רפואה גרעינית – רשלנות רפואית

רפואה גרעינית – רשלנות רפואית


מהי רפואה גרעינית?

רפואה גרעינית הינו ענף בתחום הרפואה וההדמיה הרפואית, המכונה גם איזוטופים. ברפואה גרעינית בודקים איברים ומערכות שונות בגוף, כגון: המוח, הלב, הראות, עצמות, בלוטות וכו’.. המטרה היא לאבחן מחלות והפרעות תפקודיות בדרך מהירה ומשוכללת בשלב מקדמי של המחלה. הבדיקות הגרעיניות מספקות מידע חשוב לצורך המשך טיפול ואבחון מצב המחלה. ברפואה גרעינית נעשות בדיקות שונות, לדוגמא: מיפוי לב לפני טיפולים כימותרפיים ומיפוי לב במאמץ להערכת תפקוד הלב. מיפוי עצמות העוזר לאבחן פגיעות אורתופדיות וגרורות, ומיפוי ראות המשמש לאיתור תסחיפים של קרישי דם. ברפואה גרעינית מטפלים גם בחומרים רדיואקטיביים במחלות שונות, כמו למשל טיפול עם יוד רדיואקטיבי בפעילות יתר ובסרטן של בלוטת התריס.

תהליך אבחון רפואה גרעינית

תהליך האבחון מכונה הדמיה, וכולל הזרמת כמות מועטה של חומר רדיואקטיבי לגוף. את החומר הרדיואקטיבי ניתן להחדיר לגוף בהזרקה , באמצעות שאיפה או נטילה דרך הפה. לאחר ספיגת החומר והתפשטותו בגוף מצלמים את האזור הנדרש בעזרת מצלמות מתקדמות. הצילום יכול להיעשות מיידית, וגם שעות או ימים בודדים לאחר מתן החומר. באמצעות הבדיקה מקבלים תמונה חדה וברורה של האזורים השונים בגוף. הבדיקות ברפואה גרעינית אינן אורכות זמן רב ואינן מלוות בסבל או כאב למטופל, אינן פולשניות, ועפ”י רוב אינן כרוכות בהופעת תופעות לוואי. חשוב להדגיש שכמות החומר הרדיואקטיבית נמוכה מאוד, והקרינה מועטה, ולכן התועלת המתקבלת מהבדיקה עולה לאין שיעור על הסיכון מפני חשיפה לקרינה.

רפואה גרעינית- סיכונים: 

כיוון שמדובר בהזרקת חומרים רדיואקטיביים לגוף, על אף הכמות המועטה, קיים חשש להופעת תופעת לוואי שונות, רק בטווח הארוך. הסיכונים בהחדרת חומרים אלו מתבטאים בעיקר לאחר שנים רבות. קיים חשש בעלייה של שכיחות סרטנים מסוגים שונים. מקרים אלו עלולים להתרחש רק לאחר טיפול ממושך בחומרים רדיואקטיבים במינונים גבוהים, והינם מאוד נדירים. סיכון נוסף קיים כאשר החולה צריך לבצע בדיקת מאמץ במקביל למיפוי, בעיקר שכיח במיפויי לב. עלולות להתרחש תופעות לוואי כתוצאה ממבחן המאמץ עצמו או מחומרים המוזרקים כתחליף למבחן המאמץ.

רשלנות רפואית רפואה גרעינית:

רשלנות רפואית בתחום הרפואה הגרעינית נדיר מאוד. מקרי רשלנות רפואית אפשריים הינם הזרקה של סוג חומר שונה מן הסוג שהחולה היה מיועד לקבל, או לחילופין הזרקה רבה מדי של החומר המיועד. במקרים אלו המטופל נחשף לקרינה מיותרת. אפשרות נוספת למקרה רשלנות רפואית הינה אבחון לא נכון של מחלות שונות. אולם קשה לדעת אם אכן היתה טעות באבחון ולכן נדיר לגלות טעויות מן הסוג.

פסק דין רשלנות רפואית רפואה גרעינית

חולה סבלה מבעיות לב שונות (יתר לחץ דם, פרפור פרוזדורים וכו’..) הופנתה לביצוע מיפוי לב במאמץ, בבית החולים רמב”ם מחלקה לרפואה גרעינית. בעלה תובע את עובדי המחלקה בגין רשלנות רפואית. במהלך בדיקת מאמץ החולה איבדה הכרה, נשימה ודופק. נגרם נזק מוחי קשה שנותר קבוע, ובתום אשפוז ארוך נפטרה. בדיקות מאמץ עפ”י רוב מופסקות כאשר המטופל מתלונן על עייפות או קושי. ביהמ”ש קבע שהרופאים עשו כל שביכולתם והחולה היתה חתומה על טפסים המאשרים כי מודעת לכל הסיכונים הכרוכים בבדיקה, במיוחד לאור מצבה הבריאותי הרעוע. במקרה זה התביעה נדחתה ולא נפסקו פיצויים לבעל המנוחה.

ת”א 15712/02

רשלנות רפואית בבדיקת סי.טי- בדיקת CT

רשלנות רפואית בבדיקת סי.טי הינה נושא מעניין.

ההתפתחות הטכנולוגית שחלה בשנים האחרונות משפיעה מאד גם על מדעי הרפואה. התפתחות זו מאפשרת הן גילוי מוקדם של מחלות והן מתן טיפול טוב יותר לחולים. יחד עם זאת, להתפתחויות אלו שמתרחשות במקביל לתהליכים נוספים יש גם צדדים שליליים. בדיקת CT היא בדיקת הדמיה של סריקה ממוחשבת באמצעות קרני רנטגן. הטכניקה החדשנית מאפשרת הפקה של תמונות באיכות גבוהה מאד והדגמה ברמת דיוק גבוהה של אברי הגוף הפנימיים. רמת הקרינה שנפלטת במהלך הבדיקה היא אומנם גבוהה אך לביצוע הבדיקה יש חשיבות יתרה פעמים רבות באבחון מדויק של הבעיה הרפואית.

רשלנות רפואית בהכנה לבדיקת CT

בדיקת ה CT איננה בדיקת נטולת סיכונים. בדיקת CT יכולה להתבצע עם חומר ניגוד וללא חומר ניגוד תלוי בבדיקה. חומר הניגוד מכיל יוד ולכן הבדיקה יכולה להיות מסוכנת למי שרגיש ליוד. בשל הקרינה וסכנת הפגיעה בעובר הבדיקה איננה מומלצת לנשים בהריון. חומר הניגוד יכול להיות מסוכן לבעלי בעיה בתפקוד הכליייתי משום שהוא עלול להחמיר את מצב הכליות. כמו כן בעלי מחלות לב, בעיות בבלוטת התריס וסוכרת נמצאים בקבוצת סיכון שעלולה לפתח רגישות ליוד. רגישות ליוד יכולה להוביל לתגובה אלרגית חריפה (אנאפילקסיס) ולכן יש לנקוט במשנה זהירות בביצוע הבדיקה.

יש צורך בהסרה של חפצי מתכת ומשאבת אינסולין לפני ביצוע הבדיקה. הזרקת חומר הניגוד והשתייה שלו יכולים לגרום לתחושה בלתי נעימה למטופל. אחרי הבדיקה יש להשאיר את החולה לתקופת זמן להמתנה על מנת לוודא שהוא לא מפתח תגובה אלרגית חריפה ליוד.

רשלנות רפואית בפענוח תוצאות בדיקת ה CT

רשלנות רפואית נפוצה היא רשלנות בפענוח תוצאות של בדיקות רפואיות. בבדיקת ה CT ניתן לסרוק איברים פנימיים שונים בגוף האדם ולזהות פגיעות באנטומיה ובזרימת הדם אליהם. רשלנות בפענוח התוצאות יכולה להיות הרת גורל משום שהיא עלולה להוביל לטיפול מוטעה בבעי

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בבדיקת סיטי CT

התובעת החלה לסבול בגיל 25 ובחודש שישי להריונה מהפרעות בראיה וכאבי ראש. התובעת פנתה לרופא משפחה בקופת החולים, ועקב ההחמרה במצבה פנתה יום למחרת לרופא הנשים שהפנה אותה לחדר המיון. בחדר המיון הוחלט על אשפוז במחלקה פנימית. בדיקת העיניים שביצעה התובעת לא הייתה תקינה. התובעת נשלחה לביצוע CT מוח שלא העלה ממצא מיוחד אך גם לא בדק את אזור בלוטת יותרת המוח. רופאת העיניים ומומחה הנוירולוגיה סברו כי התובעת סובלת מפפליטיס ולכן טופלה בסטרואידים. בית המשפט המחוזי קבע כי אי ביצוע בדיקת ה CT עם הכוונה לאזור בלוטת יותרת המוח עוד ביום אשפוזה של התובעת מהווה רשלנות רפואית. בית המשפט קבע כי ביצוע הבדיקה היה יכול להוביל לאבחנה של הגדלה של הבלוטה שהובילה בסופו של יום לאובדן הראייה.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בבדיקת CT ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון.

הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) רשלנות רפואית

הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) רשלנות רפואית

 

בדיקה זו נחשבת לאחת הבדיקות היקרות והיעילות ביותר בעולם הרפואה. בדיקה זו אינה מסוכנת כלל היות וגורמי הקרינה אינם קיימים כאן (בניגוד לבדיקת הסי.טי הקלאסית או בדיקה אחרת עם חשיפה לקרינה מסוג אחר).

 

בבדיקה זו המטופל נכנס לחלל מסוים שבתוכו קיים תהודה מגנטית. גלי רדיו החזקים פי 30,000 מהשדה המגנטי של כדה”א מופעלים על הגוף הנמצא בתוך המכונה. תהודה זו משפיעה על אטומי הגוף (אטומי המימן השכיחים בגופינו) ע”י שינוי המיקום של הגרעין. כאשר החלקיקים חוזרים למקומם הם שולחים גלי רדיו הנקלטים ע”י גלאי ומזוהים ע”י הפקת תמונה ממוחשבת. לפי העוצמה והמיקום של אותות אלה ניתן ליצור תמונה אותה ניתן לפענח.

 

הרקמה בעלת הכי פחות אטומי מימן כמו עצמות תראה כהה בתמונה, בעוד שהרקמה העשירה באטומי מימן כמו רקמות שומן תראה הרבה יותר בהירה.

 

על אותו עקרון ניתן לצלם כל איבר בגוף, כאשר הפקה מוצלחת של צילומים נתונה עדיין לאזורי המוח השונים, ברכיים, ובעיקר רקמות רכות.

 

בדיקה זו יעילה מאוד באבחון גידולים (שפירים או ממאירים) במוח וכן מאפשרת לבחון את רמת התפשטותם. כמו כן אבחון איסכמיה (חוסר חמצן) במצב של דימום מוחי, עקב שבץ או פגיעה מוחית, שינויים במוח כתוצאה מטרשת נפוצה, מחלות נוירולוגיות אחרות כגון פרקינסון, אלצהיימר והנטינגטון.

 

בעזרת בדיקה זו ניתן גם לבדוק את הלב ואת כלי הדם המקיפים אותו, כך ניתן לאתר פגמים בלב או שינויים בעובי שריר הלב לאחר התקף לב למשל. ניתן גם לאבחן איברים פנימיים אחרים כגון, המפרקים, עמוד השדרה ולעיתים גם את הכבד, הכליות והטחול.

 

אחד היתרונות של הMRI על פני הסי.טי מעבר להיעדר הקרינה המסוכנת היא העובדה שכאן ניתן לצלם כמעט מכל זווית כאשר בסי.טי הצילום נעשה בצורה הוריזנטלית (אופקית). ניתן גם לקבל אינפורמציה רבה מהבדיקה כאשר מסי.טי הידע המתקבל הוא יותר מצומצם. מכאן שרופא אשר הסתמך רק על בדיקת סי.טי לאבחון למרות שלא קיבל תוצאה חד משמעית מעמיד את חיי מטופליו בסכנה שכן האינפורמציה הרבה שניתן להשיג קיימת ע”י טכניקת ה MRI  ואין להסתמך אך ורק על בדיקת סי.טי כאשר זו אינה מלמדת רבות.

 

כך למשל, אם חולה מתלונן על כאבי ראש עורפיים למשל, סחרחורות, תחושות עילפון או אף פגיעה בראייה (טשטוש או ראייה כפולה) יש להפנותו לבדיקה זו כאשר הבדיקות הראשונות לא הניבו ממצאים ברורים. ייתכן ושוכן לו קריש דם מסתורי במוח אשר עשוי רק להתגלות באמצעות בדיקה זו על אף שבדיקות קודמות שללו את הימצאותו.

 

יש מקום להמליץ על בדיקה זו במיוחד לנשים צעירות אשר נמצאות בסכנה (כדי למנוע קרינה מיותרת למע’ המין הנקבית), לאור התופעה לעיל או תופעה אחרת (למשל הפרשה מוגברת של פרולקטין כתוצאה מגידול בבלוטת יותרת המוח). בדיקה זו אינה מסוכנת כלל (פרט אולי לשבועות ראשונים של ההיריון) ולכן מומלץ לבצעה במהירות מאשר לא להמליץ על בדיקות אחרות כלל או לשלוח לבדיקות שלא יאבחנו מעבר לכל ספק. הימנעות מהפנייה לבדיקה זו עלולה לגרום למותו של המטופל/ת במיוחד כאשר מדובר באיבר כה חיוני כמו המוח.

 

מה גם כאשר למטופל/ת יש רקע אונקולוגי מדאיג הרי שמומלץ לבצע בדיקה זו במקום אם לא בנוסף לבדיקות הנוספות השגרתיות באבחון גידולים. בדיקה זו מפוענחת לרוב ע”י רדיולוג מומחה לבדיקות הדמיה אך ישנם מקרים בהם נוירולוג או מומחה אחר לתחום המדובר צריך להצטרף לאבחנה ולדווחה בהקדם למטופל/ת. כמובן שאבחון לקוי גם יעמיד את הרופא בסכנה לתביעת רשלנות היות והעמיד את חיי מטופליו בסכנה ואף ייתכן וגרם נזק בלתי הפיך.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית הקשורה לבדיקת MRI ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל למעלה

 

סרטן הריאה – טיפולים כימורפיים

אתר רשת רפואה מדווח כי אירסה (gefitinib) הינו מעכב של האנזים תירוזין קינאז (Tyrosine kinase) בקולטן גורם הגדילה האפידרמלי (EGFR – Epidermal Growth Factor Receptor) שפותח כתרופה נוגדת גידולים חדשנית, בעלת מנגנון פעולה שהינו מדויק יותר ובעל פרופיל בטיחות טוב יותר בהשוואה לכימותרפיה.

סרטן הריאה הינו הגורם מספר אחת בעולם למוות כתוצאה מסרטן. בישראל, היארעות סרטן הריאה (לסוגיו השונים) הינה כ-1,600 חולים חדשים בשנה. למרות ההתקדמות בגילוי מוקדם ובטיפולים המקובלים, סרטן הריאה מסוג NSCLC (המהווה 85% מסרטני הריאה) מאובחן בדרך כלל בשלב מתקדם והינו בעל פרוגנוזה גרועה. הטיפולים הכימותרפיים המקובלים כיום אינם ממוקדים לתאי הגידול ואינם ייעודיים במנגנון התאי שלהם ובדרך כלל קשורים לרעילות גבוהה בטווח הקצר והארוך.

בגידולי ריאה מסוג NSCLC קיימות מוטציות ספציפיות בתירוזין קינאז שבגידול, ובאופן ממוקד וייחודי אירסה משפיעה בעיקר על התירוזין קינאז המוטנטי, ובאמצעות מנגנון זה מעכבת גדילה מואצת בתאים הסרטניים

רשלנות רפואית של מכון / מכוני רנטגן, MRI, סי טי

תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות בגין רשלנות רפואית של מכוני רנטגן.

נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות, הפרופ’ חיים הרשקו, מתריע מפני סכנה למטופלים בבתי החולים בשלב אבחון מחלתם במכוני ההדמיה. בדברים שנשא השבוע בכנס של המרכז האוניברסיטאי אריאל אמר הרשקו כי כשל בתקשורת בין גורמים בבית החולים עלול לגרום טעויות רפואיות. “מכון הרנטגן הוא האתר המסוכן ביותר בבית החולים, כי מופנים אליו חולים קריטיים לצורכי אבחון. חולה יכול לשהות שם עשר דקות עד שעה, ויש חולים שמצאו את עצמם שם ללא כל השגחה רפואית, לעתים לבדם ולעיתים רק עם קרוב משפחה”, אומר הרשקו.

לדבריו, “במחלקה רגילה יש רופאים ואחיות, אך ברנטגן אין תמיד צוות שמשגיח על מצבו של החולה. לעתים כדי לבצע בדיקות יש לתת למטופל סמי הרגעה שעלולים לדכא את מערכת הנשימה ודורשים זמן המתנה. הפתרון הוא להצמיד למכון הרנטגן אחות עם ציוד החייאה שתפקידה להשגיח אחר החולים”.

לפי הערכות איגוד הרדיולוגים, בישראל מבוצעים מעל לשני מיליון צילומי רנטגן בשנה, וכן כ-800 אלף בדיקות סי.טי ו-80 אלף בדיקות MRI במכוני ההדמיה בבתי החולים. בשנה הבאה אף הפעילות עשויה לגדול, בעקבות החלטה להכפיל את כמות מכשירי ה-MRI בבתי החולים ברחבי הארץ.

במקביל, בכנס רפואי שהתקיים שלשום ביוזמת ח”כ הד”ר רחל אדטו, הודיע סגן שר הבריאות יעקב ליצמן כי בכוונתו לחייב את בתי החולים להעביר למטופלים את כלל המסמכים עליהם הם נדרשים לחתום לפני טיפול רפואי, לרבות טופסי הסכמה מדעת. זאת, לדבריו, כצעד נוסף להגברת האמון במערכת הבריאות.

לפי נתונים שרוכזו לאחרונה במשרד הבריאות, מדי שבוע מוגשות כ-20 תלונות בטענה למחדלים בטיפול הרפואי, כאשר רק בנוגע לכאחת מהן ממונה ועדת בדיקה – סך הכל כ-50 ועדות חדשות בשנה. “חלק מהתלונות לא חמורות יחסית, למשל תלונה על יחס כלפי חולה או תור המתנה ארוך מדי, אולם ישנן תלונות כבדות משקל”, אומר הרשקו. לדבריו, כעשירית מהתלונות קשורות לאבחון מטופלים במכוני הרנטגן.

ב-2005 כבר הוגשה תוכנית עבודה להוספת תקני אחיות למכוני הדמיות ברחבי הארץ, במטרה להשגיח על החולים בזמן המתנתם וטיפולם במקום. התוכנית הכוללת מפתח לתקינת אחיות במכונים בהתאם לאורך המשמרות וכמות המכשירים, נערכה ביוזמת הרדיולוגים ובשיתוף רחל רווה ממינהל הסיעוד במשרד הבריאות, ונידונה במועצה הלאומית לדימות המייעצת להנהלת משרד הבריאות, אך נגנזה. לדברי יו”ד איגוד הרדיולוגים, הפרופ’ משה גרייף, “מעולם לא תוקננו אחיות במכוני רנטגן. העלנו את הנושא לדיון בעבר, אך לא אירע דבר. ישנן אחיות במכוני הרנטגן העוסקות בעיקר בצנתורים, והכנסת אחיות להשגחה על חולים היא השקעה כספית. חולים בדרגת סיכון אמורים להגיע כיום למכוני הדימות בליווי אחות או מתמחה וייתכן שישנם מצבים של חולים שאינם מושגחים כראוי”.

בספרות המדעית פורסמו בשנים האחרונות מאמרים הקוראים להגברת בטיחות הטיפול במכוני הדימות בבתי החולים. כך, למשל, מתארים חוקרים מאוניברסיטת וירג’יניה במאמר מספטמבר 2008, מטופל שהושאר ללא השגחה במכון הדימות בזמן שטכנאית הרנטגן הלכה להביא ציוד רפואי, אולם בניסיונו לקום לבדו מהמיטה – התהפך וניצל מפגיעה באורח פלא. בנוסף, מתואר במחקרם מטופל שהועבר לבית השימוש במכון הדימות, אולם לא מצא לבדו את האור, החליק על הרצפה ושבר את שתי רגליו.

“התאונות הטיפוליות הן מגיפה חדשה המתלווה לתחכום הגובר של שיטות הטיפול החדשניות והסכנות הכרוכות בהן”, אומר הרשקו, “מעבר להתייחסות האינדיווידואלית של הרופא המעורב, אני רואה את תפקידי בחשיפת כשלים ארגוניים ולהתריע על כך בפני הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ומחוצה לו”.

בישראל ישנם כבר כמה פסקי דין בגין איחור באבחון מחלות כגון סרטן ואחרות, שנובעות עקב רשלנות רפואית של מכוני רנטגן או MRI, או סי.טי