רשלנות רפואית בניתוח מעקפים / ניתוח מעקפים

רשלנות רפואית בניתוח מעקפים הוא נושא מורכב.

 ניתוח מעקפים וחשיבותו

ניתוח מעקפים הוא כיום אחד הניתוחים הנפוצים ביותר בארץ ובעולם המערבי כולו. אחת מהאינדיקציות השכיחות ביותר לביצוע הניתוח הינן מחלה טרשתית שגורמת לסתימת עורקים וורידים ומפריעה לזרימת הדם התקינה, זאת בנוסף לחולי סוכרת ואנשים שסובלים מהשמנת יתר, תופעה שהפכה למגיפה של ממש בעולם המערבי- בישראל למשל, בקרב הילדים כ-20% מהבנים וכ-17% מהבנות סובלים מהשמנת יתר.

אחד הפתרונות שהרפואה המודרנית מציעה לבעיית ההשמנה הוא ניתוח מעקפים. המדובר בניתוח שהמנתח פותר את בעיית סתימת העורקים בכך שהוא יוצר נתיב חדש לאספקת הדם והחמצן לאיברי הגוף, אספקה שנפגעה בין היתר עקב השמנת היתר או סוכרת. זהו ניתוח שיכול להציל חיים- רק 17% מחולי הסוכרת שעברו ניתוח מעקפים נפטרו, לעומת 80% מחולי הסוכרת שעברו ניתוח חלופי, דוגמת הרחבת כלי דם באמצעות בלון. בנוסף, מחקרים הראו שבשנתיים הראשונות לאחר ניתוח מעקפים מוצלח, המנותח ישיל בין שני שלישי לשלושה רבעים ממשקלו העודף.

רשלנות רפואית בניתוח מעקפים כתוצאה מחוסר נסיון של המנתחים

אף על פי שמדובר בניתוח שעשוי להציל חיים, בניתוח הזה קיים סיכון לא קטן, והוא ניתוח בידי מנתחים שאינם מנוסים. מחקרים בארה”ב הראו שחולים שנותחו ע”י מנתחים שניתחו פחות מ-100 פעמים בחייהם פיתחו סיבוכים שעלולים היו להביא למותם כתוצאה ישירה מהניתוח עצמו. אחוז התמותה של מנותחים שנפטרו לאחר ניתוח מעקפים שבוצע בידי מנתחים לא מנוסים גבוה בכ-300% מאלו שנותחו בידי מנתחים מנוסים. הנתונים האלו מדאיגים בעיקר לנוכח העובדה שבארה”ב למשל רופא מוכשר לבצע ניתוח לאחר הכשרה של סוף שבוע אחד בלבד. ניתוח מעקפים הוא ניתוח מסובך מאוד, וטעות קטנה של המנתח עלולה להביא לפגיעה קטלנית במערכת העצבים ובאיברים פנימיים נוספים. המדובר בזיהומים שלא תמיד נראים לעין בזמן הניתוח, והתוצאה עלולה להתבטא בספזיס (אלח דם, מעין הרעלה בדם) שיגרום קרוב לוודאי למוות.

משתמע מכך שיש צורך בריכוז מקסימאלי בביצוע ניתוח מעקפים, אך ברי שרופא מנתח, שנאלץ לעיתים לנתח מספר פעמים ללא הפסקה, לא יכול להישאר מרוכז במאות האחוזים, ומכאן הדרך לרשלנות רפואית שעלולה להסתיים במוות של המנותח קצרה.

סיבוכים כתוצאה מ-רשלנות רפואית בניתוח מעקפים

הסיבוכים יכולים לבוא לידי ביטוי בזיהומים במקום השתל של הנתיב החדש, הפרעות קצב, התקפי לב, אי ספיקת כליות, דיכאון וחרדה, ואף למוות עקב דום לב ושבץ מוחי. בנוסף, ניתוח לא מוצלח עשוי להביא לכך שהשתל החדש ייסתם חודשים ספורים לאחר הניתוח, מה שיביא להפרעה בזרימת הדם וכן לסתימה מחודשת של כלי הדם.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח מעקפים, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל

דפיברילטור- רשלנות רפואית בהשתלת דפיברילטור

רשלנות רפואית בהשתלת דפיברילטור, הוא נושא המאמר הבא.

דפיברילטור הוא מכשיר שמעביר פולסים חשמליים ללב, ישנו דפיברילטור חיצוני, שבו משתמשים בבתי החולים ובניידות טיפול נמרץ, וישנו דפיברילטור מושתל (ICD) שמיועד לטיפול בחולים שמועדים להפרעות קצב קטלניות, או שכבר עברו אירוע של הפרעת קצב קטלנית.

מקרי רשלנות רפואית בהשתלת דפיברילטור

אופן פעולת המכשיר הוא כזה שכאשר המכשיר מזהה שיש הפרעה בפעילות הסדירה של הלב, הוא נותן שוק חשמלי שמחזיר את הלב לפעילות סדירה. ישנם מכשירי דפיברילטור שמשולב בהם קוצב. השתלה של דפיברילטור נעשית בחדר הקוצבים, והיא לוקחת בין 2-3 שעות. מיד לאחר ההשתלה יבוצע צילום חזה, וצילום נוסף יבוצע יום למחרת. כמו כן, אסור למטופל להרים את ידו במשך השבועות הראשונים מעל גובה הכתף מחשש להתנתקות של האלקטרודות המחברות בין הלב והמכשיר. הסיבוכים העיקריים האפשריים בהשתלת דפיברילטור הם זיהום, קריעה של האלקטרודות, חירור הלב, וחירור הריאה. בדרך כלל הבחירה באלקטרו פיזיולוג מומחה יכולה להוריד את הסיכון לסיבוכים.

תביעות רשלנות רפואית דפיברילטור / בהשתלת דפיברילטור

• היעדר אבחון, אבחון שגוי, אבחון מאוחר של המצב שבגינו נדרש להשתיל דפיברילטור

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני.

• היעדר הסכמה מדעת

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מקצועיות, בחוסר מיומנות, תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה שנקבעו במבחן הרופא הסביר

• רשלנות במתן תרופות בזמן הפרוצדורה ולאחריה מבחינת סוג, מינון, ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר

• השתלת סוג הדפיברילטור הלא נכון

• אי ביצוע מעקב אחר מצבו של המטופל, ואחר תקינות המכשיר לאחר ביצוע השתלת דפיברילטור

• כוונון שגוי או אי תכנות של מכשיר הדפיברילטור

• אי מתן הסבר למטופל כיצד עליו לנהוג לאחר השתלת דפיברילטור

תביעת רשלנות בהשתלת דפיברילטור

משפחתו של אדם שנפטר לאחר ששוחרר מוקדם מידי מבית החולים איכילוב לאחר השתלת דפיברילטור תובעת 5 מליון שקלים, בטענה של רשלנות רפואית. משפחת המנוח טוענת שאילו היו מבצעים בבית החולים את הבדיקות הנדרשות לאחר השתלת המכשיר היו מגלים שהמנוח סובל מדימום קטלני. יומיים אחרי ההשתלה התלונן המנוח כי הוא סובל מכאבים וקוצר נשימה, וביום השלישי שוחרר למחאת משפחתו מבית החולים, בטענה כי מצבו הרפואי תקין והוא יכול לעמוד בנסיעה לביתו באילת. החולה התלונן בזמן הנסיעה ומצבו התדרדר ככל שנקפו השעות. יום למחרת הובהל לבית החולים יוספטל באילת, כאשר מאמצי ההחייאה והטיפול שניתן בבית החולים לא הועילו והאיש נפטר. בנתיחה שלאחר המוות התברר כי המנוח סבל מדימום חזה מאסיבי ונקב בחדר הימני. המומחה מטעם התובעים הגיש חוות דעת שבה נכתב בין השאר כי על הצוות הרפואי בבית החולים היה לעשות יותר מאשר רק להקשיב לריאותיו של המנוח בשעה שהתלונן על קוצר נשימה.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית דפיברילטור, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית בניתוח מעקפים / ניתוח מעקפים

רשלנות רפואית ניתוח מעקפים הוא נושא המאמר שלהלן.

ניתוח מעקפים הוא ניתוח שבו יוצר המנתח נתיב חילופי או נתיב נוסף לאספקת דם לאיבר שהאספקה הטבעית שלו נפגעה עקב חסימה או היצרות של כלי הדם. כשיש חסימה או היצרות בכלי שמספק דם לאברי הגוף, נוצרת למעשה פגיעה באספקת החמצן לאיבר (איסכמיה). את חידוש אספקת הדם לאותו איבר ניתן לבצע לעיתים באמצעות צנתור והרחבת ההיצרות עם בלון, אך כאשר לא ניתן לבצע את חידוש האספקה באמצעות צנתור יש לבצע זאת באמצעות ניתוח. ניתוח מעקפים נדרש לעיתים על מנת לטפל בתעוקת החזה אצל חולים הסובלים מטרשת עורקים עם היצרות קשה של העורקים הכליליים של הלב.

מקרי רשלנות רפואית בניתוח מעקפים

ניתוח מעקפים מבוצע בדרך כלל בחולים עם מחלת לב כללית, עם היצרות בעורקים הכליליים של מעל 50%. מטרות הניתוח הן הקלת תעוקת החזה, שיפור תפקוד שריר הלב, והארכת חיי החולה. בניתוח משתמשים בכלי דם מאיבר אחר בגוף בעל אספקת דם רבה, ולעיתים נדירות יותר על ידי השתלת וריד מתרומת איברים או צינור מלאכותי. כלי הדם בהם משתמשים בדרך כלל בניתוח מעקפים הם עורקי החזה, העורקים הרדיאלים, ורידי הרגל או עורק הבטן. קטעי דם אלו מוסטים או מועברים ללב ומחוברים על ידי תפירה לעורקים הכלליים. באופן זה עוקפים את ההיצרויות בעורקים הכליליים שנגרמו עקב מחלת הלב האיסכמית, ומשפרים את זרימת הדם לשריר הלב. הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה ובניטור מלא של החולה. הסיבוכים האפשריים מניתוח זה כוללים בין היתר, שבץ, הפרעות קצב, מוות, כאב גרוני באזור הניתוח, ועוד.

סיכונים בניתוח מעקפים:

אי ספיקה כלייתית חריפה

שבץ מוחי- בדרגות שונות

כאב כרוני באזור החתך הניתוחי

מחלות הנובעות ממתח לאחר הניתוח – עצירות, שחיקת שיניים

שינויי התנהגות (חרדה, עצבנות, אי שקט ודיכאון) – בדרך כלל לתקופה קצרה

זיהומים – במקום נטילת השתל ובאתר הניתוח בחזה.

הפרעות קצב למיניהן

היפרדות של עצם החזה (sternum)

סיבוכים בהרדמה – תגובות לסמי ההרדמה

התקף לב

מוות עקב דום לב, שבץ, כשל כלייתי, או אלח דם.

 

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח מעקפים

• העדר הסכמה מדעת

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מקצועיות ובחוסר מיומנות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המבחן הנדרשות לפי מבחן הרופא הסביר

• סיבוכים בהרדמה

• אי ביצוע מעקב רפואי אחר התוצאות לאחר ביצוע ניתוח מעקפים

• ביצוע הניתוח על ידי מי שאינו מוסמך לכך

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שגרם לתובע נזק גופני או החמיר את מצבו

• התעלמות מביצוע בדיקות הנדרשות בדרך כלל לפני ניתוח מעקפים כולל אק”ג במנוחה, אק”ג במאמץ, אקו לב, וכן צנתור אבחוני.

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית ניתוח מעקפים

התובע עבר ניתוח מקפים במחלקת ניתוחי לב חזה במרכז הרפואי רבין. לאחר הניתוח נותרה בגופו של החולה צינורית באורך 15 ס”מ בין הוריד החלול העליון והעליה הימנית של הלב. הצינורית התגלתה רק 4 שנים לאחר מכן במהלך צינתור שנעשה לחולה באותו בית חולים. הצינורית הוצאה בצינתור נוסף באמצעות מכשור מיוחד. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 1,500,000 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוחי מעקפים ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית בניתוחי לב

ניתוח/ניתוחי לב- רשלנות רפואית של מנתח בניתוח/בניתוחי לב

רשלנות רפואית בניתוחי לב

כירוגיית לב-חזה (באנגלית: Cardiothoracic Surgery) היא ענף בכירורגיה העוסק במחלות של בית החזה, שבאופן מסורתי יכולות להפתר על ידי ניתוח, אולם לא בהכרח. ענף זה כולל טיפול במחלות כירורגיות של הלב, קרום הלב (פריקרד), הריאות, הפלאורה, וכלי הדם הגדולים שבבית החזה. כמו כן, עוסק המקצוע בטראומה של בית החזה ובתיקון מומים מולדים של הלב וכלי הדם שבחזה. לעתים עוסק התחום גם בניתוחי ושט, קנה וסרעפת.

ניתוחים נפוצים המבוצעים על ידי מנתח לב-חזה הינם:

ניתוחי מעקפים של העורקים הכליליים (עורקי הלב).
ניתוחי תיקון או החלפה של מסתמים
מדיאסטינוסקופיה וטורקוסקופיה – הסתכלות וטיפול בשיטה חודרנית מינימלית (Minimally Invasive Surgery) במיצר (מדיאסטינום) ובבית החזה.
כריתת נגעים מהריאה
ניתוחי תיקון של אנוירזמה או דיסקציה של אבי העורקים החזי (תיקון של אבי העורקים הבטני מתבצע על ידי רופא המומחה בכירורגיית כלי-דם).
תיקון מומים מולדים של הלב וכלי הדם שבחזה
השתלת לב, השתלת ריאה והשתלת לב-ריאות

חלק מניתוחי הלב מתבצעים בגישה של ניתוח לב פתוח. זהו ניתוח שבו מחובר החולה למכונת לב-ריאה, היא מכונה השואבת את הדם, מחמצנת אותו ומחזירה אותו לחולה.

באופן מסורתי, רוב ניתוחי הבל בתחום היו ניתוחי מעקפים לבביים שמטרתם עקיפת היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים. כיום, בשל ההתקדמות הטכנולוגיה הרפואית, עלתה היכולת לבצע התערבות בעורקים הכליליים מבלי צורך לפתוח את בית החזה, באמצעות צנתור לב. התערבות כזו נקראת “צנתור טיפולי” (בשונה מ”צנתור אבחנתי”) והיא מבוצעת על ידי רופא קרדיולוג שאינו כירורג. מאז, יש ירידה כללית במספר ניתוחי המעקפים המבוצעים, ועלה חלקו היחסי של ניתוחי תיקון המומים המולדים.

כיום רק מקרים קשים או מקרים ספציפיים של חסימות בעורקים הכליליים מנותחים. צנתורים חוסכים מהחולים את זמן ההחלמה הממושך הקשור בניתוח לב פתוח וכן חלק מהסיבוכים. אולם, יש לזכור שגם לצנתורים יש סיבוכים, חלקם עשויים להיות קטלניים, בעיקר כאשר מנסים להשתמש בהם עבור מצבים של שבהם יש התוויה ברורה לניתוח.

הגשת תביעה על רשלנות רפואית בניתוחי לב

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רפואית רבות בגין רשלנות של מנתח/מנתחי לב. לשם הגשת התביעה יש להצטייד בחוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום כירורגית לב-חזה, אשר יפרט בהרחבה מה הייתה הרשלנות ואילו נזקים נגרמו כתוצאה מכך.

הפיצוי תלוי בגודל הנזק שנגרם ויכול להגיע לסדרי גודל של מאות אלפי ש”ח ולעיתים אף מיליונים אם מדובר בנזק לבבי קשה ובלתי הפיך. עורכי דין העוסקים בתחום רשלנות רפואית, מטפלים בתביעות רשלנות רפואית של מנתחי לב, באחוזים מהפיצוי המושג ללקוח ורק במקרה של זכייה.

להערכת סיכויי תביעתך, ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון, המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, שפרטיה מצד שמאל למעלה