פיגור שכלי- הפסקת הריון- רשלנות רפואית?

 

(חי’) 1134/06 שהאב עודאי נ’ ד’ר עדי דוידזון (מחוזי; מנחם רניאל; 26.05.2010) – 52 עמ’

התובע 1 (להלן: התובע) יליד 12/95 סובל מלידתו, כנטען, מ-פיגור שכלי ו-קשיי קואורדינציה על רקע תסמונת גנטית. לטענת התובעים, הנתבעים התרשלו בכך שלא שלחו את אם התובע-התובעת 2 (להלן: התובעת), לסריקת מערכות, ובכך שללו מהורי התובע את האפשרות לגילוי ממצאים במוח העובר, וכן ממצאים מורפולוגיים חיצוניים, המצביעים על סבירות גבוהה לכך שהעובר עלול ללקות ב-פיגור שכלי. בשל כך, טוענים התובעים, נשללה מהורי התובע הזכות לבקש את הפסקת ההריון, וקמה לתובע הזכות לתבוע בגין ‘הולדה בעוולה’.

בימ’ש המחוזי דחה את התביעה ופסק כי אין חולק כי קיימת חובת זהירות בין התובעים לנתבעים בענייננו. השאלה היא האם נעשתה טעות והאם הטעות מהווה רשלנות אשר גרמה לנזק. אשר לטענת התובעים כי הנתבעים התרשלו הן באי הפניית התובעת לסקירת מערכות והן באי גילוי הטעות וכך נמנעה האפשרות לתיקון הטעות, נמצא כי התובעת נשלחה בשבוע 22 להריון לאולטרא סאונד הכולל סקירת מערכות כללית, שלא בוצעה. אשר לשאלה האם היה צורך לשלוח את התובעת לסקירת מערכות מוכוונת, לאור קרבת המשפחה בין הורי התובע, נמצא כי היה על הנתבע 1 לשלוח את התובעת לייעוץ גנטי שלאחריו אפשר שהייתה נשלחת התובעת לסקירת מערכות מוכוונת. נתבע 1 לא שלח את התובעת בשבוע 22, לייעוץ גנטי, ובכך התרשל. ואולם, התרשלות זו לא גרמה לנזק, ולכן אינה רשלנות; אי גילוי הטעות בשבוע ה-27 להריון מהווה התרשלות מצד הנתבעים, בהיותה הפרת חובה שהוטלה עליהם כבעלי מקצוע סבירים. האם התרשלות זו גרמה לנזק של התובע? על רופא להפנות את מטופליו לכל הבדיקות הנדרשות לפי הפרקטיקה המקובלת לצורך אבחון מצבם ואף ליידעם על בדיקות אפשריות במסגרת הרפואה הפרטית. לפי הלכות אלה, נתבע 1 נהג כראוי בהפנותו את היולדת לסקירת מערכות בשבוע ה-22 אולם מששבה ללא התשובה, היה עליו להפנותה בשנית, תוך שהוא מיידע את התובעת בדבר הבעיות העשויות להיות בבדיקה המאוחרת. אי ניהול מעקב תקין ושליחה חוזרת לבדיקות שלא נעשו נחשבת התרשלות לפי נוהלי נתבעת 2. לפיכך, נתבע 1 התרשל כשלא שלח את התובעת לבדיקת סקירת אברים בשבוע 27 להריון.

באשר לקשר סיבתי, התובעים נכשלו בהוכחה שאילו נעשתה סקירה בשבוע 22, הייתה מאובחנת פורנצפליה שאובחנה בתובע לאחר הלידה. לכן, בהעדר קשר סיבתי, אין רשלנות במעשי הנתבעים בשבוע 22. לעומת זאת ניתן היה לגלות את הפורנצפליה בשבוע ה-27 להריון, לו הייתה מתבצעת בדיקת סקירת מערכות במועד זה. אשר לשאלה מהו הנזק שנגרם מאי ביצוע סקירת אברים בשבוע 27, דן בימ’ש בשאלה האם לו היו הנתבעים מגלים את הטעות, כך שהתובעת לא ערכה בדיקת סקירת מערכות ומפנים אותה שנית לעשותה, ולו הייתה נצפית פורנצפליה, אף בשליש השלישי להריון, הייתה התובעת מבקשת הפסקת הריון וזכאית לכך. בעניין זה הוכח כי ההורים היו מבקשים להפסיק את ההריון גם בשבוע 27, אך לא הוכח כי ועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת הפסקת הריון בטרימסטר השלישי. לכן, דין התביעה להידחות, מאחר שלא הוכח שאם הייתה מאובחנת פורנצפליה בשבוע 27, היה ההריון מופסק בשלב זה.

אשר לשאלה האם הייתה הולדה בעוולה, אין לומר כי במצבו של התובע טוב מותו מחייו והוא אינו נופל בגדר המקרים חריגים בהם הכירו בתי המשפט בעילת הולדה בעוולה, לפיכך נדחתה התביעה בעילה זו. אף על פי כן, עמד בימ’ש על היקף הפיצוי בעילה זו וקבע כי לו הייתה קמה לתובע עילה זו היה זכאי הוא לפיצויים בגין עזרת צד ג’, שכר טרחת אפוטרופוס לניהול ענייניו, נזק לא ממוני בגין כאב וסבל לתובע 1 בלבד, (להבדיל מלהוריו), ולתשלום בגין הפסדי שכר, בניכויים שונים.

 

 

פנקוני אנמיה A רשלנות רפואית

לצערי בתי חולה בפנקוני אנמיה מסוג A.  אני לא חושבת שהיתה רשלנות רפואית.- אולי אני לא מבינה….
בכל מקרה אספר בקצרה.
נועה בת שנתיים ושמונה – אובחנה לפני חצי שנה.
ביצעתי את כל הבדיקות הגנטיות שביקשו לפני ההירון.
לא עשיתי את A כי לא ידעתי שיש לי צד מרוקאי במשפחה.
(בהריון השני השמתי מידע גנטי וביצעתי בדיקה לפנקוני מסוג A ויצאתי שלילית כלומר גם אם הייתי עושה אותה לפני ההריון של בתי החולה התשובה היתה שלילית.
ההריון נגמר בהפלה עקב מום בכליות – שכנראה קשור לאנמיה)
כלומר אם הייתי עושה את הבדיקה לפני בתי החולה גם לא הייתי יודעת שאני נשאית .
חשוב לציין שהרי גם בעלי מסתבר נשא של פנקוני מסוג A (אחרת לא היתה ליבת חולה) אבל עדיין לא ביקשו ממני לעשות את הבדיקה בהריון הראשון.
נאמר לי שבארץ בודקים רק מה שנפוץ. רק סוג מוטציה אחד מתוך הרבה שיש. ולבת שלי יש משהו לא נפוץ ולכן לא עלו על זה- כי לא חיפשו את זה.
בזמן ההריון שלה היא היתה קטנה החל משבוע 20 . ביצעתי שקיפות סקירות ומי שפיראקו לב עובר והכל היה תקין. חוץ מהגודל
אמרו שזאת כנראה בעיה בשיליה שאולי לא מתפקדת- אך למרות זאת בבדיקות ראו שיש זרימה טובה בורידים ועורקים.
זהו בגדול
בנחלה לא פשוטה ונועה תצטרך לעבור השתלת מח עצם וחוצ מז ה צפויים לה גידולים סרטנייםואורח חיים קצר.
ברור לי שאם הייתי יודעת שיש סיכוי לבעיה כזאת- לא הייתי יולדת אותה למרות כל האהבה לילדה המקסימה שיש לי.

פיגור שכלי- רשלנות רפואית?

פיגור שכלי

פיגור שכלי הוא נכות המאופיינת במגבלות משמעותיות בתפקוד השכלי וגם בהתנהגות המסתגלת כפי שהיא באה לידי ביטוי במיומנויות הנדרשות להסתגלות: התפיסתיות, החברתיות והמעשיות.  נכות זאת – מקורה – לפני גיל 18.

הגורמים לפיגור מתחלקים ל 3 קבוצות:

1. גורמים ביולוגים.

א. הפרעות כרומוזומליות
ב. גורמים גנטיים /תורשתיים

2. גורמים פיזים.

א. פגיעות לפני לידה
ב. פגיעות בזמן הלידה
ג. פגיעות אחרי לידה

3. גורמים סביבתיים.

מתן תמיכות אישיות ומתאימות לאורך תקופה מתמשכת אמור לשפר את תפקודו של אדם עם פיגור שכלי. 
שלושת ההיבטים בהגדרה זו: א. מגבלה בתפקוד השכלי, ב. מגבלה בהתנהגות המסתגלת, ג. קיום הנכות לפני גיל 18, הם תנאים הכרחיים ויבהרו בהמשך. אין אפשרות לקבוע שאדם מתפקד ברמה של פיגור שכלי על פי תנאי אחד בלבד, כל אחד משלושת התנאים הוא שווה ערך. באיסוף המידע לקביעת רמת התפקוד, סוגי התמיכה, אינטנסיביות התמיכה ודרכי ההתערבות יש להתחשב בכל חמשת ההנחות המהותיות. 

בישראל הוגשו תביעות רבות של רשלנות רפואית בגין פיגור שכלי.

מדובר על מקרים בהם ההורים טוענים כי ניתן היה לגלות פגור שכלי במהלך ההריון ולהביא לסיומו, או לחילופין שהפיגור נגרם עקב רשלנות בלידה, בשל התעלמות מקיומה של מצוקה עוברית

תביעת רשלנות רפואית של פיגור שכלי יכולה, במידה ומתקבלת ע”י בית המשפט, להגיע לסכומי פיצויים של מיליוני ש”ח. גובה הפיצוי תלוי בגומרים כגון הוצאות רפואיות, סיעודיות ואחרות, כאב וסבל וכדומה.

לשאלות בנושא הגשת תביעת רשלנות רפואית של פיגור שכלי, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון, שותפה במשרד עורכי דין נבו-מולסון, המייצג מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net

Source data can easily be changed and you can even include audio or video files, which would be go to this portal cheap essays added through an insert from url feature

פיגור שכלי- רשלנות רפואית?

פיגור שכלי– מומים מולדים- פגמים גנטים- לידה רשלנות- אפשרויות פיצויים

פיגור שכלי– האם מאפשר תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה?

למרות שפיגור שכלי הוא תופעה מוכרת כבר מתקופות קודמות של התרבות האנושית, אין עדיין הסכמה מוכרת ויחידה לגבי הגדרתה. מה שמצביע על אופייה המורכב ביותר של התופעה. 

לפי הגישה המקובלת היום, הסיבות לפיגור שכלי הם שילוב של גורמים ביו-רפואיים (הפרעות גנטיות), חברתיים, התנהגותיים (פציעה של האם) וחינוכיים (חינוך וגרייה מתאימה להתפתחות) הפועלים יחד. מבחינה סטטיסטית, בכל חברה, 0.5% מהאוכלוסייה הכללית הם אנשים עם פיגור שכלי ובעקבות כך, נחשבים לנזקקים לתמיכה במרבית תחומי החיים לאורך כל שנותיהם. 

בישראל, ההגדרה הרווחת לפיגור שכלי נקבעה ע”י המחוקק שגם עיגן בחוק את הטיפול באנשים עם פיגור שכלי, כדי להבטיח שבכל מצב החברה תקפיד להתייחס לצורכיהם המיוחדים. 

ההגדרה היא: “מפגר הוא אדם שמחמת חוסר התפתחות, או התפתחות לקויה של כושרו השכלי, מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול”.

פיגור שכלי מקורו בליקוי מוחי מולד, עקב אחת מהסיטואציות הבאות:

א. פיגור שכלי הנגרם לפני הלידה: 

ליקוי גנטי היכול לפגוע במערכת העצבים המרכזית. גורמים טראטוגנים במהלך ההריון, תזונה לקויה, מחלות הריון, תרופות, מצב נפשי של האם, עישון ואלכוהול, ליקוי בכרומוזום (תסמונת דאון). 

ב – פיגור שכלי בעת הלידה: 

ליקויים שנוצרו במהלך לידה כמו יצירת לחץ על הראש, חוסר חמצן, סיבוכים במהלך הלידה או זיהומים שעברו אל העובר דרך תעלת האגן. 

ג – פגור שיכלי לאחר הלידה: 

ליקויים שנוצרו אחר הלידה בגלל תאונה, מחלות זיהומיות, חומרים רעילים (עופרת), מחלות מטבוליות (נחושת) וגידולים במוח.

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין פיגור שכלי אשר נגרם עקב רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בהריון. על מנת להגיש תביעת רשלנות שכזאת, יש לצרף לכתב התביעה, חוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום הרלבנטי אשר יתאר מתי ניתן וצריך היה לזהות את הפיגור השכלי במהלך הההריון, או לחילופין, מדוע נגרם הפיגור השכלי עקב לידה רשלנית.

הורים לילדים הסובלים מפיגור שכלי יכולים לקבל פיצויים בשויי מיליוני שקלים. פיצוי זה מורכב מרכיבים כגון כאב וסבל, הוצאות טיפול וסיעוד, הוצאות רפואיות וכדומה.

על מנת לבדוק זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל:legal1@bezeqint.net

All the attention that moocs have been getting has also led have a glimpse at the weblink to the creation of a few infographics that focus on this popular education technology

פגיעה מוחית- פיגור שכלי- רשלנות רפואית

פגיעה מוחית– האם נגרמו עקב רשלנות רפואית בלידה?

עא 4744/05 פלונית,תקוה נעים,אורי נעים נ’ שירותי בריאות כלליתבבית המשפט העליון
ע”א 4744/05
בפני:
כבוד השופט א’ ריבליןכבוד השופטת מ’ נאורכבוד השופט א’ רובינשטייןהמערערים:
1. פלונית2. תקוה נעים3. אורי נעיםנ ג דהמשיבה:
שירותי בריאות כלליתערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת”א 441/99 מיום 29.3.05 (סגנית הנשיא – כתארה אז – גילאור)פסק דיןהשופט א’ רובינשטיין:א. (1) ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגנית הנשיא – כתארה אז – גילאור) מיום 29.3.05 בת”א 441/99, בגדרו נדחתה תביעת המערערים (המערערים 3-2 הם הורי המערערת 1 ויכונו להלן ההורים או האם והאב; המערערת 1 תיקרא המערערת) לפיצוי כספי בגין טיפול רפואי רשלני כנטען במערערת.
(2) עסקינן בפרשה אנושית מצערת. ביום 28.8.83 נולדה המערערת בבית החולים סורוקה בבאר-שבע במשקל 3,170 גרם. היה זה לאם היריון עשירי. ארבעה מהריונותיה הסתיימו בהפלה. ביום 30.8.83 שוחררה המערערת לביתה, כשמשקלה 2,740 גרם. בגיליון השחרור נרשם שמשקל הלידה היה 3,000 גרם. ביום 11.9.83 הובהלה המערערת לבית החולים כשהיא סובלת מהתייבשות חמורה. לאחר יומיים, בשל הקאות ויציאות מרתיות, צולמו דרכי המעיים, והועלה חשש לחסימת מעיים עקב התסמונת “וולוולוס” (חסימת מעיים חלקית). ביום 13.9.83 נותחה המערערת ונמצא כי המעי סובל ממלרוטציה (סיבוב הפוך) ללא פגיעה בו. המעי לא היה אסכמי ולפיכך לא נפתח ולא נכרת. יומיים לאחר ההתערבות הכירורגית סבלה המערערת משיעול שלווה בחיוורון, גלגול עיניים ותנועות רעד בידיים. עקב כך אושפזה במחלקת טיפול נמרץ. במהלך אשפוזה שם נזקקה להנשמה. ביום 29.9.83 נגמלה המערערת מן ההנשמה, וביום 23.11.83 שוחררה לביתה. בגיל 21 חודשים נתקפה המערערת בהתקף אפילפטי; לאחר מכן המשיכו לפקדה התקפים אפילפטיים חוזרים ונשנים. המערערת אושפזה פעמים רבות וקיבלה טיפול סטרואידי. בהמשך החלה המערערת לסבול מנסיגה התפתחותית ומהתקפי ניתוק ובהייה. מבדיקת M.R.I של המוח נמצא כי קיימת פגיעה מוחית. זו מתאפיינת כיום בפגיעה קוגניטיבית קשה, הפרעות התנהגותיות קשות, פיגור שכלי קשה, מאפיינים של התנהגות אוטיסטית ועוד. המערערת תלויה בזולת, אינה מודעת לסכנות, והיא זקוקה להשגחה מלאה.(3) ביסוד התביעה עמדה הטענה, כי המערערת סבלה מחסימת מעיים מולדת שניתן היה לגלותה בטרם שוחררה מבית החולים. רישום המשקל השגוי בגיליון השחרור יצר מצג לפיו ירדה המערערת במשקלה בשיעור פחות מ-10%, קרי שיעור ירידה המצוי במתחם הנורמה, והרי תינוקות יורדים במשקלם בימיהם הראשונים, בעוד שלמעשה ירדה במשקלה בשיעור של 13.6%. על המשיבה היה – כך נטען – לערוך בירור לפשרה של הירידה החריגה במשקל, ולוא אכן ערכה בירור שכזה, לרבות בדיקות מתאימות, היה ניתן עירוי למערערת והייתה נמנעת ההתייבשות החמורה שגרמה לנזק המוחי. המערערים הגישו חוות דעת רפואיות של פרופ’ ק’ גויטיין, מומחה בטיפול נמרץ ילדים, וד”ר א’ שחר וד”ר פ’ לרמן, מומחים לנוירולוגית ילדים. מטעם המשיבה חיוו את דעתם פרופ’ ז’ ברזילי, רופא ילדים, וד”ר ר’ וייץ, נוירולוג ילדים. חשוב לציין כי ד”ר וייץ הוא אשר מצא בהגינותו, לאחר שכבר הונחו חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים, בהן נרשם כי משקל לידת המערערת היה 3,000 גרם, כי משקל לידתה של המערערת היה למעשה 3,170 גרם. המערערים העלו בפני בית המשפט המחוזי טענות שונות נוספות, לפיהן התרשלה המשיבה בטיפול הרפואי שנתנה למערערת לאחר שהתייבשה (האשפוז השני), אולם בכתב הערעור צימצמו המערערים את טענותיהם בנוגע לאשפוז אך לשאלת המועד למתן עירוי הנוזלים.ב. פסק הדין קמא(1) בית המשפט דחה את טענת המערערים לפיה היו למערערת לאחר לידתה יציאות מימיות בלבד וכי לא היה בגופה מעבר גזים, נוכח העדר תימוכין לכך בכתובים, (עובדה שגרמה לד”ר לרמן וד”ר שחר לחזור בהם מקביעה כזו). ביחס לטעות ברישום משקל הלידה בגיליון השחרור קבע בית המשפט כי ככל הנראה מקור הטעות בהעתקה שגויה ממסמכי חדר הלידה על ידי ד”ר סאבו, רופאת הילדים ששחררה את המערערת לביתה. לא נגרם למערערים “נזק ראייתי” ברישום שגוי זה, והמדובר בטעות, שלא הובילה להחלטה רפואית מוטעית. ד”ר סאבו העידה כי אפילו העתיקה אל-נכון את משקל הלידה, לא היה הדבר מונע את שחרור המערערת לביתה שכן מצבה הבריאותי היה טוב, וכי ישנם יילודים בריאים המפחיתים במשקלם שיעור זהה. בדומה, קיבל בית המשפט את עמדת פרופ’ ברזילי כי לא היה מקום לחשש לחסימת מעיים, נוכח מצבה הגופני הטוב והתוצאות החיוביות של הבדיקות הקליניות. לדבריו, לא היה מקום אף להורות על בדיקות נוספות או ליתן הנחיות מיוחדות להורים עובר לשחרורה, שכן אמה של המערערת היא “ולדנית מנוסה” (כך סבר אף ד”ר וייץ).(2) בית המשפט המחוזי תמך יתדותיו ברישום תוצאות בדיקה שנערכה למערערת ביום 5.9.83 בטיפת חלב, ממנה עלה כי העלתה 60 גרם במשקלה (אציין כי הגיעה ל-2,800 גרם לעומת 2,740 גרם ביום שחרורה מבית החולים, 30.8.83). כן נרשם באותו יום בתיק טיפת חלב: “צבע עור ורוד…מקבלת יניקה+תוספת ביקורת 11.9.83”. דבר זה אף סותר את גרסת אם המערערת (סעיף 7 לתצהירה), כי עם שחרורה מבית החולים לאחר הלידה אכלה המערערת “מעט מאוד, הקיאה את מה שאכלה והיו לה מעט מאוד יציאות וגזים”. בבדיקה מיום 11.9.83 בטיפת ח] ]>

Now, for owners go to my company of sonos speakers, even more good news has surfaced

טעויות אולטרסאונד, אולטרה סאונד רשלנות רפואית?

טעויות אולטרסאונד

איך להגיש תביעת רשלנות רפואית אם יש טעויות אולטרסאונד / סקירת מערכות

מאת עו”ד ענת מולסון

האם סקירת מערכות שמבוצעת על ידי קופות החולים בודקת את כל האיברים?

לא. סקירת מערכות המנדטורית היא חלקית ביותר – יש מערכות גוף שלא נכללות בבדיקת אולטרסאונד ביניהן הגפיים והפנים. האיברים שנבדקים הם מוח, לב ואיברים פניימיים.

מדוע יש מקרים כה רבים של אבחון שגוי בבדיקות אולטרסאונד?

בחלק מהמקרים הטעויות הן מיותרות ויכולות לנבוע ממאבחן לא מיומן או מבדיקה לא מעמיקה. “פספוס” התוצאה נובע פעמים רבות מהקצב המהיר והסדרתי של הבדיקות אשר מבוצעות בידי מאבחנים שהכשרתם ו/או יכולתם אינה תמיד מעולה. הגורם החשוב ביותר להצלחת אבחון אולטרה סאונד הוא איכותו של המאבחן.

על ידי מי מבוצעות בדיקות אולטרסאונד?

סקירת מערכות מוקדמת מבוצעת בין השבועות 17-22 על ידי רופא מומחה במילדות וגניקולגיה אשר עבר השתלמות של שנה לפחות ביחידת אולטרסאונד מוכרת. הסקירה השנייה מבוצעת בין השבועות 24-28 ואותה יכול לבצע טכנאי אולטרסאונד או רופא מומחה במילדות וגניקולגיה עם ניסיון של מעל חצי שנה.

מה קורה אם טכנאי אולטרסאונד מוצא מומים לכאורה?

כשטכנאי אולטרסאונד חושד בבעיה בזמן הבדיקה, הוא מערב את הרופא כשהיולדת עדיין תחת המכשיר.

מהן אבחנות אולטרסאונד השגויות הנפוצות?

אבחנות אולטרסאונד אותן מפספסים הן בדרך כלל שפתיים או חיך שסועים, מרחק לא נכון בין העיניים, מיקום לא נכון של האוזניים וזאת בעיקר משום שאזורים אלו כלל לא נסרקים בבדיקות הרגילות.

מה ההבדל בין סקירת מערכות ציבורית לפרטית?

סקירת מערכות ציבורית אורכת 15-10 דקות, ולעומתה סקירת מערכות פרטית – 45 דקות עד שעה. לעתים ניתן לבקש בכל סקירת מערכות פרטית בדיקה של אזורים שלא נסרקים בבדיקת אולטרסאונד ציבורית.

מתי יש עילה לתביעה על רשלנות רפואית?

אם הרופא או הטכנאי לא אבחן מומים בבדיקת אולטרסאונד אשר צריך היה לגלותם אילו נהג כרופא סביר, אזי קמה עילה לתביעה באופן עקרוני. גם הורים שלא קיבלו מידע על ההבדל הניכר בין הסקירות כבר זכו בעבר לפיצויים על רשלנות.

מה הסיבה לריבוי תביעות הרשלנות באבחון מומים בהריון בבדיקות אולטרסאונד?

אחת הסיבות היא כמובן שכיחותן של לידות ביחס לניתוחים ו/או טיפולים רפואיים אחרים. סיבה נוספת הינה התיישנות – שכן ניתן לתבוע עד הגיעו של היילוד לגיל 25. סיבה שלישית היא שלידה מהווה את אחד האירועים המשמעותיים בחייו של אדם, ולפיכך כל פגיעה בעובר נתפשת על ידי ההורה כבלתי נסלחת.

מהן התביעות השכיחות של מקרי סקירת מערכות?

רוב המקרים המסתיימים בתמותה או בנזק ליילוד מתרחשים במה שמכונה “הריונות בסיכון גבוה”, דהיינו, במקרים בהם ישנן הפלות קודמות של האם, מחלות כרוניות שלה, ניתוחים קיסריים או לידות מוקדמות קודמות, ריבוי עוברים, סוכרת הריונית וכדומה. את רוב הסימפטומים הללו ניתן לאבחן טרם הלידה, ולהזהיר את האם כי מדובר בהריון בסיכון גבוה יותר מהרגיל ולהותיר בידה את ההחלטה האם להמשיך בהריון או להפסיקו. הנזקים הם לרוב- שיתוק מוחין, פיגור שכלי, תיסמונת דאון, מומים שונים ועוד

מה עושים אם יש חשד שיש תביעת רשלנות רפואית?

יש לפנות ל עורך דין העוסק בתחום זה ולדאוג לאסוף את כל התיקים הרפואיים מתקופת מעקב ההריון ואת המסמכים הנוגעים למצבו הרפואי של התינוק. לאחר קבלת החומר יש לפנות למומחה בתחום הגניקולוגיה כדי לקבל תשובה לשאלה האם הייתה רשלנות באבחון המום.

אם התשובה חיובית, יש צורך בדרך כלל בחוות דעת של רופא/ים נוספים שיעריכו את הנזק שנגרם לתינוק ו/או להוריו. חוות דעת אלו יצורפו לתביעה שתוגש.

מהם הסכומים הנפסקים בתביעות של אבחון שגוי בבדיקת אולטרסאונד?

הסכומים לרוב גבוהים במיוחד לאור העובדה שהנזקים אשר נגרמו לתינוק ילוו אותו בדרך כלל לשארית חייו, ולכן ההוצאות שיידרשו לו ולהוריו נפרסות על פני תוחלת חייו של הילד (תסמונת דאון, שיתוק מוחי, פיגור שכלי).

לשאלות בנושא או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net או באמצעות טופס יצירת הקשר

פיגור שכלי – פיגור שיכלי- רשלנות רפואית?

פיגור שכלי

פיגור שכלי הוא נכות המאופיינת במגבלות משמעותיות בתפקוד השכלי וגם בהתנהגות המסתגלת כפי שהיא באה לידי ביטוי במיומנויות הנדרשות להסתגלות: התפיסתיות, החברתיות והמעשיות.  נכות זאת – מקורה – לפני גיל 18.

הגורמים לפיגור מתחלקים ל 3 קבוצות:

1. גורמים ביולוגים.

א. הפרעות כרומוזומליות
ב. גורמים גנטיים /תורשתיים

2. גורמים פיזים.

א. פגיעות לפני לידה
ב. פגיעות בזמן הלידה
ג. פגיעות אחרי לידה

3. גורמים סביבתיים.

מתן תמיכות אישיות ומתאימות לאורך תקופה מתמשכת אמור לשפר את תפקודו של אדם עם פיגור שכלי.
שלושת ההיבטים בהגדרה זו: א. מגבלה בתפקוד השכלי, ב. מגבלה בהתנהגות המסתגלת, ג. קיום הנכות לפני גיל 18, הם תנאים הכרחיים ויבהרו בהמשך. אין אפשרות לקבוע שאדם מתפקד ברמה של פיגור שכלי על פי תנאי אחד בלבד, כל אחד משלושת התנאים הוא שווה ערך. באיסוף המידע לקביעת רמת התפקוד, סוגי התמיכה, אינטנסיביות התמיכה ודרכי ההתערבות יש להתחשב בכל חמשת ההנחות המהותיות.

בישראל הוגשו תביעות רבות של רשלנות רפואית בגין פיגור שכלי.

מדובר על מקרים בהם ההורים טוענים כי ניתן היה לגלות פגור שכלי במהלך ההריון ולהביא לסיומו, או לחילופין שהפיגור נגרם עקב רשלנות בלידה, בשל התעלמות מקיומה של מצוקה עוברית

תביעת רשלנות רפואית של פיגור שכלי יכולה, במידה ומתקבלת ע”י בית המשפט, להגיע לסכומי פיצויים של מיליוני ש”ח. גובה הפיצוי תלוי בגומרים כגון הוצאות רפואיות, סיעודיות ואחרות, כאב וסבל וכדומה.

לשאלות בנושא הגשת תביעת רשלנות רפואית של פיגור שכלי, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון, שותפה במשרד עורכי דין נבו-מולסון, המייצג מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net