רשלנות רפואית- לידת ילד עם פגם

רשלנות רפואית- לידת ילד עם פגם היא נושא כאוב ביותר.

לידה היא בדרך כלל אירוע משמח המסב שמחה ואושר להורים החדשים. יחד עם זאת, לידת ילד עם פגם מלווה לא אחת בתחושות קשות ובלתי נעימות. רשלנות רפואית שגורמת ללידה של ילד עם פגם היא מכעיסה במיוחד משום שהיא מקשה ופוגעת באיכות החיים לא רק של ההורים אלא גם של הילד עצמו. לעיתים הפגם הוא כל כך קשה, עד שבית המשפט מגיע למסקנה כי היה טוב מותו מחייו של אותו ילד.

מקרי רשלנות רפואית בלידת ילד עם פגם

רשלנות רפואית בלידת ילד עם פגם יכולה להתרחש בכל שלבי ההיריון. היא יכולה להיות כבר בתחילה כאשר האישה נכנסת להיריון במצב מסוכן, להימשך בכך שלא גילו לאם שבסקירת המערכות הופיעו מומים בעובר, ויכולה להיות כאשר הרשלנות היא בלידה עצמה, לדוגמא חוסר בחמצן לפעוט.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בלידת ילד עם פגם

• אבחון מאוחר, העדר אבחון, אבחון שגוי, של הפגם בבדיקות שנעשו במהלך ההיריון (לדוגמא מי שפיר או סקירת מערכות)

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהמטופלת שיש בה כדי להעיד על סיכוי סביר ללידת ילד פגום, לדוגמא גיל, מחלות רקע (אי שמירה על איזון קפדני של מחלת הסוכרת לפני הכניסה להיריון ובמהלכו יכולה לגרום ללידה של תינוק עם מומים), טיפול תרופתי של האם (ישנן תרופות האסורות במתן במהלך ההיריון משום הסכנה ללידת תינוקות עם מומים), רקע גנטי.

• אי הפניה לבדיקות גנטיות רלבנטיות היכן שיש חשד או רקע סביר למחלה גנטית במשפחה.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות בהריון בלידה- לידת ילדם עם פגם/ פגמים גנטיים/ מולדים

ע”א 4960/04 סידי נ’ שירותי בריאות כללית- המערער נולד בשנת 86 ועם היוולדו הסתבר כי הוא סובל מבעיות בריאותיות שונות הכוללות חסר כף יד ימין, ובעיות נשימה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בגין רשלנות רפואית בהולדה בעוולה ומכאן הערעור. בטרם הולדת המערער עברה היולדת שתי הפלות ושני הריונות מוצלחים נוספים. בתחילת הריונה עם המערער סבלה היולדת מדלקות חוזרות בדרכי השתן וההריון הוגדר לאור הרקע הרפואי וגילה של היולדת כהריון בסיכון גבוה. האם עברה במהלך ההיריון דיקור מי שפיר, וחלבון עוברי והממצאים היו תקינים. כמו כן נעשו מספר בדיקות אולטרה סאונד שבעקבותיהן הודיעו ליולדת כי ההיריון והעובר תקינים לחלוטין, זאת בשעה שהעובר נולד עם בעיות ופגמים הכוללים בין היתר חסר בכף יד ימין. בית המשפט המחוזי קבע בערכאה הראשונה כי אין התרשלות במעשיהם של הרופאים משום שלא היו קיימות הנחיות ברורות בנוגע לבדיקת האולטרה סאונד אצל נשים הרות. משום שנקבע שאין התרשלות במעשי הרופאים, אין לפי בית המשפט, צורך לדון בסוגיה האם טוב היה מותו של המערער מחייו. בית המשפט העליון מקבל את הערעור. בית המשפט העליון מחזיר את הדיון למחוזי, והלה קובע שלא הייתה רשלנות ולא מדובר במצב שבו טוב מותו מחייו של הילד.

לשאלות בנושא הגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה אשר הובילה ללידת ילד עם פגם גנטי או מום מולד, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

אי ביצוע בדיקת דם- רשלנות רפואית?

התגלה אצלי סרטן במעי.

בבית חולים הוחלט על 2 סבבי כימותרפיה, 5 ימים כל אחד ו-7 שבועות הקרנה+כימותרפיה. לאחר הסבב הראשון של הכימותרפיה נשלחתי הביתה ללא בדיקות דם בסיום הטיפול.

הגעתי הביתה, נכנסתי לשירותים ושם איבדתי את ההכרה ותוך הנפילה שברתי את השוק ברגל. הובלתי לבית החולים ושם התברר בבדיקת דם במיון כי תמונת הדם נמוכה מאוד, לדוגמא המוגלובין 7.4 וכן גם יתר הפרמטרים בדם.

מאז יותר מחודשיים אני בגבס ואמור להיות עוד חודש וחצי. כך במקום להיות פעל בתהליך הריפוי, אני מרותק לבית ולמיטה, יורד במשקל, בדיכאון מוחלט, צריך עזרה כמעט בכל הפעולות. האם באפשרותי להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית?

פגם גנטי- פגמים גנטים /גנטיים- רשלנות רפואית?

להלן פרוט המחלות בסקר הגנטי בהן יכולים להיות פספוסים אשר מהווים עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בייעוץ גנטי:

תסמונת כרומוזום X שביר
(Fragile-X)

ציסטיק פיברוזיס
(Cystic Fibrosis)

טאי זקס
(Tay-Sacks-TSD)

דיסאוטונומיה משפחתית
(Familial Disautonomia,FD)

קנוואן
(Canavan)

נוון שרירים
(Spinal Muscular Atrophy, SMA)

אנמיה ע”ש פנקוני מסוג C
(Fanconi Anemia C)

בלום
(Bloom Syndrome)

ניימן פיק
(Niemann Pick disease type A)

מוקוליפידוזיס 4
(Mucolipidosis type 4 ,ML4)

תסמונת אשר
(Usher syndrome type 1F)

חרשות בלתי תסמונתית
(Non-Syndromic Hereditary Hearing Loss)

אגירת גליקוגן מסוג 1
(Glycogen Storage Disease type 1a, Von
Gierke)

ניוון שרירים-נמליין
(Nemaline myopathy type 4)

סירופ מייפל
(Maple Syrup Urine Disease , MSUD)

גושה מסוג 1
(Gaucher type 1)

חסר באלפא -1
(Alpha 1-antitrypsin deficiency)

אטקסיה טלנגיאקטזיה
(Ataxia Telangiectasia, AT)

אגירת גליקוגן מסוג 3
(Glycogen storage disease type 3 or GSD3)

אנמיה ע”ש פנקוני מסוג A
(Fanconu Anemia type A)

תסמונת קוסטף
(Methyl Glutaconic Aciduria , 3MG)

נוון שרירים
(Limb Girdle Muscular Dystrophy type 2B,
LGMD)

מטכרומטיק לאוקודיסטרופי
(Metachromatic Leukodystrophy, MLD)

מחלת 1 MLC
(Megalencephalic Vacuolating
Leukoencephalopathy, MLC-1)

 

תביעות רשלנות רפואית מוגשות בשל פספוס של אחד או יותר מאותם מומים או פגמים גנטיים דלעיל. מדובר בתביעות המכונות בד”כ “הולדה בעוולה”.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, שפרטיה מצד שמאל בראש העמוד

 

טיפול כימוטרפי /כימותרפי- רשלנות רפואית?


תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות בנושא טיפולים אונקולוגיים ומחלת הסרטן, לדוגמא איחור באבחון גידול סרטני, טיפול רשלני וכן רשלנות בביצוע כימוטרפיה. במקרים כאלו ניתן פיצוי על פי גודל הנזק שנגרם מאותה רשלנות רפואית. להלן מידע קצר בנושר טיפול כימוטרפי מאת פרופ’ יורם הכהן:

מתן טיפול כימותרפי הנו תהליך מורכב. מספר גדל והולך של תרופות, תכניות טיפול מורכבות והכנסה לשימוש של תכשירים אנטי סרטנים למתן דרך הפה, מאתגרים את בטיחות המטופל. עד כה נכתבו מספר קטן של סטנדרטים לאומיים למתן בטוח של תרופות אנטי סרטניות במסגרות אמבולטוריות במבוגר.

בשנת 2008 ASCO בשיתוף עם ONS החלו בתהליך משותף ומורכב לפיתוח מערכת סטנדרטים למתן בטוח של טיפולים כימותרפיים למבוגרים במסגרת אמבולטורית (outpatient), זאת בעקבות דיווחים על טעויות במתן טיפולים. אמנם, ASCO וגם ארגונים אחרים פתחו קווים מנחים לטיפול בטיחותי בחמרים כימותרפיים, אבל, מאחר ותהליך מתן הטיפול הכימותרפי הוא מולטידיסיפלינרי מתעורר הצורך לקבוע סטנדרטים מקובלים לתהליך הטיפול. זאת ועוד, שימוש במערכות של רשומות רפואיות אלקטרוניות עשוי לשפר את הבטיחות ואת האיכות של הטיפול הכימותרפי האמבולטורי ועשוי לשמש כלי להקטנת השגיאות בהזמנת ומתן הטיפול הכימותרפי.

בדצמבר 2008, הוקמה קבוצת עבודה שכללה 40 משתתפים, רופאים אונקולוגים, אחיות, רוקחים, עובדים סוציאליים, אנשי מנהל ונציגים של ארגונים לקידום החולים, הגדירו 64 טיוטות לסטנדרטים, שצומצמו ל- 35. החומר הועבר לתגובה ציבורית. התקבלו כ- 300 תגובות. בוצע סקר online לגבי הכללת הסטנדרטים בסט הסופי ונבחרו בסופו של דבר 31 סטנדרטים המובאים בטבלה 4 של המאמר והם כוללים את הסעיפים הבאים (ובכל סעיף, תת סעיפים נוספים):
• Staffing related Standards
•  Chemotherapy Planning: Chart Documentation Standardsתכנון כימותרפיה –דרישות סטנדרטיות של התיק (כמו תשובה פתולוגית, שלב המחלה, היסטוריה רפואית, תפקוד אברים, גובה, משקל ועוד ועוד)
• General Chemotherapy Practice Standards (כמו הגדרת מתכון הטיפול עם המובאה – הרפרנס)
• Chemotherapy Order Standards
• Complete orders must include – סט של נתונים שצריכים להופיע בהזמנה
• Drug Preparation (כולל זיהוי ואישור כפולים)
• Patient Consent and Education (כולל מתן מסמך כתוב לחולה אודות האבחנה, מטרת הטיפול, משך מתוכנן של הטיפול, תופעות לוואי לטווח קצר וארוך, תופעות המחייבות דיווח מידי ולמי יש לדווח, הסכמה מדעת ועוד ועוד)
• Chemotherapy Administration (כולל זיהוי החולה, אישור של הטיפול עם המטופל, דרך המתן וטיפול בסימפטומים, אישור של כל הפרטים  הקשורים בתרופה כולל חתימה על זיהוי מאושר של התרופה ועוד ועוד.
• Monitoring and Assessment (שורה ארוכה של נתונים שיש לבדוק ולהעריך בכל טיפול ואחריו כולל מנגנון risk free לדיווח על טעויות או כמעט טעויות והערכת הנתונים בפרקי זמן קצובים.

המאמר מחדד את העובדה שטיפול כימותרפי בסרטן הנו עתיר סיבוכים וסיכונים למטופל (וגם למטפל). פיתוח סט של סטנדרטים מחייבים למתן הטיפול הנו דרישה שלא נוכל המנע ממנה.

 

התכשירים הכימותרפיים והביולוגיים החדישים עולים אלפי שקלים רבים לטיפול בודד. יש למצוא דרך להפנות חלק מהמשאבים המושקעים בתרופות לבקרת איכות של החלטות הטיפול ושל הטיפול עצמו וכך ניתן יהיה להביא תועלת מרובה יותר, עם פחות סיכונים לחולה, ולהערכתי גם לחסכון כספי לא מבוטל.

עו”ד ענת מולסון מציינת כי במקרים של רשלנות במתן כימותרפיה, יש לפנות אל עורך דין לרשלנות רפואית אשר יאסוף את כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים ויתייעץ עם רופא מומחה לכימותרפיה, כדי לקבל החלטה אם אכן הייתה רשלנות רפואית ואילו נזקים נגרמו כתוצאה ממנה.

לשאלות בנושא האפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין טיפול כימוטרפי שגוי או טיפול כימותרפי רשלני, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל

דיסאוטונומיה משפחתית – רשלנות רפואית?

דיסאוטונומיה משפחתית– רשלנות רפואית בהריון?

דיסאוטונומיה משפחתית הינה מחלה תורשתית המאופיינת בהפרעה לתפקוד מערכת עצבים אוטונומים – האחראית על איזון החום, הלחץ דם, הדופק, התגובה לכאב, הפרשת דמעות, טעם וכד’. המחלה יכולה להתבטא כבר בגיל ינקות בדלקות חוזרות בריאות עקב שאיפת המזון לריאות, עיכוב בגדילה ובעיות הקשורות בהפרעה לתפקוד המערכת האוטונומית כמפורט מעלה. בחלק מהילדים ישנו גם איחור בהתפתחות, קושי בדיבור ולביליות רגשית. בעקבות שיפור הטיפול הרפואי בילדים אלו הוארך משך החיים של החולים ועם זאת יש תמותה משמעותית בעיקר בעשור השלישי לחיים.

הפגם הגנטי הגורם לדיסאוטונומיה משפחתית מצוי בעיקר באשכנזים ושכיחות הנשאים למחלה מוערך כאחד
מתוך כ- 25 אנשים באוכלוסייה הבריאה ממוצא זה. ניתן היום לזהות את הנשאים ע’’י בדיקת הדם למוטציה ייחודית. רצוי לבצע את הבדיקה בזוגות בהן שני בני הזוג ממוצא אשכנזי או אשכנזי חלקי (מספיק שתחילה יבדק
רק אחד מהם).

הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ- 625 זוגות אשכנזים). להם ניתן בהמשך לבצע (בכל הריון) בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין מעקב הריון רשלני, או רשלנות רפואית בהריון, אשר באה לידי ביטוי באי הפנייה לבדיקות אולטרסאונד מקיפות או בדיקות גנטיות, או שבדיקות כאלו נעשו אך לא נתגלהו בהן מומים מולדים או פגמים גנטיים אשר ניתן וצריך היה לגלות ולאפשר להורים לבצע הפסקת הריון ולמנוע סבל לכל חייו של הילד והוריו בשל הפגם או המום איתו נולד.

לבדיקת זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין אי גילוי מום מולד או פגם גנטי בעובר, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: [email protected]

The preview and publish menu is take a look at the site here easy to understand and use

פיגור שכלי- רשלנות רפואית?

פיגור שכלי– מומים מולדים- פגמים גנטים- לידה רשלנות- אפשרויות פיצויים

פיגור שכלי– האם מאפשר תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה?

למרות שפיגור שכלי הוא תופעה מוכרת כבר מתקופות קודמות של התרבות האנושית, אין עדיין הסכמה מוכרת ויחידה לגבי הגדרתה. מה שמצביע על אופייה המורכב ביותר של התופעה. 

לפי הגישה המקובלת היום, הסיבות לפיגור שכלי הם שילוב של גורמים ביו-רפואיים (הפרעות גנטיות), חברתיים, התנהגותיים (פציעה של האם) וחינוכיים (חינוך וגרייה מתאימה להתפתחות) הפועלים יחד. מבחינה סטטיסטית, בכל חברה, 0.5% מהאוכלוסייה הכללית הם אנשים עם פיגור שכלי ובעקבות כך, נחשבים לנזקקים לתמיכה במרבית תחומי החיים לאורך כל שנותיהם. 

בישראל, ההגדרה הרווחת לפיגור שכלי נקבעה ע”י המחוקק שגם עיגן בחוק את הטיפול באנשים עם פיגור שכלי, כדי להבטיח שבכל מצב החברה תקפיד להתייחס לצורכיהם המיוחדים. 

ההגדרה היא: “מפגר הוא אדם שמחמת חוסר התפתחות, או התפתחות לקויה של כושרו השכלי, מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול”.

פיגור שכלי מקורו בליקוי מוחי מולד, עקב אחת מהסיטואציות הבאות:

א. פיגור שכלי הנגרם לפני הלידה: 

ליקוי גנטי היכול לפגוע במערכת העצבים המרכזית. גורמים טראטוגנים במהלך ההריון, תזונה לקויה, מחלות הריון, תרופות, מצב נפשי של האם, עישון ואלכוהול, ליקוי בכרומוזום (תסמונת דאון). 

ב – פיגור שכלי בעת הלידה: 

ליקויים שנוצרו במהלך לידה כמו יצירת לחץ על הראש, חוסר חמצן, סיבוכים במהלך הלידה או זיהומים שעברו אל העובר דרך תעלת האגן. 

ג – פגור שיכלי לאחר הלידה: 

ליקויים שנוצרו אחר הלידה בגלל תאונה, מחלות זיהומיות, חומרים רעילים (עופרת), מחלות מטבוליות (נחושת) וגידולים במוח.

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין פיגור שכלי אשר נגרם עקב רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בהריון. על מנת להגיש תביעת רשלנות שכזאת, יש לצרף לכתב התביעה, חוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום הרלבנטי אשר יתאר מתי ניתן וצריך היה לזהות את הפיגור השכלי במהלך הההריון, או לחילופין, מדוע נגרם הפיגור השכלי עקב לידה רשלנית.

הורים לילדים הסובלים מפיגור שכלי יכולים לקבל פיצויים בשויי מיליוני שקלים. פיצוי זה מורכב מרכיבים כגון כאב וסבל, הוצאות טיפול וסיעוד, הוצאות רפואיות וכדומה.

על מנת לבדוק זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל:[email protected]

All the attention that moocs have been getting has also led have a glimpse at the weblink to the creation of a few infographics that focus on this popular education technology

חסר בכף יד- חוסר של כף היד- מום מולד- מומים מולדים- רשלנות רפואית

חסר בכף יד- חוסר של כף היד– רשלנות רפואית?

עא 4960/04 ערן סידי,צפורה סידי,יגאל סידי נ’ קופת חולים של ההסתדרות הכללית ואח’פסק דין חשוב בנושא רשלנות רפואית בהריון ולידהבבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחייםע”א 4960/04בפני:
כבוד השופט א’ ריבליןכבוד השופטת מ’ נאורכבוד השופטת א’ חיותהמערערים:
1. ערן סידי2. צפורה סידי3. יגאל סידי
נ ג דהמשיבים:
1. קופת חולים של ההסתדרות הכללית2. ד”ר דוד קמפף3. מור המכון למידע רפואי בע”מערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 1.4.04 בת.א. 1338/97 שניתן על-ידי כבוד השופט ע’ חבשתאריך הישיבה:
כ”ו בתמוז התשס”ה
(2.8.05)בשם המערערים:
עו”ד עמוס גבעון
בשם המשיבים 2-1:
עו”ד יעקב אבימור
בשם המשיבה 3:
עו”ד חיים שנהב
פסק-דיןהשופט א’ ריבלין:1. המערער 1 (להלן: המערער) נולד לאביו ואמו, המערערים 2 ו- 3 (להלן: האב והאם), בשנת 1986. למרבה הצער, עם היוולדו התברר כי הוא סובל מבעיות בריאותיות שונות, ובכלל זה חסר כף יד ימין ובעיות נשימה. בגין אלה הוגשה תביעה בעילה של “הולדה בעוולה”. התביעה נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ע’ חבש) ומכאן הערעור שבפנינו.הרקע, ההליך והטענות2. להלן קיצור העובדות כפי שהובאו בפסק-דינו של בית המשפט קמא: בטרם נולד המערער, עברה אמו שתי הפלות – האחת יזומה (בשנת 1982) והאחרת טבעית (בשנת 1983). שני הריונות נוספים הסתיימו בלידה מוצלחת. בתחילת ההיריון עם המערער סבלה האם מדלקות חריפות בדרכי השתן. ההיריון הוגדר כ”הריון בר סיכון גבוה”, זאת בשל עברה המיילדותי של האם ובשל גילה המבוגר יחסית (39 שנים). האם טופלה במהלך ההיריון על-ידי המשיב 2, ד”ר קמפף, שעבד אז אצל המשיבה 1. היא עברה בדיקה של דיקור מי-שפיר וחלבון עוברי, והממצאים היו תקינים. כמו-כן נעשו מספר סריקות על-קוליות, והודע לאם כי ההיריון והעובד תקינים לחלוטין. בסופו של דבר התברר, כאמור, כי העובר – לימים התינוק שנולד – סבל מפגמים קשים, ובכלל זה חסר כף יד ימין.בפני בית המשפט המחוזי הונחו שתי חוות דעת מטעם המערערים, ואחת – מטעם המשיבים. אלה וזו דיברו בקולות שונים. המומחים מטעם המערערים – ד”ר ויס וד”ר ניסקורן – סברו, בעיקרו של דבר, כי ניתן וצריך היה לאתר את הפגמים בעובר, באמצעות סריקה על קולית המבוצעת כראוי; ביצוע סריקת מערכות מלאה – כך הבהירו – הינו בגדר פרקטיקה רפואית סבירה ומקובלת, במיוחד לנוכח הסיכון שהיה טמון בהריונה של האם, וסריקה כזו מאפרת איתור מומים בגפיים. לעומת זאת, ד”ר יפה, המומחה מטעם המשיבים, מצא כי לא נפל כל פגם בטיפול שניתן לאם, אדרבא, גורמי הסיכון הרלבנטיים לה טופלו כראוי. המומחה הוסיף כי מכשירי האולטרא-סאונד שבהם נהוג היה אז לעשות שימוש, לא היו טובים כפי שהם היום, וכי רק בשנת 1993 יצאו מתחת ידי משרד הבריאות סטנדרטים בדבר ביצוע סריקות, ואלה – הסטנדרטים – “אינם כוללים הצורך לראות גפיים”.3. בית המשפט המחוזי קבע, כי ההיריון אמנם היה “בסיכון גבוה”, אולם תיבות אלה כוללות בחובן מגוון של מצבים. הסיכון נבחן בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו, ובהתאם נקבעות הבדיקות הדרושות והטיפול המתאים. במקרה שבפנינו – כך נפסק – ניתן לאם טיפול הולם בשני גורמי הסיכון שהיו כרוכים בהריונה: נערכה בדיקת מי-שפיר בגין גילה של האם, ותוצאות הבדיקה היות תקינות; וכן נעשו בדיקות וטיפולים מתאימים לאישה שעברה המיילדותי הוא כשל האם, לרבות תפירת צוואר הרחם כדי למנוע הפלה של העובר. בית המשפט הדגיש כי “אין במשפחה בעיות גנטיות… ולא ילדה ילדים עם מום קודם לכן”. עוד קבע בית המשפט, כי אין קשר בין גיל האשה לבין הופעת פגמים אורטופדיים אצל העובר.בית המשפט קמא קיבל את גרסת המשיבים לפיה בעת הרלבנטית – שנת 1986 – לא נהוג היה לבצע, כדבר שבשגרה, סריקות על-קוליות נרתיקיות לצורך סקירת מערכות. בית המשפט העדיף גרסה זו על פני הגרסה שהובאה מפי המומחים מטעם המערערים, שנמנעו, כך נפסק, מלהשיב תשובות ישירות לשאלות בדבר אמות המידה שהיו נהוגות בשנים 1986-1985. בית המשפט הדגיש, כי “בשנת 1986 מכשיר האולטרא סאונד היה עדיין בחיתוליו, ולא היו כל הנחיות או כללים [ל]גבי מתי יש לבדוק ומה צריך לבדוק בכל שלב משלבי ההריון; ולא היו הנחיות לעניין הצורך ליידע את האשה ההרה על מגבלותיו של המכשיר ועל זכותה להיבדק במקום אחר, וכו’ וכו’”. בית המשפט הבהיר עוד כי השאלה איננה האם אפשרי היה לבדוק את הגפיים, אלא האם צריך היה לעשות כן כדבר שבשגרה. לשאלה אחרונה זו השיב בית המשפט בשלילה. בית המשפט מצא כי “על פי חומר הראיות, ד”ר קמפף עשה את כל מה שנהוג לעשות בזמנים הרלוונטיים”, והוסיף:בידע הרפואי ובפרקטיקה הרפואית שהיתה נוהגת בשנות השמונים, רופא סביר אשר מקבל תמונת מצב כפי שראינו כאן, לא היה מבצע בדיקות אולטרא-סאונד על מנת לשלול דבר שאין מקום לחשוד בקיומו אצל התובעת, וכל התלונות על אי ביצוע בדיקות אלה אין להן מקום. אני בדעה, כי בהעדר אינדיקציות לקיומם של פגמים גנטיים בהיסטוריה המיילדותית של התובעת, וגם בגין נדירות הופעת מום של העדר כף יד (אחד למאה אלף או חמשה למאה אלף לידות) גם היום אי ביצוע בדיקת אולטרא סאונד על מנת לבדוק אם יש לעובר כף יד או אצבעות, לא נח] ]>

For those of you who are on https://writemypaper4me.org your game with today’s tech tools, give these a look anyway you’ll get a good laugh out of some of them

תסמונת איקס שביר (X שביר) תביעת רשלנות רפואית

תסמונת איקס X שביר– רשלנות רפואית בהריון?

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין אי אבחון במהלך ההריון של מומים או פגמים שונים.

אם נולד לכם ילד אשר לו תסמונת איקס שביר, ייתכן ומגיעים לכם פיצויים של מיליוני שקלים. להערכה חינם של סיכויי ושווי תביעתכם, צרו קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל, אשר מייצגת הורים רבים אשר ילדיהם נולדו עם תסמונות קשות אשר ניתן וצריך היה לזהותם בהריון

תסמונת ה-X השביר הינה הסיבה השכיחה ביותר לפיגור שכלי המועבר בתורשה והסיבה השנייה בשכיחותה לפיגור באוכלוסיה (אחרי טריזומיה 21 – תסמונת ע”ש דאון) . מצב זה מתרחש בכל הגזעים האנושיים בכל העדות ובכל השכבות הסוציו-אקונומיות . בפרק זה נסקור את הידוע אודות תסמונת זו, הגנטיקה שלה, הסימנים הניתנים לזיהוי והבדיקות הקיימות לזיהוי מוקדם של מצב זה.

המאפיין הבולט ביותר של תסמונת ה-X השביר הינו פגיעה ביכולת השכלית. כ-80% מהלוקים בסינדרום זה הם בעלי מנת משכל (IQ) של 75 ומטה. למרות זאת הפגיעה מודגשת יותר בבנים בעוד שבבנות ניתן לזהות טווח של התבטאות החל מחוסר סימנים עבור בהפרעות למידה וכלה בפיגור שכלי. בנוסף מתאפיינת התסמונת הן בשורה של ממצאים גופניים האופיינים ללוקים בסינדרום זה והן שורה של הפרעות בתחומים התנהגותיים הקוגניטיביים והניורו-התפתחותיים. יש לציין שהמאפיינים הבודדים השונים קיימים גם בילדים שאינם סובלים מתסמונת זו ולכן בשנים הראשונות לחיים קשה לאתר במדויק את הבעיה ורוב המקרים מזוהים רק סביב גיל תחילת בי”ס.

יש הבדל מהותי בסיכוי של בנים ללקות במצב זה ביחס לבנות. הסיבה לכך נעוצה בצורת התורשה במצב זה המכונה “תורשה הנמצאת בתאחיזה לכרומוזום X”. יש להסביר את משמעותו של מושג זה ע”י הבנת צורת התורשה של הזוויג (זכר או נקבה) בבני-אדם. לכל אדם (נקבה או זכר) יש שני כרומוזומי מין הקובעים את מינו. ישנם שני סוגים של כרומוזומי מין האחד נקרא X והשני Y. במידה ובעובר הנוצר מאיחוד הזרע והביצית יש שני כרומוזומים מסוג X הרי מין העובר יהיה נקבי. במידה ובעובר יהיה כרומוזום X אחד וכרומוזום Y אחד הרי יהיה מין העובר זכרי. יש לשים לב שהאם תמיד מעבירה לעובר כרומוזום מין מסוג X (פשוט אין לה כרומוזום מסוג Y ) בעוד האב יכול להעביר או X או Y.

ולמרות זאת הגנטיקה של תסמונת ה-X השביר היא מיוחדת עוד יותר כיוון שבתסמונת זו לא מדובר “סתם” בגן פגום שלו מוטציה כזו או אחרת,העוברת בצורה “רגילה” מההורים לילד אלא בבעיה שחומרתה מתגברת במהלך הדורות עד לביטויה כתסמונת ה-X השביר.

בדיקות סקר ייעוץ גנטי :

כאמור כיום ידוע במדויק מקומו של הגן וניתן לזהות בצורה קלה ויעילה את מספר החזרות של הרצף המשולש. אבל החיים,כרגיל,אינם פשוטים וגם כאן פענוח התשובות דורש מומחיות והבנה של פעילות הגן. ננסה לסכם את המצבים השונים ולהסביר את האפשרויות השונות הקיימות בבדיקת הגן.

ייעוץ גנטי בהקשר של תסמונת ה-X השביר מומלץ לכל מי שתסמונת ה-X השביר זוהתה במשפחתו. בנוסף יש לבדוק כל מקרה של פיגור או אוטיזם שהרקע הגנטי שלו לא ידוע. כמו כן יש לבדוק את נוכחות הגן בכל מבוגר הסובל מרעד והפרעות בשווי-משקל והליכה או באישה שלה ולקרובות משפחתה בעיות פוריות על רקע אי-תפקוד שחלתי בגיל צעיר.

בנוסף כאשר ידוע שבאם קיימת הקדם-מוטציה ניתן, במידה וההורים מעוניינים,להציע בדיקת סיסי-שליה או מי-שפיר לוודא את מצבו של העובר .

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית בגין אי אבחון פגם גנטי או פגמים גנטיים בעובר. להערכת סיכוייך להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין רשלנות רפואית בזמן ההריון, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: [email protected]

In tailoring the classroom of the future with the fabric of the past, we are https://essayclick.net reminded how the concept has been around for years

פנילקטונוריה – pku- רשלנות רפואית בהריון?

פנילקטונוריה pku – רשלנות רפואית בהריון?

מהי פנילקטונוריה (phenylketonuria)?

הפרעה מטבולית-תורשתית, שמאפייניה: אי-סבילות לתזונה של חומצת-אמינו חיונית פניל אלנין הצטברות תמידית של החומצה בנוזלי הגוף (יתר-פניל-אלנין) וגם פיגור שכלי קשה, בהיעדר טיפול הולם ביילוד, עקב היחשפות מערכת העצבים המרכזית לרמות פניל-אלנין גבוהות, וסיבתה פגם בחילוף החומרים של הפניל-אלנין בגלל חסר באנזים פניל-אלנין הידרוקסילאז או בקופקטור טיטרה-הידרו-ביופטרין.

במדינות רבות ובכללן ישראל, מתבצעת סריקת ילודים לאיתור פֶנִילְקֶטוֹנוּרְיָה ומרבית היילודים, המאותרים והמטופלים באמצעות טיפול תזונתי מותאם, שעיקרו תזונה דלת פניל-אלנין, מתפתחים היטב מבחינה שכלית, גופנית וחברתית. נשים כמו גם גברים מסוגלות להעמיד צאצאים, אך העובר עלול ללקות בתסמונת פנילקטונוריה אימהית במידה והוא ייחשף לרמות גבוהות של פניל-אלנין שמקורו באם. תופעת הפנילקטונוריה מאתגרת את הביולוגיה המולקולרית המעמידה תכונות מסוימות וכלליות של החי על המבנה המולקולרי של תרכובות מסוימות. עד כה לא נמצא הסבר משכנע לשונות בהתבטאות המוטציות (בפינוטיפ) למרות זהות מוחלטת במוטציות (בגינוטיפ) בקרב חולים בפנילקטונוריה.

פניל-אלנין (phenylalanine) נמנית על עשר החומצות-אמינו החיוניות, שאין לגוף האדם מנגנונים ביוכימיים ליצירתן, ולכן הוא חייב לקבלן במזונו. הפניל-אלנין חיונית כמו יתר החומצות-אמינו לשם בניית חלבונים ומשמשת חומר מוצא לתרכובות חשובות לגוף. היא בין הבודדות המסוגלות לעבור את מחיצת דם-מוח (Blood brain barrier) שהיא קרום חדיר למחצה, עשויה משכבה כפולה של תאים, המונעת מחומרים מסוימים הנישאים בזרם הדם לחדור אל רקמות המוח, ובכך להשפיע על פעילותו. פניל-אלנין מצויה בשפע במוצרי בשר וחלב, והאדם בד”כ מקבלה בכמות עודפת בתזונה רגילה. הגוף צורך את הנחוץ לו ואת היתרה הוא הופך לחומצת-אמינו טירוזין (ראה תמונה) באמצעות אנזים פניל-אלנין הידרוקסילאז (Phenyalanine-4-hydroxylase, PAH) וקופקטור טיטרה-הידרו-ביופטרין (tetrahydrobiopterine, BH4).

פנילקטונוריה טיפוסית (Classic PKU) מאופיינת ברמות גבוהות של פניל-אלנין מעל 10 מ”ג% (בד”כ מעל 16 מ”ג%) ורמת הסבילות לפניל-אלנין היא קצובה יומית של 250 עד 350 מ”ג פניל-אלנין. לחולים אילו חסר מוחלט או כמעט מוחלט של PAH ובלא טיפול מרבית החולים יסבלו מפיגור שכלי קשה.
פנילקטונוריה בינונית (Moderate PKU) מאופיינת ברמות גבוהות של פניל-אלנין מעל 10 מ”ג% ורמת הסבילות לפניל-אלנין היא קצובה יומית של 350 עד 400 מ”ג פניל-אלנין.

פנילקטונוריה קלה (Mild PKU) מאופיינת ברמות גבוהות של פניל-אלנין מעל 10 מ”ג% ורמת הסבילות לפניל-אלנין היא קצובה יומית של 400 עד 600 מ”ג פניל-אלנין.

הפרעת יתר-פניל-אלנין קלה (Mild Hyperphenylalaninemia או non-PKU HPA) מאופיינת ברמות גבוהות של פניל-אלנין 2 עד 10 מ”ג% בתזונה רגילה, אבל בשונה מפנילקטונוריה אין היא מאופיינת בפיגור שכלי ואין צורך בהגבלות בתזונה. ובכל זאת קיים סיכון, אומנם הרבה יותר קטן, להתפתחות שכלית לקויה בהיעדר טיפול.

פנילקטונוריה לא טיפוסית (קשה) (Malignant PKU) מקורה בחסר קופקטור טיטרה-הידרו-ביופטרין (BH4) והיא עלולה להסתיים בפיגור שכלי ומוות בגיל צעיר למרות מאמצי הטיפול. לבני אדם עם חסר BH4 יש הרבה יותר בעיות נוירולוגיות ניכרות שאינן נמנעות בעקבות תזונה דלת פניל-אלנין. השימוש במונח Malignant PKU נזנח בעקבות ההצלחות באבחון ובטיפול המונע.

פנילקטונוריה אימהית (Maternal PKU) היא הפרעה התפתחותית קשה עם פיגור שכלי המופיעה אצל צאצא לאם עם פנילקטונוריה הנחשף בתקופה העוברית לריכוז גבוהה של פניל-אלנין בדם אמו.

בישראל ןובעולם מוגשות כל שנה תביעות רשלנות רפואית רבות בגין רשלנות בהריון דהיינו אי אבחון פגמים גנטיים או מומים מולדים אשר ניתן וצריך היה לגלותם בעת ההריון ולאפשר להורים לבצע הפסקת הריון.

לבדיקת אפשרותך להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין אי אבחון פגם גנטי או מום מולד, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: [email protected]

Learning analytics we round out this list with yet another technology that has really begun to gain momentum over the https://pro-academic-writers.com last year or so, and is clearly focused on enhancing learning outcomes by leveraging data

מוקד אקוגני בלב- רשלנות רפואית בהריון?

Echogenic Heart Focus – Echogenic foci in the ventricles of the heart

מוקד אקוגני בלב – רשלנות רפואית בהריון?

על מנת לשלול באופן סופי את משמעותו של מוקד אקוגני, ניתן לבצע דיקור מי שפיר, שיתן תשובה סופית אם העובר סובל מתסמונת דאון או תסמונות אחרות. אין חובה לבצע בדיקה זו – היא לשיקול דעתך, במיוחד אם תוצאות בדיקות הסקר לאיתור תסמונת דאון הראו סיכוי נמוך לקיום התסמונת.

מוקד אקוגני איננו קשור למומי לב, אך כיום השתרש הנוהל במספר מקומות להפנות לבדיקת אקו לב עובר (ללא אינדיקציה ברורה) על מנת לשלול את האפשרות של קיום מום בלב העובר. לפיכך, ישנם רופאים שימליצו לך לבצע בדיקת אקו לב. בדיקה זו היא בדיקת אולטרה-סאונד אותה מבצע קרדיולוג (מומחה למחלות לב) המומחה בבעיות לב של עוברים.

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלחנות רפואית רבות בגין מעקב הריון רשלני או אי גילוי של מומים מולדים או פגמים גנטיים בזמן ההריון.

לצורך קבלת פיציים יש להוכיח כי ניתן וצריך היה לגלות את המומים או הפגמים וכי הדבר היה מאפשר הפסקת הריון ומניעת סבל רב לתינוק ולהוריו למשך שנים רבות.

לבדיקת זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצכגת מאות נגפעי רשלנות רפואית, הטלפון 0524787850 או במייל: [email protected]

But we all have to remember how buy essay writers account important it is to be approachable and patient if you want people to feel comfortable looking to you for help