פיגור שכלי- הפסקת הריון- רשלנות רפואית?

 

(חי’) 1134/06 שהאב עודאי נ’ ד’ר עדי דוידזון (מחוזי; מנחם רניאל; 26.05.2010) – 52 עמ’

התובע 1 (להלן: התובע) יליד 12/95 סובל מלידתו, כנטען, מ-פיגור שכלי ו-קשיי קואורדינציה על רקע תסמונת גנטית. לטענת התובעים, הנתבעים התרשלו בכך שלא שלחו את אם התובע-התובעת 2 (להלן: התובעת), לסריקת מערכות, ובכך שללו מהורי התובע את האפשרות לגילוי ממצאים במוח העובר, וכן ממצאים מורפולוגיים חיצוניים, המצביעים על סבירות גבוהה לכך שהעובר עלול ללקות ב-פיגור שכלי. בשל כך, טוענים התובעים, נשללה מהורי התובע הזכות לבקש את הפסקת ההריון, וקמה לתובע הזכות לתבוע בגין ‘הולדה בעוולה’.

בימ’ש המחוזי דחה את התביעה ופסק כי אין חולק כי קיימת חובת זהירות בין התובעים לנתבעים בענייננו. השאלה היא האם נעשתה טעות והאם הטעות מהווה רשלנות אשר גרמה לנזק. אשר לטענת התובעים כי הנתבעים התרשלו הן באי הפניית התובעת לסקירת מערכות והן באי גילוי הטעות וכך נמנעה האפשרות לתיקון הטעות, נמצא כי התובעת נשלחה בשבוע 22 להריון לאולטרא סאונד הכולל סקירת מערכות כללית, שלא בוצעה. אשר לשאלה האם היה צורך לשלוח את התובעת לסקירת מערכות מוכוונת, לאור קרבת המשפחה בין הורי התובע, נמצא כי היה על הנתבע 1 לשלוח את התובעת לייעוץ גנטי שלאחריו אפשר שהייתה נשלחת התובעת לסקירת מערכות מוכוונת. נתבע 1 לא שלח את התובעת בשבוע 22, לייעוץ גנטי, ובכך התרשל. ואולם, התרשלות זו לא גרמה לנזק, ולכן אינה רשלנות; אי גילוי הטעות בשבוע ה-27 להריון מהווה התרשלות מצד הנתבעים, בהיותה הפרת חובה שהוטלה עליהם כבעלי מקצוע סבירים. האם התרשלות זו גרמה לנזק של התובע? על רופא להפנות את מטופליו לכל הבדיקות הנדרשות לפי הפרקטיקה המקובלת לצורך אבחון מצבם ואף ליידעם על בדיקות אפשריות במסגרת הרפואה הפרטית. לפי הלכות אלה, נתבע 1 נהג כראוי בהפנותו את היולדת לסקירת מערכות בשבוע ה-22 אולם מששבה ללא התשובה, היה עליו להפנותה בשנית, תוך שהוא מיידע את התובעת בדבר הבעיות העשויות להיות בבדיקה המאוחרת. אי ניהול מעקב תקין ושליחה חוזרת לבדיקות שלא נעשו נחשבת התרשלות לפי נוהלי נתבעת 2. לפיכך, נתבע 1 התרשל כשלא שלח את התובעת לבדיקת סקירת אברים בשבוע 27 להריון.

באשר לקשר סיבתי, התובעים נכשלו בהוכחה שאילו נעשתה סקירה בשבוע 22, הייתה מאובחנת פורנצפליה שאובחנה בתובע לאחר הלידה. לכן, בהעדר קשר סיבתי, אין רשלנות במעשי הנתבעים בשבוע 22. לעומת זאת ניתן היה לגלות את הפורנצפליה בשבוע ה-27 להריון, לו הייתה מתבצעת בדיקת סקירת מערכות במועד זה. אשר לשאלה מהו הנזק שנגרם מאי ביצוע סקירת אברים בשבוע 27, דן בימ’ש בשאלה האם לו היו הנתבעים מגלים את הטעות, כך שהתובעת לא ערכה בדיקת סקירת מערכות ומפנים אותה שנית לעשותה, ולו הייתה נצפית פורנצפליה, אף בשליש השלישי להריון, הייתה התובעת מבקשת הפסקת הריון וזכאית לכך. בעניין זה הוכח כי ההורים היו מבקשים להפסיק את ההריון גם בשבוע 27, אך לא הוכח כי ועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת הפסקת הריון בטרימסטר השלישי. לכן, דין התביעה להידחות, מאחר שלא הוכח שאם הייתה מאובחנת פורנצפליה בשבוע 27, היה ההריון מופסק בשלב זה.

אשר לשאלה האם הייתה הולדה בעוולה, אין לומר כי במצבו של התובע טוב מותו מחייו והוא אינו נופל בגדר המקרים חריגים בהם הכירו בתי המשפט בעילת הולדה בעוולה, לפיכך נדחתה התביעה בעילה זו. אף על פי כן, עמד בימ’ש על היקף הפיצוי בעילה זו וקבע כי לו הייתה קמה לתובע עילה זו היה זכאי הוא לפיצויים בגין עזרת צד ג’, שכר טרחת אפוטרופוס לניהול ענייניו, נזק לא ממוני בגין כאב וסבל לתובע 1 בלבד, (להבדיל מלהוריו), ולתשלום בגין הפסדי שכר, בניכויים שונים.

 

 

פנקוני אנמיה A רשלנות רפואית

לצערי בתי חולה בפנקוני אנמיה מסוג A.  אני לא חושבת שהיתה רשלנות רפואית.- אולי אני לא מבינה….
בכל מקרה אספר בקצרה.
נועה בת שנתיים ושמונה – אובחנה לפני חצי שנה.
ביצעתי את כל הבדיקות הגנטיות שביקשו לפני ההירון.
לא עשיתי את A כי לא ידעתי שיש לי צד מרוקאי במשפחה.
(בהריון השני השמתי מידע גנטי וביצעתי בדיקה לפנקוני מסוג A ויצאתי שלילית כלומר גם אם הייתי עושה אותה לפני ההריון של בתי החולה התשובה היתה שלילית.
ההריון נגמר בהפלה עקב מום בכליות – שכנראה קשור לאנמיה)
כלומר אם הייתי עושה את הבדיקה לפני בתי החולה גם לא הייתי יודעת שאני נשאית .
חשוב לציין שהרי גם בעלי מסתבר נשא של פנקוני מסוג A (אחרת לא היתה ליבת חולה) אבל עדיין לא ביקשו ממני לעשות את הבדיקה בהריון הראשון.
נאמר לי שבארץ בודקים רק מה שנפוץ. רק סוג מוטציה אחד מתוך הרבה שיש. ולבת שלי יש משהו לא נפוץ ולכן לא עלו על זה- כי לא חיפשו את זה.
בזמן ההריון שלה היא היתה קטנה החל משבוע 20 . ביצעתי שקיפות סקירות ומי שפיראקו לב עובר והכל היה תקין. חוץ מהגודל
אמרו שזאת כנראה בעיה בשיליה שאולי לא מתפקדת- אך למרות זאת בבדיקות ראו שיש זרימה טובה בורידים ועורקים.
זהו בגדול
בנחלה לא פשוטה ונועה תצטרך לעבור השתלת מח עצם וחוצ מז ה צפויים לה גידולים סרטנייםואורח חיים קצר.
ברור לי שאם הייתי יודעת שיש סיכוי לבעיה כזאת- לא הייתי יולדת אותה למרות כל האהבה לילדה המקסימה שיש לי.

פיגור שכלי- רשלנות רפואית?

פיגור שכלי

פיגור שכלי הוא נכות המאופיינת במגבלות משמעותיות בתפקוד השכלי וגם בהתנהגות המסתגלת כפי שהיא באה לידי ביטוי במיומנויות הנדרשות להסתגלות: התפיסתיות, החברתיות והמעשיות.  נכות זאת – מקורה – לפני גיל 18.

הגורמים לפיגור מתחלקים ל 3 קבוצות:

1. גורמים ביולוגים.

א. הפרעות כרומוזומליות
ב. גורמים גנטיים /תורשתיים

2. גורמים פיזים.

א. פגיעות לפני לידה
ב. פגיעות בזמן הלידה
ג. פגיעות אחרי לידה

3. גורמים סביבתיים.

מתן תמיכות אישיות ומתאימות לאורך תקופה מתמשכת אמור לשפר את תפקודו של אדם עם פיגור שכלי. 
שלושת ההיבטים בהגדרה זו: א. מגבלה בתפקוד השכלי, ב. מגבלה בהתנהגות המסתגלת, ג. קיום הנכות לפני גיל 18, הם תנאים הכרחיים ויבהרו בהמשך. אין אפשרות לקבוע שאדם מתפקד ברמה של פיגור שכלי על פי תנאי אחד בלבד, כל אחד משלושת התנאים הוא שווה ערך. באיסוף המידע לקביעת רמת התפקוד, סוגי התמיכה, אינטנסיביות התמיכה ודרכי ההתערבות יש להתחשב בכל חמשת ההנחות המהותיות. 

בישראל הוגשו תביעות רבות של רשלנות רפואית בגין פיגור שכלי.

מדובר על מקרים בהם ההורים טוענים כי ניתן היה לגלות פגור שכלי במהלך ההריון ולהביא לסיומו, או לחילופין שהפיגור נגרם עקב רשלנות בלידה, בשל התעלמות מקיומה של מצוקה עוברית

תביעת רשלנות רפואית של פיגור שכלי יכולה, במידה ומתקבלת ע”י בית המשפט, להגיע לסכומי פיצויים של מיליוני ש”ח. גובה הפיצוי תלוי בגומרים כגון הוצאות רפואיות, סיעודיות ואחרות, כאב וסבל וכדומה.

לשאלות בנושא הגשת תביעת רשלנות רפואית של פיגור שכלי, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון, שותפה במשרד עורכי דין נבו-מולסון, המייצג מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net

Source data can easily be changed and you can even include audio or video files, which would be go to this portal cheap essays added through an insert from url feature

פיגור שכלי- רשלנות רפואית?

פיגור שכלי– מומים מולדים- פגמים גנטים- לידה רשלנות- אפשרויות פיצויים

פיגור שכלי– האם מאפשר תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה?

למרות שפיגור שכלי הוא תופעה מוכרת כבר מתקופות קודמות של התרבות האנושית, אין עדיין הסכמה מוכרת ויחידה לגבי הגדרתה. מה שמצביע על אופייה המורכב ביותר של התופעה. 

לפי הגישה המקובלת היום, הסיבות לפיגור שכלי הם שילוב של גורמים ביו-רפואיים (הפרעות גנטיות), חברתיים, התנהגותיים (פציעה של האם) וחינוכיים (חינוך וגרייה מתאימה להתפתחות) הפועלים יחד. מבחינה סטטיסטית, בכל חברה, 0.5% מהאוכלוסייה הכללית הם אנשים עם פיגור שכלי ובעקבות כך, נחשבים לנזקקים לתמיכה במרבית תחומי החיים לאורך כל שנותיהם. 

בישראל, ההגדרה הרווחת לפיגור שכלי נקבעה ע”י המחוקק שגם עיגן בחוק את הטיפול באנשים עם פיגור שכלי, כדי להבטיח שבכל מצב החברה תקפיד להתייחס לצורכיהם המיוחדים. 

ההגדרה היא: “מפגר הוא אדם שמחמת חוסר התפתחות, או התפתחות לקויה של כושרו השכלי, מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול”.

פיגור שכלי מקורו בליקוי מוחי מולד, עקב אחת מהסיטואציות הבאות:

א. פיגור שכלי הנגרם לפני הלידה: 

ליקוי גנטי היכול לפגוע במערכת העצבים המרכזית. גורמים טראטוגנים במהלך ההריון, תזונה לקויה, מחלות הריון, תרופות, מצב נפשי של האם, עישון ואלכוהול, ליקוי בכרומוזום (תסמונת דאון). 

ב – פיגור שכלי בעת הלידה: 

ליקויים שנוצרו במהלך לידה כמו יצירת לחץ על הראש, חוסר חמצן, סיבוכים במהלך הלידה או זיהומים שעברו אל העובר דרך תעלת האגן. 

ג – פגור שיכלי לאחר הלידה: 

ליקויים שנוצרו אחר הלידה בגלל תאונה, מחלות זיהומיות, חומרים רעילים (עופרת), מחלות מטבוליות (נחושת) וגידולים במוח.

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין פיגור שכלי אשר נגרם עקב רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בהריון. על מנת להגיש תביעת רשלנות שכזאת, יש לצרף לכתב התביעה, חוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום הרלבנטי אשר יתאר מתי ניתן וצריך היה לזהות את הפיגור השכלי במהלך הההריון, או לחילופין, מדוע נגרם הפיגור השכלי עקב לידה רשלנית.

הורים לילדים הסובלים מפיגור שכלי יכולים לקבל פיצויים בשויי מיליוני שקלים. פיצוי זה מורכב מרכיבים כגון כאב וסבל, הוצאות טיפול וסיעוד, הוצאות רפואיות וכדומה.

על מנת לבדוק זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל:legal1@bezeqint.net

All the attention that moocs have been getting has also led have a glimpse at the weblink to the creation of a few infographics that focus on this popular education technology

פיגור שכלי – פיגור שיכלי- רשלנות רפואית?

פיגור שכלי

פיגור שכלי הוא נכות המאופיינת במגבלות משמעותיות בתפקוד השכלי וגם בהתנהגות המסתגלת כפי שהיא באה לידי ביטוי במיומנויות הנדרשות להסתגלות: התפיסתיות, החברתיות והמעשיות.  נכות זאת – מקורה – לפני גיל 18.

הגורמים לפיגור מתחלקים ל 3 קבוצות:

1. גורמים ביולוגים.

א. הפרעות כרומוזומליות
ב. גורמים גנטיים /תורשתיים

2. גורמים פיזים.

א. פגיעות לפני לידה
ב. פגיעות בזמן הלידה
ג. פגיעות אחרי לידה

3. גורמים סביבתיים.

מתן תמיכות אישיות ומתאימות לאורך תקופה מתמשכת אמור לשפר את תפקודו של אדם עם פיגור שכלי.
שלושת ההיבטים בהגדרה זו: א. מגבלה בתפקוד השכלי, ב. מגבלה בהתנהגות המסתגלת, ג. קיום הנכות לפני גיל 18, הם תנאים הכרחיים ויבהרו בהמשך. אין אפשרות לקבוע שאדם מתפקד ברמה של פיגור שכלי על פי תנאי אחד בלבד, כל אחד משלושת התנאים הוא שווה ערך. באיסוף המידע לקביעת רמת התפקוד, סוגי התמיכה, אינטנסיביות התמיכה ודרכי ההתערבות יש להתחשב בכל חמשת ההנחות המהותיות.

בישראל הוגשו תביעות רבות של רשלנות רפואית בגין פיגור שכלי.

מדובר על מקרים בהם ההורים טוענים כי ניתן היה לגלות פגור שכלי במהלך ההריון ולהביא לסיומו, או לחילופין שהפיגור נגרם עקב רשלנות בלידה, בשל התעלמות מקיומה של מצוקה עוברית

תביעת רשלנות רפואית של פיגור שכלי יכולה, במידה ומתקבלת ע”י בית המשפט, להגיע לסכומי פיצויים של מיליוני ש”ח. גובה הפיצוי תלוי בגומרים כגון הוצאות רפואיות, סיעודיות ואחרות, כאב וסבל וכדומה.

לשאלות בנושא הגשת תביעת רשלנות רפואית של פיגור שכלי, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון, שותפה במשרד עורכי דין נבו-מולסון, המייצג מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net