רשלנות רפואית- עיוורון

רשלנות רפואית עיוורון הוא נושא המאמר שלהלן.

עיוורון הוא נכות הבאה לידי ביטוי בחוסר יכולת ראייה. עיוורון יכול להיות מולד ויכול להיות כתוצאה ממחלה, תאונה, או סיבוך של פרוצדורה רפואית. עיוור הוא מי שאינו מסוגל לראות אפילו אור. בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים כדי לפתח עזרים טכנולוגיים שיוכלו לסייע לעיוורים. בניגוד לדעה הרווחת רוב האנשים שמתפקדים כעיוורים מוחלטים הם בעלי אחוז ראייה מסוים.

מקרי רשלנות רפואית עיוורון

עיוורון יכול להיגרם כתוצאה מסיבוכים של מחלות שונות או פרוצדורות רפואיות שונות שפוגעות בעצבי הראייה. כמובן שעיוורון יכול להיות גם כתוצאה מתאונות. לדוגמא, סוכרת שאינה מאוזנת פוגעת בכלי הדם הקטנים בעין, פגיעה שנקראת רטינותיה. רטינותיה יכולה לגרום לעיוורון כתוצאה מהפגיעה בכלי הדם בעיניים. גורם סיכון אחר לעיוורון שניתן לטפל בו הוא כמובן יתר לחץ דם, וגם יתר לחץ דם מוביל לפגיעה בכלי הדם הקטנים בעיניים, שיכולה להוביל לעיוורון. מסיבה זו מומלץ למי שסובל מסוכרת וכן מי שסובל מיתר לחץ דם להיבדק אצל רופא עיניים פעם בשנה. מחלה נוספץ היא מחלת הגלאוקומה שגורמת לפגיעה בעצב הראייה. טיפול תרופתי בזמן או טיפול כירורגי מדורג יכולים להציל את יכולת הראייה של החולה. חלק מגורמי הסיכון לגלאוקומה כוללים מחלות כגון סוכרת, ומחלות ניווניות.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית עיוורון

• אבחון מאוחר, היעדר אבחון, אבחון שגוי של הגורמים שהובילו לעיוורון

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני או להחמיר את מצבו.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל (הרבה מהמחלות שגורמות לעיוורון הן מחלות של הגיל המבוגר כגון גלאוקומה, מחלות ניווניות של הרשתית, או יתר לחץ דם), רקע בריאותי (ישנן מחלות שהן גורמי סיכון להתפתחות של עיוורון), ועוד. נדרשת בדיקה על ידי רופא עיניים על מנת לאתר מחלות או פגיעות בעיניים.

• רשלנות במתן תרופות לטיפול בגורמי העיוורון מבחינת סוג ומינון ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר

• היעדר הסכמה מדעת לניתוח שסיבוך אפשרי שלו הוא פגיעה בראייה

• ביצוע פרוצדורה רפואית בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המבחן שנקבעו במבחן הרופא סביר (התרשלות בביצוע ניתוח וכתוצאה מכך פגיעה ביכולת הראייה של המטופל)

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית עיוורון

ז.ש. נ’ שירותי בריאות כללית- התובע הגיש תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון מאוחר של מחלת הגלאוקומה שגרמה לו לעיוורון. התובע התלונן בפני הרופאים על טשטוש ראייה והתקפים של ראיית צבעים בצבעי הקשת. הרופאים התרשלו בכך שלא ביצעו לתובע את הבדיקות הנדרשות שהיה צורך בביצוען. כמו כן הרופאה התרשלה לא רק באבחון הגלאוקומה אלא גם באבחון סוג הגלאוקומה שבו לקה התובע. הנתבעת חויבה בתשלום פיצויים לתובע בסך של 1,166,930 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית עיוורון, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית בניתוח לייזר בעיניים להסרת משקפיים

רשלנות רפואית- ניתוחים להסרת משקפיים, ניתוח לייזר

תביעה בסך מיליוני שקלים על רשלנות רפואית בניתוח לייזר

רק בתום הניתוח, בעודו שוכב על שולחן הניתוחים, הוגש לתובע טופס הסכמה לניתוח, מבלי שהוסברה לו מהות הטופס. 

בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, טוען התובע, באמצעות באי כוחו עו”ד ענת מולסון ועו”ד טל נבו, כי ההדרדרות הקשה במצב הראייה שלו והפגיעה הקשה ביכולתו לעבוד ולנהל חיים תקינים, נגרמו כתוצאה מטיפול רשלני ותקיפה של רופאי מכון רואים 6/6.

התובע, נשוי ואב לילדים בן 40, תובע את מכון רואים 6/6 ואת רופאיו בסכום של למעלה מ-2.5 מיליון ש”ח, בטענה כי הוא מתקשה לראות וכי אינו יכול לעשות שימוש במשקפיים בשל הניתוח שבוצע בשתי עיניו ושאמור היה לבטל את רוחק הראייה שלו וכי למעשה הביאו אותו לחוסר ראייה כמעט מוחלט.

מכתב התביעה, עולה בין היתר, כי בעקבות מודעת פרסומת שראה התובע ושכותרתה “שלושים שניות והמשקפיים בסל”, הוא פנה למכון רואים 6/6. בבדיקות שנערכו, נתגלה רוחק ראייה קיצוני, אך חרף עובדה זאת הומלץ בחום לתובע ע”י הרופא ובעל המכון, לבצע ניתוח לייזר בעיניו, אשר במקרה הגרוע “יותיר רוחק רואי של 1.5 דיאופטר” לדבריהם.

בתאריך 15/07/99 עבר התובע, מבלי שחתם על טופס הסכמה לניתוח, ניתוח לייזר בשתי עיניו. רק בתום הניתוח, בעודו שוכב על שולחן הניתוחים, הוגש לתובע טופס הסכמה לניתוח, מבלי שהוסברה לו מהות הטופס.

למחרת הניתוח החל התובע לסבול מהפרעות ראיה קשות. התובע החל לראות “תמונות כפולות” בעינו השמאלית ולא היה מסוגל לראות ללא משקפיים, גם בעינו הימנית.

בתאריך 22/11/99, הגיע התובע למכון לצורך ה”תיקון”, עליו המליצו רופאי המכון. לאחר ביצוע ה”תיקון”, חש התובע שינוי נוסף משמעותי לרעה בראייתו, שהתבטא בכך שבעינו השמאלית החל לראות תמונות מפוצלות רבות ולא ברורות.

כיום, לאחר כ-4 שנים ממועד ה”תיקון” ולאחר בדיקות רבות במכון וע”י רופאים מהארץ ומחו”ל, התברר, כי נגרמה לתובע פגיעה קשה ובלתי הפיכה בקרנית עין ימין ובקרנית עין שמאל ולמעשה, ללא הרכבת עדשות מגע קשות, התובע אינו רואה כמעט לחלוטין, בשל עיוותים קשים בשתי העיניים.

התובע באמצעות עוה”ד ענת מולסון וטל נבו, טוענים, כי הניתוח וניסיון התיקון שלאחריו, בוצעו ללא כל הצדקה רפואית, ללא הסכמה מדעת, בצורה בלתי מיומנת ובלתי מקצועית וגרמו לנזקים קשים ובלתי הפיכים לעיניו של התובע.

פרופ’ יצחק בן סירה, מומחה ברפואת עיניים, שבדק את השתלשלות הארועים ציין בחוות דעתו לבית המשפט, כי: ההסברים שקיבל התובע לפני הניתוח היו לקויים ובאופן מכוון טושטשו בהם הסיכונים לאור היותו של התובע בקבוצת רחקי הרואי הקיצונית.

לדברי פרופ’ בן סירה, “לאור מספר הראייה בעיניים – רוחק ראיה קיצוני – טרם הניתוח, עצם ביצוע הניתוח הינו בניגוד להמלצות שהיו באותה התקופה ובניגוד למותר לפי ה-FDA האמריקאי.

“הניתוח בוצע ברשלנות ושלא במיומנות וללא מכשיר לייזר מתאים למצב העיניים של התובע טרום הניתוח.

“כתוצאה מהניתוח וה”תיקון” הפכה ראייתו של התובעת מוגבלת ביותר, והיא תלויה בחבישת עדשות מגע קשות, באמצעותם מתאפשרת ראיה למספר שעות מוגבל ביום, עקב סיבולת נמוכה לעדשות ויובש שנוצר בעיניים. כך גם משתנה ראייתו של התובע בבדיקות שנעשו לאורך היום. מאחר והתובע תלוי מחד גיסא בעדשות מגע לראייה, ואולם מאידך היא אינו מסוגל לחבשם ליותר ממספר שעות ביום הרי שהנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהניתוח וה”תיקון”, הביאו אותו לחוסר ראייה כמעט מוחלט”.

Dickson, it turns out, is a teenager living in a how to remove an invisible cell phone tracker neighborhood that surrounds melbourne, australia

תביעת רשלנות רפואית – התהליך – שאלות ותשובות

איך מתבצע התהליך של תביעת רשלנות רפואית?

תחילת טיפול משפטי בענין תביעות רשלנות רפואית הוא באיסוף ותיעוד כל החומר הרפואי מהמוסד הרפואי בו טופלת. תהליך זה נמשך בד”כ מספר שבועות. לאחר קבלת התיק הרפואי, מועבר החומר למומחה הרפואי המתאים לצורך בדיקה וקביעה האם יש “קייס” לתביעה משפטית. בירור השאלה אם יש עילת תביעת רשלנות רפואית, עלול להמשך מס’ שבועות נוספים.

במידה והרופא המומחה מחליט כי אכן יש אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית, יש צורך בקבלת חוות דעת רפואית אשר תצורף לתביעה. עד לקבלת חוות דעת עוברים מספר שבועות נוספים. לאחר שישנה חוות דעת מוכנה מכין עורך הדין את התביעה וגם כאן מדובר בכחודש עד להגשת תביעת רשלנות רפואית.

חוות דעת רפואית/משפטית צריכה להתייחס לשאלת הרשלנות הרפואית ולשאלת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה.

באילו תביעות רשלנות רפואית המשרד שלכם מטפל? 

רק בתיקים המוערכים במעל מיליון ש”ח, בהם נגרם נזק קשה ובלתי הפיך,  בעיקר בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון בעיות כגון סרטן, התקף לב, אירוע מוחי וכד’.

 

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת רשלנות רפואית?

אצל מבוגרים שנפגעו, יש להגיש תביעת רשלנות רפואית תוך 7 שנים לאחר המועד שמתגבשת עילת תביעה, כלומר המועד בו התגלה לנפגע כי יש קשר בין הנזק ממנו הוא סובל והאירוע הרשלני. לאחר מכן התביעה “מתיישנת” ולא ניתן להגישה למעט במקרים חריגים. מה שקובע לעניין ההתיישנות הוא מועד גילוי הנזק, אולם אם הנזק ניתן היה לגילוי על פי חוות דעת רפואית, והתובע התעלם מקיומו של הנזק הרי שמירוץ ההתיישנות לא יעלה על 10 שנים ממועד גילוי הנזק.

אם מדובר ברשלנות אצל ילדים, מרוץ ההתיישנות מתחיל משעה שהקטין הפך לבגיר, כלומר מתחיל בגיל 18 ומסתיים בגיל 25.

 

כמה זמן נמשכת תביעת רשלנות רפואית?

משך חיי תביעת רשלנות רפואית ממועד הגשתה ועד לסיומה בפשרה או בפס”ד, הוא בד”כ בין שנתיים לארבע שנים ולעיתים אף יותר. רוב המקרים מסתיים בפשרה בין הצדדים. אני משתדלת, בתיקים שבהם אני מטפלת, לקצר כמה שיותר את משך התביעה, על מנת למנוע המשך הסבל של הלקוח ולסייע לו לקבל פיצוי מקסימלי בזמן מינימלי.

 

אילו הוצאות יש בהגשת תביעות רשלנות רפואית?

ראשית חשוב לציין- במידה וזוכים בתביעה- מוחזרות לך כל ההוצאות ששילמת שיפורטו להלן.

ההוצאה העיקרית של מגישי תביעות רשלנות רפואית היא חוות דעת רופא מומחה. כאמור, לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ללא חוות דעת כזאת שמפרטת מה הייתה הרשלנות ומה הנזק שנגרם ממנה. עלות חוות דעת רפואית משתנה ממקרה למקרה, מתחום לתחום ומרופא לרופא. באופן כללי מאוד ניתן לקבוע כי מתחם המחירים נע בין 8,000 ש”ח ל- 15,000 ש”ח. הסיבה לעלות הגבוהה היא שאין הרבה רופאים המוכנים לכתוב חוות דעת על רשלנות של חבריהם למקצוע.

לפני שמשלמים סכום זה, הרופא המומחה בד”כ בודק את החומר המצוי בתיק הרפואי וקובע אם יש בכלל טעם במתן חוות דעת רפואית או שלדעתו אין “קייס” להגשת תביעת רשלנות רפואית. עבור בדיקה ראשונית זו של הרופא, תשלם בד”כ בין אלף לאלפיים ש”ח. במידה והרופא קובע שלא הייתה רשלנות- אין צורך כמובן לשלם על חוות דעת רפואית, מאחר ובמקרה כזה- לא תוגש תביעה

במידה ויוחלט כי יש “קייס” להגשת תביעת רשלנות רפואית, המומחה בד”כ מוריד מעלות חוות הדעת הרפואית, את הסכום ששילמת לו עבור הבדיקה הראשונה הנ”ל.

הוצאות נוספות שעל הלקוח לשלם לפני הגשת התביעה הן אגרת בית משפט (בין אלף לאלפיים ש”ח) ואיסוף מסמכים רפואיים מהמוסדות השונים- כמה מאות שקלים בדרך כלל.
 

מהו שכר טרחת עורך דין עבור תביעת רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית הינה תביעה מורכבת הדורשת מיומנות גבוהה וניסיון רב מצד עורך הדין המטפל בתיק. בישראל קייימים מעט מאד משרדי עורכי דין העוסקים אך ורק בתחום רשלנות רפואית וחשוב מאד לבחור עו”ד מאחד המשרדים הללו לטיפול בתביעתך, אחרת הסיכוי להפסיד בתביעה גדול יותר. עו”ד מנוסה בתחום יידע להמליץ לך לא להיכנס בכלל לתהליך של תביעה, אם יתברר לו שסיכויי הזכייה נמוכים, או שהנזק שנגרם קטן יחסית.

עורכי דין מטפלים בענייני תביעות רשלנות רפואית באחוזים מהפיצוי שמתקבל בסוף התביעה- בפשרה או בפס”ד. לרוב אחוזים אלו נעים, במשרדים מובילים בתחום, בין 25%-30% פלוס מע”מ מסכום הפיצוי. כאמור מומלץ מאד לא לתת את הטיפול בתביעתך לעו”ד שאינו עוסק אך ורק בתחום זה, גם אם שכר הטרחה שהוא דורש נמוך יותר, מאחר ובמקרה כזה סיכוייך לנצח פוחתים מאד או הפיצוי שתקבל יהיה נמוך. משרד מוביל בתחום יידע להשיג לך פיצוי גבוה יותר ובזמן קצר יותר. 
 

איזה פיצוי אפשר לקבל ע”י תביעת רשלנות רפואית?

נזקים זמניים, נזקים אסתטיים או נזקים לאנשים מבוגרים מאד- במקרים כאלו הפיצוי יהיה בגובה עשרות אלפי שקלים או קצת למעלה מכך- ואז אני בד”כ ממליצה לא להיכנס לתביעה שהיא כאמור תהליך ארוך ועם הוצאות ניכרות.

פיצוי של עשרות אלפי שקלים ניתן על נזקים קלים יחסית (בעיני בתי המשפט), כגון אסתטיים- קוסמטיים, בעיקר צלקות, טיפולי שיניים וכדומה, או במקרים שהיה נזק גדול יותר אך כעת הוא תוקן או נעלם. כמו כן, לצערי, בתי המשפט פוסקים פיצויים נמוכים במקרים של אנשים מבוגרים מאד שלא עבדו בזמן האירוע הרשלני ומצבם הרפואי היה לא טוב מלכתחילה.

בכל המקרים הנ”ל- שבהם לא כלכלי לנפגעים להגיש תביעה מאחר והפיצוי יהיה נמוך, קיימת אפשרות חלופית (שאין בצידה פיצוי אלא רק למנוע נזק דומה מאחרים או לעורר את המערכת)- להגיש תלונה למשרד הבריאות או לפנות לתקשורת כדי שתפרסם את המקרה. כמובן שיש עדיין אפשרות להגיש תביעה ולקבל פיצוי נמוך.

נזקים בלתי הפיכים בינוניים / קשים- במקרים של נזקים משמעותיים ובלתי הפיכים שכוללים בין היתר קיצור תוחלת חיים, כאב וסבל גדולים, הפסדי השתכרות, נכות קבועה או חלילה מוות- הפיצויים נעים בד”כ בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים, תלוי בגורמים רבים כגון גיל, עיסוק, גובה הנכות וכדומה.

 

לשאלות נוספות בנושא או להערכת סיכויי ושווי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד 

Check out the full conference schedule https://writemyessay4me.org here tlipad15

ניתוחים פלסטיים – רשלנות רפואית?

ניתוח/בניתוח פלסטי/קוסמטי- רשלנות רפואית בניתוחים/ניתוחים פלסטיים/קוסמטיים

רשלנות רפואית- ניתוחים קוסמטיים/פלסטיים

מאת עו”ד ענת מולסון

בשנים האחרונות התרבו מספר תביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית כנגד מנתחים פלסטיים ומרכזים רפואיים במסגרתם מבוצעים ניתוחים קוסמטיים כגון: ניתוחי לייזר להסרת משקפיים (לאסיק, LASIK, PRK), שאיבת שומן, קיצור קיבה, ניתוחי אף, שפתיים, אזניים, עפעפיים,  מתיחת פנים, מתיחת בטן, השתלת שיער, הקטנת שפתיים פנימיות, הצרת נרתיק, שחזור קרום בתולין, הגדלת שד/חזה/שדיים, הקטנת שד/ חזה / שדיים ועוד.

בתי המשפט מחמירים במיוחד במקרי רשלנות רפואית מתחום כירורגיה קוסמטית פלסטית וזאת בשל העובדה כי לא מדובר בניתוחי חירום או ניתוחים להצלת חיים. בשל כך קבעו בתי המשפט בישראל כי חובת הזהירות הנדרשת מצד הרופאים והמוסדות הרפואיים הינה גבוהה ביותר.

כך גם החובה להזהיר את הלקוח מפני כל הסיכונים האפשריים והחובה להחתימו על טופס הסכמה לניתוח המפרט את אותם סיכונים.

מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין ניתוח פלסטי או קוסמטי לא מוצלח?

חשוב לדעת כי לא כל ניתוח פלסטי שנכשל- מהווה אוטומטית עילה לתביעה משפטית. קיימת עילה לתביעה, באחד משני המקרים הבאים:

1. כאשר הייתה רשלנות בטיפול

כאשר מדובר ברופא שהעניק את הטיפול הטוב ביותר שהיה ידוע באותה עת ונגרם נזק לתובע – אין מקום לקבוע שהרופא התרשל. לא כל טעות תחשב כרשלנות. רק טעות שנובעת ממעשה או מחדל שיש בהם משום סטייה מהמקובל ומהסביר יחשבו כפעולה רשלנית.

מבחן מקובל המסייע לבית המשפט לקבוע אם הרופא התרשל הוא מבחן “הרופא הסביר”.

כאשר הוכח שהרופא נהג כפי שכל רופא סביר היה צריך לנהוג בנסיבות הענין, ובהתאם לידע הרפואי העדכני הקיים – אין לקבוע שהיתה רשלנות מצדו, בודאי לא כאשר הוכח שהוא פעל בזהירות ובמסירות. רק טעות בלתי סבירה תחשב להתרשלות.

החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להתאים לנורמות המקובלות אותה עת בעולם הרפואה, נורמות אשר באות לידי ביטוי בין השאר בידע הנתמך בספרות הרפואית העדכנית ובנסיון קודם.

2. כאשר בוצע ניתוח או טיפול רפואי מבלי שהוסבר לחולה כל הסיכונים הקיימים בניתוח זה

בהרבה מאד מקרים, אף אם הרופא לא התרשל, הרי שניתן לתבוע אותו בגין רשלנות רפואית, אם לא הסביר לחולה את הסיכונים הקיימים בסוג הטיפול או הניתוח שעליו לעבור, או בהיותו של הטיפול חדש יחסית או שישנן חלופות אחרות לניתוח זה.

סוגייה זו מכונה “הסכמה מדעת לטיפול” והיא מעוגנת בחוק זכויות החולה ובפסיקת בתי המשפט. חשוב לציין כי אף אם הוחתמת על טופס הסכמה לניתוח ובו מצויינים הסיכונים והחלופות, עדיין על הרופא להוכיח כי הסביר לך בעל פה ובאופן ברור את אותם סיכונים וחלופות ואם לא מצליח להוכיח זאת- סיכוייך לזכות בתביעה גבוהים.

על מנת להעריך את סיכויי התביעה, יש לאסוף את כל התיק הרפואי ולהתייעץ עם רופא מומחה בתחום הפלסטיקה, על מנת לקבוע האם הרופא או המכון הפרו את חובת הזהירות, נהגו לא באופן רפואי מקובל ומהו הנזק שמגרם כתוצאה ישירה מכך.

לדברי עו”ד ענת מולסון התביעות השכיחות ביותר בתחום הניתוחים הקוסמטיים נוגעות לרשלנות ב: ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, שאיבות שומן, הקטנת אף, הגדלת חזה או עיבוי הפין. בחלק מהמקרים נפסקו פיצויים בסך מאות אלפי ש”ח ואף למעלה מזה.

לשאלות בנושא או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net או באמצעות טופס יצירת הקשר

This is a platform that will help you https://paper-writer.org/ to create impressive presentations and other visual content that you’ll hardly believe you developed

ניתוחי לייזר בעיניים -רשלנות רפואית?

 

כיצד להגיש תביעת רשלנות רפואית על רשלנות רפואית בניתוח לייזר בעיניים- ניתוח עיניים להסרת משקפיים

מאת עו”ד ענת מולסון

ניתוח לייזר בעין

בשנים האחרונות הפכו ניתוחי לייזר בעיניים להסרת משקפיים, לניתוחים השכיחים ביותר בעולם המערבי. בישראל נחשב ניתוח זה לשני בשכיחותו, אחרי ניתוח קטרקט, עם יותר מ-15 אלף ניתוחים מדי שנה. הביקוש הרב לביצוע ניתוחי לייזר בעיניים להסרת משקפיים, הביא לפריחתם של מכונים חדשים שמבטיחים ניתוח קליל ללא סיבוכים. אך יש לזכור כי מדובר בניתוח לכל דבר ולא בהליך קוסמטי קל וחסר סיכון. הניתוח נקרא לאסק, LASEK, PRK, אפי-לאסיק, EPI-LASIK, סופר פ.ר.ק, ASA, או שמות מסחריים אחרים.

ניתוחי לייזר בעיניים להסרת משקפיים, נעשים בכמה טכניקות, שכולן מתקנות בעיות של ראייה למרחק, קוצר ראייה / אסטיגמציה (צילינדר):
PRK: לפי הטכניקה הזו קרן הלייזר פוגעת ישירות בקרנית.
LESIK: בשיטה זו בוצע הרופא שכבה דקה בקרנית, מקפל אותה ומשייף את הקרנית. לאחר מכן הוא מחזיר את השכבה למקומה.
LASIK: השיטה שהפכה לנפוצה ביותר בשלוש השנים האחרונות, ובה משולבות שתי השיטות הראשונות.
ניתוח לייזר על פני הקרנית לאחר הסרת שכבה עליונה- אפיתל.

ריבוי המכונים יצר שוק פרוץ. על פי החקיקה והפיקוח הקיימים בישראל, לא נדרש כל רישיון כדי לרכוש מכשיר לייזר, לפתוח מכון, להעסיק רופא ושתדלנים ולהבטיח הרים וגבעות. קיימת אווירה של תחרות על המטופלים הפוטנציאליים. התחרות נעשית בעיקר על ידי פרסום באמצעי התקשורת אך גם בשיטות אחרות: הפעלת שתדלנים, אנשי שיווק ומכירות וכן הפעלת קשרים עם חברות ביטוח ומוסדות בריאות המבטחים בביטוחים משלימים. גם רשתות האופטיקה נכנסו למשחק. לתחרות זו צדדים חיוביים, כמו הפצת ידע על המנתחים, הניתוח, המכשור והמכונים וכמובן הורדת מחירים. אך יש לזכור כי לתחרות זו גם צדדים שליליים, כמו הבטחות לא ריאליות שמעלות את ציפיות המנותחים. כמובן שברפואה, בכל פרוצדורה ניתוחית, אין כל אפשרות להבטיח הצלחה לכל החיים. מספר מרכזים מתאפיינים בתחרות לא הוגנת, בהפצת חצאי עובדות ובחוסר אמת בפרסום.

הגשת תביעת רשלנות רפואית לנפגעי ניתוחי לייזר בעיניים להסרת משקפיים:

ישנן תביעות רבות המוגשות כנגד המכונים לתיקון קוצר ראייה. רוב התביעות הינן במקרים בהם:

1. נותח אדם אשר על פי מצב ראייתו טרם הניתוח- אסור היה לנתח אותו (חולי גלאוקומה, קטרקט, קרטוקונוס, מחלת קרנית, ניוון של הרשתית, יובש קבוע, מספר לא יציב, חולי מחלות אוטו-אימוניות כמו לופוס ומחלות פרקים שונות, חולים בסוכרת קשה לרבות סוכרת אשר פוגעת בעיניים, נשים בהיריון, חולים במחלות כרוניות כגון: פסוריאזיס פעיל, סוכרת בלתי מאוזנת, סרטן פעיל, איידס, מי שהמרשם למשקפיים או עדשות המגע טרם התיצב, ועלול להשתנות לאחר הניתוח.

2.כאשר צריך היה להסביר לו על הסיכונים הקיימים באופן פרטני (הרגשת יובש, הצלחה חלקית בהורדת מספר המחייבת ניתוח נוסף או משקפיים, סינוורים המופיעים בעיקר באור עמום עם התרחבות האישון, סינוור שאינו ניתן לתיקון על ידי ניתוח כלשהו, פגיעה בשקיפות הקרנית עקב צלקות, שפשופים, דלקות עקב זיהומים, פגיעות ממשיות בקרנית עד כדי צורך בניתוח השתלת קרנית).

בתי המשפט מחמירים במיוחד במקרי רשלנות רפואית בניתוחים שאינם להצלת חיים כגון ניתוח לייזר בעיניים וזאת בשל העובדה כי לא מדובר בניתוחי חירום או ניתוחים להצלת חיים וחלק מהמטופלים מגיעים אף למצב של עיוורון או להשתלת קרנית.

בשל כך קבעו בתי המשפט בישראל כי חובת הזהירות הנדרשת מצד הרופאים והמוסדות הרפואיים הינה גבוהה ביותר. כך גם החובה להזהיר את הלקוח מפני כל הסיכונים האפשריים והחובה להחתימו על טופס הסכמה לניתוח המפרט את אותם סיכונים.

יחד עם זאת, חשוב לדעת כי לא כל ניתוח לייזר בעיניים להסרת משקפייפ שנכשל- מהווה אוטומטית עילה לתביעה משפטית.

על מנת להעריך את סיכויי התביעה, יש לאסוף את כל התיק הרפואי ולהתייעץ עם רופא מומחה בתחום עיניים, על מנת לקבוע האם הרופא או המכון הפרו את חובת הזהירות, נהגו לא באופן רפואי מקובל ומהו הנזק שמגרם כתוצאה ישירה מכך.

לשאלות בנושא ניתוחי עיניים בלייזר להסרת משקפיים/ ניתוח קטרקט, או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל:
legal1@bezeqint.net או באמצעות טופס יצירת הקשר שבראש העמוד משמאל

עו”ד נזיקין- עורך דין נזיקין- עורכי דין נזיקין

רשלנות רפואית בניתוחים

[wp_is_mobile]

רשלנות רפואית בניתוחים

חלק גדול מתביעות רשלנות רפואית המוגשות בארץ ובעולם הינן עקב רשלנות רפואית בניתוחים שונים.

רוצה לדעת מה הסיכויים והשווי של המקרה שלך? ניתן ליצור קשר עכשיו וחינם עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית בניתוחים, באמצעות פרטי יצירת הקשר  שלמעלה משמאל

הפעילות הרפואית הינה מורכבת ביותר ודורשת הן ידיעה של הצוות הרפואי אודות מצבו של החולה והן תיאום בין אנשי הצוות כגון- מנתחים, מרדימים, אחיות טכנאים וכדומה.

הנזק עלול להיגרם, בין היתר, מביצוע כושל של טיפול פולשני או לחילופין מאי ביצוע הטיפול או השתהות בלתי סבירה במתן הטיפול, היוותרות גוף זר בגופו של החולה, ביצוע ניתוח או טיפול מיותר בהעדר התוויה רפואית, כשל במהלך הרפואי לאחר הטיפול הפולשני.

על המגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח, להוכיח כי הרופא לא נהג כ”רופא סביר”, דהיינו, כי הרופא, “לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שרופא סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות”.

הפסיקה קובעת, כי אמת-המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם והכול – בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה.

בתביעות רפואיות בתחום ניתוחים, מתעוררת לא אחת שאלת ההסכמה של החולה לטיפול, כאשר ביהמ”ש נדרש לבחון האם ניתנה הסכמתו המודעת של החולה לניתוח, האם הוסברו לו הסיכויים להצלחתה מחד והסיכונים בביצועה מאידך, האם פורטו בפני החולה אופציות טיפוליות אחרות, ניסיונו והכשרתו של המנתח וכד’, לעיתים גם אם הרופא לא התרשל בעצם ביצוע הניתוח, אך הפר את חובת גילוי הסיכונים לחולה- ניתן לזכות בתביעת הרשלנות הרפואית.

תחומי רפואה בעיקריים הם נתגלו מקרי רשלנות רפואית בניתוחים:

  • קרדיולוגיה– ניתוחי לב, צינתורים, ניתוחי מעקפים ועוד.
  • אורטופדיה– ניתוח עמוד שדרה, ניתוח גב, ניתוחי ברך, החלפת מפרקים ועוד.
  • ניתוחים פלסטיים- הגדלת חזה, הקטנת שד, ניתוחי אף, ניתוחי לייזר ועוד.
  • נוירוכירורגיה- ניתוחי ראש/ מוח וכדומה
  • לידה- ניתוחים קיסריים, לידת ואקום, לידת מלקחיים ועוד

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון נייד 0524787850 או בשיחת חינם 1800200807 או במייל: anatmolson@gmail.com 

[not_mobile]

 

רשלנות רפואית בניתוחים

חלק גדול מתביעות רשלנות רפואית המוגשות בארץ ובעולם הינן עקב רשלנות רפואית בניתוחים שונים.

רוצה לדעת מה הסיכויים והשווי של המקרה שלך? ניתן ליצור קשר עכשיו וחינם עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית בניתוחים, באמצעות פרטי יצירת הקשר  שלמעלה משמאל

הפעילות הרפואית הינה מורכבת ביותר ודורשת הן ידיעה של הצוות הרפואי אודות מצבו של החולה והן תיאום בין אנשי הצוות כגון- מנתחים, מרדימים, אחיות טכנאים וכדומה.

הנזק עלול להיגרם, בין היתר, מביצוע כושל של טיפול פולשני או לחילופין מאי ביצוע הטיפול או השתהות בלתי סבירה במתן הטיפול, היוותרות גוף זר בגופו של החולה, ביצוע ניתוח או טיפול מיותר בהעדר התוויה רפואית, כשל במהלך הרפואי לאחר הטיפול הפולשני.

על המגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח, להוכיח כי הרופא לא נהג כ”רופא סביר”, דהיינו, כי הרופא, “לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שרופא סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות”.

הפסיקה קובעת, כי אמת-המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם והכול – בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה.

בתביעות רפואיות בתחום ניתוחים, מתעוררת לא אחת שאלת ההסכמה של החולה לטיפול, כאשר ביהמ”ש נדרש לבחון האם ניתנה הסכמתו המודעת של החולה לניתוח, האם הוסברו לו הסיכויים להצלחתה מחד והסיכונים בביצועה מאידך, האם פורטו בפני החולה אופציות טיפוליות אחרות, ניסיונו והכשרתו של המנתח וכד’, לעיתים גם אם הרופא לא התרשל בעצם ביצוע הניתוח, אך הפר את חובת גילוי הסיכונים לחולה- ניתן לזכות בתביעת הרשלנות הרפואית.

תחומי רפואה בעיקריים הם נתגלו מקרי רשלנות רפואית בניתוחים:

  • קרדיולוגיה– ניתוחי לב, צינתורים, ניתוחי מעקפים ועוד.
  • אורטופדיה– ניתוח עמוד שדרה, ניתוח גב, ניתוחי ברך, החלפת מפרקים ועוד.
  • ניתוחים פלסטיים- הגדלת חזה, הקטנת שד, ניתוחי אף, ניתוחי לייזר ועוד.
  • נוירוכירורגיה- ניתוחי ראש/ מוח וכדומה
  • לידה- ניתוחים קיסריים, לידת ואקום, לידת מלקחיים ועוד

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון נייד 0524787850 או בשיחת חינם 1800200807 או במייל: legal1@bezeqint.net 

[/wp_is_mobile]