אנדוקרדיטיס- רשלנות רפואית באבחון או בטיפול – דלקת פנים הלב

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית לא מעטות, בגין איחור באבחון או בטיפול בדלקת פנים הלב (אנדוקרדיטיס). מדובר במקרים בהם החולה הגיע עם תלונות מסויימות אל הרופאים, אשר התעלמו מהן, או פירשו אותן כמשהו אחר ובסופו של דבר התברר כי מדובר בדלקת פנים הלב

דלקת פנים הלב (אנדוקרדיטיס, endocarditis) היא דלקת באנדוקארד. האנדוקארד הינו הרקמה או הקרום הפנימי, אשר מצפה את פנים הלב. דלקת באנדוקארד נוצרת בעיקר באזורי המסתמים, כאשר במחלות מסוימות יש שכיחות שונה בפגיעה במסתמים שונים- כך למשל, בקדחת השיגרון (rheumatic heart disease) הפגיעה במסתם המיטראלי (המסתם הדו צניפי) היא הנפוצה ביותר (ולאחריה- פגיעה במסתם האאורטלי (מסתם אבי העורקים), הטריקוספידלי (המסתם התלת צניפי) והפולמנרי (מסתם עורק הריאה) – בסדר יורד). אתרים נוספים להתפתחות אנדוקרדיטיס הינם מסתמים וקוצבים מלאכותיים, ובמקרים מסוימים מתפתח אנדוקרדיטיס במחיצה שבין החדרים או במקומות אחרים בתוך חלל החדר.

זוהי המחלה העיקרית מבין מחלות האנדוקרדיטיס, אשר מתפתחת עקב זיהום חיידקי של האנדוקארד ושל המסתמים- המחלה יכולה להתפתח בלב בריא לחלוטין, או על גבי מומים שונים בלב- פתחים קטנים במחיצה הבין חדרית, למשל, או מסתמים מלאכותיים, מסביב לצנתר קבוע ועוד. נרקומנים חשופים במיוחד לדלקת מסוג זה, לאור שימוש בהזרקות והחדרת החיידק (לרוב מסוג סטפילוקוקוס אוראוס) לדם. באופן כללי, הגוף מסלק את החיידקים הזורמים לזרם הדם, ואולם במצבים מיוחדים ההגנה נפרצת והחיידקים מצליחים להתיישב בתוך פנים הלב, לרוב על המסתמים, וליצור התעבויות הנקרות “וגטציות”- vegetative. אלו הן מסות אמורפיות אשר מורכבות מטסיות דם ומפיברין, ומכילות כמות גדולה של חיידקים- ניתן לומר שמדובר בטרומבוס (קריש דם) המזוהם בחיידקים. הווגטציות לרוב מתפתחות בחלקים שמהם יש מוצא של זרימה: למשל, במסתם המיטרלי הווגטציה מתפתחת בצד הפונה לעלייה, בעוד שבמסתם האאורטלי הווגטציה מתפתחת בצד הפונה לחדר. ישנם שני סוגים של דלקת פנים הלב זיהומית (כיום, פחות מקובלת חלוקה זו):

1. דלקת פנים הלב זיהומית חריפה- (acute infective endocarditis): זוהי מחלה סוערת, אשר נוצרת על ידי חיידק אלים על גבי מסתם בריא: למשל, נרקומן הצורך סמים דרך הוריד- במצב כזה הווגטציות יתפתחו בעיקר בצד הימני של הלב: בכ- 50% מחולים אלו נפגע המסתם הטריקוספידלי. הפגיעה החיידקית גורמת לנמק ולמוגלה ולעתים קרובות נגרמים התנקבות, כרסום או אף קרע של המסתמים. החיידקים עלולים להתפשט לשריר הלב ולגרום לנמק ולאבצס- (bracht-wachter bodies), כאשר לעתים ממשיך הזיהום ופוגע באאורטה- גורם למפרצת מזוהמת המכונה mycotic aneurysm. המהלך הקליני של המחלה הוא מהיר וקשה- החולה סובל מחום, חולשה וצמרמורות, כאשר במרבית המקרים ניתן לשמוע אוושות. שיעור התמותה גבוה, למרות טיפול באנטיביוטיקה אשר מהווה חלק מן הטיפול.

2. דלקת פנים הלב תת-חדה- (subacute infective endocarditis): צורה זו נגמרת לרוב על ידי חיידקים אלימים פחות, למשל- סטרפטוקוקוס viridans. אלו חיידקים הנמצאים בפה ובלוע ומעורבים בזיהומים בחניכיים. במקרים אלו, מתפתחת הדלקת כשלחולה כבר יש בעיה קיימת במסתם: המסתמים לרוב הינם מעוותים, בדרך כלל עקב מומים מלידה או על רקע פתולוגי אחר, והחיידקים גורמים לווגטציות על פני שטח המסתם, לרוב על קווי הסגירה של העלים. המסתם, מתחת לווגטציות, הופך להיות בצקתי ודלקתי, ובחלקו נמקי והרוס. טיפול באנטיביוטיקה במקרה זה יחסל את החיידקים, ואז יחל תהליך ריפוי הדרגתי של העלה הפגוע, כאשר כתוצאה מהתהליך ייגרמו צלקות ועיוותים אשר יכללו התעבות פיברוטית – מראה של עלים עבים ומסוידים.

סימפטומים של דלקת פנים לב זיהומית, כוללים עייפות, חום בלתי סדיר ונמוך יחסית, הזעות ליליות, חוסר תיאבון, ירידה במשקל ואנמיה קלה. במקרה האקוטי יכולה להתפתח הגדלה של הטחול, רשרוש לב ותסחיפים. בנוסף, קיימים סימנים מיוחדים אשר מעידים על אנדוקרדיטיס:

א. osler’s nodes- נודולים קטנים וכואבים באזור כריות האצבעות.

ב. Splinter hemorrhage- סוג של נקודות – petechiae, המופיעות בעיקר בריריות העיניים ומתחת לציפורניים.

ג. Janeway’s lesions- נקודות אדומות כחולות, שטוחות ולא כאובות על כפות הידיים והרגליים.

ד. Roth’s spots- עיגולים אדומים בהיקף, ובהירים במרכז, אשר מופיעים ברטינה: כתוצאה מתסנין של תאי דלקת.

ה. Septic embolizations: גושים של ווגטציות המתנתקים מהמסתם ונתקעים באיברים שונים- האזור הפגוע הוא חם, נפוח וכואב.

אבחנת המחלה נעשית על ידי זיהו של תרבית דם חיובית עם החיידק, ועדות לקיום ווגיטציות. סיבוכים: הסיבוכים בדלקת פנים לב זיהומית יכולים להיות בלב (כתוצאה מאי ספיקה של המסתם, יכולה להתפתח דליפה אקוטית אשר יכולה לגרום לבצקת ריאות, ירידה בלחץ הדם והלם. יכול להופיע אבצס במיוקרדיום אשר עלול לגרום ל- av block- פגיעה בצרור ההולכה ע”ש היס. יכול להיות גם תסחיף של הווגטציה לעורק הכלילי אשר עלול לגרום לאוטם שריר הלב. בריאות, יכול להופיע תסחיף ריאות ספטי. בכליות יכול להתפתח אבצס, או גלומרולונפריטיס אשר גורמים לאי ספיקת כליות. באותו אופן יכולות הווגטציות להיסחף למוח ולגרום לשבץ.

דלקת פנים הלב תרומבוטית לא חיידקית (nonbacterial thrombotic endocarditis)

המחלה הזו מכונה גם marantic endocarditis או דלקת פנים הלב סופנית (הסיבה לשם “סופני” היא בעובדה שגילו את המחלה לראשונה בזמן נתיחה שלאחר המוות). בסוג זה של דלקת, נוצרות וגטציות תרומבוטיות, סטריליות, הממוקמות על המסתם המיטרלי או האאורטלי, לאורך קו הסגירה של העלים. הן בנויות מטסיות דם ומפיברין, כאשר המחלה שכיחה יותר במקרים בהם המסתמים נפגעו ממחלה אחרת, או אצל חולים הסובלים מנטייה מוגברת לקרישת דם. לפעמים מעיד תסחיף מוגטציה כזו, על מחלה ממארת.

דלקת פנים הלב ורוקוזית בלתי טיפוסית (או דלקת פנים הלב על שם ליבמן סאקס)

מחלה זו התגלתה בחולי זאבת אדמנתית מערכתית, (מופיעה בכ- 50% מהם) אשר על פני המסתמים שלהם מופיעות וגטציות. הסיבה להיווצרות הוגטציות הינה ככל הנראה מנגנון אוטו אימוני: שקיעה של קומפלקסים אימוניים במסתמים. הוגטציות הינן יחסית קטנות ומפוזרות באקראי על פני המסתמים. הפגיעה הינה בעיקר במסתם המיטרלי.

מחלה שגרונתית של הלב- rheumatic heart disease

למחלת השיגרון (rheumatic disease) יש בדרך כלל שלושה שלבים: שלב חד, המכונה “קדחת השיגרון”, (בשלב זה נפגעים בדרך כלל הלב, מפרקים ורקמות אחרות), שלב שקט, והשלב הכרוני- אשר פוגע בעיקר בלב. המחלה, בשלב החד, הינה מחלה דלקתית אשר פוגעת לרוב בילדים אשר סבלו מזיהום סטרפטוקוקי, ואשר התגובה החיסונית של הגוף גרמה להיבטים הקליניים של המחלה. המחלה מאופיינת בחום, כאבי מפרקים, דלקות בלב, בעור ובמערכת העצבים, כאשר חלק מהפגיעות נעלמות אולם הפגיעה הכרונית במסתמי הלב, כפי שתוסבר להלן, יכולה לגרום לנכות קשה ומתמדת. במהלך החריף והחד של המחלה ישנם חמישה סימנים עיקריים המאפיינים אותה- ארטריטיס במפרקים, פגיעה בכל שכבות הלב (פאןקארדיטיס), נודולים בתת-עור ו- erythema marginatum בעור, וכן סימן נדיר המציין את הפגיעה במערכת העצבים- sydenham chorea- פגיעה מוחית המתבטאת בתנודות לא רצוניות והמופיעה לאחר זמן רב. בשלב האקוטי, מוצאים מוקדים דלקתיים אופיניים בלב, המכונים גופיפי אשוף, וכן וגטציות על המסתמים. הדלקת שהתפתחה בשלב החד גורמת לפיתוח השלב הכרוני של המחלה: נוצרים עיוותים פיברוטיים קשים במסתם, בעיקר במסתם המיטרלי- העלים מתעבים ומתקשחים, צבעם מלבין ומופיעה הצטלקות. ההיצרות הנגרמת למסתם המיטרלי גורמת למראה דמוי “פה של דג”.

 

 הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין דלקת פנים הלב /  אנדוקרדיטיס

הצעד הראשון שיש לעשות הינו לפנות אל עו”ד העוסק בתחום רשלנות רפואית. עו”ד כזה יאסוף עבורך את כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים, ויפנה אל חוות דעת ראשונית של קרדיולוג. הקרדיולוג יקבע אם אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית ואם כן- יכין חוות דעת רפואית. חווה”ד הזהאת תצורף אל כתב התביעה וההליך כולו יימשך מספר שנים בודדות עד להגעה אל הסכם פשרה או פסק דין.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעת רשלנות רפואית בנושא דלקת פנים הלב (אנדוקרדיטיס), ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית- בית חולים/בי"ח סורוקה

רשלנות רפואית של בית חולים סורוקה הוא נושא מסקרן מבחינה ציבורית. בי”ח סורוקה נמצא בעיר באר שבע והוא מהגדולים שבבתי החולים של ישראל.

בית חולים סורוקה מרכז פעילות רפואית מורכבת ביותר. רשלנות רפואית בבית חולים סורוקה מסוכנת מאד משום שהמטופלים סומכים את ידיהם על מי שהם מאמינים כי ייתן להם את הטיפול הטוב ביותר.

תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים סורוקה

בתביעה נגד בית חולים ששייך לקופת חולים הנתבעת תהיה קופת החולים משום שהיא הכיס העמוק ממנו יכול הניזוק להיפרע בצורה הטובה ביותר.

מקרים נפוצים של תביעות רשלנות נגד בית חולים סורוקה

חלק ניכר מתביעות הרשלנות המוגשות נגד בתי חולים עוסקות ברשלנות בניתוח. חלקן עוסקות בהעדר הסכמה מדעת לניתוח המתבטא בהעדר מתן הסבר ראוי למטופל, או בהעדר הצגתן של אלטרנטיבות לטיפול החודרני. חלק אחר מהתביעות עוסקות ברשלנות באבחון, שגרמה לדוגמא לניתוח שלא לצורך, או למניעת טיפול רפואי בשל אבחון שגוי. סוג אחר של תביעות רשלנות רפואית נפוצות נגד בתי חולים עוסק ברשלנות בלידה, זאת משום שהרוב המוחלט של הלידות בישראל מבוצע בבתי החולים. חלק מהתביעות עוסקות בנזקים קלים וחלקן בקשים יותר כגון שיתוק מוחין. חשוב לציין כי משכה של תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים עלול להיות ארוך מאד ובדרך כלל יכול להיות מדובר על מספר שנים.

עילות לתביעת בית חולים בגין רשלנות רפואית בסורוקה

• הפרת חובת סודיות רפואית. בחוק קבועים מספר מקרים ספציפיים בהם חייב בית החולים למסור מידע על מטופל.

• אובדן רשומות רפואיות. החוק במדינת ישראל מחייב את הרופאים לתעד את המצב הרפואי של המטופל, את ההמלצות הטיפוליות להמשך, ואת הטיפול שקיבל במסגרת שהייתו בבית החולים.

• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת. על מנת שפרוצדורות שונות בבית החולים יתבצעו בצורה חוקית ותקינה על בית החולים קיימת חובה לעמוד בדרישת ההסכמה מדעת

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית של בי”ח סורוקה

ת.א. 7311/01 אגאבאבא נ’ שירותי בריאות כללית- התובע עבד עד התביעה כאיש אחזקה של ציוד מכני כבד. בעת שרכב על סוסו, החליק הסוס במדרון והתובע הופל לקרקע והסוס שהתגלגל מחץ את ידו השמאלית. התובע הובהל לחדר המיון של בית החולים סורוקה. בבית החולים ביצעו צילום רנטגן של ידו השמאלית והתובע שוחרר לביתו עם משככי כאבים ומסקנה כי בצילום אין ממצא חריג. לאחר 4 שעות שב התובע לחדר המיון, הוא הניח כי נגרם לו שבר בכף היד ואף העלה אפשרות זו בפני האורתופד. על אף זאת הרופא לא בדק אותו, לא עיין בצילומים הקיימים, ולא ביצע צילומים חדשים. התובע נשלח לביתו כשהוא נאנק מכאבים ומבלי שאובחן כל שבר. התובע שב כעבור שבוע לחדר המיון. גם בביקור זה רופאי חדר המיון אפילו לא טרחו להתייעץ עם אורטופד בנושא, הרכיבו לתובע סד ושלחו אותו לביתו. שלושה שבועות אחרי האירוע נבדק התובע לראשונה על ידי אורטופד במסגרת מרפאת החוץ, ששלח אותו לצילום נוסף והפנה את התובע לניתוח ואשפוז מיידי. לאחר הניתוח הוגדר התובע כסובל מהגבלה קשה בתנועות ידו השמאלית. בית המשפט מקבל את תביעתו של התובע ופוסק לזכותו סכום של 90,810 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית של בית חולים סורוקה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

עורך דין רשלנות רפואית באר שבע

רשלנות רפואית בבאר שבע מתרחשת כמו בכל עיר גדולה. באר שבע הינה עיר משמעותית בישראל אשר בה נמצא בית חולים סורוקה וכן קופת חולים כגון כללית, מכבי, לאומית, מאוחדת. כל אחד ממוסדות אלו נתבע בעבר בגין רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית של מוסד רפואי בבאר שבע היא מסוכנת ביותר, בין אם מדובר בקופת חולים או בבית חולים.

תביעת רשלנות רפואית נגד מוסדות רפואיים בבאר שבע כגון סורוקה / מכבי / לאומית / מאוחדת / כללית ועוד:

כאשר מגישים תביעה בנזיקין יש לשים לב מיהו הכיס העמוק ממנו הניזוק יכול להיפרע בצורה הטובה ביותר. בתביעות נגד מוסדות רפואיים לדוגמא בתי חולים, צריך לשים לב מי הבעלים של אותו בית חולים ששם ארעה הרשלנות. יש מקרים בהם התביעה תהיה משולבת נגד קופת החולים ונגד בית החולים.

מקרי תביעות רשלנות נגד מוסדות רפואיים באר שבע / בבאר שבע

רשלנות רפואית של מוסדות רפואיים בבאר שבע יכולה להיות בהפרה של הסעיפים הרלבנטיים בפקודת הנזיקין, ויכולה להתבטא גם בהפרת זכויות לפי חוק זכויות החולה. מסירה של מידע על מטופל לחברות מסחריות מהווה הפרה של חובת הסודיות הרפואית. כמו כך, גם אפליה במתן טיפול רפואי על רקע גזע, מין, דת, או לאום. רשלנות לפי פקודת הנזיקין יכולה להיות רשלנות באבחון, או הפרת חובת הזהירות ברשלנות בניתוח.

עילות לתביעת מוסדות רפואיים בגין רשלנות רפואית בעיר באר שבע 

• הפרת חובת סודיות רפואית. בחוק קבועים מספר מקרים ספציפיים בהן חייבים בית החולים או קופת החולים למסור מידע על מטופל.

• אובדן רשומות רפואיות. החוק במדינת ישראל מחייב את הרופאים לתעד את המצב הרפואי של המטופל, את ההמלצות הטיפוליות להמשך, ואת הטיפול שקיבל במסגרת שהייתו בבית החולים או במסגרת ביקורו בקופת החולים.

• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת. על מנת שפרוצדורות שונות בבית החולים יתבצעו בצורה חוקית ותקינה על בית החולים קיימת חובה לעמוד בדרישת ההסכמה מדעת

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית באר שבע / בבאר שבע /ב”ש

ת.א. 7311/01 אגאבאבא נ’ שירותי בריאות כללית- התובע עבד עד התביעה כאיש אחזקה של ציוד מכני כבד. בעת שרכב על סוסו, החליק הסוס במדרון והתובע הופל לקרקע והסוס שהתגלגל מחץ את ידו השמאלית. התובע הובהל לחדר המיון של בית החולים סורוקה. בבית החולים ביצעו צילום רנטגן של ידו השמאלית והתובע שוחרר לביתו עם משככי כאבים ומסקנה כי בצילום אין ממצא חריג. לאחר 4 שעות שב התובע לחדר המיון, הוא הניח כי נגרם לו שבר בכף היד ואף העלה אפשרות זו בפני האורתופד. על אף זאת הרופא לא בדק אותו, לא עיין בצילומים הקיימים, ולא ביצע צילומים חדשים. התובע נשלח לביתו כשהוא נאנק מכאבים ומבלי שאובחן כל שבר. התובע שב כעבור שבוע לחדר המיון. גם בביקור זה רופאי חדר המיון אפילו לא טרחו להתייעץ עם אורטופד בנושא, הרכיבו לתובע סד ושלחו אותו לביתו. שלושה שבועות אחרי האירוע נבדק התובע לראשונה על ידי אורטופד במסגרת מרפאת החוץ, ששלח אותו לצילום נוסף והפנה את התובע לניתוח ואשפוז מיידי. לאחר הניתוח הוגדר התובע כסובל מהגבלה קשה בתנועות ידו השמאלית. בית המשפט מקבל את תביעתו של התובע ופוסק לזכותו סכום של 90,810 ₪.

לשאלות עורך דין רשלנות רפואית באר שבע, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

ניתוח בכף יד- רשלנות רפואית

שלום רב, אני עובדת בחברה פרטית של סיעוד מזה 10 שנים, ולפני כשנתיים עברתי ניתוח בכף יד וכיום אני עם 5% נכות. לאחרונה חלה החמרה במצבי וחשבתי לפתוח תיק תאונת עבודה. ברצוני לדעת מהו גובה הפיצוי הפוטנציאלי למצב זה של רשלנות רפואית של אורתופד?

ניתוח להוצאת כיס מרה- רשלנות רפואית?

נותחתי לפני כ-6 חודשים ניתוח כריתת כיס מרה בגלל פוליפ בגודל 1 ס”מ. התוצאות היו שלא היה לי כלל פוליפ ונותחתי לחינם. האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית לקבלת פיצויים?

תביעת רשלנות רפואית- תביעות רשלנות רפואית

מתי יש “קייס” להגשת תביעות רשלנות רפואית?

מאת עו”ד ענת מולסון*

ישנם שני מצבים עיקריים בהם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית:

1. כאשר הייתה רשלנות בטיפול, או איחור באבחון מחלה, או אבחון שגוי של מחלה

 

לא כל טעות במעשיו של הרופא או בשיקול דעתו מהווים עילה להגשת תביעות רשלנות רפואית.

כאשר מדובר ברופא שהעניק את הטיפול הטוב ביותר שהיה ידוע באותה עת, או שאיבחן את מחלתו של התובע בהתאם לכל הידע הרפואי שהיה נכון לאותו מועד, ובכל זאת הסתבר בדיעבד שהיתה טעות, ונגרם נזק לתובע – אין מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית. לא כל טעות נחשבת רשלנות רפואית. רק טעות שנובעת ממעשה או מחדל שיש בהם משום סטייה מהמקובל ומהסביר יחשבו כמאפשרים הגשת תביעות רשלנות רפואית
מבחן מקובל המסייע לבית המשפט לקבוע אם הרופא התרשל הוא מבחן “הרופא הסביר”.

כאשר הוכח שהרופא נהג כפי שכל רופא סביר היה צריך לנהוג בנסיבות הענין, ובהתאם לידע הרפואי העדכני הקיים – אין לקבוע שהיתה רשלנות רפואית מצדו, בודאי לא כאשר הוכח שהוא פעל בזהירות ובמסירות. רק טעות בלתי סבירה תחשב להתרשלות ואז ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית.

החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להתאים לנורמות המקובלות אותה עת בעולם הרפואה, נורמות אשר באות לידי ביטוי בין השאר בידע הנתמך בספרות הרפואית העדכנית ובנסיון קודם.

2. כאשר בוצע ניתוח או טיפול רפואי מבלי שהוסבר לחולה כל הסיכונים הקיימים בניתוח זה

בהרבה מאד מקרים, אף אם הרופא לא התרשל, הרי שניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית, אם לא הסביר לחולה את הסיכונים הקיימים בסוג הטיפול או הניתוח שעליו לעבור, או בהיותו של הטיפול חדש יחסית או שישנן חלופות אחרות לניתוח זה.

על מנת לבדוק אם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית, יש להיפגש עם עו”ד העוסק בהגשת תביעות רשלנות רפואית, אשר יאסוף עבור את כל המסמכים הרפואיים ויתייעץ עם רופא מומחה על מת לקבוע אם אכן הרופא שטיפל בך התרשל בתפקידו, או שהייתה טעות סבירה. סוגייה זו מכונה “הסכמה מדעת לטיפול” והיא מעוגנת בחוק זכויות החולה ובפסיקת בתי המשפט. חשוב לציין כי אף אם הוחתמת על טופס הסכמה לניתוח ובו מצויינים הסיכונים והחלופות, עדיין על הרופא להוכיח כי הסביר לך בעל פה ובאופן ברור את אותם סיכונים וחלופות ואם לא מצליח להוכיח זאת- סיכוייך לזכות בתביעה גבוהים.

לשאלות בנושא או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net או באמצעות הטופס שמשמאל

I spoke briefly with randy best, founder and chairman of academic partnerships, about mooc2degree and he was particularly pleased that this justdomyhomework.com initiative is making moocs more inclusive’ than they have been thus far

תביעת רשלנות רפואית- תביעות רשלנות רפואית- בתי חולים- רופאים- סורוקה, שניידר, רמב"ם, שיבא, בלינסון

תביעות רשלנות רפואית הוגשו בישראל כמעט כנגד כל בתי החולים הבאים

א

 

* אלין

* מרכז רפואי אסף הרופא

 

ב

 

* בית חולים בילינסון

* בית החולים לגליל המערבי – נהריה

* בית לוינשטיין

* בית רבקה (בית חולים)

* מרכז רפואי בני ציון

* מרכז רפואי ברזילי

 

ג

 

* בית חולים גולדה השרון

 

ה

 

* בית החולים האיטלקי (חיפה)

* מרכז רפואי הדסה

 

 

ה (המשך)

 

* בית החולים הדסה הר הצופים

* מרכז רפואי הלל יפה

* המרכז הרפואי ת”א ע”ש סוראסקי

* מרכז רפואי העמק

 

ו

 

* מרכז רפואי וולפסון

 

ז

 

* בית החולים רבקה זיו

 

י

 

* בית החולים יוספטל

 

כ

 

* מרכז רפואי כרמל

 

ל

 

* בית חולים לניאדו

 

מ

 

* מרכז רפואי מאיר

* מרכז רפואי מעיני הישועה

 

 

מ (המשך)

 

* משגב לדך

 

ס

 

* המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

 

פ

 

* בית החולים פוריה

 

ק

 

* מרכז רפואי קפלן

 

ר

 

* מרכז רפואי רבין

* רמב”ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם

 

ש

 

* המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שוהם

* המרכז הרפואי ע”ש חיים שיבא – תל השומר

* מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

* מרכז רפואי שערי צדק

 

תביעת רשלנות רפואית נמשכת שנים ספורות ויש להיות מיוצג ע”י עו”ד לרשלנות רפואית הבקיא בחוק ובפסיקה הרלבנטיים למקרה שלך

תביעת רשלנות רפואית – התהליך – שאלות ותשובות

איך מתבצע התהליך של תביעת רשלנות רפואית?

תחילת טיפול משפטי בענין תביעות רשלנות רפואית הוא באיסוף ותיעוד כל החומר הרפואי מהמוסד הרפואי בו טופלת. תהליך זה נמשך בד”כ מספר שבועות. לאחר קבלת התיק הרפואי, מועבר החומר למומחה הרפואי המתאים לצורך בדיקה וקביעה האם יש “קייס” לתביעה משפטית. בירור השאלה אם יש עילת תביעת רשלנות רפואית, עלול להמשך מס’ שבועות נוספים.

במידה והרופא המומחה מחליט כי אכן יש אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית, יש צורך בקבלת חוות דעת רפואית אשר תצורף לתביעה. עד לקבלת חוות דעת עוברים מספר שבועות נוספים. לאחר שישנה חוות דעת מוכנה מכין עורך הדין את התביעה וגם כאן מדובר בכחודש עד להגשת תביעת רשלנות רפואית.

חוות דעת רפואית/משפטית צריכה להתייחס לשאלת הרשלנות הרפואית ולשאלת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה.

באילו תביעות רשלנות רפואית המשרד שלכם מטפל? 

רק בתיקים המוערכים במעל מיליון ש”ח, בהם נגרם נזק קשה ובלתי הפיך,  בעיקר בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון בעיות כגון סרטן, התקף לב, אירוע מוחי וכד’.

 

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת רשלנות רפואית?

אצל מבוגרים שנפגעו, יש להגיש תביעת רשלנות רפואית תוך 7 שנים לאחר המועד שמתגבשת עילת תביעה, כלומר המועד בו התגלה לנפגע כי יש קשר בין הנזק ממנו הוא סובל והאירוע הרשלני. לאחר מכן התביעה “מתיישנת” ולא ניתן להגישה למעט במקרים חריגים. מה שקובע לעניין ההתיישנות הוא מועד גילוי הנזק, אולם אם הנזק ניתן היה לגילוי על פי חוות דעת רפואית, והתובע התעלם מקיומו של הנזק הרי שמירוץ ההתיישנות לא יעלה על 10 שנים ממועד גילוי הנזק.

אם מדובר ברשלנות אצל ילדים, מרוץ ההתיישנות מתחיל משעה שהקטין הפך לבגיר, כלומר מתחיל בגיל 18 ומסתיים בגיל 25.

 

כמה זמן נמשכת תביעת רשלנות רפואית?

משך חיי תביעת רשלנות רפואית ממועד הגשתה ועד לסיומה בפשרה או בפס”ד, הוא בד”כ בין שנתיים לארבע שנים ולעיתים אף יותר. רוב המקרים מסתיים בפשרה בין הצדדים. אני משתדלת, בתיקים שבהם אני מטפלת, לקצר כמה שיותר את משך התביעה, על מנת למנוע המשך הסבל של הלקוח ולסייע לו לקבל פיצוי מקסימלי בזמן מינימלי.

 

אילו הוצאות יש בהגשת תביעות רשלנות רפואית?

ראשית חשוב לציין- במידה וזוכים בתביעה- מוחזרות לך כל ההוצאות ששילמת שיפורטו להלן.

ההוצאה העיקרית של מגישי תביעות רשלנות רפואית היא חוות דעת רופא מומחה. כאמור, לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ללא חוות דעת כזאת שמפרטת מה הייתה הרשלנות ומה הנזק שנגרם ממנה. עלות חוות דעת רפואית משתנה ממקרה למקרה, מתחום לתחום ומרופא לרופא. באופן כללי מאוד ניתן לקבוע כי מתחם המחירים נע בין 8,000 ש”ח ל- 15,000 ש”ח. הסיבה לעלות הגבוהה היא שאין הרבה רופאים המוכנים לכתוב חוות דעת על רשלנות של חבריהם למקצוע.

לפני שמשלמים סכום זה, הרופא המומחה בד”כ בודק את החומר המצוי בתיק הרפואי וקובע אם יש בכלל טעם במתן חוות דעת רפואית או שלדעתו אין “קייס” להגשת תביעת רשלנות רפואית. עבור בדיקה ראשונית זו של הרופא, תשלם בד”כ בין אלף לאלפיים ש”ח. במידה והרופא קובע שלא הייתה רשלנות- אין צורך כמובן לשלם על חוות דעת רפואית, מאחר ובמקרה כזה- לא תוגש תביעה

במידה ויוחלט כי יש “קייס” להגשת תביעת רשלנות רפואית, המומחה בד”כ מוריד מעלות חוות הדעת הרפואית, את הסכום ששילמת לו עבור הבדיקה הראשונה הנ”ל.

הוצאות נוספות שעל הלקוח לשלם לפני הגשת התביעה הן אגרת בית משפט (בין אלף לאלפיים ש”ח) ואיסוף מסמכים רפואיים מהמוסדות השונים- כמה מאות שקלים בדרך כלל.
 

מהו שכר טרחת עורך דין עבור תביעת רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית הינה תביעה מורכבת הדורשת מיומנות גבוהה וניסיון רב מצד עורך הדין המטפל בתיק. בישראל קייימים מעט מאד משרדי עורכי דין העוסקים אך ורק בתחום רשלנות רפואית וחשוב מאד לבחור עו”ד מאחד המשרדים הללו לטיפול בתביעתך, אחרת הסיכוי להפסיד בתביעה גדול יותר. עו”ד מנוסה בתחום יידע להמליץ לך לא להיכנס בכלל לתהליך של תביעה, אם יתברר לו שסיכויי הזכייה נמוכים, או שהנזק שנגרם קטן יחסית.

עורכי דין מטפלים בענייני תביעות רשלנות רפואית באחוזים מהפיצוי שמתקבל בסוף התביעה- בפשרה או בפס”ד. לרוב אחוזים אלו נעים, במשרדים מובילים בתחום, בין 25%-30% פלוס מע”מ מסכום הפיצוי. כאמור מומלץ מאד לא לתת את הטיפול בתביעתך לעו”ד שאינו עוסק אך ורק בתחום זה, גם אם שכר הטרחה שהוא דורש נמוך יותר, מאחר ובמקרה כזה סיכוייך לנצח פוחתים מאד או הפיצוי שתקבל יהיה נמוך. משרד מוביל בתחום יידע להשיג לך פיצוי גבוה יותר ובזמן קצר יותר. 
 

איזה פיצוי אפשר לקבל ע”י תביעת רשלנות רפואית?

נזקים זמניים, נזקים אסתטיים או נזקים לאנשים מבוגרים מאד- במקרים כאלו הפיצוי יהיה בגובה עשרות אלפי שקלים או קצת למעלה מכך- ואז אני בד”כ ממליצה לא להיכנס לתביעה שהיא כאמור תהליך ארוך ועם הוצאות ניכרות.

פיצוי של עשרות אלפי שקלים ניתן על נזקים קלים יחסית (בעיני בתי המשפט), כגון אסתטיים- קוסמטיים, בעיקר צלקות, טיפולי שיניים וכדומה, או במקרים שהיה נזק גדול יותר אך כעת הוא תוקן או נעלם. כמו כן, לצערי, בתי המשפט פוסקים פיצויים נמוכים במקרים של אנשים מבוגרים מאד שלא עבדו בזמן האירוע הרשלני ומצבם הרפואי היה לא טוב מלכתחילה.

בכל המקרים הנ”ל- שבהם לא כלכלי לנפגעים להגיש תביעה מאחר והפיצוי יהיה נמוך, קיימת אפשרות חלופית (שאין בצידה פיצוי אלא רק למנוע נזק דומה מאחרים או לעורר את המערכת)- להגיש תלונה למשרד הבריאות או לפנות לתקשורת כדי שתפרסם את המקרה. כמובן שיש עדיין אפשרות להגיש תביעה ולקבל פיצוי נמוך.

נזקים בלתי הפיכים בינוניים / קשים- במקרים של נזקים משמעותיים ובלתי הפיכים שכוללים בין היתר קיצור תוחלת חיים, כאב וסבל גדולים, הפסדי השתכרות, נכות קבועה או חלילה מוות- הפיצויים נעים בד”כ בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים, תלוי בגורמים רבים כגון גיל, עיסוק, גובה הנכות וכדומה.

 

לשאלות נוספות בנושא או להערכת סיכויי ושווי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד 

Check out the full conference schedule https://writemyessay4me.org here tlipad15

סרטן השד – סרטן שד- רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית- איחור באבחון סרטן, גידולים

רשלנות רפואית – סרטן השד, סרטן שד (גידול ממאיר או שפיר בשד)

כיצד מאבחנים סרטן שד?

ממוגרפיה – צילום רנטגן של השד. השד נלחץ בין שני לוחות מיוחדים לצילום רנטגן. לחיצת השד גורמת לאי נוחות

ולעתים אף לכאב אך מדובר בפרקי זמן של שניות בלבד.

אם במהלך הממוגרפיה יבחינו במצבים חריגים כלשהם בשד יש לבצע אחת או יותר מהבדיקות הבאות:

סריקת אולטרסאונד – סריקת אולטרסאונד יוצרת תמונה של השד על ידי שימוש בגלי קול בתדרים

גבוהים . הסריקה אינה כואבת ואורכת מספר דקות בלבד. שיטה זו יעילה במיוחד לאיתור ציסטות.

ביופסיה – לקיחת מדגם תאים מהשד לצורך אבחון. קיימות מספר שיטות לביצוע ביופסיה כפי שיפורט להלן. הרופא

בוחר באיזו שיטה לנקוט בהתאם לנסיבות הייחודיות של הגידול. יתכן ויהיה צורך לבצע יותר מביופסיה אחת.

בעצם ביצוע ביופסיה יש סיכון מסוים בהיווצרות צלקת אשר עלולה להקשות על איתור סרטן בעתיד.

ממוגרפיה בתהודה מגנטית( MRM-Magnetic Resonance Mammography )
סריקת MRI נותנת תמונה תלת ממדית של השד באמצעות תהודה מגנטית. זה אמצעי רגיש יותר מממוגרפיה

לאבחון מצבים חריגים ברקמות רכות. השימוש בתהודה מגנטית (MR Imaging- MRI) לאבחון גידולים בשד מאפשר

קבלת מידע חשוב המשלים את התוצאות שהתקבלו

באמצעי האבחון הראשוני – ממוגרפיה רגילה. בדיקת MRI לשד

נקראת MRM – Magnetic Resonance Mammography . בדיקת ה MRI יקרה מאד והמכשיר אינו זמין בכל

מרכז רפואי, ועל כן משתמשים בו לאבחון סרטן השד רק במקרים מיוחדים.

אמצעי זה הוכיח רגישות גבוהה באבחון סרטן שד חד מוקדי או רב מוקדי, בעיקר אצל נשים עם רקמת

שד סמיכה. השיטה לא אומצה כאמצעי שגרתי לאבחון גידולים בשד אבל יעילותה הוכחה היטב באבחון

של מקרים בעייתיים. עקב כך נחשבת טכניקה זו ליעילה במיוחד לאבחון סרטן שד אצל נשים צעירות שרקמת השד שלהן בדרך כלל סמיכה.

יחד עם זאת חשוב לזכור שבגלל הרגישות הגבוהה של אמצעי אבחון זה הוא מתאפיין גם באחוז

גבוה יחסית של “עודף אבחון”, כלומר אבחון גידול סרטני גם במקרה בו הגידול אינו קיים בפועל (false-positive ).

אחת הבדיקות החשובות ביותר שיש לבצע נקראת בדיקת קולטנים (רצפטורים) הורמונליים

טכנולוגיה חדישה לבדיקה האם

הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה נקראת “טכניקת קישרית הזקיף” Sentinel Node Biopsy. בטכניקה זו מזריקים כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי צבוע אשר מזהה את הבלוטה הראשונה ( “הזקיף הראשון”) המקבלת את נוזל הלימפה מהגידול. 

אם בלוטה זו נקיה משמעות הדבר בדרך כלל שגם שאר הבלוטות נקיות וניתן להימנע מכריתה מיותרת של בלוטות הלימפה מבית השחי.

שלבים בהתפתחות סרטן השד (Staging)

השלב אליו הגיע גידול סרטני נקבע על פי גודלו ומידה התפשטותו, והגדרת השלב תהווה גורם מכריע בקביעת תכנית הטיפולים שלך.

החל מינואר 2003 נכנסה לתוקף שיטת דירוג חדשה לשלבים השונים של סרטן השד. על פי הדירוג החדש השלבים הם:

שלב “0” – לא פולשני ( in situ ) – הגידול נמצא בתעלות החלב בלבד ( ducts ) ולא פיתח את

היכולת להתפשט.

שלב “I” – גודל הגידול פחות מ- 2 ס”מ והוא אינו מפושט.

שלב ” II ” – כל אחד מהמצבים הבאים:

הגידול בגודל 5 – 2 ס”מ
הגידול התפשט ל- 1-3 בלוטות בבית השחי באותו צד של השד החולה.
גודל הגידול יותר מ- 5 ס”מ אך הוא טרם התפשט לבלוטות הלימפה או לחלקי גוף אחרים.
שלב ” III ” – כל אחד מהמצבים הבאים:

הגידול קטן מ- 5 ס”מ והתפשט ל- 4-9 בלוטות בבית השחי
הגידול גדול מ- 5 ס”מ והתפשט ל- 1-9 בלוטות בבית השחי
הגידול התפשט לדופן בית החזה או לעור ו- 0-9 בלוטות נגועות
הגידול בכל גודל שהוא והתפשט ל- 10 או יותר בלוטות לימפה בבית השחי.
הגידול בכל גודל שהוא והתפשט לבלוטות לימפה באזור infraclavicular (מתחת לעצם הבריח) או לבלוטות לימפה באזור על-בריחי (supraclavicular) או לבלוטות שלאורך ה- internal mammary (בחזה בסמוך לעצם).

שלב “IV” גידול בכל גודל, בלוטות לימפה נגועות או לא, אך הסרטן התפשט לחלקי גוף אחרים מעבר לשד ולבלוטות הלימפה.

הגשת תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון סרטן שד

במידה והרופאים איחרו לאבחן את סרטן השד במועד בו רופא סביר אמור היה לאבחן, קמה לך עילה לתביעת רשלנות רפואית כנגד הרופאים ו/או המוסד הרפואי אשר איחר לאבחן. גובה הפיצוי תלוי כמובן במשך האיחור ובאפשרויות ההחלמה.

יש לצרף לכתב התביעה, חוות דעת של רופא מומחה אשר יקבע אם אכן הייתה רשלנות ואיזה נזק נגרם כתוצאה ממנה.

חלק מהמידע בעמוד זה באדיבות אתר “אחת מתשע”

ליעוץ נוסף בנושא רשלנות רפואית בכל הקשור לאבחון או גילוי מאוחר, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל:
legal1@bezeqint.net

Org mba admission essay samples and feel free to follow me on twitter nickcombsedu