תביעה נגד פסיכולוג /פסיכיאטר על ניצול מיני/ אינוס/ אונס/ הטרדה מינית

תביעה נגד פסיכולוג /פסיכיאטר על ניצול מיני/ אינוס/ אונס/ הטרדה מינית

– ניצול מיני: שיחה או תחקור בנושאים מיניים באופן שאינו מתאים, הצעה לפגישה חברתית מחוץ לחדר הטיפולים, חיזור או פיתוי מצד המטפל, ו/או מגע רומנטי או מיני מצד המטפל, שכולל אך אינו מוגבל לנישוק ו/או נגיעה בחזה ו/או במפשעה ו/או מתחת לבגדים ו/או מגע מיני.

– מטפל: כל פסיכולוג, עובד סוציאלי, פסיכיאטר, אח, יועץ חינוכי, מטפל זוגי ומשפחתי, יועץ בבעיות מין, כהן דת, יועץ רוחני, רופא, מרפא עממי, מרפא אלטרנטיבי או כל אדם אחר, בלי קשר לכך אם הוא מטפל מוסמך או לאו, הטוען שהוא מספק שירותים בתחום של אבחון, יעוץ וטיפול בתחומי הרוח, הנפש או הגוף – נפש.

– מטופלת/ מטופל: כל אדם המשתמש בשרותיו של מטפל.

יחסי-כוח ומגע. רוב ההתנגדויות המקצועיות ביחס למגע גופני בייעוץ וטיפול נפשי, מתמקד בקשר המתקיים בין נגיעות לבין יחסי הכוח בתוך חדר הטיפולים. החשש הוא שהכוח הנתון ביד המטפל יהיה מנוצל לרעה. יש לזכור שעבור קבוצות גדולות של מטופלות, נגיעה עלולה לעורר אסוציאציות של סבל, כאב, ניצול או השפלה. אנשים שעברו הזנחה וחסך גופני, אלה שנפלו קורבן להתעללות גופנית או מינית, מטופלות המתמודדות עם הפרעות בדימוי גוף, הם רק חלק מהמטופלות הנתונים בקונפליקט ביחס לחוויית המגע ומשמעותה. הדבר הראשון שמטופלות אלה זקוקות לו הוא סביבה בטוחה שבה יוכלו לפתח תחושות אמון ונינוחות. המטפל אחראי במידה רבה ליצירת הסביבה ולתכונותיה. הכוח המצוי בידי המטפל אינו משתנה ערכי – הוא אינו טוב ואינו רע כשלעצמו. האיכויות הסובייקטיביות של כוחו של המטפל נוצרות בתוך ההקשר שבו מיושם הכוח ובאופן שבו הוא מיושם. כוח יכול להיות מיושם כדי להכפיף את האחר למרותו של בעל השררה, אך אותו כוח יכול להיות מופעל לטובת תהליכי העצמה של האחר. כוח יכול להיות מופעל באופן רודני ובכוונה לסיפוק צרכי בעל הכוח, אך כוח יכול גם להיות חומל ומעניק מעוצמתו המיטיבה למי שזקוק לו. הפרש הכוחות בין המטפל למטופלת הוא נתון קבוע שאין להתעלם ממנו. מן הצד האחד של המתרס נמצא אדם הנמצא במצוקה, שהגיע למסקנה שאין הוא מסוגל להקטין את מצוקתו בעצמו. מן הצד השני של המתרס נמצא אדם שהוא, בדרך כלל, משכיל יותר בתחום הטיפולי ושאוחז במיומנויות מיוחדות שהמטופלת מעוניינת שיופעלו עליה.

כלומר, הפרש כוחות זה אינו רק בלתי נמנע, אלא ניתן לטעון שהוא אף רצוי, משום שהוא משקף את מקצועיותו האמיתית והנתפשת של המטפל, ואת בעלותו על משאבים שהמטופלת חסרה אותם, ומעוניינת להשלימם בעזרת המטפל. יוזמה למגע במסגרת מערכות יחסים שאינן סימטריות (מבחינת יחסי הכוח) לא יכולה להיות הדדית. סביר שהנחת יד על כתף או על גב אדם תעשה מצד המורה כלפי התלמיד, מצד הרופא כלפי החולה, מצד המנהל כלפי הכפוף לו, ולא להפך. כלומר, ביחסי גומלין מקובלים בתרבות המערבית, ניתנת רשות לאדם בעל המעמד החברתי הגבוה יותר לגעת באדם בעל המעמד החברתי הנמוך יותר. יוזמה של מגע בכיוון הפוך עלולה להיתפש כהתרסה, כחוצפה או כפגיעה במעמד האדם הבכיר יותר. שיקול הדעת אם להשתמש במגע בתוך תהליך הטיפול הנפשי נתון, אם כן, בידי המטפל, והוא זה שאחראי, בלעדית, לתוצאותיו. אם מופעל מגע (כמו נגיעה בכתף או לחיצת יד) המטפל הוא זה האחראי לבירור המוכנות של המטופלת לקבל את המגע ולבירור החוויה והמשמעויות המוענקות לנגיעה, הן לפני שהתקיימה והן לאחר שהסתיימה.

בכל מקום בו הקשר המיני הוא במסגרת מערכת יחסים בה אי השוויון טבוע, כמו בקשר שבין מטפל למטופלת או בין לקוח לנותן שירות במקצוע הדורש פיתוח יחסי אמון מיוחדים יש להניח כי ההסכמה לקשר המיני הושגה תוך ניצול חוסר השוויון ובכך הופך הקשר לניצול מיני. בחוק העונשין לא מופיעה עדיין התייחסות מפורשת לנושא של קשר מיני אסור בין מטפל למטופלת, אך מענה כלשהו ניתן בסעיפים המופיעים כיום בחוק.

החוק הישראלי אף מכיר בכך כי קיימים מצבים בהם תינתן הסכמה למעשה, ועדיין אין לראות בהסכמה זו הסכמה חופשית, שכן היא הושגה באמצעים פסולים, ביניהם ניצול יחסי מרות או תלות כלשהם הקיימים בין המעורבים בפעילות המינית. החוק מתייחס לבעילה שנעשתה תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, עבודה או שירות, או כל מצב אחר המונע התנגדות. כלומר, כאשר מדובר ביחסים לא שוויוניים, מתקיימת חזקה (הנחת יסוד) לאי-הסכמה, אלא אם כן תוכל ההגנה להוכיח אחרת.

אפשרות משפטית נוספת להתמודד עם תופעה זו היא פניה לאותו סעיף בחוק העוסק באינוס במרמה. הסעיף קובע כי בעילת אישה, אשר הסכמתה הושגה במרמה לגבי מיהות (הכוונה היא לזהות, לתפקיד הרשמי או החברתי) העושה או מהות המעשה, הנָה עבירה פלילית. בקשרים בהם אנו דנים במאמר זה הכוונה היא למרמה בקשר ל”טיבו” של מעשה הבעילה, כגון טענה כוזבת של הפעלת בדיקה מקצועית או טענה כוזבת כי המגע המיני הוא בבחינת מעשה מקצועי הכרחי להשגת היעדים הטיפוליים שלשמם ביקשה המטופלת את עזרת המטפל. בפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בעינינו של הפסיכולוג הקליני אלי פלח הוא נמצא אשם בכל העבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום, ביניהן מעשה מגונה במרמה, בנסיבות של אינוס.

בהכרעת הדין אומרת השופטת אוסטרובסקי-כהן כי הנאשם, בהיותו איש מקצוע, ידע היטב כי הסכמת המטופלות למעלליו לא הסכמה היא. כתוצאה מלימודיו ומניסיונו הפרקטי ידע הנאשם, וחייב היה לדעת, כי יגיע הרגע בו יוכל לספק את תשוקתו המינית ללא התנגדות מצידן של מטופלות אלו. סביר להניח כי הנאשם הבין היטב אם ומתי ניתן לעבור לשלב אינטימי יותר אצל מטופלת זו או אחרת. המטופלות מצידן רומו על ידי המגעים הפיזיים, אשר הפכו עם הזמן ליותר ויותר ארוטיים. הן חיו באשליה כי מדובר בטיפול פסיכולוגי. “טיפול” זה הביא לתלות רגשית, לאהבה, אשר השפיע על רצונן החופשי, ולכן לא ניתן לראות בהסכמתן למעשים אלה הסכמה חופשית. באשר ליסוד המרמה הנדרש פסקה השופטת כי במרמה לגבי מהות המעשה ביצע הנאשם בשלב מסוים מגעים מסוג מעשים מגונים, כאשר המטופלות האמינו כי בטיפול פסיכולוגי המדובר. בשלב מסוים גם רימה הנאשם את המטופלות באשר למיהות העושה. נותר אצלן בלבול האם המדובר ברומן או בטיפול פסיכולוגי. הנאשם הביא אותן למצב בו הן מדמיינות שהוא אוהב אותן. תוך אמונה מוטעית ב”מיהותו” כמאהב הסכימו למעשים להם לא היו מסכימות בתנאים רגילים.

להערכת סיכוייך להגשת תביעת פיצויים בגין ניצול מיני, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון
בטלפון: 0524787850 או במייל: [email protected]

It is no wonder https://writemypaper4me.org/ baseball is commonly referred to as america’s pastime

רשלנות פסיכיאטריה- רשלנות רפואית של פסיכיאטר

כל פסיכיאטר הוא בהכשרתו דוקטור לרפואה והפסיכיאטריה מנתחת את ההפרעות הנפשיות מנקודת המבט הרפואית ומנסה להציע דרכי מניעה, הערכה, איבחון, טיפול ושיקום המבוססים בדרך כלל על שילוב של טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה.

רוב ההפרעות הנפשיות אינן ניתנות לריפוי מוחלט והטיפול הפסיכיאטרי מתמקד באיזון ביוכימי של הגוף, ריסון התסמינים, הקלת מצוקת החולה ושיקומו.

בשונה מענפי רפואה אחרים ובשל ההשפעה של מחלות נפש על כושר השיפוט של החולה, נתונה בחוק ברוב המדינות סמכות לטיפול פסיכיאטרי שלא בהסכמת החולה במקרים בהם המחלה מסכנת את שלומו של החולה או של הסובבים אותו. הגדרת גבולותיה של סמכות זו הינה נושא שנוי במחלוקת. במדינות טוטליטריות מסוימות נעשה בה שימוש לרעה ככלי דיכוי נגד האוכלוסייה בניגוד לאתיקה הרפואית.

הגשת תביעת רשלנות רפואית נגד פסיכיאטר /בי”ח פסיכיאטרי

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רפואית רבות בגין רשלנות רפואית של פסיכיאטרים. לרוב מדובר על מקרים של אי טיפול נכון או בזמן בתסמינים נפשיים, או בטיפול שגוי שהחמיר את המצב.

לשם הגשת התביעה יש להצטייד בחוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום הפסיכיארטיה אשר יפרט בהרחבה מה הייתה הרשלנות ואילו נזקים נגרמו כתוצאה מכך.

הפיצוי תלוי בגודל הנזק שנגרם ויכול להגיע לסדרי גודל של מאות אלפי ש”ח ולעיתים אף מיליונים אם מדובר בנזק בלתי הפיך. לדוגמא, מקרה של אדם אשר ביה”ח הפסיכיאטרי סירב לאשפז אותו וזומן קצר לאחר מכן אותו אדם תלה את עצמו בביתו, או מקרים הפוכים של אשפוז בכפייה ללא צורך וכדומה.

עורכי דין העוסקים בתחום רשלנות רפואית יטפלו בתיקים אלו באחוזים מהפיצוי המושג ללקוח בסיום התביעה ורק במקרה של הצלחה. ההוצאות היחידות שיש ללקוח לשם הגשת תביעה שכזו הן בגין איסוף וצילום מסמכים רפואיים, התייעצות עם רופא מומחה, חוות דעת של המומחה לבית משפט, אגרת בי”מ, נסיעות ושליחוית במידה ונדרשות. במידה וזוכים בתביעה, יש החזר כספי של ההוצאות הנ”ל, אשר בכל מקרה הן נמוכות וסמליות לעומת הפיצוי שאמור להתקבל אם אכן ארעה רשלנות רפואית.

להערכת סיכויי תביעתך, ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון, המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, שפרטיה מצד שמאל למעלה

Da ich https://bachelorschreibenlassen.com/expose-schreiben/ tiere ber alles liebem habe ich diesen bereich auch als men fachgebiet angegeben

רשלנות רפואית בניתוחים

[wp_is_mobile]

רשלנות רפואית בניתוחים

חלק גדול מתביעות רשלנות רפואית המוגשות בארץ ובעולם הינן עקב רשלנות רפואית בניתוחים שונים.

רוצה לדעת מה הסיכויים והשווי של המקרה שלך? ניתן ליצור קשר עכשיו וחינם עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית בניתוחים, באמצעות פרטי יצירת הקשר  שלמעלה משמאל

הפעילות הרפואית הינה מורכבת ביותר ודורשת הן ידיעה של הצוות הרפואי אודות מצבו של החולה והן תיאום בין אנשי הצוות כגון- מנתחים, מרדימים, אחיות טכנאים וכדומה.

הנזק עלול להיגרם, בין היתר, מביצוע כושל של טיפול פולשני או לחילופין מאי ביצוע הטיפול או השתהות בלתי סבירה במתן הטיפול, היוותרות גוף זר בגופו של החולה, ביצוע ניתוח או טיפול מיותר בהעדר התוויה רפואית, כשל במהלך הרפואי לאחר הטיפול הפולשני.

על המגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח, להוכיח כי הרופא לא נהג כ”רופא סביר”, דהיינו, כי הרופא, “לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שרופא סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות”.

הפסיקה קובעת, כי אמת-המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם והכול – בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה.

בתביעות רפואיות בתחום ניתוחים, מתעוררת לא אחת שאלת ההסכמה של החולה לטיפול, כאשר ביהמ”ש נדרש לבחון האם ניתנה הסכמתו המודעת של החולה לניתוח, האם הוסברו לו הסיכויים להצלחתה מחד והסיכונים בביצועה מאידך, האם פורטו בפני החולה אופציות טיפוליות אחרות, ניסיונו והכשרתו של המנתח וכד’, לעיתים גם אם הרופא לא התרשל בעצם ביצוע הניתוח, אך הפר את חובת גילוי הסיכונים לחולה- ניתן לזכות בתביעת הרשלנות הרפואית.

תחומי רפואה בעיקריים הם נתגלו מקרי רשלנות רפואית בניתוחים:

  • קרדיולוגיה– ניתוחי לב, צינתורים, ניתוחי מעקפים ועוד.
  • אורטופדיה– ניתוח עמוד שדרה, ניתוח גב, ניתוחי ברך, החלפת מפרקים ועוד.
  • ניתוחים פלסטיים- הגדלת חזה, הקטנת שד, ניתוחי אף, ניתוחי לייזר ועוד.
  • נוירוכירורגיה- ניתוחי ראש/ מוח וכדומה
  • לידה- ניתוחים קיסריים, לידת ואקום, לידת מלקחיים ועוד

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון נייד 0524787850 או בשיחת חינם 1800200807 או במייל: [email protected] 

[not_mobile]

 

רשלנות רפואית בניתוחים

חלק גדול מתביעות רשלנות רפואית המוגשות בארץ ובעולם הינן עקב רשלנות רפואית בניתוחים שונים.

רוצה לדעת מה הסיכויים והשווי של המקרה שלך? ניתן ליצור קשר עכשיו וחינם עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית בניתוחים, באמצעות פרטי יצירת הקשר  שלמעלה משמאל

הפעילות הרפואית הינה מורכבת ביותר ודורשת הן ידיעה של הצוות הרפואי אודות מצבו של החולה והן תיאום בין אנשי הצוות כגון- מנתחים, מרדימים, אחיות טכנאים וכדומה.

הנזק עלול להיגרם, בין היתר, מביצוע כושל של טיפול פולשני או לחילופין מאי ביצוע הטיפול או השתהות בלתי סבירה במתן הטיפול, היוותרות גוף זר בגופו של החולה, ביצוע ניתוח או טיפול מיותר בהעדר התוויה רפואית, כשל במהלך הרפואי לאחר הטיפול הפולשני.

על המגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח, להוכיח כי הרופא לא נהג כ”רופא סביר”, דהיינו, כי הרופא, “לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שרופא סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות”.

הפסיקה קובעת, כי אמת-המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם והכול – בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה.

בתביעות רפואיות בתחום ניתוחים, מתעוררת לא אחת שאלת ההסכמה של החולה לטיפול, כאשר ביהמ”ש נדרש לבחון האם ניתנה הסכמתו המודעת של החולה לניתוח, האם הוסברו לו הסיכויים להצלחתה מחד והסיכונים בביצועה מאידך, האם פורטו בפני החולה אופציות טיפוליות אחרות, ניסיונו והכשרתו של המנתח וכד’, לעיתים גם אם הרופא לא התרשל בעצם ביצוע הניתוח, אך הפר את חובת גילוי הסיכונים לחולה- ניתן לזכות בתביעת הרשלנות הרפואית.

תחומי רפואה בעיקריים הם נתגלו מקרי רשלנות רפואית בניתוחים:

  • קרדיולוגיה– ניתוחי לב, צינתורים, ניתוחי מעקפים ועוד.
  • אורטופדיה– ניתוח עמוד שדרה, ניתוח גב, ניתוחי ברך, החלפת מפרקים ועוד.
  • ניתוחים פלסטיים- הגדלת חזה, הקטנת שד, ניתוחי אף, ניתוחי לייזר ועוד.
  • נוירוכירורגיה- ניתוחי ראש/ מוח וכדומה
  • לידה- ניתוחים קיסריים, לידת ואקום, לידת מלקחיים ועוד

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון נייד 0524787850 או בשיחת חינם 1800200807 או במייל: [email protected] 

[/wp_is_mobile]