פגיעות עמוד שדרה / פגיעה בעמוד השדרה- רשלנות רפואית

פגיעה בחוט השדרה – רשלנות רפואית (SPINAL CORD INJURY) הוא נושא המאמר שלהלן.

 

קיימות פגיעות בעמוד השדרה מסוגים שונים המסווגות בהתאם לחומרת הפגיעה ולסוג הפגיעה.הפגיעה העצבית יכולה להוביל לאיבוד היכולות המוטוריות,ירידה או איבוד רפלקסים פרימטיביים והופעת רפלקסים פתולוגים וירידה פונקציונלית ביכולת התחושה עד כדי איבוד תחושה. הארגון האמריקאי לפציעות של חוט השדרה חילק את הפציעות על פי התגובות המוטוריות, כוח שריר, תקינות פעולות כיווץ והרפייה של כול שריר ושריר,תגובות למגע,דקירות,ורמת תחושה בכול מקטע עורי בגוף.האפקט של פגיעה בחוט השדרה תלוי בגורמים רבים אולם ניתן לחלקו לפגיעה מלאה ופגיעה חלקית של חוט השדרה.התסמינים בפגיעה המלאה של חוט השדרה יתבטאו באיבוד מלא של התפקוד הנוירולגי מתחת לנקודה בעמוד השדרה מאידך בפגיעה חלקית בעמוד השדרה תיהיה עדות לתחושה ו/או פעולות מוטוריות במקטעים נמוכים יותר מהמקטע בעמוד השדרה שם הוא נפגע.

 

מקרי רשלנות רפואית- פגיעה בעמוד השדרה


ספקטרום התוצאות של פגיעה רשלנית בחוט השידרה הוא רחב ונע החל מירידה קלה בתפקוד מוטורי ותחושתי ועד לשיתוק מלא של אזור בגוף, שפגיעה מהסוג הזה יכולה להוביל לאיבוד יכולת התנועה, איבוד יכולת השליטה על העצמונית על סוגרים,איבוד יכולת הנשימה העצמונית כתוצאה מפגיעת בעצבוב הסרעפת ועוד.

 

עילות לתביעה בגין רשלנות רפואית בעמוד השדרה

 

הסיבות המובילות למקרי רשלנות רפואית לפגיעות בחוט השידרה ובעקבות כך לתביעות הם ניתוחים ופעולות פולשניות אחרות המובילות שלא לצורך לפגיעה בעמוד השדרה. מצבים שונים הכוללים התיחסות לקויה לגורמי הסיכון בניתוח,חוסר או אי ביצוע בדיקות מתאימות לפני קיום הניתוח ובמהלכו, הכנה לא ראויה ולא מקצועית לניתוח,החלטה על בחירת שיטת לניתוח שאיננה מתאימה, אי ביצוע הניתוח בזמן על פי סיבה שאיננה מוצדקת או ללא סיבה,מנתחים לא מוסמכים או לא מקצוענים שאינם מורשים לבצע ניתוחים בחוט השדרה.

 

פסקי דין רשלנות רפואית פגיעות בעמוד השידרה

 

עקב רשלנות רפואית של הנתבע במהלך ניתוח גב שהובילה למחלה קשה של חוט השדרה הצווארי התובע קיבל 400 אלף שקלים עקב גרימת 100% נכות,עקב גרימת כאב וסבל,הצורך בתרופות הרגעה לזמנים קצרים, חוסר אפשרות לכופף את ברך רגלו הימנית,הצורך להתהלך עם מכשיר בנעל ימין,הזדקקות לעזרה לזולת והסיכוי שהוא יגיע לכסא גלגלים.

 

לשאלות בנושא רשלנות רפואית פגיעות עמוד השדרה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

רשלנות רפואית- עמוד שדרה / שידרה

רשלנות רפואית עמוד שדרה הוא נושא מורכב.

עמוד שדרה הוא החלק הקשיח במערכת שנושאת את משקל פלג הגוף העליון אצל בעלי החוליות וגוף האדם. עמוד השדרה של היילוד מכיל 33 חוליות, ואילו עמוד השדרה של המבוגר מכיל 26 משום שאצל המבוגר שתי חוליות התאחו לשתי עצמות נפרדות. מחלות ומצבים רפואיים רבים יכולים להיות קשורים בעמוד השדרה.

מקרי רשלנות רפואית עמוד שדרה

בעיות עמוד שדרה יכולות להיות בין היתר כתוצאה מחבלה או שבר, כתוצאה ממחלות (זיהומיות, ממאירויות, ושפירות), מחלות ניווניות, ועוד. אצל ילדים יכולה להיות עקמת שהיא עיוות בעמוד השדרה, כאשר החוליות המרכיבות את עמוד השדרה סוטות לצד ביחס לקו האמצע. הטיפול בבעיה בעמוד השדרה הוא כמובן לפי הגורם לה.

עילות לתביעה בגין רשלנות רפואית עמוד שדרה

• אבחון שגוי, היעדר אבחון, אבחון מאוחר של מחלות ובעיות בעמוד השדרה

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, מצב בריאותי טיפול תרופתי ועוד. כמו כן נדרשת עמידה מדוקדקת על התסמינים המתוארים על ידי המטופל וכן התרשמות הרופא.

• ביצוע הפרוצדורה בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המבחן שנקבעו במבחן הרופא הסביר

• היעדר הסכמה מדעת

• אי הפניה של המטופל לביצוע בדיקות כולל בדיקות דם, ובדיקות הדמיה- רנטגן, CT, ו MRI.

• רשלנות בפענוח תוצאות הבדיקות.

• אי ביצוע של מעקב אחר התאוששות המטופל ומצבו הרפואי.

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר

• סיבוכים בהרדמה

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית עמוד שדרה

התובע, יליד 1930, שם לב שהוא גורר את רגלו הימנית. התובע פנה לד”ר רוזנברג שמצא שהתובע סובל משיתוק ספטי חלקי בארבע גפיים. בבדיקה נוספת, ולאחר שבוצע צילום MRI, אבחן הרופא כי המקור הוא בהיצרות של עמוד השדרה הצווארי, ולכן הפנה את התובע לניתוח בעמוד השדרה אצל מומחה מסוים. התובע בחר שלא לפנות אל אותו מומחה ופנה לרופא אחר. הרופא אבחן פריצת דיסק בין החוליות הרביעית והחמישית של הצוואר. כמו כן הוסיף שלתובע היצרות של עמוד השדרה מעל ומתחת לפריצת הדיסק. כמו כן מצא הרופא שלתובע החזרים ערים מאד שמראים על פגיעה בעמוד השדרה. התובע אושפז לקראת הניתוח בבית החולים. שעתיים אחרי הניתוח נמצא שאין תנועה בכף הרגל הימנית והמליץ על טיפול בסטרואידים. עם המלצה זו יצא התובע מבית החולים. לבסוף הסתבר כי מדובר בשבירה של הציר של אחת הלמינות, והלמינה שנפלה לחצה על עמוד השדרה. סיבוך זה של הניתוח שכיח. מצבו של התובע לא חזר להיות כפי שהיה גם אחרי ניתוח נוסף. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 600,000 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית עמוד שדרה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית- ראומטולוג, אורטופד, עמוד שידרה, עמוד השדרה, השידרה, שדרה

בן 40 תובע מיליונים: לא יכול להתכופף או להתיישר בגלל רשלנות רפואית

מקרה זה עניינו שרשרת כשלים קשה של רופאי קופ”ח מכבי, בי”ח תל השומר ובי”ח אסף הרופא, אשר גרמה לאיחור של 7 שנים באבחון מחלה הגורמת לקישיון מוחלט של עמוד השידרה והמפרקים הקרויה “אנקילוזינג ספונדיליטיס”. חוסר תשומת לב, זילזול והעדר התייחסות לתלונותיו ולממצאים שהעלו בדיקות רבות אותן ביצע, הובילו לנזק אורטופדי חסר תקדים כאשר גבו נותר מקובע באופן קבוע, ללא כל יכולת יישור או כיפוף, כאשר לנזק זה גם נלווית פגיעה קשה בנשימה.

באמצעות באת כוחו, עו”ד ענת מולסון ממשרד נבו – מולסון, כתוצאה מהכיפוף שנוצר בגבו, הוא נותר היום במצב אומלל בו אינו מסוגל ללכת ליותר מכמה עשרות מטרים או לעמוד ליותר ממספר דקות. לאחר מספר דקות בודדות רגליו בוגדות בו, גורמות לו לחוסר יציבות ולנפילות חוזרות ונשנות. הוא אינו מסוגל להסתכל למעלה. כשהוא עומד- ראשו מופנה קדימה ולמטה והוא מסתכל כל הזמן על הרצפה. לאור מראהו החיצוני הקשה הנמצא כל העת במצב מכופף, מראה בולט לעין בחריגותו הקיצונית – הדבר מסב לו סבל ואי נעימות רבה בכל מפגש עם אנשים והוא נמנע ממפגשים חברתיים ומתבודד בביתו.

כמו כן, הוא אינו מסוגל לנסוע או לטייל- כל יציאה מהבית לבילוי במסעדה או בית קפה, מחייבת לוגיסטיקה כזאת שתאפשר הליכה פיזית, של לא יותר מכמה עשרות מטרים. בנוסף הוא מתקשה בלבישה, נעילת נעלים, גריבת גרביים וכל פעולות היומיום- הוא אינו יכול להחליף מנורה בבית, אינו יכול לסחוב את הקניות, אינו יכול לנקות או לשטוף כלים וכדומה. כל פעולה מפעולות חיי היום יום, המחייבת עמידה ישירה אינה אפשרית עוד כלל עבורו.

כתוצאה ממצבו הרפואי של התובע, ספגה חנות הנעליים שהייתה בבעלותו, הפסדים קשים מאוד, אשר הכניסו אותו ואת משפחתו לחובות כבדים, לחוסר יכולת לשלם את חשבונותיהם ולמצב בו הוא נדרש למכור את ביתו על מנת לשלם חלק מחובותיו, ולסגור את יתר החובות במסגרת חקירת יכולת אשר בוצעה בעניינו.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של פרופ’, מומחה בתחום ראומטולוגיה, אשר קובע כי הגורמים אשר טיפלו בתובע התרשלו באופן ברור ואיחרו בצורה ברורה ובמשך 7 שנים, לאבחן כי הוא סובל ממחלת האנקלוזין ספונדליטיס וכי האיחור המשמעותי באבחון המחלה גרם לנזק אדיר ובלתי הפיך לתובע.

המומחה קובע כי משנת 1998, ישנו תיעוד ברור לכאבי גב כרוניים וכאבי שרירים של התובע. לטענת המומחה, הרופאים לא ביצעו בדיקות פשוטות כמו צילומים של עמוד השדרה או בדיקות דם, כדי לרדת לפשר תלונותיו של התובע. באמצעות טיפול תרופתי כרוני ולימוד החולה מהי יציבה נכונה ותרגילי נשימה לשמירת התפשטות בית החזה, ניתן להוריד את רמת התהליך הדלקתי של המחלה ולעכב את התקדמותה תוך שיפור איכות החיים והתפקוד של החולה, במקביל לירידה בכאב.

עוד קובע המומחה כי לו היה נעשה אבחון נכון בשלב מוקדם, אז לכל היותר היה התובע מגיע לנוקשות של עמוד השדרה במצב נוח וללא עקמת נוקשה עובדה אשר היתה מאפשרת לו ללכת, לעמוד ולתפקד באופן סביר, מצב שנמנע לחלוטין היום. כמו כן ההפרעה הנשימתית ממנה היה סובל התובע הייתה פחותה בהרבה.

המומחה קובע כי התובע סובל מנכות של 100% בגלל קיבוע מוחלט של כל עמוד השדרה, 20% בגלל הגבלה בהתפשטות בית החזה והפרעה בתפקודי הריאה ו-15% בגלל הגבלה בתנועות כתף ימין.

התובע מבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצוי המוערך בעשרה מיליון ₪.

רשלנות רפואית בניתוחים

[wp_is_mobile]

רשלנות רפואית בניתוחים

חלק גדול מתביעות רשלנות רפואית המוגשות בארץ ובעולם הינן עקב רשלנות רפואית בניתוחים שונים.

רוצה לדעת מה הסיכויים והשווי של המקרה שלך? ניתן ליצור קשר עכשיו וחינם עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית בניתוחים, באמצעות פרטי יצירת הקשר  שלמעלה משמאל

הפעילות הרפואית הינה מורכבת ביותר ודורשת הן ידיעה של הצוות הרפואי אודות מצבו של החולה והן תיאום בין אנשי הצוות כגון- מנתחים, מרדימים, אחיות טכנאים וכדומה.

הנזק עלול להיגרם, בין היתר, מביצוע כושל של טיפול פולשני או לחילופין מאי ביצוע הטיפול או השתהות בלתי סבירה במתן הטיפול, היוותרות גוף זר בגופו של החולה, ביצוע ניתוח או טיפול מיותר בהעדר התוויה רפואית, כשל במהלך הרפואי לאחר הטיפול הפולשני.

על המגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח, להוכיח כי הרופא לא נהג כ”רופא סביר”, דהיינו, כי הרופא, “לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שרופא סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות”.

הפסיקה קובעת, כי אמת-המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם והכול – בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה.

בתביעות רפואיות בתחום ניתוחים, מתעוררת לא אחת שאלת ההסכמה של החולה לטיפול, כאשר ביהמ”ש נדרש לבחון האם ניתנה הסכמתו המודעת של החולה לניתוח, האם הוסברו לו הסיכויים להצלחתה מחד והסיכונים בביצועה מאידך, האם פורטו בפני החולה אופציות טיפוליות אחרות, ניסיונו והכשרתו של המנתח וכד’, לעיתים גם אם הרופא לא התרשל בעצם ביצוע הניתוח, אך הפר את חובת גילוי הסיכונים לחולה- ניתן לזכות בתביעת הרשלנות הרפואית.

תחומי רפואה בעיקריים הם נתגלו מקרי רשלנות רפואית בניתוחים:

  • קרדיולוגיה– ניתוחי לב, צינתורים, ניתוחי מעקפים ועוד.
  • אורטופדיה– ניתוח עמוד שדרה, ניתוח גב, ניתוחי ברך, החלפת מפרקים ועוד.
  • ניתוחים פלסטיים- הגדלת חזה, הקטנת שד, ניתוחי אף, ניתוחי לייזר ועוד.
  • נוירוכירורגיה- ניתוחי ראש/ מוח וכדומה
  • לידה- ניתוחים קיסריים, לידת ואקום, לידת מלקחיים ועוד

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון נייד 0524787850 או בשיחת חינם 1800200807 או במייל: [email protected] 

[not_mobile]

 

רשלנות רפואית בניתוחים

חלק גדול מתביעות רשלנות רפואית המוגשות בארץ ובעולם הינן עקב רשלנות רפואית בניתוחים שונים.

רוצה לדעת מה הסיכויים והשווי של המקרה שלך? ניתן ליצור קשר עכשיו וחינם עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית בניתוחים, באמצעות פרטי יצירת הקשר  שלמעלה משמאל

הפעילות הרפואית הינה מורכבת ביותר ודורשת הן ידיעה של הצוות הרפואי אודות מצבו של החולה והן תיאום בין אנשי הצוות כגון- מנתחים, מרדימים, אחיות טכנאים וכדומה.

הנזק עלול להיגרם, בין היתר, מביצוע כושל של טיפול פולשני או לחילופין מאי ביצוע הטיפול או השתהות בלתי סבירה במתן הטיפול, היוותרות גוף זר בגופו של החולה, ביצוע ניתוח או טיפול מיותר בהעדר התוויה רפואית, כשל במהלך הרפואי לאחר הטיפול הפולשני.

על המגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח, להוכיח כי הרופא לא נהג כ”רופא סביר”, דהיינו, כי הרופא, “לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שרופא סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות”.

הפסיקה קובעת, כי אמת-המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם והכול – בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה.

בתביעות רפואיות בתחום ניתוחים, מתעוררת לא אחת שאלת ההסכמה של החולה לטיפול, כאשר ביהמ”ש נדרש לבחון האם ניתנה הסכמתו המודעת של החולה לניתוח, האם הוסברו לו הסיכויים להצלחתה מחד והסיכונים בביצועה מאידך, האם פורטו בפני החולה אופציות טיפוליות אחרות, ניסיונו והכשרתו של המנתח וכד’, לעיתים גם אם הרופא לא התרשל בעצם ביצוע הניתוח, אך הפר את חובת גילוי הסיכונים לחולה- ניתן לזכות בתביעת הרשלנות הרפואית.

תחומי רפואה בעיקריים הם נתגלו מקרי רשלנות רפואית בניתוחים:

  • קרדיולוגיה– ניתוחי לב, צינתורים, ניתוחי מעקפים ועוד.
  • אורטופדיה– ניתוח עמוד שדרה, ניתוח גב, ניתוחי ברך, החלפת מפרקים ועוד.
  • ניתוחים פלסטיים- הגדלת חזה, הקטנת שד, ניתוחי אף, ניתוחי לייזר ועוד.
  • נוירוכירורגיה- ניתוחי ראש/ מוח וכדומה
  • לידה- ניתוחים קיסריים, לידת ואקום, לידת מלקחיים ועוד

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון נייד 0524787850 או בשיחת חינם 1800200807 או במייל: [email protected] 

[/wp_is_mobile]