פנקוני אנמיה A רשלנות רפואית

לצערי בתי חולה בפנקוני אנמיה מסוג A.  אני לא חושבת שהיתה רשלנות רפואית.- אולי אני לא מבינה….
בכל מקרה אספר בקצרה.
נועה בת שנתיים ושמונה – אובחנה לפני חצי שנה.
ביצעתי את כל הבדיקות הגנטיות שביקשו לפני ההירון.
לא עשיתי את A כי לא ידעתי שיש לי צד מרוקאי במשפחה.
(בהריון השני השמתי מידע גנטי וביצעתי בדיקה לפנקוני מסוג A ויצאתי שלילית כלומר גם אם הייתי עושה אותה לפני ההריון של בתי החולה התשובה היתה שלילית.
ההריון נגמר בהפלה עקב מום בכליות – שכנראה קשור לאנמיה)
כלומר אם הייתי עושה את הבדיקה לפני בתי החולה גם לא הייתי יודעת שאני נשאית .
חשוב לציין שהרי גם בעלי מסתבר נשא של פנקוני מסוג A (אחרת לא היתה ליבת חולה) אבל עדיין לא ביקשו ממני לעשות את הבדיקה בהריון הראשון.
נאמר לי שבארץ בודקים רק מה שנפוץ. רק סוג מוטציה אחד מתוך הרבה שיש. ולבת שלי יש משהו לא נפוץ ולכן לא עלו על זה- כי לא חיפשו את זה.
בזמן ההריון שלה היא היתה קטנה החל משבוע 20 . ביצעתי שקיפות סקירות ומי שפיראקו לב עובר והכל היה תקין. חוץ מהגודל
אמרו שזאת כנראה בעיה בשיליה שאולי לא מתפקדת- אך למרות זאת בבדיקות ראו שיש זרימה טובה בורידים ועורקים.
זהו בגדול
בנחלה לא פשוטה ונועה תצטרך לעבור השתלת מח עצם וחוצ מז ה צפויים לה גידולים סרטנייםואורח חיים קצר.
ברור לי שאם הייתי יודעת שיש סיכוי לבעיה כזאת- לא הייתי יולדת אותה למרות כל האהבה לילדה המקסימה שיש לי.

פיגור שכלי- רשלנות רפואית?

פיגור שכלי

פיגור שכלי הוא נכות המאופיינת במגבלות משמעותיות בתפקוד השכלי וגם בהתנהגות המסתגלת כפי שהיא באה לידי ביטוי במיומנויות הנדרשות להסתגלות: התפיסתיות, החברתיות והמעשיות.  נכות זאת – מקורה – לפני גיל 18.

הגורמים לפיגור מתחלקים ל 3 קבוצות:

1. גורמים ביולוגים.

א. הפרעות כרומוזומליות
ב. גורמים גנטיים /תורשתיים

2. גורמים פיזים.

א. פגיעות לפני לידה
ב. פגיעות בזמן הלידה
ג. פגיעות אחרי לידה

3. גורמים סביבתיים.

מתן תמיכות אישיות ומתאימות לאורך תקופה מתמשכת אמור לשפר את תפקודו של אדם עם פיגור שכלי. 
שלושת ההיבטים בהגדרה זו: א. מגבלה בתפקוד השכלי, ב. מגבלה בהתנהגות המסתגלת, ג. קיום הנכות לפני גיל 18, הם תנאים הכרחיים ויבהרו בהמשך. אין אפשרות לקבוע שאדם מתפקד ברמה של פיגור שכלי על פי תנאי אחד בלבד, כל אחד משלושת התנאים הוא שווה ערך. באיסוף המידע לקביעת רמת התפקוד, סוגי התמיכה, אינטנסיביות התמיכה ודרכי ההתערבות יש להתחשב בכל חמשת ההנחות המהותיות. 

בישראל הוגשו תביעות רבות של רשלנות רפואית בגין פיגור שכלי.

מדובר על מקרים בהם ההורים טוענים כי ניתן היה לגלות פגור שכלי במהלך ההריון ולהביא לסיומו, או לחילופין שהפיגור נגרם עקב רשלנות בלידה, בשל התעלמות מקיומה של מצוקה עוברית

תביעת רשלנות רפואית של פיגור שכלי יכולה, במידה ומתקבלת ע”י בית המשפט, להגיע לסכומי פיצויים של מיליוני ש”ח. גובה הפיצוי תלוי בגומרים כגון הוצאות רפואיות, סיעודיות ואחרות, כאב וסבל וכדומה.

לשאלות בנושא הגשת תביעת רשלנות רפואית של פיגור שכלי, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון, שותפה במשרד עורכי דין נבו-מולסון, המייצג מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net

Source data can easily be changed and you can even include audio or video files, which would be go to this portal cheap essays added through an insert from url feature

רשלנות רפואית התקף לב

תביעת רשלנות רפואית בגין אי מניעת התקף לב/ אוטם שריר הלב/ דום לב

התקף לב/ אוטם שריר הלב, הוא מצב שבו נוצרת חסימה באחד או ביותר מהעורקים הכליליים המובילים את הדם אל שריר הלב עצמו. ההיצרות נגרמת בתהליך הקרוי “טרשת עורקים” (אתרוסקלרוזיס). לעתים מצב כזה עלול לגרום ללב להפסיק לפעום, עקב כך תיפסק אספקת הדם והחמצן לכל תאי הגוף ובכך נגרם מוות. סיבוכים אפשריים כוללים אי-ספיקת לב, הלם, הפרעות בקצב הלב, דלקת קרום הלב, ותסחיף ריאתי.

עורכי דין המייצגים נפגעי רשלנות רפואית התקף לב, טוענים כי אחד הסימנים הבולטים ביותר של אוטם שריר הלב הוא כאב בחזה. הכאב בחזה דומה לכאב שבעת תעוקת חזה. סימפטום נוסף הוא ההזעה הקרה, שיהוק, סחרחורת, עילפון, חוסר הכרה, עייפות, קוצר נשימה ועוד.

עו”ד העוסק בהגשת תביעות רשלנות רפואית התקף לב מציין כי אם אדם מקבל טיפול תוך שלוש עד ארבע שעות מהופעת ההתקף, סיכויו להשאר בחיים גבוהיים הרבה יותר מאשר אדם שלא קיבל טיפול או אחד שקיבל בשלב מאוחר יותר. יש להורות לחולה לשבת או לשכב ולחכות לצוות מגן דוד אדום. בנוסף ניתן לתת אספירין בלעיסה כדי לדכא היווצרות של קריש דם. כמו כן, קיימת האפשרות של נתינת נייטרוגליצרין מתחת ללשון. לאחר שהאדם הגיע לבית החולים, יש לבצע מהר ככל הניתן טיפול שנועד לפתוח את כלי הדם הכלילי החסום – זאת על ידי אחת משתי אפשרויות: האפשרות הראשונה היא צינתור (Primary coronary intervention או PCI) והאפשרות השנייה היא מתן טיפול פיברינוליטי (מתן תרופות שממסות את קריש הדם).

צינתוררשלנות רפואית התקף לב

צינתור הוא מונח כללי להחדרת קטטר לתוך צינור חלול בגוף האדם. המונח צינתור מכוון לרוב לצינתור של כלי דם קורונרים (כליליים). עם שחרור האדם מבית החולים לאחר התקף לב, עליו ליטול קבוצה של מספר תרופות באופן כרוני, וחלקן אף לכל החיים; קבוצה זו תכלול תרופות נגד טסיות (אספירין, פלביקס), חוסמי בטא, מעכבי האנזים ACE, וסטטינים (להורדת כולסטרול בדם).  לעיתים ישנן תביעות רשלנות רפואיות בגין רשלנות בצינתור.

אי ספיקת לב

‎Congestive heart failure‏ (‎CHF‏) או ‎Congestive cardiac failure‏ (‎CCF‏) או Heart failure – הוא מצב רפואי, בו הלב איננו מסוגל לספק מספיק דם בהתאם לדרישה המטבולית של הגוף. סיבות עיקריות לאי ספיקת לב הן: מחלות שונות בלב עצמו או בכלי הדם, חוסר דם עקב שטף דם או אנמיה, יתר לחץ דם, ועוד.

דום לב

מתאר הפסקה פתאומית בפעילות מחזור הדם הנורמלי עקב כשל של הלב בכיווץ יעיל בשלב הסיסטולי. חוסר באספקת דם גורם למוות של תאים עקב חוסר בחמצן. חוסר חמצן במוח גורם ללוקים בדום לב לאיבוד הכרה ולהפסקת נשימה, אשר גורמת בתורה לעצירת פעולת הלב. פגיעה מוחית תתרחש קרוב לוודאי תוך שלוש ארבע דקות, למעט בנפגעי היפותרמיה. דום לב הוא מצב חירום רפואי שניתן לטפל בו בהצלחה בקבוצות חולים מסוימות, במידה והטיפול ניתן תוך פרק זמן קצר דיו. הטיפול הראשוני העיקרי בדום לב הוא החייאה.

עורכת דין ענת מולסון מציינתכי ישנם מקרים רבים של תביעות רשלנות רפואית בגין אי מניעת התקף לב / אוטם בשריר הלב או רשלנות בצינתור או גילוי מאוחר /איחור באבחון בעיית לב וכדומה. רוב התביעות מוגשות נגד רופא משפחה/ קופ”ח שלא זיהה בזמן את התסמינים, או נגד מד”א /נט”ן או נגד בי”ח אשר טיפל באופן רשלני בחולה.

 

עוד בנושא: רשלנות רפואית באבחון

 

להערכה חינם של סיכויי תביעתך בנושא רשלנות רפואית התקף לב, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net או באמצעות טופס יצירת הקשר בראש העמוד משמאל

פיגור שכלי – פיגור שיכלי- רשלנות רפואית?

פיגור שכלי

פיגור שכלי הוא נכות המאופיינת במגבלות משמעותיות בתפקוד השכלי וגם בהתנהגות המסתגלת כפי שהיא באה לידי ביטוי במיומנויות הנדרשות להסתגלות: התפיסתיות, החברתיות והמעשיות.  נכות זאת – מקורה – לפני גיל 18.

הגורמים לפיגור מתחלקים ל 3 קבוצות:

1. גורמים ביולוגים.

א. הפרעות כרומוזומליות
ב. גורמים גנטיים /תורשתיים

2. גורמים פיזים.

א. פגיעות לפני לידה
ב. פגיעות בזמן הלידה
ג. פגיעות אחרי לידה

3. גורמים סביבתיים.

מתן תמיכות אישיות ומתאימות לאורך תקופה מתמשכת אמור לשפר את תפקודו של אדם עם פיגור שכלי.
שלושת ההיבטים בהגדרה זו: א. מגבלה בתפקוד השכלי, ב. מגבלה בהתנהגות המסתגלת, ג. קיום הנכות לפני גיל 18, הם תנאים הכרחיים ויבהרו בהמשך. אין אפשרות לקבוע שאדם מתפקד ברמה של פיגור שכלי על פי תנאי אחד בלבד, כל אחד משלושת התנאים הוא שווה ערך. באיסוף המידע לקביעת רמת התפקוד, סוגי התמיכה, אינטנסיביות התמיכה ודרכי ההתערבות יש להתחשב בכל חמשת ההנחות המהותיות.

בישראל הוגשו תביעות רבות של רשלנות רפואית בגין פיגור שכלי.

מדובר על מקרים בהם ההורים טוענים כי ניתן היה לגלות פגור שכלי במהלך ההריון ולהביא לסיומו, או לחילופין שהפיגור נגרם עקב רשלנות בלידה, בשל התעלמות מקיומה של מצוקה עוברית

תביעת רשלנות רפואית של פיגור שכלי יכולה, במידה ומתקבלת ע”י בית המשפט, להגיע לסכומי פיצויים של מיליוני ש”ח. גובה הפיצוי תלוי בגומרים כגון הוצאות רפואיות, סיעודיות ואחרות, כאב וסבל וכדומה.

לשאלות בנושא הגשת תביעת רשלנות רפואית של פיגור שכלי, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון, שותפה במשרד עורכי דין נבו-מולסון, המייצג מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net