שחזורי אפרכסת לילדים שנולדו ללא אוזן חיצונית – התפתחות רבה חלה בשנים האחרונות בתחום. בשיטה שפותחה בעשור האחרון, משוחזרת אפרכסת האוזן מסחוס שנילקח מצלע של המטופל בשני ניתוחים.
  4. שחזור שטחים נרחבים של עור שניזוקו מכוויה או מעורבים בתהליך גידולי – שיטה מעניינת וחדישה מאפשרת למתוח עור קיים כדי להרוויח רקמה בריאה.

אולי גם יעניין אתכם:

בישראל מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות, בעיקר בגין אי גילוי בזמן ההריון של מומים מולדים, או נזקי גוף שונים כגון:

מחלות גנטיות נוספות :

 

מילון מונחים רפואיים של מומים מולדים או נכויות שונות:

 

  • המיפלגיה (hemiplegia) – שיתוק צד גוף אחד
  • דיפלגיה (diplegia) – שיתוק בגפיים תחתונות בעיקר
  • טטרפלגיה (tetraplegia) – שיתוק בארבע גפיים
  • קורטקס (cortex) – קליפת המוח
  • דיסטוניה (dystonia) – ליקוי בתנועה המתבטא בכיווץ לא רצוני של שרירים
  • דיסקנזיה (dyskinesia))- ליקוי ביכולת לבצע תנועה רצונית שביטוייה פעילות שרירית לא רצונית
  • גרעינים בזאלים – (basal ganglia) גרעינים מוחיים הקשורים לוויסות התנועה הרצונית
  • אטקסיה (ataxia) – ליקוי במוח הקטן המתבטא בקושי בשיווי משקל וקואורדינציה לקויה
  • צרבלום (cerebellum) – המוח הקטן
  • אפילפסיה (epilepsy) – ליקוי במוח בו פעילות חשמלית בלתי תקינה גורמת לפירכוסים
  • הידרוצפלוס (hydrocephalus) – מצב של הצטברות נוזל מוחי בחדרי המוח
  • לא פרוגרסיבי (progressive חoח) – שאינו מחמיר עם הזמן
  • אנומליה (anomaly) – שינוי או סטייה שאינם קיימים אצל האדם הבריא
  • שכיחות (prevalence) – אחוז האוכלוסייה שיש לה לקות מסוימת בזמן נתון
  • היארעות (incidence) – מספר המקרים החדשים בקבוצה מסוימת בתקופת זמן מסוימת
  • אספיקציה (asphyxia) – מצב של אספקת חמצן לקויה לאיבר מסוים
  • מונופלגיה (Monoplegia). סוג זה מתאפיין בנכות בגפה אחת (יד או רגל).
  • דיפלגיה (Diplegia), נכות באזור פלג הגוף התחתון, בדרך כלל הגב ושתי הרגליים.
  • המיפלגיה (Hemiplegia), נכות בצד אחד של הגוף: יד, רגל וגב באותו הצד.
  • טריפלגיה (Triplegia), נכות של שלוש גפיים וגב.
  • טטרפלגיה או קוודריפלגיה (Tetraplegia, Quadriplegia), נכות של ארבע הגפיים וגב.
  • אטטוזה: תנועתיות יתר ואי-יכולת לדייק בתנועה
  • טוקסופלזמוזיס (toxoplasmosis) – זיהום הנגרם ע”י פראזיט שעלול לפגוע במוח העובר
  • CMV – וירוס מקבוצת ההרפס העלול לגרום פגיעה חמורה למוח העובר
  • כוראומניאוניטיס (choreoamnionitis) – זיהום חמור ברקמת השילייה
  • קונגניטאלי (congenitlal) – מולד
  • ציטוקין (cytokine) – חלבון המיוצר ע”’ תאי הדם הלבנים
  • PVL – נזק לחומר הלבן שסביב חדרי המוח
  • איסכמיה (ischemia) – חוסר זרימת דם מספקת לאיבר הגורמת למחסור בחמצן
  • טריגר (trigger) – גירוי או גורם היוצרים תגובה
  • קורטקס (cortex) – קליפת המוח
  • היפוקסיה (hypoxia) – אספקת חמצן ירודה לאיבר
  • קונטרקטורות (contrauctures) – קיצור קבוע של שרירים או גידים סביב מפרק המגביל את טווח התנועה
  • סקוליוזיס (scoliosis) – עקמת של עמוד השדרה
  • אפילפסיה (epilepsia) – הפרעה חשמלית במוח שעלולה לגרום לפיירכוסים
  • דיזארטריה (dysarthria) – ליקוי בדיבור כתוצאה מחולשת שרירים המסייעים בהפקת דיבור
  • דפורמציה (deformity) – עיוות

במידה ונולד לך תינוק עם מומים מולדים או פגמים גנטיים, אשר לא גילו אותם במהלך ההריון, ניתן לבדוק אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית

להערכת סיכויי ושווי תביעתך חינם ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

 

thetruthspy reviews official proclamation

ציסטה בחדרי המוח- ציסטות בחדרי המח- רשלנות רפואית?

ציסטה בחדרי המח- ציסטות בחדרי המוח

Choroid plexus cysts – CPCs)

הערה: הכתבה מתייחסת אך ורק לממצאים מסוג CPC

ממצא זה ודאי מעורר את החרדה הרבה ביותר אצל הורים שבדרך. הממצא בעצם אומר כי במוחו של העובר התגלתה ציסטה (Cyst) אחת או יותר. הציסטה היא בסך הכל הצטברות של נוזל בחלקו של המוח האחראי על יצור הנוזל המגן על המוח ועל חוט השידרה. ברוב המקרים הנוזל יתפזר, ולא יגרום לכל נזק.

ציסטות במוח נראות בעת בדיקת אולטרה-סאונד כמו כתמים שחורים בתוך המוח.

אצל אחד מכל 100 תינוקות תתגלה ציסטה אחת או יותר בחדרי המוח במהלך תחילת ההריון.

המשמעות של ציסטה בחדרי המוח
קודם כל חשוב מאד שתביני מספר דברים:

לציסטה מסוג זה בחדרי המוח עצמה אין כל משמעות!
ציסטה שכזו בחדרי המוח איננה אומרת כי העובר סובל ממום או בעיה כלשהי!
ציסטה זו בחדרי המוח אינה קשורה לתפקוד העובר, והיא לא תפגע בתפקוד הלב, המוח או כל מערכת אחרת! למעשה הציסטה קיימת במרקם הנקרא Choroid plexus אשר אינו ממשיך להתקיים בצורה דומה במבוגר.
רוב התינוקות בהם תתגלה ציסטה שכזו בחדרי המוח יוולדו שלמים, בריאים ומאושרים
הסיבה שבכל זאת מתייחסים אל ציסטה בחדרי המוח היא מאחר ומחקרים הראו כי בעוברים הסובלים מתסמונת אדוארד (Edward’s syndrome), אשר נגרמת כאשר כרומוזום 18 בתאי העובר מופיע בשלושה העתקים במקום שניים, נראו לעיתים קרובות ציסטות בחדרי המוח, ולכן כשהרופא רואה ציסטה במוח, אז עובדה זו מגדילה במעט את הסיכוי כי העובר סובל מתסמונת אדוארד – עם דגש על המילה מעט. מחקרים הראו כי בתינוקות עם תסמונת אדוארד נמצאו ברוב המקרים סמנים רבים נוספים.

בעת גילוי ציסטה, יבצע הרופא בדיקה מקיפה של העובר. אם הממצא הוא ממצא בודד, ולא נתגלו כל סמנים אחרים בזמן הבדיקה, סביר להניח כי הרופא שלך לא יתייחס לממצא בצורה מיוחדת.

שלילת המשמעות של ציסטה בחדרי המוח
על מנת לשלול באופן סופי את משמעותה של ציסטה בחדרי המוח, ניתן לבצע דיקור מי שפיר, שיתן תשובה סופית אם העובר סובל מתסמונת אדוארד או תסמונות אחרות. אין חובה לבצע בדיקה זו – היא לשיקול דעתך, במיוחד אם תוצאות בדיקות האולטרה-סאונד לא העלו כל סמנים נוספים.

ושוב – חשוב לזכור כי הממצא עצמו איננו אומר כלום! הוא בסך הכל אומר כי יש הסתברות גבוהה יותר לתסמונת אדוארד שאת קיומה ניתן לשלול סופית בבדיקת מי שפיר.

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין אי אבחון מומים מולדים או פגמים גנטיים בזמן ההריון. לשם הגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון, יש לקבל חוות דעת רפואית של מומחה בתחום הרלבנטי, אשר יפרט מתי ניתן וצריך היה לגלות את אותו מום מולד או פגם גנטי ומה הייתה המשעות מבחינת הנזק ליילדו בגין מום זה. לעיתים בשאלת הנזק יש לקבל חוות דעת של מומחה נוסף בתחום נוירולוגית ילדים וכדומה.

בתביעות רשלנות רפואית בהריון מתקבלים לעיתים פיצויים בשווי מיליוני שקלים.בעיקר בגין כאב וסבל, הוצאות גידול הילד וכדומה. רוב התביעות מסוג זה מכונות הולדה בעוולה, על פניו נראה כי תביעות אלו יכולות להיות מבוססות בעיקר במקרים בהם מדובר במום קשה.

לבדיקת זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנותל רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: [email protected]

All in all, I topadmissionessay.com/ envision this will free up more time for students to practice what they are learning