רשלנות רפואית בבדיקת סי.טי- בדיקת CT

רשלנות רפואית בבדיקת סי.טי הינה נושא מעניין.

ההתפתחות הטכנולוגית שחלה בשנים האחרונות משפיעה מאד גם על מדעי הרפואה. התפתחות זו מאפשרת הן גילוי מוקדם של מחלות והן מתן טיפול טוב יותר לחולים. יחד עם זאת, להתפתחויות אלו שמתרחשות במקביל לתהליכים נוספים יש גם צדדים שליליים. בדיקת CT היא בדיקת הדמיה של סריקה ממוחשבת באמצעות קרני רנטגן. הטכניקה החדשנית מאפשרת הפקה של תמונות באיכות גבוהה מאד והדגמה ברמת דיוק גבוהה של אברי הגוף הפנימיים. רמת הקרינה שנפלטת במהלך הבדיקה היא אומנם גבוהה אך לביצוע הבדיקה יש חשיבות יתרה פעמים רבות באבחון מדויק של הבעיה הרפואית.

רשלנות רפואית בהכנה לבדיקת CT

בדיקת ה CT איננה בדיקת נטולת סיכונים. בדיקת CT יכולה להתבצע עם חומר ניגוד וללא חומר ניגוד תלוי בבדיקה. חומר הניגוד מכיל יוד ולכן הבדיקה יכולה להיות מסוכנת למי שרגיש ליוד. בשל הקרינה וסכנת הפגיעה בעובר הבדיקה איננה מומלצת לנשים בהריון. חומר הניגוד יכול להיות מסוכן לבעלי בעיה בתפקוד הכליייתי משום שהוא עלול להחמיר את מצב הכליות. כמו כן בעלי מחלות לב, בעיות בבלוטת התריס וסוכרת נמצאים בקבוצת סיכון שעלולה לפתח רגישות ליוד. רגישות ליוד יכולה להוביל לתגובה אלרגית חריפה (אנאפילקסיס) ולכן יש לנקוט במשנה זהירות בביצוע הבדיקה.

יש צורך בהסרה של חפצי מתכת ומשאבת אינסולין לפני ביצוע הבדיקה. הזרקת חומר הניגוד והשתייה שלו יכולים לגרום לתחושה בלתי נעימה למטופל. אחרי הבדיקה יש להשאיר את החולה לתקופת זמן להמתנה על מנת לוודא שהוא לא מפתח תגובה אלרגית חריפה ליוד.

רשלנות רפואית בפענוח תוצאות בדיקת ה CT

רשלנות רפואית נפוצה היא רשלנות בפענוח תוצאות של בדיקות רפואיות. בבדיקת ה CT ניתן לסרוק איברים פנימיים שונים בגוף האדם ולזהות פגיעות באנטומיה ובזרימת הדם אליהם. רשלנות בפענוח התוצאות יכולה להיות הרת גורל משום שהיא עלולה להוביל לטיפול מוטעה בבעי

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בבדיקת סיטי CT

התובעת החלה לסבול בגיל 25 ובחודש שישי להריונה מהפרעות בראיה וכאבי ראש. התובעת פנתה לרופא משפחה בקופת החולים, ועקב ההחמרה במצבה פנתה יום למחרת לרופא הנשים שהפנה אותה לחדר המיון. בחדר המיון הוחלט על אשפוז במחלקה פנימית. בדיקת העיניים שביצעה התובעת לא הייתה תקינה. התובעת נשלחה לביצוע CT מוח שלא העלה ממצא מיוחד אך גם לא בדק את אזור בלוטת יותרת המוח. רופאת העיניים ומומחה הנוירולוגיה סברו כי התובעת סובלת מפפליטיס ולכן טופלה בסטרואידים. בית המשפט המחוזי קבע כי אי ביצוע בדיקת ה CT עם הכוונה לאזור בלוטת יותרת המוח עוד ביום אשפוזה של התובעת מהווה רשלנות רפואית. בית המשפט קבע כי ביצוע הבדיקה היה יכול להוביל לאבחנה של הגדלה של הבלוטה שהובילה בסופו של יום לאובדן הראייה.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בבדיקת CT ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון.

הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) רשלנות רפואית

הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) רשלנות רפואית

 

בדיקה זו נחשבת לאחת הבדיקות היקרות והיעילות ביותר בעולם הרפואה. בדיקה זו אינה מסוכנת כלל היות וגורמי הקרינה אינם קיימים כאן (בניגוד לבדיקת הסי.טי הקלאסית או בדיקה אחרת עם חשיפה לקרינה מסוג אחר).

 

בבדיקה זו המטופל נכנס לחלל מסוים שבתוכו קיים תהודה מגנטית. גלי רדיו החזקים פי 30,000 מהשדה המגנטי של כדה”א מופעלים על הגוף הנמצא בתוך המכונה. תהודה זו משפיעה על אטומי הגוף (אטומי המימן השכיחים בגופינו) ע”י שינוי המיקום של הגרעין. כאשר החלקיקים חוזרים למקומם הם שולחים גלי רדיו הנקלטים ע”י גלאי ומזוהים ע”י הפקת תמונה ממוחשבת. לפי העוצמה והמיקום של אותות אלה ניתן ליצור תמונה אותה ניתן לפענח.

 

הרקמה בעלת הכי פחות אטומי מימן כמו עצמות תראה כהה בתמונה, בעוד שהרקמה העשירה באטומי מימן כמו רקמות שומן תראה הרבה יותר בהירה.

 

על אותו עקרון ניתן לצלם כל איבר בגוף, כאשר הפקה מוצלחת של צילומים נתונה עדיין לאזורי המוח השונים, ברכיים, ובעיקר רקמות רכות.

 

בדיקה זו יעילה מאוד באבחון גידולים (שפירים או ממאירים) במוח וכן מאפשרת לבחון את רמת התפשטותם. כמו כן אבחון איסכמיה (חוסר חמצן) במצב של דימום מוחי, עקב שבץ או פגיעה מוחית, שינויים במוח כתוצאה מטרשת נפוצה, מחלות נוירולוגיות אחרות כגון פרקינסון, אלצהיימר והנטינגטון.

 

בעזרת בדיקה זו ניתן גם לבדוק את הלב ואת כלי הדם המקיפים אותו, כך ניתן לאתר פגמים בלב או שינויים בעובי שריר הלב לאחר התקף לב למשל. ניתן גם לאבחן איברים פנימיים אחרים כגון, המפרקים, עמוד השדרה ולעיתים גם את הכבד, הכליות והטחול.

 

אחד היתרונות של הMRI על פני הסי.טי מעבר להיעדר הקרינה המסוכנת היא העובדה שכאן ניתן לצלם כמעט מכל זווית כאשר בסי.טי הצילום נעשה בצורה הוריזנטלית (אופקית). ניתן גם לקבל אינפורמציה רבה מהבדיקה כאשר מסי.טי הידע המתקבל הוא יותר מצומצם. מכאן שרופא אשר הסתמך רק על בדיקת סי.טי לאבחון למרות שלא קיבל תוצאה חד משמעית מעמיד את חיי מטופליו בסכנה שכן האינפורמציה הרבה שניתן להשיג קיימת ע”י טכניקת ה MRI  ואין להסתמך אך ורק על בדיקת סי.טי כאשר זו אינה מלמדת רבות.

 

כך למשל, אם חולה מתלונן על כאבי ראש עורפיים למשל, סחרחורות, תחושות עילפון או אף פגיעה בראייה (טשטוש או ראייה כפולה) יש להפנותו לבדיקה זו כאשר הבדיקות הראשונות לא הניבו ממצאים ברורים. ייתכן ושוכן לו קריש דם מסתורי במוח אשר עשוי רק להתגלות באמצעות בדיקה זו על אף שבדיקות קודמות שללו את הימצאותו.

 

יש מקום להמליץ על בדיקה זו במיוחד לנשים צעירות אשר נמצאות בסכנה (כדי למנוע קרינה מיותרת למע’ המין הנקבית), לאור התופעה לעיל או תופעה אחרת (למשל הפרשה מוגברת של פרולקטין כתוצאה מגידול בבלוטת יותרת המוח). בדיקה זו אינה מסוכנת כלל (פרט אולי לשבועות ראשונים של ההיריון) ולכן מומלץ לבצעה במהירות מאשר לא להמליץ על בדיקות אחרות כלל או לשלוח לבדיקות שלא יאבחנו מעבר לכל ספק. הימנעות מהפנייה לבדיקה זו עלולה לגרום למותו של המטופל/ת במיוחד כאשר מדובר באיבר כה חיוני כמו המוח.

 

מה גם כאשר למטופל/ת יש רקע אונקולוגי מדאיג הרי שמומלץ לבצע בדיקה זו במקום אם לא בנוסף לבדיקות הנוספות השגרתיות באבחון גידולים. בדיקה זו מפוענחת לרוב ע”י רדיולוג מומחה לבדיקות הדמיה אך ישנם מקרים בהם נוירולוג או מומחה אחר לתחום המדובר צריך להצטרף לאבחנה ולדווחה בהקדם למטופל/ת. כמובן שאבחון לקוי גם יעמיד את הרופא בסכנה לתביעת רשלנות היות והעמיד את חיי מטופליו בסכנה ואף ייתכן וגרם נזק בלתי הפיך.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית הקשורה לבדיקת MRI ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל למעלה