רשלנות רפואית של קופח/ קופת חולים מכבי

תביעות נגד קופת חולים מכבי אינן נושא נדיר כלל. קופת חולים מכבי נוסדה בשנות ה-40 על ידי רופאים יוצאי גרמניה אשר רצו להקים גוף בריאות בלתי מפלגתי שיהווה חלופה לקופת החולים ההסתדרותית ששלטה באותה תקופה ביישוב. שיטת הפעילות הייתה מבוססת על כוח אדם שכיר מצומצם ועל רופאים עצמאים אשר קיבלו תגמול בהתאם לפעילותם. הקופה התפתחה בעיקר בערים הוותיקות והמאוכלסות, וכמעט שלא הגיעה לפריפריה באותן שנים. כיום היא מכונה “מכבי שירותי בריאות”.

קופות החולים כגון מכבי נושאות בנטל הגדול של הטיפול היומיומי בחולה. רופאי קופת החולים לדוגמא הם הראשונים בשרשרת הטיפול בחולה. בית המשפט בארץ כבר קבע לדוגמא בעבר כי רופא המשפחה בקופת החולים נדרש להבנה בתחום רחב של מחלות והאבחון שלו נעשה בשיטת האלימינציה- קרי, בתחילה רופא המשפחה שולל מחלות מוכרות ונפוצות. בהמשך, בשלב השני, הוא נדרש לבחון את קיומן של מחלות נדירות. כמו כן, רופא המשפחה נדרש גם להתייעץ עם רופאים אחרים בתחומים שהם מעבר להבנתו. כמו כן, ישנם גם מקרים בהם הטיפול התרופתי מתחיל בבית החולים וממשיך בקופת החולים.

כיצד מגישים תביעה נגד קופת חולים מכבי?

התביעה מוגשת בדרך כלל נגד קופת חולים ולא נגד הרופא המטפל משום שהקופה היא הגורם ממנו יכול הניזוק להיפרע בצורה הטובה ביותר. כמו כן בדומה לתביעה נגד בית חולים גם כאן יש צורך בחוות דעת שתראה שהניזוק נפגע כתוצאה מרשלנות רפואית ותראה גם מה שיעור הנזק שנגרם לו.

דוגמאות לעילות תביעה נגד קופת חולים מכבי

• אבחון שגוי, אבחון מאוחר, או העדר אבחון של מחלות ובעיות. לדוגמא, כאשר אדם עם גורמי סיכון מופיע בקופת החולים ומתלונן על כאבים בחזה, הרופא בקופת החולים חייב לבדוק אותו בדקדקנות כדי לוודא שהוא אינו מפתח אוטם בשריר הלב.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת את גילו של המטופל, הרקע הבריאותי (טיפול תרופתי כולל תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה) שיכול להעמיד את המטופל בקבוצת סיכון, וכן עמידה על התסמינים הגופניים המתוארים על ידי המטופל.

• מעשים ומחדלים רשלניים שהשעו את הטיפול הרפואי בתובע, הסבו לו נזק גופני או החמירו את מצבו;

• אי הפנייה לבדיקות כלליות ולבדיקות הרלבנטיות לתחום הבעיה של המטופל.

• רשלנות בפענוח תוצאות בדיקות.

• אי ביצוע מעקב אחר מצבו הרפואי של המטופל.

• ביצוע פרוצדורה רפואית בחוסר מיומנות ומקצועיות ותוך סטייה מחובת הזהירות ומהנורמות הנגזרות ממבחן הרופא הסביר.

• רשלנות במתן תרופות, מבחינת סוג, ומינון, ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר שנרשם.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית של קופ”ח מכבי שרותי בריאות

ת.א. 38397/05 בללוב נ’ מכבי דנט ואח’- התובע טען שגשר החרסינה שהרכיבו לו במרפאת השיניים של מכבי דנט נעשה בצורה לקויה והגשר לחץ על השיניים והחניכיים ובעקבות אלו נוצרה לתובע עששת משנית. בפסק דינו דחה בית המשפט את טענות הנתבעת לאשם תורם של התובע שלא שב לטיפולים אצלה אלא פנה לרופאים אחרים.בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 57,000 ₪ כפיצוי על נזק מיידי. כמו כן נקבעה לתובע נכות בשיעור של 10% בגין הפרעה תפקודית של פרקי הלסת. בית המשפט קבע כי נכות זו אינה תפקודית ואין לה השפעה על שיעור ההשתכרות של התובע. בראש הנזק של כאב וסבל נפסק לתובע 50,000 ₪ וכן החזר הוצאות שונות של 23,000 ₪. סך הכל הפיצוי עומד על 157,000 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית של קופ”ח מכבי, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית של קופ"ח/ קופת חולים/בי"ח/ בית חולים

מערכת הבריאות בישראל- רשלנות רפואית- קופת חולים/ קופ”ח- בי”ח/ בית חולים

רשלנות רפואית של קופת חולים – כללית, מאוחדת, מכבי, לאומית

שירותי בריאות כללית מפעילה את מערכת המרפאות הנרחבת ביותר בה מועסקים רופאים מטעם הקופה כשכירים, הכוללת מרפאות ראשוניות (בעיקר רפואת משפחה וילדים), ומרפאות מקצועיות בתחומי התמחות שונים. מרפאות השייכות לשירותי בריאות כללית נותנות שירות אך ורק למבוטחי הקופה. קופות חולים אחרות נסמכות במידה עיקרית על הסדרים עם רופאים עצמאיים, מרפאות ומכונים עצמאיים, ומרפאות חוץ של בתי החולים, אם כי חלקן מפעילות גם מרפאות מרכזיות משלהן בערים מסוימות.

תחנות לבריאות המשפחה/האם והילד – טיפת חלב

מערכת התחנות לבריאות האם והילד, או לבריאות המשפחה, הקרויות “תחנות טיפת חלב”, מופעלת בפריסה רחבה בכל הארץ. שירות זה הינו ייחודי בכך שהוא מופעל על ידי מגוון של גורמים, ללא חוקיות ברורה. חלק מתחנות טיפת חלב מופעלות על ידי המדינה, חלקן על ידי קופות חולים ואחרות על ידי הרשויות המקומיות. עיקר פעילותן של התחנות היא בתחום תכנון המשפחה, ליווי האישה משלבי טרום-הריון ולאורך ההריון, ומעקב אחר התפתחות התינוק מלידתו ועד גיל שש. בתחנות טיפת חלב ניתנים חיסוני השיגרה לגיל הילדות לתינוקות ופעוטות, ונבדקת התפתחות הילד לאיתור בעיות ועיכובים הדורשים טיפול.

מכונים ומרפאות מקצועיות

בשנים האחרונות מתפתחת הרפואה המקצועית בקהילה, ומספר שירותים שניתנו בעבר בבית חולים בלבד, ניתנים כיום גם במרפאות מומחים ומכונים מחוץ לבתי חולים. דוגמה חשובה לכך הן מרפאות הדיאליזה, אשר הקמתן נועדה להקל על חולי כליות את הגישה לטיפולי הדיאליזה התכופים שעליהם לעבור. גם חוק ביטוח בריאות ממלכתי דחף את קופות החולים להקים שירותי רפואה מקצועית במרפאות ומכונים בקהילה, על מנת לעמוד בתחרות ביניהן וכדי לחסוך בעלויות הגבוהות של רכישת שירותים אלה מבתי החולים. עם זאת, עדיין נחשבות מרפאות החוץ והמחלקות לאשפוז-יום של בתי החולים כמקום המועדף על חלק גדול מהמטופלים, לביצוע בדיקות וטיפולים שיש בצידם סיכון לסיבוכים, כגון צנתור, בדיקת אנדוסקופיה וטיפולים ובדיקות הכרוכים בהדרמה אזורית. החוק בישראל עדיין מחייב כי הרדמה מלאה תבוצע אך ורק בבית חולים.

בתי החולים

בישראל מספר רב של בתי חולים, המפוזרים ברחבי המדינה, מצפת בצפון ועד אילת בדרום. בהתאם לפיזור האוכלוסייה בישראל, מרבית בתי החולים מצויים באזור המרכז. חלק מבתי החולים הם כלליים – כלומר מיועדים לטיפול במגוון רב של מצבים רפואיים, ואחרים הם ייעודיים ומיועדים לטיפול בסוג מסוים של מצבים רפואיים.

בתי חולים כלליים

בתי החולים הכלליים הגדולים ביותר שייכים למדינה (ומופעלים על ידי משרד הבריאות) ולקופת חולים כללית.

בתי החולים הכלליים הממשלתיים הם:

 

  • המרכז הרפואי ע”ש חיים שיבא – תל השומר
  • המרכז הרפואי תל אביב ע”ש סוראסקי
  • מרכז רפואי וולפסון, חולון
  • המרכז הרפואי הלל יפה, חדרה
  • רמב”ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם, חיפה
  • מרכז רפואי בני ציון (רוטשילד), חיפה
  • בית החולים לגליל המערבי, נהריה
  • מרכז רפואי זיו, צפת
  • המרכז הרפואי פוריה, ליד טבריה
  • המרכז הרפואי ע”ש ברזילי, אשקלון
  • מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין

 

בתי החולים הכלליים בבעלות שירותי בריאות כללית הם:

 

  • מרכז רפואי כרמל, חיפה
  • מרכז רפואי העמק, עפולה
  • מרכז רפואי ספיר – בית חולים מאיר, כפר סבא
  • מרכז רפואי רבין, פתח תקווה (מחולק לקמפוס בילינסון וקמפוס גולדה-השרון)
  • מרכז רפואי קפלן, רחובות
  • המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, באר שבע
  • מרכז רפואי יוספטל, אילת

 

בתי חולים כלליים גדולים אחרים בישראל הם:

 

  • מרכז רפואי הדסה (ירושלים, בית החולים בעין כרם, ובית החולים בהר הצופים), בבעלות הסתדרות מדיצינית הדסה
  • מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים (עמותה)
  • בית החולים ביקור חולים, ירושלים (עמותה)
  • מרכז רפואי צאנז – בית חולים לניאדו, נתניה
  • מרכז רפואי הרצליה מדיקל סנטר (HMC), הרצליה (פרטי)
  • בית חולים אסותא, תל אביב (נרכש לאחרונה על ידי מכבי שירותי בריאות)
  • בית החולים האיטלקי (חיפה) – המופעל על ידי נזירות פרנציסקניות ומתמחה באונקולוגיה, כירורגיה ואורתופדיה.

 

בתי יולדות

בעבר הוקמו בתי יולדות קטנים, ובתי חולים המתמחים בקבלת לידות, במסגרת הנסיון לעודד נשים ללדת בסביבה רפואית. נסיון זה צלח במידה רבה וכיום מרבית תושבות ישראל יולדות בבית חולים. בשנים האחרונות, עם התפתחות הרפואה, נסגרים בתי חולים נפרדים ליולדות ומנגד מחלקות היולדות הצמודות לבתי החולים הכלליים גדלות ומשתכללות, ומתפתחים בהן שירותים מורכבים כגון טיפול נמרץ ילודים, פגיות, וכן שירותים אלקטיביים של לידה בסגנון אישי וביתי.

בתי חולים (מוסדות) סיעודיים

בישראל פועלים למעלה מ-300 מוסדות לאשפוז סיעודי, שהם בתי חולים, ובהם למעלה מ-17,000 מיטות לחולים סיעודיים ותשושי נפש. בין מוסדות אלה ארבעה מרכזים גריאטריים ממשלתיים, והיתר בבעלות עסקית או בבעלות עמותות וארגונים ללא כוונת רווח.

חולים סיעודיים, הם בעיקר קשישים (אם כי יש חולים סיעודיים צעירים), הזקוקים להשגחה מקצועית, אך לא בהכרח רפואית, במשך 24 שעות ביממה. הם זקוקים לסיוע יומיומי שוטף בפעולות הפשוטות ביותר כגון אכילה, רחצה, התלבשות, ובדרך כלל סובלים מאי שליטה בסוגרים, ומרותקים לכיסא גלגלים או למיטה. חולים תשושי נפש סובלים מירידה בתפקוד המוחי על רקע זקנה (אלצהיימר, דמנציה) וזקוקים עקב כך להשגחה מתמדת.

חולים אלה יכולים להיות מטופלים בביתם, בסיוע מטפל צמוד (לעתים קרובות בן משפחה או עובד זר), אולם לעתים לא ניתן לתת להם את ההשגחה והטיפול הראויים בבית. אם לא ניתן להשאיר את החולה הסיעודי בביתו, עליו לעבור למסגרת אשפוזית מתאימה. מסגרות כאלה הן מוסדות רפואיים ייעודיים, בהם מושם דגש רב יותר על הטיפול הסיעודי השוטף, ופחות על הבעיות הרפואיות, שהן בדרך כלל בעיה שולית בחייו של הקשיש הסיעודי. מסגרות כאלה כוללות בתי חולים סיעודיים, מרכזים גריאטריים, ומחלקות לאשפוז סיעודי בבתי אבות.

האשפוז הסיעודי אינו ממומן על ידי קופת חולים במסגרת “סל הבריאות”, אולם תושבי ישראל זכאים לקבל סיוע פרוגרסיבי ממשרד הבריאות במימון האשפוז הסיעודי. גובה הסיוע נקבע לפי מבחני הכנסה הנערכים לקשיש המתאשפז ולבני משפחתו הקרובים (בן/בת זוג וילדים בגירים). בממוצע, משפחות של חולים סיעודיים הנמצאים זכאים לסיוע, מחויבות להשתתף ב 20-25% מהעלות הממשית של האשפוז הסיעודי, סכום השווה לכ-2500 ש”ח בחודש. סכום זה לא כולל בתוכו חלק ניכר (עד 80%) מקצבת הזקנה או הנכות המגיעה למאושפז מהמוסד לביטוח לאומי, והמועבר לגורם המשלם עבור האשפוז, לפי חוק. המדינה רוכשת עבור החולים הזכאים לכך, למעלה מ-70 אחוז מכלל מיטות האשפוז הסיעודי הקיימות בישראל.

בתי חולים פסיכיאטריים לחולי נפש

מערך בריאות הנפש בישראל מתחלק אף הוא בין טיפול בקהילה – מרפאות לבריאות הנפש, טיפול נפשי יחידני, מגורים בהוסטל לנפגעי נפש ועוד, ובין טיפול במסגרת אשפוז, בבית חולים פסיכיאטרי (בית חולים לחולי נפש) או במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי.

מרבית בתי החולים לחולי נפש בישראל הם בבעלות ממשלתית, ובשנים האחרונות מתבצע מהלך מכוון לצמצום מספרם של בתי החולים הלא-ממשלתיים בתחום זה, כחלק מרפורמה כוללת שמטרתה להחזיר חולי נפש לחיים במסגרת הקהילה, כלל שניתן, ולקצר את משך האשפוז הפסיכיאטרי של כל חולה, למינימום ההכרחי לשם טיפול בו.

כל תושב שנקבע שהוא זקוק לאשפוז פסיכיאטרי זכאי לקבלו במימון מלא של המדינה, באמצעות משרד הבריאות. עד שנת 1995 נגבתה השתתפות עצמית מהחולים ומשפחותיהם, אולם מאז שנכנס לתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי נושאת המדינה בכל העלות. יחד עם זאת, ישנם חולים, או משפחות, המעדיפים לשלם באופן פרטי על אשפוז פסיכיאטרי, ודבר זה אפשרי, במספר מצומצם של בתי חולים פרטיים לחולי נפש.

אשפוז פסיכיאטרי מתבצע בישראל לפי רק לפי הוראות חוק טיפול בחולי נפש, ויכול להתקיים בהסכמת המטופל, בהסכמת אפוטרופסו (לגבי קטין עד גיל 15) בהוראת פסיכיאטר מחוז, או בצו של בית משפט. החוק האמור קובע הוראות ברורות לגבי האפשרות לאפשז חולה נפש בניגוד לרצונו, או ללא הסכמתו, וכן קובע סמכות לבית משפט להורות על בדיקה פסיכיאטרית של חשוד בביצוע עבירה, ועל אשפוז פסיכיאטרי של נאשם שנמצא שאינו כשיר מבחינה נפשית לעמוד לדין על עבירה שביצע, או לעמוד בתנאי מעצר או בעונש מאסר. ככלל, אשפוז פסיכיאטרי ללא הסכמה יתבצע רק אם מתקיימים שני התנאים הבאים במצטבר: המטופל סובל ממחלת נפש, והוא מסכן את עצמו או את הזולת. בתי המשפט פסקו כי חייב להיות קשר סיבתי בין שני תנאים אלה, כלומר – הסיכון לזולת או לעצמו הגרם על ידי מחלת הנפש – על מנת להצדיק אשפוז פסיכיאטרי בכפיה.

בתי חולים שיקומיים

שיקום חולים ונפגעים לאחר טראומה הוא מקצוע המצריך תשומות גבוהות. בישראל קיימים מספר קטן של בתי חולים המתמחים בשיקום. שיקום נדרש לאחר חבלה חיצונית כגון תאונות דרכים, והן לאחר פגיעות פנימיות כגון אירוע מוחי או התקף לב. השיקום מתחיל לקראת סיום הטיפול האקוטי בבעיה הרפואית, ומתמקד בהחזרת המטופל לתפקוד תקין, על ידי שחזור יכולות ולימוד מחדש של יכולות שאבדו. השיקום עשוי לכלול טיפול פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, קלינאות תקשורת, וכן כולל בתוכו מקצועות העוסקים בהתאמת עזרי טכנולוגיה מסייעת לחזרה לתפקוד כגון תותבות לאיברים תפקודיים (כגון תותבת רגל) וקוסמטיים (כגון תותבת עין), התאמת כיסאות גלגלים ואמצעי תקשורת תומכת וחליפית.

פקודת בריאות העם

פקודת בריאות העם נחקקה בשנת 1940, על ידי שלטון המנדט הבריטי ומסדירה את פעילות מערכת הבריאות בתחומים אלה: בריאות הציבור, סניטציה של מים וחלב, סידורי קבורה, רישוי מוסדות רפואיים, איכות הסביבה, ועוד. מכוח פקודה זו מוסדרים בישראל בתקנות נושאים כגון ניסויים רפואיים בבני אדם, הפריה חוץ גופית ובקרת מחלות, מידבקות ואחרות.

חוקים המסדירים מקצועות רפואיים

חלק מהמקצועות בתחום הבריאות מוסדרים בחקיקה בישראל, והעוסקים במקצועות אלה חייבים ברישוי לפי חוק. להלן רשימת המקצועות והחוקים:

  • רופאים – פקודת הרופאים
  • רופאי שיניים, טכנאי שינים, שינניות, סייעות לרופאי שיניים – פקודת רופאי השיניים
  • רוקחים – פקודת הרוקחים
  • אחיות – תקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), ותקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות)
  • אופטומטראים – חוק העיסוק באופטומטריה
  • פסיכולוגים – חוק הפסיכולוגים
  • מיילדות – פקודת המיילדות
  • ייעוץ גנטי, גנטיקה קלינית – חוק מידע גנטי

 

חוקים המסדירים את זכויות המטופלים

 

  • חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ”ד-1994 – מסדיר את סוגיית הביטוח הרפואי לתושבי ישראל
  • חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996 – מסדיר את מערכת היחסים בין מטפל למטופל, ברמת זכויות האדם.
  • חוק מידע גנטי, התשס”א-2000 – מסדיר את זכויות הפרט בנוגע למידע גנטי אודותיו.
  • חוק החולה הנוטה למות, התשס”ו-2005 – מסדיר את סוגיית הטיפול בחולים במחלות סופניות (נכנס לתוקף בדצמבר 2006).

תביעות רשלנות רפואית בית חולים או קופת חולים

מדי שנה מוגשות בישראל בין מאות לאלפי תביעות בגין רשלנות רפואית. מדובר במקרים בהם הצוות הרפואי התנהג באופן שאינו סביר ועקב התנהגות רשלנית זאת נגרמו למטופלים נזקים. פיצויים בתבתיעות רשלנות רפואית יכולים לנוע בין עשרות אלפי שקלים (על נזקים קלים) למיליוני שקלים (על נזקים קשים כגון נכות גבוהה, שיתוק מוחין, פיגור שכלי, פגיעות ראש או עמוד שדרה וכדומה).

על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית, על התובע לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום הספציפי שבו הייתה רשלנות ו/או נזק. חוו”ד שכזאת הינה קשה יחסית להשגה ולכן גם עלותה גבוהה ונעה בד”כ בין אלף לשלושת אלפים דולר.

הפיצוי שבית משפט פוסק מורכב בד”כ מרכביבים כגון הפסדי השכרות, אובדן תוחלת חיים, הוצאות רפואיות, כאב וסבל ועוד.

בישראל מספר משרדי עורכי דין מועט העוסק אך ורק בתחום הרשלנות הרפואית. מומלץ בד”כ לפנות לאחד מהמשרדים הללו.

לבדיקת זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון, שותפה במשרד עורכי הדין נבו-מולסון המייצג מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או בשיחת חינם: 1-800-200-807 או במייל: legal1@bezeqint.net

Stop proceed right here by the oer commons or check out learning about oer open educational resources to learn more

רשלנות רפואית קופ"ח / קופת חולים- מכבי, כללית, לאומית, מאוחדת

רשלנות רפואית- קופת חולים / קופ”ח

דוגמנית בת 8 תובעת מיליונים: הפכתי למצולקת בגלל רשלנות קופ”ח מכבי

בבית משפט המחוזי הוגשה היום תביעה המוערכת בחמישה מיליון ₪. התובעת- ילדה צעירה ויפה העוסקת בשעות הפנאי בדוגמנות, טוענת, באמצעות באת כוחה עו”ד ענת מולסון ממשרד עורכי דין נבו- מולסון, כי נכותה והצלקת שנותרה ברגלה כתוצאה מרשלנות רפואית של קופ”ח מכבי, פוגעת קשות באפשרויות התעסוקה שלה, שכן היא אינה יכולה וכן לא תוכל בעתיד לקבל עבודות דוגמנות.
לטענת התובעת, היא פנתה עם אמה לסניף קופת חולים עם תלונות על חום, הקאות וכאבי גרון. התובעת נבדקה על ידי רופאת קופת חולים, אשר נתנה הוראה לבצע משטח גרון. בשל הימשכות החום, פנתה התובעת עם אמה לרופאת קופת חולים פעם נוספת ביום 4.5.06. התובעת נבדקה ואובחנה דלקת גרון עם צמיחה של סטרפטוקוק במשטח. בהתאם לממצאים אלה הורתה הרופאה על מתן זריקת אנטיביוטיקה (מסוג דורביוטיק) תוך שרירית.
אמה של התובעת, אשר תמהה על החלטת הרופאה לתת לילדה אנטיביוטיקה דווקא בזריקה, התקשרה לאביה של התובעת, אשר סר באופן מידי לקופת חולים. חרף בקשתו של אבי התובעת, לא ניתן על ידי הרופאה כל הסבר לשאלה מדוע יש לתת לתובעת את האנטיביוטיקה בזריקה, ולא בסירופ, כמקובל.
בתום השיחה עם הרופאה, פנה אביה של התובעת עם בתו לאחות קופת חולים, אשר הזריקה לתובעת את הזריקה בירך ימין. יצוין כי לאחר החדרת המחט, לא נעשה ניסיון שאיבה על מנת לוודא שהמחט אינה נעוצה בכלי דם.
כשהגיעה התובעת לביתה, החלה התובעת להתלונן על כאבים עזים באזור ההזרקה ובכתה ללא הפסקה. הורי התובעת הבחינו בכתמים כחולים – סגולים לאורך רגל ימין של התובעת, ממקום ההזרקה ועד קצות האצבעות.
אביה של התובעת, אשר נחרד למראה רגלה של בתו, נשא אותה על זרועותיו ורץ עמה לביתו של רופא משפחה הגר בסמוך לביתם. השניים ניסו להשיג טלפונית את הרופאה אשר הורתה על מתן הזריקה לתובעת, לצורך בירור סוג התרופה שניתנה, אך ללא הצלחה. לאחר בדיקתו את התובעת, הפנה הרופא את התובעת לחדר מיון.
התובעת פנתה לבית החולים ברזילי. בבדיקתה של התובעת בבית החולים, נראתה התובעת חיוורת וסובלת. אובחנו שטפי דם ברגל ימין, נפיחות ורגישות ניכרת ברגל ימין. הרושם בקבלתה היה שמדובר בתסחיף מסיבי החומר המוזרק לנימי הרגל.
התובעת אושפזה ביחידה לטיפול נמרץ ילדים והוחל טיפול בזריקות קלקסן (תרופה נוגדת קרישה), בעירוי ריאומקרודקס (תכשיר המסייע בזרימת הדם בנימים) ובעירוי נוזלים.
ביום השני לאשפוזה של התובעת, הופיע סיבוך של Rhabdomylosis (הסתמנות של הרס רקמות שריר עם הופעת חלבון שריר בשתן). עדות להרס רקמת שריר היתה בעליה קיצונית של אנזים CPK. על מנת להגן על הכליות העלולות להיפגע ממצב זה, טופלה התובעת בתכשירים להגברת בסיסיות השתן ובעירוי נוזלים. בנוסף היתה עדות לפגיעה בתפקוד הכבד עם עליית אנזימים LDH, ALT ו- AST, המצביעים על תפקודו.
במהלך אשפוזה של התובעת סבלה התובעת מכאבי תופת, בלתי פוסקים ובלתי נסבלים, וטופלה במשככי כאבים, לרבות מורפיום. התובעת לא היתה מסוגלת כלל לדרוך על רגלה, והתקשתה להזיזה, התובעת סבלה מחום מקומי ונפיחות ברגל, ומידי יום היה צורך למדוד את היקף רגלה. באזור הכתמים בירך הופיעו כיבים אשר טופלו במשחות, בייעוץ מומחה לכירורגיה פלסטית.
בשחרורה עדיין סבלה התובעת מנפיחות וכתמים באזור הירך הימנית, ולא היתה מסוגלת לדרוך על רגלה. התובעת שוחררה לביתה עם הוראה על פיסיותרפיה להפעלת רגל ימין, זריקות קלקסן למשך 10 ימים וחבישות עם משחה (סילברול) פעמיים ביום.
כתב התביעה נתמך בחוות דעתו של פרופ‘ מנהל יחידה לכירורגיה של כלי דם בבי”ח במרכז הארץ, הקובע כי יש לתת לילדים אנטיביוטיקה בסירופ, ולא ברור מדוע נתקבלה ההחלטה על מתן האנטיביוטיקה בזריקה, כשלתובעת לא היתה כל בעיה לשתות סירופ אנטיביוטיקה.
לטענת המומחה, אין כל ספק שמתן הזריקה היה לא לתוך השריר אלא לתוך עורק הירך. הדבר גרם לתסחוף מאסיבי של החומר המוזרק, אשר סתם עורקיות קטנות ונימים בירך ובכף הרגל.
עוד מוסיף וקובע המומחה כי ממהלך העניינים ברור כי נעשו שני משגים חמורים בהזרקה:
1. לא נעשתה שאיבה שהיתה מבהירה שהמחט נמצאת בתוך עורק.
2. ההזרקה נעשתה עמוקה מאוד שכן עברה את כל השריר והגיעה לעורק הנמצא במנח הרבה יותר עמוק.
המומחה מוסיף וקובע בחוות דעתו כי אופן ההזרקה הלא מיומן הוא הגורם הישיר לנזק שנגרם ואינו עולה בקנה אחד עם הצפוי מגורם רפואי סביר ומהווה רשלנות רפואית.
כיום סובלת התובעת מבעיות הליכה וצלקת מכאיבה ומכערת ברגלה. הצלקת ברגלה גורמת לכיעור רב והתובעת מתביישת בה ועל כן מכסה היא את רגליה גם בקיץ. היא הפגמים המכערים מסבים לה עוגמת נפש ופוגעים באיכות חייה, במידה ניכרת. היא הפכה מילדה שמחה ובטוחה בעצמה, לילדה רגישה מאוד עם סף תסכול נמוך הגורם לה להיות עצבנית מאוד ותוקפנית. התובעת מרבה לבכות, ולהסתגר בתוך עצמה. התובעת אף חזרה למצוץ אצבע לאחר שנגמלה מכך לחלוטין.
אביה של התובעת מתייסר על כך שלא עמד על דעתו שלא לתת לתובעת אנטיביוטיקה בזריקה, אלא דרך הפה. בעת שהחלו הכתמים ושטפי הדם להתפשט ברגלה של התובעת, עמד התובע חסר אונים נוכח מצבה של בתו וחשב על הגרוע מכל. הוא רץ עימה לרופא שגר בסמוך לביתם, ומשם לבית חולים. במהלך האשפוז לא מש ממיטתה, ולצערו הרב נאלץ להזריק לה בעצמו את זריקות הקלקסן להן נדרשה, חרף התנגדותה העזה לאור הטראומה שחוותה.
כתבות נוספות: רשלנות קופ”

ח מכבי, רשלנות קופ”ח לאומית

When we fail to https://samedaypaper.org try and appreciate the perspective of the user, we are falling short

רשלנות רפואית של רופא משפחה

באילו מקרים ניתן לתבוע את רופא המשפחה או קופת החולים?

רשלנות רפואית של רופא משפחה

הגשת תביעת רשלנות רפואית של רופא משפחה או רופאים כלליים של קופ”ח

תפקידו של רופא משפחה, למיין את התלונות לכאלו המחייבות הפניה אל רופא מקצועי ולכאלו שיש ביכולתו לטפל בהן בעצמו. רופא משפחה אמור לעקוב אחר קבלת תוצאות הבדיקות אליהן שלח את המתלונן ולנהל את המשך הטיפול המתחייב מתוצאות אלו. רופאי משפחה גם אמורים לעקוב אחר בדיקות וטיפולים של המתלונן אצל רופאים אליהם הופנה המטופל.

ניתן לתבוע רופא משפחה כאשר נעשה תחקור לקוי של המטופל באשר לתלונותיו והסימפטומים מהם הוא סובל או אם היה כישלון באיבחון המחלה ממנה סובל המטופל או כאשר ניתנו מינונים שגויים של תרופה.

כמו כן ניתן לתבוע רופא משפחה על רשלנות רפואית מאי הפנייה אל רופאים מקצועיים או כאשר לא הייתה הפניה בזמן המתאים לבדיקות המתחייבות מתלונות. כתוצאה מכך נוצר איחור באבחון מחלה/ גידול ממנה ולעיתים עד כדי נזק קשה ביותר.

בנוסף, יש תביעות רשלנות רפואית בגין חוסר מעקב אחר ביצוע הבדיקות אליהן נשלח המטופל, אי וידוי קבלת התוצאות או עיון בהן בזמן סביר לאחר קבלתן ואי התייחסות נאותה לממצאים חריגים המתגלים בהן, למשל פענוח בדיקות דם שגוי.

רשלנות רפואית של רופא משפחה נתגלתה בעבר אצל קופת חולים מכבי, קופ”ח כללית וקופ”ח לאומית. על מנת להגשי תביעת רשל נות רפואית נגד רופא משפחה, יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של מומחה ברפואת המשפחה אשר יפרט מה הייתה הרשלנות הרפואית ואילו נזקים נגרמו כתוצאה ממנה.

בית המשפט יפסוק פיצויים על פי גובה הנזק שנגרם למטופל עקב רשלנות רופא המשפחה.

 

עוד בנושא: רשלנות רפואית באבחון

 

לשאלות בנושא או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net או באמצעות הטופס שמשמאל