רשלנות רפואית- לידת ילד עם פגם

רשלנות רפואית- לידת ילד עם פגם היא נושא כאוב ביותר.

לידה היא בדרך כלל אירוע משמח המסב שמחה ואושר להורים החדשים. יחד עם זאת, לידת ילד עם פגם מלווה לא אחת בתחושות קשות ובלתי נעימות. רשלנות רפואית שגורמת ללידה של ילד עם פגם היא מכעיסה במיוחד משום שהיא מקשה ופוגעת באיכות החיים לא רק של ההורים אלא גם של הילד עצמו. לעיתים הפגם הוא כל כך קשה, עד שבית המשפט מגיע למסקנה כי היה טוב מותו מחייו של אותו ילד.

מקרי רשלנות רפואית בלידת ילד עם פגם

רשלנות רפואית בלידת ילד עם פגם יכולה להתרחש בכל שלבי ההיריון. היא יכולה להיות כבר בתחילה כאשר האישה נכנסת להיריון במצב מסוכן, להימשך בכך שלא גילו לאם שבסקירת המערכות הופיעו מומים בעובר, ויכולה להיות כאשר הרשלנות היא בלידה עצמה, לדוגמא חוסר בחמצן לפעוט.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בלידת ילד עם פגם

• אבחון מאוחר, העדר אבחון, אבחון שגוי, של הפגם בבדיקות שנעשו במהלך ההיריון (לדוגמא מי שפיר או סקירת מערכות)

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהמטופלת שיש בה כדי להעיד על סיכוי סביר ללידת ילד פגום, לדוגמא גיל, מחלות רקע (אי שמירה על איזון קפדני של מחלת הסוכרת לפני הכניסה להיריון ובמהלכו יכולה לגרום ללידה של תינוק עם מומים), טיפול תרופתי של האם (ישנן תרופות האסורות במתן במהלך ההיריון משום הסכנה ללידת תינוקות עם מומים), רקע גנטי.

• אי הפניה לבדיקות גנטיות רלבנטיות היכן שיש חשד או רקע סביר למחלה גנטית במשפחה.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות בהריון בלידה- לידת ילדם עם פגם/ פגמים גנטיים/ מולדים

ע”א 4960/04 סידי נ’ שירותי בריאות כללית- המערער נולד בשנת 86 ועם היוולדו הסתבר כי הוא סובל מבעיות בריאותיות שונות הכוללות חסר כף יד ימין, ובעיות נשימה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בגין רשלנות רפואית בהולדה בעוולה ומכאן הערעור. בטרם הולדת המערער עברה היולדת שתי הפלות ושני הריונות מוצלחים נוספים. בתחילת הריונה עם המערער סבלה היולדת מדלקות חוזרות בדרכי השתן וההריון הוגדר לאור הרקע הרפואי וגילה של היולדת כהריון בסיכון גבוה. האם עברה במהלך ההיריון דיקור מי שפיר, וחלבון עוברי והממצאים היו תקינים. כמו כן נעשו מספר בדיקות אולטרה סאונד שבעקבותיהן הודיעו ליולדת כי ההיריון והעובר תקינים לחלוטין, זאת בשעה שהעובר נולד עם בעיות ופגמים הכוללים בין היתר חסר בכף יד ימין. בית המשפט המחוזי קבע בערכאה הראשונה כי אין התרשלות במעשיהם של הרופאים משום שלא היו קיימות הנחיות ברורות בנוגע לבדיקת האולטרה סאונד אצל נשים הרות. משום שנקבע שאין התרשלות במעשי הרופאים, אין לפי בית המשפט, צורך לדון בסוגיה האם טוב היה מותו של המערער מחייו. בית המשפט העליון מקבל את הערעור. בית המשפט העליון מחזיר את הדיון למחוזי, והלה קובע שלא הייתה רשלנות ולא מדובר במצב שבו טוב מותו מחייו של הילד.

לשאלות בנושא הגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה אשר הובילה ללידת ילד עם פגם גנטי או מום מולד, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

אי ביצוע בדיקת דם- רשלנות רפואית?

התגלה אצלי סרטן במעי.

בבית חולים הוחלט על 2 סבבי כימותרפיה, 5 ימים כל אחד ו-7 שבועות הקרנה+כימותרפיה. לאחר הסבב הראשון של הכימותרפיה נשלחתי הביתה ללא בדיקות דם בסיום הטיפול.

הגעתי הביתה, נכנסתי לשירותים ושם איבדתי את ההכרה ותוך הנפילה שברתי את השוק ברגל. הובלתי לבית החולים ושם התברר בבדיקת דם במיון כי תמונת הדם נמוכה מאוד, לדוגמא המוגלובין 7.4 וכן גם יתר הפרמטרים בדם.

מאז יותר מחודשיים אני בגבס ואמור להיות עוד חודש וחצי. כך במקום להיות פעל בתהליך הריפוי, אני מרותק לבית ולמיטה, יורד במשקל, בדיכאון מוחלט, צריך עזרה כמעט בכל הפעולות. האם באפשרותי להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית?

פגם גנטי- פגמים גנטים /גנטיים- רשלנות רפואית?

להלן פרוט המחלות בסקר הגנטי בהן יכולים להיות פספוסים אשר מהווים עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בייעוץ גנטי:

תסמונת כרומוזום X שביר
(Fragile-X)

ציסטיק פיברוזיס
(Cystic Fibrosis)

טאי זקס
(Tay-Sacks-TSD)

דיסאוטונומיה משפחתית
(Familial Disautonomia,FD)

קנוואן
(Canavan)

נוון שרירים
(Spinal Muscular Atrophy, SMA)

אנמיה ע”ש פנקוני מסוג C
(Fanconi Anemia C)

בלום
(Bloom Syndrome)

ניימן פיק
(Niemann Pick disease type A)

מוקוליפידוזיס 4
(Mucolipidosis type 4 ,ML4)

תסמונת אשר
(Usher syndrome type 1F)

חרשות בלתי תסמונתית
(Non-Syndromic Hereditary Hearing Loss)

אגירת גליקוגן מסוג 1
(Glycogen Storage Disease type 1a, Von
Gierke)

ניוון שרירים-נמליין
(Nemaline myopathy type 4)

סירופ מייפל
(Maple Syrup Urine Disease , MSUD)

גושה מסוג 1
(Gaucher type 1)

חסר באלפא -1
(Alpha 1-antitrypsin deficiency)

אטקסיה טלנגיאקטזיה
(Ataxia Telangiectasia, AT)

אגירת גליקוגן מסוג 3
(Glycogen storage disease type 3 or GSD3)

אנמיה ע”ש פנקוני מסוג A
(Fanconu Anemia type A)

תסמונת קוסטף
(Methyl Glutaconic Aciduria , 3MG)

נוון שרירים
(Limb Girdle Muscular Dystrophy type 2B,
LGMD)

מטכרומטיק לאוקודיסטרופי
(Metachromatic Leukodystrophy, MLD)

מחלת 1 MLC
(Megalencephalic Vacuolating
Leukoencephalopathy, MLC-1)

 

תביעות רשלנות רפואית מוגשות בשל פספוס של אחד או יותר מאותם מומים או פגמים גנטיים דלעיל. מדובר בתביעות המכונות בד”כ “הולדה בעוולה”.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, שפרטיה מצד שמאל בראש העמוד

 

טיפול כימוטרפי /כימותרפי- רשלנות רפואית?


תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות בנושא טיפולים אונקולוגיים ומחלת הסרטן, לדוגמא איחור באבחון גידול סרטני, טיפול רשלני וכן רשלנות בביצוע כימוטרפיה. במקרים כאלו ניתן פיצוי על פי גודל הנזק שנגרם מאותה רשלנות רפואית. להלן מידע קצר בנושר טיפול כימוטרפי מאת פרופ’ יורם הכהן:

מתן טיפול כימותרפי הנו תהליך מורכב. מספר גדל והולך של תרופות, תכניות טיפול מורכבות והכנסה לשימוש של תכשירים אנטי סרטנים למתן דרך הפה, מאתגרים את בטיחות המטופל. עד כה נכתבו מספר קטן של סטנדרטים לאומיים למתן בטוח של תרופות אנטי סרטניות במסגרות אמבולטוריות במבוגר.

בשנת 2008 ASCO בשיתוף עם ONS החלו בתהליך משותף ומורכב לפיתוח מערכת סטנדרטים למתן בטוח של טיפולים כימותרפיים למבוגרים במסגרת אמבולטורית (outpatient), זאת בעקבות דיווחים על טעויות במתן טיפולים. אמנם, ASCO וגם ארגונים אחרים פתחו קווים מנחים לטיפול בטיחותי בחמרים כימותרפיים, אבל, מאחר ותהליך מתן הטיפול הכימותרפי הוא מולטידיסיפלינרי מתעורר הצורך לקבוע סטנדרטים מקובלים לתהליך הטיפול. זאת ועוד, שימוש במערכות של רשומות רפואיות אלקטרוניות עשוי לשפר את הבטיחות ואת האיכות של הטיפול הכימותרפי האמבולטורי ועשוי לשמש כלי להקטנת השגיאות בהזמנת ומתן הטיפול הכימותרפי.

בדצמבר 2008, הוקמה קבוצת עבודה שכללה 40 משתתפים, רופאים אונקולוגים, אחיות, רוקחים, עובדים סוציאליים, אנשי מנהל ונציגים של ארגונים לקידום החולים, הגדירו 64 טיוטות לסטנדרטים, שצומצמו ל- 35. החומר הועבר לתגובה ציבורית. התקבלו כ- 300 תגובות. בוצע סקר online לגבי הכללת הסטנדרטים בסט הסופי ונבחרו בסופו של דבר 31 סטנדרטים המובאים בטבלה 4 של המאמר והם כוללים את הסעיפים הבאים (ובכל סעיף, תת סעיפים נוספים):
• Staffing related Standards
•  Chemotherapy Planning: Chart Documentation Standardsתכנון כימותרפיה –דרישות סטנדרטיות של התיק (כמו תשובה פתולוגית, שלב המחלה, היסטוריה רפואית, תפקוד אברים, גובה, משקל ועוד ועוד)
• General Chemotherapy Practice Standards (כמו הגדרת מתכון הטיפול עם המובאה – הרפרנס)
• Chemotherapy Order Standards
• Complete orders must include – סט של נתונים שצריכים להופיע בהזמנה
• Drug Preparation (כולל זיהוי ואישור כפולים)
• Patient Consent and Education (כולל מתן מסמך כתוב לחולה אודות האבחנה, מטרת הטיפול, משך מתוכנן של הטיפול, תופעות לוואי לטווח קצר וארוך, תופעות המחייבות דיווח מידי ולמי יש לדווח, הסכמה מדעת ועוד ועוד)
• Chemotherapy Administration (כולל זיהוי החולה, אישור של הטיפול עם המטופל, דרך המתן וטיפול בסימפטומים, אישור של כל הפרטים  הקשורים בתרופה כולל חתימה על זיהוי מאושר של התרופה ועוד ועוד.
• Monitoring and Assessment (שורה ארוכה של נתונים שיש לבדוק ולהעריך בכל טיפול ואחריו כולל מנגנון risk free לדיווח על טעויות או כמעט טעויות והערכת הנתונים בפרקי זמן קצובים.

המאמר מחדד את העובדה שטיפול כימותרפי בסרטן הנו עתיר סיבוכים וסיכונים למטופל (וגם למטפל). פיתוח סט של סטנדרטים מחייבים למתן הטיפול הנו דרישה שלא נוכל המנע ממנה.

 

התכשירים הכימותרפיים והביולוגיים החדישים עולים אלפי שקלים רבים לטיפול בודד. יש למצוא דרך להפנות חלק מהמשאבים המושקעים בתרופות לבקרת איכות של החלטות הטיפול ושל הטיפול עצמו וכך ניתן יהיה להביא תועלת מרובה יותר, עם פחות סיכונים לחולה, ולהערכתי גם לחסכון כספי לא מבוטל.

עו”ד ענת מולסון מציינת כי במקרים של רשלנות במתן כימותרפיה, יש לפנות אל עורך דין לרשלנות רפואית אשר יאסוף את כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים ויתייעץ עם רופא מומחה לכימותרפיה, כדי לקבל החלטה אם אכן הייתה רשלנות רפואית ואילו נזקים נגרמו כתוצאה ממנה.

לשאלות בנושא האפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין טיפול כימוטרפי שגוי או טיפול כימותרפי רשלני, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל

דימום בלידה- רשלנות רפואית

שלום רב יש לי שאלה אני ילדתי בניתוח קיסרי שלדעתי הלא מקצועית לא הייתי אמורה לעבור ניתוח כלל ורציתי אחת ולתמיד להשתיק את מצפוני אם היה או היה רשלנות רפואית ולכן הייתי רוצה לשמוע את דעתך.הגעתי עם דימום בשבוע 40 ולאחר בדיקת רופא במייון נאמר לי שלא תהיה לידה כיוון שיש לי פתיחה של 1 1.5 ושאני אחזור עוד כמה ימים. לאחר שעתיים חזרתי עם צירים של 98 במוניטור ולאחר 5 שעות עברתי שוב בדיקה והיה פתיחה 3 והכניסו אותי לחדר לידה לאחר שעתיים בערך קיבלתי אפידורל כשהייתי בצירים של עד 130 במוניטור,ולאחר שעתיים הרופא החליט להוריד לי את המים,(בפתיחה של 3.5)בטענה שהלידה לא מתקדמת,”ואי אפשר שתהיי פה כל הלילה” ולאחר שהצירים צנחו ל15 החדירו לי בחזרה את המים(מי שפיר)שאולי העובר תקוע והמים “ישחררו אותו”ובטענה שהדופק של הילד יורד,ולאחר 4 שעות החליטו על ניתוח קיסרי דחוף,מה דעתך בעניין?

דיסאוטונומיה משפחתית – רשלנות רפואית?

דיסאוטונומיה משפחתית– רשלנות רפואית בהריון?

דיסאוטונומיה משפחתית הינה מחלה תורשתית המאופיינת בהפרעה לתפקוד מערכת עצבים אוטונומים – האחראית על איזון החום, הלחץ דם, הדופק, התגובה לכאב, הפרשת דמעות, טעם וכד’. המחלה יכולה להתבטא כבר בגיל ינקות בדלקות חוזרות בריאות עקב שאיפת המזון לריאות, עיכוב בגדילה ובעיות הקשורות בהפרעה לתפקוד המערכת האוטונומית כמפורט מעלה. בחלק מהילדים ישנו גם איחור בהתפתחות, קושי בדיבור ולביליות רגשית. בעקבות שיפור הטיפול הרפואי בילדים אלו הוארך משך החיים של החולים ועם זאת יש תמותה משמעותית בעיקר בעשור השלישי לחיים.

הפגם הגנטי הגורם לדיסאוטונומיה משפחתית מצוי בעיקר באשכנזים ושכיחות הנשאים למחלה מוערך כאחד
מתוך כ- 25 אנשים באוכלוסייה הבריאה ממוצא זה. ניתן היום לזהות את הנשאים ע’’י בדיקת הדם למוטציה ייחודית. רצוי לבצע את הבדיקה בזוגות בהן שני בני הזוג ממוצא אשכנזי או אשכנזי חלקי (מספיק שתחילה יבדק
רק אחד מהם).

הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ- 625 זוגות אשכנזים). להם ניתן בהמשך לבצע (בכל הריון) בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין מעקב הריון רשלני, או רשלנות רפואית בהריון, אשר באה לידי ביטוי באי הפנייה לבדיקות אולטרסאונד מקיפות או בדיקות גנטיות, או שבדיקות כאלו נעשו אך לא נתגלהו בהן מומים מולדים או פגמים גנטיים אשר ניתן וצריך היה לגלות ולאפשר להורים לבצע הפסקת הריון ולמנוע סבל לכל חייו של הילד והוריו בשל הפגם או המום איתו נולד.

לבדיקת זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין אי גילוי מום מולד או פגם גנטי בעובר, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net

The preview and publish menu is take a look at the site here easy to understand and use

מום מולד- מומים מולדים- רשלנות רפואית בהריון?

מום מולד- מומים מולדים – רשלנות רפואית בהריון?

במהלך בדיקות אולטרסאונד, ייעוץ גנטי או בדיקת שקיפות עורפית, הרופא עלול לאתר ממצאים שונים בעובר.

במידה ונולד לך תינוק עם מומים מולדים או פגמים גנטיים, אשר לא גילו אותם במהלך ההריון, ניתן לבדוק אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך חינם ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל

מומים מולדים מוכרים במיוחד:

  1. תיקון שפה שסועה- מתבצע בגיל חודשיים ובאותו הניתוח מתבצע תיקון ראשוני של האף, החיך השסוע מתוקן לקראת גיל 10 חודשים. בעתיד, עשוי להזדקק הילד לניתוחים נוספים כגון שתל עצם לרכס השיניים, ניתוח נוסף של האף והמחיצה.
  2. סגירה מוקדמת של תפרים בגולגולת של הילוד וכתוצאה מכך עיוות גולגולת / עיוותים בגולגולת – ילדים אלה נזקקים על פי רוב לניתוח נרחב במהלך שנתם הראשונה שנועד לאפשר גדילה סימטרית ובלתי מוגבלת של עצמות הראש והפנים.
  3. שחזורי אפרכסת לילדים שנולדו ללא אוזן חיצונית – התפתחות רבה חלה בשנים האחרונות בתחום. בשיטה שפותחה בעשור האחרון, משוחזרת אפרכסת האוזן מסחוס שנילקח מצלע של המטופל בשני ניתוחים.
  4. שחזור שטחים נרחבים של עור שניזוקו מכוויה או מעורבים בתהליך גידולי – שיטה מעניינת וחדישה מאפשרת למתוח עור קיים כדי להרוויח רקמה בריאה.

אולי גם יעניין אתכם:

בישראל מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות, בעיקר בגין אי גילוי בזמן ההריון של מומים מולדים, או נזקי גוף שונים כגון:

מחלות גנטיות נוספות :

 

מילון מונחים רפואיים של מומים מולדים או נכויות שונות:

 

  • המיפלגיה (hemiplegia) – שיתוק צד גוף אחד
  • דיפלגיה (diplegia) – שיתוק בגפיים תחתונות בעיקר
  • טטרפלגיה (tetraplegia) – שיתוק בארבע גפיים
  • קורטקס (cortex) – קליפת המוח
  • דיסטוניה (dystonia) – ליקוי בתנועה המתבטא בכיווץ לא רצוני של שרירים
  • דיסקנזיה (dyskinesia))- ליקוי ביכולת לבצע תנועה רצונית שביטוייה פעילות שרירית לא רצונית
  • גרעינים בזאלים – (basal ganglia) גרעינים מוחיים הקשורים לוויסות התנועה הרצונית
  • אטקסיה (ataxia) – ליקוי במוח הקטן המתבטא בקושי בשיווי משקל וקואורדינציה לקויה
  • צרבלום (cerebellum) – המוח הקטן
  • אפילפסיה (epilepsy) – ליקוי במוח בו פעילות חשמלית בלתי תקינה גורמת לפירכוסים
  • הידרוצפלוס (hydrocephalus) – מצב של הצטברות נוזל מוחי בחדרי המוח
  • לא פרוגרסיבי (progressive חoח) – שאינו מחמיר עם הזמן
  • אנומליה (anomaly) – שינוי או סטייה שאינם קיימים אצל האדם הבריא
  • שכיחות (prevalence) – אחוז האוכלוסייה שיש לה לקות מסוימת בזמן נתון
  • היארעות (incidence) – מספר המקרים החדשים בקבוצה מסוימת בתקופת זמן מסוימת
  • אספיקציה (asphyxia) – מצב של אספקת חמצן לקויה לאיבר מסוים
  • מונופלגיה (Monoplegia). סוג זה מתאפיין בנכות בגפה אחת (יד או רגל).
  • דיפלגיה (Diplegia), נכות באזור פלג הגוף התחתון, בדרך כלל הגב ושתי הרגליים.
  • המיפלגיה (Hemiplegia), נכות בצד אחד של הגוף: יד, רגל וגב באותו הצד.
  • טריפלגיה (Triplegia), נכות של שלוש גפיים וגב.
  • טטרפלגיה או קוודריפלגיה (Tetraplegia, Quadriplegia), נכות של ארבע הגפיים וגב.
  • אטטוזה: תנועתיות יתר ואי-יכולת לדייק בתנועה
  • טוקסופלזמוזיס (toxoplasmosis) – זיהום הנגרם ע”י פראזיט שעלול לפגוע במוח העובר
  • CMV – וירוס מקבוצת ההרפס העלול לגרום פגיעה חמורה למוח העובר
  • כוראומניאוניטיס (choreoamnionitis) – זיהום חמור ברקמת השילייה
  • קונגניטאלי (congenitlal) – מולד
  • ציטוקין (cytokine) – חלבון המיוצר ע”’ תאי הדם הלבנים
  • PVL – נזק לחומר הלבן שסביב חדרי המוח
  • איסכמיה (ischemia) – חוסר זרימת דם מספקת לאיבר הגורמת למחסור בחמצן
  • טריגר (trigger) – גירוי או גורם היוצרים תגובה
  • קורטקס (cortex) – קליפת המוח
  • היפוקסיה (hypoxia) – אספקת חמצן ירודה לאיבר
  • קונטרקטורות (contrauctures) – קיצור קבוע של שרירים או גידים סביב מפרק המגביל את טווח התנועה
  • סקוליוזיס (scoliosis) – עקמת של עמוד השדרה
  • אפילפסיה (epilepsia) – הפרעה חשמלית במוח שעלולה לגרום לפיירכוסים
  • דיזארטריה (dysarthria) – ליקוי בדיבור כתוצאה מחולשת שרירים המסייעים בהפקת דיבור
  • דפורמציה (deformity) – עיוות

במידה ונולד לך תינוק עם מומים מולדים או פגמים גנטיים, אשר לא גילו אותם במהלך ההריון, ניתן לבדוק אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית

להערכת סיכויי ושווי תביעתך חינם ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

 

thetruthspy reviews official proclamation

פיגור שכלי- רשלנות רפואית?

פיגור שכלי– מומים מולדים- פגמים גנטים- לידה רשלנות- אפשרויות פיצויים

פיגור שכלי– האם מאפשר תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה?

למרות שפיגור שכלי הוא תופעה מוכרת כבר מתקופות קודמות של התרבות האנושית, אין עדיין הסכמה מוכרת ויחידה לגבי הגדרתה. מה שמצביע על אופייה המורכב ביותר של התופעה. 

לפי הגישה המקובלת היום, הסיבות לפיגור שכלי הם שילוב של גורמים ביו-רפואיים (הפרעות גנטיות), חברתיים, התנהגותיים (פציעה של האם) וחינוכיים (חינוך וגרייה מתאימה להתפתחות) הפועלים יחד. מבחינה סטטיסטית, בכל חברה, 0.5% מהאוכלוסייה הכללית הם אנשים עם פיגור שכלי ובעקבות כך, נחשבים לנזקקים לתמיכה במרבית תחומי החיים לאורך כל שנותיהם. 

בישראל, ההגדרה הרווחת לפיגור שכלי נקבעה ע”י המחוקק שגם עיגן בחוק את הטיפול באנשים עם פיגור שכלי, כדי להבטיח שבכל מצב החברה תקפיד להתייחס לצורכיהם המיוחדים. 

ההגדרה היא: “מפגר הוא אדם שמחמת חוסר התפתחות, או התפתחות לקויה של כושרו השכלי, מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול”.

פיגור שכלי מקורו בליקוי מוחי מולד, עקב אחת מהסיטואציות הבאות:

א. פיגור שכלי הנגרם לפני הלידה: 

ליקוי גנטי היכול לפגוע במערכת העצבים המרכזית. גורמים טראטוגנים במהלך ההריון, תזונה לקויה, מחלות הריון, תרופות, מצב נפשי של האם, עישון ואלכוהול, ליקוי בכרומוזום (תסמונת דאון). 

ב – פיגור שכלי בעת הלידה: 

ליקויים שנוצרו במהלך לידה כמו יצירת לחץ על הראש, חוסר חמצן, סיבוכים במהלך הלידה או זיהומים שעברו אל העובר דרך תעלת האגן. 

ג – פגור שיכלי לאחר הלידה: 

ליקויים שנוצרו אחר הלידה בגלל תאונה, מחלות זיהומיות, חומרים רעילים (עופרת), מחלות מטבוליות (נחושת) וגידולים במוח.

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין פיגור שכלי אשר נגרם עקב רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בהריון. על מנת להגיש תביעת רשלנות שכזאת, יש לצרף לכתב התביעה, חוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום הרלבנטי אשר יתאר מתי ניתן וצריך היה לזהות את הפיגור השכלי במהלך הההריון, או לחילופין, מדוע נגרם הפיגור השכלי עקב לידה רשלנית.

הורים לילדים הסובלים מפיגור שכלי יכולים לקבל פיצויים בשויי מיליוני שקלים. פיצוי זה מורכב מרכיבים כגון כאב וסבל, הוצאות טיפול וסיעוד, הוצאות רפואיות וכדומה.

על מנת לבדוק זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל:legal1@bezeqint.net

All the attention that moocs have been getting has also led have a glimpse at the weblink to the creation of a few infographics that focus on this popular education technology

אנמיה חרמשית- רשלנות רפואית בהריון?

אנמיה חרמשית

אנמיה חרמשית היא מחלת דם תורשתית. המוגלובין, המצוי בתאי הדם האדומים ואשר נושא חמצן לכל תאי הגוף, מיוצר בצורה לקויה בחולי אנמיה חרמשית. הדבר גורם בין השאר לעיוות תאי הדם האדומים לצורה דמוית חרמש – מכאן שם המחלה.

תאי דם אדומים של חולה אנמיה חרמשיתאנמיה חרמשית נובעת בראש ובראשונה מגן פגום. אותו גן מכיל בבני אדם בריאים הוראות לייצור החלבון גלובין בתא, שהוא אחד מחלקי ההמוגלובין. כשמתחוללת מוטציה או כשמורש גן מוטנטי החומצה האמינית גלוטמט הנמצאת במולקולת הגלובין מוחלפת בולין, מה שגורם להפקת חלבוני גלובין לקויים, וכך להמוגלובין אשר לא נושא את החמצן במידה מספקת. כיוון שבכל תא ישנם זוג כרומוזומים הומולוגים, במקרה בו רק אחד מהם ישא גן פגום הגוף יפיק גם המוגלובין תקין. כשבשני הכרומוזומים ימצאו גנים פגומים כל התאים האדומים ישאו המוגלובין פגום ואספקת החמצן הלקויה תסכן משמעותית את חיי החולה. עקב היותה מחלה תורשתית, האנמיה החרמשית נפוצה הרבה יותר במקומות מסוימים בעולם כגון אפריקה.

התפתחות מחלה זו דווקא באזורים אלו נובעת, בין השאר, ממוטציה גנטית שמעניקה עמידות מסוימת בפני מלריה לנשאי הכרומוזום הבריאים. החולשה היחסית של התאים המוטנטים גורמת להפרעה במעברו של טפיל המלריה במחזור הדם.

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין רשלנות בהריון, כאשר ברוב המקרים מדובר על אי אבחון מומים מולדים או פגמים גנטיים. על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית בהריון, יש לצרף חוות דעת של רופא מומחה אשר יפרט בה בדיוק מה הייה הרשלנות, מתי ניתן וצריך היה לאבחן את מום או פגם ספציפי ומה משפעות המומים והפגמים על חיי התינוק למשך שארית חייו.

לבדיקת זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית בעת ההריון, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסוןו המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net

 

On tuesday, november 17, apple seeded the fourth beta for os x https://besttrackingapps.com/text-message-spy-without-installing-on-target-phone/ el capitan 10

חסר בכף יד- חוסר של כף היד- מום מולד- מומים מולדים- רשלנות רפואית

חסר בכף יד- חוסר של כף היד– רשלנות רפואית?

עא 4960/04 ערן סידי,צפורה סידי,יגאל סידי נ’ קופת חולים של ההסתדרות הכללית ואח’ פסק דין חשוב בנושא רשלנות רפואית בהריון ולידה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע”א 4960/04 בפני:
כבוד השופט א’ ריבלין כבוד השופטת מ’ נאור כבוד השופטת א’ חיות המערערים:
1. ערן סידי 2. צפורה סידי 3. יגאל סידי
נ ג ד המשיבים:
1. קופת חולים של ההסתדרות הכללית 2. ד”ר דוד קמפף 3. מור המכון למידע רפואי בע”מ ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 1.4.04 בת.א. 1338/97 שניתן על-ידי כבוד השופט ע’ חבש תאריך הישיבה:
כ”ו בתמוז התשס”ה
(2.8.05) בשם המערערים:
עו”ד עמוס גבעון
בשם המשיבים 2-1:
עו”ד יעקב אבימור
בשם המשיבה 3:
עו”ד חיים שנהב
פסק-דין השופט א’ ריבלין: 1. המערער 1 (להלן: המערער) נולד לאביו ואמו, המערערים 2 ו- 3 (להלן: האב והאם), בשנת 1986. למרבה הצער, עם היוולדו התברר כי הוא סובל מבעיות בריאותיות שונות, ובכלל זה חסר כף יד ימין ובעיות נשימה. בגין אלה הוגשה תביעה בעילה של “הולדה בעוולה”. התביעה נדחתה על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ע’ חבש) ומכאן הערעור שבפנינו. הרקע, ההליך והטענות 2. להלן קיצור העובדות כפי שהובאו בפסק-דינו של בית המשפט קמא: בטרם נולד המערער, עברה אמו שתי הפלות – האחת יזומה (בשנת 1982) והאחרת טבעית (בשנת 1983). שני הריונות נוספים הסתיימו בלידה מוצלחת. בתחילת ההיריון עם המערער סבלה האם מדלקות חריפות בדרכי השתן. ההיריון הוגדר כ”הריון בר סיכון גבוה”, זאת בשל עברה המיילדותי של האם ובשל גילה המבוגר יחסית (39 שנים). האם טופלה במהלך ההיריון על-ידי המשיב 2, ד”ר קמפף, שעבד אז אצל המשיבה 1. היא עברה בדיקה של דיקור מי-שפיר וחלבון עוברי, והממצאים היו תקינים. כמו-כן נעשו מספר סריקות על-קוליות, והודע לאם כי ההיריון והעובד תקינים לחלוטין. בסופו של דבר התברר, כאמור, כי העובר – לימים התינוק שנולד – סבל מפגמים קשים, ובכלל זה חסר כף יד ימין. בפני בית המשפט המחוזי הונחו שתי חוות דעת מטעם המערערים, ואחת – מטעם המשיבים. אלה וזו דיברו בקולות שונים. המומחים מטעם המערערים – ד”ר ויס וד”ר ניסקורן – סברו, בעיקרו של דבר, כי ניתן וצריך היה לאתר את הפגמים בעובר, באמצעות סריקה על קולית המבוצעת כראוי; ביצוע סריקת מערכות מלאה – כך הבהירו – הינו בגדר פרקטיקה רפואית סבירה ומקובלת, במיוחד לנוכח הסיכון שהיה טמון בהריונה של האם, וסריקה כזו מאפרת איתור מומים בגפיים. לעומת זאת, ד”ר יפה, המומחה מטעם המשיבים, מצא כי לא נפל כל פגם בטיפול שניתן לאם, אדרבא, גורמי הסיכון הרלבנטיים לה טופלו כראוי. המומחה הוסיף כי מכשירי האולטרא-סאונד שבהם נהוג היה אז לעשות שימוש, לא היו טובים כפי שהם היום, וכי רק בשנת 1993 יצאו מתחת ידי משרד הבריאות סטנדרטים בדבר ביצוע סריקות, ואלה – הסטנדרטים – “אינם כוללים הצורך לראות גפיים”. 3. בית המשפט המחוזי קבע, כי ההיריון אמנם היה “בסיכון גבוה”, אולם תיבות אלה כוללות בחובן מגוון של מצבים. הסיכון נבחן בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו, ובהתאם נקבעות הבדיקות הדרושות והטיפול המתאים. במקרה שבפנינו – כך נפסק – ניתן לאם טיפול הולם בשני גורמי הסיכון שהיו כרוכים בהריונה: נערכה בדיקת מי-שפיר בגין גילה של האם, ותוצאות הבדיקה היות תקינות; וכן נעשו בדיקות וטיפולים מתאימים לאישה שעברה המיילדותי הוא כשל האם, לרבות תפירת צוואר הרחם כדי למנוע הפלה של העובר. בית המשפט הדגיש כי “אין במשפחה בעיות גנטיות… ולא ילדה ילדים עם מום קודם לכן”. עוד קבע בית המשפט, כי אין קשר בין גיל האשה לבין הופעת פגמים אורטופדיים אצל העובר. בית המשפט קמא קיבל את גרסת המשיבים לפיה בעת הרלבנטית – שנת 1986 – לא נהוג היה לבצע, כדבר שבשגרה, סריקות על-קוליות נרתיקיות לצורך סקירת מערכות. בית המשפט העדיף גרסה זו על פני הגרסה שהובאה מפי המומחים מטעם המערערים, שנמנעו, כך נפסק, מלהשיב תשובות ישירות לשאלות בדבר אמות המידה שהיו נהוגות בשנים 1986-1985. בית המשפט הדגיש, כי “בשנת 1986 מכשיר האולטרא סאונד היה עדיין בחיתוליו, ולא היו כל הנחיות או כללים [ל]גבי מתי יש לבדוק ומה צריך לבדוק בכל שלב משלבי ההריון; ולא היו הנחיות לעניין הצורך ליידע את האשה ההרה על מגבלותיו של המכשיר ועל זכותה להיבדק במקום אחר, וכו’ וכו’”. בית המשפט הבהיר עוד כי השאלה איננה האם אפשרי היה לבדוק את הגפיים, אלא האם צריך היה לעשות כן כדבר שבשגרה. לשאלה אחרונה זו השיב בית המשפט בשלילה. בית המשפט מצא כי “על פי חומר הראיות, ד”ר קמפף עשה את כל מה שנהוג לעשות בזמנים הרלוונטיים”, והוסיף: בידע הרפואי ובפרקטיקה הרפואית שהיתה נוהגת בשנות השמונים, רופא סביר אשר מקבל תמונת מצב כפי שראינו כאן, לא היה מבצע בדיקות אולטרא-סאונד על מנת לשלול דבר שאין מקום לחשוד בקיומו אצל התובעת, וכל התלונות על אי ביצוע בדיקות אלה אין להן מקום. אני בדעה, כי בהעדר אינדיקציות לקיומם של פגמים גנטיים בהיסטוריה המיילדותית של התובעת, וגם בגין נדירות הופעת מום של העדר כף יד (אחד למאה אלף או חמשה למאה אלף לידות) גם היום אי ביצוע בדיקת אולטרא סאונד על מנת לבדוק אם יש לעובר כף יד או אצבעות, לא נח] ]>

For those of you who are on https://writemypaper4me.org your game with today’s tech tools, give these a look anyway you’ll get a good laugh out of some of them