רשלנות רפואית דלקת הכסת – Bursitis

דלקת הכסת היא היא מצב כואב המשפיע על רפידת נוזל קטנה בשם כסת – אשר פועלת ככרית בין העצמות, הגידים והשרירים על יד המפרקים. דלקת הכסת היא מצב שבאזור הופך דלקתי. האזור הנפוץ ביותר לדלקת הכסת הוא הכתפיים, מרפקים או יריכיים. אולם ניתן לחוות גם דלקת הכסת של הברך. דלקת הכסת מתרחשת לרוב עקב ביצוע פעולות תנועתיות החוזרות על עצמם בצורה שכיחה. במקרה של דלקת הכסת החולה עלול להתלונן על מפרק קשיח או כואב, כואב יותר בעת תנועה או כאשר לוחצים על המפרק, והמקום יראה נפול או אדום.

הטיפול כולל לרוב מנוחה למפרק הפגוע ומניעה והגעה מפני טראומות נוספות. ברוב המקרים, דלקת הכסת חולפת בתוך מספר שבועות עם טיפול נכון, אולם התלקחיות והישנות של דלקת הכסת הם דבר שכיח. גורמי הסיכון לדלקת הכסת הם: גיל, סוג התעסוקה או תחביבים אשר דורישם תנועה חוזרת ונישנת או לחץ על מפרק מסוים. כמו מכן קיימות מחלות מסויימות כמו: סכרת, מחלות של בלוטת התריס דלקות שונות של המפרקים אשר יכולות לתרום גם הן לסיכוי גבוה יותר לפתח דלקת של הכסת.

מקרי רשלנות רפואית – דלקת הכסת

לא כל דלקות הכסת ניתנות למניעה, אולם ישנה אפשרות להוריד את הסיכון ולהוריד את החומרה של ההיתלקחות על ידי שינוי הדרך של ביצוע משימות שונות. קיימים מספר דרכים בהם בהם ניתן להפחית את הסיכון להתרחשות דלקת הכסת: לרפד את המפרק בכדי למנוע טראומות, למשל את מדובר את מפרק הברך, ניתן לשים לדוגמא כרית בין הירכיים, להקפיד על הרמת חפצים בצורה נאותה ועוד. דלקת כסת שאינה מטופלת כראוי עלולה להוביל לדלקת כרונית של הכסת של המפרק.

עילות לתביעה ברשלנות דלקת של הכסת :

          אבחון בשלב מאוחר יותר של המחלה לאחר שהחולה כבר סובל מדלקת כרונית של הכסת.

          ביצוע אנמנזה חלקית או לא נכונה שתגרום לטעות באבחנה ולטיפול לא מתאים

          אי הפנייה לבדיקות מתאימות או אי הפנייה בכלל, למשל בדיקות הדמיה לבדיקת המפרק.

לשאלות על רשלנות רפואית בנושא דלקת של הכסת ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה מופיעים בראש העמוד משמאל

תובעת סובלת משיתוק בשתי רגליה (פרפלגיה) ומחוסר שליטה על הסוגרים

בית המשפט המחוזי בחיפה
ת”א 278-07 קופפרשטיק נ’ מדינת ישראללפני
כב’ השופט רון סוקול
התובעת
מונה קופפרשטיקנגד
הנתבעת
מדינת ישראלפסק דין1. תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בעקבות שני ניתוחים שעברה בעמוד השדרה. כפי שיפורט להלן המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם המשיבים התרשלו בהמלצתם לתובעת לבצע את הניתוחים או כל אחד מהם. עוד חלוקים הצדדים בשאלה האם ניתנה “הסכמה מדעת” של התובעת לביצוע הניתוחים.
כללי
2. התביעה שבפני עוסקת בשני ניתוחים שבוצעו בעמוד השדרה של התובעת; האחד ביום 21/11/1999 (להלן “הניתוח הראשון”) והשני ביום 20/5/2001 (להלן “הניתוח השני”). שני הניתוחים בוצעו בבית החולים וולפסון בחולון.
לאחר הניתוח השני נותרה התובעת סובלת משיתוק בשתי רגליה (פרפלגיה) ומחוסר שליטה על הסוגרים. התובעת מתניידת כיום בכיסא גלגלים ונזקקת לצנתור עצמי מספר פעמים ביום.
3. כתב התביעה בתיק זה הוגש ביום 4/3/07, כלומר כ-6 שנים לאחר הניתוח השני ו-8 שנים לאחר הניתוח הראשון.
בכתב התביעה התבססה התובעת על חוות דעתו של פרופ’ חיים שטיין מיום 14/12/06 אשר בה הביע דעתו כי התובעת נפלה קרבן ל”תסמונת טיפול כושל בגב”, דהיינו נפלה קרבן לטיפול כירורגי שניתן ללא אבחנה ברורה ומדויקת וללא בירור אבחנתי מקיף. בכתב התביעה ובחוות הדעת הועלו אך ורק טענות בנוגע להחלטת הצוות הרפואי להפנות את התובעת לניתוח הראשון.
— סוף עמוד 1 —
4. לאחר שניסיונות הסדר כשלו נקבע התיק לשמיעת ראיות רק “בסוגיית האחריות” לנזקי התובעת. לאחר שנשמעה עדותה של התובעת ביקש בא כוחה להגיש חוות דעת משלימה של פרופ’ שטיין ובקשתו נענתה.
בחוות הדעת המשלימה מיום 5/12/10 הובאו לראשונה טענות בנוגע להמלצת הצוות הרפואי לביצוע הניתוח השני, ושוב חיווה המומחה פרופ’ שטיין דעתו כי לא היה מקום לביצוע הניתוח.
5. כפי שיפורט להלן, התביעה בתיק זה אינה עוסקת בביצוע רשלני של הניתוחים עצמם, אלא עניינה בבחירת הרופאים לבצע את הניתוחים ללא אבחנה מספקת וללא מידע מספיק.
בטרם נדון בטענות נפרט את הרקע הרלבנטי.רקע
6. על מנת להבין את טענות התובעת נפרט את השתלשלות העניינים בכל הנוגע לכאבי הגב מהם סבלה.
התובעת הינה ילידת 1958. בתצהירה (ת/1) מספרת התובעת כי הקימה וניהלה עסק של מתן שירותי נקיון למוסדות שונים. בתצהירה טענה כי ביום 21/2/99 נפלה במהלך עבודתה ונפגעה בגב התחתון (סעיף 4 לת/1). עם זאת מהחומר הרפואי מתברר כי התובעת החלה לסבול מכאבים בגבה שנים רבות קודם לכן.
מהתיעוד הרפואי מתברר כי כבר ביום 1/10/89 אושפזה התובעת במחלקה האורתופדית בבית החולים וולפסון (להלן: “בית החולים”) לאחר שנפלה ונחבלה בגב התחתון. בצילומי רנטגן שבוצעו לה הועלה חשד לשבר של חוליה L4, בבדיקותיה נמצא כי היא סובלת מחולשה של כף רגל שמאל ובבדיקות CT ומיאלוגרפיה נמצא לחץ קל באזור L4.
בשנת 1993 נפלה התובעת פעם נוספת ונחבלה בגב התחתון, ובשנת 1996 היא עברה תאונת דרכים אשר אף בה נחבלה בגב וסבלה מכאבי צוואר ומותן.
7. ביום 30/8/98 אושפזה התובעת במחלקה האורתופדית של בית החולים “עקב כאבים עזים בגב התחתון, פארסתזיות וחולשה ברגליים אשר החלו לפני חדשיים והחמירו בשבוע שטרם קבלתה” (נספח 25 למוצגי הנתבעת). בבדיקת התובעת נמצאה רגישות דיפוזית בגב התחתון והיא טופלה באמצעות משככי כאבים ומרפי שרירים עם הטבה ניכרת בכאב אך ללא שינוי משמעותי במצב הנוירולוגי. בבדיקת CT נמצאו שינויים ניווניים בגובה L4-5 עם בלט דיסק אחורי ולחץ קל על השק התקלי. התובעת שוחררה לביתה במצב כללי טוב עם המלצות לביצוע MRI של עמוד שדרה מותני ולאחר מכן ביקורת במרפאת בית החולים.
— סוף עמוד 2 —
8. כעבור כשנה, ביום 28/7/99, אושפזה שוב במחלקה הנוירולוגית בבית החולים “לצורך בירור נוסף בשל כאבי גב, חולשה בגפיים תחתונות, יותר בולטת משמאל” (נספח 47 למוצגי הנתבעת). התובעת מסרה כי כחודשיים קודם היא נפלה על המדרכה ונחבלה בגבה, ומאז התחילה לסבול מכאבי גב באזור המותניים עם הקרנה לרגל שמאל. שבועיים טרם קבלתה הופיעו גם בריחת שתן וחולשה ברגל שמאל. יצוין כי אין אזכור לנפילה מחודש 2/1999, בעקבותיה פנתה למוסד לביטוח לאומי.
קודם לאשפוזה של התובעת במחלקה הנוירולוגית היא אושפזה במחלקה האורתופדית בבית החולים. בבדיקות CT ומיאלוגרפיה שנערכו לה נמצא בלט דיסק מותני בגובה L4-5. מהמחלקה האורתופדית הועברה התובעת למחלקה הנוירוכירורגית בבית חולים תל השומר, שם בוצעו לה בדיקות MRI אשר הדגימו את אותו בלט דיסק, אך ללא לחץ. כמו כן דווח כי בהכנסת צנתר לשלפוחית השתן נמצאה שארית שתן גדולה.
בבדיקת התובעת במחלקה הנוירולוגית דווח על כאבים בגב בעת הרמת רגל ישרה וגם בעת הרמת רגל מכופפת. התובעת לא הייתה מסוגלת להזיז כף רגל ואצבעות, נמצאו חולשה ברגל ימין, ירידה בתחושה ברגל שמאל וכי התובעת מושכת כף רגל שמאל. הוצע לתובעת המשך בירור על ידי ביצוע EMG אך היא סירבה.
בסיכום האשפוז צוין: “…מדובר בבת 40 אשר התקבלה להשלמת בירור בשל תלונות על כאבי גב, חולשה ברגליים ואירועים של דליפת שתן. בבדיקתה הממצאים אינם תומכים בפתולוגיה ספינלית, שורשית או עצבית. פיזור החולשה חסר הגיון אנטומי ואינו אפשרי על בסיס לקות כלשהיא במערכת העצבים. תחת טיפול פיזיותרפי חל שיפור ניכר בהפעלת הגפיים, וכעת מתהלכת החולה חופשית תוך גרירת כף רגל שמאל. בה בעת יתכן וקיימת בעיה אורגנית בהפעלת כף הרגל מתחת לתוספת הפונקציונלית, אלא עקב סירוב החולה לביצוע EMG לא ניתן להגיע לאבחנה מדויקת”.
9. ביום 14/9/99 נבדקה התובעת שוב במחלקה האורתופדית בבית החולים עקב המשך כאבי גב תחתון, חוסר תחושה ברגל שמאל ואי שליטה על מתן שתן. הומלץ לתובעת לעבור ניתוח LAMINECTOMY L4-5 בגבה, והוסבר לה ש”…מבחינת הכאבים יהיו הטבה ב- 80% מבחינת החולשה 20%” (נספח 88-89 למוצגי הנתבעת).
10. התובעת התקבלה לבית החולים לביצוע הניתוח ביום 6/11/99 ואף הוחתמה על טופס הסכמה לניתוח (נספח 87 למוצגי הנתבעת). בסופו של דבר הניתוח לא בוצע באותו מועד אלא כעבור שבועיים, ביום 21/11/99 (נספח 90 למוצגי הנתבעת).
— סוף עמוד 3 —
בעת קבלתה של התובעת לניתוח ביום 20/11/99 צוין כי היא סובלת מכאבים עזים בגב התחתון אשר מקרינים לרגל שמאל מזה כחצי שנה לאחר שנפלה ונחבלה, וכי היא טופלה שמרנית אך ללא הטבה. כן נמסר כי היא סובלת מבריחת שתן מדי פעם. בבדיקת התובעת בעת קבלתה נמצא כי היא סובלת מרגישות במישוש על פני הגב התחתון ומ- LEFT DROP FOOT, ומחולשה של מיישרי כף רגל שמאל ושל מיישרי הבוהן הגדולה משמאל, וכן מחולשה של הפרונקלים משמאל.
התובעת חתמה על טופס הסכמה לניתוח (נספח 114 למוצגי הנתבעת), ובהתאם לרישומים – הניתוח בוצע ללא בעיות מיוחדות. במהלך הניתוח נמצא השורש השמאלי לחוץ, מעוך, בין אוסטיאופיט גדול שנכרת. הדיסק הוצא והוצאו מספר פרגמנטים קטנים מאוד (נספח 116 למוצגי הנתבעת). לאחר הניתוח דווח על מהלך תקין, אך נוירולוגית ללא שינוי.
11. לאחר הניתוח הראשון המשיכה התובעת לסבול מכאבי גב ובריחת שתן ללא כל הטבה, והיא טופלה במרפאת כאב.
ביום 19/5/01 היא אושפזה פעם נוספת במחלקה האורתופדית של בית החולים, ולמחרת עברה ניתוח נוסף, שני, בגבה, שכלל רביזיה וקיבוע חוליות L4-L5 (נספח 123 למוצגי הנתבעת).
בעת קבלת התובעת למחלקה צוין כי כשנתיים וחצי קודם לכן היא נחבלה בגב תחתון, וחודש לאחר מכן התפתחה אצלה תסמונת זנב הסוס (CAUDA EQUINE SYNDROM) ובעקבות זאת כף רגל שמוטה משמאל (LEFT DROP FOOT). כן צוין כי התובעת עברה בירור בבית חולים תל השומר בחשד לתהליך גידולי.
דווח כי הניתוח עבר ללא אירועים חריגים, כאשר “לאחר הניתוח התעוררות איטית וכשעה לאחר תום הניתוח נצפה פרהפלגיה עם פלס תחושתי בגובה הטבור דו צדדי”. לאחר שלוש שעות לא חלה הטבה מוטורית נוירולוגית והפלס התחושתי ירד לגובה המפשעה. MRI שהיה אמור להתבצע לא בוצע “מסיבות לא ברורות”. מאחר ולא נצפתה הטבה נוירולוגית התקיים דיון בנוכחות המנתחים ובעירוב טלפוני של מנהל המחלקה, ולאחר מכן הועברה התובעת לבית חולים תל השומר לביצוע MRI.
בבדיקת ה- MRI נמצא מצב שלאחר למינקטומיה (ניתוח להוצאת הדיסק) ללא כל לחץ היכול להסביר את התמונה הקלינית. לאור העדר שיפור נעשתה גם בדיקת MRI של עמוד שדרה צווארי וטורקלי שאף היא נמצאה תקינה, ללא ממצא היכול להסביר את התמונה הקלינית. בניסיון להקים ולהעמיד את התובעת על הרגליים צוין כי היא הייתה מסוגלת לעמוד בכוחות עצמה ובעת שנשכבה היא הייתה מסוגלת להרים את הרגליים (נספח ד’ ל-ת/1).
התובעת הועברה לבית חולים לוינשטיין לצורך שיקום.
— סוף עמוד 4 —
12. לאחר שיקום בבית חולים לוינשטיין נותרה התובעת עם פרפלגיה, תחושה לקויה בגב וכאבי גב המקרינים לרגליים. כמו כן סובלת התובעת מחוסר שליטה על הסוגרים ונזקקת לצנתור עצמי מספר פעמים ביום.
טענות התובעת
13. בכתב התביעה שהוגש על ידי התובעת בשנת 2007 טוענת התובעת כי לא היה כל צורך בביצוע שני הניתוחים שבוצעו בגבה. לטענתה “[…] אילו טופלה כראוי ועל פי אמות מידה מקצועיות, כי אז לא הייתה נדרשת לעבור את שני הניתוחים האמורים” (סעיף 4(ב) לכתב התביעה). עוד טוענת התובעת כי לא נמסרו לה הסברים על הסיכונים בניתוחים וכי אילו הייתה מקבלת את כל המידע וההסברים לא הייתה מסכימה לניתוחים. כלומר התובעת טוענת כי לא ניתנה על ידה “הסכמה מדעת” לביצוע הניתוחים.
14. לכתב התביעה צרפה התובעת את חוות דעתו הראשונה של פרופ’ חיים שטיין מיום 14/12/06. בחוות דעת זו קובע המומחה כי:
“(התובעת) סובלת מ’תסמונת טיפול כושל בגב’ […] (שמשמעה ביצוע ניתוח ללא) “עיבוד אבחנתי מלא ומבלי שהמנתח ההולך לנתח יודע באיזה אבחנה הוא הולך לבצע את הניתוח ומה עליו לחפש בניתוח זה”.
בחוות הדעת מתייחס המומחה בעיקר לניתוח הראשון. עם זאת המומחה אינו מפרט איזה טיפול רפואי חלופי היה צריך להעניק לתובעת. אף אינו מפרט מהו אותו “עיבוד הבחנתי מלא” שהיה חסר.
15. כאמור לעיל, לאחר שמיעת עדותה של התובעת הוגשה בקשה להגיש חוות דעת משלימה. זו הוגשה ביום 19/12/10. בחוות דעתו זו משלים המומחה ומציין כי גם הניתוח השני בוצע ללא כל “אבחנה מוכחת אודות הגורמים למחלה ולסבל” ולכן הוא מגיע למסקנה כי הניתוח השני היה “מיותר ומזיק”.
16. הנתבעת טוענת כי דין התביעה להדחות מחמת התיישנות. כתב התביעה שהתייחס לכשל בניתוח הראשון, הוגש למעלה מ-7 שנים לאחר הניתוח הראשון. כן נטען כי תיקון כתב התביעה בדרך של הגשת חוות הדעת המשלימה נעשה יותר מ-7 שנים לאחר הניתוח השני.
הנתבעת טוענת עוד כי לא נפל כל פגם בהחלטת הצוות הרפואי על ביצוע הניתוחים. לטענתה מצבה של התובעת הצדיק את ביצוע הניתוחים. הנתבעת סמכה טענותיה על חוות דעתו של ד”ר אוחנה, שקבע כי לא נפל כל כשל בהחלטה על ביצוע הניתוחים או במהלך הניתוחים. עוד טוענת הנתבעת כי מקור ההחמרה במצבה של התובעת לאחר הניתוח אינו ברור ומכל מקום הוא אינו נעוץ בניתוחים עצמם.— סוף עמוד 5 —
דיון והכרעה
17. דיוננו יחל בבחינת טענות ההתיישנות, שכן קבלת טענותיה של הנתבעת עשויה לייתר את הדיון בשאר הטענות. עם זאת כפי שאפרט להלן איני סבור כי תביעת התובעת התיישנה.
לאחר מכן נדון בטענות בעניין התרשלות הנתבעת והרופאים בבחירת הטיפול הכירורגי ובטענת התובעת כי לא קיבלה מידע והסברים מספיקים לשם מתן “הסכמה מדעת”.
התיישנות התביעה18. סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי”ח-1958 מורה כי בתביעה שאינה במקרקעין תתיישן התביעה תוך 7 שנים. סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות:
תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה.
מהוראה זו למדים אנו כי מרוץ ההתיישנות מתחיל ביום “לידתה” של עילת התביעה ועל כן שאלת המפתח בכל דיון בטענות התיישנות הינה הגדרת אותו מועד בו “נולדה העילה”. איתורו של מועד לידתה של העילה מותנה כמובן בהגדרת עילת התביעה.
כך בין היתר נפסק כי מועד לידתה של עילת תביעה לצורך מניין תקופת ההתיישנות הינו רק כאשר התגבש בידי התובע “כוח תביעה” (ראה ע”א 9413/03 אלנקווה נ’ הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, ירושלים (ניתן ביום 22/6/08); ע”א 3319/94 פפר נ’ הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רעננה, פ”ד נא(2) 581, 594 (1997); רע”א 901/07 מדינת ישראל – הוועדה לאנרגיה אטומית נ’ גיא-ליפל (ניתן ביום 19/9/10)).
19. בתביעה לפיצויים בגין נזק, המבוססת על פקודת הנזיקין, מתווספות להסדר האמור הוראות סעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הקובעות מהו היום שבו נודלה עילת תביעה בנזיקין:
לענין תקופת-התיישנות בתובענה על עוולות – “היום שנולדה עילת התובענה” הוא אחד מאלה:
(1) מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך – היום שבו חדל;
(2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק.סעיף זה מבחין בין סוגי תביעות שונות. בתביעות שבהן הנזק אינו מרכיב מיסודות עילת התביעה חל סעיף 89(1) ואילו בתביעות שבהן הנזק הינו מרכיב מיסודות עילת התביעה (כמו בתביעות רשלנות) חל סעיף 89(2) לפקודה.
— סוף עמוד 6 —
20. סעיף 89(2) קובע את העקרון לפיו מקום שבו הנזק הינו חלק מיסודות עילת התביעה לא יתחיל מרוץ ההתיישנות בטרם התגלה הנזק. בפסיקה נאמר כי סעיף זה נערך “להושיט עזרה לתובע באותם מקרים בהם נגרם לו נזק סמוי שסימניו מופיעים במרוצת הזמן” (ע”א 74/60 נמר נ’ “שירותי נמל מאוחדים” בע”מ,, פ”ד טו(1) 255, 260 (1960)). עם זאת הסעיף מציב מחסום מפני תביעה מאוחרת. בחלוף 10 שנים מיום האירוע- ממועד ההתרחשות – נחסמת תביעתו של התובע, אף אם טרם חלפו 7 שנים מיום גילוי הנזק – מועד הגילוי .
21. בהערת אגב נזכיר כי בפסיקה נחלקו הדעות האם הוראות ההארכה המצויות בחוק ההתיישנות עשויות להאריך גם את תקופת המחסום, דהיינו את תקופת 10 השנים מיום ההתרחשות, אולם עניין זה אינו רלבנטי לענייננו (ראו ע”א 244/81 פתאל נ’ קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פ”ד לח(3) 678 (1984); ע”א 148/89 שיכון עובדים בע”מ נ’ עיזבון בליבאום ז”ל, פ”ד מט(5) 485 (1996); ע”א 1254/99 המאירי נ’ הכשרת היישוב – חברה לביטוח בע”מ, פ”ד נד(2) 535, 554 (2000); ע”א 34/95 גבעון נ’ ברמה, פ”ד נ(4) 462, 467 (1997)).
22. עוד נזכיר כי לעיתים האירוע המזיק הינו אירוע נקודתי, דהיינו ניתן לתחום ולהגדיר את ההתרחשות בנקודת זמן אחת. לעומת זאת ישנם מצבים בהם האירוע המזיק, המקים לתובע את “כוח התביעה”, משתרע על פני תקופה ארוכה – כלומר מדובר באירוע עוולתי נמשך.
כאשר התביעה מבוססת על אירוע עוולתי נמשך נשאלת השאלה מהו יום לידתה של התביעה. סעיף 89(1), שעוסק כאמור אך ורק בעוולות שבהן הנזק אינו יסוד מיסודות העוולה, קובע מפורשות כי יום לידת עילת התביעה הינו היום שבו האירוע המזיק מפסיק; “היה המעשה או המחדל נמשך והולך – היום שבו חדל”. משמע, המשכות העילה דוחה את תחילת מרוץ ההתיישנות.
סעיף 89(2), הדן בתביעות שעניינן עוולות בהן הנזק הינו מיסודות העילה, אינו מתייחס כלל לסוגית העוולות הנמשכות. מכאן השאלה האם ניתן לדחות את מועד לידת התביעה גם בעוולות מסוג זה.
23. להבנתי אין מניעה כי גם על עוולות שהנזק הוא מרכיב ממרכיביהן נחיל את אותו עקרון של דחיית תחילת מועד מירוץ ההתיישנות עד גמר ההתרחשות, כלומר כל עוד העוולה נמשכת (ראה ישראל גלעד “התיישנות בנזיקין, הצעה לשינוי החוק” משפטים יט 81, 102 (תשמ”ט)). עניין זה מחייב הבהרה.
בעוולות שהנזק הוא מרכיב ממרכיביהן יכולים להתקיים מצבים שונים; כך למשל יכול שרק רכיב הנזק יהיה רכיב נמשך, דהיינו אף שהאירוע המזיק התרחש בנקודת זמן אחת, הנזק שנגרם בעטיו הינו נזק המתחדש, משתנה וגדל עם הזמן.— סוף עמוד 7 —נפסק שבמצבים אלו יחל מרוץ ההתיישנות מרגע שבו הייתה קיימת האפשרות לעמוד על מלוא היקפו של הנזק (ראה ע”א 165/83 בוכריס נ’ דיור לעולה בע”מ, פ”ד לח(4) 554 (1984); ע”א 831/80 זמיר נ’ כימיקלים ופוספטים בע”מ, פ”ד לז(3) 122 (1983)).24. מצב שונה הינו כאשר המעשה העוולתי- דהיינו רכיב ההתרחשות- הולך ונמשך. גם כאן יתכנו מצבים שונים. המקרה הפשוט הינו כאשר המעשה הנמשך גורם נזק רק בחדילתו. במקרה כזה אין כל קושי בהגדרת מועד לידת עילת התביעה, שהרי מרוץ ההתיישנות יחל רק עם התגבשות הנזק.מצב מורכב יותר מתקיים כאשר כבר במהלך, ותוך כדי התרחשות המעשה העוולתי, נגרם נזק לניזוק. כ] ]>

מנינגומילוצלה

בבית המשפט העליון בירושלים

ע”א 8897/11

לפני:

כבוד הרשם גיא שני

המערערים:

1. חנין עאמר אבו אלקיעאן

2. עאמר אבו אלקיעאן

3. ודאד אחמד עיד אבו אלקיעאן

 

נ ג ד

 

המשיבים:

1. מדינת ישראל – משרד הבריאות

2. קופת חולים שירותי בריאות כללית

3. מור המכון למידע רפואי בע”מ

 

בקשה לדחייה על הסף

 

תאריך הישיבה: כ’ בטבת התשע”ב (15.1.2012)

 

פסק-דין

— סוף עמוד 1 —

השאלה המונחת לפניי היא אם בדין הוגש בתיק זה הליך של ערעור בזכות, או שמא היה על המערערים לבקש רשות-בטרם-ערעור.

המערערים הגישו תביעת רשלנות רפואית בגין “הולדה בעוולה” ו”חיים בעוולה” – זאת נוכח מום מולד שממנו סובלת המערערת 1 (מנינגומילוצלה). בכתב התביעה נטען בין היתר כי במהלך הריונה של המערערת 3 – האֵם – לא בוצעה בדיקת חלבון עוברי (שמטרתה הערכת הסיכון למומים אצל העובר). המשיבים, הם הנתבעים, טענו כי בדיקת חלבון עוברי בוצעה-גם-בוצעה, ונמצאה תקינה. המשיבים הם תמכו בעניין זה על רישומים רפואיים. המערערים מצדם טענו כי מדובר במסמכים שאינם אותנטיים ואף העלו טענת זיוף. בית המשפט המחוזי “פיצל” את הדיון באופן שסוגיה זו נבחנה בנפרד. בהחלטתו מיום 5.10.2011 קבע בית המשפט כי אכן בוצעה במהלך ההיריון בדיקת חלבון עוברי. על החלטה זו נסב הערעור (שהוגש ביום 1.12.2011).

המשיבים 2 ו-3 הגישו בקשה לסילוק הערעור על-הסף מן הטעם שהחלטת בית המשפט המחוזי היא בגדר “החלטה אחרת” שלא סתמה את הגולל על ההתדיינות בשאלות האחרות השנויות במחלוקת בין הצדדים. עוד נטען כי מכיוון שמדובר בערעור הטעון רשות, מניין הימים להגשתו חלף-עבר. המערערים לעומת זאת סבורים כי בדין הוגש במקרה זה ערעור בזכות, שכן התביעה כוללת שני “ראשי רשלנות” – האחד בגין אי-ביצוע בדיקת חלבון עוברי, האחֵר בגין ליקויים הנוגעים לבדיקת האולטרא-סאונד. לטענת המערערים, בהחלטתו של בית המשפט המחוזי נדחה אחד מ”ראשי הרשלנות” (זה הנסב על בדיקת החלבון העוברי), כלומר, התביעה בעניין זה נדחתה. מדובר, אפוא, בפסק-דין – כך אליבא דהמערערים.

ביום 15.1.2012 קיימתי דיון במעמד הצדדים. בדיון הבהיר בא-כוחם של המערערים כי ההליך בבית המשפט המחוזי נמשך ביחס לכל המשיבים-הנתבעים, שכן אין בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 5.10.2011 כדי לסיים את הדיון בעניינו של מי מבעלי-הדין. עוד אישר בא-כוח המערערים כי אם תתקבלנה טענותיו האחרות לגבי רשלנותם של המשיבים, אזי אין בהחלטה מיום 5.10.2011 כדי לגרוע מן הפיצוי המגיע למערערים (זאת בסייג הנוגע לפיצוי עונשי). עם זאת, בא-כוח המערערים עמד על דעתו כי עומדת למערערים זכות ערעור על ההחלטה מיום 5.10.2011, והטעם לכך הוא שבהחלטה זו הסתיים הדיון באשר לאחת מעילות התביעה – היא העילה הנוגעת לבדיקת החלבון העוברי. לעומת זאת המשיבים (כולל המשיבה 1) שבו וטענו כי

— סוף עמוד 2 —

בהחלטה מיום 5.10.2011 לא הסתיים הדיון בעילת הרשלנות, אלא בית המשפט הכריע באחת המחלוקות שהתעוררו בין הצדדים במסגרת הדיון בעילת הרשלנות.

לאחר עיון בטענות הכתובות ושמיעת הטענות בעל-פה העליתי הצעה בפני בא-כוח המערערים, אך זו לא נתקבלה ובא-כוח המערערים ביקש כי אתן החלטה מנומקת בשאלת קיומה או היעדרה של זכות ערעור במקרה זה. להלן, אפוא, החלטתי.

האבחנה בין פסק-דין לבין “החלטה אחרת” נגזרת מן השאלה אם ההחלטה הנבחנת הביאה לידי גמר את העניין התלוי ועומד בבית-המשפט או חלק ממנו. המבחן המשמש ברגיל לזיהוי החלטת-ביניים לעומת פסק-דין הוא מבחן הסופיות, לאמור: האם סיים בית-המשפט בהחלטתו את הדיון בעניין המונח לפניו (ראו למשל ע”א 6058/93 מנדלבליט נ’ מנדלבליט, פ”ד נא(4) 354, 362 (1997)). מדובר במבחן פורמאלי בעיקרו, המבקש לבחון אם ההחלטה מסיימת את הדיון “וסוגרת את תיק המשפט” (ע”א 226/61 דורון נ’ צחובל, פ”ד טז 1911, 1919 (1962)).

מבחן הסופיות – או בלשון אחרת: מבחן “סגירת התיק” – קל ליישום במקום שבו מדובר בפסק-דין הבא בתום ההליך המשפטי. היישום עלול להיות קשה יותר כאשר בית המשפט מכריע בטענות שונות של הצדדים במהלך הדיון ולאחר מתן ההחלטה ההליך מוסיף להתקיים. “במצבים כאלו, שבהם נמשך הדיון לאחר מתן ההחלטה בפני אותו בית-משפט” – כך נפסק – “נדרש מבחן עזר, שבאמצעותו ניתן יהיה לזהות ‘סופיות’ הנובעת מתוצאתה של ההחלטה בהיבט הדיוני, להבדיל מתוכנה, קרי תוצאתה בהיבט המהותי” (עניין מנדלבליט הנ”ל, בעמ’ 363). מבחן העזר הוא מבחן הסעד: אם ניתן או נשלל סעד כלשהו בהחלטתו של בית המשפט, הרי זה פסק-דין (ואפשר שיוכתר “פסק-דין חלקי”); ואם לאו – ב”החלטה אחרת” עסקינן, שאין היא אלא בסיס לבירור הסעד (שם; ראו גם ע”א 7424/96 בנק המזרחי בע”מ נ’ חברת אליהו גרציאני (1988) בע”מ, פ”ד נד(2) 145, 155-154 (2000)).

בענייננו, אין מחלוקת כי התביעה ממשיכה להתברר לגבי כל המשיבים-הנתבעים (השוו ע”א 9144/05 “כלל” חברה לביטוח בע”מ נ’ צעיר (לא פורסם, 17.1.2006)). נראה כי גם אין מחלוקת שבהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 5.10.2011 לא ניתן או נשלל סעד (או חלק ממנו). אדרבא, בא-כוח המערערים הבהיר

— סוף עמוד 3 —

במהלך הדיון לפניי כי אם תתקבלנה טענותיו האחרות לעניין רשלנותם של המשיבים, ראשי הנזק כולם ובמלואם עומדים בעינם, כפי שפורטו בכתב התביעה. כאן אציין במאמר מוסגר כי במהלך הדיון השמיע בא-כוח המערערים סייג מסוים הקשור לטענה בעניין פיצוי עונשי, אך בכתב התביעה אין כל טענה לפיצוי עונשי ובא-כוח המערערים מסתמך בעניין זה על “סמכותו הטבועה” של בית המשפט. איני רואה ליתן משקל לעניין זה, שממילא הועלה בשפה רפה ובשולי הדברים.

אם כן, בהחלטת בית המשפט קמא לא נשלל הסעד הסופי המבוקש בכתב התביעה, גם לא מקצתו. ההחלטה גם אינה מסיימת את התביעה בענייננו של מי מהמשיבים. עם זאת, בא-כוח המערערים סבור כי בסופו של יום יש לבחון אם בהחלטת בית המשפט המחוזי בא הקץ על אחת מעילות התביעה. אולם גם מנקודת ראות זו אין לקבל את מסקנתו של בא-כוח המערערים, כי מדובר ב”פסק-דין”. בית המשפט המחוזי בהחלטתו לא שלל את עילת התביעה המבוססת על רשלנות, אלא הכריע באופן נפרד באחת המחלוקות העובדתיות הנוגעות לשאלת ההתרשלות – המחלוקת בשאלה אם בוצעה בדיקת חלבון עוברי אם לאו. ודוק: הטענה המונחת בליבו של כתב התביעה היא שהמשיבים היו צריכים לאבחן במהלך ההיריון את המום בעובר וליידע את ההורים, שאז אלה האחרונים היו פועלים להפסקת ההיריון. המערערים טוענים לכמה מחדלים שבגינם לא אובחן המום מבעוד מועד. אחד המחדלים הללו הוא אי-ביצוע בדיקת חלבון עוברי, כשבמסגרת בירור סוגיה זו התעוררה גם שאלה בעניין מהימנות הרישומים הרפואיים. במחלוקת זו עסקה החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 5.10.2011. החלטה זו אינה מסיימת את התיק אלא מהווה שלב ביניים בבירור התביעה.

סוף דבר: הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 5.10.2011 טעון רשות, ועל כן ההליך שבכותרת – ערעור בזכות – הוגש שלא כדין. נוכח פרק הזמן הקצוב בדין להגשת הליך של בקשת רשות ערעור (30 ימים), ההליך שבכותרת גם הוגש באיחור. בנסיבות אלה דין הערעור להימחק. אציין, כי לא מונחת לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, וכי גם לאחר הדיון שהתקיים לפניי, שבסיומו הבהרתי את עמדתי בשאלת הסיווג, עמד בא-כוח המערערים על דעתו כי קיימת במקרה זה זכות ערעור, ולא ביקש הארכת מועד. אוסיף כי למערערים עומדת האפשרות להשיג על ההחלטה בגדרי ערעור על פסק הדין הסופי, ככל שיוגש.

— סוף עמוד 4 —

אשר על כן, הערעור נמחק. בנסיבות העניין, אסתפק בחיובם של המערערים בשכר טרחת עורכת-הדין של המשיבים 2 ו- 3 בסכום של 2,000 ₪, ובשכר טרחת עורכת-הדין של המשיבה 1 בסכום של 1,000 ₪.

ניתן היום, כ”ב בטבת תשע”ב (17.1.2012).

אקסטרופיה- מום כיס שתן פתוח – רשלנות בהריון?

 במידה ונולד לך תינוק עם אקסטרופיה, ייתכן ומגיע לך פיצוי גדול על רשלנות רפואית באי אבחון המום מוקדם יותר.

יש ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה למעלה משמאל, על מנת לקבל הערכה חינם של סיכויי ושווי תביעתך
 

להלן פסק דין של בית משפט אשר דן בסוגיה זאת של אקסטרופיה:

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

126 מתוך 1

התובעים: )קטין (פלוני. 1

אלמונית. 2

אלמוני .3

 

– נ ג ד –

נתבעים : . 1 בית חולים קפלן

מכון מור. 2

. 3 קופת חולים הכללית

 

פסק-דין

1

תוכן עניינים 2

3

הנושא אות/פיסקה 4

5 1-11 א. כללי

.ב ההיסטוריה הרפואית של התובע 6 12-41

7 12-29 )1992-2002( בישראל והניתוחים הטיפולים ב.1

8 30-41 )2008-2009( הברית בארצות הניתוחים ב.2

1.2.ב ההליכים המשפטיים לקראת הניתוח בארצות הברית 9 30-37

10 30-34 המחוזי המשפט בית ב.1.1.2

11 35-37 העליון המשפט בית ב.2.1.2

12 38-41 הברית בארצות הניתוח ב.3.1.2

.ג מצבו האנושי, החברתי והלימודי של התובע 13 42-53

.ד הנכויות הרפואיות של התובע 14 54-191

15 54-60 ד.1כללי

16 61-64 אורטופדית נכות ד.2

3.ד הנכות הנפרולוגית )כליות( 17 65-81

1.3.ד הנכות על פי תקנות המל ל” 18 65-67

2.3.ד קביעת הנכות על פי המומחה שמונה על ידי בית המשפט 19 68-69

20 70-73 התובע טענות תמצית ד.3.3

21 74-75 הנתבעים טענות תמצית ד.4.3

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 2

1 76-81 והכרעה דיון ד.5.3

2 82-171 האורולוגית הנכות ד.4

1.4.ד הנכות על פי תקנות המל ל” 3 82-85

2.4.ד חוות הדעת של המומחים 4 86-114

5 86-100 פרקש עמיצור ר ד.1.2.4ד “

6 101-107 פרט אורלי ר ד.2.2.4ד “

” ד3.2.4.ד ר יעקב בן חיים 7 108-114

8 115-125 התובע טענות תמצית ד.3.4

9 126-130 הנתבעים טענות תמצית ד.4.4

10 131-171 והכרעה דיון ד.5.4

11 131-158 וריקונה השתן שלפוחית ד.1.5.4

12 159-165 המין איבר אורך ד.2.5.4

13 166-167 אספרמיה ד.3.5.4

14 168-171 ד.4.5.4צלקות

15 172-187 ד.5נפשית נכות

1.5.ד הנכות על פי התקנות 16 172-174

2.5.ד חוות הדעת של המומחים 17 175-187

18 175-178 ד.1.2.5ד “גאוני ר

19 179-182 ד.2.2.5ד “מיטרני ר

20 183-187 והכרעה דיון ד.3.5

6.ד נכות רפואית סיכום– 21 188-191

.ה אובדן כושר ההשתכרות 22 192-280

1.ה נכות רפואית ונכות תפקודית 23 192-198

2.ה חוות דעת הרופאים התעסוקתיים 24 199-214

” ד1.2.ה ר שלמה משה 25 199-203

26 204-214 ה.2.2פרופ ‘לרמן יהודה

27 215-243 הצדדים עמדות ה.3

28 215-233 התובעים גישת ה.1.3

29 234-243 הנתבעים גישת ה.2.3

30 243-276 ה.4דיון

31 277-280 ה.5 הכרעה

32 277-278 )2013-2019( הלימודים תקופת ה.1.5

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 3

1 279-280 ” ד)2019-2059( כעו העבודה תקופת ה.2.5

.ו נזקי העבר 2 281-334

3 281-285 ו.1כללי

4 286-289 ו.2חיתולים

, כביסה3.ו ובלאי מואץ של בגדים 5 290-293

4.ו הוצאות נסיעה ואש ל” 6 294-298

5.ו הוצאות התובעים בעת הניתוח בחו ל” 7 299-304

8 305-309 פרטיים שיעורים ו.6

9 310-312 ו.7בשכר עזרה

10 313-315 מרובה שתייה ו.8

9.ו טיפולים נפשיים ואלטרנטיביים לתובע 11 316-323

12 324-329 מימון הוצאות ו.10

11.ו עזרת יתר בני המשפחה 13 330-334

. ז נזיקים עתידיים 14 335-376

1.ז אובדן הנאות שירות צבאי 15 335-343

2.ז אובדן השתכרות בעתיד 16 344

3.ז הוצאות כביסה בעתיד 17 345-347

4.ז הוצאות שתיה בעתיד 18 348-351

19 352-354 ז.5ניידות

לעתיד’ עזרת צד ג6.ז 20 355-359

7.ז הוצאות רפואיות בעתיד 21 360-366

טיפולים נ8.ז פשיים בעתיד 22 367-376

.ח נזק לא ממוני 23 377-424

1.ח תמצית טענות הצדדים 24 377-386

25 378-380 התובעים טענות ח.1.1

26 381-384 הנתבעים טענות ח.2.1

27 385-386 התובעים תשובת ח.3.1

2.ח פיצויים בגין נזק לא ממוני – 28

דיון כללי על העקרונות של המשפט העברי והישראלי 29 387-399

3.ח היישום לנתוני תיק זה דיון– 30 400-418

31 419-423 פסיקה מבחר ח.4

32 424 ח.5הכרעה

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 4

1

.ט הפיצוי לתובע סיכום– 2

3 425-443 ט.1מבוא

2.ט ריכוז הסכומים המגיעים לתובע 4 426-427

5 426 ט.1.2עבר

6 427 ט.2.2עתיד

7 428 ביניים סיכום ט.3.2

ל” ניכויי מל3.ט 8 429-433

4.ט הפיצויים שיש לשלם לתובע סיכום– 9 434-436

.י הפיצויים של התובעים )ההורים (10 540-437 3-2

11 437-479 התובעים טענות י.1

12 437-457 התובעים טענות י.1.1

13 458-475 הנתבעים טענות י.2.1

14 476-479 התובעים תשובת י.1.3

15 480-491 י.2התיישנות

16 492-500 ” י.3 הלכת “אלסוחה

4.י אובדן ההכנסה של התובעת 17 501-515

5.י אובדן הכנסה של התובע 18 516-528 3

19 529-535 2 ,3 התובעים של נפשיים טיפולים י.6

20 536-538 י.7 .וסבל כאב

21 539-540 2 ,3 לתובעים המגיעים הפיצויים סיכום י.8 .

.יב תשלומי מקדמות 22 541-547

“ט עו”שכ .יג ד והוצאות משפט 23 548-557

24 558-561 יד. פסיקתא

25

26

27

28

29

30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 5

כללי .א 1

2

.1 , נולד”) הילד”או ” התובע “–להלן (1′ התובע מס בחודש אוגוסט עם מום של , 3 1992

כיס שתן פתוח, שגרם לזיהומים, מחלות ובעיות תפקוד של מערכות הכליות והשתן . 4

5

.2 תביעת הילד והוריו לפיצויי נזיקין בשל עילת “הולדה בעוולה , ” שהוגשה לבית משפט 6

, 4.6.03ביום , זה התבססה על כך שבעת מעקב ההיריון של התובע (שהיה אחד משני 7

, )מיםתאו לא התגלו כל מומים או פגמים בבדיקות האולטרסאונד , לכן. לא ניתנה כל 8

התראה לאם על פגמים או מומים צפויים של התובע . 9

10

.3 במסגרת התיק העיקרי, לאחר שמיעת חלק לא קטן מן העדים עמודי 500-למעלה מ( 11

, )פרוטוקול הגיעו הצדדים ביום , (22.10.08 שהוגש לבית המשפט ביום , )12 25.10.08

להסדר דיוני מוסכם , לפיו, מבלי להודות בחבות ו/או באחריות ו/או בטענה כלשהי 13

מטענות התובעים, יישאו הנתבעים במחצית מכל נזק אשר נגרם לתובעים כתוצאה , 14

מהאירוע נשוא התביעה, כפי שייפסק על ידי בית המשפט. הואיל והתובע היה קטין 15 1

[אותה עת ביום מתן פסק דין זה 1התובע – הוא כבר בגיר כ הצדדים “ביקשו ב, ] 16

מבית המשפט לקבוע כי ההסדר הנ”ל הינו לטובת הקטין וכי יינתן להסדר תוקף של 17

. החלטה 18

19

.4 ביום יז חשוון תשס , )29.10.07(ח ” נתתי להסדר הדיוני האמור תוקף של החלטה, 20

לאחר ששוכנעתי כי ההסדר הינו לטובת הקטין . 21

22

.שאלת הנזק, הכרעהל, פואיא, נותרה .23 5

24

.6 פסק דין זה עוסק בשאלת גובה הפיצויים : כולל, התייחסות לראשי הנזק אשר להם , 25

זכאים שלושת התובעים –הילד : שעתה הוא כבר בגיר ).3- ו2תובעים ( ושני הוריו – 26

27

.7 הילד עבר טיפולים רפואיים רבים, החל מסמוך ללידתו ועד לניתוח שבוצע בארצות 28

הברית לפני , בפרק הבא, אסקור. מספר שנים את ההיסטוריה הרפואית של הילד. 29

, לאחר מכן בפרק שלאחריו, אתייחס למצבו האנושי והחברתי של הילד לאורך , 30

. ועד היום, ילדותו שני פרקים אלה, ישמשו כמצע עובדתי לדיון בפרקים הבאים . 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 6

.8 הצדדים הביאו ראיות : כולל, עדויות מומחים רפואיים בנושא מ, צבו הבריאותי 1

והתפקודי של התובע, כגורמים חשובים לקביעת גובה הנזק והפיצוי. המחלוקות בין 2

, הצדדים היו קוטביות בנושאים רבים . 3

4

.9 לאחר תמצית סיכומים שהוגשה על ידי שני הצדדים, התקיים דיון בעל פה , בפניי, 5

ביום י תמוז תשע , )12.7.11(א ” שבו ניסיתי להביא את הצדדים לצמצום המחלוקות 6

, ביניהם תוך התייחסות פרטנית לטיעוני כל אחד מן הצדדים , אולם. הצדדים נותרו, 7

במרבית הנושאים, אם לא בכולם, בעמדותיהם , המקוריות ואף ביקשו להגיש 8

סיכומים מפורטים יותר, בהיקף שלא יעלה על . עמודים30 סיכומים אלה כולל , 9

הודעות משלימות, הוגשו במהלך הפגרה . 10

11

–עתה .10 לאחר שמיעת הראיות והסיכומים (בשני הסיבובים –) בשל התיק למתן פסק 12

, דין בעניין סכומי הפיצויים המגיעים לתובעים . 13

14

.11 פסק הדין יינתן על פי סדר כתיבת הסיכומים של הצדדים, לאחר שקודם לכן, 15

, כאמור אביא את הנתונים הרפואיים, ביחס לטיפולים ולניתוחים אותם עבר התובע 16

(במסגרת זו אתייחס גם להליכים המשפטיים בקשר עם מימון הניתוח בארצות 17

). הברית כן אתייחס גם למצבו של התובע דהיום לעניין כ, ימות ראשי הנזק ביחס , 18

לנזקים העתידיים של התובע . 19

20

.ב ההיסטוריה הרפואית של התובע 21

22

1.ב הטיפולים והניתוחים בישראל )23 )2002-1992

24

.8.92… , 12ביום , התובע נולד בבית חולים קפלן , ברחובות, עם מום קשה במערכת השתן 25

, והמין הידוע בשמו הרפואי 26 . Bladder Extrophy

27

.13 המומחה מטעם בית המשפט “ד, ר יגאל שביל, רופא בכיר במחלקת ילדים בבית , 28

החולים הדסה , ירושלים, עין כרם, מומחה למחלות ילדים ולמחלות כליה בילדים, 29

הסביר את המום האמור אקסטרופיה”הקרוי גם ( , “) בחוות דעתו , 10.8.09מיום , 30

, 4′ בעמ על בסיס מאמר משנת ההדגש(באופן הבא , 2007 ):ה במקור 31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 7

“ילד עם אקסטרופיה נולד כאשר הדופן הקדמי של 1

, השלפוחית צואר השלפוחית והכיסוי העליון של הפין 2

. חסר, פתוח מטרת הניתוחים היא לסגור את החסר ולהביא 3

למצב בו יש נפח שתן גדול בשלפוחית שיאפשר מרווחים 4

סבירים בין התרוקנות השלפוחית בלחץ נמוך שלא מביא 5

לחזרה של ש (תן לכליות REFLUX) עם צואר שלפוחית 6

(סגור שימנע דלף שתן) ומצד שני שלפוחית שיכולה ליצור 7

לחץ למטרת התרוקנות והשתנה – בנוכחות פתיחת צואר 8

השלפוחית בעת ההשתנה. כפוף לכך תהיה שליטה בשתן. 9

התוצאה של הניתוחים צריכה להיות מתקבלת על הדעת 10

מבחינה קוסמטית, כולל איברי המין ולשמור על תפקוד 11

הכליה. הסגירה המוקדמת של השלפוחית מביאה בחלק 12

גדול מהמקרים לשלפוחית בעלת נפח קטן, שהיא או דולפת, 13

ואז הילד רטוב כל הזמן, או שאיננה דולפת, כי אז הלחץ בה 14

גבוה וכתוצאה העברתו לכליות והסיכון להן. מצב זה מביא 15

לחיפוש פתרון, שנמצא בהגדלת נפח השלפוחית על ידי 16

(מעי תוספת אוגמנצטיה של השלפוחית , ) דא עקא שדופן 17

המעי שיושם ]’שיושב, ‘כנראה, ל”צ[ כמיטריה על 18

השלפוחית אין בו שריר מכווץ כמו בשלפוחית ואז יש לרוקן 19

את השלפוחית ע . י קטטר” השימוש בקטטר המוחדר לפין 20

מספר פעמים ביום , זיהום, כרוך בכאב, וכמובן באסטטיקה 21

ולכן בא הפתרון לצינור היוצא מהשלפוחית ) קטע מעי( 22

ונפתח לדופן הבטן, ודרך הפתח הזה, מנוקזת השלפוחית 23

) מיטרופנוף( ואין הרטבה לא מלמטה ולא מדופן הבטן, 24

פתרון שמגיעים אליו חלק גדול מהחולים כולל ]לתובע[ “. 25

26

. 14 מיד עם לידתו, למחרת היום, כבר עבר טיפולים וניתוחים על ידי ד”ר עמיצור פרק , ש 27

מנהל המחלקה האורולוגית בבית חולים שערי צדק ירושלים, כמפורט בחוות דעתו 28

מיום כט אייר תשס ). 22.5.01(א ” רוב הטיפולים והניתוחים (אלא אם נאמר אחרת) 29

בוצעו על ידי ד , ר פרקש” בבית החולים שערי צדק (כאשר מקום מגורי התובעים הוא 30

)….ביישוב , בשפלה 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 8

.15 את סגירת כיס , 8.92…ביום , עבר התובע, השתן יום לאחר לידתו, כאשר הפין נותר 1

. כפי שהוא לאחר הניתוח, ובמשך כחודש וחצי, נותר התובע בבית חולים שערי צדק, 2

עד ליום , 16.10.92 כאשר במהלך האשפוז הוא נקשר למיטה, כך שרגליו היו מורמות 3

, באוויר במטרה לקבע את האגן הפגוע . 4

5

ביום .16 כבהיותו (15.10.92 בן חודש וחצי , ) עבר התובע ניתוח נוסף, בהרדמה כללית. 6

, ניתוח זה בוצע אף הוא בבית חולים שערי צדק, ומטרתו הייתה להרחיב את צוואר 7

. כיס השתן 8

9

.17 בהיותו בן שנה וחצי, סבל התובע מבקע במפשעה לתיקון , 9.2.94ביום , הוא נותח. 10

בקע מפשעתי דו צדדי ואושפז למ, שך שלושה ימים, ושוחרר לביתו ביום .11 11.2.94

12

.18 חצי שנה לאחר מכן , 3.7.94ביום , נותח התובע פעם נוספת, לצורך הרחבת צוואר כיס 13

. השתן 14

15

.19 עקב זיהומים חוזרים ונשנים במערכת השתן, אושפז התובע 28.5.95מיום , ועד יום 16

, 2.7.95 להרחבת כיס השתן, ובוצעו בו צנתורים חוזרים של כיס השתן בהרדמה , 17

. כללית 18

19

.20 בחודש מרץ , 1997 בהיותו בן ארבע שנים וחצי, עבר התובע ניתוח שנמשך כ 20 -11

, שעות שבו שוחזר מנגנון השליטה ב , שתן השופכים הושקו מחדש לכיס השתן 21

ובעזרת המעי חובר כיס השתן לדופן הבטן , בניתוח זה). מיטרופונוב( תוקן גם הפין. 22

ניתוח זה בוצע בבית החולים שער צדק , ר שניידר”על ידי ד, מומחה שהגיע במיוחד 23

מארצות הבית לבצע את הניתוח. תקופת האשפוז הייתה כחודש נסגר , בניתוח זה. 24

: דהיינו(פכן השו נסגר הפתח שבין השלפוחית לבין הפין , ) ובמקום זה נפתח באופן , 25

.פתח חדש, מלאכותי 26

27

.21 לאחר הניתוח האמור, השתן הפסיק לזרום באופן חופשי החוצה מהשלפוחית והיה 28

צורך להכניס צנתר דרך הפתח החדש של השלפוחית, בתקופה ראשונה כל – 29

, שעתיים ולאחר מכן – בין שש לשבע פעמים בכל יום , התברר. שסגירת השופכן 30

, נכשלה והייתה דליפה קבועה של שתן מהפין אל החיתול . 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 9

.22 מאחר והשתן לא נוקז כראוי, והחלה פגיעה בכליותיו של התובע ביום , בוצע, 1

, ניתוח נוסף, 28.12.97 בניסיון להכניס נקז בין שופכן הכליה השמאלית לכיס השתן. 2

, אך הניתוח נכשל וה, תובע שוחרר מבית החולים לאחר שלושה ימי אשפוז . 3

4

.23 התובע אושפז , 26.1.98ביום , לאחר שפתח הטבור נסתם , או אז. במקום לפתוח 5

, אותו כפי שהיה בעבר, הוכנס נקז דרך הכליה השמאלית לתוך כיס השתן התובע . 6

הלך בתקופה זו עם שקית, שאליו התנקז השתן. הוכנס קטטר למיטרופונוב ור שאמ( 7

היה להיסגר עוד בניתוח משנת ). לעיל20פיסקה : ראה; 8 1997

9

, 5.4.98ביום .24 עבר התובע ניתוח נוסף, בהרדמה כללית, להרחבת היצרות וחיבור 10

השופכן השמאלי לכיס השתן . 11

12

, 24.5.98ביום .25 לאחר שמערכת הצנתור נסתמה, עבר התובע ניתוח נוסף באותו , ושוב, 13

, )שערי צדק(בית חולים להרחבת מעבר המיטרופונוב , אולם. ניתוח זה נכשל והתובע , 14

שוחרר לביתו לאחר יומיים, עם קטטר מחובר לכיס השתן . 15

16

, 28.6.98ביום .26 אושפז התובע פעם נוספת, לצורך בירור הרחבה חדשה של הכליה 17

, הימנית ולהחלפת מערכת הניקוז בצד שמאל. הוא נותח ביום , 7.7.98 ושוחרר ביום 18

, שוב, 14.7.98 עם קטטר מחובר לכיס השתן . 19

20

.27 לאחר ניסיונות כושלים להרחבת אזור ההשקה על ידי תומכים (STENTS , נעשתה, ) 21

, 21.1.99ביום השקה מחדש של השופכן השמאלי לשלפוחית, לאחר שחרור החסימה 22

וכריתת תעלת מיטרופונוב, שלא תיפקד , בניתוח זה. שנמשך כעשר שעות נבנה , 23

מחדש כיס שתן באמצעות קטע מהמעי, והושתל מחדש השופכן השמאלי בכיס 24

. השתן האשפוז בקשר לניתוח זה, היה כחודש ימים ). 17.2.99 ועד 17.1.99יום מ( 25

26

, 6.2.00ביום .28 אושפז התובע בבית החולים, ושוחרר כעבור עשרה ימים . 16.2.00ביום , 27

28

, 2002בשנת .29 אושפז התובע במחלקה הנפרולוגית עקב כליה ימנית הידרופטופית הוא . 29

הושאר עם צנתר והתפתחה דלקת. הוא שוחרר מבית החולים, לאחר תשעה ימים . 30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 10

2.ב הניתוחים בארצות הברית )1 )2009-2008

2

1.2.ב ההליכים המשפטיים לקראת הניתוח בארצות הברית 3

4

1.1.2.ב בית המשפט המחוזי 5

6

.30 בשלב מסוים, הועלתה האפשרות כי התובע יעבור ניתוח מיוחד בארצות הברית, 7

בבית חולים ג , ון הופקינס’ כאשר מטרת הניתוח היא שיפור תפקוד מערכת השתן , 8

מתוך כוונה להגיע למצב שימנע את הצורך בשימוש יומיומי בחיתולים שהוא המצב ( 9

שהיה עד אז ). מאז לידתו, ולמעשה; הציפייה הייתה, כי אם ניתוח זה יצליח הוא , 10

ישנה את מצבו של התובע באופן מהותי, מן הקצה אל הקצה . 11

12

, ד אסף פוזנר”עו, כ התובע”ב .31 פנה לבית משפט זה , 1462/08א “בבש, וביקש כי אחייב 13

את הנתבעים ב”תשלום תכוף “או ” תשלום ביניים , ” כדי לממן את העלויות של 14

, הניתוח הנסיעה לארצות הברית וכן הוצאות , . השהייה שם בקשת התובעים היא כי , 15

הסכום שאפסוק יהיה מיליון וחצי .₪ 16

17

“עו, כ הנתבעים”ב .32 ד שמואל אהרונסון ועו”ד תמר קוליץ התנגדו , בין , וטענו, לבקשה 18

, היתר כי ניתן לממן את חלקו של הניתוח באמצעות חברת ביטוח דקלה . 19

20

.33 בהחלטה מפורטת, שדנה בסמכות בית משפט לפסוק תשלומי ביניים במסגרת סעד 21

זמני בתיק אזרחי, תוך התייחסות לפסיקה של בית המשפט העליון ושל בית המשפט 22

המחוזי בעניינים אלה, הגעתי למסקנ , ה כי ניתן לחייב את הנתבעים במימון 23

ההוצאות האמורות, ולוּ גם כחלק מהתשלום העתידי של הפיצויים המגיעים 24

, וזאת(לתובעים לאור ההסכמה הדיונית האמורה, שקיבל תוקף של החלטת בית 25

, משפט לפיה כי הנתבעים אחראים למחצית הפיצויים פיסקאות : ראה; ). לעיל26 3-4

27

.34 לאחר התייחסות להוצאות הניתוח והשהייה בארה , ב” הגעתי למסקנה כי די בכך , 28

שהסכום שישולם על ידי הנתבעים לתובעים יהיה מיליון ש החלטתי (ח ” מיום כט 29

). ל” הנ1462/08א “בבש, )3.6.08(ח “אייר תשס 30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 11

2.1.2.ב בית המשפט העליון 1

2

.35 הנתבעים ביקשו עיכוב ביצוע, עד לדיון בבקשת רשות ערעור שב, כוונתם להגיש לבית 3

המשפט העליון . 4

דחיתי את הבקשה, בהחלטה מנומקת ומפורטת, ביום כט סיון תשס , )2.7.08(ח ” 5

6 בבש” א3200/08.

7

.36 לאחר שהנתבעים הגישו בר”ע לבית המשפט העליון וביקשו עיכוב ביצוע הורה בית , 8

המשפט העליון (המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין , ) לעכב את הביצוע ככל , 9

שמדובר בסכום שטרם שולם (החלטה מיום יח תמוז תשס א “ברע) 21.7.08(ח ” 10

5991/08 בית חולים קפלן פלוני’ נ )). 11

12

.37 הנתבעים הגישו ערעור לבית המשפט העליון , ובמסגרתו, הסכימו הצדדים כי , 13

הסכום שישולם לתובעים על חשבון סכומי הפיצוי העתידי יעמוד על , ח ” ש14 450,000

(פסק דין מוסכם מיום כז כסלו תשס , )24.12.08(ט ” שניתן על ידי הרכב השופטים: 15

המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין השופטת אי, ‘ילה פרוקצ יה והשופט אליקים 16

, )רובינשטיין וזאת בעקבות המלצת בית המשפט לצדדים, בישיבה קודמת מיום ז 17

).ל” הנ5991/08א “והכל ברע, )4.12.08(ט “כסלו תשס 18

19

3.1.2.ב הניתוח בארצות הברית 20

21

.38 הניתוח אותו עבר התובע בארצות הברית, בוצע בבית החולים ג ון הופקינס ‘ 22

. רהרד’ג’ ל ידי פרופע, בבולטימור 23

24

.39 התוצאות של הניתוח, על פי חוות דעתו של מומחה בית משפט מיום , ר שביל”ד, 25

26 10.8.09 ,אלו הן :

27

“הניתוח היה גדול, שיפץ ותיקן את השלפוחית וקטע המעי 28

המחובר סגר את צוואר השלפוחית ויצר מיטרופנוף חדש 29

לעור הבטן. בבדיקה במהלך הניתוח נמצא שניתוחים 30

הקודמים פתרו את בעיית הריפלוקס. עתה יש נפח סביר 31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 12

לשלפוחית המאפשר ניקוז כל שלוש שעות דרך המיטרופנוף 1

וניקוז קבוע כל שעות הלילה “. 2

3

.40 בניתוח נוסף, שעבר התובע בחודש אוקטובר , 2009 בוצע תיקון הזווית של הפין . 4

5

.41 הניתוח בארצות הברית הביא לשיפור משמעותי בתפקודו ובאורח חייו של התובע: 6

הוא אינו נזקק יותר לחיתולים, והוא מצנתר את עצמו, באופן עצמאי כל ארבע , 7

.שעות 8

9

.ג מצבו האנושי, החברתי והלימודי של התובע 10

11

.42 בקטנותו ובילדותו עבר התובע ניתוחים וטיפולים רבים, כמפורט לעיל , ראה( 12

פיסקאות , במיוחד ). לעיל13 14-29

14

.43 על אף המצב הרפואי האמור, התובע למד כל השנים בבית ספר רגיל, ובכיתה רגילה. 15

הוא הגיע לבית הספר מביתו , ברגל, בהליכה של כעשר דקות, ושהה בבית הספר יום 16

לימודים שלם . 17

18

.44 התובע גם שיחק כדורגל בבית הספר . ועם חברים, 19

מבחינת יכולת תפקוד, בנוסף לשיעורי הספורט הוא , אף רוכב על אופניים . 20

21

.45 מבחינה חברתית, התובע נפגש עם חברים . 22

הייתה לו חברה, במשך תקופה קצרה . 23

24

.46 בחודש אוקטובר , 2009 עשה התובע סרט, שהשתתף בתחרות, שבו היה התובע 25

, קריין וצלם, שחקן ואף שר בסרט , אכן. מדובר בסרט קצר של מספר דקות אך , 26

הדבר חייב עבודה אינטנסיבית של שלושה ימים . 27

, כמו כן עשה התובע סרט נוסף, שם תפקד כשחקן משנה. העבודה על הסרט השני, 28

נמשכה יומיים . 29

30

.47 התובע סיים 12 , שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה . 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 13

.48 לאחר סיום לימודיו התיכוניים, נפגש התובע עם חברים בערב וכן שיחק , יצא לבלות, 1

כדורגל עם אביו פעם בשבוע. בחלק גדול מהזמן, בילה התובע בביתו במשחקי , 2

, מחשב שיטוט באינטרנט וצפייה בטלוויזיה . 3

4

ב–התובע .49 עת סיום הראיות , למד נהיגה– ועבר מבחן בתיאוריה (לא התקבל מידע, 5

האם הוא כבר קיבל רישיון נהיגה , מכל מקום; אין חולק כי הוא כשיר להיות נהג ). 6

7

.50 לאחר סיום לימודיו בבית ספר תיכון, עבד התובע במשך כחודש במכללת … בעיר … 8

(שם עובדת אמו כ, )2′ תובעת מס, אלמונית, אשר תפקידו כלל הקלדת משובים של 9

.סטודנטים 10

11

.51 התובע פטור משירות צבאי, עקב מצבו הבריאותי . 12

13

.52 התובע התנדב לשירות לאומי, כעוזר לדובר של ארגון ללא כוונת רווח וממלא , … 14

תפקיד זה מאז מרץ , 2011 בהיקף עבודה של . שעות ביום15 6

16

, לא ברור .53 מה בכוונת התובע ללמוד באוניברסיטה, או במוסד על תיכוני אחר , אך. 17

מדברי באי כוח הצדדים בטיעוניהם, הובן שהתובע כשיר ומתאים ללימודים מעבר , 18

12-ל שנות הלימוד .שכבר סיים, 19

20

.ד הנכויות הרפואיות של התובע 21

22

כללי1.ד 23

24

, בעניין זה .54 הוגשו חוות דעת רפואיות רבות, מטעם שני הצדדים . 25

26

.55 על פי טענות ב “עו, כ התובעים” ד אבישי פלדמן, בסיכומים הראשונים הנכות , 27

הרפואית המשוקללת של התובע היא , %94 על בסיס זה ; %25 –נפרולוגית : 28

(%85 –אורולוגית ; %10 –אורטופדית המורכבת מנכויות אלה %70: בשל שימוש 29

%30; במכשירים עקב פין קצר, שאינו מאפשר קיום יחסי מין תק בשל אי %20; ינים 30

פליטת זרע ספונטנית %10-ו; לסיכומי 2-4′ עמ: ראה (%40 –נפשית ; ) בשל צלקות 31

). התובעים 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 14

, הנתבעים .56 טענו בסיכומיהם הראשונים, כי נכותו הרפואית המשוקללת של התובע 1

; %10 –אורטופדית ; %57 –אורולוגית : על בסיס זה, )%80משוקלל (%79.78 –היא 2

53בהערה , הריכוז: ראה (%24 –נפרולוגית ; %20 –נפשית של סיכומי הנתבעים ). 3

4

.57 ניסיונותיי להביא את הצדדים להבנות, בדבר אחוזי נכות רפואיים ) לפחות( 5

: ראה( עלו בתוהו –מוסכמים פרוטוקול ישיבת בית המשפט מיום י תמוז תשע א ” 6

7 ‘875ואילך .( מעמ החל במיוחד )12.7.11( ,

8

.58 נערכה הפסקה בעת הדיון הנ , ל” כדי לנסות להגיע להסכמה אך ; )21שורה , 878′ עמ( 9

גם לאחר ההפסקה לא הגיעו ב”כ הצדדים לעמק השווה שורות , 880′ עמ: ראה( 10

11 21-23 ;וכן ,עמ ‘881 , שורות9-17.(

12

.59 בסיכומים שבכתב ) השניים( לאחר הדיון הנ , ל” הוצגו עמדות ב ביתר , כ הצדדים” 13

כפי , חידוד .שאפרט להלן 14

15

, להלן, אתייחס . 60 לנכויות הרפואיות של התובע, לסוגיהן השונים . 16

17

2.ד נכות אורטופדית 18

19

.61 , דווקא ,ניתן להתחיל בנושא שאינו שנוי במחלוקת , והוא, הנכות האורטופדית . 20

21

, בעניין זה .62 הוגשו חוות דעת של מומחים משני הצדדים –פורת ‘ פרופ( בשם התובע; 22

–שינדלר ‘ ופרופ מטעם הנתבעים , ) ושניהם הגיעו למסקנה כי לתובע יש עקמת 23

בעמוד השדרה, הגורמת לו לכאבי גב ולהתעייפות מוגברת במאמץ . 24

, לכן אחוז הנכות האורטופדית המוסכמת על דעת הרופאים (שלא נחקרו על חוות 25

%10היא , )הדעת שלהם ) ב)(35)1 לפי תקנה של התוספת לתקנות הביטוח הלאומי 26

(קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה “–להלן (1956-ז”התשט, ) תקנות הנכות של 27

, “ל”מל כאשר להלן אתייחס לגוף התקנות כ ,התוספתואל , “התקנות” הכוללת את 28

“או ” התוספת”כ ,אחוזי הנכות תקנות הנכות , “) אשר כותרת השוליים שלה היא 29

“מחלות העצמות והפרקים”. , קובעת, ל שבתוספת” התקנה הנ כי אם מדובר במצב 30

של “ארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר” כאשר , “קיימת השפעה 31

קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות”, אחוז הנכות הוא .%32 – 10

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 15

, כ הצדדים”ב .63 הן בסיכומיהם הראשונים ) א(3סעיף ( לסיכומי התובעים וסעיף 1 16

לסיכומי הנתבעים , ) והן בסיכומיהם הסופיים 3′ עמ( לסיכומי התובעים וסעיף 2 26

לסיכומי הנתבעים , ) הסכימו אף הם לעמדה המשותפת של המומחים מטעם 3

.ל”שינדלר הנ’ פורת ופרופ’ פרופ, הצדדים 4

5

לצו, לפיכך .64 רך כל דבר ועניין, אחוז הנכות האורטופדית של התובע היא , 6 . %10

7

3.ד הנכות הנפרולוגית )כליות( 8

9

1.3.ד הנכות על פי תקנות המל ל” 10

11

.65 במסגרת תקנות הנכות של המל , ל” בפרק השני, “שכותרתו המערכת 12

גניטלית-האורו , ” מצויה תקנה שעניינה , 22 “כליות” . 13

14

, לענייננו .66 כפי שמסביר ד , ר שביל” המומחה מטעם בית המשפט, רלבנטית תקנת 15

:שזה לשונה, )22)7משנה 16

17

“דלקת כליות כרונית 18

)א( הפרשת חלבון קבועה בשתן, עם גלילים במשקע, 19

, בלי בצקת בלי עליה של לחץ הדם ללא , 20 20% UREMIA

)ב( כמתואר בסעיף קטן , עם בצקת) א( עם עליה קלה 21

של לחץ הדם וללא 22 30% UREMIA

)ג( תסמונת נפרוטית או עליה בינונית בלחץ הדם, 23

פגיעה בתפקודי הכליה (אוראה , UREA בדם עד ) 24

ר אחוז” מג25 50% 50

)ד( תסמונת נפרוטית בולטת עם עליה ניכרת של לחץ 26

(אוראה , הדם UREA ר אחוז” מג80- ל50בין ) %27 80

)ה( עם הפרעות קשות מצד הכליות ומחזור הדם החולה , 28

איננו מסוגל לעבודה “.%29 100

30

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 16

.67 תקנה משנה נוספת שיש לה רלבנטיות לתיק שלפנינו היא תקנה הקובעת , )1 22)10

:אמורל 2

3

4 HYDRONEPHROSIS”

)א( אקטזיה של אגן הכליה, %0 ללא הפרעות 5

)ב( , בצורה קלה התקפים נדירים ללא דלקת , %6 10

)ג( בצורה בינונית, התקפים תכופים , 7

עם או בלי דלקת %8 30

)ד( עם זיהום או 9 50%.” PYONEPHROSIS

10

2.3.ד קביעת הנכות על פי המומחה שמונה על ידי בית המשפט 11

12

, ר שביל”ד .68 לאחר שמפרט את מצב הכליות של התובע, כולל בדיקות ונתונים שפורטו 13

לאורך חוות דעתו, מגיע הוא למסקנה בדבר שילוב נכותו של התובע, כאשר חלקה 14

הוא תקנת משנה , )א)(22)7 וחלק הוא האמצע שבין תקנ לבין ) א)(22)10ת משנה 15

תקנת משנה ). ב)(16 27)10

17

.69 וכך מוסברים הדברים 8-9′ עמ( לחוות דעתו של ד ):ר שביל” 18

19

“בהגיענו לקביעת הנכות, המרכיבים של פגיעה בכליה 20

המופיעים בסעיפים מונים (אוריאה ; המבטאת פגיעה 21

בתפקוד הכליה , ) יתר לחץ דם כאבים , בצקות, חלבון בשתן, 22

– בהרכבים שונים. עדי התביעה, כמו עדי ההגנה העניקו , 23

ל ]תובע[ נכות של %20 מבוסס על סעיף ומה . ‘א) 24 22 ,)7

‘: מצאנו בה הפרשת חלבון קבועה בשתן, עם גלילים 25

, במשקע בלי בצקת בלי עליה בלחץ דם, עד . ‘ללא אורמיה 26

עתה ]תובע[ל לא היה אף מרכיב מהקודמים נמצא , עתה. 27

שאומנם האוריאה לא גבוהה אבל הקראטינין גבוה מעל 28

לנורמה והוא מבטא יותר טוב את הפגיעה בכיליה כמו כן . 29

נמצא שיש ]תובע[ל הפרשת חלבון בשתן קבועה אין , כלומר. 30

ספק שהוא עומד בקריטריונים המקנים . נכות%31 20

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 17

%30מעניק ‘ סעיף ב נכות לתוספת של בצקת ועליית לחץ 1

, דם שניהם חסרים ל ]תובע[ . 2

יש ל ]תובע[ סיכון לפתח יתר לחץ דם בשנים הקרובות אך , 3

לא בצקת כי אז תוכל נכותו לעלות מ . %20 מאידך סעיף ג’ 4

%50מעניק נכות לחולים בהם יש פגיעה בתפקודי הכליה. 5

אוריאה בדם עד שיש ל, %ג” מ50 ]תובע[ אך מותנה 6

בתסמונת נפרוטית ועליה בינונית בלחץ הדם כך , שאין לו, 7

שבודאי איננו תואם את כל המרכיבים אלא חלקן . 8

ל ]תובע[ יש הידרונפרוזיס קלה אך גם צלקות ב . הכליות9 2

) 10(בסעיף הידרונפרוזיס מצאו בסעיף ב’ ‘ , בצורה קלה 10

התקפים נדירים ללא דלקת בהעדר , נכות%10מעניק ‘ 11

סיפור של התקפים, מציע לתת לו %5 בגין סעיף זה, 12

ובצירוף לסעיף הקודם “.%13 25

14

3.3.ד תמצית טענות התובע 15

16

, כ התובע”ב .70 עורכי הדין פוזנר ופלדמן, מבקשים לאמץ את קביעתו של ד ר שביל ” 17

, ות נכ%25בדבר כמצוטט בקטע המובא בפיסקה הקודמת . 18

19

.71 , בנוסף לכך מתייחסים ב , כ התובע” לסיכונים העתידיים של התובע, עליהם הצביע 20

“ד ר שביל בעדותו סיכון של : ובהם אלה, %15 לאבד בתוך את ) 40עד גיל ( שנים 21 20

כליותיו כליל ולהיזקק לדיאליזה ולהשתלת כליה; סיכון לפתח יתר לחץ דם יותר 22

וזאת בתוך , )%5 מכל %30(מילד בריא 20 שנה אם לא יטופל כראוי; אבנים בכליות, 23

שגם ביחס אליהן יש לו סיכון מוגבר מאחרים 2-3′ עמ: ראה( לסיכומים השניים של 24

).התובעים 25

26

“ב .72 כ התובעים אינם מבקשים לשנות את אחוזי הנכות מעבר לאותם ר ” שקבע ד%27 25

(שביל וכך גם עולה מסעיף ) א(3 לסיכומים הראשונים של ב ).כ התובעים” 28

29

, כנראה .73 שהתיאורים והחששות בדבר החמרה רפואית במצבו של התובע בתחום , 30

(הנפרולוגי שתמציתם הוצגה על ידי ב , כ התובעים” כמתואר לעיל , )71בפיסקה , 31

הובאו לצורך הצגת התמונה השלמה של מצבו הרפואי של התובע . 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 18

4.3.ד תמצית טענות הנתבעים 1

2

, כ הנתבעים”ב .74 עורכי הדין אהרונסון ודדון , בוטבול- מאמצים את חוות דעתו של ד ר ” 3

%20בדבר , שביל נכות רפואית, על פי תקנה ) א)(22)7 לתוספת של התקנות המל , ל” 4

%5-ו בהתאם לתקנה . ל”לתוספת הנ) 5 22)10

, אולם אין הם מקבלים את החישוב האריתמטי של ד , ר שביל” כי המסקנה היא 6

. נכות%24אלא רק , %25-שמדובר ב 7

8

.75 אשר להסתברות להופעת סיבוכים בעתיד, אליה התייחסו ב” : ראה(כ התובעים 9

, כ הנתבעים”טענו ב, ) לעיל71פיסקה כי אם יטופל התובע באופן סדיר ויאוזן 10

הסיכון ל, תרופתית אותם סיבוכים הוא נמוך, ואפילו אפסי הפרק : ראה( 11

“ההסתברות להופעת סיבוכים בעתיד” סעיפים , 41-45 לסיכומים של ב כ ” 12

13 הנתבעים ,עמ ‘8-9.(

14

5.3.ד דיון והכרעה 15

16

.76 ככל שמדובר באחוזי הנכות המדויקים, צודקים הנתבעים . עתה, כפי שאסביר, 17

18

.77 כאשר מדובר ב”דרגת נכותו של נפגע אשר נפגם מספר פגימות באותה פגיעה”, 19

קובעות התקנות “, דרגת נכותו, כי, בעד הפגימה שנקבע לה האחוז הגבוה ביותר – 20

יבוא בחשבון אחוז הנכות הנקוב בתוספת לצד אותה פגימה” ) 1)(ב(11תקנה ( 21

, ואילו; )לתקנות כאשר עורכים את החישוב של הפגימה השנייה, שלה נקבע האחוז 22

, כי אז, הוהשני בגוב “יבוא בחשבון האחוז הנקוב לצד אותה פגימה, כשהוא מוכפל 23

בהפרש שבין האחוז האמור בפיסקה “%100ובין ) 1( ).לתקנות) 2)(ב(11תקנה ( 24

25

שהנכות של , מכאן .5% 78 מכוח תקנה , לתוספת) 22)10 מאחר והיא מתווספת לנכות של 26

, %20 על פי תקנה יוצרת יחד , לתוספת) א)(5% , 22)7, שכן [%25ולא , נכות %27 24

שהיא הפגימה השנייה ר “כפי שכתב ד, ]%4: דהיינו, %100-ולא מ, %80-מחושבת מ, 28

, שביל בקטע האחרון של חוות דעתו (צוטט לעיל בסיפא של פיסקה ). 29 69

30

, אומנם .79 הצדדים לא האריכו בכך , והתובעים( על אף שהגיבו, בתשובתם לסיכומי 31

, התובעים על טענות רבות של הנתבעים, לא התייחסו כלל לעניין זה , ברור לי, אך). 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 19

כי גם כאשר מדובר במומחה מטעם בית המשפט, שלא נחקר באופן ממוקד על עניין 1

, זה הרי לפנינו טעות משפטית “שכן ד, ר שביל חיבר (%5 ועוד %20 באופן אריתמטי , ) 2

לנכות של , %25 בעוד שהתקנות מחייבות (במקרה זה , כמצוטט לעיל ב 77פיסקה 3

, )לעיל לנקוט בדרך חישובית, שתוצאתה היא , %24 כאמור בפיסקה הקודמת . 4

5

.80 ככל שמדובר בסיכונים להסתבכות רפואית בעתיד ” מאחר וב– כ התובעים לא ראה 6

בכך עילה להוספת אחוזי נכות “וב, כ הנתבעים סבור, כי מדובר בסיכונים נדירים 7

אשר ייתכן ולא יקרו בכלל י, ואם יקרו, וכלו להיות מטופלים, הגעתי למסקנה כי , 8

אין מקום לדון בנושא זה במסגרת קביעת אחוזי הנכות הרפואית . 9

אתייחס לכך, ואז אבדוק מהו המשקל המתאים לעניין זה, ככל שמדובר בנזק של 10

כאב וסבל עתידי . 11

12

.81 מסקנתי בתת , פרק זה- ככל שמדובר בנכות הנפרולוגית של התובע : היא כפולה, 13

.א הנכות הרפואית היא 14 ) %20 + %5.( %24

.ב אין להוסיף אחוזי נכות לסיבוכים הרפואיים העתידיים, אך יש לתת להם 15

משקל במסגרת הנזק הלא ממוני , “)כאב וסבל(” נושא שאדון בו בפרק נפרד . 16

17

4.ד הנכות האורולגית 18

19

1.4.ד הנכות על פי תקנות המל ל” 20

21

.82 בתחום האורולוגי, הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים, שאינן תואמות , כ הצדדים”וב, 22

התייחסו בסיכומיהם לחוות דעת אלה . 23

, ראיתי לנכון, כדי להבינן להביא את התקנות הרלבנטיות מתוך התוספת של תקנות 24

הנכות של המל . ל” 25

26

.83 התקנות הרלבנטיות בתוספת, המתייחסות לתחום האורולוגי 24- ו23תקנות הן , 27

. לתוספת 28

29

שכותרתה , 23תקנה .84 “שלפוחית השתן ודרכי השתן”, קובעת לאמור : 30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 20

1 אורטר )”1(

אבנים באורטר והיצרות האורטר – אחוזי הנכות ייקבעו לפי 2

) 22)10סעיף ]67בפיסקה , הובא לעיל[ . 3

)2( שלפוחית השתן 4

)א( דלקת כרונית של שלפוחית השתן 5

( I) , דלקת קלה ללא הפרעות %6 ………0

( II) , דלקת קלה עם תאי מוגלה בשתן עם תכיפות 7

בהטלת שתן ביום ובלילה %8 …….10

( III) דלקת בינונית, עם תכיפות בהטלת השתן 9

, ביום ובלילה עם כאבים ועוויות %10 …20

( IV) , דלקת קשה עם תכיפות בהטלת השתן פעם 11

לשעה או יותר, כשהשלפוחית מצומקת 12

13 ………50% …………………………..

( V) אי שליטה או אי עצירה של מתן השתן ומצב 14

המצריך שימוש מתמיד במכשירים %15 … 70

)ב( דלקת בדפנות השלפוחית עם כיבים בתת רירית – 16

17 60% ( ………… HUNNERS ULCER)

)ג( אבן בשלפוחית -עם סימני, הפרעה בתפקוד – 18

אחוזי הנכות ייקבעו לפי סעיף קטן .א)19 )2

20 .. 50% FISTULA VESICAE השלפוחית ניצור )ד(

21 שופכה )3(

)א( היצרות השופכה (22 🙁 URETRA

( I) בצורה קלה עד בינונית, אחרי הבראה , 23

המצריכה רק הרחבות בודדות 2-1( פעמים לשנה) 24

25 …10%

26 2-3 חדשים … 20% כל הרחבות המצריכה (II )

( III) המצריכה הרחבות תכופות, עם דלקת 27

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 21

1 . 30% …………………………..בשלפוחית

)ב( ניצור בשופכה : 2

( I) , בצורה קלה עם הפרשה לסרוגין %3 …20

( II) בצורה בינונית: ניצור אחד עם הפרשה 4

תמידית המצריכה שימוש במכשיר או 5

שימוש תמידי בחומרי חבישה %6 … 40

( III) : בצורה קשה ניצורים קשים ורבים עם ניקוז , 7

מתמיד המצריך שימוש תמידי במכשירים או 8

החלפות רבות של חומרי חבישה %9 …70

10 …100%.” PERINEUM – ב רבים ניצורים (IV )

11

.85 וזה לשונה של תקנה שכותרתה , 24 “אשכים ואבר המין של הזכר” : 12

13

14 VARICOCOELE )”1(

)א( ל, צדדי-חד או דו לא הפרעות או עם הפרעות בלתי 15

16 ……….0% ………………………….. ניכרות

)ב( עם הפרעות ניכרות …………………. %17 10

)0% HYDROCOELE )2………צדדי – חד או דו 18

)3( חוסר אשך אחד והשני תקין ……………. %19 20

)4( אבדן שני האשכים 20

)א( אצל גבר עד גיל 45 מלווה בהפרעות 21

-נוירו אנדוקריניות …………………. %22 50

)ב( אצל גבר מעל לגיל , שנה60 עד 45 מלווה בהפרעות 23

-נוירו אנדוקריניות …………………. %24 40

)ג( 60מעל לגיל …………………………. %25 25

)5( אבדן חלקי של ה-26 30% ……………… PENIS

27 60% ………………………PENIS ה של אבדן- )6(

)7( אספרמיה חבלתית 28

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 22

)א( 45עד גיל ………………………….. %1 …20

)ב( 45מעל לגיל ………………………… %2 10

לעניין סעיף זה ייקבעו אחוזי הנכות לפי גילו של 3

הנפגע ביום בו נוצרה הפגימה . 4

(אין אונות )8( על פי בדיקה במעבדת שינה מוכרת בלבד ) 5

, קלה )א( יש זקפות אך עוצמתן ירודה %6 …..0

, בינונית )ב( זקפות לקויות במספרן ואיכותן %7 …10

, חמורה )ג( אין זקפה כלל………………. %8 30

לא יוקנו אחוזי נכות בגין סעיף זה לאחר גיל לא ; 9 70

יוקנו אחוזי נכות בגין אבדן מלא או חלקי של 10

-ה penis ובגין סעיף זה גם יחד “. 11

12

2.4.ד חוות הדעת של המומחים 13

14

” ד1.2.4.ד ר עמיצור פרקש 15

16

.86 חוות הדעת הראשונה, שעוד צורפה לכתב התביעה, היא חוות דעתו של ד ר עמיצור ” 17

, פרקש האורולוג המנתח, שטיפל בתובע החל מהניתוח הראשון שבוצע בו למחרת , 18

). לעיל14פיסקה : ראה(יום לידתו 19

20

.87 על פי חוות דעת זו “מיום כ, ט אייר תשס , )22.5.01(א ” אחוז הנכות הוא על פי , %21 70

)(א)(23)2נה תק v : דהיינו, לתוספת) “דלקת כרונית של שלפוחית השתן ,” כאשר 22

מדובר במקרה שבו יש “אי שליטה או אי עצירה של מתן השתן ומצב המצריך 23

שימוש מתמיד במכשירים” : ראה ( הציטוט המלא בפיסקה ). לעיל24 84

25

“ד .88 ר פרקש מציין כי , “לעיתים מאוד קרובות מום זה שממנו סובל הילד ולאחר , 26

הניתוחים שעבר, מוביל בעתיד להפרעות בזקפה וקשיים בקיום יחסי מין וכן 27

. לעקרות נתונים אלה יהיו ניתנים לבדיקה ולהערכה רק לאחר שהילד יגיע לבגרות 28

“מינית 2′ עמ ( סיפא של חוות הדעת הנ ). ל” 29

30

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 23

.89 למען שלמות התמונה אזכיר “כי ד, ר פרקש התייחס גם לנכות הנפרולוגי לפי תקנה , ת 1

, )ג)(22)10 שהובאה לעיל בפיסקה , כאמור, אך. 67 בתחום הנפרולוגי הוסכם על 2

מומחה מטעם בית המשפט , ר שביל”ד, ועניינה של הנכות הנפרולוגית כבר נדון 3

פיסקאות (3.פרק ד-בתת, והוכרע לעיל ).4 65-81

5

, יש לציין .90 כי בחקירתו הנגדית של ד , ר פרקש” הוא נשאל על ידי ע כ “ב, ד אהרונסון”ו 6

, הנתבעות על קביעתו זו משנת , 2001 והאם היא עומדת בתוקפה גם לאחר הניתוח 7

שעבר התובע בארה פיסקאות : ראה, על הניתוח (2008ב בשנת ” ). לעיל8 38-41

9

: ר פרקש”ד, השיב העד, תחילה .91 “אני חושב שמגיע לו עדיין את ה %178 , -70′ עמ” ( 10

11 23.1.11 .( מיום לפרוטוקול שורה15 ,

12

, בהמשך .92 הסביר העד את השיפור הרב שחל באיכות חייו של התובע, בעקבות הניתוח 13

בארצות הברית, בכך שאינו צריך להשתמש במכשירים כדי להשתין כי , אך הדגיש, 14

“הבחור הזה לא יכול להשתין באופן ספונטני” שם ( ). 19שורה , 15

16

.93 בהתייחסו לתקנה הנ )(א)(23)2תקנה : קרי, ל” v (לתוספת ) שהובאה לעיל במלואה 17

, 84בפיסקה והחלק הרלבנטי לענייננו הובא לעיל בפיסקה , )87 אמר המומחה ר “ד, 18

: פרקש “אם אני קורא את התקנה נכון, יכול להיות שאני טועה אי ‘–אבל כתוב . 19

שליטה או אי עצירה של מתן שתן, מצב המצריך שימוש מטריד ] מתמיד: ל”צ[ 20

. ‘במכשירים הבחור הזה צריך שימוש, אז אולי לא עשר פעמים ביום רק שלוש , 21

פעמים ביום, אבל הוא לא יכול לתת שתן בעצמו 20-23שורות , 178′ עמ” ( 22

לפרוטוקול ). 23

24

, אולם .94 בהמשך החקירה הנגדית, לאחר התמודדות עם העובדה שמדובר בתקנות 25

ישנות משנת , 1956 ואז לא היו אותם ניתוחים : כולל, הניתוח שעבר התובע בארצות 26

פיסקאות : ראה(הברית : תחילה, ר פרקש”ד, אמר העד, ) לעיל38-41 “על מנת שלא, 27

לא אחטא למקצועי כרופא, מבחינה רפואית גרידא אנ, י עומד על דעתי של ה %28 -70

נכות. אם כבוד השופט ועורכי הדין יחליטו שהם מוכרחים להכניס את הנושא של 29

איכות החיים וכל הדברים האלה פנימה, אז אפשר אולי להתאים את זה לסעיף 30 1

שהוא פחות מזה וזה מותאם , ]ל[ דלקת קשה עם דחיפות בהטלת שתן פעם בשעה 31

, או יותר שלפוחית מצולקת ). לפרוטוקול3שורה , 182′ עמ– 26שורה , 181′ מע” ( 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 24

, ברם .95 בכך לא הסתיימה החקירה הנגדית. לאחר התנגדויות של עו כ “ב, ד אסף פוזנר” 1

, התובע לקו החקירה של עו”ד שמואל אהרונסון, כאילו הוא שואל את העד שאלות 2

, משפטיות ניתנה על ידי החלטה ):ל”רוטוקול הנלפ, 4-6שורות , 183′ עמ(בזו הלשון , 3

4

“מאחר והשאלה של התאמה או לא היא שילוב של נושא 5

משפטי ורפואי, הרופא יגיד את מה שיש לו לומר והצדדים 6

יסכמו ואני אתן החלטה בסוף פסק הדין “. 7

8

.96 לאחר החלטה זו , ר פרקש”ד, אמר העד, את הדברים הבאים שורות , 183′ עמ( 9

): 7-10 , שוב פעם, אולי” אם אני מסתכ ) 2)(ב(23ל על סעיף שזה בכלל משהו אחר. 10

להגיד היצרות השופכה בצורה בינונית … עם הפרשה תמידית, המצריכה שימוש 11

במכשירים או שימוש תמידי בחומרי חבישה. אז חומרי חבישה – לא אבל שימוש 12

מתמיד במכשירים”. 13

: והעד משיב, מהי הנכות: כ הנתבעים”שואל ב, או אז %40″ ומיד לאחר, ” , מכן 14

: מוסיף “אני חושב שזה פחות מדי, אבל שוב פעם , רבותיי, אני לא הקובע” ‘ עמ ( 15

16 183 , שורות12-14.(

17

.97 התקנה עליה דיבר העד )(ב(23תקנה : דהיינו, ר פרקש”ד, II עניינה , ) “ניצור בשופכה: 18

בצורה בינונית: ניצור אחד עם הפרשה תמידית המצריכה שימוש במכשיר או 19

שימוש תמידי בחומרי חבישה” (הובא לעיל בפיסקה )84 . כאשר ביקשתי לברר מהו 20

“ניצור” , הסביר העד כי מדובר בפיסטולה, שהיא חור בשופכה, שבן אדם נותן שתן, 21

וחלק יוצא וחלק מטפטף. העד הסביר שזה לא מתאים למקרה שלנו, אך קשה לו 22

למצוא תקנה מתאימה אחרת 18-26שורות , 183′ עמ( ). ל לפרוטוקו 23

24

“ד .98 ר פרקש נחקר גם על נכויות נוספות בתחום האורולוגי, שאותם רק הזכיר בסוף 25

). לעיל88פיסקה : ראה (2001 משנת ,חוות דעתו 26

27

“שאל את ד, כ הנתבעים”ב, ד אהרונסון”עו .99 ר עמיצור פרקש, האם אורך פין של 28

התובע בזקפה, שהוא שבעה סנטימטר, מספיק לקיים יחסי מין על כך. ר ” השיב ד 29

: פרקש “אין שום בעיה, גם בהרבה פחות מזה” ). 6שורה , 187′ עמ( 30

“ד ר פרקש גם אישר, שתוקנה הזווית של הפין שם( ). 7-13שורות , 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 25

.100 בחקירה חוזרת “נשאל ד, ר עמיצור פרקש על ידי עו כיצד רואה , כ התובע”ב, ד פוזנר” 1

הוא את התמונה, כאשר אורך איבר המין של התובע הוא ובעת זיקפה , סנטימטר2 3.5

סנטימטר6אורכו וכפוף אחורנית. על כך השיב ד : ר פרקש” “אני לא חושב 3

שסנטימטר לפה או סנטימטר לשם משנים … דזה לא המד. אני לא נכנס לפרטים, 4

אבל זה לא המדד” ).19-21שורות , 188′ עמ ( 5

6

” ד2.2.4.ד ר אורלי פרט 7

8

.101 המומחה השני מטעם התובעים “ד, ר אורלי פרט, אורולוג מומחה (רופא ראשי קבוע 9

במחלקה האורולוגית בבית החולים שערי צדק ;1990משנת , מנהל השירות 10

האורולוגי בבית חולים ביקור חולים ;2000 משנת , ואורולוג מנתח בקופות חולים 11

, מאוחדת מכבי ולאומית , )1988 משנת , כתב שתי חוות דעת בעניינו של התובע . 12

13

.102 בחוות הדעת הראשונה , 27.5.03מיום , לאחר דיון בתחום הנפרולוגי , שכאמור, נושא( 14

בפיסקאות הוכרע, 76-81 על ידי המומחה מטעם בית המשפט הסיכום , )ר שביל”ד, 15

של הנכות בתחום האורולוגי ובתחומים נוספים ‘ עמ, 2-5סעיפים (הינו זה , קשורים, 16

5-6 לחוות הדעת הראשונה ): 17

18

. 2″ אי שליטה במתן השתן המצריך שימוש מתמיד 19

במכשירים כצנתרים חיתולים והחלפת בגדים ומצעים 20

הנרטבים בשתן עם נכות בגובה )23)2י סעיף ” עפ%21 v 70

מתאם של תקנות הביטוח הלאומי. קיים סיכוי תיאורטי 22

לתיקון השליטה בשתן בניתוח נוסף אך סיכויי ההצלחה 23

קטנים אחרי של ]תובע[ 3 כבר בוצעו ניתוחים בכיס השתן 24

ובצוואר כיס השתן ואחרי שעבר הרחבות רבות של 25

. השופכה אין עם זאת כל סיכויי ש ]התובע[ יגיע למצב בו 26

הוא יוכל להטיל שתן באופן ספונטאני ללא הצורך בצנתור 27

עצמי מספר פעמים ביום . 28

. 3 נצור בשופכה עם נכות בגובה 23)3(1י סעיף ” עפ%29 20

מתאם של תקנות הביטוח הלאומי. בהמשך יהיה על יניר 30

לעבור ניתוח נוסף על מנת לתקן את הנצור עם אחוז ניכר של 31

סיכון לכישלון הני . תוח 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 26

. 4 איבר מין קצר עם נכות בגובה ) 24)5י סעיף ” עפ%1 30

מתאם של תקנות הביטוח הלאומי. מצב זה אינו בר תיקון . 2

. 5 צלקות בבטן ובמותן שמאל עם נכות בגובה י ” עפ%3 10

4 סעיף75)1)(ב.(

הערכת מצבו הנפשית כעת ובעתיד עת יגיע לגיל בו ירצה 5

ויידרש לקיים יחסי מין ולהקים משפחה, צריכה להתבצע 6

על ידי מומחה בתחום . 7

הערכת המגבלות בתחום האורתופדי נדרשת למומחה 8

. בתחום 9

הערכת מצב הפוריות תוכל להתבצע בגיל המתאים “. 10

11

.103 על אף הערכתו הפסימית של ד , 2003משנת , ר פרט” לפיה סיכויי ההצלחה של ניתוח 12

עתידי אצל התובע , הינם קטנים, לאחר שכבר בוצעו 3 ניתוחים והתובע עבר הרחבות 13

רבות של השופכה (כאמור בסעיף 2 של חוות הדעת הראשונה, שצוטטה בפיסקה 14

, )הקודמת המציאות הוכיחה כי , בפועל, מספר שנים , לאחר מכן , עבר התובע 15

בהצלחה רבה, את הניתוח בארצות הברית בשנת , 2008 כאשר תוצאותיו החיוביות 16

של הניתוח הוסברו לעיל פיסקאות : ראה( ).17 38-41

18

.104 מחוות הדעת השנייה של ד”ר אורלי פרט , 26.3.09מיום , לאחר הניתוח שעבר התובע 19

“נשאר ד, ב”בארה ר פרט איתן בדעתו כי הנכות ה, אורולוגית של התובע היא , %20 70

על פי תקנה )(א)(v 23)2 , וזאת, ) לאחר שהתובע מצנתר את כיס השתן מספר פעמים 21

, ביום והוא ייזקק לבצע צינתור של כיס השתן דרך קטע המעי כל ימי חייו בזמן . 22

, שינה הוא משאיר צנתר בתוך כיס השתן שמרוכז לשקית, כדי שלא להתעורר לצורך 23

ודבר ז, הצנתור ה מחייב אותו בשינה על גבו בלבד “ד. ר פרט מציין את הסיבוכים 24

האפשריים הנובעים מהצינתור, שכבר הוזכרו לעיל . 25

26

.105 בחוות דעתו השנייה “מתייחס ד, ר פרט גם לעניין הזרע , וקבע, כי לאחר בדיקת 27

החומר שנפלט בעקבות אוננות ביום , , ק חומר” סמ1נפלט , 10.11.08 המכיל כדוריות 28

, בנות רבותל ללא תאי זרע כלל. “משמעות עניין זה, היא פגיעה בפוריות ובכל . 29

, מקרה על מנת לגרום להיריון אצל בת זוגו , אם בכלל, )בעתיד( יהיה צורך באמצעים 30

. מסייעים נכותו המתאימה לאספרמיה חבלתית סעיף ) 24)7 לתקנות המל ל בגובה ” 31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 27

” %2 20′ עמ( לחוות הדעת השנייה ) 22)7תקנה ; לתוספת שצוטטה לעיל בפיסקה )1 . 85

, אספרמיה[ היא העדר זרע (2 .[(SPERM

3

.106 ככל שמדובר באורך איבר המין “מתבסס ד, ר אורלי פרט על הרופא המנתח 4

, המזכיר, ר גרהארט”ד, ב”מארה שאורך איבר המין שלו הוא %50 קצר יותר 5

. מהנורמה הממצאים של ד : הם אלה, ר פרט” “אורך איבר המין של הת 3.5ובע 6

, מ”ס ובעת זיקפה , מ” ס6 – והוא כפוף אחורנית. אורך זה קטן משמעותית מ 7 -7.5

מ”ס שהוא האורך המינימאלי הנורמאלי. ונכותו בגין כך %30 מותאמת לסעיף 8

)” 2 24)5′ עמ( לחוות הדעת השנייה , )24)5תקנה ; צוטטה אף היא בפיסקה ). לעיל9 85

10

.107 “האורולוג ד ר אורלי פרט מתייח, ס גם לצלקות של , וקובע, התובע כי התרשם 11

“מצלקת שקועה בקוטר X4 ” ס4 מ במותן שמאל מהכנסת צנרת ניקוז לכלייה 12

) נפרוסטום( וצלקת באורך מ” ס1 וברוחב מ” ס12 בבטן התחתונה האמצעית. 13

הצלקות מכערות והנכות קבועה בגין כך בגובה %10 על פי סעיף )ב)(75)1 הסיפא (” 14

לחוות ה2של סעיף )דעת השנייה . 15

) ב)(75)1תקנה לתוספת מצויה בפרק התשיעי של התוספת שכותרתו , , צלקות” 16

מחלות ופגימות בעור”, בתוך תקנה (75 שכותרת השוליים שלה היא “צלקות” , ) 17

כאשר תקנה ) ב)(75)1 קובעת כי בגין צלקות בגוף” … מכאיבות או מכוערות” אחוז , 18

הנכות הוא .%19 10

20

” ד3.2.4.ד ר יעקב בן חיים 21

22

.108 המומחה מטעם הנתבעים, בתחום האורולוגי “ד, ר יעקב בן חיים, כתב את חוות 23

(30.5.09ביום , דעתו לאחר הניתוח בארה ). ב” 24

25

.109 ככל שמדובר בצורך בריקון כיס השתן, קובע המומחה האמור, כי התובע צריך 26

לצנתר את כיס השתן 4-6 פעמים ביום, וזאת במהלך כל חייו, כאשר כל צינתור אורך 27

, המשמעות. דקות2-3-כ מבחינת אחוזי הנכות : הינה זו, “נכות זו מקנה לו %28 40

מתואמת על פי סעיף )א)(v 23)2 לתקנות המל מא, ל” חר ולמעשה השיג שליטה 29

מלאה במתן השתן ואינו זקוק לחיתולים, אם כי עדיין חייב לרוקן את השתן 30

באמצעות צינתור לסירוגין” . 31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 28

.110 לעניין היעדר תאי זרע כי התובע , ר בן חיים”סבור ד, “לא יוכל להשיג היריון 1

, ספונטני אך קיים סיכוי להשיג היריון באמצעות נטילת זרע ישירות מהאשך לצורך 2

הפריית הביצית. נכותו מתאימה לאספרמיה חבלתית סעיף ) 24)7 לתקנות המל ל ” 3

” %20בגובה (ראה והשווה לאמור בפיסקה ) לעיל4 . 105

5

.111 ככל שמדובר באורך איבר המין “דכותב , ר יעקב בן חיים בחוות דעתו הנ כי , ל” 6

מאחר ואיבר המין קצר במקצת, אך הוא ישר וקוטרו תקין ואור, כו בזקפה אומנם 7

קטן מהנורמה, אך סביר ומספק בהחלט לצורך קיום יחסי מין כפי שציטט ד( ר פרט ” 8

, ר בן חיים”סבור ד, )בחוות דעתו כי מצב זה יאפשר לתובע “ליהנות ממין ולספק את 9

, בת זוגו ונכותו בגין כך %10 מותאמת לסעיף )”24)5 (התקנה צוטטה לעיל בפיסקה 10

11 85.(

12

ר בן חיי”ד .112 כי התובע , ם מציין “אינו צפוי לכל מגבלה תעסוקתית, למעט עבודות 13

פיזיות קשות במיוחד “. 14

15

.113 ככל שמדובר בצלקות “עמדת ד, ר בן חיים היא זו: ל” ]תובע[ אכן ישנן צלקות 16

ניתוחיות בטן, אך אינן מכוערות במיוחד ואינן צפויות לגרום לו כל מגבלה הפרעה , 17

ולדעתי אין הוא זכאי לנכות נוספת בגינן”. 18

19

.114 במהלך הדיונים בבית המשפט הוברר, כי בשלב כלשהו, לפני חוות דעתו של ד ר בן ” 20

ביום , 30.5.09מיום , חיים , 17.12.08 הוכנה טיוטת חוות דעת המיועדת לחתימת ד ר ” 21

אורלי פרט וד”ר יעקב בן חיים ביחד, שבה נקבעה נכות של %70 על פי תקנה 22

)(א)(v 23)2 “ד. של התוספת) ר בן חיים אישר, כי תוכן טיוטא זה הינו נכון ר “ואם ד, 23

פרט היה חותם עליה, לא היה משנה בה אפילו מילה אחת 21-22שורות , 277′ עמ( 24

). לפרוטוקול 25

26

3.4.ד תמצית טענות התובע 27

28

.115 מבין רכיבי הנכות האורולוגית, יש הסכמה של שני המומחים, כי נוזל זרע שאינו 29

כולל תאי זרע, שבגינם לא יכול התובע להביא ילדים לעולם בדרך הטבע וייזקק 30

לטיפולים של שאיבה כירורגית של תאי זרע ישירות מן האשכים. נכות זו היא של 31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 29

על פי תקנה , %20 “עמדת ד(לתקנות ) 24)7 ר פרט הובאה לעיל בפיסקה עמדת ; )1 105

“ד ר בן חיים הובאה לעיל בפיסקה ). 2 110

3

, ןלכ .116 מבקשים עורכי הדין אסף פוזנר ואבישי פלדמן , כ התובע”ב, כי בעניין זה 4

תאומץ הגישה האמורה , אך. הם מוסיפים, כי עדיין לא ברור אם התובע יוכל בכלל 5

להביא ילדים לעולם , 18ליד הערה , 3′ עמ( לסיכומים של ב ). כ התובעים” 6

7

.117 לעניין אורך הפין, יש שלוש גישות : 8

,ר פרט”ד המומחה מטעם התובעים מדבר על , , %30 על פי תקנה כאמור ) (9 24)5

; ) לעיל106בפיסקה 10

“ד ר בן חיים קובע , %10 מותאם לתקנה ) (24)5 כאמור בפיסקה ). לעיל11 111

בטיוטת חוות הדעת המשותפת של ד כאשר , %15-מדובר ב, ר בן חיים”ר פרט וד” 12

“ד ר בן חיים מציין , במפורש, כי אחת מהדוגמאות לטווח של שינוי, שבו ניתן להגיע 13

להסכם בין המומחים, היא דוגמא זו 277-278′ עמ( ). לפרוטוקול 14

15

.118 באי כוחו של התובע, עורכי הדין פוזנר ופלדמן כי , טוענים, “לאור ריבוי נזקיו של 16

ה ]תובע[ לשאלת אחוזי הנכות המדוייקים השלכה שולית על מכלול הנכות” 3′ עמ( 17

).לסיכומיהם 18

19

“ב .119 כ התובע שמים את הדגש על המדידה של ד , לפיה, ר פרט” אורכו של איבר המין 20

של התובע בזיקפה הוא ( סנטימטר6 ולא נתקררה דעתם עד שהמחישו את הדברים 21

, בסיכומיהם בשרטטם קו באורך שישה סנטימטר , ולכך, ) השפעה רבה וניכרת על 22

יכולת התפקוד המיני של התובע . 23

[בטיעונים בעל פה נושא נוסף , ד פוזנר”העלה עו, 894-895′ בעמ, 12.7.11ביום , 24

הקשור לעניין זה , ברם. מאחר ועניין זה לא נכלל בכתב התביעה ובסיכומים 25

, הראשונים ולא ניתן כל היתר להרחבת חזית “עו, ובכל מקרה, ד פוזנר לא חזר על 26

הנושא החדש בסיכומיו השניים, אני רואה עניין זה כניסיון לשיפור . שנכשל, עמדות 27

, על כן אינני מתייחס בפסק דיני זה , כלל, לנושא החדש, ואף לא טרחתי לפרטו 28

ולהסבירו בפסק הדין, שכן די בהפנייה לעמודים הרלבנטיים, בטיעון בעל פה ]. 29

30

.120 ככל שמדובר ביכולת התפקוד המיני של התובע, בהתייחס לאורך איבר מינו 31

(PENIS , ) ערים עורכי הדין פוזנ , ר ופלדמן באי כוחו המלומדים של התובע , לכך, 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 30

שהמומחה מטעמם ‘ פרופ, עמיצור פרקש , שכזכור– הוא גם הרופא שטיפל בתובע 1

–) לעיל14פיסקה : ראה( העיד שגם בהרבה פחות משבעה סנטימטר ניתן לקיים 2

(יחסי מין ראה ציטוט העדות בפיסקה ). לעיל3 99

כדי ליישב את הדברים, הם מסבירים כי ‘ פרופ פרקש לא נשאל האם מדובר ביכולת 4

של התובע לספק את בת הזוג, אלא רק ביכולת שלו לקיים יחסי מין , לדעתם, וזה, 5

מקור ההבדל . 6

‘ פרופ, כ התובע”בלטענתם של פרקש לא ערך מחקרים עצמאיים בעניין זה . 7

“ב כ התובע מוסיפים ואומרים , בהקשר זה, כי גם אם מבחינה טכנית והיכולת להגיע 8

לאיברי המין הנשיים, penis באורך של שישה סנטימטר עדיין אין , מספיקים, 9

מדובר ביכולת לקיים יחסים נורמאליים מלאים ומספקים את האישה שזה הנושא , 10

4-5′ עמ(על הפרק , לפי הבנתם, העומד לסיכומי התו ). בעים 11

12

.121 עורכי הדין פוזנר ופלדמן מדגישים 23הערה , 4′ עמ( לסיכומים השניים כי לעניין ) 13

היכולת של התובע לספק אישה, כאשר מדובר באיבר מין המגיע לאורך של מ” ס14 6

, ר בן חיים”השיב ד, בזיקפה המומחה מטעם הנתבעים, בצורה נחרצת: התשובה ” 15

. היא לא התשובה היא לא” תשובה . זו נאמרה לשאלת בית המשפט: באה אליך ” 16

. יש לי חבר: אומרת, אישה אני מאד אוהבת אותו. יכול להיות שאנחנו רוצים 17

. להתחתן עשינו את כל הבדיקות ויש לו איבר מין של . מ” ס6 לפי הידע שלך, 18

בתחום האורולוגיה, אני אהיה מסופקת ב ” ?כן או לא? שנה290 , -40-50′ עמ( 19

20 שורות11-15.(

21

.122 עיקר הדגש בסיכומי ב , כ התובע” בתחום האורולוגי, הוא האם לפסוק נכות של , %22 70

על פי תקנה )(א)(v 23)2 , ) כפי שקבע פרופ ר בן חיים “וד, ר פרט בכתב”ד, פרקש בכתב’ 23

במסמך המשותף , או שמא; יש לקבל את דברי ד , ר בן חיים” בחוות הדעת בכתב 24

, %40בדבר ולתת משקל לדברי פרופ , שפרק’ בחקירה נגדית שאמר שהם , %40בדבר , 25

. נמוכים מדי 26

27

“עמדת ב .123 כ התובעים היא, כי יש להעדיף את הקביעה של , %70 שגם מוזכרת בבדיקה 28

של המוסד לביטוח לאומי ; 283-285′ עמ( מסמך זה לא הוגש לבית המשפט אך , 29

– בהסכמה –הוזכר במהלך חקירתו הנגדית של ד”ר בן חיים על ידי עו , ד פוזנר” 30

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 31

שהתבסס על מסמך שלקח מחברתו “עו, כ הנתבעים”ב, ד סברינה דדון , )בוטבול- 1

וכלולה גם בטיוטא המשותפת של ד . ר פרט”ר בן חיים וד” 2

3

“ב .124 כ התובעים חוזרים ואומרים, גם לעניין זה של החמרות בעתיד בתחום האורולוגי, 4

כי יש לתת לכך משקל, במסגרת הנכות הרפואית מבלי שה, צביעו על אחוז נכות 5

קונקרטי כלשהו . 6

7

, לכן .125 גישתם של ב”כ התובעים היא, כי יש לפסוק בתחום האורולוגי ולהוסיף , %8 70

%30לכך עוד בשל הפין הקצר %20 ועוד , בגין האספרמיה של הזרע, כאשר יחד עם 9

%10 נכות צלקתית, הנכות האורולוגית כולה עומדת על , 10 85%) 70 + 30 + 20 + 10

וזאת כאמור בסוף עמ 2′ לסיכומים הראשונים של התובעים ). 11

12

4.4.ד תמצית טענות הנתבעים 13

14

, כ הנתבעים”עמדת ב .126 עורכי הדין אהרונסון ודדון , בוטבול- היא כי יש להתאים את 15

)(א)(23)2תקנה v , ) לנסיבות של התובע לאחר הניתוח בארצות הברית לשיטת , לכן. 16

, %70במקום , הנתבעים כפי שקובעת התקנה האמורה, אחוז הנכות צריך להיות 17

, %40 בהתאם לחוות דעתו של ד , ר בן חיים” וזאת לאור העובדה כי התובע השיג ” 18

שליטה מלאה במתן שתן, ואינו נזקק לחיתולים” יכומי לס2-3′ עמ, 11סעיף ( 19

).הנתבעים 20

21

, ל” נכות הנ%127. 40 נקבעו לא רק על ידי ד , כזכור, שהוא(ר בן חיים ” המומחה מטעם 22

,)הנתבעים אלא גם על ידי המומחה מטעם התובעים, והמטפל והמנתח של התובע, 23

‘ פרופ עמיצור פרקש, כמוזכר לעיל כי , כ הנתבעים”סבורים ב, לכן). 96פיסקה : ראה( 24

לאור השיפור במצבו , של התובע אין מקום להתבסס על תקנה )(א)(v 23)2 שכן , ל”הנ) 25

מדובר בתקנות שהן עתיקות יומין, ובזמן שהן הותקנו לא הייתה – 1956 בשנת – 26

קיימת אופציה לשליטה על השתן וצנתורים לסירוגין לסיכומי 3′ עמ, 16סעיף ( 27

).הנתבעים 28

29

.128 ככל שמדובר בטיוטה המשותפת של ד , ר בן חיים”ר פרט וד” עמדת הנתבעים היא כי 30

מאחר והטיוטה לא נחתמה, יש לראותה כמסמך אשר הוחלף במסגרת משא ומתן 31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 32

בין המומחים, בניסיון לגבש חוות דעת משותפת ומוסכמת ביניהם אין לעשות , לכן; 1

; בה שימוש ומי שעושה בה שימוש, נוהג בחוסר תום לב, ומשתמש לרעה בהליכי 2

, 4′ עמ, 18סעיף (משפט לסיכומי הנתבעים כי , כ הנתבעים”מציינים ב, בהקשר זה). 3

אם יש מטרה לעודד תופעה של שיתוף פעולה בין מומחים ויעילות דיונית שתייתר , 4

, כי אז, חוות דעת גילויה של טיוטה זו, במסגרת הראיות בתיק, תחתור תחת המטרה 5

, 4′ עמ, 19סעיף (תה ותסכל או, האמורה לסיכומי הנתבעים ). 6

7

.129 אשר לאורך איבר המין והשפעתו על קיום יחסי מין, “מתבססים ב כ הנתבעים על 8

עדותו של פרופ “לפיהם , ר פרט” ועל דברי ד,פרקש’ די באורך של , בזיקפהמ” ס9 6

כדי להגיע לדגדגן ולוגינה ולספק אשה” 4-5′ עמ, 23סעיף ( לסיכומי הנתבעים, 10

בהתבסס על עדותו של ד 201-202′ בעמ, ר בן חיים” , לעדותו כאשר הוא נשאל מאיפה 11

הוא לוקח את זה : הוא עונה, “זה מה שמקובל בספרות” ר “ד)). 22שורה , 201′ עמ( 12

בן חיים גם אישר, בחקירה חוזרת %99.9כי , מהבנים שיש להם את המום של 13

, אקסטרופי “יש להם איבר מין שהוא מספיק ליחסי “מין תקינים שורות , 272′ עמ ( 14

15 22-23.(

16

“מסקנת ב, לפיכך .130 כ הנתבעים היא כי יש לאמץ את חוות דעתו של ד , ר בן חיים” 17

ולהעניק לתובע %10 בגין הקיצור של איבר המין %20-ו, נוספים בגין נפח זרעי נמוך 18

5′ עמ, 24סעיף ( לסיכומי הנתבעים ). 19

20

5.4.ד דיון והכרעה 21

22

1.5.4.ד שלפוחית השתן וריקונה 23

24

.131 הנושא הראשון, אשר מחייב הכרעה, הוא הנכות המרכזית בתחום האורולוגי, 25

שעניינה שלפוחית השתן, המוסדרת בתקנה ) א)(23)2 לתוספת לתקנות המל ל ” 26

(שצוטטה לעיל בפיסקה ).27 84

28

.132 השאלה שבה חלוקים הצדדים היא, האם הפריט (v שהוא , ) “אי שליטה או אי 29

עצירה של מתן שתן ומצב המצריך שימוש מתמיד במכשירים” , נכות%70הקובע , 30

מתאים למצבו של התובע דהיום . 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 33

.133 אם הבנתי נכון “גם ב, כ הנתבעים מסכימים כי לפני הניתוח בארצות הברית כאשר , 1

התובע היה זקוק לחיתול , ולצנתורים, היה הפריט האמור מתאים למצבו . 2

3

. 134 השאלה היא, מה משמעות הניתוח בארצות הברית, אשר שיפר את מצבו , ואשר, 4

, בעקבותיו די בצנתורים כל , שעות3-4 ושינה בלילה עם שקית לשתן . 5

6

.135 בפיהם של ב , כ התובעים” עורכי הדין פוזנר ופלדמן, טענה משפטית ר בן “לפיה ד, 7

חיים כבול בטיוטה שכתב עם ד , ר פרט” שבה מוזכר סעיף הנכות הנ , ל” ואחוז הנכות 8

9 הוא70% .

10

, אולם .136 נחה דעתי כי ד , ר בן חיים” טעה בטיוטה, כפי שאמר במפורש שורה , 279′ בעמ, 11

12 13 .

13

, יתירה מזו .137 מאחר והטיוטה לא נחתמה “גם אם ד, ר בן חיים אמר בתשובה קודמת 14

בחקירה נגדית, כי האמור בה הוא נכון , כאמור( בפיסקה הקודמת, הוא שינה דעתו 15

ואמר שטעה בטיוטה , ) עדיין מקובלת עלי עמדתם המשפטית של עורכי הדין 16

אהרונסון ודדון , לפיה, כ הנתבעים”ב, בוטבול- כאשר מדובר בטיוטה שנכתבה לצורך 17

, משא ומתן ובמיוחד כאשר הדבר נעשה כדי לנסות לקצר הליכים ולהביא את 18

המומחים להסכמה, אין זה מן הראוי להשתמש בחומר זה כראיה . 19

20

, כ הנתבעים”צודקים ב .138 ואני אף אדגיש את טיעוניהם: בתי המשפט מנסים להביא 21

את הצדדים להבנות ולהסכמות, כדי להתרכז בעיקר , יתיםלע. במסגרת אותם 22

, ניסיונות מוחלפים בין צדדים טיוטות, בין אם מדובר בעורכי הדין ובין אם מדובר 23

, אנו. במומחים לאחר עשרות שנים של עבודה משפטית, התרגלנו לכך שחילופי 24

התכתבויות בין עורכי דין, לצרכי פשרה, אינם ראיה קבילה “ועו, ד שמזכיר הצעה 25

, כלשהי אפילו בעל פה ללא, הסכמת חברו, נחשב כמי שפוגע בכללי החברות וייתכן , 26

שאף עובר עבירה אתית . 27

28

.139 ” מעגל”מאחר ו, מכל מקום כותבי המסמכים המיועדים לפשרה, חורג מעורכי הדין 29

ומגיע לבעלי מקצוע אחרים , רופאים: כמו, מומחים הנדסיים או רואי חשבון מן , 30

הראוי כי אותן מגבלות של שמירת המשא ומתן בצנעה, מחוץ לעיניו של בית 31

, המשפט צריכות לחול גם על מסמכים אלה . 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 34

הטעם לכ .140 , ך הוא לא רק כוונתם הסובייקטיבית של כותבי המסמך, שנועד להיכתב 1

ביניהם בפתיחות, בידיעה שעד שלא ייחתם, עין זר לא תשזוף אותו . 2

הטעם המרכזי, מבחינת מערכת בתי המשפט : הוא זה, אם אכן כנים אנו ברצוננו 3

לעודד את הסכמות המומחים מטעם הצדדים, יש לאפשר להם אוירה של ת סביב” 4

, “עבודה המנותקת מההליך המשפטי , זאת. ניתן לעשות בדרך של חיסיון ואיסור 5

. גילוי 6

במילים אחרות, המדיניות המשפטית, שנועדה לאפשר הליך משפטי יעיל שבו ניתן , 7

להגיע להבנות ולהסכמות, לא רק בין עורכי הדין אלא גם בין המומחים משני 8

, הצדדים מחייבת אותנו – בתי המשפט , בוע לק– כי אותם הכללים של חיסיון המשא 9

ומתן ואי קבילות של מסמכים שהוחלפו במהלכו כראיות בהליך השיפוטי יחולו לא , 10

רק על ההתכתבות בין עורכי הדין, אלא גם על ההתכתבות בין המומחים לבין עצמם . 11

12

.141 למותר לציין, כי דברים אלה, כוחם יפה לשלב המשא ומתן בלבד. משנחתם המסמך 13

המשותף של המומחים, והוא מוגש כראייה, דינו ככל ראייה אחרת, ואז ניתן לחקור 14

את המומחים חקירה נגדית, גם על מסמך משותף, אם כי מקרים אלה יהיו נדירים, 15

שכן מטרת המסמך המשותף היא לחסוך בשמיעת עדים, ולהתבסס על המסמך 16

, המשותף לצורך כתיבת פסק הדין . 17

18

אינני, לפיכך .142 מקבל את טענת עורכי הדין פוזנר ופלדמן . 19

, בעיניי יש להתמודד עם דברי ד , לגופם, ר בן חיים” מבלי שהוא כבול וקשור 20

, “הסכמתו”ל כפי שבאה לידי ביטוי בטיוטה הלא חתומה שלו ושל ד .ר פרט” 21

22

, מכאן .143 שלצורך הכרעה בשאלת גובה הנכות האורולוגית, עלי לנתח את מכלול 23

כול, הראיות ל גם את עדותו של ד העדויות לצד , ר בן חיים” ר “דשל פרקש ו’ של פרופ 24

, והכל, פרט תוך התייחסות לתקנות המל”ל הרלבנטיות . 25

26

, ר בן חיים”ד .144 בחקירתו הנגדית, מסביר מדוע יש קושי ביישום התקנות הללו , כאשר, 27

, מבחינתו ברור לו שאין מדובר ב , %70- אלא יש להפחית את האחוז נשאל כאשר. 28

מדוע קבע , ר בן חיים”ד שורות , 282′ עמ(הוא ענה כך , %60 או %30% ,50ולא , %29 40

30 6-13 🙁

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 35

“אני אגיד לך , שוב, אני. זה עניין של הערכה וכבודו יכול . 1

להחליט אחרת , דעתי היא, אני. שברגע שהוא כבר יבש, 2

הוא שולט על השתן, הוא ללא חיתולים, המצב שלו לאין 3

ערוך הרבה יותר טוב מאשר הוא היה עם חיתולים וללא 4

שליטה על השתן. ולכן אני חשבתי שצריך לתת לו קצת יותר 5

מחצי מהאחוזים שנותנים לו על אי-שליטה מלאה ולכן , 6

. 40קבעתי מישהו אחר יכול להגיד , 30 מישהו אחר יכול 7

, אתה יודע. 50להגיד זה דברים שהם בתחום שיקול הדעת 8

-שבית המשפט צריך לק , אני. חת אני לא קובע מסמרות. 9

אבל אני חושב שזה ללא ספק לא “.10 70

11

, בהמשך .145 התעוררה השאלה, כיצד לפרש את המינוח שימוש ” מתמיד ” במכשירים , 12

בסיפא של אותו סעיף . 13

14

.146 כך משקף הפרוטוקול את השאלות והתשובות בעניין זה ):7-25שורות , 283′ עמ( 15

16

: השופט’ כב” אותי מטרידה המילה האם זה . ‘מתמיד’ 17

שאדוני כותב שהוא צריך לבצע בכל מהלך, לאורך כל מהלך 18

, חייו צנתור ארבע עד שש פעמים ביום ‘, מתמיד’המילה . 19

, בעיניך היא שצריך להיות 24 On the long run-כל ה, 20

, שעות או ארבע פעמים ביום זה עדיין ?בעיניך’, מתמיד’ 21

אני : העד חושב שבעיני זה לא מתמיד זה שיש לו ‘, מתמיד’. 22

למשל קתטר קבוע או שיש לו איזה שהוא התקן פנימי 23

. שהוא קבוע פה זה צנתור לסירוגין, זה לכל חייו זה קבוע , 24

, גם כן אבל זה עניין שנתון לפרשנות באותה מידה. 25

: השופט’ כב אז אדוני מסביר לי שהמילה אם ‘, מתמיד’ 26

27 . All day long , אלא Every day נכון הבנתי ,לא זה

. כן :העד זה הפרשנות שלי, אבל אתה יכול, אפשר לפרש 28

, תראה, את זה באמת שזה נתון בפרשנות. אני חושב שזה 29

לגיטימי לחשוב גם אחרת , אני חושב, 30

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 36

:השופט’ כב אתה מבין כאן שההבדל פה בין %40 לבין %1 70

זה הבדל כלכלי משמעותי ביותר . 2

, אני מבין :העד אבל אני רוצה שכבודו יבין שהמצב שלו הוא 3

שונה לגמרי לעומת המצב של אי-שליטה מלאה בשתן 4

ושימוש בחיתולים , ולכן. אני חושב שהסעיף הזה הוא מן , 5

הראוי שהיה סעיף נוסף לפניו, שנותן אחוז נמוך יותר – 6

תחליטו אתם, המחוקקים ובית-המשפט איזה עבור , 7

שליטה על השתן באמצעות צנתורים. ובהחלט מגיע לו 8

אחוזי נכות על זה, אני לא חושב שהוא בריא. אבל השאלה 9

, %40 או %70אם זה בעיני יותר קרוב ל “.%10 -40

11

.147 גם אם המילה ” מתמיד” ניתנת לשני פירושים, ראוי לבחור את הפירוש שנוח לתובע, 12

: דהיינו אם אכן התובע אינו משתמש בקטטר באופן קבוע אלא רק בצנתור לסירוגין, 13

התקנה כלשונה אינה חלה עליו, ולכן יש צורך בביצוע ” “התאמה על פי תקנה , ) א(14 14

לתקנות המל הקובעת כי , ל” “דרגת נכות של נפגע לגבי ליקוי שלא פורט בתוספת, 15

תיקבע לפי האחוז הקבוע לצד פגימה אשר לדעת הוועדה דומה לליקוי הנפגע”. 16

, אולם התקנה ממשיכה וא , ומרת בתקנת משנה כי כאשר , )ב( “החליטה הוועדה 17

שלא ניתן לקבוע דרגת נכות כאמור בתקנת משנה , תיקבע–) א( על פי שיקול 18

, דעתה את אחוזי הנכות, בהתחשב במבחנים שנקבעו בתוספת, לגבי אותו איבר או 19

אותה מערכת, ובהתחשב בסוג הפגימה ובהגבלה שגרמה לנפגע” . 20

21

.148 הצורך באותן התאמות נובע גם בשל העובדה כי תקנות הנכות של המל ל הן משנת ” 22

, 1956 ואינן משקפות את התאמתן להתפתחויות הרפואיות שחלו במהלך השנים. 23

, כ הנתבעים”מזכירים ב, בעניין זה עורכי הדין אהרונסון ודדון הערה , 3′ עמ(בוטבול – 24

32 , ) לסיכומיהם כי אני עצמי הערתי על כך בפסק דין שנתתי בעניין נכות עיניים; 25

לימור אהרון 7472/05. א.ראה ת “ד’ נ ר משה לוסקי : להלן (104בפיסקה , )26 ) 2009

לימורפרשת ” , ואכן”) [ ממש לאחרונה, תוקנו התקנות, ככל שמדובר בנכות בתחום 27

, העיניים והן משקפות , להבנתי, את המצב הרפואי המעודכן : ראה; תקנות הביטוח 28

(הלאומי קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה , 2011-ב”התשע, )תיקון( קובץ תקנות, 29

, 7057 מיום יב כסלו התשע ).236′ עמ, )8.12.11(ב ” 30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 37

, ידועכ .149 תקנות הנכות, שבהן עושים בתי המשפט שימוש תדיר בתביעות הנזיקין, 1

מטרתן המקורית היא לצורך קביעת דרגת הנכות של נפגעי עבודה, מטעם המוסד 2

לביטוח לאומי. בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבע, כי אין סמכות לוועדה לקבוע דרגת 3

” אמצע” בין שתי דרגות נכות, אלא לבדוק האם הנכה מתאים לדרגה הגבוהה או 4

לדרגה הנמוכה : ראה( פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שרון פז 1137/02ל “עב, 5

‘ נ המוסד לביטוח לאומי , )433) 2003, ע לט”פד, מפי השופט שמואל צור שלדבריו , 6

הסכימו סגנית הנשיאה, השופטת אלישבע ברק –והשופטת , כתוארה אז נילי – 7

). ארד 8

9

אינני .150 סבור כי אנו כבולים לפסיקה זו של בית הדין הארצי לעבודה, אף כי ראיתי 10

לנכון לעיין בפסק הדין (הזכרתי את פסק הדין בפרשת פז לפסק 103בפיסקה , ל” הנ 11

דיני בפרשת לימור ). 12

, לטעמי מן הראוי לעשות כל מאמץ ולהגיע לפיתרון מעשי, החותר לאמת ואם ניתן , 13

לקבוע דרגת נכות שאינה מופיעה בתקנות, אך מותאמת לה, יש לעשות כן , ואכן. 14

, בפועל כך נוהגים בתי המשפט במסגרת תביעות נזיקין “וגם ב, כ הצדדים בפניי לא , 15

טענו על העדר סמכות לבצע את ההתאמה , אלא, טענו לגוף העניין . 16

17

, ואכן .151 לגופו של עניין, אינני יכול לקבל את עמדת ב , כ התובעים” כי הנכות של , %18 70

כוחה יפה גם כיום לאחר הניתוח בארצות הברית . 19

20

, כאמור, ניתנת, “מתמיד”המילה .152 לכמה פרשנויות, אך עדיין היא יכולה להכיל שני 21

סוגים של מצב אשר “מצריך שימוש מתמיד במכשירים”: אדם הצמוד למכשיר 22 24

365, שעות ביום , לעומת, ימים בשנה אדם שזקוק לצורך השתן לביצוע הפעולה על 23

ידי צנתור אחת לכמה שעות . 24

25

.153 מאחר והתקנות לא הפרידו בין שני מצבים אלה, מוטל על בית המשפט לעשות כן . 26

27

.154 ניסיתי לבדוק אפשרות של יישום תקנות משנה אחרות במסגרת תקנה , )א)(28 23)2

: דהיינו בין פיסקת משנה II לבין פיסקה IV, אך תקנות אלה אינן רלבנטיות ן הן שכ, 29

עוסקות בדלקת קלה (החלופות של פיסקת משנה I ושל פיסקת משנה II או דלקת , ) 30

(קשה פיסקת משנה III ופיסקת משנה 31 .( IV

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 38

, אך אין חולק כי המקרה שבפניי אינו עוסק בדלקת, אלא במום מולד שבעקבות , 1

. שופר המצב, ניתוח 2

, מבחינתנו רלבנטית פיסקת משנה V, שכן מדובר ב-“אי שליטה או אי עצירה של 3

“מתן השתן , והמחלוקת הייתה ביחס לאלמנט הנוסף באותה פיסקת משנה דהיינו , 4

“מצב המצריך שימוש מתמיד במכשירים”, והסברתי את עמדתי ביחס למינוח 5

“מתמיד” , והתאמתו למצב החדש של התובע לאחר הניתוח בארצות הברית . 6

7

“על פי .155 אומדנא דדינא , ” נראה לי כי מצבו של התובע הוא כזה שיש להפעיל עליו %8 80

מהנכות של .%56: קרי, %9 70

10

.156 מסקנתי זו היא גבוהה במקצת מאותם %40 , כאמור, אך הוא, ר בן חיים” שהזכיר ד 11

, חזר ואמר שהעניין נתון לשיקול דעת בית המשפט . 12

13

, פרקש’ גם פרופ .157 הרופא שטיפל בתובע, והוא המומחה מטעם התובעים, כאשר הוציא 14

מפיו את המילים , %40 מיד אמר כי “זה פחות מידי” 96בפיסקה , צוטט לעיל ( 15

: דהיינו, )סיפא בעיניו האחוז צריך להיות גבוה מ .%16 -40

17

, לפיכך .158 מסקנתי היא כי בגין הרכיב המרכזי של הנכות האורולוגית, ביחס לצורך של 18

התובע בצנתורים להפרשות השתן, הנכות הרפואית היא %56 התאמה , שהן כאמור ( 19

%80של מהנכות הקבועה בתקנה )(א)(70%.( V 23)2שהיא , ) 20

21

2.5.4.ד אורך איבר המין 22

23

.159 אין מחלוקת בין הצדדים , ולמעשה, גם בין המומחים, כי אורכו של איבר המין של 24

התובע הוא .מ” ס6זיקפה ו, מ” ס25 3.5

26

“ד .160 ר פרט רואה בכך נכות של , %30 על פי תקנה הקובעת כי , )24)5 “אובדן חלקי של 27

28 . – 30%” penis ה-

29

, ר בן חיים”ד .161 בגלל עמדתו בעניין יכולת קיום יחסים מיניים, מסווג נכות זו כ , %30 -10

מתואמת לסעיף האמור . 31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 39

, כ התובעים”מבחינת ב .162 עורכי הדין פוזנר ופל , דמן על אף עמדתם העקרונית כי יש 1

לאמץ את גובה הנכות של , הם בדילמה, ר פרט”לפי ד, %30 שכן בטיוטת חוות הדעת 2

המשותפת של ד “סבורים ב, שכזכור(ר בן חיים “ר פרט וד” כ התובעים כי היא 3

, נכות%15מופיע , )מחייבת ביחס לפריט זה , לכן. הם מסכמים כי “לאור ריבוי נזקיו 4

של ] התובע[ לשאלת אחוזי הנכות המדויקים השלכה שולית על מכלול הנכות” ‘ עמ( 5

3 לסיכומי התובעים , ) והם שמים את עיקר הדגש על יכולת התפקוד המיני של 6

. התובע 7

8

“ב .163 כ הנתבעים סבורים, כי יש לאמץ את הנכות בשיעור של ר בן “כפי שקבע ד, %9 10

5′ עמ, 24סעיף (חיים לסיכומי התובעים ). 10

11

.164 לאחר ששקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה, כי ככל שמדובר בנכות הרפואית, 12

ומאחר והתובעים עצמם רואים עצמם (לשיטתם , בניגוד לדעתי , ) כבולים לטיוטת 13

חוות הדעת המשותפת , ר פרט”גם ד, שלשיטתם, מכאן, המומחה מטעמם מסכים , 14

שהנכות המתואמת היא , 15% וכך אני פוסק : דהיינו, 15 . %15

16

165 אשר למחלוקת בעניין היכולת התפקודית המינית, אין היא רלבנטית לעניין גובה 17

הנכות הרפואית, אך יש לה משקל לעניין הנזק הלא ממוני , בפרק נפרד, שבו אדון, 18

.להלן 19

20

21 אספרמיה ד.3.5.4

22

: דהיינו, בעניין זה .166 העדר זרע היכול להפרות, אין מחלוקת בין המומחים ושניהם , 23

מסכימים כי על אף שהנוסח של תקנה , )24)7 עוסק באספרמיה חבלתית ובמקרה , 24

שלנו מדובר באספרמיה מלידה, זו התקנה המתאימה הנכות היא , ולכן, . %25 20

26

“גם ב .167 כ הצדדים הסכימו לכך . 27

, לפיכך אני קובע כי הנכות הרפואית בכל הקשור לאספרמיה היא , )העדר הזרע( 28

29 . %20

30

31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 40

1 ד.4.5.4צלקות

2

“ד .168 ר אורלי פרט, תאר בחוות דעתו את הצלקות של התובע (ראה הציטוט לעיל 3

, )107בפיסקה וקבע את השיעור הנמוך ביותר (למעט העדר אחוזים) של צלקות בגוף 4

על פי התקנות על פי תקנה , %10, ).ב)(5 75)1

6

.169 הנתבעים טוענים, כי מאחר ולא הוגשה חוות דעת של מומחה בתחום הכירורגיה 7

, הפלסטית אין לקבל את חוות דעתו זו של ד לסיכומי 5′ עמ, 25סעיף (ר פרט ” 8

). הנתבעים 9

10

.170 אינני מקבל גישה זו “ד. ר פרט עצמו הוא מנתח , ) לעיל101פיסקה : ראה (1990מאז , 11

ואינני רואה כל הצדקה לכך שלעניין צלקות – שאין חולק כי הן קיימות יש צורך – 12

להטריח ולשלם שכר גבוה לרופא בתחום הכירורגיה הפלסטית . 13

14

, לפיכך .171 אני קובע כי לתובע נכות בגין הצלקות בשיעור %10, אולם היא יותר 15

אסתטית מאשר תפקודית . 16

17

18

נכות נפשית5.ד 19

20

21

1.5.ד הנכות על פי התקנות 22

23

24

.172 הפרק הרביעי של התוספת לתקנות המל , ל” עוסק בנכויות הנפשיות ( הפרעות ” 25

פסיכוטיות ופסיכו נוירוטיות”, שהיא כותרת הפרק ). 26

27

, 34תקנה .173 שכותרת השוליים שלה היא “הפרעות פסיכו נוירוטיות”, מחלקת את 28

דרגות הנכות ל (מן הקל , קטגוריות7- ללא אחוזי נכות , ) נכות%100(אל הכבד ) 29

כלשון התקנה : 30

31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 41

1

)א”( ישנם סימנים קלים אך אין הפרעות בהתאמה 2

, הסוציאלית כושר העבודה לא מוגבל %3 0

)ב( ישנם סימנים אוביקטיביים וסוביקטיביים 4

המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר 5

6 10% העבודה

)ג( ישנם סימנים אוביקטיביים וסוביקטיביים 7

המגבילים באופן בולט את ההתאמה הסוציאלית וכושר 8

9 20% העבודה

)ד( ישנם סימנים קליניים ברורים המגבילים באופן 10

ניכר את ההתאמה הסוציאלית ואת כושר העבודה %11 30

)ה( ישנם סימנים קליניים מובהקים וקבועים שאין 12

בהם הפסקות המגבילות את ההתאמה הסוציאלית ואת 13

כושר העבודה באופן ניכר %14 50

)ו( מקרים קשים הגובלים ודומים למצבים פסיכוטיים 15

והמלווים בחוסר התאמה סוציאלית %16 70

)ז( מקרים חמורים הגובלים ודומים למצבים 17

פסיכוטיים והמלווים בחוסר מוחלט של התאמה סוציאלית 18

במשך שנים רבות “.%19 100

20

, המומחים .174 ובעקבותיהם עורכי הדין, נחלקו בשאלה האם המקרה של התובע מתאים 21

לקטגוריה החמישית המקנה לו , , נכות%50 או לקטגוריה השלישית, שעל פיה אחוז 22

נכותו הוא .%23 20

24

2.5.ד חוות הדעת של המומחים 25

26

ר גאוני” ד1.2.5.ד 27

28

.175 על פי חוות דעתה של הפסיכיאטרית , 18.2.09ום מי, גאוני’ ר ב”ד, המומחית מטעם 29

, התובע מתואר התובע כמי שסובל מסגירות וצמצום, יש לו קשיים בקשרים 30

, חברתיים ובלשונה בכתב, “ולמרות היותו נאה, הרי שאין לו בטחון חברתי ולו גם 31

“קטן ביותר . 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 42

.176 על פי חוות הדעת, מספר התובע על פחדים, יש לו דימוי עצמי נמוך, פוביה חברתית 1

, עותיתמשמ ושימוש מסיבי במנגנון ההכחשה ,לדבריה. “הוא שמח על האפשרות 2

לקבל סיוע מהפסיכולוג עמו נפגש, אך לדעתי הדרך עוד ארוכה” . 3

4

“ד .177 ר גאוני העריכה את נכותו הנפשית של התובע ב , %50- על פי תקנה כאשר , )ה(5 34

לדעתה הוא יהיה זקוק לעוד שנים רבות של טיפול פסיכוטרפויטי, ומצבו עוד עלול 6

, להחמיר והוא עלול לסבול מדיכאון קשה . 7

8

.178 בחקירתה הנגדית “על ידי עו, ד סברינה דדון וני את ר גא”ד, למעשה, אימצה, בוטבול- 9

חוות דעתה של ד , ר מיטרני” אותה היא מעריכה והיא אמינה בעיניה , 324′ עמ( 10

הנכות של ). 1-4שורות ר גאוני “גם בעיני ד, היא סבירה, ר מיטרני”שקבעה ד, %11 20

12 )עמ ‘371 , שורות1-2.(

13

ר מיטרני” ד2.2.5.ד 14

15

.179 הפסיכיאטרית ד , מיטרני’ ר א” המומחית מטעם הנתבעים התרשמה מ, התובע באופן 16

. חיובי מבחינה פסיכיאטרית, נצפתה תמונה קלינית התואמת הפרעה הסתגלותית 17

כרונית עם מאפיין חרדתי, כאשר בעבר החומרה הייתה בינונית . קלה–כיום , והיא, 18

19

.180 בהתייחסה לספרות המקצועית, הדנה במי שנולד עם מום מסוג אקסטרופי כפי , 20

שסובל התובע, היא מציינת כי יש דעות סותרות באשר למצב הנפשי וההתאמה 21

החברתית של חולים אלו בהגיעם לבגרות: יש חוקרים הסבורים כי קיים סיכוי סביר 22

לתפקוד נורמטיבי; לעומת זאת, לדעת אחרים, למרות הישגים נאים והתאמה 23

סוציאלית נורמטיבית, קיימת פגיעות רגשית ומועמדות לחרדה ודיכאון . 24

25

ר מיט”גם ד .181 רני ממליצה על המשך הטיפול הפסיכולוגי. היא סבורה כי “בשקלול 26

חומרת ההפרעה הרגשית של התובע לאורך זמן הנני ) וצפי עתידי, הווה, עבר( 27

מעריכה נכות נפשית צמיתה בשיעור , %20 תואמת סעיף ) ג(34 לתקנות המל “ל” 28

5′ עמ( של חוות הדעת ). 29

30

.182 בחקירתה הנגדית ר מיטרני ע”עמדה ד, , ל דעתה ולא שינתה אותה, על אף שאלות 31

רבות בחקירתו הנגדית של עו .ד פוזנר” 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 43

3.5.ד דיון והכרעה 1

2

.183 לאחר שקראתי את חוות הדעת של המומחיות, חקירתן הנגדית, וטענות עורכי הדין, 3

“כאשר ב כ התובעים ממשיך לתמוך בעמדת ד”ר גאוני המקורית נכות %50בדבר , 4

“וב, נפשית כ הנתבעים סבור כי יש לקבל את עמדת ד”ר מיטרני בדבר במיוחד , %5 20

, ר גאוני”כאשר ד בחקירתה הנגדית הסכימה לכך ה, געתי למסקנה כי אכן יש לקבל, 6

, בעניין זה את עמדת הנתבעים . 7

8

.184 אין זה מקרה שיגרתי ורגיל במהלך חקירה נגדית, כי מומחה מטעם צד א לאחר , 9

שמוצגת בפניו עמדת המומחה השני , מטעם צד ב, נשאל שאלות מתאימות במהלך 10

החקירה הנגדית , מגיע, שלב אחרי שלב, לעמדת המומחה השני אין לי , ין זהבעני. 11

אלא לשבח את עבודתה המקצועית והיסודית “של עו, ד סברינה דדון אשר , בוטבול- 12

–הצליחה בחקירתה הנגדית – להביא לכך שד (ר גאוני ” העדה המומחית מטעם 13

” יישרה קו”, למעשה, )התובע (ר מיטרני “עם עמדת ד המומחית מטעם הנתבעים , ) 14

באופן שבו אחוז הנכות של ה, נפשית, %20 פך למסקנה המשותפת של שתיהן . 15

16

.185 למען שלמות התמונה אזכיר כי המומחה לענייני שיקום אברהם עורי’ פרופ, בחוות , 17

, 10.2.09מיום , דעתו מזכיר נכות נפשית של %50 על פי תקנה אין חולק כי , אך). ה(18 34

הוא לא מומחה בתחום הנפשי, אלא רק בתחום השיקומי , כ הצדדים”גם ב. 19

בסיכומיהם בכתב לבית משפט זה, בפרק העוסק בנכות הנפשית, לא ראו בפרופ עורי ‘ 20

מומחה אשר יכול להטות את הכף, לכאן או לכאן, ולא הזכירו את דבריו, 21

, בסיכומיהם בנושא הנכות הנפשית . 22

, לכן מסקנתי בדבר קביעת , נכות%20 בתחום הנפשי, עומדת בעינה גם לאחר , 23

שראיתי את חוות דעתו של פרופ , עורי’ בעניין הנכות הנפשית (הוא רק מזכיר את 24

, הסעיף ואיננו כולל כל ניתוח או הסבר מדוע בחר דווקא בתקנת משנה זו ). 25

26

.186 , כשופט, ומבלי שאני, מעבר לצורך נכנס לתחום המקצועי של רופאי הנפש לא אוכל , 27

להתעלם מהתרשמותי האישית מן התובע, אשר גם בתשובה לשאלתי אישר כי מי 28

שאינו מכיר אותו מן העבר ויראה אותו היום, יחשוב שהוא ככל האדם 100′ עמ( 29

; לפרוטוקול ראה גם בפרק המבוא של סיכומי הנתבעים ). למעלה1′ בעמ, 30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 44

.187 העולה מתת פרק זה הוא כי אחוז הנכות הנפשית של התובע הוא 20% והוא זקוק , 1

לטיפול פסיכולוגי בעתיד . 2

3

6.ד נכות רפואית סיכום– 4

5

.188 על פי תקנה ) ב(11 לתקנות הנכות של המל , ל” יש לחשב את מכלול הנכויות של 6

התובע על פי האמור באותה תקנה : דהיינו, תחילה יש להתייחס לפגימה שנקבע לה 7

האחוז הגבוה ביותר, וביחס לפגימות האחרות יש להביא בחשבון את האחוז הנקוב 8

לאותה פגימה כשהוא מוכפל בהפרש שבין האחוז הגבוה הנ : ראה (%100ל לבין ” 9

ציטוט התקנה בפיסקה , לעיל77 ויישומה בפיסקה ). לעיל10 78

11

, לאור זאת .189 אפרט את הנכויות הרפואיות של התובע, כפי שהגעתי אליהן במסגרת 12

הניתוח של פרק זה, החל מהנכות הגבוהה וכלה בנכויות הנמוכות יותר, כאשר אעשה 13

חישוב של אחוזי הנכות המשוקללים על פי תקנה .ל” הנ14 11

15

.190 להלן הנכויות : 16

17

%56 – לעיל 158 פיסקה –) שתן(אורולוגית . א 18

( %20 – לעיל 74 פיסקה –) חלבון בשתן(נפרולוגית . ב סיכום ביניים )%19 – 64.8

( %20 – לעיל 167 פיסקה –) אספרמיה(אורולוגית . ג סיכום ביניים )%20 – 71.84

– לעיל 187 פיסקה –נפשית . ד ( %20 סיכום ביניים )%21 – 77.47

(אורולוגית . ה 15% ) penis – לעיל 164 פיסקה –) סיכום ביניים )%22 – 80.85

( %10 – לעיל 64 פיסקה –אורטופדית . ו סיכום ביניים )%23 – 82.77

– לעיל 171 פיסקה –צלקות . ז ( %10 סיכום ביניים )%24 – 84.69

(נפרולוגית . ח הידרונפרוזיס ( %5- לעיל 74 פיסקה –) סיכום ביניים )%25 – 85.46

26

, לפיכך .191 הנכויות הרפואיות של התובע עומדות בסך הכל על 85.5% . מעוגל 27

28

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 45

.ה אובדן כושר ההשתכרות 1

2

1.ה נכות רפואית ונכות תפקודית 3

4

.192 אין חולק כי לנכות הרפואית יש השפעה רבה על הנכות התפקודית . 5

6

.193 יש גם הגורסים כי , ככלל, יש זהות בין השתיים, במובן זה שנפגע שיש לו נכות 7

, רפואית בשיעור פלוני, תהיה לו גם נכות תפקודית באותו שיעור יש , לעומת זאת. 8

המבדילים בין השתיים, ומביאים דוגמאות : ותלשתי הקצו, נכות תפקודית של העדר 9

, לכנר, אצבע יכולה להוות נכות תפקודית גבוהה ביותר, ואילו נכות גבוהה יחסית 10

בתחום הצלקות, לרוב רובם של בני האדם, אינה נכות תפקודית כמעט בכלל , למעט( 11

, דוגמנית שנכות צלקתית במקומות שבהם היא נראית בצילומים, יכולה להוות נכות 12

תפקודית אפילו ).%100של 13

לא ראיתי לנכון להביא פסיקה מפורטת בעניין זה; מקובל להזכיר כאסמכתא 14

בסיסית את ע רוסיאן’ג 3049/03א ” רמזי’ נ ).3 (792) 1995(ד נב”פ, 15

לאחרונה פרטתי את עמדתי פלוני 5412/03. א.בת, ‘ נ שירותי בריאות כללית , )16 ) 2011

החל מפיסקה , ואילך318 וזאת בעקבות פסיקה קו 7336/05. א.ת: ראה; דמת שלי 17

“ד ר אלכסנדר קרייזמן ‘ נ שירותי בריאות כללית פלוני 632/04. א.ת; )2011 ( בית ‘ נ 18

החולים הכללי משגב לדך פלוני 6128/04. א.ת; )2011 ( אלמוני’ נ . א.ת; )19 ) 2010

גטהון) יוסף(איאו 2262/00 ‘ נ הדר חברה לביטוח יצחק זריהן 11325/07א “ע; )20 ) 2009

‘ נ אריה חברה לביטוח בע מ” קידר רות 013191/. א.ת; )2008 ( ‘ נ AIG ביטוח זהב 21

מ”בע זליג צפורה 3194/01. א.ת; )2007 ( ‘ נ קופת חולים לאומית . א.ת; )22 ) 2006

מאל לואי’בני עודה ג 1547/98 ‘ נ מדינת ישראל, משרד הבטחון 1569/98. א.ת; )23 ) 2006

‘ג נימאת עומר רחמאן אחמד , “עמי”המכונה ‘ נ עובד שירות הבטחון הכללי ; )24 ) 2005

1738/98. א.ת בטיש הלוי שאול שריקי אסף’ נ קדמני לואי 1871/96. א.ת;)25 ) 2004

אחמד דעאס ‘ נ מדינת ישראל ).26 ) 2003

27

.194 , יתירה מזו כאשר מדובר בנכות של ילד, יש מעין הנחה, שפועלת לטובת התובע, 28

לפיה בהעדר ידיעה מה צופן בחובו העתיד של אותו נפגע קטין, ההנחה היא כי נזק 29

שגרם לנכות רפואית יגרום נזק תפקודי באותו שיעור נכות . 30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 46

.195 במקרה שלפנינו, הוגשה תביעה בשנת , 2003 כאשר התובע היה בן בעת , אולם. 1 11

כתיבת פסק הדין, אין מדובר בקטין אלא בבגיר , )19בן ( לאחר שכבר עבר את 2

הניתוח בארצות הברית ששינה, את אורח חייו ואת יכולתו לתפקד 3

[במבט לאחור, קשה לי להבין מדוע התנגדו הנתבעים לתשלום למימון הניתוח 4

בארצות הברית, ואף פנו בעניין לבית המשפט העליון פיסקאות : ראה( , ) לעיל5 30-37

פרט להתנגדות ” הטבעית” של כל גורם משלם , והרי; שלא לשלם, דווקא בשל ניתוח 6

ה, זה והצלחתו שתנתה תמונת הנזק, באופן משמעותי , שתוצאתה, מבחינה כלכלית, 7

בסופו של חשבון, מביאה לתועלת לנתבעת; שלא לדבר על העיקר כי הניתוח , והוא, 8

שיפר את רמת חייו ואת איכות חייו של התובע, כמעט מבלי הכר זו מטרת , והרי. 9

ההליך השיפוטי, לנסות ולמצוא את הסעדים והתרופות המירביים ביותר הנמצאים 10

, המשפטי” מאגר”בתוך ה כדי להביא לתוצאות הכי צודקות האפשריות , מבחינה זו. 11

ההחלטה בדבר מימון הניתוח, ובעיקר ביצועו, על אף שבשל כך התארכו ההליכים, 12

ותיק משנת 2003 מסתיים רק בשלהי , 2011 משקפים שימוש מושכל במערכת 13

8שבאותם , השיפוט שנים שהתיק היה בפניי, נעשה ככל האפשר, להגיע לפיתרון 14

צודק לתובע ולנזקיו , כמובן, מבלי לגרוע, מהזכויות הדיוניות של הנתבעים ומהצורך , 15

להגיע להכרעות מדויקות, לבל ישולם לתובע סכום עודף או חסר ]. 16

17

, מכאן .196 שאין מדובר במקרה ” פשוט”או ” קלאסי” של הכפלת השכר הממוצע במשק 18

ואחוזי הנכות הרפ “אלא יש , ואית לתפור חליפה , לפי מידה, ” שתתאים לתובע גם , 19

אם לשם כך יש צורך בפריצת דרכים חדשות או בקביעות בלתי שגרתיות כאשר , 20

המטרה אליה חותר אני, היא מתן פסק דין צודק , לכך. יש השלכות לא רק בפרק שבו 21

עוסק אני עתה : דהיינו, אובדן כושר ההכנסה, והפיצוי בגין אובדן השתכרות בעתיד, 22

אלא הדבר גם יבוא לידי ביטוי בנזק הלא ממוני, שלגביו אייחד פרק נפרד : ראה ( 23

“שכותרתו , פרק ח נזק לא ממוני .”) 24

25

, בתיק זה .197 לאור הנסיבות המיוחדות שבו, לא הסתפקו הצדדים בטיעון של נכות ” 26

רפואית שווה נכות תפקודית”. כל אחד מהם הביא, במסגרת עדויות של המומחים 27

, הרפואיים חוות דעת של מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית – שהפערים ביניהם 28

היו משמעותיים ביותר – כאשר מומחים אלה נחקרו חקירה נגדית מפורטת, 29

, ארוכות על ידי עורכי הדין של הצד שכנגד . 30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 47

.198 מאחר והצדדים גם הגישו סיכומים מפורטים בנושא אובדן ההכנסה העתידי, 1

, ובמקביל בשאלת הניכויים לאור קצבאות הנכות של המל , ל” להן זכאי התובע, 2

הדיון בפרק זה יתחיל בהצגת חוות הדעת הרפואיות, החקירות של המומחים טיעוני , 3

,ולאחר מכן, הצדדים בתת הפרק של הדיון פיסקאות , 4.תת פרק ה( אביע , )4 243-276

, את עמדתי ובעקבותיה אכריע פיסקאות , 5.תת פרק ה( .)5 277-280

6

2.ה חוות דעת הרופאים התעסוקתיים 7

8

” ד1.2.ה ר שלמה משה 9

10

.199 המומחה לרפואה תעסוקתית מטעם התובעים “ד, ר שלמה משה, בחוות דעתו 11

הארוכה והמפורטת , 12.7.10מיום , ) עמודים14( לאחר הבאת הנתונים הרפואיים, 12

וקביעה כי בבדיקה כללית מצבו של התובע ,טוב מבחינה פיזיולוגית 6′ עמ, 5סעיף ( 13

, )לחוות הדעת הוא מתאר את היקף הבעיה הרפואית, מבחינה תעסוקתית ככל , 14

שהדבר נוגע לתובע, על פי מגבלות ואילוצים אלה 6-7′ עמ, 6.2 וסעיף 6.1סעיף ( 15

לחוות הדעת ): 16

.א הצורך בצנתורים חוזרים כל 4 שעות ובאמצע הלילה; בשל כך התובע אינו 17

כשיר לעבודות הכרוכות בניידות במקומות מלוכלכים או עבודת שטח עקב , 18

העדר תנאי סניטציה הולמים . 19

.ב פגיעה בתפקוד הכלייתי, כאשר בעתיד יש צפי להתדרדרות בתפקוד הכליה; 20

, לכן התובע אינו כשיר לעבודה הכרוכה בחשיפה לחומרים כימיים מזיקים, 21

ולעבודה בשטח, שיכולה להביא להתייבשות . 22

.ג הגבלה קלה בעמוד שדרה מותני, עייפות במאמצים וכאבי גב תחתון בשל כך ; 23

ובשל הצנתר, התובע אינו כשיר לעבודה הכרוכה בהרמת משאות כבדים, 24

נשיאתם או עמידה ממושכת . 25

.ד פגיעה חרדתית ודכאונית . 26

27

.200 בשל הפגיעה החרדתית והדכאונית האמורה, שלדעת המומחה היא חלק מהבעיות 28

הרפואיות התעסוקתיות של התובע , ר משה”בחן ד, את יכולותיו התעסוקתיות של 29

התובע על פי שאלון המילטון, והסיק מסקנות אלה לעניין עיסוקיו לחוות 7-8′ עמ( 30

): הדעת הוא מתקשה להתרכז בנושאים המשעממים אותו; מתקשה ללמוד כאשר , 31

יש הפרעות סביבתיות : כגון( דיבור או רעש של טלויזיה ; ) מבצע רק חלק מהדברים 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 48

המוטלים עליו , בעת מבחן; מדלג ואינו ממוקד , לעתים, שוכח; משימות המוטלות 1

; עליו מסוגל לחזור על פעולות רוטיניות; נוטה לייעץ ולחרוג מתהליך העבודה הידע ; 2

מלימודיו אינו נשמר בצורה טובה; מסוגל לעבוד באופן עצמאי . 3

4

.201 מסקנת הרופא התעסוקתי מטעם “הד, התובעים ר שלמה משה לחוות 8′ עמ(היא זו , 5

):הדעת 6

7

“המשמעות של השאלון הנ , ל” של הפגיעה הנפשית ושל 8

שאר הליקויים הגופניים הינה ] שהתובע[ יהיה כשיר 9

לעבודה בהיקף חצי משרה בעבודה בעלת אופי משרדי, 10

באופי עיסוק הצווארון הלבן, כאשר מומלץ שיעבוד בעבודה 11

ללא מגע עם קהל . ככל שניתן כדי להגיע לסטטוס זה חייב 12

תחילה ללמוד לימודים אקדמיים, שלהערכתי אף יארכו 13

יותר זמן מהנדרש בשל ליקוייו הגופניים, כלומר לימודי 14

תואר ראשון שיארכו “. שנים15 4-5

16

.202 חקירתו הנגדית של ד , ר משה” השתרעה על פני עמודים רבים ר “אישר ד, במהלכה. 17

, משה כי שאלון המילטון האמור אינו מתאים בדיוק לנתוניו של התובע , ובכל מקרה, 18

“ד ר משה התבסס על פרמטרים לא מלאים ביחס לעברו של התובע וביחס לתעסוקתו 19

של מספר שבועות בלבד במכללה , כמו כן. ככל שמדובר בבעיות ריכוז, התובע מסר 20

“לד ר משה כי אין לו בעיות ריכוז, אך המומחה קבע כי יש לו בעי גם לעניין . ות כאלה 21

הקושי להתמודד עם מצבי לחץ, עניין זה טרם נבדק, ולא ניתן להסיק מעברו של 22

, התובע כאילו בעתיד, בהיותו בשוק העבודה, יהיה קשה לו לעמוד במצבי לחץ 23

ולהשתלב בעבודה . 24

25

.203 אשר לציוני הבגרות של התובע “ד, ר משה ציין כי מדובר בציונים נמוכים בעוד שעל , 26

פי גליון הציונים, מדובר בציונים סבירים ; 63לשון ; 72ך “תנ( אנגלית ממוצע כ ; 27 -80

; 85אזרחות ; 83היסטוריה מתמטיקה ממוצע ; 75 ביולוגיה ממוצע גאוגרפיה ; 28 75

29 ממוצע88 ; ספרות74 ; חיבור75.(

30

31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 49

יהודה לרמן’ פרופ2.2.ה 1

2

.204 הנתבעים הגישו מטעמם חוות דעת של רופא תעסוקתי מיום , יהודה לרמן’ פרופ, 3

4 16.4.11.

5

.205 במסגרת התיאור הכללי והמידע שהופק מבדיקתו של התובע ביום מסיק , 6 3.3.11

‘ פרופ לרמן כי התובע לא רק שעבר בחינות בגרות, אלא שביחס לחלק מבחינות 7

הבגרות שעבר בכיתה יא הוא ניג, במועד, , ש למועד ב לשיפור הציון. תוצאות בחינות 8

הבגרות של התובע עולות על אלה של אחיו התאום (שסובל מהפרעות קשב והוא בעל 9

ציוני בגרות פחות טובים ממנו). מבחינת יעילות הלימוד, לאחר שובו של התובע 10

, ל”מחו הוא קיבל מפתח לשירותים מיוחדים בבית הספר, ושם צנתר עצמו פעמיים, 11

במהלך הלימודים , ולכן, השתתף בימי לימוד ארוכים בתיכון, במיוחד בלימודי 12

המגמות של ביולוגיה וגיאוגרפיה, והשתדל שלא להפסיד את החומר. הוא השתתף 13

בלימודים גם בימי סיורים, ובכיתות יא ו-יב יצא לטיולים שנתיים, כאשר הוא מקבל 14

(חדר נפרד בכיתה י לא יצא לטיול ). 15

16

התובע א .206 , לרמן’ מר לפרופ כי על אף שאינו יודע בבירור מהו הכיוון המקצועי המדויק 17

, אליו ילך הוא חושב על לימודי תקשורת, משפטים או מנהל עסקים, והוא מתכוון 18

לגשת לבחינה פסיכומטרית, כדי שיוכל להתקבל ללימודים האוניברסטאיים , אכן. 19

התובע חושש מהעתיד, ואינו יודע איך מצבו הרפואי ישפיע על העבודה ועל 20

. הלימודים הוא רואה עצמו מסוגל לעשות טיול באירופה או באמריקה , בהסתייגות, 21

לפיה יש מדינות אחרות, שבהן לא יוכל לטייל, בשל מצבו הרפואי . 22

23

, ר משה”כמו ד, לרמן’ גם פרופ .207 קובע כי בבדיקה, מצבו הגופני של התובע תקין גובהו . 24

,ג” ק57משקל , מ” ס168 והבדיקות הפיזיקליות הינן תקינות, כאשר מכלול הנתונים 25

: הם אלה “רושם של בחור נחמד ונעים מאד ומשתף פעולה במהלך כל הבדיקה, 26

האפקט תקין, מסודר ומתמצא. ללא הפרעות לריכוז ולזכרון במהלך הבדיקה” ‘ עמ ( 27

7 לחוות הדעת ). 28

29

.208 לאחר ניתוח הנכויות של התובע בתחום האורולוגי ו , הנפרולוגי נושאים בהם דנתי 30

לעיל בפרק הקודם, ואין מקום לחזור עליהן, מתייחס פרופ , לרמן’ מנקודת מבטו, 31

כמומחה לרפואה תעסוקתית, לנכות האורטופדית של . %10 , לרמן’ לדברי פרופ 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 50

התובע מקיים פעילות ספורטיבית רגילה ומשחק כדורגל פעם בשבוע , כשעתיים, 1

ובעת המשחק חש לחץ באזור שלפוחית השתן. בהליכות ממושכות חש עייפות בחיי . 2

היום יום אין לו קשיים מבחינת פעילות מוטורית , לרמן’ פרופ. מאמץ את המגבלות 3

הנובעות מאותם %10 של נכות אורטופדית אשר , “אינה מפריעה לתפקוד היומיומי, 4

רק בעת עומס ומאמץ קשים של האגן היא מלווה כאב באגן ולעתים גם בעמוד 5

שדרה תחתון” 10′ עמ( לחוות הדעת , לרמן מציין’ פרופ). בהמשך לחוות הדעת של 6

שני המומחים בתחום האורטופדיה, “כי נכות זו לא צפויה להחמיר עם השנים” 7

שם( ). 8

9

‘ פרופ .209 לרמן נותן משקל לחוות הדעת בתחום השיקום, הן זו של פרופ עורי מטעם ‘ 10

התביעה והן זו של ד”ר לנגר מטעם ה . הגנה מסקנתו היא כי התובע יוכל ללמוד ” 11

, ולנהוג כפוף להגבלות שנובעות מבעיותיו ולפי הכללים פטור משירות בצבא” ‘ עמ( 12

11 לחוות הדעת “ד). ר לנגר המליץ שהתובע יהיה פעיל בספורט ועדיף לא , לבחירתו, 13

, ספורט מגע כאשר הפעילות המתאימה לדעת ד”ר לנגר היא שחיה. תנאי עבודתו י לפ, 14

חוות דעתו של ,ר לנגר”ד יהיו עבודה ללא מאמץ גופני מוגבר . 15

16

.210 בהתמודדות עם חוות דעתו של ד”ר שלמה משה, מסכים פרופ’ לרמן כי אכן על 17

התובע להימנע מעבודה הכוללת חשיפה לחומרים שעלולים לפגוע בכליות ,כמו כן. 18

הוא מסכים שאין התובע כשיר לעבודה בהרמת משאות כבדים . 19

“בעוד ד, לעומת זאת ר משה סבור שיש להגביל את התובע מעבודה הכוללת עמידה 20

או הליכה ממושכת ואף ישיבה ממושכת ‘ פרופ, לרמן סבור כי מאחר ואין הוכחה חד 21

משמעית שעמידה או הליכה ממושכת גורמות לכאבי גב תחתון (ובעניין זה הוא 22

“מזכיר כי ד ר משה עצמו, כתב על כך במאמר בעתון , ולכן, )2005בשנת , “רפואהה” 23

מסקנת פרופ לרמן היא זו’ : , מכאן” שעבודה בעמידה ממושכת לא גורמת לכאבי גב 24

, תחתון ואין סיבה להגביל את [התובע] מעבודה בעמידה או הליכה ממושכת וכך גם 25

בעבודה בישיבה ממושכת” 13′ עמ( לחוות הדעת). 26

27

.211 ככל שמדובר בפגיעה חרדתית דכאונית אשר , בגינה סבור ד”ר שלמה משה כי התובע 28

אינו כשיר לעבודה בעיסוקים שכרוכים במצבי לחץ, עמדת פרופ לרמן היא שונה. 29

המומחית הפסיכיאטרית מטעם התובע , ר גאוני”ד, כתבה שהתובע כמעט ואינו 30

, ר מיטרני”וד, מדוכא המומחית מטעם ההגנה, כתבה שהאפקט שלו תקין ומדובר , 31

בהפרעת חרדה קלה כ, אשר התקפי החרדה הם בתדירות של פעמיים בשנה . 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 51

מול חוות דעת אלה, ניצבת המציאות, לפיה הצליח התובע – למרות מצבו הרפואי – 1

לעמוד בלחצים אלה: לימודים במשך : כולל( שנה 12 שהות בבית הספר בימי 2

לימודים ארוכים, השתתפות בשיעורי ספורט וטיולים , בחינות מגן, ) בחינות בגרות, 3

השלמת בחינות במועד ב, שירות לאומי : כולל( מעבר ממערכת למערכת בחינות , ) 4

תאוריה בנהיגה, ניסיון לגשת למבחני נהיגה מעשית, קשר עם חברים, עריכת הסרט, 5

פעולות התנדבות, וכל זאת בהצלחה “להשתלב בחברה כמו כולם, ואינני מסכים כי 6

מלכתחילה יש צורך להגביל את }התובע[ בכל עבודה הקשורה במצבי לחץ” , 14′ עמ( 7

).למעלה 8

9

.212 ביחס לכישוריו של התובע ‘ חולק פרופ, לרמן על חלק מאבחנותיו של ד . ר משה” 10

, לרמן’ לדברי פרופ התובע אינו סובל מבעיות ריכוז, והגיע להישגים לימודיים, 11

למרות כל הקשיים, והוא מסוגל לעבוד ולהשתלב במסגרת תעסוקתית גם הערכת . 12

, שהר מ”ד כאילו הידע מלימודיו של התובע אינו נשמר בצורה טובה , אינו מבוסס, 13

‘ שכן פרופ לרמן מסיק מהצלחתו של התובע בבחינות המגן והבגרות, כי לתובע יכולת 14

של זיכרון של מידע. גם המומחים בתחום הנפשי ובתחום השיקום לא גילו את 15

15′ עמ(ר משה ” שציין ד,המגבלות של חוות הדעת ).לרמן’ רופ של פ 16

17

.213 מסקנותיו של פרופ , לרמן’ ביחס לעתידו התעסוקתי של התובע :הינן אלה, 18

.א הוא יצליח בלימודים בתחומי התקשורת, המשפטים או מינהל עסקים ולא , 19

יזדקק לארכת זמן, מעבר לתלמיד רגיל בנושאים אלה. התאמת המקצוע 20

הספציפי לפי רצונותיו, ראוי שתיעשה על ידי מכון שמתמחה בהכוונה 21

17′ ועמ16′ עמ(מקצועית לחוות הדעת ). 22

.ב הוא יוכל להשתלב בעבודה בהיקף משרה מלאה, על אף מגבלת הצנתור שכן , 23

הצורך של ” ]התובע[ הוא גישה לשירותים בהם יוכל לבצע צנתור עצמי נקי, 24

, שעות4-אחת ל כשלאחר מכן יוכל להמשיך ולעבוד בהיקף של משרה של 25

” שעות17 8-9′ עמ( של חוות הדעת ). 26

.ג בסיום חוות הדעת, בהתבססו גם על החוק למניעת הפליה של אנשים עם 27

(1998משנת , מוגבלות המוזכר בתחתית עמ 17′ של חוות הדעת מסקנת , ) 28

: היא זו, )18′ עמ(חוות הדעת להערכתי ” ]התובע[ יהיה כשיר לעבוד במשרה 29

מלאה בעתיד במגוון עבודות שונות בתחומי עיסוק שונים שבהם יבחר, 30

, משפטים, פרסום, תקשורת: לרבות עבודות משרדיות ועוד, תוך מימוש 31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 52

רצונותיו ולאחר התייעצות עם מוסדות שמתמחים בהכוונה מקצועית 1

והתחשבות בצורך לבצע צנתור מידי מספר שעות”. 2

3

בחקי .214 , רה הנגדית התברר כי חלק גדול מחוות דעתו של פרופ’ לרמן משקפת את 4

עמדתו העקרונית, בדבר הצורך בשוויון בהעסקת אנשים עם מוגבלויות ותקוותו כי , 5

המצב העובדתי בשטח יתקדם לכיוון זה, וזאת כחלק מהמערכת שלו, כמי שעוסק 6

ברפואה תעסוקתית , אך. עדיין ברור לו לא , במציאות, כי, כל המעסיקים בלשון , 7

, המעטה הולכים בדרך זו . 8

9

3.ה עמדות הצדדים 10

11

1.3.ה גישת התובעים 12

13

.215 בסיכומים הראשונים מטעם התובעים, החתומים על ידי עו”ד אבישי פלדמן נטען כי , 14

המגבלות של התובע, מבחינת כושר ההשתכרות, הן פגיעה בשלושה מישורים הוא : 15

אינו יכול לעבוד בתעשיות כימיות או בהרמת משאות; יש לו יכולת מופחתת 16

להתמודד עם לחץ והוא סובל מעייפות , ולכן, יכול לעבוד בהיקף חצי משרה יש ; 17

קושי רב להתקבל לעבודה, עקב הפליית עובדים על סמך מצבם הבריאותי בהקשר . 18

, כ התובע”מזכיר ב, אחרון זה בסיכומים הראשונים, כי גם המחוקק הכיר בשכר 19

מינימום מופחת לעובדים עם מוגבלויות ,לחודש ₪ 2,000 שהוא , במשרה מלאה . 20

21

, כ התובע”לטענת ב, לכן .216 בסיכומיו הראשונים, יש לקבוע כי כושר השתכרותו של 22

, התובע בממוצע לאורך השנים עומד על , ,ולכן, לחודש ₪ 1,000 יש להעמיד את 23

אובדן השכר על , לחודש ₪ 8,000 בהתאם לשכר הממוצע האחרו 4-5′ עמ(ן 24

לסיכומים הראשונים של ב ). כ התובעים” 25

26

.217 , בהקשר זה נכתב בסיכומים הנ , ל” כי ככל שיקבע בית המשפט כי שכרו של התובע 27

יעלה על רבע מהשכר הממוצע במשק שהיה אז ( , ) ₪8,190 כי אז לא יהיה התובע 28

זכאי לקבל קצבת נכות מאת המל לסיכומים 5′ עמ(אין לנכותה , ולכן, ל” הראשונים 29

).של התובע 30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 53

.218 במסגרת הטיעונים בעל פה, כאשר הבעתי את דעתי כי דרישה זו של פיצוי בשיעור 1

%90-כ מהשכר הממוצע במשק, היא דרישה מוגזמת , 896′ עמ( לפרוטוקול מיום 2

“עמדת עו, )12.7.11 ד פוזנר הייתה כי יש להתבונן באנשים ” רגילים” ולא ביוצאי 3

דופן שהצליחו להשתקם על אף מומם (בהקשר זה הוא הביא כדוגמאות חריגות את 4

נשיא ארצות הבית תיאודור רוזוולט, הפיזיקאי הוקינס ושופט , ל ללא עין”רמטכ, 5

; 907-908′ בעמ–נכה וכן דוגמאות של שני עורכי דין ירושלמים, האחד קטוע רגל 6

והשני קטוע יד שהצליחו בעבודתם ובשכרם ולי מוכ; 910-911′ עמ– רים שני עורכי 7

, דין נוספים עם מומים קשים בידיים, שמתפקדים ככל עורכי הדין , ) כאשר נקודת 8

המוצא היא המציאות, לפיה אין כמעט אפשרות מעשית למצוא עבודה לבעל מום . 9

10

“עו .219 ד פוזנר הוסיף וטען בסיכומיו בעל פה, כי יש לתת ביטוי כספי גם לעצם המצב של 11

חוסר יכולת לבחור מקצ : דהיינו, וע “כושר עבודה” להבדיל מ”אובדן עבודה , ” וזאת 12

באחוזים ניכרים, שהם עשרות אחוזים מהשכר הממוצע במשק ). 909′ עמ( 13

14

.220 במהלך הדיון “עמד עו, 12.7.11ביום , ד פוזנר על עמדתו כי התובע ישתכר רק %15 10

מהשכר הממוצע במשק ). 16-17שורות , 913′ עמ( 16

17

.221 ש, הוא הוסיף לעניין ניכויי המל , ל” אם ישתכר יותר מ , ₪3,000- הניכויים יופחתו 18

). ואילך914′ עמ( 19

20

.222 ניסיונותיי להביא את הצדדים להסכמות, בעניין פריט זה של אובדן השתכרות ‘ עמ( 21

, )918-919 .לא הניבו פרי 22

23

, כ התובע”ב .223 עורכי הדין פוזנר ופלדמן, בסיכומיהם השניים המפורטים , עמדההציגו, 24

, לפיה בשל נכויותיו הרפואיות, מוגבל התובע בבחירת קשת המקצועות שהוא יכול 25

, לעניין זה). לסיכומים11′ עמ(לבחור פרט למגבלות של עבודה עם חומרים כימיים 26

ומגבלות של עבודה פיזית, או הרמת משאות , כ התובע”סבורים ב, כי התובע נפסל 27

מלעבוד כמוכר, טכנאי או כל מקצוע אחר שכלול בשירותים של אנשים אחרים בשל , 28

הצורך במתקן שירותים נקי, לצורך ביצוע הצנתור ). למטה11′ עמ( 29

30

.224 מגבלה נוספת , כ התובע”בעיני ב, היא העדר יכולת להתמודד עם לחצים , ובשל כך, 31

לא יוכל התובע “לעבוד בעבודות שמטיבן דורשות עמידה בלחצים גדולים כעבודתם , 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 54

של עורכי דין לפני עסקה גדולה או דיון חשוב, כעבודתו של רואה חשבון במועדי 1

הדיווח השונים “‘וכו, ).כ התובע” לסיכומי ב12’ עמ ( 2

3

.225 גם מבחינת שעות העבודה , כ התובע”סבורים ב, כי יש לקבל את חוות דעתו של ד ר” 4

, משה לפיה היקף המשרה של התובע מוגבל לחצי משרה. הם הוסיפו כי לאור שנת ” 5

הלילה המרובה של ]התובע[ הוא אינו מסוגל לעבוד בהיקף גדול מזה” 12-13′ עמ ( 6

לסיכומים הנ ).ל” 7

8

.226 , כ התובע”לטענת ב יש מגבלה נוספת לתובע : והיא, תקופת העבודה הצפויה מאחר . 9

ויש סיכון כי בעתיד ייזקק התובע לדיאליזה, או שיהיה לו זיהום יפגע הדבר , 10

ביכולתו לעבוד 13-14′ עמ( לסיכומי התובעים ). 11

12

. 227 במישור התעסוקתי המעשי “מעלים ב, כ התובע את הטענה כי גם אם התובע יבחר 13

, מקצוע הוא יתקשה למצוא מעסיק שיהיה מוכן להעסיקו, לאור נתוני הפתיחה 14

החלשים של התובע, בתחום הרפואי , בעניין זה. חוזרים ומדגישים עורכי הדין פוזנר 15

-באי ,ופלדמן כוחו של התובע, כי דברי פרופ משקפים , כלשונם, לרמן’ תקווה ” 16

לחברה אוטופית ולא… את החברה כפי שהיא” 14′ מע ( לסיכומי התובעים הם ; 17

מביאים מספר דוגמאות מן הפסיקה, לפיטורין של בעלי מוגבלויות רפואיות ‘ בעמ, 18

19 לסיכומים .( 14-15

20

כוח -באיחוזרים , לפיכך .228 התובע על טענתם , לפיה, ) לסיכומים15′ עמ( יש לראות את 21

שכרו הצפוי של התובע כמי שמקבל שכר מינימום, בסטטוס של עובד עם מוגבלות 22

. לחודש ₪ 2,000: דהיינו, רפואית מאחר ומדובר , לשיטתם, על פי חוות דעת ר “דו של 23

, משה בהיקף עבודה של חצי משרה, שכרו הצפוי של התובע הוא . לחודש ₪ 24 1,000

, לכן נזקו של התובע (בחודש ₪ 7,700הוא , ההפרש בין השכר הממוצע במשק שהוא 25

, ₪8,700 לבין השכר שיקבל בפועל , תובעה, לפי הערכתם של באי כוחו , שהוא, 26

27 כאמור ,1,000 ₪ לחודש.(

28

.229 בהמשך טיעוניהם , וכנראה, כטענה חילופית “מציבים ב, כ התובע את הפרופוזיציה 29

: הבאה אם התובע יהיה עו , ד” כי אז שכרו הצפוי הוא פי 1.6 מהשכר הממוצע במשק 30

3.2או פי מהשכר הממוצע במשק, ואז הפסדו עולה על 16′ עמ(לחודש ₪ 31 7,700

).לסיכומים 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 55

“ב .230 כ התובעים קושרים בין הפסד ההשתכרות של התובע, והטענה כי ישתכר בפועל 1

סכומים גבוהים, לבין שאלת ניכוי קצבאות המל אם התובע , כ התובעים”לדברי ב. ל” 2

ירוויח מעבר ל %25- מהשכר הממוצע, לא יקבל קצבת ביטוח לאומי הם , בהמשך. 3

, םאף מצייני כי אם ירוויח התובע יותר מאשר , ₪3,115 לא יהיה זכאי לקצבת נכות 4

17-18′ עמ( לסיכומי התובעים ). 5

6

.231 בנוסף לאובדן השכר של , לחודש ₪ 7,700 המגיעים לכדי , ₪2,046,928 זכאי התובע 7

להפרשות סוציאליות בשיעור 16′ עמ (%10 סיפא לסיכומי התובעים ובסך הכל , ) 8

9 .( הסיכומים של לנספחים 2,251,621 ₪ )עמ ‘8

במסמך השלמה שהוגש על ידי התובעים ביום , 7.8.11 על פי צו הרחבה ההפרשות , 10

הסוציאליות הינן .%11 12

12

.232 בסיכומי התשובה של התובעים “לאחר שב, כ הנתבעים הסב את תשומת הלב לתיקון 13

בחוק הביטוח הלאומי (שכונה על ידי עורכי הדין פוזנר ופלדמן כ, “וק לרוןח” טענת , ) 14

התובעים היא, כי לתובע תהיה אז זכות ל , “קצבת עידוד” בהתאם לגובה השתכרותו. 15

, כ התובעים”לדברי ב, בכל מקרה לאחר חישובים רבים, המפורטים בעמ 16 ‘5-6

לסיכומי התשובה, המסקנה היא כי אם התובע ישתכר מעל %60 מהשכר הממוצע 17

, במשק לא יהיה זכאי כלל לקצבת נכות אלא לקצבת עידוד, שתבוטל לשיעורין בתוך 18

6′ עמ, 29סעיף ( שנים 4 לסיכומי התובעים , חבל; שבניגוד לאוירה הטובה הן , 19

בסיכומים עד כה והן בדיונים בעל פה “בחרו ב, כ התובעים דווקא בתשובתם 20

להשתמש כלפי הנתבעים במילים “מבקשים להטעות את בית המשפט” 30סעיף ( 21

לסיכומי התשובה של ה , 6′ בעמ, תובעים כאשר הם מודים בראשית סעיף 5′ בעמ, 22 23

, כלשונם, כי , אכן” נפלה טעות בסיכומי התובעים בשאלת ההתייחסות לחוק זה”). 23

“אם ב כ התובעים היו אמיצים דיים כדי להודות בטעות זאת ” לקזז”אין צורך , 24

בביטויים חריפים, דווקא כלפי מי שגילה להם את הטעות ). 25

26

, קוםמכל מ .233 התובעים מעלים מספר אפשרויות לניכויי המל”ל בגין קצבת הנכות או 27

קצבת העידוד, ומסיימים את הפרק הארוך בעניין זה , באומרם, כי בהעדר חוות דעת 28

אקטוארית מעודכנת, הכוללת את קצבת העידוד, לא ניתן לערוך חשבון מדוייק ואין , 29

להתיר שינוי חזית לסיכומי ה7′ עמ, 39סעיף ( תשובה של התובעים שורה “ב, אם כי). 30

“עמדת ב, “האחרונה כ התובעים היא כי אם בית המשפט יקבל את הטענה לפיה 31

הפסדי התובע עומדים על , כלשונם, כי אז, לחודש ₪ 7,700 “לפנים משורת הדין לא , 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 56

נעמוד על הטענה שנזקים כאלה יכולים להיגרם לו גם כאקדמאי על בסיס שכר 1

ונסכים לני, גבוה ” כוי 6′ עמ, 41סעיף ( לסיכומי התשובה של התובעים . 2

3

2.3.ה גישת הנתבעים 4

5

.234 עמדת הנתבעים, בסיכומיהם הראשונים, היא כי מרבית הנכויות הרפואיות של 6

התובע אינן תפקודיות. הם תומכים את דעתם לא רק במומחים התעסוקתיים אלא , 7

מתבססים גם על דברי פרופ , פרקש’ המומחה מטעם התו , בעים שאישר כי הצנתורים 8

אינם צריכים להפריע לתובע בתפקוד היומיומי בעבודתו ). 176′ עמ( 9

הוא הדין לגבי הנכות הנפרולוגית בהווה, ואפילו אם יהיה מטופל בדיאליזה בעתיד . 10

אשר לתחום הנפשי, אין מניעה שהתובע יעבוד בכל עבודה שהיא . 11

המגבלה האורטופדית אינה משפיעה על התפקוד היומיומי, אלא רק בעת הפעלת 12

3-4′ עמ, 23סעיף (מאמץ יתר לסיכומים הראשונים של התובעים ). 13

14

.235 בהצגת עדותם של ד”ר שלמה משה (המומחה התעסוקתי מטעם התובעים מול ,) 15

חוות דעתו ועדותו של פרופ (לרמן ‘ המומחה התעסוקתי מטעם הנתבעים מבקשים , ) 16

, כ הנתבעים”ב עורכי הדין אהרונסון ודדון , בוטבול- כי בית המשפט יקבל ויאמץ את 17

, לרמן’ עמדת פרופ ויקבע כי אין מניעה שהתובע יעבוד בהיקף של משרה מלאה, 18

בכפוף למגבלות של סביבת עבודה נקיה בלא חשיפה לחומרים רעילים ‘ עמ, 26סעיף ( 19

4 לסיכומים הראשונים , לכן). המסקנה של הנתבעים היא כי, לשמחת כולם יהיה , 20

התובע מסוגל להתשלב בשוק העבודה במגוון עיסוקים לסיכומים 4′ עמ, 27סעיף ( 21

הראשונים של הנתבעים ). 22

23

.236 בסיכומים הראשונים, עמדת הנתבעים הבסיסית היא כי אין התובע זכאי לפיצוי 24

כלשהו בגין פגיעה בכושר השתכרות בעתיד , )5′ עמ, 39סעיף ( ורק לחילופין מוצע 25

לפסוק לתובע סכום גלובלי בגין רכיב זה, לעבר ולעתיד, בסך כולל שלא יעלה על 26

40סעיף ( ₪ 300,000 לסיכומים הראשונים של הנתבעים ). 27

28

, בה בעת .237 בסיכומים הראשונים, מבקשים התובעים כי ינוכו מהסכומים המגיעים 29

לתובע גמלאות מל , ל” כאשר ביחס לגמלת ילד נכה, הסכום הוא נכון , ₪30 439,426

(12.7.10ליום ובשיערוך להגשת הסיכומים הראשונים , ) ₪464,034 – וגמלת נכות 31

כללית מעודכנת ובסך הכל , . ₪32 593,895

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 57

.238 בסיכומים בכתב, שהוגשו לאחר הדיון שבו ניסיתי להביא את הצדדים לידי הסדר, 1

דבר שלא עלה בידי “הקדישו ב, כ התובעים דיון ארוך ומפורט לנכות הרפואית נושא ( 2

שבו דנתי בהרחבה בפרק הקודם). באשר לנכות התפקודית ולשאלת כושר עבודתו 3

, של התובע חזרו הם על הטענה, לפיה יש לקבל את עמדת פרופ , לרמן’ בעניין כושר 4

עבודתו ויכולת עבודתו של התובע 14-15′ עמ( לסיכומי הנתבעים ). 5

6

.239 בתגובה לטענת התובעים, כי התובע יתקשה למצוא מקצוע או מעסיק לאור מצבו , 7

הבריאותי ומגבלותיו, תשובת הנתבעים היא כי לא הובאו על כך ראיות ויש לקבל , 8

את הדוגמאות שהביא פרופ’ לרמן כנכונות וכמשקפות עבודה בפועל של בעלי 9

. מוגבלויות 10

11

, לכן .240 עמדת הנתבעים היא כי התובע ימצא מקום עבודה, ככל אדם אחר ולא על פי , 12

שכר המינימום . 13

14

, כ הנתבעים”טוענים ב, לפיכך .241 כי אין לפסוק לתובע פיצוי בגין רכיב זה של אובדן 15

הכנסות בעתיד (לפסוק לו , לחילופין. כפי שהציעו גם בסיכומים הראשונים : הרא; 16

236פיסקה ) סיפא לעיל סכום גלובלי של 20′ עמ, 93סעיף ( ₪ 300,000 לסיכומים 17

השניים של הנתבעים ). 18

19

.242 ככל שמדובר בזכויות פנסיוניות, סבורים הנתבעים כי יש להעמיד זה מול זה את 20

הסכומים שנגרעו מן הנפגע כתוצאה מן האירוע הנזיקי, לעומת הסכומים שהוצאתם 21

, כן ל.נחסכת ממנו אין להעניק לתובע רכיב פיצוי של זכויות פנסיוניות במיוחד , 22

כאשר ברור לב”כ הנתבעים כי התובע “יצליח להשתלב בשוק העבודה בעבודה , 23

ששכר נאה ותנאי פנסיה נאים בצידה” 20′ עמ, סיפא92סעיף ( לסיכומי הנתבעים ). 24

25

.243 ככל שמדובר בניכויי המל , ל” ציינו הנתבעים כי התובעים התעלמו מתיקון לחוק 26 109

הביטוח הלאומי, בעקבות ועדת לרון, שנועד לעודד אנשים עם מוגבלויות לצאת 27

, לכן. לעבודה גם אם התובע ישתכר מעל %68 מהשכר הממוצע במשק ₪ 28 )5,392

%93ועד ) לחודש מהשכר הממוצע במשק , )לחודש ₪ 7,373( שיעור הניכוי מקצבת 29

הנכות יהיה , %40 והתובע יהיה ז %60-כאי ל , הנותרים ואם ישתכר מעל ₪ 30 7,374

ועד הסכום המזכה בקצבה 93מעל ( אחוז מהשכר הממוצע, שיעור הניכוי מהקצבה 31

, %60יהיה והתובע יהיה זכאי ל %40- ). הנותרים 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 58

דיון 4.ה 1

2

.244 נקודת המוצא ההתחלתית לפיצויים בדיני הנזיקין , בכלל, וביחס לאובדן השתכרות, 3

כאחד מרכיבי ה –ידי השופט -הוסברה על, פיצויים כתוארו אז – אליעזר ריבלין, 4

בפרשת אבו חנא מ”לביטוח בע’ חב” מגדל” 10064/02. א.ע ( ‘ נ רים אבו חנא ד “פ, 5

, )3(13)2005(ס כשלדבריו הסכימו השופט אשר גרוניס והשופט סלים ג , ובראן’ 6

בעמודים , לפסק הדין9בפיסקה ). 7 26-27

8

“ביסוד הפיצוי בדיני הנזיקין ניצבת התפיסה האינדיווידואלית: 9

‘ביסוד הערכת הנזק ומתן הפיצויים בנזיקין עומדת הגישה 10

האינדיווידואליסטית. דיני הערכת הנזק בנזיקין אינם מבוססים על 11

גבול סטטוטורי עליון או על גבול סטטוטורי תחתון לשיעור 12

הפיצויים… הדין מבוסס על התמקדות בנזק האינדיווידואלי 13

שהתרחש לניזוק, ואשר לגביו אחראי המזיק, ובצורך להשיב את 14

מצבו לקדמותו’ ( “ע 80357/א נעים ברדה’ נ , 3 (762(לו, ד”פ, 15

).775 ‘בעמ על כן הפסד ההשתכרות של הניזוק נקבע על פי 16

ההשתכרות האינדיווידואלית שלו. בהסדרים סטטוטוריים 17

, מיוחדים כמו חוק הפיצויים, הונהגה בד בבד עם הטלת האחריות 18

המוחלטת שיטה ‘ תעריפית’ הקובעת תקרה לבחינה 19

האינדיווידואלית : ודוק. מתחת לתקרה ממשיכה לשלוט ככל , 20

שמדובר בפיצוי בגין הפסד השתכרות, הגישה האינדיווידואלית ראו ( 21

4סעיף לחוק הפיצויים והשוו להסדר הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני, 22

הנקבע כולו לפי מודדים אובייקטיביים”. 23

.245 לא תמיד יש בידי בית המשפט מידע מלא כדי ליישם את הגישה האינדיוידואלית 24

. הספציפי) התובע(של הניזוק כאשר מדובר בהעדר נתונים מספיקים נקבעו , 25

“בפסיקה הנחות עבודה , ” כפי שהסביר השופט ריבלין בפרשת , אבו חנא ל ” הנ 26

(בהמשך לציטוט האמור , 27′ בעמ, בין האותיות א ): ג- 27

“נקדים ונאמר כי התפיסה האינדיווידואלית אינה גורעת מן ההיתר 28

, לסמוך במקרים המתאימים ‘על , הנחות עבודה’ שאינן אלא חזקות 29

עובדתיות שנתגבשו מכוח ניסיון החיים, והן מתבססות , בין השאר, 30

על נתונים הסתברותיים- סטטיסטיים, על המציאות המשפטית ועל 31

המציאות הכלכלית. עם החזקות האלה ניתן למנות את חזקת 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 59

ההמשכיות הנוגעת לטיב העיסוק ולמקום התעסוקה של הנפגע את , 1

חזקת התלות של קטינים ובני זוג – אישה וגבר – באחר לצורכי קיום 2

, ופרנסה את חזקת גיל הכניסה לשוק העבודה ואת חזקת גיל 3

הפרישה מעבודה, את החזקות בדבר תוחלת החיים הרגילה ואת 4

החזקות העובדתיות בדבר רמת השכר ה . ‘רגילה’ חזקה זו האחרונה 5

מקרבת אותנו אל הסוגיה שלפנינו .” 6

7

.246 באותה פרשה, נבחנה שאלת אובדן ההתשכרות של קטין (התובעת שם נפגעה 8

5בהיותה בת חודשים בלבד , 64′ עמ; בין האותיות ג ). ד- בית המשפט העליון לאחר , 9

ניתוח מפורט של שיקולי מדיניות, הגיע למסקנה כי הבסיס לקביעת אובדן השכר 10

העתידי שלה יהיה על-פי השכר הממוצע במשק, גם תוך יישום עיקרון זה עם 11

הנתונים המיוחדים של אותה תובעת שם( בעמודים , 52בפיסקה , ): 12 65-66

13

“רים אבו חנא נפגעה בתאונת דרכים בהיותה תינוקת רכה. 14

במועד התאונה היה כל עתידה מונח לפניה בשלב , אין להניח. 15

כה מוקדם בחייו של אדם, הנחות בדבר עתידו כיווני , 16

התפתחותו או עיסוקיו. ודאי שאין להניח לרעתו הנחות 17

הסומכות כביכול על ‘הרקע הסוציואקונומי אין לסבור . שלו’ 18

כי בהיות המשיבה בת לעדה הנוצרית לא היה באפשרותה, 19

אלמלא התאונה, להגיע לרף השכר הממוצע במשק הנתונים . 20

המובאים על ידי המערערות כנימוק לסטות מהחזקה בדבר 21

השכר הממוצע במשק – עובדת היותה תינוקת ולא תינוק, 22

שייכותה למגזר הערבי, העובדה שבמשפחתה נוטות הנשים 23

שלא לעבוד לאחר נישואיהן, כמו גם הולדתה באזור מגורים 24

המאופיין בממוצע השתכרות נמוך – אינם רלוונטיים לצורך 25

חישוב הפיצוי בגין אבדן כושר השתכרותה בעתיד . 26

אשר על כן יש לתקן את בסיס החישוב ולזכות את רים אבו 27

חנא בפיצוי המבוסס על השכר הממוצע במשק אין להביא . 28

בחשבון במקרה זה את ‘הרקע הסוציואקונומי שלה ובכלל זה ‘ 29

את נתוני השכר הממוצע היום בכפרה .” 30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 60

בפרשת .247 אבו חנא, הועלתה האפשרות של סטייה מעקרון השכר הממוצע במשק גם , 1

, ביחס לקטין אך זאת רק כאשר מדובר בראיות חזקות בעלות עוצמה, אשר על פיהן 2

ניתן להסיק בהסתברות גבוהה כי אותו קטין יגיע לשכר הגבוה מן הממוצע במשק, 3

או הנמוך ממנו פיסקאות ( עמודים , 61-63 46-49 ). לפסק הדין 4

5

.248 גם במסגרת החריג האמור, נטיית בית המשפט העליון לסטייה מן השכר הממוצע 6

, במשק היא כי יש לנהוג כך רק במקרים נדירים ביותר ,במקרה. שלכאורה היה קרוב 7

לחריג שבפרשת אבו חנא, קבע בית המשפט העליון -יעמוד עלכי כנו הכלל של השכר 8

הממוצע במשק. כוונתי לפרשת אטינגר 9980/06א “ע( השנייה עיזבון המנוח מיכאל 9

ל”אטינגר ז ‘ נ עירית ירושלים , )2009 ( מפי המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, 10

שלדבריו הסכימו השופטת איילה פרוקצ’יה והשופט יורם דנצינגר). שם מדובר היה 11

, 12בילד בן שמת כאשר נפל לבור באחריות הנתבעים. בית המשפט העליון לא היה 12

מוכן להעניק לעזבונו פיצוי מעבר לשכר הממוצע במשק, על אף הנתונים על השכלת 13

.הוריו ואחיו 14

15

, ברם .249 יש לזכור כי גם בפרשת אבו חנא מציין , בית המשפט העליון, לעניין הסטייה 16

מעקרון השכר הממוצע במשק כי , “ככל שאדם מתבגר נצברים נתונים על לימודיו, 17

, כישוריו, תחביבו התמדתו בדרך מסוימת וכיוצא באלה. לאור הנתונים הללו עשוי , 18

להתפזר הערפל בדבר פוטנציאל השתכרותו העתידית של הקטין ממילא . 19

האפשרות לסטות מן ההנחה העובדתית מסתברת יותר, ככל שגילו של הקטין 20

מתקרב לעבר גיל תום הקטינות ותחילת תקופת העבודה, אלא שגם אז , ככלל, 21

אפשרות הסטייה נמוכה הי ” א שם( ). מול האות ב, 62′ עמ, סיפא46בפיסקה , 22

23

.250 התביעה בתיק זה הוגשה בשנת , ייתכן. 2003 שאם ניתן פס”ד באותה שנה כאשר , 24

התובע היה בן ל, להבדיל, בדומה( שנים 11 גילו של המנוח מיכאל אטינגר ז שהיה , ל” 25

, כי אז, ) במותו12בן בהעדר נתונים אחרים, לא מן הנמנע כי הפרק של אובדן 26

השתכרות בעתיד -על, פי ההלכות של אבו חנא אטינגר- ו היו מביאות , אותנו לתוצאה 27

האריתמטית הפשוטה של הכפלת אחוז הנכות בשכר הממוצע במשק . 28

29

, לא כן .251 כאשר אנו בשלהי שנת לאחר , 19.5הוא בן , 1992אוגוסט יליד , והתובע, 30 2011

סיום לימודי התיכון ועמידה ב, בחינת הבגרות הוא ו, בעיצומו של שירות לאומי . 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 61

, יתרה מזו .252 שני מומחים בתחום הרפואה התעסוקתית, הקדישו זמן, מחשבה וידע 1

, מקצועי כדי למסור לבית המשפט את הערכתם ביחס לסיכוייו של התובע הספציפי 2

, שבפניי באיזה סוגי עבודה יעבוד, מה היקף עבודתו ומהם סיכויי הצלחתו בע . בודתו 3

4

“גם ב, למעשה .253 כ הצדדים בסיכומיהם, נטשו כמעט כליל את העקרונות וההנחות 5

העומדות ביסוד פרשת אבו חנא, והם מסכימים כי בתיק זה, לאור גילו הנוכחי של 6

, התובע העדכון במצבו הרפואי, ונתוניו הלימודיים, הבסיס לקביעת אובדן 7

, ההשתכרות אינו השכר הממוצע במשק מוכפל באחוזי הנכות . הרפואית 8

9

.254 משסטינו מפרשת אבו חנא “ראו ב, כ שני הצדדים דרור להעלאת טענות, שלטעמי היו 10

מוגזמות בקיצוניותם, לשני הכיוונים, וזאת על אף שמדובר בעורכי דין ותיקים 11

, ומיומנים ששבילי דיני הנזיקין נהירים להם . 12

13

, כך .255 קשה לי להבין כיצד משרד עו , כ הנתבעים”ב, רונסוןד אה” מעלה על הכתב 14

בסיכומיו את הטענה כי תובע שלו %80 נכות רפואית (לשיטת הנתבעים : ראה; 15

, לעיל56פיסקה כאשר לבסוף קבעתי אחוז נכות של , %85.5 שהיא תוצאת הדיון של 16

הפרק הרביעי , ) לעיל191בפיסקה , אינו זכאי כלל לפיצוי בגין אובדן השתכרות 17

. בעתיד 18

19

.256 טול רק את נכות המוסכמת %10 של נכות אורטופדית , לו יצויר. כי תובע יצא משערי 20

, ם”בקו ביום סיום שירותו הצבאי, ונפגע בתאונת דרכים שבעקבותיה נקבעו לו נכות 21

אורתופדית של , %10 היעלה על הדעת כי יהיה בית-משפט אחד בארץ שלא יפסוק לו 22

פיצוי בגין אובדן השתכרות של כ %250,000 ₪ )10 – מאובדן ההשתכרות של השכר 23

הממוצע במשק, מוכפל בשנות עבודתו ! ?) 24

25

, הוא הדין .257 ולא פחות מכך, כאשר מדובר בנכות הנפשית. אימצתי לעיל ). 197פיסקה ( 26

את חוות דעתה של המומחית הפסיכיאטרית מטעם הנתבעים, שקבעה נכות של 27

) ג(34פי תקנה -על, %20 לתקנות המל המגד, ל” ירה נכות זו במילים אלה: “ישנם 28

סימנים אובייקטיביים וסובייקטיביים המגבילים באופן בולט את ההתאמה 29

הסוציאלית וכושר העבודה” 34תקנה ( צוטטה במלואה בפיסקה ; לעיל30 173

ההדגשות הוספו ). 31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 62

האם מצפים ב ,כי אדם, כ הנתבעים” שמומחה מטעמם קובע שיש סימנים המגבילים 1

באופן בולט את כושר עבודתו, לא יקבל כל פיצוי בגין ראש נזק זה ! ? 2

3

.258 , מאידך גיסא גם טיעוניו של ב , ד פוזנר”משרד עו, כ התובעים” מתעלם מן המציאות. 4

סיווגו של התובע כאדם עם מוגבלות בעוצמה כזאת ששכרו למשרה מלאה הוא 5

, לחודש ₪ 2,000 ולאור עמדת המומחה התעסוקתי מטעמו של התובע ילו הוא כא, 6

יכול לעבוד רק חצי משרה, הכנסתו הצפויה תהיה ולכן אובדן , לחודש ₪ 7 1,000

הכנסתו הוא (לחודש ₪ 7,700 ההפרש בין שכר הממוצע במשק לבין הכנסתו 8

, היא טענה, )הצפויה שקשה להולמה, ואין לה כל זיקה לנתוני תיק זה . 9

10

“חבל שב .259 כ שני הצדדים, שביחס לטיעונים המרכזיים, וביחס לכל ניהול התיק נהגו , 11

באופן מקצועי ומכובד , בחרו, דווקא בראש נזק זה של אובדן ההכנסות העתידיות, 12

לנקוט ,כל צד בעמדה קיצונית, שאינה מאפשרת לא רק שלא לאמץ אותה אלא , 13

מחייבים הם דיון ראשוני על-ידי בית המשפט . 14

15

” הפשרה”גם דרך , ממילא .260 של חציית הסכום שבין תביעת התובע , )₪ מיליון 16 )2.2

לבין הצעת הנתבעים ) 0( אינה בגדר פשרה, אלא משולה לאותם “דייני דחצצתא , ” 17

אשר , י”כלשון רש מסכת בבא בתרא : “מסביר, ב’ עמ, דף קלג, שאין , דייני פשרה 18

בקיאים בדין וחוצצים מחצה לזה ומחצה לזה כדין , ממון המוטל בספק” . 19

20

, לטעמי .261 יש לבדוק את הנסיבות המיוחדות של תיק זה, ביחס לפוטנציאל ההכנסה של 21

התובע לולי היו לו אותם מומים רפואיים ומגבלות, כפי שפורטו לעיל, לעומת יכולתו 22

האמיתית להשתכר בעבודה שבה הוא חפץ . 23

24

.262 לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חוות דעת ש- ני המומחים התעסוקתיים, 25

והתרשמתי מן התובע אישית, אני קובע כי לצורך אובדן ההכנסה, מדובר באדם 26

שיהיה עורך דין . 27

28

.263 לכך יש מספר השלכות “. הכרונולוגי”פי הסדר -על, שאדון בהם, 29

30

, תחילה .264 יש להתייחס לתקופת ההכשרה (לימודים והתמחות). לצורך עניין זה אני , 31

, מניח כי מדובר על שנת לימודים של הכנה לצורך שיפור בגרות ובחינות 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 63

פסיכומטריות, שיאפשרו את כניסתו לפקולטה למשפטים 4; שנות לימוד יש ( 1

מקומות שהלימודים הינם , שנים3.5 אך בהתחשב במגבלות שתוארו ר “ידי ד- על 2

, משה שאינני מאמץ את כולם, בחרתי תקופה זו ; ) שנת התמחות . 3

4

, מבחינה זו .265 יוכל התובע להתחיל ולהשתכר כעו”ד רק בהיותו בן .27 מכאן משמע כי 5

6באותם שנים הוא זכאי למלוא הפסד ההשתכרות -על, פי השכר הממוצע במשק . 6

7

.266 שנות עבודתו הינם -על (67ועד גיל , ל”כנ, 27מגיל , שנה40 פי החוק במדינת ישראל 8

גיל הפרישה הוא , 67 וכל עוד לא הוכח ספציפית שמדובר בעו , ד עצמאי” העובד שנים 9

, רבות וייתכן והיה ממשיך לאחר גיל זה , ד עצמאי”כעו, לא הבאתי נתון זה בחשבון . ) 10

11

.267 מקובלת עליי טענתו החילופית של ב , כ התובעים” אם כי בחלקה כי , יהיה זה לא 12

צודק לטעון שהתובע ” כעו, ד במשרה חלקית או במגבלות הספציפיות של התובע, 13

“ירוויח כעו ד את השכר הממוצע במשק : ובלשונם. “ניסיון לומר שלולי מומו היה 14

מרוויח ]התובע[ שכר ממוצע, אך שכאשר בודקים את שכרו ומומו יוצאים מתוך 15

הנחה שהיה מרוויח יותר, לוקה בטיעון ‘, רקסיק’ שאין לאפשר אותו” 16′ עמ( 16

לסיכומי התובעים ). 17

18

“ב .268 כ התובעים מסר נתונים לפיהם הכנסות בעלי מקצועות אקדמאיים הם פי 19 1.6

מהשכר הממוצע במשק “ב. כ הנתבעים לא חלק על נתונים אלה, שצורפו לסיכומים 20

, כ התובעים”של ב מהפרסומים הרשמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 21

“צודקים ב כ התובעים כי נתונים אלה הינם בגדר ידיעה שיפוטית כפי שפסק , 22

לאחרונה עמיתי השופט יוסף שפירא בת קן אליעזר 9131/07. א. ‘ נ הכשרת הישוב 23

חברה לביטוח בע מ” : 16בפיסקה , )2011 ( “פרסומים רשמיים של רשויות המדינה 24

אינם נופלים במשקלם מדוחות הלשכה המרכזית לסטטיסטי , קה והינם בתחומיה 25

של הידיעה השיפוטית”. 26

27

.269 אם המסקנה, המקובלת גם על הנתבעים, כי התובע ירוויח את השכר הממוצע 28

, לחודש ₪ 8,190, במשק כי אז אובדן ההשתכרות של התובע, הוא אותו הפרש 29 )0.6

של שכר הממוצע במשק ( ₪ 4,915: דהיינו, ) אני סבור כי הבסיס לתחשיב צריך 30

להיות השכר הממוצע במשק היום , ₪8,801שהוא , ומסכום זה ההפסד של אותו , 31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 64

0.6 של השכר הממוצע במשק, המשקף את הכנסת עורך הדין או האקדמאי עומד על , 1

2 של סך5,280₪ .(

3

.270 אפשרות אחרת להתבונן בסיטואציה היא זו , התובע: ללא מומו היה יכול להיות 4

“עו ד פרטי העובד בלחץ של משפטים חשובים או בלחץ של התקדמות במשרד עו ד ” 5

פרטי כדי לעלות מדרגת שכיר, לדרגת שותף זוטר, ואולי שותף בכיר, וכל זאת נמנע 6

. ממנו 7

8

, אני סבור .271 כי התובע אכן לא יוכל לעבוד בסוגי עבודות עליהן הצביעו המומחים, 9

:כגון עיסוק בחומרים רעילים או סחיבת משאות , אך; לנושאים אלה משקל נמוך, 10

ביחס לכוונותיו האמיתיות של התובע להיות עו . ד” 11

12

.272 אינני מקבל את דברי ד ,ר משה” כאילו התובע יכול לעבוד רק חצי משרה . 13

מאידך גיסא, עם כל הכבוד לדברי פרופ , לרמן’ עדיין יש מגבלות לתובע גם כאשר , 14

יוכל לעבוד כעו , ד” וזאת מבחינת שעות עבודה מ , וגברות זמינות לעבודה באופן רצוף 15

בגלל הצורך בצנתור, כל מספר שעות . וכדומה, 16

17

, אין בידינו .273 אפשרות לכמת באופן מדויק את אותו הפסד, אך הוא קרוב לאותם 18

“שהם , לחודש ₪ 5,280 ההפסד הנזיקי , של התובע” לעומת אדם אחר בגילו ובסוגו, 19

שיוכל להיות עו , ד” ללא המגבלות האמור . ות 20

21

.274 אני ער לכך כי אין באמתחתי פתרון מתמטי מדויק, אולם דרך החשיבה שהצגתי 22

, לעיל יכולה לתת פתרון נכון , אף צודק, ולדעתי, מתאים, בנסיבות תיק זה . 23

24

.275 , בהקשר זה מאחר ואני סבור כי התובע ירוויח מעל %93 מהשכר הממוצע במשק, 25

הוא לא יהיה זכאי לקצבאות המל”ל בגין הנכות , 27החל מגיל , אך יהיה זכאי 26

לאותה “קצבת עידוד” 222פי סעיף – על ג לחוק הביטוח לאומי, כפי שנכלל בתיקון 27

, 109′ מס ולכן יהיה זכאי רק ל%40 מקצבת הנכות המלא . ה מאחר וקצבת הנכות 28

-פי חוות-על, המלאה דעת האקטואר גד שפירא מיום לחודש ₪ 2,499הינה , 29 7.7.11

, ) ₪2,500מעוגל ( יש לנכות רק את קצבת העידוד . לחודש ₪ 1,000 -שהיא כ , 30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 65

, לפיכך .276 אובדן ההכנסה בשיעור של , , ₪5,280 בניכוי קצבת המל”ל של קצבת העידוד 1

27מגיל , שנה40למשך , לחודש ₪ 4,280מוד על תע, ₪1,000בסך של התובע לגיל 2 67

. של התובע בסכום זה כללתי גם את ההפרשות לפנסיה . לכאן ולכאן, 3

4

הכרעה 5.ה 5

6

7 )2019-2013( הלימודים תקופת ה.1.5

8

.277 בגין התקופה של 6 השנים מגיל , 27 ועד גיל 21 ישלמו הנתבעים לתובע עבור אובדן 9

השתכרות סך של השכר הממוצע במשק , ) ₪8,801( בניכוי קיצבאות המל ל בסך ” 10

11 2,500₪ ,דהיינו :6,301₪ .

12

.278 סכום זה מהוון לתקופה החל מיום ועד ליום , 1.9.2013 שנים 6: דהיינו, 13 1.9.2019

מקדם היוון ( ) היוון כפול, 0.95-מוכפל ב, 65.8 עומד על סך של לתקופה ( ₪ 14 393,875

שבה היה צריך התובע להיות בשירות צבאי, אתייחס בנפרד , להלן1.פרק ז: ראה; 15

בפיסקאות , 335-343 כאשר המסקנה היא בפיסקה האחרונה ). 16

17

2.5.ה תקופת העבודה כעו )2059-2019(ד ” 18

19

.279 בגין תקופת 40 השנה של עבודתו כעו , ד” אובדן הכנסתו, שהוערך בסך , ₪20 5,280

בניכוי קיצבאות המל , ₪1,000בסך , )שכר עידוד(ל ” עומד על סך של ₪ 21 4,280

. לחודש 22

23

.280 סכום זה מהוון , בהיוון כפול, לתקופה החל מיום 1.9.2019 : דהיינו, 1.9.2059 ועד 24

מקדם היוון בהיוון כפו, 279.3 הוא סך של , 0.78ל של . ₪25 932,415

26

.ו נזקי העבר 27

28

כללי1.ו 29

30

.281 בתיק זה הוגשו תצהירים של התובעים, ולגבי חלק מהוצאות העבר גם צורפו 31

מסמכים ותיעוד אחר, התומך בהוצאות . 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 66

.282 לגבי חלק מן ההוצאות של העבר, לא צורפו קבלות ואף לא תיעוד מתאים אחר . 1

2

.283 מטבע הדברים כ התובעים”ב, , מבקשים בסיכומיהם, כי מלוא תביעותיהם 3

ודרישותיהם ביחס לנזקי העבר , יפוצו– גם אם אין קבלות מתאימות הם . 4

, בין היתר, מתבססים על ניסיון החיים, וכן על כך שביחס לרובם של הפריטים לא 5

נחקרו התובעים בחקירה נגדית , כ התובעים”כלשון ב, ואז, , ממילא” יש לקבל את 6

הדברים ככתבם, הן כהסכמה משתמעת, והן מאחר שלא ניתנה להם הזדמנות להגן 7

” על תצהירם 18′ עמ, 9סעיף ( לסיכומי התובעים ). 8

.284 מאידך גיסא , כ הנתבעים”ב, בסיכומיהם שלהם, מבקשים שלא לפצות כלל את 9

התובעים על נזקים שלא הוכחו, בתיעוד מתאים . 10

ביחס לחלק מן הפרי , טים מציעים הנתבעים סכומים גלובאליים לדעתם של , אשר, 11

, כ הנתבעים”ב משקפים את נסיבות המקרה, והם מהווים תשלום מאוזן וסביר, 12

ביחס לאותו פריט , כ הנתבעים”סבורים ב, ולכן, כי בית המשפט יאמץ , בפסק דינו, 13

את סיכומיהם, ויעדיף הצעה זו שלהם, על פני דרישת התובעים . 14

15

.285 בפרק זה של פסק הדין, אדון בכל פריט , ואפסוק בו, בתמצית, ללא נימוקים 16

, וזאת, מפורטים בהתייחסות לטיעונים הספציפיים של הצדדים אך גם , באותו פריט, 17

, בין היתר, בהתחשב במקובל בתיקים מעין אלה . 18

19

חיתולים2.ו 20

21

, כ התובעים”ב .286 בהתבסס על תצהירי ההורים, ביחס למספר החיתולים ולעלותם, 22

להם נזקק התובע מיום לידתו ועד לניתוח בשנת , 2008 מגיעים למסקנה על פי , 23

תחשיב מדויק, כי הסכום המגיע בגין פריט זה הוא 18′ עמ, 9סעיף ( ₪ 24 249,223

לסיכומי התובעים 1′ וכן עמ, לנספח החישובים שצורף לסיכומי התובעים –להלן ; 25

“). הנספח” 26

27

“ב .287 כ הנתבעים ס , בורים כי מדובר בסכומים מופרזים, ללא כל חוות דעת וללא כל 28

ראיות קונקרטיות , כ הנתבעים”לדברי ב. פסקתי בתיק דומה פלוני 3198/01. א.ת( ‘ נ 29

עירית ירושלים ,כשלטענתם, ) מצבו של התובע היה שם חמור יותר מזה של התובע 30

. לחודש ₪ 700סך של , דידן 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 67

הנתבעים הציעו 16-17′ מע, 68סעיף ( לסיכומי הנתבעים) סך גלובלי של , ₪1 15,000

הן בגין הטיפולים והן בגין הכביסה המוגברת (עליה אדון בתת הפרק הבא ). 3.ו, 2

3

“מציינים ב, בתשובתם .288 כ התובעים כי הם עמדו בדרישות הראייתיות, לאחר שפרטו 4

את הכמויות והעלויות של החיתולים. לטענתם של התובעים אין בס, יס להשוואה 5

; ל” הנ3198/01. א.לת ומכל מקום , ללא ריבית, לחודש ₪ 700, מגיע לסך של 6

7 .( המשיבים לתשובת 150,000 ₪ )עמ ‘2

8

.289 במחלוקת זו, אני מקבל את עמדת התובעים, ככתבה וכלשונה, ואני קובע כי נזקם 9

של התובעים, בגין החיתולים, עומד על סך של ₪10 . 250,000

11

, כביסה3.ו ובלאי מואץ של בגדים 12

13

, בפריט זה .290 התביעה הינה לסך של , ₪211,644 וזאת לאור הנימוק הבא: בשל ” 14

דליפת השתן, היה צורך בכביסות מוגברות של בגדים, מצעים ומגבות של , ]התובע[ 15

2עד מכונות בכל יום. כמו כן נגרם בלאי מואץ לבגדים, למצעים ולמגבות שעברו , 16

כביסות תכופות מהר ” גיל , 18′ עמ, 9סעיף ( לסיכומי התובעים ). 17

18

.291 גם על כך חולקים ב , כ הנתבעים” ועל פי פסק הדין שניתן על 3198/01. א.ידי בת- 19

, ל”הנ הם מבקשים כי הסכום יעמוד על , ₪15,000 כולל החיתולים לסיכומי 17′ עמ( 20

287פיסקה : ראה גם; הנתבעים ). סיפא לעיל 21

22

, כ התובעים”ב .292 מסביר כי במקרה שלפנינו, לפני הניתוח של שנת , 2008 שעבר התובע 23

, ב”בארה היה זקוק התובע למכונת כביסה נוספת כל יום, שכן התובע היה פעיל והיה 24

בקשר עם בני אדם וגם הצנתורים שצנתר, תרמו לכביסה, בעוד שאותו פלוני בת . א. 25

, 3198/01 רותק לביתו ולחיתוליו , 2′ עמ, 8סעיף ( לסיכומי התשובה של התובעים ). 26

27

, בעניין זה .293 לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ובניכוי הצורך בכביסה אני , “רגילה” 28

מעמיד את ההוצאה בגין פריט זה של כביסה ובלאי מועט של בגדים על סך של 29

30 . 110,000₪

31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 68

4.ו הוצאות נסיעה ואש ל” 1

2

.294 אין חולק כי ההורים ביצעו נסיעות רבות מביתם ש , בשפלה, …ביישוב לבית החולים 3

שערי צדק בירושלים, הן כאשר נסעו עם התובע לטיפול או לבדיקה, ובין כאשר נסעו 4

לבקרו בבית החולים, כשהיה מאושפז. בגין הוצאות נסיעה אלה חישוב , כולל החניה, 5

התובעים עומד על סך של 18-19′ עמ( ₪ 221,933 לסיכומי התובעים ). 6

7

.295 , בנוסף לכך לטענת התובעים, כאשר התובע התעייף מהר, ובגלל שלעיתים נזקק 8

לצנתור באמצע הדרך, בגלל לחץ בכליות, הוריו הסיעו אותו למקומות אחרים שהיה 9

הולך אליהם ברגל , כאן. תובעים הם תשלום גלובלי של לסיכומי 19′ עמ( ₪ 10 50,000

). התובעים 11

12

.296 טענה נוספת , זהבהקשר , היא כי בכל ביקור בבית החולים נגרמו הוצאות אש ל ” 13

: ובהן, מוגברות הצורך בקניית אוכל מוכן, השכרת טלביזיה או טלפון פי -על. 14

החישוב בנספח, סכום זה הינו . ₪15 62,904

16

.297 הנתבעים לא התייחסו במפורט בסיכומיהם לטענות אלה, אך התייחסו לכל כלל 17

ההוצאות הקשורות לנסיעה ג, ם בפריטים אחרים, בסך כולל של , 71סעיף ( ₪ 18 50,000

17′ עמ לסיכומי הנתבעים ). 19

20

.298 לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נראה לי כי הסכום המתאים של הוצאות 21

, התובעים בראש פרק זה + נסיעות : הוא, חניה לבית חולים שערי צדק – 22

; ₪180,000 הוצאות נסיעה נוספות , ₪10,000 –ל מוגברות “צאות אשהו; ₪23 ,10,000

24 . 200,000₪ הכל ובסך

25

5.ו הוצאות התובעים בעת הניתוח בחו ל” 26

27

.299 לטענת התובעים 19′ עמ( לסיכומי התובעים , ) נגרמו להם הוצאות בחו : כולל, ל” 28

כרטיסי הטיסה, בחודש מרץ , 2009 ובקיץ 2008בקיץ , 2008 כאשר סכום זה כולל , 29

ריבית והצמדה על פי , החישובים שבעמ 3- ו2′ לנספחים של סיכומי התובעים עומד , 30

על סך של . ₪31 131,480

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 69

.300 ככל שמדובר בהוצאות הטיסה בקיץ , 2010 מאשרים התובעים כי הוצאות אלה כוסו 1

-על ידי הנתבעים, ולכן אין לפסוק לתובעים פיצוי עבור הוצאות נסיעה זו אך , 2

, במקביל ברור שאין להפחית את הסכום שהתקבל מהנתבעים מהסכום שייפסק ‘ עמ( 3

19 לסיכומי התובעים ). 4

5

“ב .301 כ הנתבעים סבור כי אין מקום לחייב את הנתבעים בתשלום כלשהו על אותן 6

הוצאות טיסה, שכן הם קיבלו החזר מחברת דקלה ע ס של ” וכי ביחס , ₪7 340,000

לעתיד יש הסכמה כי חברת דקלה תממן לתובע את הנסיעות לחו ל לצו” רך ביקורת 8

. רפואית לטענת הנתבעים, מאחר והוצאות הטיסה מומנו על לא נגרמו , ידי דקלה- 9

לתובעים הוצאות בגין רכיב זה , ולכן, התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין רכיב זה 10

17′ עמ, 69סעיף ( לסיכומי הנתבעים ). 11

12

כ התובעים”ב .302 , מדגישים בתשובתם, כי עדיין זכאים התובעים לפיצויים עבור 13

ההוצאות שהוציאו, שכן המדובר בסכום שמתקבל עקב ביטוח שלא הובא בחשבון, 14

86לפי סעיף לפקודת הנזיקין 25-26′ עמ( לסיכומי התובעים לסיכומי 2-3′ עמ; 15

התשובה של התובעים ). 16

17

, אני סבור .303 כי ביחס לעתיד – אין צורך בהידיינות, לאור הצהרת ב”כ הנתבעים כי 18

דקלה תישא בנטל העתידי . 19

20

.304 , אשר לעבר הסכום ששילמה דקלה ₪ 450,000בסך , ינוכה מהתשלומים שמגיעים 21

. לתובעים לא כן לעניין הסכומים שהוציאו התובעים מכיסם, מעבר למימון של 22

זכאים ה, ולכן, דקלה תובעים לסך של ₪23 . 131,480

24

6.ו שיעורים פרטיים 25

26

.305 דרישות התובע לעניין זה הוא לתשלום ₪ 54,141 עבור הוצאותיו שלו למורים 27

, פרטיים מאחר והתובע הפסיד לימודים בכיתה א וגם בכיתות נוספות לאורך 28

, הלימודים וסכום נוסף של , ₪83,777 עבור מורים פרטיים לילדים האחרים 19′ עמ( 29

לסיכומי התובעים ). 30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 70

.306 לטענת הנתבעים, לא הובאו קבלות בגין עלות השיעורים הפרטיים, על אף שבית 1

הספר שדרכו הועברו השיעורים הפרטיים פעיל עד היום , כמו כן. לא הובא בחשבון 2

שכאשר היה התובע בבית ספר יסודי בכיתות ג עד ו, קיבל התובע סיוע במשרד 3

, ₪1,500בשווי , החינוך כאשר העלות הייתה של משרד החינוך , לכן. עמדת הנתבעים 4

היא שלא לפסוק פיצויים בגין רכיב זה , ולחילופין; לפצות את התובעים בסך 5

גלובאלי של 17-18′ עמ( ₪ 10,000 לסיכומי הנתבעים ). 6

7

.307 בתשובת התובעים לסיכומי הנתבעים, בעניין העדר הקבלות : נאמר, טענה זו ” 8

שוברה בצ . ידה כשם שהתובעים יכלו לקבל העתק הקבלות, כך גם הנתבעים ברור . 9

גם שהכספים שהוצאו הם מעבר לסיוע ממשרד החינוך” לסיכומי 2′ עמ, 9סעיף ( 10

התשובה מטעם התובעים ). 11

12

.308 מאחר ועדיין הכלל שנקבע על ידי חז ל ” “המוציא מחברו עליו הראיה” , תלמוד בבלי ( 13

מסכת בבא קמא ; ב’עמ, דף מו, לאחרונה התייחסתי לכלל זה בפסק דיני בת . א. 14

8002/06 אפרים שירקובסקי בן יהושע “עו’ נ ד עודד הכהן מחייב גם , )91בפיסקה , 15

במשפט הישראלי, לא מקובלת עלי טענת עו”ד פוזנר ופלדמן כ הנתבעים “לפיה על ב, 16

היה למצוא את הקבלות הנטענות בדבר השיעורים הפרטיים זו חובת , שכן; 17

, תובעיםה והם לא עמדו בה . 18

19

.309 לאחר ששקלתי טענות הצדדים בעניין השיעורים הפרטיים, ולאחר שמסתבר כי אכן 20

היו שיעורים פרטיים, אך לא הובאו קבלות, נראה לי כי יש מקום להכיר בפריט זה, 21

בשיעורים הפרטיים של התובע לבדו, ולא של אחיו, בסכום גלובלי כולל של 22

30,000₪ 23

.

24

 

עזרה בשכר7.ו 25

26

 

.310 לטענת התובעים, היה צורך להעסיק עוזרת בית, בהיקף משמעותי כדי , בין היתר, 27

לבצע את פעולות הכביסה של התובע , כ התובעים”לדברי ב. ללא הבעיה הבריאותית 28

, של התובע לא היו שוכרים הוריו עוזרת כלל , בכל מקרה. וללא קשר לא בדן ו 29

ההכנסה של ההורים הבקשה ה, יא כי התשלום לעוזרת בית, על פי מפתח של 30

₪ 24,000 בשנים הראשונות, ולאחר מכן הפחתה מדורגת, סך כולל של ₪ 31 238,000

19′ עמ( לסיכומי התובעים, וכן התחשיב בעמ ). לנספח32 ‘3-4

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 71

“ב .311 כ הנתבעים טוענים כי עוזרת הבית הועסקה ללא קשר לתובע ולמצבו שכן אמו , 1

של התובע העידה שהעוזרת עובדת אצלם 20 שנה לסירוגין, ובתקופות שלא עבדה 2

כאשר הייתה בחופש, לא הייתה להם עוזרת , כ הנתבעים”הצעת ב. בהתחשב בכך 3

שהתובע עצמאי ותפקד כבני גילו, ולא זקוק לעזרה בביצוע פעולות יומיומית למעט , 4

, הצנתור היא לתשלום גלובלי של סעיפים (לעבר ₪ 100,000 לסיכומי 18′ בעמ, 5 75-77

).הנתבעים 6

7

.312 לאחר ששקלתי טענות הצדדים, נראית לי עמדת הנתבעים, ואני מאמץ אותה ומעמיד 8

את ההוצאה בגין עוזרת בית בסך של ₪9 . 100,000

10

8.ו שתייה מרובה 11

12

, התובעים .313 בהתבססם על תצהיר ההורים ועל רמז כללי בחוות דעתו של ד , ר לרמן” 13

בדבר הצורך ב”משטר מים חיובי , ” מבקשים כי התובע יפוצה בסך של , ₪14 41,984

: וכיום, קודם שוקו, ליום ₪ 8על בסיס , בגין שתייה מים מינראליים מאלט , 15

19′ עמ(וספרייט לסיכומי התובעים, והתחשיב בעמ ). נספח ל16 ‘4

17

.314 הנתבעים חולקים על הצורך בשתייה מרובה. הם מציינים כי דווקא ד , ר שביל” 18

המומחה מטעם בית המשפט, אמר כי לתובע אין צורך בשתייה מוגברת ר “דברי ד. 19

לרמן הוצאו מהקשרם ואינם משמשים בסיס לחיוב כלשהו סעיפים ( 18′ עמ, 20 78-79

לסיכומי הנתבעים ). 21

22

, בעניין זה .315 מקובלת עלי גישת הנתבעים איןכי , ואני מחליט, התובע זכאי לפיצוי 23

, כלשהו בגין פריט זה של “שתייה מרובה “. 24

25

9.ו טיפולים נפשיים ואלטרנטיביים לתובע 26

27

” ב .316 כ התובעים כלל , במסגרת זו, טיפולים שונים , יוגה: כמו, החל משנת , 28 2002

שנועדו לעזור לתובע “לחזק את הביטחון העצמי ולהפחית חרדות, בהתחלה בהיקף 29

אינטנסיבי ואח”כ ההיקף ירד”. טיפולים אלה, היו עד שנת טופל , ומשנה זו; 30 2007

אצל הפסיכולוג ד”ר גרי דיימונד . 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 72

.317 על פי חישובי ב כ התובעים” , 1 התשלום עבור הטיפולים האלטרנטיביים הוא

והתשלו, ₪64,000-כ ם עבור הטיפולים הפסיכולוגיים הינו כ , וביחד, ₪2 -70,000

הסכום הכולל הינו סך של , ₪134,521 כאשר הטיפולים של שנת 2011 , לא נכללו 3

מאחר ששולמו על ידי חברת הביטוח 20′ עמ( לסיכומי התובעים ועמ ). לנספחים4 ‘4

5

“ב .318 כ הנתבעים טוענים, כי אין מקום לפיצוי עבור טיפולי היוגה לחיזוק הביטחון של 6

, התובע הן בשל העדר הקבלות והן בשל האפשרות לקבל טיפול זה במסגרת סל 7

, ובמיוחד, הבריאות כאשר לא הוכח שיש צורך בטיפולים אלו סעיפים ( ‘ עמ, 8 80-81

9 .( הנתבעים לסיכומי 18-19

10

.319 ככל שמדובר בטיפולים הנפשיים שעבר התובע אצל ד , ר גרי” מוצע סך כולל של 11

, ₪20,000 שממנו יופחת סכום ששילמו הנתבעים בגין עלות הטיפולים בשנת 12 2011

19′ עמ, 82סעיף ( לסיכומי הנתבעים ). 13

14

.320 לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מחלק את התייחסותי לשני סוגי הטיפולים 15

, בנפרד כאשר לכל אחד יש גם נימוק שונה, וגם דרך חישוב שונה . 16

17

.321 ככל שמדובר בטיפולים האלטרנטיביים בתחום היוגה, האסמכתא שמוזכרת 18

בסיכומי הנתבעים 10542/96. א.ת( יערית שלוסברג ‘ נ כלל חברה לביטוח בע מ” 19

(שניתן על ידי כב השופט גריל’ , מבית המשפט המחוזי בחיפה אינה , )2003בשנת , 20

, רלבנטית שכן באותה פרשה היוגה היה חלק ממסאז , רפואי’ בתחום הפיזיותרפיה 21

(סעיף מב של פסק הדין , ואילו כאן; ) מדובר בטיפולי יוגה, במסגרת הטיפול הנפשי . 22

23

, אולם .322 בהעדר קבלות מפורטות, והכללת הוצאות , כמו מלווה, לאותם טיפולים, 24

הסכומים שנתבעו הם מופרזים . 25

, לכן אני מעמיד את כלל העלות של הטיפול האלטרנטיבי, בסכום כולל של ₪26 . 25,000

27

.323 ביחס לטיפול הפסיכולוגי, עמדתי היא כי דווקא הנתבעים היו צריכים לאשר את 28

הסכומים שביקשו התובעים , וזאת, לאור עמדת המומחית מטעמם כי התובע זקוק 29

לטיפולים נפשיים פיסקאות (כזכור , ובעניין זה, , ) לעיל183-187 קבלתי את עמדת 30

הנתבעים וקבעתי %20 נכות נפשית כפי , %40 ולא( שהמליצה המומחית של 31

).התובעים 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 73

, לפיכך בעניין זה אני מאמץ את דברי התובעים, וקובע כי הטיפולים הפסיכולוגיים 1

יעמדו על סך של ₪2 . 70,582

3

10.ו הוצאות מימון 4

5

.324 לטענת התובעים ) 2-3תובעים (ההורים , נקלעו למצוקה כלכלית, עקב הנכות של 6

, לכן. התובע נאלצו הם לקחת הלוואות, ולממש נכסים במחירים נמוכים כ “ב. 7

התובעים ערים לכך כי “את רובם של הנזקים לא ניתן להוכיח, אך מיעוטם פורטו 8

“בתצהירים 20′ עמ( לסיכומי התובעים ). 9

10

, כ התובעים”לדברי ב .325 הפסידו התובעים כספים בשל הלוואות שנטלו מהבנקים בסך , 11

; ח” מיליון ש1.5 תשלומי מס שבח עבור מכירת קרקע, שאחרת היו מוכרים כבנויה, 12

ללא חיוב מס; תשלומי שכר טרחה, במסגרת הליכי הוצאה לפועל, עת נאלצו למכור 13

; את ביתם הפסד השקעות נושאות פרי וקופות וקרנות שעמ בסכומים , דו לרשותם 14

של מאות אלפי . ₪ התובעים מבקשים פיצוי גלובלי בסך של שם( ₪ 15 .( 250,000

16

.326 הנתבעים חולקים על כך מכל וכל, בהעדר ראיות . 17

יתרה מזאת , כ הנתבעים”לטענת ב, לא הוכח קשר סיבתי בין הצורך במימוש 18

הנכסים לבין מצבו של התובע , במיוחד, כאשר אביו של התובע העיד כי ההסתבכות 19

הכלכלית נבעה מניהול כושל של המסעדה , מכאן; שאין בסיס משפטי ” לגלגל” 20

הפסדים אלה על שכמם של הנתבעים, האחראים לנזקו של התובע בלבד . 21

22

.327 על אף שיש סימפטיה ראשונית לתובע, לא אוכל להכיר בראש נזק זה , ולא כל שכן, 23

בסכום הנתבע .₪רבע מיליון , 24

25

, ראהנ .328 לעניות דעתי, כי אם הייתה מוגשת תביעה לבית משפט השלום על סך רבע 26

, ₪מיליון כאשר העילה היחידה היא אותן הוצאות מימון, והראיות היו כה דלות, 27

שלמעשה הם אישור על פדיון קופת מנהלים (נספח כט לתצהיר של התובעים מכתב , ) 28

עורך הדין של הבנק על חובות (נספח ל לתצהיר הנ , )ל” והסכמה בתיק ההוצל פ לפיה ” 29

יש לשלם שכ “ד לב”ט עו” כ הבנק בסך ( ₪ 50,000 נספח לא לתצהיר האמור , ) 30

בנסיבות אלה, הייתה התביעה נדחית (גם אם התביעה מנוסחת בלשון תצהיר של 31

). ההורים 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 74

כך יש לנהוג, גם אם פריט זה נמצא בתוך תיק, שבו מוצדק לפצות את התובע על , 1

נזקים אמיתיים . מוכחים 2

3

, לפיכך .329 אני מקבל את עמדת הנתבעים ודוחה, את התביעה ביחס לפריט זה של 4

הוצאות המימון . 5

6

11.ו עזרת יתר בני המשפחה 7

8

, בפריט זה .330 דרישת התובעים היא כי בנוסף לפיצוי להורים, יוכר ראש הנזק של פיצוי 9

לבני המשפחה האחרים , האחיות, האחים, הסבים והסבתות שעזרו לתובע לצנתר 10

, דרך הפין16עד גיל (את עצמו ולאחר הניתוח , 2008משנת , עוזרים לו להדביק את 11

הצנתר בלילה בזוית, כדי שהוא לא ייסתם , כמו כן). נטען כי האחים היו נוסעים עם 12

האמא בלילות לבית החולים, כדי לחזור עם האבא, כדי שהאמא לא תיסע לבד אחרי 13

. יום עבודה 14

הפיצוי בראש נזק זה הועמד על סך גלובלי של לסיכומי 23′ עמ( ₪ 15 500,000

). התובעים 16

17

.331 הנתבעים סבורים סעיפים ( 19′ עמ, 86-87 לסיכומי הנתבעים , ) כי לא הובאו ראיות 18

או תצהירים של בני משפחה שיתמכו בטענות הללו כי סייעו לתובע בהיקף כזה, 19

החורג מן המקובל בתוך המשפחה ובכל מקרה, פיצוי זה כבר מגולם ברכיב של 20

, “עזרה בשכר” שכבר נדון לעיל . 21

22

, 7.בפרק ו .332 דנתי בסוגיית סך של , לבסוף, ופסקתי, “עזרה בשכר” עבור ₪ 23 100,000

). לעיל312פיסקה : ראה(עוזרת בית 24

25

.333 ככל שמדובר בעזרה של אחים אחיות, סבים וסבתות, גם אם לא הובאו ראיות 26

, חותכות ולא הוטרחו אותם קרובים להעיד, נחה דעתי כי, על פי אופי המשפחה, 27

היה סיוע כזה, אם כי בהיקף מצומצם בהרבה מהסכום שנתבע . 28

29

, לפיכך .334 בהעדר ראיות מוצקות, אך בהתחשב בהסתברות המספקת במשפטים 30

, אזרחיים כי הייתה עזרת מה של יתר בני המשפחה, אני מעמיד את הפיצוי בפריט זה 31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 75

בעשירית מהסכום שביקשו ב כ התובעים” , ואני פוסק בגין עזרה של יתר בני 1

סך של , המשפחה ₪2 . 50,000

3

. ז נזיקים עתידיים 4

5

אובדן 1.ז הנאות שירות צבאי 6

7

“ב .335 כ התובעים טוענים 23′ עמ, 11סעיף ( לסיכומיהם) כי מאחר והתובע לא גויס 8

, ל”לצה הוא זכאי לפיצוי בשיעור של %70 מן השכר הממוצע במשק למשך תקופה זו, 9

כפי שהדבר נפסק לפני כ נעים 357/80א “בע, 1982בשנת , שנה30- ברדה’ נ ) 3(ד לו”פ, 10

11 762 ,בעמ ‘788(.

12

.336 החישוב של פריט זה נערך בנספח שם, 19הערה , 8′ עמ( , ) על בסיס השכר הממוצע 13

14 במשק ,8,698₪ ,ב מוכפל-70% ,דהיינו :6,088 ₪ לחודש . למשך3 שנים )36

, )חודשים הסכום הוא שכן , ₪219,168 “מדובר במכפלה פשוטה, הנחנו שהריבית 15

וההצמדה לעבר וההיוון לעתיד יתקזז או יישאר ” פער זניח ‘ סיפא של עמ, 19הערה ( 16

8 לנספח לסיכומי התובעים ). 17

18

.337 הנתבעים טוענים, כי מאחר והתובע הוא מתנדב במסגרת השירות הלאומי, הוא ” 19

יהיה זכאי לפחות לחלק מהטבות של יוצא צבא” לסיכומי 19′ עמ, רישא88סעיף ( 20

).הנתבעים 21

22

, ברם .338 על כך עונים ב 3′ עמ, 12סעיף (כ התובעים ” לסיכומי התשובה של התובעים כי , ) 23

“הפיצוי הוא בגין צרכים שהיו מסופקים על ידי הצבא אלו אינם ). ‘ביגוד וכו, אוכל( 24

, כמובן, מסופקים בשירות הלאומי “. 25

26

.339 טענת התובעים כאילו ” כמובן” כי במסגרת שירות לאומי לא מסופקים צרכים אלה, 27

לי אינה מובנת, בהעדר ראיה מתאי .מה 28

, אך מאחר והנתבעים הם אלה המבקשים להחיל על התובע את החריג לכלל כי מי , 29

שלא משרת בצה , ל” עקב מומו העוולתי %70-זכאי ל, של השכר הממוצע במשק, 30

כנפסק בפרשת נעים , ל” הנ ומאחר והנתבעים לא הביאו כל ראיה על טענתם זו יש , 31

להחיל על התובע את הכלל, ולפסוק כי בפריט זה הוא זכאי לפיצוי האמור . 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 76

.340 אשר לדרך החישוב של ב , כ התובעים” גם אם אין היא מדויקת ב שכן אנו לא , %1 -100

בדיוק באמצע תקופת ה 3- שנים של השירות הצבאי (אילו היה התובע משרת בשירות 2

, )ל”חובה בצה אני מקבל את שיטת התחשיב של ב , כ התובעים” גם אם ייתכן שיהיה 3

.פער זניח 4

5

“אחר ובמ .341 כ הנתבעים לא הציעו דרך חישובית אחרת, אלא רק חלקו על עצם 6

, הזכאות וטענתם זו לא מקובלת עליי, מאמץ אני את דרך החישוב של ב כ התובעים ” 7

וקובע כי זכאותו של התובע בפריט זה, על פי השכר הממוצע המעודכן : דהיינו, 8

, חודשים36 כפול %70כפול ₪ 8,801 ובסך הכל סכום .ח” ש221,785של 9

10

.342 טענה חלופית של ב “כאילו , כ הנתבעים” הפסיקה דחתה את ההכרה בפיצוי בגין 11

רכיב זה [אובדן הנאה בשירות צבאי] וקבעה כי יש לראות בכך חלק מרכיב כאב 12

“וסבל 19′ עמ, סיפא88סעיף ( לסיכומי הנתבעים ). 13

טענה זו אינה מקובלת עליי. אין בכוחו של פסק דין של בית משפט השלום בירושלים 14

(השופט דב פולוק בת 4869/03. א. סיוון מייזליש ‘ נ חטיבת ביניים לבנות אולפנת , 15

עופרה, המוזכר בהערה 163 לסיכומי הנתבעים , ) כדי לבטל רצף פסיקתי של בית 16

המשפט העליון שהתחיל בפרשת נעים וה, ל” הנ משיך בפסקי דין נוספים שהוזכרו על ( 17

“ידי ב כ התובעים בהערה 23′ בעמ, 136 לסיכומיהם פרפרה 6720/99א “ע: גולדי ‘ נ 18

לוי 1643/09א “ע; )2005( גברי’ נ , קציר’ ד; פיצויים בשל נזקי גוף (מהדורה חמישית, 19

, מכל מקום). 483-488′ עמ) ג”תשס הנתונים בפרשת מייזליש , ל” הנ נקבעו בגלל 20

הפרופיל הנמוך של התובעת, אשר מאפשר להשתלב בתפקידים ובתנאי שירות 21

עדיפים מבחינת הקרבה לבית ובמספר ימי החופשה, נתונים שלא רלבנטיים לתיק 22

. שבפנינו ייתכן שרק בגלל הנסיבות המיוחדות בפרשת מייזליש נאמר כי ראוי לסווג 23

עניין זה במסגרת כאב וסבל, אך אין בכך כדי לקבוע הל , כה כללית ולבטח לא לסטות 24

נעיםמהלכת , ואלו שבעקבותיה, שכלל לא הוזכרו בפרשת מייזליש .ל” הנ 25

26

, לפיכך .343 בפריט זה של אובדן הנאות בשירות צבאי , אני קובע, כטענת התובעים כי , 27

זכאותו של התובע היא לסך של . ₪ 28 221,785

, אולם מאחר ולכל אורך החישובים, של אובדן ההשתכרות, ניכיתי את קצבת הנכות 29

של המוסד לביטוח לאומי או את קצבת שכר העידוד פיסקאות : ראה( 30 275-279

, )לעיל יש להפחית מסכום זה של אובדן הנאות בשירות הצבאי את גובה קצבת 31

הנכות הכללית, ואף זאת לעשות ללא חשבון ריבית או הצמדה לשני הכיוונים . 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 77

מאחר וקצבת הנכות הכללית הינה סך של , לחודש ₪ 2,499 יש להכפילה ב 1 -36

(חודשים תקופת השירות הצבאי, שגם הפריט של אובדן הנאות בשירות הצבאי, 2

מבוסס על דרך חישוב זו , ולכן, ) סך כל קצבת הנכות שיקבל התובע מהמוסד לביטוח 3

לאומי בתקופת השירות הצבאי . ₪89,964היא , 4

, איפוא, יש לנכות סכום זה של מהסך ₪ 89,964 הכולל של אובדן ההנאות בשירות 5

6 221,785₪ . הצבאי , שהוא

, לפיכך הפיצוי בראש נזק זה הוא ₪7 . 131,821

8

2.ז אובדן השתכרות בעתיד 9

10

, בהרחבה, ניתחתי4.בפרק ה .344 והסברתי את גישתי ביחס לסיכויי תעסוקתו של 11

, התובע והגעתי למסקנה ) 5.פרק ה( כי יש לחלק את הפיצויים בגין רכיב זה לשתי 12

:תקופות 13

.א תקופת הלימודים וההכשרה עד לתחילת העבודה סך של , )14 )2019-2013

15 לעיל רישא .( ) פיסקה278 393,875₪

.ב תקופת העבודה סך של , )932,415₪ )2054-2019 ). לעיל280פיסקה ( 16

17

3.ז הוצאות כביסה בעתיד 18

19

“ב .345 כ התובעים טוענים להוצאה עתידית בפריט זה, בטענה כי התובע זקוק ל 20 -3-4

מכונות בשבוע, במקום מכונה אחת, וזאת מהטעם הבא: הפתח של ” ]התובע[ אינו 21

, אטום כמו הפתח הטבעי, וטיפות שנוטפות בעת הצנתור או ריח גורמים לצורך 22

בכביסה מוגברת” 23′ עמ, 11סעיף ( לסיכומי התובעים ). 23

הסכום הנתבע הוא , לחודש ₪ 118על בסיס , ₪39,611 לתוחלת החיים של התובע, 24

). לנספח8′ עמ(בהיוון 25

26

“טוענים ב, לעומתם .346 כ הנתבעים כי “מאז הניתוח הגדול שעבר ]התובע [ 2008 בשנת 27

] ב”בארה[ הוא אינו זקוק לטיטולים או לכביסה מוגברת” לסיכומי 20′ עמ, 94סעיף ( 28

). הנתבעים גם אם נוטפות מספר טיפות בצנתור, “ברי כי מדובר בטענה מופרזת וגם , 29

אם יש הרטבה כלשהי בזמן הצנתור, זה לא מצדיק זאת” שם ( לסיכומי 21′ בעמ, 30

).הנתבעים 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 78

.347 כאשר דנתי בפריט זה של הכביסה בעבר, קיבלתי רק כמחצית הדרישה של התובעים 1

פיסקאות : ראה( , כאן). לעיל) 290-293 כאשר מדובר בעתיד, לאחר הניתוח המוצלח, 2

נראה לי סביר אם הפיצוי בגין פריט זה יעמוד על רבע מהסכום הנדרש –) מעוגל( 3

4 . 10,000₪

5

4.ז הוצאות שתיה בעתיד 6

7

ה .348 תובעים מעמידים את תביעתם בפריט זה על סך ‘ עמ(ליום ₪ 8על בסיס , ₪8 80,565

, 23 לסיכומי התובעים ונספח ). 8′ עמ, 9

10

.349 הנתבעים חלקו על פריט זה ביחס לעבר . 11

12

.350 מאחר ולא הכרתי בפריט זה ככל שהדבר נוגע לעבר , 8.פרק ו: ראה( פיסקאות 13

, ) לעיל313-315 כך גם אינני מכיר בכך ביחס לעתיד, ואפילו בקל וחומר . 14

15

, לפיכך .351 התביעה בפריט זה . נדחית– 16

17

ניידות5.ז 18

19

, כ התובעים”לטענת ב .352 בשל נכותו האורטופדית פיסקאות : ראה; המוסכמת( 20 61-64

, של התובע) לעיל הוא מתקשה להתנייד ברגל למרחקים בינוניים וארוכים 23′ עמ( 21

לסיכומי התובעים). בנוסף לכך הוא “יזקק לנסיעות מוגברות לצורך בדיקות 22

וטיפולים רפואיים” 24′ עמ ( לסיכומי התובעים הסכ). ום הגלובלי המבוקש על ידי 23

“ב כ התובעים הוא שם( ₪ 24 .( 300,000

25

“ב .353 כ הנתבעים מציינים, כי לתובע אין מגבלות בניידות והוא הולך כל יום דקות 26 10

, לבית הספר משחק שעתיים בשבוע כדורגל ,ולכן, הנכות האורטופדית אינה , ככזו, 27

מצדיקה פיצויים בגין ניידות . 28

ככל שמדובר בנסיעות לצורך טיפולים רפואיים, טענת הנתבעים היא כי לאחר 29

הניתוח בשנת התובע , ב” בארה2008 “אינו נזקק לטיפולים רפואיים אלא לביקורות 30

אחת לחצי שנה, כך שגם לא תגרמנה ל ]תובע[ בעתיד הוצאות מוגברות בגין נסיעה 31

“לטיפולים 21′ עמ, 94סעיף ( לסיכומי הנתבעים ). 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 79

“ם בצודקי, בעיקרון .354 כ הנתבעים כי אין לפצות את התובע בגין ניידות מטעמים , 1

.אורטופדיים 2

, אך עדיין בשל הסיבוכים העתידיים והצורך במעקב רפואי גם בתחומי הנפרולוגיה, 3

, ועוד, לחץ דם וכן בשל הבדיקות הרפואיות שיהיו , בעתיד, יותר מאשר רק פעם בחצי 4

, שנה ייתכן ויהיה צורך ליסוע למומחים לנפרולוגיה ולמחלות אחרות זכאי , ולכן, 5

התובע לפיצוי בגין פריט זה, אבל בסכום הנמוך משמעותית מהסכומים שדרשו 6

.התובעים 7

אני מעמיד את הפריט האמור על סך של ₪8 . 25,000

9

לעתיד’ עזרת צד ג6. ז 10

11

“ב .355 כ התובעים טוענים, כי לאור מגבלותיו של התובע בתחום האורטופדי 12

והפסכיאטרי, שעלולים בעתיד להחמיר, זכאי התובע לפיצויים של ממוצע שעות 13 2

עזרה יומית לתוחלת חייו, כולל העזרה שלה הוא זקוק “בכל ערב עת הוא נעזר 14

באחרים לצורך חיבור הצנתר לפני שנת הלילה, בכביסה המוגברת ” ‘ בהסעות וכו, 15

24′ עמ( לסיכומי התובעים ). 16

המחושבים כ(לשעה ₪ 48על בסיס , ₪50- בגלל ביטוח לאומי ותוספות סוציאליות , ) 17

החישוב המובא בנספח הוא , )8′ עמ( . ₪18 1,007,063

19

.356 לטעתנ הנתבעים , )21′ עמ( מאחר והתובע נמצא היום בשירות לאומי, אין הוא זקוק 20

לעזרה או למלווים. גם את עבודות הבית , ה’כולל ספונג, יוכל התובע לבצע בעצמו 21

(כפי שהעיד המומחה השיקומי , 256-257′ עמ, ר לנגר”ד, המובא בהערה 21′ בעמ, 22 168

לסיכומי הנתבעים ). 23

“ב כ הנתבעים מציעים סכום גלובלי של לסיכומי 21′ עמ, 99סעיף ( ₪ 24 100,000

).הנתבעים 25

26

.357 לאור עמדתי בדבר סיכויי עבודתו של התובע כעורך דין (עם מגבלות של שעות עבודה 27

, )ארוכות וציפויותיי לאורח חיים כמעט רגיל של התובע (למעט עניינים הקשורים 28

, במין ובשתן דבר שיבוא לידי ביטוי בפיצויים הלא ממוניים, כמפורט להלן אינני , ) 29

מקבל את גישת ב”כ התובעים בדבר תשלום העולה על מליון לפ₪ יצוי בגין עזרת צד 30

.לעתיד’ ג 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 80

.358 הסכום שהוצע על ידי ב”כ הנתבעים הוא נדיב .ואני מאמצו, 1

2

, לפיכך .359 הפיצוי בגין פריט זה מועמד על סך של ₪3 . 100,000

4

7.ז הוצאות רפואיות בעתיד 5

6

“ב .360 כ התובעים מסבירים 24′ עמ( לסיכומיהם) כי התובע יהיה זקוק למעקבים 7

רפואיים בישראל, בתחומים אלה , אורולוגיה, נפרולוגיה, לחץ דם: וטיפולי פוריות, 8

שחלקם אינם מכוסים בסל הבריאות , בנוסף לכך. אם מצבו של התובע יחמיר הוא , 9

יהיה זקוק לתרופות נגד יתר לחץ דם ואולי יהיה , אף זקוק להשתלת כליה . 10

11

.361 במסגרת פריט זה מעמידים ב”כ התובעים את הפיצויים המבוקשים על סעיפים 12

:אלה 13

.א טיפולים בישראל : כולל, 14

מעקב לחץ דם , אונקולוגי, אורולוגי ונפרולוגי – ₪15 100,000

.ב ביקורים וניתוחים חוזרים בארה ב ” ₪16 400,000

.ג ל”ל בחו”הוצאות אש ₪17 150,000

.ד טיפולי פוריות, דיאליזות וסרטן ₪18 400,000

“ב כ התובעים מסכימים כי “אם תצורף לסיכומי הנתבעים התחייבות בלתי מוגבלת 19

, של דקלה לשלם את צורכי התובע, בנסיעות לחו”ל לא יהיה מקום להביא את 20

הסכומים המובטחים בחשבון” 24′ עמ( לסיכומי התובעים ). 21

22

“ב .362 כ הנתבעים מעמידים את הפיצויים בגין הוצאות רפואיות בעתיד על סך גלובלי של 23

22′ עמ, 105סעיף ( ₪ 50,000 לסכומי הנתבעים , ) לאור נימוקים אלה: המעקב הוא 24

אחת לחצי שנה , בארץ, ללא צורך לצאת לחו לסיכומי 21′ עמ, 101סעיף (ל ” 25

; )הנתבעים אם יש צורך לצאת לארה , ב” התובעת אישרה בעדותה כי חברת דקלה 26

תממן לתובע את הנסיעות לחו 21-22′ עמ, 102סעיף (ל ” לסיכומי הנתבעים מעקב ; ) 27

, בארץ בתחומי לחץ דם ונפרולוגיה, מכוסה על ידי סל הבריאות 22′ עמ, 103סעיף ( 28

לסיכומי הנתבעים ; ) השתלת כליה יכולה להתבצע בארץ, והכליה תינתן על ידי אחיו 29

התאום של התובע, דבר אשר יחסוך מן התובע את ההוצאות הכרוכות בתהליך זה 30

22′ עמ, 104סעיף ( לסיכומי הנתבעים). 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 81

.363 אינני מקבל את הסכומים הגבוהים שדרשו ב , כ התובעים” מבלי להסביר מדוע יש 1

, צורך בהם כאשר יש ביטוח בריאות וסל בריאות . 2

3

, כמו כן .364 לעניין הניתוח בחו”ל נחה דעתי כי הוכח שדקלה התחייבה לשאת בעלות של 4

, התובע לצורך ביקורות רפואיות או ניתוחים בחו , ל” ואני קובע זאת כחלק מפסק 5

“שכן ב, הדין כ הנתבעים מופיע וטוען גם בשם דקלה , ולכן, הצהרתו מחייבת גם את 6

. דקלה 7

8

.365 מאידך גיסא, הסכום שהוצע על ידי ב כ הנתבעים” , בנסיבות תיק זה והנכות 9

הרפואית המשמעותית של התובע, כולל הסיכונים להסתבכות בעתיד הוא סכום , 10

נמוך ויש לשלש את הסכום שהציעו הנתבעים . 11

12

, לפיכך .366 אני קובע כי הפיצוי בגין פריט זה של הוצאות רפואיות בעתיד, יעמוד על סך 13

14 . 150,000₪ של

15

8.ז טיפולים נפשיים בעתיד 16

17

טוענים כי ד, כ התובעים”ב .367 ווקא לאור דבריה של ד , ר מטרני” הפסיכיאטרית מטעם 18

, הנתבעים כי נכותו הנפשית של התובע כיום אפס, אך לאורך חייו ) ועתיד, הווה, עבר( 19

נכותו הממוצעת היא של , %20 “משמע שהצפי הוא לנכות גבוהה מ ” בעתיד%20 -20

24′ עמ( לסיכומי התובעים, בתחתית העמוד ). 21

22

עורכי , כ התובעים”ב .368 הדין פוזנר ופלדמן, מסבירים כי יש שתי אסכולות בתחום 23

הטיפול הנפשי , אך. כל עוד אין רמיסיה ברורה, יש להמשיך בטיפול לצורכי , לכן. 24

, החישוב “בית המשפט מתבקש לקבוע כי ]התובע[ יזדקק בממוצע לטיפול אחת 25

לשבועיים לתוחלת חייו” 25′ עמ( למעלה לסיכומי התובעים ). 26

27

.369 הבסיס לתשלום הוא , לשעה ₪ 900 בדומה לשכרה של ד , )לשעה ₪ 1,000(ר ממטרני ” 28

“שכן התובע זכאי לטיפול על ידי אנשי מקצוע מהשורה הראשונה” שם ,25′ עמ( ). 29

30

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 82

.370 כאשר מגיעים ב”כ התובעים לחישוב המספרי ) לנספח8′ עמ( הם מכפילים ₪ 1 900

4.3-ב פעמים בחודש פעם( ) בשבוע 335 ) x היוון לתוחלת חיים , ) והסכום הנתבע הוא 2

3 1,299,112₪ .

4

“ב .371 כ הנתבעים סבורים כי אין מקום וצורך כרגע בטיפול נפשי, אלא אם תחול החמרה 5

במצבו של התובע 22′ עמ, 101סעיף ( לסיכומי הנתבעים , ) ואז ניתן לקבלם במסגרת 6

השירות הציבורי או הביטוח המשלים, כפי שהעיד פרופ לסיכומי 172הערה (ר קוטל’ 7

, בכל מקרה). הנתבעים לטענת הנתבעים, העלות היא , לשעה ₪ 300 כפי שמשולם 8

22′ עמ, 108סעיף (בתובע , בפועל, כיום, שמטפל , ר גרי”לד לסיכומי הנתבעים ). 9

10

.372 הגעתי למסקנה כי הטיפול הנפשי הוא חיוני לתובע , שדבריה(ר מטרני “גם לדברי ד, 11

שאומצו על ידי, שימשו בסיס לפסיקת %20 נכות נפשית בלבד , לטעמי). זכאי התובע 12

לטיפל רציף על ידי רופא פרטי, כפי שהיה עד כה, ואין לדרוש ממנו לבצע טיפולים 13 12

בקופת חולים, ואחר כך לשלם “י קופלרופא, ח או לרופאים פרטיים אם –וכך , 14

תתקבל גישת הנתבעים – לא יזכה התובע לטיפול רצוף על ידי אותו רופא תוצאה , 15

.שאינה רצויה 16

17

.373 אשר לכמות הטיפולים, מקובלת עלי עמדת ב”כ התובעים כי מדובר על ביקור כל 18

, כנראה, בטעות, אך(שבועיים בסיכום המספרי החישוב נעשה על בסיס ביקור אחת 19

).לשבוע 20

21

.374 הבסיס של , לשעה ₪ 900 כנדרש על ידי התובעים – אינו מקובל עליי ניתן ; 22

, לשעה ₪ 300בסך ” הסתפק”ל על ידי אותו מומחה , ר גארי”ד, המטפל כיום בתובע . 23

24

, לפיכך .375 קיבלתי את עקרונות טענות ב , כ התובעים” אך היישום המספרי , בשקלים, 25

שצריך להיות בפריט זה הוא שישית מהסכום המבוקש , 2-יש לחלק ל( עקב התדירות 26

של הטיפול אחת לשבועיים ולא אחת לשבוע, כמופיע בתחשיב התובעים ובנוסף לכך ; 27

).לשבוע ₪ 900במקום , לשעה ₪ 300: דהיינו, את הסכום3-יש לחלק ל 28

29

, לפיכך .376 הסכום שאני קובע בפריט זה עומד על סך של ₪30 . 216,514

31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 83

זק לא ממונינ .ח 1

2

1.ח תמצית טענות הצדדים 3

4

.377 הפער הגדול והקיצוני בתיק זה, בין גישותיהם של ב לבין , מצד אחד, כ התובעים” 5

הגישה שהציגו ב , מצד שני, כ הנתבעים” בא לידי ביטוי בסיכומיהם, בפרק העוסק 6

בנזק הלא ממוני , שהוא, “)כאב וסבל(” מבחינת הרכיבים של הנזק והפיצוי אחד , 7

המשמעותיים ביותר (בסופו של פרק זה יתברר כי הוא הפריט הגבוה ביותר מבין 8

ראשי הפיצוי ). 9

10

1.1.ח טענות התובעים 11

12

, כ התובעים”ב .378 עורכי הדין פוזנר ופלדמן, טוענים כי כאשר יש לפסוק את הפיצויים 13

בראש נזק זה, יש להוסיף ריבית ) בלבד( מיום האירוע, הוא יום לידתו של התובע 14

). 28.8.92( לפי חישוביהם, אם בית המשפט יחליט לפסוק סכום נכון להיום, עליו ” 15

להזהיר את עצמו שמבחינת פיצוי, מדובר בפחות ממחצית” לסיכומי 26′ עמ( 16

).התובעים 17

18

.379 במסגרת הנזקים הלא ממוניים “מונים ב, כ התובעים את אורך הפין והעדר הזרע, 19

, ולכן ספק אם התובע יוכל למצוא בת זוג, לאור יכולת התפקוד המיני שלו בכל . 20

, מקרה לטענת התובעים, יחסי האישות שינהל התובע יהיו קשים מאשר אדם רגיל. 21

גם אם תימצא אותה בת זוג שתסכים להינשא לו, על אף מגבלותיו האמורות, 22

אומרים התובעים כי, “ספק אם יוכל כלל להביא ילדים לעולם יעשה זאת , ואם כן, 23

רק בטיפולים קשים” 26-27′ עמ ( לסיכומי התובעים). 24

בגין נזק זה, הפיצוי המבוקש הוא , ₪500,000 ובתוספת ריבית מלידתו סך של , 25

26 .( התובעים לסיכומי 1,027,868 ₪ )עמ ראש ’27

27

.380 ככל שמדובר ב “מציינים ב, “כאב וסבל” כ התובעים כי מדובר בתובע שעבר 28 13

. 7 לפני גיל 11מתוכם , ניתוחים הוא הסתובב בבית ספר עם חיתולים דחף צנתר , 29

לפין שלו מספר פעמים ביום, לרוב בעזרת הוריו וקרוביו, ואף נסע לבית חולים פעם 30

אחת כדי לחלץ צנתר שנתקע בשופכה . 31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 84

, התובעיםכ “לדברי ב התובע הוא בודד וביישן שסבל מפגיעה נפשית עד שהחל , 1

בטיפול נפשי אינט . סיבינ 2

גם לאחר שהפסיק להסתובב עם חיתולים, לאחר הניתוח המוצלח בארצות הברית, 3

“סבורים ב, 2008בשנת כ התובעים כי עדיין הוא איננו ילד רגיל, “אפילו ללכת 4

לשירותים כאחד הגברים הוא אינו יכול” 27′ עמ ( לסיכומי התובעים ). 5

הוא לא גוייס לצה ,ל” ובשירות לאומי עבר ממקום אחד למשנהו . 6

את העתיד מתארים ב ” כ,כ התובע” עתיד אשר אינו מזהיר . ” 7

הפיצוי המבוקש בראש נזק זה הוא מיליון , ₪ ובתוספת ריבית מלידתו של התובע 8

הסכום מגיע לסך של . ₪9 2,055,737

10

2.1.ח טענות הנתבעים 11

12

, הנתבעים .381 על בסיס החומר הרפואי ועדויות המומחים סבורים כי , “למרות חומרת 13

המום ] התובע[ תיפקד ומתפקד כבני גילו… יש לו יכולת[ ] לנהל חיים נורמליים… 14

ומחקרים מראים שהסובלים מהמום הזה הינם ילדים מוצלחים המנהלים אורח 15

“חיים רגיל 22′ עמ, 109סעיף ( לסיכומי הנתבעים ). 16

17

.382 לעניין יכולת התובע לקיים יחסי מין מספקים לו ולבת זוגו כ הנתבעים “מתבססים ב, 18

22′ סוף עמ( לסיכומיהם) על עמדתו של פרופ , פרקש’ המומחה מטעם התובעים, 19

שטיפל בתובע מאז לידתו ). לעיל14פיסקה : ראה( כ “מתארים ב, בהקשר זה 20

הנתבעים את התובע במילים אלה: “חמד של בחור שיהיה מסוגל לפתח מערכת 21

יחסים חמה ואוהבת עם בנות המין השני וככל שמערכת היחסים תהיה יציבה 22

, ורצינית כך גם מגבלותיו הרפואיות של ] התובע[ לא יהיו לו לרועץ בהקשר זה” 23

23′ עמ, 112סעיף ( לסיכומי הנתבעים ). 24

25

“ב .383 כ הנתבעים הביאו פסיקה משנ, ות התשעים של המאה העשרים, ששם הפיצויים 26

, ₪150,000או ₪ 200,000 שניתנו היו וכן פסקי דין בסכומים של ₪ 27 300,000

. ₪400,000-ו הסכום הגבוה ביותר המוזכר בסיכומיהם הוא ראה ( ₪ 28 450,000

הפירוט בסעיף 23′ עמ, 110 לסיכומי הנתבעים ). 29

30

, בסיכום .384 טענת הנתבעים היא כי “בשים לב לגילו… ולנסיבות ובהתחשב בעובדה כי 31

אין ל ] תובע[ פגיעה במנגנון הזיקפה וכי הוא מסוגל לקיים יחסי מין מספקים נראה , 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 85

כי פיצוי בסך של עד ₪ 500,000 בגין כאב וסבל – תוך שיקלול ההיבטים 1

/זוגיים/המיניים משפחתיים – יהיה הולם” 23-24′ עמ, 114סעיף ( לסיכומי 2

).הנתבעים 3

4

3.1.ח תשובת התובעים 5

6

, כ התובעים”ב .385 עורכי הדין פוזנר ופלדמן, מסתייגים מהפניית הנתבעים למגמת 7

, הפסיקה שכן פסקי הדין שהובאו על ידי הנתבעים הם בני קרוב לעשור ורובם ישנים 8

, יותר בעוד שפסקי דין חדשים יותר נוקבים בסכומים גבוהים יותר הם , בעניין זה. 9

מביאים פסקי דין, הן של בית משפט השלום והן של בית המשפט המחוזי , ובהם( 10

פסק דין שנתתי אני “ד 7336/05. א.ת, ר אלכסנדר קרייזמן ‘ נ שירותי בריאות כללית 11

)). 2011( בהתייחסם לחלק מפסקי הדין שהביאו הנתבעים כ התובעים “מסבירים ב, 12

כי גם לפי העקרונות הגלומים בהם, תוך יישומם לאחוזי הנכות הגבוהים בתיק זה, 13

צודקים התובעים בסכומים שביקשו סעיפים ( 3-4′ עמ, 14-15 לתשובת התובעים ). 14

15

.386 התובעים בתשובתם, מציינים כי אם נפסקו פיצויים בסך ₪ 67,000 בגין כאב וסבל 16

לניתוח אחד (ראה הפסיקה המוזכרת בהערה 4′ בעמ, 8 לסיכומי התשובה של 17

, )התובעים הרי התובע דידן , ניתוחים13שעבר , זכאי לפיצוי בגין כאב וסבל במכפלה , 18

פשוטה של סכום זה, המגיע לסך של , ₪871,000 וזאת כלשון ב , כ התובעים” מבלי ” 19

לקחת בחשבון את נכותו כל עיקר אלא רק ‘ תענוג’ את ה הכרוך בניתוחים” , 16סעיף ( 20

4′ עמ לתשובת התובעים; הקו והמרכאות ). במקור– 21

22

2.ח פיצויים בגין נזק לא ממוני – דיון כללי על העקרונות של המשפט העברי 23

והישראלי 24

25

.387 רבות נכתב בפסיקה, ואף אני עסקתי בכך לא אחת, ובקושי לכמת את ראש הפיצוי 26

של נזקים לא ממוניים (לאחרונה פרטתי את הדברים בפסק דין שנתתי לפני מספר 27

פלוני 5412/03. א. ת–חודשים ‘ נ שירותי בריאות כללית (ניתן ביום כה אב תשע א ” 28

, )22.8.11( החל מפיסקה פלונירשת פ “–להלן ; ואילך29 .(” 518

30

.388 הבאתי בפסק הדין הנ”ל חומר רב מן המשפט העברי, המסווג ראש נזק זה בשם 31

, “צער” ולעניין זה ציטטתי מקורות רבים פלוניפרשת ( פיסקאות , ). 32 530-544

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 86

, כמו כן .389 התבססתי על מאמרו המקיף של המשנה לנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, 1

“פיצויים בגין נזק לא מוחשי ובגין נזק לא ממוני – מגמות והרחבה אהרן ‘ פרופ, ” 2

מאמרים–ספר שמגר ) עורך(ברק (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין , תל אביב, 3

פיצויים, ריבלין “–להלן (21-67′ עמ, חלק ג, )2003-ג”תשס ספר “–להלן גם “) ( 4

שמגר “). 5

6

.390 יש לציין כי הנזק באותו תיק היה קשור למערכת ההפרשה, בדומה לפרשתנו , שם: 7

עקב ניתוח בטחורים, נגרם לפלוני נזק וקושי רב בשליטה על הפרשת הצואה; 8

, בענייננו סבל התובע מאז לידתו ועד היום, מהעדר יכולת של הפרשת השתן כדרך בני 9

, אנוש וגם בעקבות הניתוח בשנת , 2008 עדיין הוא נזקק לצנתור להפרשת השתן . 10

11

.391 באותה פרשה גם ציטטתי את מקורות חז”ל וגם את תפילת : ראה” (אשר יצר” 12

פלוני בפרשת 556פיסקה , והניתוח והמשמעות של תפילה זו בהמשך הדברים שם, ): 13

14

“בָּ רוּךְ אַתָּ ה ה’, אֱ לקֵ ינוּ מֶ לֶ ךְ הָ עולָ ם, אֲשֶׁ ר יָצַ ר אֶ ת הָ אָדָ ם 15

. בְּ חָ כְ מָ ה וּבָ רָ א בו נְ קָ בִ ים נְ קָ בִ ים. חֲ לוּלִ ים חֲ לוּלִ ים לוּי וְ יָדוּעַ גָּ. 16

לִ פְ נֵי כִ סֵּ א כְ בודֶ ךָ שֶׁ אִ ם יִ סָּ תֵ ם אֶ חָ ד מֵ הֶ ם או אִ ם יִ פָּ תֵ חַ אֶ חָ ד 17

מֵ הֶ ם אֵ י אֶ פְ שַׁ ר לְ הִ תְ קַ יֵּם אֲפִ לּוּ שָׁ עָ ה אֶ חָ ת. בָּ רוּךְ אַתָּ ה ה’, 18

רופֵ א כָ ל בָּ שָׂ ר וּמַ פְ לִ יא לַעֲשׂות”. 19

20

.392 הסברתי באותה פרשה כי דברים שמובנים לנו , ר דיוקולית, כל כך מובנים שאיננו , 21

נותנים את דעתנו עליהם –שם ( הקושי להשתלט על מנגנון הצואה , ) הם כה חשובים, 22

במובן זה שהם מחדדים לנו את המשמעות של הנכות, החוסר והפגם מהם סובל 23

, הניזוק ולכן הדבר מחייב פיצוי הולם פלוניפרשת ( ).563פיסקה , 24

25

.393 כאשר התייחסתי באותה פרשה לרכיבים של הנזק הלא ממוני במשפט הישראלי, 26

ובהתבסס על מאמרו הנ פיצויים, ל של ריבלין” , נתתי משקל לראש הנזק של אובדן ” 27

הנאות חיים , ” והסברתי כי ראוי לקבוע לו פיצוי נפרד פלוניפרשת ( , פיסקאות 28

29 572-578.(

30

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 87

, בפועל .394 באותה פרשה הפיצוי בג, ין כאב וסבל הועמד על , ₪500,000 והפיצוי בגין 1

אובדן הנאות חיים הועמד על ובסך הכל , ₪700,000 ₪ 200,000 נכון ליום פסק הדין 2

3 587-590.( , פיסקאות ) פלוניפרשת

4

.395 במסגרת הדיון הכללי, ראיתי לנכון לציין כי נפסק לא אחת שהפיצויים בגין הנזק 5

הלא ממוני על פי הפלת אי, ד” נם משמשים בסיס לפיצויים בגין נזק לא ממוני 6

בתביעות נזיקין, וגם ניסיון להכפלת הסכומים , או שילושם, נאסר בפסיקה ובספרות 7

פיצויים, ריבלין: ראה( , 54-57′ בעמ, והאסמכאות המוזכרות שם ). 8

9

.396 אני ער לכך, כי שיעורי הפיצויים והסטנדרטים, על פי חוק הפלת ד והתקנות ” 10

שיפורטו להלן, , בין היתר, נקבעו” בשל קיום אחריות מוחלטת לפיצוי נפגעי תאונות 11

, דרכים מבלי שהתובע נדרש להוכיח קיום עוולה מצד הנתבעים” (דברי השופט – 12

–כתוארו אז תיאודור אור קופת חו 398/99א ” בע, לים של ההסתדרות הכללית ‘ נ 13

לאה דיין , 768′ בעמ, 1 (765(ד נה”פ) 1999 ( בין האותיות ג דייןפרשת “–להלן ; ד- “). 14

, אולם עדיין יש לתת משקל , לפחות, לטעמי, לאמות המידה שמופיעות בתקנות 15

הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון , ) 16

, 1976-ו”התשל שכן תקנות אלה משקפות לא רק את עמדת מחוקק המשנה הוא שר , 17

, המשפטים אלא גם אושרו על ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת . 18

19

.397 ניתן לדלות מן התקנות האמורות, כי יש להביא בחשבון נתונים אלה : 20

.א מספר ימי האשפוז בבית החולים , )1)(א(2על פי תקנה ( כל יום אשפוז מקנה 21

זכות פיצוי של שני פרומיל מן הסכום המקסימלי , משום מה). לא מבדילות 22

התקנות בין אשפוז ” רגיל” לבין אשפוז הכרוך בניתוח , לכשעצמו, גם לניתוח. 23

אין ביטוי בתקנות הללו . 24

.ב אחוז הנכות הרפואית על פי תקנות הביטוח הלאומי מקנה ) 2)(א(2תקנה ( 25

אחוז אחד מן הסכום המקסימלי לכל אחד מאחוזי הנכות לצמיתות על פי , 26

. ל”תקנות המל 27

.ג התחשבות בגיל: אם הנפגע היה מתחת לגיל 30 ביום התאונה יקבל את – 28

מלוא הפיצוי; אם ביום התאונה מלאו לו , או יותר30 יוקטן הסכום של 29

הפיצוי על פי תקנה , )2)(א(2 באחוז אחד לכל שנה שמלאה לו מעל ל שנה 30 -30

).ל” לתקנות הנ3תקנה ( 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 88

.398 שימוש במכפלה של הפיצויים לפי התקנות הנ , ל” “גורמת במקרים רבים להפחתה 1

בשיעור הפיצויים הנפסק בגין נזק לא ממוני בתביעות שאינן לפי חוק הפיצויים. 2

הפרקטיקה האמורה גורמת לכך ששיקולים החשובים לקביעת גובה הפיצויים 3

,נשכחים או מתעלמים מהם , אכן. על בית המשפט להקפיד שתובעים לא יקופחו 4

בשל הפרקטיקה האמורה, וכי הפיצוי הנפסק על נזק לא ממוני ייתן ביטוי לנזק 5

האמיתי שנגרם לתובע בנסיבותיו של כל מקרה” דייןפרשת ( בין , 758′ בעמ, 6

).ו-האותיות ה 7

8

, ברם .399 כנגד הסכנה של שכחת שיקולים חשובים או התעלמות מהם, ושל היצמדות 9

, קנותיתר לת עליהן התריע השופט אור בפרשת דיין, בקטע שצוטט בפיסקה 10

, הקודמת יש לזכור כי עדיין השיקולים המוזכרים בתקנות (על אמות המידה שניתן 11

לדלות מן התקנות, ראה את אשר כתבתי לעיל בפיסקה , )397 הם משמעותיים 12

, לכן. ורלבנטיים מן הראוי להביאם בחשבון, בעת קביעת הנזק הלא ממ כפי , וני 13

שאעשה בתת הפרק הבא . 14

15

3.ח היישום לנתוני תיק זה דיון- 16

17

, “כאב וסבל”במסגרת .400 יש להביא בחשבון את הנתונים הבאים על פי אמות , תחילה, 18

המידה של התקנות הנ :ל” 19

.א ימי האשפוז של התובע בבית החולים שערי צדק, מובא בסעיף לתצהיר 20 20

. האם הסיכום של הימים . 215הוא , )שלא מופיע( לא פורטו מספר ימי 21

האשפוז בארצות הברית . 22

.ב אחוזי הנכות הרפואיים של התובע הינם ). לעיל191פיסקה (%23 85.5

.ג התובע הינו יליד , 1992אוגוסט כך שהוא זכאי למלוא הפיצויים בגין כאב 24

, וסבל ללא כל הפחות עקב גיל (על פי אמת המידה השלישית של תקנות 25

, ד”הפלת כפי שהוסבר לעיל בפיסקה , ראוי לציין). לעיל) ג(397 בהקשר לאחת 26

מהנכויות הספציפיות שבה דנו (אספרמיה חבלתית , ) נקבע במפורש בתקנות, 27

כי אם הנכות היא מתחת לגיל , 45 אחוז הנכות ה הנכות 45ומעל גיל , %20וא 28

, %10היא כאמור בתקנה , לתוספת) 24)7 שצוטטה לעיל בפיסקה נכותו . 29 85

, בפריט זה, של התובע בהסכמת המומחים והצדדים, .%20-אכן נקבעה ל 30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 89

.401 לפני שאסכם את מכלול הנתונים בתחום הנזק הלא ממוני, ראיתי לנכון להתייחס 1

לסוגיית הפוריות והיכולת לקיים יחסי אישות של התובע והמשמעות , לאור נכותו, 2

של מגבלות אלה, לאור המחלוקות שבין בעלי הדין . 3

4

.402 אין מחלוקת כי מבחינת יכולת הפריון באופן טבעי, הזרע של התובע אינו יכול 5

, מבחינה זו. להפרות עד לפני חידושי הטכנולוגיה בעשרות השנים האחרונות היה , 6

מסווג התובע כמי שסובל מבעיית עקרות (ראה במפורט על כך בערך פוריות ” 7

, “ועקרות אנציקלופדיה הלכתית רפואית (בעריכת פרופ’ אברהם שטיינברג, 8

עמודות , כרך ה, )1996-ו”תשנ, ירושלים ).9 353-390

10

.403 הפתרון האפשרי, אם אכן הדבר ניתן, הוא הוצאת זרע מאשכיו של התובע והזרקתו , 11

לרחמה של בת זוגו (ראה על כך בהרחבה בערך “הזרעה מלאכותית , ” אנציקלופדיה 12

הלכתית רפואית שם, “זרע”והערך , 148-161′ עמ, כרך א, עמודות , כרך ב, ; 13 395-425

וראה על כל הנ “, ל במאמרי” ההנדסה הגנטית: עיון ראשוני בהיבטים המשפטיים 14

תחומין, “וההלכתיים .280-298′ עמ, )מ”תש(כרך א , )אלון שבות, ת”הוצאת צמ ( 15

16

.404 אני ער לכך כי לא נערכה בדיקה מדעית האם בדרך זו הזרע שיופק מאשכיו של 17

התובע יהיה פורה. אני גם מסכים לדברי ב , כ התובעים” עורכי הדין פוזנר ופלדמן, 18

שאין מ” קום לחייב את ה ]תובע[ לערוך עתה – שלא לצורך טיפול רפואי בדיקות – 19

פולשניות הנושאות בחובן סיכונים שונים (בניגוד לבדיקת זרע אותה ערך על כל , ) 20

, הכרוך בכך ואף הנתבעים –ר בן חיים ” וד– לא ביקשו לערוך לו בדיקות שכאלה” 21

3′ בעמ, 19הערה ( לסיכומי התובעים; את התזה המופיעה בטקסט כי מדובר בנזק ” 22

ראייתי שגרמו הנתבעים” [ההדגשה במקור . אינני מקבל–] דבר זה אינו קשור כלל 23

, ובכל מקרה, לנתבעים אם מדובר באחריות הנתבעים, הרי אחריותם היא למחצית 24

, בלבד כפי שהוסכם בהחלטה מיום , 29.10.07 כאמור בפיסקאות ). לעיל25 3-4

26

.405 ברצוני להדגיש כי אי, ן זה דומה למקרה שהיה לפניי , שבו תובע, מבחירתו החופשית, 27

החליט שלא לעבור בדיקת פוריות זרע, על אף שהוא מתפקד מבחינה מינית מפחד , 28

לדעת מה הן התוצאות, ובשל כך קבעתי כי לא יקבל פיצוי בגין ירידה בפוריות עקב , 29

פלוני 1335/98. א.ת: ראה(אובדן אשך ‘ נ מדינת ישראל משרד , הבריאות , )30 ) 2004

בפיסקאות , שם). 92-100 מדובר היה באי רצון להוציא זרע להדגמה, בעוד שבמקרה 31

, שבפניי התובע הסכים להוציא זרע להדגמה, ובעקבות זאת נקבע כי הזרע אינו פורה. 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 90

, לעומת זאת בדיקה האם הזרע הנמצא באשך פורה, מחייב בדיקה פולשנית הכוללת 1

, סיכונים וזאת אין להטיל . על התובע 2

3

, לפיכך .406 מבחינת דיני הנזיקין, ניתן לראות את עצם הספק האם הזרע באשכיו של 4

התובע פורה , אם לאו, כנזק לא ממוני, המקשה על תפקוד אדם שאינו יודע האם 5

יהיה מסוגל אי פעם בחייו להביא ילדים לעולם מזרעו, בצלמו כדמותו . 6

7

.407 לכך יש להוסיף את הקוש, כמובן, י שיהיה לו במציאת בת זוג, עוד לפני שהגענו 8

לשאלת קיום יחסי האישות, שכן זו תהיה או שאלה לגיטימית של בת זוג האם הגבר , 9

עמו היא מתכוונת לחלוק את חייה (בין כאשה נשואה ובין כידועה בציבור מסוגל , ) 10

להביא ילדים לעולם . מזרעו שלו, 11

12

.408 וכאן הגענו לשאלת המחלוקת, האם התובע מסוגל לקיים יחסי אישות ולספק את 13

.בת הזוג 14

15

.409 המומחים חלוקים . כאמור, גם אם אקבל את ההנחה לפיה “המוציא מחברו עליו 16

, “הראיה והתובע לא הוכיח את טענתו במלואה, במיוחד כאשר דווקא המומחה 17

מטעמו סבור שדי באורך הפין הנוכחי כדי לקיים יחסי מין , עדיין, מדובר בביצוע 18

ברמה חלקית –ובעיקר , וזו בעיני הנקודה החשובה – אין מדובר בבעייתו של התובע 19

בלבד אלא בנכונותה של בת הזוג, שאיננו יודעים מי היא, להסכים לחלוק את חייה 20

עם גבר שיש לו מגבלות בתחום האמור . 21

22

.410 לכך יש להוסיף ישן כל, כי אותו גבר, הלילה עם שקית שתן, כשהוא שכוב על גבו גם . 23

, בעניין זה מבלי שהובאו עדויות מומחים , ניתן לומר, על פי ניסיון החיים כי הדבר , 24

מהווה מגבלה לא קטנה במציאת בת זוג, שתהיה מוכנה לכך שבעלה או בן זוגה יישן , 25

עמה כל לילה במיטתם הזוגית, עם שקית השתן . 26

27

, םכ הנתבעי”אומנם ב .411 הקרין אופטימיות בכך ש “כי התובע , “קבע” הוא חמד של 28

בחור שיהיה מסוגל לפתח מערכת יחסים חמה ואוהבת עם בנות המין השני וככל , 29

שמערכת היחסים תהיה יציבה ורצינית, כך גם מגבלותיו הרפואיות של התובע לא 30

יהיו לו לרועץ בהקשר זה” 23′ עמ, 112סעיף ( לסיכומי הנתבעים ). 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 91

, בעניין זה, אולם .412 כמאמר האימרה העממית, שהיא נכונה גם חד משמע ולא תרתי 1

, משמע יש לשאול לא רק את החתן אלא גם את הכלה. מאחר ואין נתונים , ולמעשה, 2

לא ניתן למצוא נתונים ודאיים בעניין זה, נותר לבית משפט להעריך, את הקשיים 3

הרבים של התובע במציאת בת זוג, את מפח הנפש ש (יהיה לו בתקווה שאולי לא 4

, )יהיה לו כאשר ימצא בת זוג ויחסיהם ילכו ויתהדקו, אך לא יבשילו לקראת 5

נישואים עקב מגבלותיו הרפואיות הנ ל של התובע” , הן בתחום הפריון הן בתחום , 6

קיום יחסי האישות והן בצורך להיות צמוד לשקית השתן בלילה . 7

8

, מבחינה זו .413 מדובר לא רק בכאב ו , אלא, סבל כפי שציינתי לעיל, באובדן הנאות חיים . 9

10

.414 ככל שמדובר בכאב וסבל כמשמעו, יש להביא בחשבון את אותם חיים קשים שהיו 11

לתובע עד , 2008 הכוללים את הניתוחים, האשפוזים והצורך להשתמש בחיתולים גם . 12

לאחר הניתוח בשנת , 2008 יש לתובע מגבלות, שילוו אותו לכך אורך חי של הצורך , יו 13

בצנתור כל , שעות3-4 והשינה עם שקית השתן בלילה . 14

15

.415 מגבלה נוספת שיש להביא בחשבון היא המגבלה האורטופדית המונעת מן התובע 16

להרים חפצים . 17

18

“ב .416 כ התובעים התייחסו במרכיב זה מבחינת יכולת ההשתכרות, והצביעו על כך כי 19

בשל האיסור להרים יותר מ , ג” ק15- “מי שעיניו בראשו , לא יסתכן, ולא ירים יותר 20

” ג” ק10מאשר , 72הערה , 11′ עמ( לסיכומי התובעים , מכאן). שלתובע מגבלה 21

להרים את ילדו, ובכך נפגמת חדוות ההורות שלו . 22

23

“לכל הנ .417 ל יש להוסיף את הסיכונים להסתבכויות רפואיות בעתיד, כפי שפורט הדבר 24

בפרק הרביעי לעיל. גם אם צודקים ב , כ הנתבעים” כי מדובר בסיכונים לא גבוהים, 25

עדיין התובע נמצא בנקודה התחלתית שונה מבני אנוש רגילים אם אחד , בכל מקרה. 26

מסיכונים אלה יתגשם הדבר יכו, חס וחלילה, ל להביא להסתבכויות, שאחת יכולה 27

לגרור את רעותה , בעניין זה, יש לזכור. כי מדובר על סיכונים בתחום יתר לחץ דם, 28

, נפרולוגיה ואף סיכוני סרטן – לכל אלה. יש לתת ביטוי במסגרת הפיצוי הלא ממוני . 29

30

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 92

.418 לא ראיתי לנכון לנקוט בדרך החישובית שהציעו ב , כ התובעים” של קביעת סכום 1

כספי והוספת ריבית מיום הלידה. בחרתי בדרך של קביעת סכום נכון ליום פסק 2

.הדין 3

4

4.ח מבחר פסיקה 5

6

.419 לא ראיתי מקום למנות , כרוכל, את פסקי הדין השונים, הן אלה שהביאו הצדדים, 7

ואף לא פסקי דין שאני נתתי בעניין פיצויים בגין נזק לא ממוני (פרט לפסק דין פלוני, 8

, עילשהובא ל שעוסק בנושא דומה , אולם). פטור בלא כלום . אי אפשר– 9

10

.420 פסק דין שעוסק בנזק רפואי דומה, אם כי נסיבות גרימתו שונות 2055/99א “הוא ע, 11

פלוני ‘ נ הרב ניסים זאב . 5 (241(ד נה”פ) 2001 ( שבו נדון פיצוי בגין נזק שנגרם עקב 12

בעקבות, ימים6לאחר , שבעקבותיה, ברית מילה תהליך של נמק . מן האבר2/3נשר , 13

בית המשפט העליון (הנשיא אהרן ברק, שלדבריו הסכים השופט יצחק זמיר השופט ; 14

– כתוארו אז – אליהו מצא, היה בדעת מיעוט בשאלת האחריות, אך בעניין גובה 15

הנזק ושיעור הפיצויים הסכים לפסק דינו של הנשיא ברק) קיבל את הערעור של 16

הניזוק והפיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנקבע בסך , ₪ 200,000 בבית המשפט המחוזי 17

הועמד , )בן זמרה. צ.השופט א’ כב(בירושלים בבית המשפט העליון של על סך 18

274-275′ עמ( ₪ 500,000 של פסק הדין , סכום זה). כשהוא מוצמד להיום הינו , 19

20 636,451₪ .

21

.421 ראיתי לנכון להביא את הנימוקים לפסיקה זו של הנזק הלא ממוני בלשונו של , 22

שם(ל “בפרשה הנ, א ברקהנשי , 274′ עמ, 16בפיסקה , מול האותיות ה ):ז- 23

24

“מוכן אני להניח כי לא הוכח במקרה שבפנינו כי צפויים 25

למערער קשיי פוריות או קשיים בהקמת משפחה כפי , 26

-שציין בית המשפט המחוזי וכפי שטוען המשיב ). המוהל( 27

, בה בעת אין חולק כי צפויה לקטין התמודדות לא פשוטה 28

. עם נכותו התרשלותו של המוהל הובילה לאובדן של שני 29

שלישים מאיבר מינו של הקטין. הניסיון לשפר רפואית את 30

מצבו כרוך בניתוחים ובטיפולים הורמונליים לאורך תקופת 31

. ההתבגרות לאחר הגיעו לגיל ההתבגרות קיימת אפשרות 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 93

של שחזור האיבר המקורי על-ידי ניתוח מורכב והשתלת 1

, ם אזג. תותב ובכל מקרה, תחושתו והנאתו המינית יהיו 2

פחותות מבגיר ללא פגיעה. הקטין הוא צעיר בשנים וצפויות 3

לו שנים רבות של התמודדות יום יומית עם פגיעתו על יסוד . 4

זה נראה לי כי שיעור הפיצויים בראש נזק זה, כפי שנפסק 5

-ידי בית-על המשפט המחוזי, אינו משקף את חומרת 6

הפגיעה והנזק שנגרמו לקטין המערער כי , שוכנעתי. 7

בנסיבות המקרה יש להעמיד את שיעור הפיצוי בראש נזק 8

9 500,000₪ . ” על זה

10

.422 בפרשה אחרת, שעסקה בנושא קרוב , ושוב, לא דומה באופן מלא, עמדה לדיון 11

השאלה של הפיצוי הלא ממוני בגין הנזק של הפלה, שבעקבותיה לא יכלו התובעת 12

ובעלה להביא ילדים לעולם, עקב כך שהתובעת אינה מסוגלת להרות. בית המשפט 13

קבע כי “הרשלנות הרבה והמצטברת של שלושה הרופאים המערערים גרמה 14

להפלה מיותרת, גרמה צער וכאבים למשיבים, וסתמה את הגולל על האפשרות 15

שיוולד להם ילד משותף” דייןפרשת ( , 767′ בעמ, בין האותיות ה ).ו- 16

17

.423 בית המשפט העליון, באותה פרשה, אישר את פסק הדין של בית המשפט המחוזי 18

, )הכהן’ מ’ השופט צ(בתל אביב כאשר סכום הפיצוי הינו נכון , לכל הורה ₪ 19 600,000

ליום פסק הדין של בית המשפט המחוזי . )20 )9.12.98

סכום זה משוערך להיום . ₪780,763 הינו , 21

22

הכרעה5.ח 23

24

.424 בהביאי בחשבון את מכלול הנתונים כפי שנפרשו על ידי ב”כ הצדדים וכפי שהוצגו 25

, לעיל ובהתחשב גם בפסיקת בית המשפט העליון ובמגמה עליה הצביע השופט ריבלין 26

, ל”במאמרו הנ שם ראש הפרק ג הוא ) ג( “הרמת רף הפיצויים” פיצויים, ריבלין– , 27

, ואילך51′ עמ ותוך השוואה, בשינויים המתאימים של הפסיקה בפרשות דיין פלוני ו 28

של בית המשפט העליון (שהובאו לעיל בפיסקאות , )420-423 הגעתי למסקנה כי על , 29

פי הערכים של היום, יש לפצות את התובע בגין הנזק הלא ממוני, בסכומים אלו : 30

31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 94

.א –כאב וסבל ₪1,500,000 (מיליון וחצי שקלים חדשים 😉 1

.ב אובדן הנאות חיים, והספק בפוריות – ₪750,000 (שבע מאות חמישים אלף 2

שקלים חדשים ). 3

4

.ט הפיצוי לתובע סיכום– 5

מבוא1.ט 6

7

.425 לאחר הניתוח המפורט שהובא בפרקים הקודמים את הפיצוי , להלן, אני מסכם, 8

המגיע לתובע :בדרך זו, 9 1

.א פיצויים בגין העבר ;)1.2.תת פרק ט( 10

פיצויי .ב ם בגין העתיד ;)2.2.תת פרק ט( 11

.ג הניכויים מן הסכומים הללו, כאשר קודם אתייחס לניכויי המל תת פרק (ל ” 12

) 1.3.ט ולאחר מכן לניכויים עקב מקדמות שכבר שולמו לתובע על ידי 13

;)2.3.תת פרק ט(הנתבעת 14

.ד הפיצויים שיש לשלם לתובע הם סך כל פיצויי העבר והעתיד בניכוי , 15

ול, הניכויים חלק סכום זה לשניים, עקב ההסכמה כי אחריות הנתבעות היא 16

למחצית בלבד ).4.תת פרק ט( 17

18

2.ט ריכוז הסכומים המגיעים לתובע 19

20

21 ט.1.2עבר

.426 בגין נזקי העבר, הפיצויים בראשי הנזק שתוארו לעיל :הינם אלה, 22

.א )289פיסקה , 2.פרק ו(חיתולים ₪23 250,000

.ב כביסה ובלאי מואץ של ב ₪293( 110,000פיסקה , 3.פרק ו(גדים 24

.ג הוצאות נסיעה ואשל )298פיסקה , 4.פרק ו(ל ” ₪25 200,000

.ד נסיעת התובעים לחו ₪ 304( 138,480פיסקה , 5.פרק ו(ל לניתוח ” 26

.ה שיעורים פרטיים לתובע )309פיסקה , 6.פרק ו( ₪27 30,000

.ו )312פיסקה , 7.פרק ו(עזרה בשכר ₪28 100,000

.ז טיפולים אלטרנטיביים )322פיסקה , 9.פרק ו( ₪29 25,000

.ח טיפולים נפשיים פסיכולוגיים ₪323( 70,582פיסקה , 9.פרק ו( 30

.ט עזרת יתר בני המשפחה )334פיסקה , 11.פרק ו( ₪ 31 50,000

32 814,132 ₪ הכל סך

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 95

1 ט.2.2עתיד

2

.427 בגין נזקי העתיד, הפיצויים בראשי הנזק שתוארו לעי :הינם אלה, ל 3

4

.א אובדן הנאה בשירות צבאי ₪343( 131,821פיסקה , 1.פרק ז( 5

.ב הפסד השתכרות ) 6 )2013-2019

)לעיל) א(344- רישא ו278פיסקאות ( ₪ 7 393,875

.ג הפסד השתכרות ) 8 )2019-2059

9 932,415₪ ) פיסקאות280ו -344)ב (לעיל(

.ד הוצאות כביסה בעתיד )347פיסקה , 3.פרק ז( ₪10 10,000

.ה ניידות לצורך טיפולים רפואיים ₪354( 25,000פיסקה , 5.פרק ז( 11

.ו )359פיסקה , 6.פרק ז(לעתיד ‘ עזרת צד ג ₪12 100,000

.ז טיפולים רפואיים בעבר )366פיסקה , 7.פרק ז( ₪13 150,000

.ח טיפולים נפשיים בעתיד )374סקה פי, 8.פרק ז( ₪ 14 216,519

.ט ))א(424פיסקה , 5.פרק ח(כאב וסבל ₪ 15 1,500,000

.י אובדן הנאות חיים, והספק בפוריות ))ב(424פיסקה ( ₪16 750,000

סך הכל ח” ש17 4,209,630

18

3.2.ט סיכום ביניים 19

20

.428 סך כל הפיצויים שחישבתי כי הם הפיצויים שמגיעים לתובע, כפוף לאמור להלן, 21

: דהיינו סיכום סכומי העבר והעתיד הינו סך של , ₪22 . 5,023,762

23

ל” ניכוי מל3.ט 24

25

.429 , ל”ניכויי המל בקשר לקיצבת הנכות או קיצבת העידוד, נכללו בהתחשבות של אובדן 26

ההכנסה של התובע פיסקאות : ראה( , )275-279 ולכן אין צורך בניכוי .פעם נוספת, 27

28

, ברם .430 לאחר תום שנות העבודה , של התובע67החל מגיל , יש לנכות את ההפרש בין 29

קצבת הנכות , שהיא( על פי מועד חישוב ההיוון לבין קצבת ) לחודש ₪ 2,499סך של , 30

הזקנה החודשית . 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 96

.431 על פי חוות הדעת של האקטואר גד שפירא (7.7.11מיום , שצורפה לסיכומים 1

הראשוניים של הנתבעים , ) גובה קצבת הזקנה החודשית מגיל על פי (80 ועד לגיל 2 67

. ₪1,444הוא ) מועד ההיוון 3

, לכן יש לנכות מהפיצויים שיש לשלם לתובע, את ההפרש בסך 13למשך , ₪4 1,055

5 28.8.72 . ליום ועד שנים , מיום28.8.59

סכום זה בהיוון כפול הכפלת סך : נודהיי, ₪ 1,055 במקדם ההיוון שהוא , 6 129.04

מוכפל במקדם ההיוון הכפול שהוא סכום של : דהיינו, 7 32,945₪ . 0.242

8

,אומנם .432 בחוות הדעת של האקטואר , מר שפירא, יש התייחסות לקצבת הזקנה החל , 9

, ואילך80מגיל אך אין זה רלבנטי לענייננו, שכן תוחלת החיים הסטטיסטית( של ) 10

התובע היא . שנים11 79.7

12

.433 סך כל ניכויי המל , ושוב(ל ” אני מתייחס רק לניכויים של קצבת הזקנה שכן ניכויי , 13

הנכות וניכויי שכר העידוד נכללו בחישובי אובדן ההכנסה הוא , ) ₪14 . 32,945

15

4.ט הפיצויים שיש לשלם לתובע סיכום- 16

17

.434 הפיצויים שמגיעים לתובע בגין העבר , ) לעיל426פיסקה ( ₪ 814,132 ביחד עם פיצויי 18

, ₪4,209,630) לעיל427פיסקה (העתיד מגיעים יחד לסכום של פיסקה ( ₪ 19 5,023,762

20 428לעיל .(

21

.435 מסכום זה יש לנכות את ניכויי המל ועל כן , ) לעיל433פיסקה ( ₪ 32,945 ל בסך של ” 22

סכום הפיצוי המלא , שלכאורה, מגיע לתובע הוא ( ₪ 4,990,817 ההפרש בין הפיצוי 23

המלא לבין ניכויי המל )ל”ל הנ” 24

25

.436 מאחר והוסכם בין הצדדים כי הנתבעים ישאו במחצית הסכום , )עיל ל3-4פיסקאות ( 26

על הנתבעים , ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של ₪2,495,409 (שני מיליון ארבע 27

מאות תשעים וחמישה אלף וארבע מאות ותשעה שקלים חדשים ). 28

29

30

31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 97

.י הפיצויים של התובעים )ההורים (1 3-2

2

1.י טענות הצדדים 3

4

1.1.י טענות התובעים 5

6

.437 בסיכומים הראשונים מאת התובעים, שנכתבו ללא דרישות לסכומים קונקרטיים, 7

נטענה הטענה כי התובעים “, 3- ו2 , עזבו איש איש בתורו, משרות מכניסות ביותר, 8

על מנת לטפל ב ]תובע[ ” ) א(10סעיף ( לסיכומים הראשונים ). 9

10

.438 כבר בסיכומים הראשונים של ב , “ראשי נזק”כ, מופיעים, כ התובעים” הפסדי השכר 11

של כל אחד מן ההורים וכן כאב וסבל שלהם שכן , “עם לידתו של ]התובע[ עולמם 12

של ]ההורים[ נהפך על פניו. הם עזבו עבודות מצליחות והקדישו את מלוא זמנם 13

ומרצם להישרדותו ולאיכות חייו של ]התובע[ , בניתוחים חוזרים, בזניחת טיולים 14

משפחתיים וביציאה לטיולים עם ]התובע[ , והכל כדי להביא את ]התובע[ למצבו 15

, וםהי עם כל החששות והחרדות המלווים אותם, באשר לעתידו ולגורלו של בן 16

. הזקונים בכך הם שילמו ומשלמים מחיר אישי כבד אובדנו של – חלילה –עד כדי , 17

התא המשפחתי” ) ב(11סעיף ( לסיכומים הראשונים ). 18

19

.439 בסיכומים השניים, יש התייחסות מפורטת לאובדן ההכנסה של כל אחד מן ההורים, 20

כאשר ההסבר להצדקת אובדן ההכנסה הוא זה: העזרה ” ]לתובע[ החלה בגיל אפס, 21

כאשר שני הוריו שמרו עליו 24 שעות ביממה בבית החולים, כשהיה קשור ומקובע 22

, למיטה היו איתו בניתוחים לאורך השנים רצו אתו , לבית החולים שוב ושוב חיתלו , 23

, צנתרו אותו, אותו . ‘תמכו בו וכו לשם כך עזבו ]ההורים[ את כל עיסוקיהם ועשו 24

הכל על מנת לטפל ב ]תובע[ . התובעים זכאים לפיצוי עבור אובדן שכרם בשנים 25

ארוכות אלה. פיצוי זה ניתן להם, הן כמיטיבים של ]התובע[ והן כתובעים 26

“עצמאיים 20′ עמ, 10סעיף ( לסיכומי התובעים ). 27

28

.440 במסגרת דרך החישוב “עוה, כ התובעים”בחרו ב, ד פוזנר ופלדמן, ללכת בשיטה זו: 29

הם יצאו מנקודת המוצא של השכר של כל אחד מן ההורים, בעת עזיבת עבודתם, 30

לצורך הטיפול בתובע. אמת המידה להשוואה, לא הייתה ההכנסה הנומינלית, 31

ואפילו לא ההכנסה המוצמדת למדד , אלא, בסיס השכר – לצורך החישוב של ב כ ” 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 98

–התובעים היה השכר הממוצע במשק , הם בדקו. לכל אורך השנים, מה היה השכר 1

בפועל של כל אחד מן ההורים , ושוב, תוך השוואה לשכר הממוצע במשק באותם , 2

. שנים כך קיבלו הם, לפי שיטה זו את , “פערי השכר הריאליים בין שכרם בעבר, 3

לשכר שהיה להם אילמלא נאלצו לעזוב את העבודה לפער זה . 2011′ מחירי’ב, 4

נוספה ריבית “להיום) בלבד( 21′ עמ ( לסיכומי התובעים ).24.7.11מיום , 5

6

. 441 לסכומים האמורים של אובדן השכר “ביקשו ב, כ התובעים להוסיף את הרכיבים 7

: הבאים אובדן הפרשות סוציאליות בשיעור, מלא של %12 בגין ההפרשות 8

– %7.5-ו; הפנסיוניות בגין הפרשות לקרנות השתלמות 21′ עמ( לסיכומי התובעים ). 9

10

.442 ככל שמדובר בתובעת, היא עבדה כממלא מקום מנהלת מתנ ושכרה , 1992ס בשנת ” 11

%92.5היה מהשכר הממוצע במשק. היא עזבה את עבודתה, לאחר לידתו של התובע. 12

, 1995בשנת לאחר שהוקמה המכללה, שהיא הייתה אחת מבין אלה שהקימו אותה, 13

והתובעת התקדמה – בתפקיד ובשכר – עם התפתחותה של המכללה בסוף שנת . 14

, 1998 ובראשית שנת 1999 עמד שכרה על כ , ₪ אלף 13- שהוא כפול מהשכר הממוצע 15

, באותה עת, במשק ואז נאלצה התובעת לעזוב את המכללה, בשל ניתוח גדול שעבר 16

, בתקופה זו, כ התובעים”לשיטת ב. התובע מיצתה התובעת את יכולת ההשתכרות 17

, לכן. שלה לצורך חישוביהם של ב”כ התובעים לעניין אובדן ההכנסה של התובעת, 18

המשכורת הנ”ל היא זו שקובעת את הבסיס לחישוב הפסדיה של התובעת מאותה , 19

. עת ואילך הצטרפותה של התובעת למכללה עם הקמתה אינה , כ הנתבעים” לטענת ב, 20

נובעת מעזיבת עבודתה במתנ , ס” שנים קודם לכן 21-22′ עמ( לסיכומי התובעים ). 21

22

.443 על בסיס הנחות אלה, ותוך התייחסות לעבודות השונות של התובעת, לאורך השנים, 23

, בסיכומיהם, כ התובעים”הגיעו ב לדרישות הכספיות הבאות, שמבוססות על ההנחה 24

כי השכר הממוצע במשק באותה עת של החישובים היה , ₪8,696 והשכר שהרוויחה 25

התובעת בשנת , 1992 ערב לידתו של התובע %92.5שהם , לחודש ₪ 2,851היה , 26

מהשכר הממוצע במשק באותה שנה, ולכן שווה ערך לשכר של ₪ 8,045 לשכר ביום 27

החישוב של ב”כ התובעים בסיכומיו השניים ): 28 )24.7.11

בשנים .א , 1992-1995 לא עבדה התובעת במשך שנתיים, ואז יצאה לעבודה ואז , 29

החלה לעבוד בעמותת … במשך תקופה קצרה והכנסתה לשנת הייתה 30 1995

(לחודש ₪ 224 שווי ערך לשכר של , ₪500 ליום החישוב ההפסד , לכן). 31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 99

בתקופה זו הוא , ₪211,000שהם ₪ 7,544 ובתוספת ריבית לאמצע התקופה, 1

סך של 4-5′ עמ( ₪ 312,247 לנספח של סיכומי התובעים ). 2

.ב בתקופה שבין , 1995-1999 אין תביעה לגבי אובדן השתכרות של התובעת שכן 3

עבדה אז במכללת … עיר ב … בשכר שהתחיל בסך והגיע ל ₪ 4,500 סך של 4

98סעיף ( ₪ 13,500 רישא לתצהיר התובעת מאחר וסך ). הם יותר ₪ 5 13,000

מכפול מהשכר הממוצע במשק באותה עת, התובעים אינם דורשים כל 6

תשלום עבור תקופה זו 21′ עמ( לסיכומי התובעים ). 7

, 1999בשנת .ג עזבה התובעת את עבודתה עקב , כ התובעים”לטענת ב, וזאת, 8

הניתוח הגדול של התובע בשנת , 1999 בו היה מאושפז כחודש וחצי ולאחר 9

מכן היה צריך להישאר בבית להתאוששות “. בנוסף התחלנו לבצע צינתורים 10

, מהפין מה שדרש מאיתנו השקעה של זמן וכוחות כדי ללמוד ולבצע את את 11

הצינתורים המסובכים 98סעיף ” ( סיפא לתצהיר התובעת ). 12

.ד במשך כשנה , לאחר מכן, לא מצאה התובעת עבודה, והתחילה לעבוד רק 13

. …בחברת , 2000בשנת לתקופה זאת של שנת התבי, 1999 עה הינה להפסד 14

חודשי של , ₪15,808 על בסיס שכרה אז ) ₪1,410( שהוא צמוד ליום החישוב 15

, לכן. ₪1,923 לפי חישובי ב , כ התובעים” הסכום לכל התקופה כולל ריבית , 16

מאמצע התקופה, עומד על סך של 5′ עמ( ₪ 216,505 לנספח סיכומי 17

). התובעים 18

בשנים .ה 2000-2005 עבדה התובעת בחברת , במסגרת זו. . .. לאחר מספר 19

חודשי לימוד, קיבלה התובעת זיכיון, ופתחה עם שותפה חברה בשם … . 20

השותפות התפרקה בסוף שנת , 2003 והתובעת המשיכה כעצמאית במשך 21

שנתיים נוספות, כשהרווחים היו נמוכים באופן משמעותי לתצהיר 99סעיף ( 22

). התובעת בגין חמש שנים אלה שכרה , כ התובעים”נת בלטע, )23 )2000-2005

, ₪3,880היה כאשר השכר הממוצע במשק היה לפי שיטת , לכן. ₪24 7,076

, חישוב זו ההפסד החודשי של התובעת הוא כולל , וסכום זה, ₪25 12,962

ריבית לאמצע התקופה, עומד על סך של . ₪26 1,241,932

.ו במשך שנתיים ) 2007-2008( עבדה התובעת בחברת בשכר של ) אחרת( 27 5,000

100סעיף (לחודש ₪ רישא לתצהירה). לפי חישובי התובעים, מאחר והשכר 28

הממוצע במשק לתקופה זו היה , ₪7,912 ההפסד החודשי שלה הוא 29 12,234

, על כן. ₪ התביעה ביחס לשנתיים אלה . ₪316,368היא , 30

2009מאז .ז עובדת התובעת ב בשכר של ” … מכללת ” ומשנת , לחודש ₪ 31 12,000

שכרה הוא , 100 2011סעיף (לחודש ₪ 16,000 סיפא לתצהיר התובעת כאן ). 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 100

החשבון של התובעים מבוסס על הנחה שגם ב , “…מכללת ” על בסיס שכר של 1

, לחודש ₪ 12,000 כאשר השכר הממוצע הוא יש לתובעת , לחודש ₪ 2 8,272

הפסד של (לחודש ₪ 5,113 וזאת על בסיס ההנחה כי מאחר והרוויחה בשנת 3

, 1999 הכנסה חודשית של , ₪13,000 שהיא יותר מכפול מהשכר הממוצע 4

, במשק אז זה הבסיס לחישוב אובדן ההכנסה הסכום , בפריט זה, לכן). 5

6 12,117 ₪ לשנת2011 2009-2010 , של וסך 125,466 ₪ לשנים הוא המבוקש

). ל” לנספח הנ5′ עמ( 7

.ח סך כל ההפסדים של השכר -על, פי שיטת החישוב הנ עו, ל” מדים על סך של 8

9 2,224,635₪ .

.ט לסכום האמור בסעיף קטן “הנ) ח( ל יש להוסיף ההפרשות הסוציאליות בסך 10

11 439,365₪ .

.י סך כל דרישת התובעת ביחס להפסד הכנסות בעבר הוא 12 ₪ 2,664,000

(הסכום המופיע בסיכום הטבלה שבתחתית עמ 5′ לנספח לסיכומי התובעים ). 13

14

.444 ככל שמדובר בעתיד, מאחר וההפסד החודשי הוא , ₪1,731 יש להכפיל סכום זה 15

[67עד גיל , שנים10.5-במקדם ל אין כל התייחסות לשאלה מדוע התובעת תעבוד עד 16

67גיל ולא עד גיל 62 ]. ככל הנשים 17

סכום זה הוא , ₪186,895 ובתוספת הפרשות סוציאליות, הסכום הכולל בגין אובדן 18

הכנסה עתידית של התובעת מגיע לסך של 6′ עמ( ₪ 223,807 לנספח של סיכומי 19

). התובעים 20

21

.445 דרך החישוב של הפסד ההשתכרות של התובע מס , “)האב”או ” 3תובע “-להלן (22 ‘3

הביאה את ב”כ התובעים לדרישות אלה 5.6- כ–עתיד ; ₪ מיליון 15- כ–עבר : 23

. ₪מיליון 24

25

.446 נקודת המוצא לחישוב היא זו: כשנה לאחר לידת התובע, הרוויח האב כ ₪ 26 -17,000

, לחודש שהוא למעלה מפי מהשכ5 ר הממוצע במשק, וזאת מעבודתו כמנהל אזור, 27

בתפקיד של סוכן מכירות של “. ד” האב הפסיק את עבודתו כדי לטפל בתובע לטענת . 28

, כ התובעים”ב הכנסתו של התובע הייתה עולה אף על הסכומים הללו שהרוויח לאור 29

ההתקדמות המרשימה שלו בעבר “, ויש להניח שאלמלא נאלץ לעזוב, היה ממשיך 30

להתקד . ם ולהרוויח יחד עם זאת נסתפק בהעמדת שכרו של ]3תובע [ על הנתון 31

הוודאי של שכרו האחרון -ב ” “ד ). כ התובעים” לסיכומי ב22′ עמ” ( 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 101

3התובע .447 העיד על עבודותיו לאחר מכן, וביחס לחלק מהן התברר כי לא דייק בלשון , 1

, המעטה ואף נשכחה ממנו עבודתו באוניברסיטת התבססו , עיםכ התוב”ב. … 2

בסיכומיהם על נתונים מדו”חות הביטוח לאומי, אותם ראו להעדיף על פני זיכרונו 3

). כ התובעים” לסיכומי ב22′ עמ(של התובע 4

5

, כ התובעים”לטענת ב .448 כל הפסד ההכנסה של התובע : כולל, 3 אי הצלחתו בניהול 6

, המסעדה קשורים קשר סיבתי לאחריות הנתבעים: “כולם חוסים תח ‘ מטריה’ת ה 7

של עזיבתו את “ד”. אלמלא עזב את “ד” לא היה נזקק לחפש מקומות עבודות 8

, משתנים לא היה מפוטר והיה ממשיך להשתכר כפי שהשתכר קודם לידתו של 9

] 3תובע ]. [התובע[ המשיך לנסות, כמיטב יכולתו, למצוא לעצמו עבודה שתפרנס 10

אותו ואת משפחתו בכבוד. בנסיבות אלה כשאין כל , עדות להתנהלות שאיננה 11

סבירה מצידו, לא נותק הקשר שבין עזיבתו את “ד” לבין הפסדי השכר שלו. ואם 12

בכלל אנו לומדים משהו מניסינות אלה של ]3התובע [ , זה הקושי של אדם שיש לו 13

(מוגבלות למשל ילד נכה שצריך תשומת לב מיוחדת) למצוא עבודה ולהחזיק בה” 14

22-23′ עמ( ). ובעיםכ הת” לסיכומי ב 15

, בהקשר זה וכדי לבסס את הדרישה להפסד שכר בעתיד, ולאור העובדה כי התובע 16 3

אינו עובד כלל “מסבירים ב, כ התובעים כי גם כיום, לאחר שהתובע “3 נפלט משוק 17

, העבודה לאחר שבמשך שנים רבות סובבו חייו סביב ]התובע[ ( בגילו חרף האיסור 18

, על אפליה אנו חיים בעולם האמיתי) ביכולותיו ובמצבו הנפשי, ואיננו צפוי עוד 19

לעבוד “מתבססים ב, בנקודה זו; כ התובעים” לסיכומי ב23′ עמ” ( כ התובעים גם על 20

חקירתו של פרופ , קוטלר’ המומחה מטעם הנתבעים, כאמור בהערה לסיכומי 21 134

). ל”הנ 22

23

.449 גם ביחס לתובע , 3 דרך החישוב של ב”כ התובעים מבוססת על כך שנקודת המוצא 24

והבסיס להשוואה הוא השכר לשנת 1992 שהם , לחודש ₪ 16,890 שהיה 3 של התובע 25

5.475פי מהשכר הממוצע במשק באותה עת (שווי השכר ליום הגשת הסיכומים – 26

27 24.7.11 – הוא 47,622 ₪ לחודש .(

28

.450 ואלה הם הפסדי ההכנסות של התובע -על, 3 פי החישוב הנ , ל” ביחס לתקופות 29

: הבאות 30

1994בשנת .א עבד התובע בשכר של , “…” בחברת 3 כאשר (לחודש ₪ 31 13,667

השכר הממוצע במשק היה , אך עדיין, ) ₪3,912 לפי החשבון של ב כ ” 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 102

התובעים מדובר בהפסד חודשי של , ₪17,235 בערכים של היום ולכן , 1

ההפסד לאותה תקופה הוא . ₪2 384,186

.ב ביחס לשנים , 1995-1998 כאשר עבד 3התובע בעבודות שונות הכנסתו , 3

הממוצעת לחודש הייתה , ₪1,720 כאשר השכר הממוצע במשק באותן , 4

. ₪5,169היה , שנים בערכים של היום, ההפסד החודשי הוא ₪ 5 44,726

. לחודש אובדן ההכנסה לתקופה זו של שלושת השנים הללו עומד על סך של 6

7 3,651,226₪ .

בשנים .ג 3 עבד התובע, 1998-2000 באוניברסיטת בשכר של , … ₪ 8 10,233

(כאשר השכר הממוצע במשק, באותה תקופה על אף , כאמור). ₪6,375היה , 9

שהכנסתו הייתה אז כמעט פי 2 מהשכר הממוצע במשק לפי שיטת , עדיין, 10

החישוב של ב”כ התובעים מדובר בהפסד של ההפרש בין השכר שקיבל 11

באוניברסיטת … 5.475פי , כאמור, השהי, “ד”בלבין שכרו מן השכר 12

הממוצע במשק , לכן. לפי דרך חישוב זו, ההפסד החודשי שלו עמד על סך של 13

14 – 1,825,917₪ . התקופה ולכל 33,660 ₪ לחודש ,

.ד בתקופת ניהול המסעדה , )2001-2008( הכנסתו של התובע ₪ 2,690 הייתה 15 3

לחודש בממוצע, לעומת השכר הממוצע במשק שהיה , בתקופה זו. ₪16 7,377

ההפסד החודשי נכון לערכים של יום החשבון עומד על , לחודש ₪ 17 44,451

ולכל אורך התקופה של שמונה שנות ניהול המסעדה, הסך הנתבע הוא 18

19 5,162,694₪ .

בשנים .ה , 2009-2011 בהן לא עבד התובע , כלל3 הדרישה היא למלוא ההפסד 20

החודשי של הכנסתו אילו היה עובד , ₪47,622: דהיינו, “ד”ב כאשר סכום 21

זה לכל שלושת השנים הללו מגיע לסך של . ₪22 1,454,715

.ו סך כל אובדן השכר לעבר הוא 12,478,738 . ₪ לכך יש להוסיף הפסדי 23

הפרשות סוציאליות בסך של . ₪24 2,464,550

.ז סך כל הדרישה לתשלומי עבר עבור התובע 3 הוא סך של 14,943,288 כל ( ₪ 25

החישובים שהובאו לעיל מופיעים בעמ 7′ לנספח לסיכומי ב ).כ התובעים” 26

27

.451 אובדן ההכנסה לעתיד של התובע , 3 על בסיס של , לחודש ₪ 47,622 בהנחה כי לא 28

יעבוד כלל עד ג , 67יל בתוספת הפרשות סוציאליות מגיע לסך של 8′ עמ( ₪ 29 5,650,685

לנספח לסיכומי ב ). כ התובעים” 30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 103

“ב .452 כ התובעים טוען, בהתבסס על חוות דעת פסיכיאטרית של ד כי גם , ר ליטמן” 1

התובעת וגם התובע , שניהם, 3 נזקקו בעבר וזקוקים בעתיד לטיפולים נפשיים וכן , 2

לטיפולים זוגיים . 3

4

.453 ביחס לתובעת – הדרישה לעבר היא ל ₪ 4,000- בשנה למשך ובסך הכל , שנים5 11.5

, סעיף ג, 4′ עמ( ₪ 63,846 לנספח לסיכומי ב ). כ התובעים” 6

ככל שמדובר בעתיד, הדרישה היא ל ₪ 800- פעמיים בחודש למשך שנתיים בסך של , 7

“אחזקה”ולאחר מכן , ₪29 72,285′ עמ(חודשיים -פעם בחודש לסיכומי התובעים , ) 8

, לחודש ₪ 800: דהיינו מהוון סך של 8-9′ עמ( ₪ 145,895 ). כ התובעים” לנספח של ב 9

10

.454 ככל שמדובר בתובע , 3 שלו יש נכות נפשית של “לדעת ב (%20 כ התובעים אין 11

רלבנטיות אם כולה או רק מחציתה נגרמה בשל לידת התובע והצורך של הת 3ובע 12

, )לטפל בו דרישת התובעים היא כי הטיפולים של התובע : כולל, 3 הטיפול הזוגי, 13

יעמוד על סך של ₪ 9,000 בגין טיפולי העבר, וביחד עם ריבית והצמדה סך של 14

, סעיף ד, 4′ עמ( ₪ 11,112 לנספח לסיכומי ב ).כ התובעים” 15

16

.455 “דרישת ב, ביחס לעתיד כ התובעים היא כי הטיפול יהיה פעמיים בחודש ל שנים על 17 -5

סך של , ₪800בסיס , שנים5לאחר . ₪89,044 הטיפול יצומצם לטיפול אחד לחודש 18

, ₪800של ואז הסכום המהוון בהיוון כפול( יעמוד על ) , ₪71,467 ובסך הכל 19

20 160,511₪ .

21

.456 בנוסף לאובדן הכנסה וטיפולים רפואיים, ראש פיצוי נוסף שמבקשים ב כ התובעים” 22

כי ישולם להורים (התובעת והתובע , מדובר”. כאב וסבל”הוא , )3 כפי שצוין לעיל 23

, )438פיסקה ( בפגיעה בתובעים הללו, עקב נכותו של התובע, אשר השפיעה על כל 24

אורח חייהם , טיפול בבנם: כולל, ירידה במצב בריאותם, קשיים בזוגיותם ופגיעה , 25

משמעותית ברמת חייהם , 30′ עמ, רישא15סעיף ( לסיכומי התובעים ). 26

27

.457 הדרישה היא לפיצוי של ₪ 300,000 לכל אחד מן ההורים, בתוספת ריבית מיום 28

הלידה ובסך הכל , 30′ עמ, סיפא15סעיף ( ₪ 616,721 לסיכומי התובעים בהערה ; 29

172 מובאות שתי אסמכתאות על סכומים בנסיבות “).קרובות” 30

31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 104

2.1.י טענות הנתבעים 1

2

“עוה, נתבעיםכ ה”ב .458 ד שמואל אהרונסון וסברינה דדון , בוטבול- מעלים שתי טענות 3

, סף לפני דיון בתביעתם של ההורים (התובעת והתובע ). 4 3

5

.459 הטענה הראשונה היא . התיישנות– 6

מאחר והתובע נולד בשנת 1992 וכתב התביעה הוגש בשנת 2003 ,11 שנה לאחר 7

, הלידה ותקופת ההתיישנות היא , שנים7 טענת הנתבעים היא כי תביעת התובעים 8

, 24′ עמ, 115סעיף ( התיישנה –הללו לסיכומי הנתבעים ). 9

10

.460 טענה סף שנייה של הנתבעים , היא, כי לא התקיימו התנאים בהלכת אלסוחה” ” 11

444/87א “רע( אבו סרחאן עארף מקאבל מונהאר אלסוחה ‘ נ עיזבון המנוח דוד דהאן 12

ל”ז , ))3 (397) 1990(ד מד” פ זאת לאור העובדה כי התובעת לא סבלה מכל בעיה 13

פסיכיאטרית, ואילו נכותו הנפשית של התובע בשיעור של , לכל היותר, היא14 20% , 3

שמתוכה ניתן לייחס ללידת התובע , לכן. %10 לטענת הנתבעים, כאשר מדובר בנכות 15

נפשית בשיעור כזה, לא מתקיימים התנאים שבהלכת אלסוחה” פים סעי(ל “הנ” 16

17 .( הנתבעים לסיכומי 119-122 ,עמ ’24-25

18

“ב .461 כ הנתבעים ערים לטענת ב -כי על, כ התובעים” פי ההסכם בדבר האחריות : ראה( 19

) לעיל3-4פיסקאות חייבים הנתבעים לפצות את התובעים ב %50- , ולכן, מנזקיהם 20

לטענת התובעים, מנועים הנתבעים מלהעלות את שתי טענות הסף הללו . 21

22

.462 הנתבעים רואים בטענה זו של התובעים “טענה מקוממת וחסרת תום לב ודינה 23

להידחות 24′ עמ, סיפא115סעיף ” ( לסיכומי הנתבעים; ההדגשה והקו במקור ). 24

25

.463 הנתבעים טוענים, כי כל ההסכמה האמורה, נועדה לייתר את הצורך בדיון בשאלת 26

, האחריות ולהמשיך ולברר את שאלת הנזק , אך. לא הייתה כל כוונה להקנות 27

לתובעים זכויות שאין להם על , פי הדין- ולא לגרוע מטענות הנתבעים, שכן ההסכמה 28

של הנתבעים לפצות את התובעים ב ,נעשתה, מנזקם%50- כאמור בנוסח ההסכמה 29

“, האמורה מבלי להודות בטענה כלשהי מטענות התובעים 24′ עמ, 117סעיף ” ( 30

לסיכומי הנתבעים ). 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 105

.464 מעבר לטענות הסף הללו, ולשיטת הנתבעים “מטעמי זהירות בלבד 122סעיף ” ( 1

, 25′ עמ, סיפא לסיכומי הנתבעים , ) הם מתייחסים לראשי הנזק של התובעים ואת , 2

עמדתם -אציג על פי סדר כתיבת טיעוני התובעים בתת . לעיל1.1.הפרק י- 3

4

.465 לטענת הנתבעים, לא נגרמו לתובעת הפסדי שכר , כלל ועיקר, לא לגבי העבר ולא לגבי 5

. העתיד 6

7

.466 ככל שמדובר בעבר, יש להתבסס על השכר שקיבלה התובעת, כסגנית מנהל המרכז 8

הקהילתי , לחודש ₪ 2,700: נודהיי, 1992בשנת , …ביישוב כאשר בהצמדה להיום, 9

סכום זה הינו כ . ₪6,400- אין מקום לקבל את טענת התובעים כאילו הבסיס לאובדן 10

ההכנסה הוא שכרה של התובעת במכללת . … לעניין זה טענת הנתבעים היא כי 11

מדובר בטענה שהועלתה לראשונה בסיכומים של התובעים, והיא הרחבת חזית 12

אשר , אסורה גם עומדת בסתירה לתצהירה של התובעת עצמה, לפיה נקודת השבר 13

הייתה בעצם הלידה של התובע והצורך לטפל בו, ולא בהתמודדות שבאה שנים 14 6

, 25-26′ עמ, 126סעיף (לאחר מכן לסיכומי הנתבעים ). 15

16

.467 לפי הניתוח של הנתבעים, שכרה של התובעת, לאורך כל השנים לאחר שעזבה את 17

, ס”המתנ היה גבוה יותר משכרה לפני לידתו של התובע. דבר זה עולה מן הנתונים 18

שמסרה וגם מהנתונים שלא מסרה התובעת, כאשר לא הציגה נתונים בכלל כדלקמן , 19

, 26′ עמ, 127סעיף ( לסיכומי הנתבעים ): 20

בשנים .א , 1993-1994 עבדה התובעת בעמותת … ולא הציגה לגבי תקופה זו 21

. נתונים 22

1995-1996 םבשני .ב עבדה התובעת במכללת (… שלימים הפכה למכללת ) … 23

ושכרה החודשי עמד על , ₪13,000 ובהצמדה להיום . ₪24 18,500

.ג בין השנים , 2000-2005 הקימה התובעת עם שותפה את חברת ההשמה, 25

ושכרה החודשי הממוצע . ₪19,000-עמד על כ, נכון להיום, 26

.ד בין השנים 2005-2008 עבדה התובעת במסעדה המשפחתית בשנת , ובמקביל, 27

עבדה ב2007 בשכר של … חברת . בחודש ₪ 28 5,500

.ה מאמצע שנת 2009 ועד היום עובדת התובעת כראש מינהל סגל אקדמי 29

, …במכללת ושכרה החודשי עומד על . ברוטו ₪ 30 18,000

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 106

.468 ככל שמדובר לגבי העתיד, הטענה היא כי התובעת מממשת את הפוטנציאל שלה 1

בעבודתה כראש הסגל האקדמי במכללת , … בשכר חודשי של ולכן , ברוטו ₪ 2 18,000

לא נגרם לה כל אובדן הכנסה . 3

, מכל מקום מאז הניתוח שעבר התובע בשנת , 2008 הוא אינו זקוק לנסיעות, 4

לטיפולים או לניתוחים, למעט ביקורת אחת לחצי שנה , לפיכך. משעומד התובע 5

“ברשות עצמו ואינו נזקק לעזרה, ברי כי אמו לא נאלצת להיעדר מעבודתה כדי 6

לטפל בו/לסייע , 26′ עמ, 129סעיף ” ( לסיכומי הנתבעים ). 7

8

“מסקנת ב, לפיכך .469 כ הנתבעים היא כי אין מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין רכיב זה 9

של אובדן הכנסה, לא לגבי העבר ולא לגבי העתיד . 10

11

.470 באשר לאובדן ההכנסה של התובע , 3 עמדת הנתבעים כי הוא אינו זכאי לפיצוי בשל 12

צירוף נימוקים אלה : 13

.א הבסיס לשכר אינו צריך להיות הבונוסים או ריכוז השכר לשנת , 14 1993

שכוללת הפרשים של כל שנות עבודתו 27′ בעמ, 202 והערה 131סעיף ( 15

לסיכומי הנתבעים ). 16

.ב במקומות שעבד התובע 3 לאחר שסיים את עבודתו כאיש מכירות היו , “ד”ב 17

שנים שהרוויח שכר קרוב מאוד להכנסתו . “ד”ב 18

.ג לטענת הנתבעים, וכפי שהבנתי זו הטענה המרכזית 3התובע , עזב את מקום 19

עבודתו בשל שינויים ארגוניים כמו פטירת המעסיק ליד הערה , 27′ עמ( 20 203

או ניהו) ובהערה ל כושל של מסעדה ) 27-28′ עמ( או סכסוך עסקי בין שותפים 21

210הערה , 28′ עמ( ובהערה עצמה). לכל הדברים הללו אין קשר סיבתי 22

למצבו של התובע כ הנתבעים”כלשון ב, : “עיננו הרואות כי מצבו הנפשי של 23

]3התובע [ לא שלל ממנו את האפשרות להמשיך לעבוד בתחומו אלא , 24

שאיתרה מזלו ובמקומות בהם עבד חלו שינויים שלא איפשרו המשך 25

, העסקתו ולכן אין לפסוק ]3לתובע [ פיצוי בגין תקופה זו ‘ עמ, 133סעיף ” ( 26

, 27 לסיכומי הנתבעים ). 27

28

“ב .471 כ הנתבעים מתייחס לעצם הניהול הכלכלי של המסעדה, והאם הניהול היה מוצלח 29

, לטענתם, כאשר, או כושל מדובר ביחס בלתי סביר של הוצאות והכנסות 27-28′ עמ( 30

וכן הנתונים בהערה , מכל מקום). 28′ שבעמ208 אשר לסגירת המסעדה הטענה היא , 31

כי היה על התובעת והתובע 3 לסגור את המסעדה, כאשר העסק ולא , “לא עבד” 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 107

הייתה הצדקה להמתין תקופה ארוכה, ובשל כך לצבור הפסדים במשך . שנים1 9

סגירת המסעדה הינה חלק מחובת הקטנת הנזק , ובכך, לא עמדו התובעים גם . 2

האיחור בסגירת המסעדה אינו מוצדק, ולא היה ראוי לתלות זאת בניתוח של התובע 3

סעיפים (ב “בארה 28′ עמ, 135-136 לסיכומי הנתבעים ). 4

5

, כ הנתבעים”לטענת ב .472 מאחר והתובע עבד מאז 1/10 3 ועד 8/09 כאיש שיווק בחברת 6

ושכרו עמד , … ₪ 10,000על לעשר שעות עבודה ביום, והוא עזב בגלל סכסוך עסקי 7

בין השותפים, הוא כשיר ומסוגל לעבוד, ואם לא מצא עבודה “כי אז , אין זה כתוצאה 8

מהצורך לטפל ]בתובע[ או ממצבו הנפשי של ]3התובע [ אלא מתנאי השוק וגורמים 9

שאינם רלוונטיים למחלוקת בתיק זה, ולפיכך אין לפצות את ]3התובע [ על כך” 10

28′ עמ, 138סעיף ( לסיכומי הנתבעים ). 11

12

.473 אשר לרכיב של אובדן זכויות סוציאליות של שני התובעים ההורים, טענת הנתבעים 13

היא כי לא הוכחה טענה זו; לא הוגשו תלושים או ראיה אחרת על כך אין , ולכן; 14

לפצות את התובעים בגין ראש נזק זה סעיפים ( 28′ עמ, 13-141 לסיכומי הנתבעים ). 15

16

.474 באשר לטיפולים הנפשיים -נטען על, ידי הנתבעים כי התובעים לא הציגו קבלות 17

מלאות לתמיכה בטענותיהם, וגם לא הוכח כי יש הכרח בטיפול פרטי . 18

לטענת הנתבעים, ניתן לקבל טיפול מקביל או חלופי במסגרת סל הבריאות לנתבעים . 19

יש ראיה לכך: ,בשלב מסוים פנו שני ההורים לייעוץ בבית חולים קפלן דרך קופת , 20

. חולים כך היה עליהם לעשות וכך יעשו בעתיד , לכן. לטענת הנתבעים אין לדרוש , 21

מהם לשלם עבור טיפול זה סעיפים ( 29′ עמ, 142-143 לסיכומי הנתבעים ). 22

23

.475 בהתייחסם לראש הפיצוי האחרון של , “כאב וסבל” שבגינו ביקשו התובעים סך של 24

, ) לעיל457פיסקה : ראה( ₪ 616,721 תשובת הנתבעים הינה זו , 25′ עמ, 123סעיף ( 25

לסיכומי הנתבעים): “לצורך הערכת הנזק בגין רכיב זה, יש לקחת בחשבון את 26

העובדה כי חרף הקשיים שהיו כרוכים בגידולו של ]התובע[ המשיכו הוריו – 27

, ל”לנסוע לחו, לעבוד, לתפקד– 3-ו, 2התובעים לפתח קריירה – ]התובעת[ גם 28

הגיעה למימוש מבחינה מקצועית שעה שהחלה לעבוד כראש סגל אקמי במכללה. 29

לאור האמור, מוצע להעמיד את הפיצוי בגין רכיב זה לשני ההורים בשיעור של 30

31 .” 100,000₪

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 108

1.3.י תשובת התובעים 1

2

.476 לעניין ההתיישנות “מזכירים ב, כ התובעים כי בהסכם שבין הצדדים בדבר האחריות 3

יש הבדל בין התובעים לעומת תובע , 1 וכי בכל מקרה התובעים היו זכאים להוכיח כי 4

עצם כתיבת ההסכם בדבר אחריות מהווה הודאה המצדיקה הפסקה של מירוץ 5

, 27′ עמ(ההתיישנות לסיכומי התובעים , 4′ עמ, רישא17סעיף ; לתשובת התובעים ). 6

7

.477 לעניין הלכת סוחהאל” , ” מציינים התובעים כי יש לראות בהם תובעים ישירים ולא 8

תובעים משניים , לכן. לטענת עורכי הדין פוזנר ופלדמן אינם 2-3התובעים , ההורים, 9

כפופים למגבלות של הלכת אלסוחה” 28′ עמ” ( לסיכומי התובעים , סיפא17סעיף ; 10

, 4′ עמ לתשובת התובעים ). 11

12

.478 אשר להפסדי השכר של ה “טענת ב, תובעים כ התובעים היא כי הדבר הרלבונטי 13

לצורך אובדן השכר של התובע ” ד” עזב את 3כי התובע , הוא3 בגלל מצבו הבריאותי 14

הקשה של התובע , ולכן, 3 1עבר התובע לעבוד תחילה בהיקף משרה נמוך יותר, 15

, כך כעצמאי-ואחר רק כדי להיות זמין לצורך הטיפול בבנו גם אם , לכן. 1התובע , 16

נכשל התובע 3 בעסקיו או במציאת מקום עבודה והכנסה הולם, אין בכך כדי לשלול 17

ממנו את הפיצוי המגיע לו, לאחר שניסה וניסה שוב לתשובת , 45′ עמ, 21סעיף ( 18

).התובעים 19

20

.479 ככל שמדובר באובדן הזכויות הסוציאליות “מסבירים ב, כ התובעים כי מי שהכנסתו 21

יורדת גם אינו מקבל הפרשות פנסיוניות ולכן הוא זכאי להחזר אובדן זה בין אם , 22

עובד במשרה חלקית ובין אם איננו עובד , 5′ עמ, 22סעיף ( לתשובת התובעים ). 23

24

התיישנות2.י 25

26

.480 אינני מקבל את טענת ב”כ הנתבעים בעניין ההתיישנות . 27

28

.481 ההסכם בדבר האחריות , אולי, ניתן, לכמה פרשנויות, אך לבטח לא נראה לי כי בעצם 29

חתימתו הסכימו התובעים לכך שחלק גדול מתביעתם : דהיינו, תביעת התובעים 30 2

, 3-ו לא תידון בשל התיישנות . 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 109

, התובעיםכ”צודקים ב, יתרה מזו .482 כי נמנעה מהם האפשרות להוכיח שעצם החתימה 1

על הסכם האחריות מהווה הודאה לעניין דיני ההתיישנות . 2

3

, אולם .483 מעבר לכל אלה, יש לזכור כי מדובר בתביעה בגין הולדה בעוולה שהתובע 4

המרכזי הוא הילד ולגביו תקופת ההתיישנות מתחילה מיום הולדתו ה שנות 5 -25) 18

הקטינות אינן נכללות בתקופת ההתיישנות, כאמור בסעיף 10 לחוק ההתיישנות, 6

; 1958-ח”תשי ולכך יש להוסיף את 7 שנות ההתיישנות הקבועות בסעיף לחוק ) 7 5)1

ההתיישנות הנ ). ל” טענת הנתבעים , למעשה, אומרת כי יש לפצל את התביעה של 8

ההורים ולהגישה לא יאוחר מיום הגיע הילד לגיל דב, שנים7 ר שאיננו סביר בעניין . 9

, אחרון זה ניתן להביא שתי אנלוגיות : 10

.א אין להפריד דיונים בין צדדים לאותו סכסוך, בין עילות חוזיות לעילות 11

, נזיקיות לשני הליכים נפרדים שכן , “במקרה כזה לא יהיה זה מעשי להפריד 12

בין הדבקים ולהביא אותו סכסוך על אותן עובדות פעמיים לדיון ל רק בש, 13

השוני של היסוד המשפטי” דברי השופט( “ד, כתוארו אז, ר יואל זוסמן, 14

” עמיר” 20/70א “ע חברה להספקה של התאחדות האיכרים בישראל בע מ” ‘ נ 15

מ”בע. ק.צ.מ , 694′ בעמ, 1 (692(ד כד”פ, ). 1970(מול האות ה 16

.ב לאחרונה פסקה חברתי, השופטת אורית אפעל , גבאי- כי אין לפצל התדיינות 17

בין שני צדדים, כאשר העילה מבוססת על שני חוזים, כשבאחד יש סעיף 18

שיפוט בעיר תל אביב, ובשני אין סעיף כזה, והסכמות על פי כללי הסמכות 19

, המקומית מקומו בירושלים . א.ת( 45359-05-11 חיים לוי סוכנות רכב ומסך 20

אזורי ירושלים מ”בע) 1998( ‘ נ קרסו מוטורס (לשעבר קרסו מוטורס )) 21 )0720

מ”בע )).22 ) 2011

23

.484 כאשר הגיעה שאלה דומה לסוגייה שבפניי, לבית משפט זה, דן וניתח את הדברים 24

עמיתי השופט יוסף שפירא פלוני, 7482/05. א.בת, ר רם כסיף”ד’ נ –להלן ) (25 ) 2007

כסיףפרשת ” “). אף שם היו נתונים דומים מאד לאלה שבפניי: הוגשה תביעה בגין 26

הולדה בעוולה ע, שר שנים לאחר הולדת התובע, כאשר התובעים היו לא רק הילד, 27

אלא גם הוריו : ראה( פתח הדיון בתחילת פסק הדין החלקי בשאלת החבות גם שם ). 28

טענו הנתבעים שתביעת ההורים התיישנה . 29

30

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 110

.485 לאחר ניתוח של דיני ההתיישנות (החל מפיסקה 6 של פסק הדין , ) מסקנתו הראשונה 1

של בית המשפט המחוזי הייתה כי אם מעמד ההורים הוא כמעמד מיטיבים כי אז , 2

“אם טרם התיישנה זכות התביעה של ניזוק, גם תביעת המיטיבים עדיין עומדת 3

להם” (דברי השופט יצחק אנגלרד בע חכם 3622/96א ” ‘ נ קופת חולים מכבי ד ” פ 4

; )646′ בעמ, 2 (638(נב וראה הדיון בפיסקה 16 לפסק הדין כסיף . ל” הנ 5

6

.486 השופט שפירא דן גם בטעמי ההתיישנות, ומזכיר כי אותם טעמים ראייתיים חלוף , 7

הזמן והוויתור על הזכות, כל אלה אינם רלבנטיים “כאשר , עסקינן בתביעה משולבת 8

של הניזוק הקטין ושל הוריו , כמיטיבים, כבמקרה דנן, אזי ההכרעה בשאלת 9

ההכרעות היא אותה… אין חולק כי ניהול הליך כפול באותה מסכת עובדתית 10

, ומשפטית אך ורק מטעמי התיישנות אינה ניצול יעיל של הזמן השיפוטי פרשת ” ( 11

כסיף ). 18בפיסקה , 12

13

, יתרה מזו .487 מאחר ובפרשה שבפנינו, נקבעה כבר שאלת האחריות, ועוסקים אנו אך 14

ורק בשאלת גובה הנזק , כי אז, נימוק נוסף שמופיע בפרשת כסיף על חל גם , 15

הסיטואציה שבפניי: “מאחר שהחובה להוכחת הנזק מוטלת כל כתפי התובעים – 16

, ההורים אין כל משמעות להגנה על האינטרס הראייתי של הנתבע העולה , 17

מהרציונל הראשון של עיקרון ההתיישנות” (סוף פיסקה כסיף בפרשת 18 .( 17

19

, לפיכך .488 מאמץ אני את החלק האופרטיבי של החלטת השופט שפירא בפרשת כסיף, 20

ככתבו וכלשונו שם(לענייננו , ): 19בפיסקה , 21

22

” חכםבפרשת , כאמור נקבע כי מתיחת תקופת ההתיישנות 23

נוגעת לתביעות הורי הנפגע הקטין בכובעם כמיטיבים. 24

באשר לתביעותיהם של הורי הנפגע ‘ הקטין’ בראשי הנזק 25

, האחרים הרי שלאור הרציונלים העומדים בבסיס עיקרון 26

, ההתיישנות אשר פורטו לעיל, ראוי לקבוע כי אף תקופת 27

ההתיישנות באשר לראשי נזק אלו עד תום ‘ תימתח ‘, 28

תקופת ההתיישנות של תביעת הקטין “. 29

30

.489 גישתו זו של כב’ השופט יוסף שפירא, אומצה בפסיקה מאוחרת יותר . א.ת: ראה; 31

קטין, אלעד אביב 1153/03 ‘ נ מור המכון למידע רפואי בע מ” , )2007 ( מפי השופט 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 111

עמירם בנימין מבית משפט המחוזי בתל אביב תן ריקמןיהונ 333-03-08א “ת; ‘ נ 1

שירותי בריאות כללית בע מ” , )2009 ( בית המשפט המחוזי מרכז 68913/06. א.ת; 2

-אל על נתיבי אוויר לישראל בע מ” ‘ נ הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע מ” , )3 ) 2008

מפי השופט צבי כספי מבית משפט השלום בתל אגודה -דן 62007/05. א.ת; אביב- 4

שיתופית לתחבורה בע מ” הכשרת הי’ נ ישוב חברה לביטוח בע מ” מפי , )5 ) 2008

השופטת יעל הניג מבית משפט השלום בתל . אביב- 6

, לפיכך אני רואה בכך קו פסיקתי מחייב. יש הרבה מן הצדק בדברי ב , כ התובעים” 7

שתמהו על כך שב”כ הנתבעים לא ראו לנכון להתייחס לפסק הדין בפרשת כסיף ולא ( 8

, כל שכן לפסיקה שבאה בעקבותיה שלא , הוזכרה על ידי מי מב ).כ הצדדים” 9

10

.490 מעבר לצורך אציין, כי עמדתי העקרונית היא שיש לפרש בצמצום את הוראות 11

, ההתיישנות כדי שלא לפגוע בזכות הגישה לבתי המשפט, כזכות חוקתית וכן כחלק , 12

מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית : ראה; הדיון הנרחב בפסק 13

11053/07א “דיני בע סלון ירושלים מוצרי חשמל בע מ” ‘ נ כלליר תפעול ואחזקה 14

מ”בע “יישמתי ). 2009 ( מדיניות שיפוטית , זו” בכמה החלטות ופסקי דין , ובין היתר, 15

553/03א “בש: אלה מדינת ישראל פאולה נבילי’ נ ‘א’ ש 222/08מ “ע; )2010 ( ‘ד’ ש’ נ 16

יצוא ו, יבוא, חיים שושן 6344/04. א.ת; )2010( מ”מסחר בע . א.ב.א’ נ ויקטורי חברה 17

לניהול אחזקות בע מ” 7342/05. א.ת; )2011 ( משה דוד פטקין רודי אוריס’ נ ; )18 ) 2011

פ “ה 34589-12-10 אזובל אנריקה )בפשיטת רגל( ‘ נ בנק מזרחי טפחות בע מ” ). 19 ) 2011

20

.491 מסקנת תת פרק זה היא, כי יש לדחות את טענת הנתבעים ככל שהדבר נוגע 21

, תיישנותלה והדרך פתוחה לדיון בתביעת התובעים , לגופה3- ו2 ללא טענת הסף 22

. האמורה 23

24

“אלסוחה” הלכת 3.י 25

26

, בנושא זה .492 במקום להביא את כל הגישות השונות, ראיתי לנכון לנקוט בדרך עליה 27

, כ התובעים”רמזו ב שהפנו לפסק דין שלי בנושא זהה כמעט 154הערה , 28′ עמ( 28

לסיכומי התובע , בסיכומיהם, משום מה, כ הנתבעים”כאשר ב, )ים לא ראו לנכון 29

להתייחס לפסק דין זה והתעלמו ממנו כליל “הערת ב: ראה( כ התובעים בסעיף 30 17

, 4′ עמ, סיפא לתשובת התובעים ). 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 112

, כך כתבתי .493 בדיוק בשאלה הרלבנטית האמורה, לפני כשלוש שנים 3198/01. א.בת, 1

פלוני ‘ נ עיריית ירושלים , )2008 ( תחת הכותרת “זכות התביעה העצמאית של 2

ההורים ,” שם(כדלקמן פיסקאות , ): 3 627-631

4

בפרשת , כאמור לעיל .627″ זייצוב זייצוב 518/82א “ע[ ‘ נ 5

כץ ]2 (85(ד מ”פ, הוכרה בצד עילת הנולד בעוולה 6

7 Wrongful-) הוריו תביעת גם (Wrongful-life)

birth). השופט ברק אחר ל, )כתוארו אז( 8

שהתייחס לגישה המקובלת בארצות אחרות בהן , 9

נבחן הנושא, גישה אשר מכירה באחריות כלפי 10

, ההורים ואף היפנה לשיקולים המתנגשים 11

, בסוגיה זו סיכם את המצב המשפטי כדלקמן 12

13 ,בעמ ‘113-112:( )שם

‘סכומו של דבר: על פי המבחנים הרגילים 14

של דיני הרשלנות, יש להכיר עקרונית 15

בחובתו המושגית של רופא כלפי הורים, 16

ואם חובה זו מופרת על ידי התרשלות 17

, הרופא הגורמת נזק להורים, הוא אחראי 18

, ברשלנות גם אם לולא אותה התרשלות, 19

לא היה הקטין נולד כלל. חובה זו קיימת 20

לעניין כל נזק שנגרם להורים, ואשר קיומו 21

והערכתו נעשים על פי המבחנים הרגילים 22

של תורת הנזקים והפיצויים .’ 23

.628 גם המשנה לנשיא, השופטת מרים בן פורת, 24

הכירה בעילת ההורים . 25

וכך כתבה היא בפרשת זייצוב שם ( ): 106′ עמ, 26

‘אשר לקיומה של עילת ההורים כלפי 27

הרופאה ומעסיקיה, דומה שאין צורך 28

להכביר מילים. הקושי בשאלת קיומו של 29

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 113

‘ נזק’ אינו קיים כאן ועל כן הש, , יקולים 1

שצריכים להדריך אותנו, הם בעיקרם 2

שיקולי מדיניות. ואולם גם באלה 3

האחרונים אין צורך לשוב ולדון מאחר , 4

שהטעמים נגד הכרה בעילת ההורים 5

דומים לאלה שנסקרו בהקשר עם עילתו 6

, של הקטין ובחלקם אף מוקהה העוקץ, 7

כשמדובר בעילת ההורים. גם אלה 8

, הגורסים שאין להכיר בעילת , הקטין 9

-פי-מצדדים על רוב בהכרה בעילת ההורים 10

… כפי שהובהר לעיל , … אין מדובר 11

בכפילות של פיצויים, כי אם בפיצויים, 12

המשלימים אלה את אלה .’ 13

.629 בסיכומיהם, טענו הנתבעים, כי על פי ההלכה 14

שנקבעה ב “ע 006696/א בית החולים המרכזי 15

עפולה פינטו ‘ נ התובעים , )2002)3 (2684על -תק( 16

3- ו2 אינם זכאים לפיצוי, כיוון שאינם עומדים 17

בסייגים אשר נקבעו ב “רע 87444/א ‘ אלסוחה נ 18

דהאן ד מד”פ, פרשת ‘: להלן; 397’ עמ) 19 ) 3

אלסוחה ). ‘ 20

.630 גם התובעים, בסיכומיהם היפנו לפרשת אלסוחה 21

,ופינטו ואף לפסק דינו של חברי השופט יצחק 22

ענבר ב (א.ת 024148/) ם-י. לבנה לוי מרכז ‘ נ 23

רפואי שערי צדק , )פורסם בנבו( אשר דן ביישומה 24

של הלכת אלסוחה על תביעתם של הורים אשר 25

בנם מת ברחם אימו בשבוע ה 40- להיריון בשל 26

רשלנות הנתבעים (ראה גם את פסיקת בית 27

המשפט העליון בערעור בפרשה זו: “ע 05754/א 28

לוי ‘ נ מרכז רפואי שערי צדק, , )2007)2על – תק 29

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 114

; 4563 בעת עריכתו הסופית של פסק דיני זה 1

, והגהתו פורסם כי נשיאת בית המשפט העליון, 2

השופטת דורית בייניש, דחתה את בקשת 3

הניזוקים שם : ראה; לדיון נוסף, “דנ 076401/א 4

לבנה לוי ‘ נ המרכז הרפואי שערי צדק ההחלטה ; 5

ניתנה ביום יב ניסן תשס )). 17.4.08(ח ” 6

, ברם .631 כפי שראינו לעיל, עילת התובעים 3- ו7 2

הינה עילה עצמאית, שבמסגרתה ההורים הם 8

ניזוקים הישירים, ואין הם בגדר ניזוקים משניים 9

לנזקי התובע , משכך. 1 אין הם נכנסים בגדרי 10

הלכת אלסוחה , כלל ואינם צריכים לעמוד 11

. בתנאיה 12

כך כתב השופט ) כתוארו אז( ברק בפרשת זייצוב 13

14 )עמ ‘112-111:(

‘זכות ההורים לחוד וזכות הקטין לחוד, 15

ואין הכרה בזכות האחת מובילה בהכרח 16

להכרה בזכות השניה. זכות ההורים אינה 17

נגזרת מזכותו של הקטין, כשם שזכות 18

הקטין אינה נגזרת מזכות ההורים כל . 19

אחת מהן עומדת על רגליה היא … 20

עם זאת יש לציין כי לדעתי הגישה 21

העקרונית צריכה להיות כי כל נזק שהוא 22

-בר פיצוי על פי דיני הנזיקין הרגילים 23

, כאב וסבל: כגון( הוצאות גידול אובדן , 24

השתכרות וכיוצא בהם אבות הנזק הוא ) 25

-בר פיצוי בתביעת ההורים והערכת , הנזק 26

נעשית אף היא על פי המבחנים הרגילים .’ 27

וראה גם את דבריה של המשנה לנשיא בן פורת, 28

אשר צוטטו לעיל .”628בפיסקה , 29

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 115

, מכאן .494 שזכותם של ההורים היא עצמאית, ואינה תלויה בפרשת אלסוחה” “. 1

2

.495 גם אם טעיתי, ופירשתי באופן מרחיב את פרשת אלסוחה” , ” ככל שהדבר נוגע 3

להולדה בעוולה, אינני מקבל את דברי ב”כ הנתבעים כי בתיק שבפנינו לא עומדים 4

התובעים בתנאי פרשת אלסוחה” “. 5

6

.496 אני סבור כי לאור המגמה של הפסיקה, כפי שפורטה במאמרה של השופטת טובה 7

“, כהן-שטרסברג נזק נפשי לנפגע משני ספר שמגר, ” , 5-19′ עמ, חלק ג, הנזק הנפשי 8

שנגרם לשני ההורים עומד בדרישות של הלכת אלסוחה” ליד 17′ בעמ, ראה למשל” ( 9

שם, 63הערה ; בפסק הדין המוזכר שם, נפסק פיצוי לנפגעת שנקבעו לה עשרה אחוז 10

). נכות נפשית 11

12

.497 מעבר לכך אציין, כי אני ראיתי במו עיניי את התובעת, שהגיעה כמעט לכל הדיונים 13

כולל יש( יבות הסיכומים , ) ונוכחתי לדעת עד כמה הנושא “. בנפשה” גם ראיתי 14

ושמעתי את התובע . 15 3

16

.498 אם הייתי מתבקש לתת דוגמא קלאסית ליישום של הלכת אלסוחה” שלא ביחס , ” 17

לתאונת דרכים, שבה הורה ראה את ילדו נפגע, אלא לנזק נפשי לנפגע משני כלשון ( 18

מאמרה של השופטת שטרסברג כ, )כהן- י אז המקרה שבפניי יוכל להוות דוגמא 19

, קלאסית כיצד יש ליישם את הלכת אלסוחה” ” בסוגיית הולדה בעוולה . 20

21

.499 למותר לציין כי באותה פרשת פלוני ‘ נ עיריית ירושלים, שחלק ממנה צוטט לעיל 22

, 493בפיסקה קיבלו ההורים פיצוי הולם, וכך יש לנהוג גם בפרשה זו . 23

24

גם טע, לפיכך .500 , נת הנתבעים לפיה התובעת והתובע 3 אינם זכאים לפיצוי בגלל הלכת , 25

אלסוחה” . נדחית–” 26

27

4.י אובדן ההכנסה של התובעת 28

29

.501 בעניין זה הפערים בין הצדדים גבוהים: בעוד התובעים סבורים כי אובדן הכנסות 30

העבר של התובעת מגיע, יחד עם הפרשות סוציאליות ₪ מיליון 2.6-לסך של כ, 31

, )לעיל) י(443פיסקה ( וביחס לעתיד כ ; ) לעיל444פיסקה ( ₪ 220,000- הרי עמדת של 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 116

הנתבעים היא, כי התובעת אינה זכאית לכל תשלום שהוא בגין אובדן ההכנסות לא , 1

בעבר ולא בעתיד פיסקאות ( ). לעיל2 465-469

3

.502 אקדים ואומר, כי לעניין אובדן הכנסות בעתיד, מקובלת עליי גישת הנתבעים, 4

, אולם. במלואה ביחס לאובדן ההכנסה בעבר, יש לפסוק לזכות התובעת פיצויים 5

בשיעור ובדרך שאפרט להלן . 6

את ה, עתה, אציג נימוקים שהביאוני למסקנות הללו . 7

8

.503 התובעת עובדת במרכז , … בתפקיד בכיר ביותר, כראש מינהל הסגל האקדמי ושכרה , 9

עומד על . ₪18,000 היא נשאלה על-ידי שאלה ברורה: האם משנת תחילת (10 2008

עבודתה בתפקיד הנ ) ל” היא מממשת את מלוא הפוטנציאל שלה, והיא אישרה את 11

12 24.10.10 .( מיום לפרוטוקול הדברים)עמ’ 19 , שורות1-8 ,

13

.504 בנסיבות אלה, ליטול תקופת שכר מיוחדת לאורך כל השנים, כבסיס להשוואה 14

וממנה להסיק כאילו שכר של ₪ 18,000 היום אינו מספיק ומצדיק תביעת פיצויים 15

בגין אובדן שכר בעתיד, כפי שניסו ב”כ התובעים לעשות בסיכומיהם היא טענה , 16

מרחיקת לכת, ורחוקה מן המציאות , ולכן, אני דוחה אותה כליל. לתובעת לא מגיע 17

כל פיצוי בגין העתיד , היא, למעשה, כאשר, בתשובתה האמורה, בדבר מימוש 18

, הפוטנציאל אינה דורשת פיצוי עתידי, .בראש נזק זה 19

20

.505 , לעומת זאת ככל שמדובר באובדן הכנסה בעבר, תשובת הנתבעים הייתה כללית 21

, וחלקית ולא אוכל לקבלה . 22

23

.506 , מאידך גיסא קו החשיבה שבחרו ב , כ התובעים” לקחת כנקודת מוצא לא את השכר 24

שהיה לתובעת ערב לידת התובע, אלא תאריך מספר שנים מאוחר יותר, כאשר עבדה 25

, לטעמי, אינו משקף, …במכללת את הדרך הנאותה לחישוב אובדן הכנסה . 26

27

.507 ככל שמדובר בשנתיים הראשונות לחייו של התובע, שבהן לא עבדה התובעת כלל, 28

זכאית התובעת לפיצוי , אך לא מלא, שכן היא עצמה כתבה בתצהירה שהאריכה את 29

חופשת הלידה לשנתיים במקום שלושה חודשים כדי לטפל בתאומים וכן בצרכיו 30

המיוחדים של התובע , לכן. מבלי צורך בעריכת חישובים מד , ויקים נראה לי כי יש 31

להביא בחשבון, לצורך אחריות הנתבעים, את הפיצוי בגין תקופה זו לא בסך של 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 117

, )לעיל) א(443פיסקה (כ התובעים “כפי שטענו ב, ₪312,247 אלא כמחצית סכום זה, 1

שכן הסיבות לאי העבודה נבעו גם מהצורך לטפל בתאום . 2

לכן אני מעמיד את הפיצוי בגין תקופה זו על ס . ₪160,000ך של 3

4

.508 לגבי התקופות האחרות, לא אוכל לקבל את הנתונים ואת דרך החישוב של ב כ ” 5

, התובעים כפי שהסברתי לעיל . 6

7

.509 אני סבור כי עד הניתוח הגדול, כאשר התובעת עבדה במכללת לא נגרם , …יישוב ב… 8

לה כל נזק בגין אובדן הכנסות בעבר . 9

10

.510 מאחר ובשנת 1999 עזבה את עבודתה לצורך הניתוח הגדול וכדי ללמוד לבצע 11

צינתורים לתובע, ובמשך כשנה לא מצאה מקום עבודה, היא זכאית לפיצויים בגין 12

. תקופה זו אעריך את התקופה האמורה, על בסיס המשכורת הקודמת שהייתה לה 13

, לחודש ₪ 13,500: ודהיינ, לפני כן שכרה במכללת כ “ישובי בלפי ח, שהוא כיום, … 14

, התובעים בהצמדה לשכר הממוצע במשק . ₪15 17,731

לכן הפיצוי לאותה שנת אי עבודה הוא סך של ) מעוגל( . ₪16 200,000

17

.511 החל מאותו מועד שהתחילה התובעת לעבוד בחברת משאבי אנוש : כולל, )2000שנת ( 18

השותפות והקמת חברת ההשמה, שכרה החודשי הממוצע (או הכנסתה החודשית , ) 19

עמד על , נכון להיום , לפיכך. ₪19,000 אינני סבור כי היא זכאית לפיצוי כלשהו בגין 20

אובדן הכנסה . 21

22

.512 בשנים בהן עבדה התובעת במסעדה המשפחתית עבדה , ובמקביל, )23 )2005-2008

התובעת בחברת בשכר של , 2007בשנת , … , ₪5,500 קשה לעשות חשבון מדויק, 24

לאור הטענות בדבר הרווחים הפוטנציאליים של המסעדה המשפחתית והכישלון , 25

הניהולי שגרם להפסדים או לרווחים הנמוכים , בעניין זה. אין לי אלא לפסוק פי -על, 26

“אומדנא דדינא” סכום כולל של . ₪27 250,000

28

.513 החל מיום תחילת עבודתה במכללת , 2009בשנת … אין התובעת זכאית לפיצויים 29

בגין אובדן הכנסה בעבר, כפי שאינה זכאית לפיצויים בגין אובדן הכנסה בעתיד . 30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 118

.514 מאחר וכל הסכומים הללו הינם סכומים גלובלים, ללא תחשיב מדויק , כללתי בהם, 1

, מראש גם את אובדן ההפרשות הסוציאליות . 2

3

, לפיכך .515 סך הפיצוי לתובעת בגין אובדן הכנסות בעבר הוא כדלקמן, : 4

5 160,000₪ 1992-1994) פיסקה507לעיל (– א.

6 200,000₪ ב. 1999) פיסקה510לעיל (-

7 250,000₪ ג. 2008-2005) פיסקה512לעיל (-

.ד -סך הכל ₪8 610,000

9

5.י אובדן הכנסה של התובע 10 3

11

.516 בעניין התובע , 3 הפערים בין הצדדים גדולים עוד יותר: לשיטת התובעים מדובר , 12

באובדן הכנסות עבר של כ , )לעיל) ז(450פיסקה (₪ מיליון 15- ואובדן הכנסות לעתיד 13

, הנתבעים). לעיל451פיסקה (₪ מיליון 5.6-בסך של כ גם בעניין זה בחרו , משום מה, 14

לבחור בגישה הקיצונית ולטעון בס, יכומיהם כי התובע 3 אינו זכאי לכל פיצוי שהוא, 15

לא לגבי העבר ולא לגבי העתיד פיסקאות ( ). 16 470-472

17

.517 לאחר שעיינתי בתצהירים ובסיכומים ובתשובות, נחה דעתי כי לגבי נתבע מדובר 18 3

בהפסד הכנסות בעבר . משמעותי, 19

20

.518 לאחר שנתיים של עבודה רגילה, מאז לידת התובע הפסיק , 3התובע את עבודתו 21

, “ד”ב כדי לטפל בתובע, וניסה לעבור לעבוד במקומות אחרים. לעניין הטיפול של 22

, התובע, בבנו) 3תובע (האב הוכח בתצהירים כי התובע 3 היה ניגש לגן ולאחר מכן 23

, לבית הספר לצורך צנתור התובע (הדברים פורטו בתצהיר שני ההורים -83סעיפים : 24

25 86 .(

26

.519 גם אם צודקים הנתבעים כי חילופי עבודתו של התובע 3 תלויים היו בגורמים 27

, נוספים עדיין ברור לי, מכלל הנסיבות, כי הגורם המרכזי היה מצבו הבריאותו של 28

, כך למשל. התובע אי עבודתו של התובע 3 במשך כחצי שנה לאחר שעבד בחברת … 29

92סעיף ( לתצהירי ההורים , כך גם). אי היציבות בעבודה והחלפת העבודה 94סעיף ( 30

לתצהירי ההורים ). 31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 119

.520 אני בדעה כי גם פתיחת המסעדה , נועדה, בעיקרו של דבר לאפשר לתובע להימצא 1 3

בקרבת התובע, לצורך הטיפולים בתובע. גם אם צודקים ב”כ הנתבעים כי התובע 2 3

לא היה מנהל המסעדה הכי מוצלח בארץ, בלשון המעטה, עדיין יש ממש בטענת כ “ב 3

התובעים כי הגורם לכך הוא הצורך לטפל בתובע, שכן אם התובע היה נולד בריא 4

, ושלם אין כל סיבה להניח שהתובע 3 היה מפסיק לעבוד בחברת והיה פותח , “ד” 5

. מסעדה 6

7

.521 נמצאים אנו , אפוא, במצב שבו יש מספר גורמים אשר יכולים להשפיע על הירידה 8

בהכנסות התובע. לא נראה לי שניתן לכמת באחוזים כל אחד מהגורמים מאידך . 9

, גיסא לא נראה לי כי מוצדק להעמיס את כל הפחתות השכר של התובע על כתפיהם 10

של הנתבעים בלבד, כדרישת התובעים בסיכומיהם, המגיעים לסכום העולה על 11 14

₪ מיליון רק בשל אובדן הכנסות בעבר של התובע . 12 3

13

.522 גם שיטת החישוב של ב , כ התובעים” לפיה נקודת המוצא היא שנת עבודה אחת שבה , 14

יש בונוסים מיוחדים, כולל בונוסים של העבר, אינה מוצדקת כדרך חישוב . 15

16

.523 לא התעלמתי גם מבעיית האמינות של התובע , 3 שלא הזכיר את עבודתו 17

באוניברסיטת …. 18

19

, חשבתי, תחילה .524 כי יש מקום לבדוק שנה שנה מה בדיוק הפסד ההכנסה של התובע, 20

וביחס לכל שנה לקבוע – כפי שקבעתי ביחס לתובעת “– אומדנא דדינא “. 21

22

, אולם .525 לאחר שראיתי את המכלול, נראה לי כי יהיה הדבר מלאכותי במידה , 23

, בעיניי, עדיף. מסוימת להסתכל על התמונה הכוללת, תוך התייחסות גם למצבו 24

הנפשי והבריאותי של התובע , 3 והקושי שלו למצוא מקום עבודה גם (גם בעתיד , 25

בעניין אחרון זה, קשה לי לקבל, כהנחת יסוד לצורך הפיצוי, כפי שדורשים התובעים, 26

3כי התובע לא יעבוד כלל בעתיד ). 27

28

.526 על פני הדברים, דרך החישוב של ב , כ התובעים” לא רק שהיא מוגזמת אלא איננה , 29

מתיישבת עם מכלול הנתונים בתיק כ התובעים”לשיטת ב, למשל, כך. אובדן , 30

ההכנסה של התובע, הוא הילד הנפגע, הועמדה על ידו, על סך כולל של ₪ מיליון 31 2.2

ראה פיסקה ( , לפי חשבוני; ) לעיל231 קבעתי כי אובדן ההשתכרות שלו הוא כ 32 -1.4

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 120

ראה פיסקה (₪ מיליון כ התוב”דרישת ב, ואילו). לעיל344 עים לאובדן ההכנסה של 1

, האב כאשר מדובר בשנות עבודה פחותות מזה של הבן התובע , 1 לעבר ולעתיד מגיע , 2

לסכום שהוא כמעט פי עשר מהסכום שתבע עבור הבן ₪ מיליון 21.6-כ: דהיינו, 3

). לעיל451, )ז(450פיסקאות : ראה( 4

5

 

, מצד שני .527 נראה לי כי אובדן ההכנסה של התובע גבוה משמ, 3 עותית מזה של 6

, התובעת שהגיעה כבר , 2008בשנת , עת החלה לעבוד במכללת , … לכלל מיצוי 7

הפוטנציאל שלה , בעוד בעלה, למעשה עובד בתפוקה חלקית, ובחלק מהזמן . מובטל, 8

9

.528 על דרך האומדנא הגסה ” השוואת”ותוך , אובדן הכנסה של התובעת שקבעתי כי ( 10

) לעיל515פיסקה : ראה; ₪610,000הוא לזה של בעלה , 3התובע , אני מעמיד את 11

אובדן ההכנסה של התובע , 3 הן בעבר והן בעתיד, כולל הפרשות סוציאליות על סך , 12

כולל של ₪ מיליון 13 . 1.5

14

6.י טיפולים נפשיים של התובעים 15 2 ,3

16

, בעניין זה .529 הראיות שהוגשו אינן מסייעות באופן מלא , להכריע, באופן מדויק בראש , 17

. פיצוי זה יש מחלוקת בין המומחים “ד, ר ליטמן ופרופ . קוטלר’ 18

19

.530 לאחר שעיינתי בחומר, כולל העדויות וטענות הצדדים, נראה לי כי אכן ככל שמדובר 20

בתובעת בעבר היו לה קשיים נפשיים והדבר אף בא לידי ביטוי באותם קטעים 21

(111/ת-שצוטטו מ כמובא בהערה 28-29′ עמ, 160 לסיכומי התובעים , ) בדבר החוויות 22

שהיו לה עקב מצבו של בנה התובע : כולל, התייצבותה כאם מול הדיכאון של התובע, 23

והקשר שבין הכאב הרגשי שלה ממצבו של בנה לבין התנהגותה שלה כאשר היא , 24

“משלמת על כך גם במחירים סומטיים קשים – הפרעת שינה וכאבי ראש 25

כרוניים “. 26

27

, אכן .531 התובעת שיקמה את עצמה, נסעה לחוץ לארץ, מצאה עבודה והיא מצליחה בה, 28

אך עדיין היא זקוקה לאותו טיפול נפשי , לטעמי. במינון נמוך, אין לכוף עליה לפנות 29

רק לגופים מוסדיים, אף שפנתה בעבר לבית חולים קפלן . 30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 121

, לכן .532 באופן גלובלי, סכום הפיצוי בגין הטיפולים הנפשיים לתובעת , עבר ועתיד, 1

מועמדים על סך של . ₪2 40,000

3

, לעומתה .533 מצבו של התובע 3 חמור הרבה יותר, הן מבחינת אחוזי הנכות ר ליטמן “ד( 4

, )%20קבע והן מבחינת השפעת המצב הנפשי על תיפקודו . 5

6

.534 גם אם התובע 3 סובל מבעיות רפואיות אחרות, וניתן לייחס רק מחצית מ %7 -20

הנכות הנפשית לצורך לטפל בתובע, עדיין יש לכך השפעה על חייו של התובע דבר , 8 3

שבא לידי ביטוי באובדן ההכנסה, כפי שהסברתי בתת הפרק הקודם ולכך יש , 9

השלכה גם לצורך בטיפולים רפואיים נפשיים . 10

11

.535 גם בעניין זה, אנקוט בדרך הגלובלית, תוך ניסיון להביא בחשבון גם את ה ” יחס” 12

שבין הוצאות הטיפול הרפואי של התובעת לעומת הטיפול הרפואי של התובע , 13 3

לעבר ולעתיד, ולכן החלטתי להעמיד את הסכום על סך של . ₪14 120,000

15

כאב וסבל. 7.י 16

17

“ב .536 כ שני הצדדים מסכימים כי יש לפצות את ההורים בגין הנזק הלא ממוני : דהיינו, 18

, “כאב וסבל” כאשר הפער ביניהם הוא פי שש: לדעת הנתבעים, די בפיצוי של 19

, לעומתם; ₪100,000 סבורים התובעים כי הפיצוי צריך לעלות על . ₪20 600,000

21

.537 במקרה דומה, אם כי חמור יותר (שכן שם לא נפתרה הבעיה הרפואית של התובע 22 1

הקטין והכאב והסבל ממשיכים, ככל שהדבר נוגע להוריו , ) קבעתי פיצוי של 23

₪ 500,000 לשני ההורים (ראה פיסקה 654 לפסק דיני בפרשת פלוני עיריית ‘ נ 24

ירושלים ). ל” הנ 25

26

.538 בנסיבות תיק זה, נראה לי כי בהתחשב בסכום האמור שנפסק על , ידי- במשך הזמן 27

, שחלף מאז בשוני בין הנתונים ה , רפואיים ובסכומים שקבעתי לפיצוי נזק לא ממוני 28

, לתובע הסכומים הראויים בגין ראש נזק זה של כאב וסבל לכל אחד מן ההורים הוא 29

, ₪200,000 בערכים של היום . 30

31

32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 122

. 8.י סיכום הפיצויים המגיעים לתובעים 1 2 ,3

2

.539 להלן ריכוז הסכומים המגיעים לתובעים : 3 2 ,3

.א אובדן הכנסה לתוב ₪ 610,000 -) לעיל515פיסקה (עת 4

.ב אובדן הכנסה לתובע ₪1,500,000 -) לעיל528פיסקה (5 3

.ג טיפול נפשי לתובעת ₪ 40,000 -) לעיל532פיסקה ( 6

.ד טיפול נפשי לתובע -) לעיל535פיסקה (7 120,000 ₪ 3

.ה כאב וסבל לתובעת -) לעיל538פיסקה ( ₪ 8 200,000

. ו כאב וסבל לתובע -) לעיל538פיסקה (9 200,000 ₪ 3

10 2,670,000₪ הכל סך- ז.

11

.540 מאחר והוסכם בין הצדדים כי הנתבעים ישאו במחצית הסכום , ) לעיל3-4פיסקאות ( 12

על הנתבעים , ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של , 1,335,000₪ 2-3 (מיליון שלוש 13

מאות שלושים וחמישה אלף שקלים ). חדשים 14

15

.יב תשלומי מקדמות 16

17

30′ עמ, 149סעיף (הנתבעים .541 , ) לסיכומיהם מבקשים לנכות את הסכומים ששילמו 18

כמקדמה על חשבון הפיצוי, בשיעורים ובמועדים הבאים : 19

1.7.08ביום .א שולם לתובעים סך של ₪ 200,000 ובצירוף הפרשי הצמדה 20

21 233,790₪ ; 31.7.11 , של סך ליום וריבית

8.1.09ביום .ב שולם לתובעים סך של ₪ 250,000 ובצירוף הפרשי הצמדה 22

23 282,656₪ 31.7.11 , של סך ליום וריבית

10.4.11ביום .ג סך של ₪ 76,249 ובצירוף הפרשי הצמדה ורבית ליום , 24 31.7.11

25 77,548₪ . של סך

26

.542 על פי חישובי ב , סכום זה, כ הנתבעים” נכון ליום הגשת סיכומיהם הינו , 27 ,31.7.11

, סכום זה. ₪593,994 על פי המשערכת, כולל הצמדה וריבית, ליום פסק הדין 28

29 )30.12.11 ( הוא601,267₪ .

30

, כ התובעים”ב .543 עורכי הדין פוזנר ופלדמן, כותבים בסיכומיהם כי לשיטתם , )31′ עמ( 31

אין לנכות את “הסכום שהתקבל בשנה האחרונה, לפני נסיעתו של ]התובע[ 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 123

לביקורת . ב” בארה סכום זה שולם לצורך הוצאות הנסיעה (על ידי צד שלישי) 1

והוצאות הטיפול הפסיכולוגי, ההוצאות לא נכללו במסגרת חישוב הנזקים וממילא 2

אין לנכות את הסכומים” . 3

4

.544 אין בדברים הלו של ב”כ התובעים התייחסות ספציפית לסכומים קונקרטיים . 5

6

, יתירה מזו .545 ההוצאות לנסיעה לארצות הברית, הינם על חשבון הפיצוי, כפי שקבעתי 7

בהחלטה בבש פיסקאות : ראה (1462/08א ” ). לעיל33-34 גם ההסכמה של ב כ ” 8

הצדדים בבית המשפט העליון “בבר( ע על החלטלתי הנ , )ל” ביחס לסכום הנמוך יותר, 9

מבוססת על ההנחה כי מדובר בסכום שישולם לתובעים על חשבון סכומי הפיצוי 10

). לעיל37פיסקה : ראה(העתידי 11

12

.546 אשר לטיפול הפסיכולוגי בתובע , 1 הוא נקבע על פי חישוביי פיסקאות (הן לעבר , 13

פיסקאות (והן לעתיד , ) לעיל316-323 , לכן). לעיל367-376 אין כל הצדקה לקבל את 14

, כ התובעים”עמדת ב לפיה אין לנכות סכומים שהנתבעים שילמו לתובעים גם אם , 15

היו מיועדים לצורך הוצאות טיפול פסיכולוגי “מבלי שב, ושוב( כ התובעים הצביעו על 16

סכום קונקרטי כלשהו ). 17

18

, לפיכך .547 אני מקבל את מלוא טענות הנתבעים בעניין הניכוי בגין המקדמות ומעמיד , 19

את הסכום של ניכויי המקדמות על סך של ₪20 . 601,267

21

“ט עו”שכ .יג ד והוצאות משפט 22

23

.548 התובעים זכו ב , המשפט” מחצית” לאור הסכמתם של שני הצדדים 3-4פיסקאות ( 24

) לעיל כי הנתבעים ישאו ב %50- של סכומי הפיצויים . 25

26

, אולם .549 לעניין הוצאות משפט , כמקובל, זכאים התובעים למלוא ההוצאות לא נראית . 27

לי פרשנות ב (כ הנתבעים ” בסיפא של סעיף 30′ עמ, 150 , ) לסיכומיהם כי התובעים 28

זכאים רק למחצית ההוצאות , שכן, בכל תיקי הנזיקין, גם כאשר יש רשלנות תורמת, 29

הנוהג הוא כי הנתבעים הם אלה שנושאים בהוצאות המומחים הרפואיים . 30

31

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 124

.550 , ד”ט עו”בקביעת שכ שהינם אחוזים מהסכומים שנפסקו בפועל , למעשה, נכללת, 1

התוצאה של חיוב הנתבעים במחצית הנזק בלבד . 2

3

.551 לעניין ההוצאות – אני מורה כי הנתבעים , ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים את עלות 4

שכר המומחים, על פי קבלות או חשבוניות, כאשר לכל סכום ששילמו התובעים 5

למומחים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מן היום ששולמו הכספים למומחים ועד 6

ליום ההחזר בפועל. לענייין מומחים שטרם שולם להם שכרם (אם כי קשה לי להניח 7

כי יש מומחים שהמתינו זמן כה רב “די בכך שב, ) כ התובעים ישלח לב כ הנתבעים ” 8

את החשבון המעודכן של המומחים כ הנתבעים”כדי שב, ישלם סכומים אלה . 9

10

, כמקובל, ישאו, הנתבעים .552 באגרות המשפט וכל בכל עלויות ההקלטה . 11

12

“ביקשו ב, ד”ט עו”לעניין שכ .553 כ התובעים כי לסכום שייפסק לזכות התובעים יתווסף 13

ד בשיעור “ט עו”שכ %20 , מ” בצירוף מע כאשר שיטת חישוביהם מודגמת בהערה 14

31′ עמ, 175 לסיכומי התובעים: אם ייפסק סך של , ט” שכ%100 + 20 ייגבה שכר של 15

. 120מתוך , מ”מע + %16 20

17

.554 דרך חישוב זו אינה מקובלת עלי .כלל ועיקר, 18

בכל קביעת שכ”ט שנעשתה על ידי, שכר הטרחה בשיעור הוא על , מ”מע + %19 20

סכום הפיצוי 100( , )ל” בדוגמא הנ ולא על סכום הפיצוי יחד עם שכר הטרחה 20 )120

).ל”וגמא הנבד 21

למותר לציין כי אין בסיס ואין הצדקה לפסוק , ט” שכ%30 כפי שמציעים ב כ ” 22

ליד הערה , 31′ עמ(התובעים 176 כלשונם , וזאת, ) לסיכומיהם “על מנת שהתובעים 23

לא יצאו חסרים”, שכן דרך חישוב זו היא יחידאית, ואין כל הצדקה ליישמה . 24

25

.555 הרעיון הנוסף לפיו יש לפסוק ס” כומים גבוהים יותר בתיקים בהם הייתה עבודה 26

“ניכרת 31′ בעמ, 176הערה ( לסיכומי התובעים, תוך אזכור פסק דין שלי . א. ת– 27

יהודה אליהו 1131/95 ‘ נ עוזי ישראל פור, , )2010( שם קבעתי שכ ד בשיעור “ט עו” 28

חריג של , )%35 אינו מתאים לנסיבות תיק זה של עוולה נזיקית , כמקובל, שבו, 29

בתיקי נזקי גוף %20ד הוא “ט עו”שכ, (מ ” בתוספת מע אני מסכים גם לאבחון שערכו 30

–כ הנתבעים “ב המופיע בסעיף 30′ עמ, 151 לסיכומיהם – בין אותה פרשה שמוזכרת 31

, ל” הנ1131/95. א.ת, כ התובעים”על ידי ב שכן שם מדובר בסכסוך קשה ומורכב 32

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

 

126 מתוך 125

, שנים15שנמשך בעוד שבפרשה שבפנינו, הגיעו הצדדים במהלך שמיעת הראיות 1

להסדר בדבר האחריות ). 2

3

.556 על פי התיקון של התקנות אין לכלול מע , לכן. ד”ט עו”מ בשכ” כפי שפסקתי לאחר 4

התיקון האמור פלוני 5412/03. א.ת: ראה( ‘ נ שירותי בריאות כללית ים קופת חול( 5

כללית ; ) החלטה מיום “ט עו”שכ, )10.10.11 ד מועמד על %23.2 של הסכום שנפסק 6

, בעניין זה( מאמץ אני את גישת ב , כ התובעים” המזכירים פסיקה דומה בהערה , 7 177

31′ עמ לסיכומי התובעים ). 8

9

.557 מאחר ולא ברור לי אם במסגרת המקדמות שילמו הנתבעים גם שכ אני , ד”ט עו” 10

מורה בזה כי יש להוסיף לחיובים על פי פסק דין זה שכ %23.2ט של ” מכל סכומי 11

, המקדמות על פי ערכם כיום סך של : דהיינו, ). לעיל547פיסקה : ראה( ₪ 12 601,267

13

פסיקתא .יד 14

15

, ביחד ולחוד, הנתבעים .558 ישלמו לתובע מס (1′ שהינו כיום בגיר , ) דרך עורכי דינו סך 16

ד בשיעור “ט עו”בתוספת שכ, ₪2,495,409של .%17 23.2

18

, ביחד ולחוד, הנתבעים .559 ישלמו לתובעים , 2-3 דרך עורכי הדין של התובעים סך של , 19

ד בשיעור “ט עו”בתוספת שכ, ₪20 23.2%. 1,335,000

21

, ביחד ולחוד, הנתבעים .560 ישאו בהוצאות משפט, כאמור בפרק הקודם וכן בשכ ד “ט עו” 22

בשעירו %23.2 על סכום המקדמות ).ד לא שולם”עוט “אם שכ( 23

24

.561 המזכירות תשלח העתק פסק דין זה לצדדים . 25

26

, 2011בדצמבר 30, ב”תשעד טבת , ניתן היום בהעדר הצדדים . 27

28

29

30

בית המשפט המחוזי בירושלים

השופט ‘ בפני כב משה דרורי

 

‘ נ’ ואח) קטין(פלוני 5222-03 א”ת בית חולים קפלן ואח ‘

 

אי אבחון מומים מולדים במהלך ההריון- רשלנות רפואית?

עורך דין לרשלנות רפואית ענת מולסון מביאה לפניכם פסק דין בנושא מומים מולדים

בית המשפט המחוזי בירושלים

ת”א 3130-09 א’ ק’ ו’ נ’ שירותי בריאות כללית

בפני כב’ השופט יוסף שפירא

התובעת א’ ק’ ו’

נגד

הנתבעת שירותי בריאות כללית

פסק דין

האם התרשלו רופאי הנתבעת במעקב אחר הריונה של אם התובעת? האם היה על רופאי הנתבעת להפנות את אם התובעת לבדיקות שאינן כלולות בסל הבריאות? מהו המשקל שיש ליתן לשיוכה המגזרי של התובעת לצורך הכרעה בשאלת כוונותיהם ושיקוליהם של הוריה? מהם נתוני העזר על פיהם תוכרע “השאלה ההיפותטית” כיצד היו פועלים הורי התובעת לו היו מודעים לנכותה? אלו ועוד השאלות העומדות להכרעתי.

לפניי תביעת התובעת, אשר נולדה עם מומים אורטופדיים ניכרים, בעילה של הולדה בעוולה. התובעת טוענת כי אילו היה נודע להוריה בעת ההיריון שהיא עתידה לסבול ממומים אלו, היו הם מפסיקים את ההיריון ומונעים ממנה את הסבל שהינו מנת חלקה.

רקע עובדתי

1. התובעת, ילידת 1.1.2000, הינה בתם השנייה של הוריה, כאשר אחיה הבכור נולד ללא כל נכות. אחריה נולדו להוריה עוד שלושה ילדים, ילידי השנים 2004, 2007 ו- 2010, כאשר האח שנולד בשנת 2007 סובל אף הוא מפגיעה אורטופדית.

לפי עדות אמה של התובעת, היא טופלה במהלך הריונה נשוא הליך זה, אשר הוגדר כהריון רגיל, במרפאת הנתבעת ע”י ד”ר ענבתאווי.

בעניין זה יצויין שהנתבעת טענה כי אם התובעת טופלה על ידי ד”ר מוחדאתי, וניסתה לחזק טענה זו באמצעות עדותו של ד”ר ג’ועבה שטען כי הוא מזהה את כתב ידו של האחרון בגיליון הרפואי, אולם אם התובעת חזרה על בעדותה מספר פעמים על כך שטופלה אך ורק על ידי ד”ר ענבתאווי וכי רק בהיריון הראשון טופלה על ידי ד”ר מוחדאתי, וכן מעדותו של ד”ר ג’ועבה עולה דווקא כי כתב היד הינו של ד”ר ענבתאווי (פרו’, 5.9.2010, 20).

התובעת נולדה בבית החולים של הסהר האדום בירושלים, ובמסמכי השחרור לא צויינו ממצאים חריגים בתחום האורטופדיה.

במהלך חייה עברה התובעת מספר ניתוחים לשיפור הנכויות מהן היא סובלת, אשר הצליחו להקל על סבלה.

טענות התובעת

2. התובעת טוענת שרופאי אם הנתבעת התרשלו בעת מעקב ההיריון ולא שלחו אותה לבדיקות הנדרשות ואף לא הגדירו את ההיריון כהריון בסיכון, כפי שהיה נדרש לאור העובדה שהורי התובעת הינם בני דודים. לאור כך, לא אובחנו המומים מהם היא סובלת, אשר ניתן היה לאבחנם, ולא ניתנה להוריה האפשרות להחליט על סיום ההיריון.

לפיכך, התובעת טוענת כי על הנתבעת לפצותה בגין הנזק שנגרם לה כתוצאה ממחדלי רופאי הנתבעת, דהיינו בגין הנכות הקשה איתה נולדה ואיתה היא מתמודדת יום יום ועתידה להמשיך ולהתמודד עימה עד תום חייה.

התובעת טוענת כי יש להעדיף את עמדתם של השופט (כתוארו אז) א’ ברק והשופט ש’ לוין בפסק הדין בעניין זייצוב (ע”א 518/82 ד”ר רינה זייצוב נ’ שאול כץ, פ”ד מ(2) 85 (1986)), אשר סברו כי הניזוק בעילה של הולדה בעוולה זכאי לפיצוי בהתאם לשיעור נכותו, אף אם הינה מינורית.

טענות הנתבעת

3. הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה כליל.

לדבריה הוכח שהתובעת לא עומדת בשום תנאי מתנאי הקשר הסיבתי בעילת ההולדה בעוולה: התובעת כלל לא היתה מבצעת את הבדיקות אליהן היתה נשלחת, גם לו היתה התובעת מבצעת בדיקות אלו הרי שהמומים מהם היא סובלת לא היו מתגלים בבדיקות, ולבסוף – גם אם היו המומים מתגלים בבדיקות הרי שהורי התובעת לא היו מפסיקים את ההיריון.

מבחינה משפטית סוברת הנתבעת שיש להעדיף דווקא את עמדתם של כב’ המשנה לנשיא, השופטת מ’ בן פורת והשופט ד’ לוין, שקבעו כי יש להכיר בעילה של הולדה בעוולה רק כאשר ניתן לומר ש”טוב מותי מחיי”. במקרה דנן ברי שנכותה של התובעת אינה מקימה עילה זו.

דיון

4. ככל תביעה שעניינה רשלנות, חלה על התובע החובה להוכיח כדבעי את יסודות העוולה, דהיינו את קיומה של חובת הזהירות והפרתה, את קיומו של נזק ואת קיומו של הקשר הסיבתי בין המעשה הרשלני לבין קרות הנזק.

בתביעה בעילה של הולדה בעוולה הוכחת הקשר הסיבתי מורכבת ממספר נדבכים, ועל התובע להוכיח כי היה מממש את האפשרות לביצוע הבדיקות לו היתה ניתנת לו, עליו להוכיח כי הבדיקות, שאליהן הוא טוען שהיה על הרופא לשולחו, יכולות היו לאבחן את המומים שנגרמו לו, ולבסוף עליו להוכיח כי היה פועל להפסקת ההיריון הפגום.

על נדבכים אלו עמד כב’ השופט (כתוארו אז) א’ ריבלין בע”א 4960/04 ערן סידי נ’ קופת חולים של ההסתדרות הכללית, פ”ד ס(3) 590 (להלן: “פרשת סידי”), בקובעו:

“שאלה זו [שאלת הקשר הסיבתי – י.ש.], בנסיבות המקרה דנן, מורכבת משלוש שאלות משנה: האחת, אילו נמסר המידע להורים, האם הם היו פונים לשירותי הרפואה הפרטית ומבצעים סריקת מערכות מורחבת? שנית, בהנחה שהתשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב – האם בדיקה זו הייתה מגלה את הפגם? ושלישית, בהנחה שגם התשובה לשאלה השנייה היא בחיוב – האם גילוי הפגם היה מביא לסיום ההיריון?” (שם, 606).

5. במקרה דנן הגיעו הצדדים להסכמה בדבר שיעור נכותה של התובעת, דהיינו נכות רפואית בשיעור 54%. כן אני סבור שהתובעת הרימה את הנטל להוכחת הטענה שהנתבעת הפרה את חובת הזהירות אותה חבה היא כלפי התובעת, ועל כך אעמוד להלן.

אולם, לאור פסק דינו של בית המשפט העליון בדנ”א 4693/05 בי”ח כרמל-חיפה נ’ עדן מלול (אתר נבו, 29.8.10), בו העמיד הלכה על מכונה בשאלת העמימות הסיבתית וקבע כי אין לפסוק פיצוי על פי הסתברות אלא אך במקרים חריגים (אשר המקרה דנן אינו נכנס תחת כנפיהם), אני סבור כי דין התביעה להידחות. אף אם אקבע שנטל השכנוע בשאלה האם היו הורי התובעת מבצעים את הבדיקות שאליהן היו אמורים רופאי הנתבעת להפנותם מוטל על כתפי הנתבעת, הרי שהנתבעת הרימה את הנטל להוכיח, על פי מאזן ההסתברויות, כי ההורים לא היו מבצעים את הבדיקות. לפיכך אין מנוס מלקבוע שנותק הקשר הסיבתי בין מחדלם של רופאי הנתבעת לבין נזקיה של התובעת. אפרט.

6. בהערת אגב אציין כי ביחס להלכת מלול נטען שעל אך שפורמלית נקבע שאין לקבל את כלל ההכרעה על פי הסתברות, מרבית שופטי ההרכב סוברים כי בנסיבות מיוחדות ניתן להכריע על סמך הסתברות, אולם ישנה מחלוקת בדבר היקפו של החריג (ראו: יונתן דיוויס, כיצד ניישם את הלכת הסיבתיות העמומה בתביעות רשלנות רפואית – בעקבות דנ”א 4696/05 בי”ח כרמל נ’ עדן מלול [פורסם בנבו] (29.8.10), רפואה ומשפט 43 (2011), 1).

מחדלי רופאי הנתבעת

7. מחדלי הנתבעת מוכחים אפילו מתוכן עדותו של המומחה מטעמה. המומחה מטעם הנתבעת, ד”ר גוסטבו מלינגר, אישר בעדותו כי היריון של בני זוג שהינם קרובי משפחה מהווה היריון בסיכון, וזאת על פי קביעות כבר משנות ה- 70 של המאה הקודמת לגבי מקרים דומים.

כך העיד:

“ש. בין היתר הגדרה של הריון בסיכון, מפנה לחוזר של מדאנס, קרבת משפחה מדרגה ראשונה בין בני הזוג, זה הריון בסיכון?

ת. זה לא קשור למדאנס, זה הרבה לפני זה, משנות ה- 70, זה נכון.

ש. הסיבה לכך שהריון בין בני זוג שיש ביניהם קרבת משפחה, כמו במקרה שלנו, בני דודים מדרגה ראשונה, שיש קשר גם בין ההורים שלהם, אח ואחות, היא שזה למעשה מכפיל עד כדי משלש סיכון במומים בהשוואה לאוכלוסיה רגילה.

ת. מגביר את הסיכון.” (פרו’, 7.10.10, 32).

הואיל והורי התובעת הינם בני זוג מוסלמים דתיים, סקטור בו נישואי קרובים הינם בגדר חזון נפרץ (כן ראו עדות ד”ר קלמן שהעיד שמדובר בתופעה שאינה מקובלת בחו”ל ולפיכך פחות מתועדת בספרות הרפואית – פרו’, 5.9.10, 24), היה על רופאי הנתבעת לבחון נתון זה במסגרת מעקב ההיריון, וייתכן שאף לפניו, והיעדר תיעוד על בדיקת סוגיה זו או הגדרתו של ההיריון כהיריון בסיכון מהווה מחדל.

8. בפסק הדין בע”א 7756/07 נמרוד גרסטל נ’ ד”ר עוזי דן (אתר נבו, 21.12.10) נקבע שהסיכון שהתממש לא היה צפוי וכי כל הסיכונים הצפויים טופלו כראוי. שם נשאלה השאלה “היריון בסיכון גבוה – סיכון ממה?” וזו היא השאלה שיש לבודקה עת נטענת הטענה שהיה על הרופא המטפל להגדיר את ההיריון כהיריון בסיכון. במקרה דנן כלל לא נבדקו הסיכונים האפשריים, כך שאין להחיל את הקביעות שם ביחס למקרה דנן.

9. התובעת טענה כי ככל שהיריון זה היה מוגדר כהיריון בסיכון, או אז היתה התובעת זכאית למימון בדיקת סקירת מערכות מוקדמת, וכך העיד המומחה מטעמה, ד”ר דן קלמן:

“ש. לגבי סקירה מוקדמת ומאוחרת בסל בריאות. השאלה רלוונטית לגבי מקרים רגילים של הריון רגיל. אבל אם זה היריון בסיכון מקבלים במסגרת הסל?

ת. אם ישנה המלצה חד משמעית ליעוץ גנטי אין בעיה לקבל חינם, גם את הסקירה המוקדמת והמורחבת בתנאי שיש הוראה.” (פרו’, 5.9.10, 27).

על אף שד”ר מלינגר שלל טענה זו, אין כל הכרח לקבוע מסקנות בסוגיה זו, לאור העובדה שגם אי הפניית ההורים לבדיקות פרטיות מהווה מחדל, כפי שיפורט להלן.

10. התובעת טענה כי גם אם לא היתה חובה לבצע בדיקות אלו בשנת 1999, הרי שמבחינת הפרקטיקה מרבית הרופאים נהגו כך. בסוגיה זו העיד המומחה מטעמה, ד”ר קלמן, כך:

“ש. תאשר שבשנת 99′ סקירת מערכות מורחבת לא היתה בסל הבריאות.

ת. לא היתה בסל הבריאות אבל היתה חלק מבדיקות השיגרה המקובלות.

ש. שאתה אומר שהבדיקה הזאת היתה חלק מהפרקטיקה המקובלת מהיכן אתה שואף נתונים אלה?

ת. מהיותי רופא באותה בדיקה [צ”ל: תקופה – י.ש.].

ש. אבל לא מספרות רפואית?

ת. אוקיי.

ש. אתה מכיר את המלצות האיגוד הישראלי לאולטרסאונד מיילדותי?

ת. כן.

ש. ששיקפו את הפרקטיקה המקובלת באותה עת בשנת 2000.

ת. שיקפו פחות ממה שהיה מקובל באותה תקופה.

ש. אתה חושב שההמלצות של האיגוד לאולט’ מיילדותי הן המלצות שרופא שפעל לפיהן מבחינתך הוא התרשל?

ת. לא אמרתי התרשל אלא עשה פחות מדי.

ש. לא נהג כראוי?

ת. אני לא משפטן תשאל אותי כרופא. לתפיסתי, אם לא עשית את המקובל באותה תקופה לא עשית מספיק.

ש. לפי הנחיות האיגוד לשנת 2000 אין חובה לבצע סקירת מערכות. מה אתה יודע על זה?

ת. אין הנחיה מדויקת ומפורטת לעשות סקירת מערכות אבל הקו שהוביל אז, הפרקטיקה המקובלת, היתה שעושים.” (פרו’, 5.9.10, 22).

11. לסוגיית משמעות הפער שבין נוהלי משרד הבריאות או המלצות רפואיות של גופים מוכרים, לבין הפרקטיקה הרפואית הנוהגת, התייחס כב’ השופט י’ עמית בשולי דבריו בע”א 10306/08 שמאלי עמיחי נ’ מור המכון למידע רפואי בע”מ (אתר נבו, 16.3.11), כדלקמן:

“ודוק: לא נעלם מעיני כי במסגרת עוולת הרשלנות בית המשפט הוא הקובע את סטנדרט הזהירות וההתנהגות, כך שפרקטיקה נוהגת אינה מהווה ‘חסינות’ מפני תביעת רשלנות. אלא שלא בנקל יכתיב בית המשפט או יעצב סטנדרטים אחרים מאלה שנקבעו על ידי משרד הבריאות או על ידי גופים וגורמים מקצועיים בתחום הרפואה.” (שם, פסקה 16).

בסוגיה זו העיר כב’ המשנה לנשיאה א’ ריבלין, בדבריו בשלהי פסק הדין, כך:

“כפי שציין חברי השופט י’ עמית – בית-המשפט הוא הקובע את רמת הזהירות הראויה ואין בהנחיות שקבע גוף מעורב או רלבנטי, כדי לשמש להכרעה – שאלת החובה המוטלת בעוולת הרשלנות ובשאלת הפרתה.”

12. במקרה דנן הוגש חוזר המנכ”ל משנת 1995 (אשר גם אם נכונה טענת התובעת כי לא ניתן לו תוקף, הרי שהוא מגלה את העמדה המקובלת באותה התקופה) וכן הוגשו המלצות האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה משנת 2000, ועל פי שניהם לא היתה חובה להפנות את הנשים ההרות לבצע בדיקת אולטרסאונד בזמן ההיריון.

בעניין זה יש לציין כי המלצות האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה שהוגשו לתיק בית המשפט מתייחסות להיריונות בסיכון נמוך (נייר עמדה מס’ 6), אולם במקרה דנן עצם הגדרתו של ההיריון רגיל ולא כהיריון בסיכון גבוה מהווה מחדל בפני עצמו, כאמור לעיל.

13. על אף האמור, סטנדרט הזהירות והיקפה של חובת הגילוי נקבעים על ידי בית המשפט, וכבר נקבע כי כאשר ישנה אפשרות לבצע בדיקות נוספות מחוץ למערכת הציבורית חובה על הרופא המטפל ליידע את המטופלת על אפשרויות אלו. אם כך נפסק ביחס להיריון רגיל, ברי כי כאשר ההיריון צריך להיות מוגדר כהיריון בסיכון, כאשר עיקר הסיכון בו הינו להיווצרות פגמים מולדים, כולל פגימות שלד, אזי חלה חובה זו במלוא עוזה.

ביחס לכך העיד ד”ר מלינגר במפורש כי על הרופא ליידע את המטופלת ביחס לקיומם של שירותים נוספים. אלו דבריו:

“ש. האם אתה מסכים איתי שסקירת מערכות מוקדמת היתה אמורה להיות בידיעתו של כל רופא שעוסק במיילדות ורפואת נשים כנושא שקיים שניתן לביצוע וחייב לספר למטופלות שלו על קיומו של שירות כזה?

ת. נכון.

ש. היית מעלה על דעתך רופא בקופת חולים בעת הרלוונטית, שעושה שני דברים: האחד – לא מספר למטופלות שלו שיש כזה דבר סקירה מוקדמת, ולא שולח את המטופלות שלו אפילו לאותה סקירת מערכות בשליש שני שניתנת על ידי הקופה כדבר שבשגרה?

ת. לא רק אז וגם היום אני יכול לתאר מצב כזה.

ש. כמצב חיובי או שלילי?

ת. זה המצב הקיים במדינה. שקשורה עם האוכלוסיות שאנו עובדים.

ש. האם זה הרצוי מבחינתך שכך רופא ינהג או שזה המצוי וצר שאתה לא יכול להלחם כנגד התופעה?

ת. יש ברפואה או היו ברפואה שתי גישות. האחת הפטרנליסטית והשניה הגישה שהלקוח אדון להחלטותיו. הגישות האלה הן עניין של גם של זמן וגם של גיאוגרפיה וגם דמוגרפיה. אני אישית שצריך להתמודד עם לקוח שצריך למסור לו בצורה מאוד לא טועה לגבי העובר, אני תמיד שואל אותו אתה רוצה שאתן לך את הגישה הליגאליסטית שיש להסביר את כל הדברים האפשריות כולל לנסוע לחו”ל או לדבר כמו הרופא של פעם ולהגיד לך מה אני באמת חושב.

ש. האם בעיניך זה מצב טוב שהרופא שותק, לא מדבר על סקירה מוקדמת ולא שולח לסקירה בשליש שני לסקירת מערכות, או שאתה אומר ככה צריך להיות.או שזה לא בסדר שזה ככה?

ת. זה מאד תלוי מול איזה פציינט אני עומד. אם אתה שואל אותי מה הייתי רוצה בשבילי. הייתי רוצה שאם אין ביכולתו לעשות את הבדיקות האלה אני לא צריך להגיד לו כל פעם לעשות מי שפיר כדי שיהיה כתוב בתיק ושלא יוכלו לתבוע אותי.

ש. כשאתה עובד אתה לא פועל בתוך חלל אלא לפי הנחיות מלמעלה? איך אתה נוהג?

ת. אני עובד בבי”ח וולפסון ויש לי קליניקה פרטית.

ש. בקליניקה הפרטית כשבאה אשה ובאה למעקב הריון, אומר לה לעשות סקירה מוקדמת או אפילו לא מאזכר את זה?

ת. היום אני מסביר ומתעד ואפילו מחתים על זה שהסברתי. על כל בדיקה הקיימת במערכת ושצריך ליידע אותה.” (פרו’, 7.10.10, 34).

14. מבחינה נורמטיבית כבר קבע בית המשפט שאל לו לרופא לנהוג על פי הגישה האדנותית, אלא חייב הוא להביא את מלוא הידע הרפואי העדכני בפני המטופל ולהותיר בידו את ההחלטה על גורלו. יפים לכך דברי בית המשפט בפרשת סידי הנ”ל, בציינו:

“הגישה האדנותית, הגורסת כי הרופא יוצא ידי חובתו כלפי המטופל לעניין מסירת מידע אם הוא נוהג על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת, נדחתה אפוא. אין ספק, להיבטים המקצועיים-רפואיים משקל רב בכגון דא. בידי הרופאים מונח הידע הנוגע לטיפולים השונים ולבדיקות האפשריות, והם גם מי שעומדים מול החולה הבודד, לעתים ברגעיו הקשים, ונדרשים להעביר לו את המידע ולקבל עמו יחדיו את ההחלטות הנדרשות. זוהי משימה קשה. היא מערבת שיקולים מקצועיים-רפואיים, שיקולים אנושיים ולא אחת גם שיקולים תקציביים-מינהלתיים. היא מחייבת מתן משקל למכלול האינטרסים הרלוונטיים, ובראש ובראשונה – לאינטרס של החולה ולזכויותיו, שהרי בסופו של יום הוא החש ונושא על גופו את תוצאות ההחלטה המתקבלת. על כן נקבע בפסיקתנו סטנדרט גילוי, המצוי גם בפסיקה אמריקנית והמקובל בקנדה ובאוסטרליה, המבוסס על צרכיו של המטופל הנדרש לגבש הסכמה לטיפול רפואי (פרשת ברמן נ’ מור).” (שם, 600).

עוד העיד ד”ר מלינגר כי בנסיבות המקרה דנן היה על הרופא המטפל להפנות את הורי התובעת לייעוץ גנטי, כך:

“ש. האם זה נכון גם שכאשר יש הריון של אשה שידוע שהיא נשואה עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה מקובל כדבר שבשגרה לעשות יעוץ גנטי?

ת. מקובל עד מקובל מאד. חשוב להגיד שהיעוץ הגנטי במצבים כאלה הוא יעוץ לרוב פורמלי. כי הם לא יודעים מה לחפש אלא אם כן יש היסטוריה משפחתית.” (פרו’, 7.10.10, 34).

בעניין זה טען מומחה התובעת, ד”ר קלמן, באופן חד משמעי, כי בייעוץ גנטי היו בוחנים את היתכנות המום של רגל קלוטה, כדלקמן:

“ש. כשמפנים שני הורים שהם בני דודים ליעוץ גנטי, ואין שום מום ידוע ברקע המשפחתי אז זה כמו מחט בערימת שחת כדי למצוא את הבדיקה הרלוונטית, נכון.

ת. נכון.

ש. לא סביר שאם הם היו פונים ליעוץ היו עושים להם בדיקה דווקא לגילוי רגל קלוטה?

ת. ועוד איך כן. מאה אחוז שהיו בודקים.” (פרו’, 5.9.10, 25).

אני נותן אמון בדבריו אלו.

15. הנתבעת בחרה לסמוך את הגנתה על המסמכים הרפואיים ולא הביאה את הרופא המטפל לעדות. משאין כל תיעוד רפואי על הפנייה לבדיקות שניתן לבצען במסגרת הרפואה הפרטית והפנייה לייעוץ גנטי, והרופא אשר טיפל באם התובעת לא הובא לעדות, יש לקבוע כי התובעת לא הופנתה כלל לבדיקות אשר באמצעותן טוענת היא שהיתה אפשרות לאבחן את המומים מהם סובלת התובעת וכן כי לא הופנתה לייעוץ גנטי.

16. מן המקובץ עולה שחובה היה על רופאי הנתבעת להגדיר היריון זה כהיריון בסיכון, ולא נעשה כך. כפועל יוצא מכך היה עליהם לשלוח את התובעת לבדיקת סקירת מערכות, וגם דבר זה לא נעשה. די בכך על מנת לקבוע כי נמנעה מהורי התובעת האפשרות לממש את האוטונומיה המוקנית להם ולקבל את החלטותיהם האישיות ובכך מתקיים היסוד של הפרת חובת הזהירות. זכות זו נמנעה עקב מחדלי רופאי הנתבעת.

17. בעניין זה יש להבהיר כי התובענה הוגשה על ידי התובעת בלבד והוריה אינם צד להליך זה. לפיכך גם אם הוכח שנפגעה האוטונומיה שלהם, זכות המקנה פיצוי נפרד מזכויותיה של התובעת (להרחבה ראו: סעיף 11 לפסק דינו של כב’ השופט נ’ הנדל בע”א 9936/07 מאיה בן דוד נ’ ד”ר אייל ענטבי (אתר נבו, 22.2.11) בהסכמת כב’ המשנה לנשיאה א’ ריבלין וכב’ השופטת ע’ ארבל (להלן: “פרשת מאיה בן דוד”), הרי שאין בידי לפסוק להם פיצוי בגין כך.

שאלת הקשר הסיבתי

18. משקבעתי שהתובעת הוכיחה כדבעי את מחדליהם של רופאי הנתבעת, וכן כי הוסכם על שיעורה של הנכות הרפואית, יש לבחון האם ישנו קשר סיבתי בין מחדלי הרופאים – אי גילוי המומים במהלך ההיריון, לבין נכותה של התובעת.

טרם אבחן את השאלות לגופן יש לציין שגם אם המקרה דנן היה מקרה מובהק של עמימות סיבתית, ואיני סבור כך, הרי שלאור הלכת מלול גם במקרה בו ישנה עמימות ביחס לקשר הסיבתי חלה על התובע החובה להוכיח את תביעתו בהתאם לעקרון מאזן ההסתברויות. לחלופין, ככל שמועבר נטל ההוכחה לכתפי הנתבעת, מוטלת עליה החובה להוכיח את היעדרו של הקשר הסיבתי או ניתוקו בהתאם לעקרון מאזן ההסתברויות.

האם התובעת היתה מבצעת את הבדיקות אליהן היתה נשלחת?

19. השאלה הראשונה אותה יש לבחון בהקשר קביעת קיומו של הקשר הסיבתי הינה האם התובעת היתה מבצעת את הבדיקות אליהן אמורה היתה להישלח, לו היתה נשלחת ולו היו ניתנים לה כל ההסברים המתבקשים.

ביחס לשאלה זו נקבע בפרשת סידי כך:

“השאלה הראשונה דומה לשאלה שהצגנו קודם, הנשאלת ברגיל בתיקי ‘הסכמה מדעת’ (האם החולה היה מסכים לטיפול אילו נמסר לו המידע הדרוש). מדובר בשאלה היפותטית הנוגעת לדרך שבה היה אדם מתנהג בנסיבות עובדתיות שלא התקיימו. שאלה זו התשובה עליה אינה קלה, והיא כרוכה לרוב בסוגיות של מהימנות העדויות, אך בסופו של יום בית המשפט נדרש לקבוע ממצא בעניין זה על פי מכלול נסיבות המקרה. במקרה שלפנינו אין ממצא של הערכאה המבררת בנוגע למרכיב זה של הקשר הסיבתי. יצוין כי על פי נסיבות המקרה היה ניתן אולי לטעון כי נגרם למערערים ‘נזק ראייתי’ משלא נתאפשר בירור עמדתם בנוגע לביצוע הבדיקה הנוספת. אלא שטענה זו התשובה לה אינה פשוטה בנסיבות היפותטיות שכאלה, ומכל מקום, גם היא צריכה בירור בערכאה המבררת תוך שמיעת טענות הצדדים.” (שם, 606).

20. אני סבור כי התשובה לשאלה זו הינה שלילית, ולפיכך לא מתקיים כל קשר סיבתי בין מחדלי רופאי הנתבעת לבין המשך ההיריון ומומיה של התובעת. אפרט.

21. תחילה אציין כי אני סבור שבשאלה זו יש להעביר את נטל השכנוע לכתפי הנתבעת ולקבוע כי עליה להוכיח שגם לו היתה התובעת מופנית לבדיקות לא היתה היא פונה לבצען. אשוב ואדגיש כי ההכרעה בשאלה זו אינה מוחלטת וכי די בהוכחה מעבר ל- 51%, על מנת לקבוע כי התובעת לא היתה מבצעת בדיקות אלו.

לסוגיית העברת נטל השכנוע במקום בו נגרם לתובע נזק ראייתי התייחס כב’ המשנה לנשיאה א’ ריבלין בדבריו בפרשת מאיה בן דוד הנ”ל, כדלקמן:

“לצורך העברת הנטל לפי דוקטרינת הנזק הראייתי, נדרש כי התרשלותו של הנתבע תשלול מן התובע את האפשרות להוכיח אחד או יותר ממרכיבי עילת התביעה. מקום בו חרף התרשלותו של הנתבע, עומדת לתובע האפשרות להוכיח את תביעתו – אין תחולה לדוקטרינת הנזק הראייתי (ראו: ע”א 9328/02 מאיר נ’ לאור, פ”ד נח(5) 54, 64 (2004); ע”א 754/05 לוי נ’ מרכז רפואי שערי צדק, פס’ 9 לפסק-הדין ([פורסם בנבו], 5.6.2007); ע”א 679/08 סנפרוסט בע”מ נ’ מוסכי צמח בע”מ, פס’ 27 לפסק-הדין ([פורסם בנבו], 2.1.2011)). במקרה זה סבור אני כי הייתה למערערים אפשרות להוכיח מהי ההמלצה שהיו מקבלים במכון גנטי – למשל בדרך של עדות מומחה בתחום זה (אף כי הם בחרו שלא לממש את יכולת ההוכחה הזו). לפיכך אין מקום להעביר את נטל השכנוע לעניין זה, ויש לבוחנו מתוך ההנחה שנטל השכנוע מוטל על המערערים (התובעים בהליך המקורי).” (שם, פסקה 2 לפסק דינו של כב’ המשנה לנשיאה א’ ריבלין).

בפרשה זו בוצעה הבדיקה הנדרשת, אולם התובעת שם לא הופנתה לייעוץ גנטי. בנסיבות אלו סבר כב’ המשנה לנשיאה א’ ריבלין כי העובדות נשוא הייעוץ היו ידועות ולפיכך ניתן להוכיח, למצער על פי מאזן ההסתברויות, מה הייעוץ שהיה ניתן לתובעת. לפיכך קבע הוא שאין מדובר בנזק ראייתי המצדיק את העברת הנטל.

22. סוגיית העברת נטל השכנוע כאשר לא בוצעה בדיקה נדרשת נקבע כבר בע”א 9328/02 לאה מאיר נ’ ד”ר דן לאור (אתר נבו, 22.4.2004) (המשנה לנשיא ת’ אור בהסכמת הנשיא א’ ברק והשופטת א’ פרוקצ’יה), שם נקבע כך:

“העברת נטל השכנוע כאמור נעשתה, במרבית המקרים, כשהנזק הראייתי נגרם בשל רשלנות הקשורה בהעדרם של רשומות רפואיות כנדרש (להעברת נטל השכנוע בשל התרשלות בעריכת, שמירת ואופן רישום של רשומות רפואיות, לרציו שביסוד העברת הנטל והתפתחות הפסיקה בנושא זה, ראו ע”א 6948/02 פנטה אדנה נ’ מדינת ישראל (טרם פורסם) [פורסם בנבו]). אך העיקרון שביסוד העברת נטל השכנוע מתפרשׂ לא רק על מחדלים בעריכת רשומות רפואיות ובשמירתן כנדרש. הוא מתפרש גם על רשלנות בעלת אופי שונה, אשר גורמת לכך שנפגעת האפשרות של התובע להוכיח את עילת תביעתו. כך גם במקרה של רשלנות מצד הנתבע באי קיומן של בדיקות רפואיות, אשר לוּ בוצעו יכולות היו להצביע על הגורמים לנזק. רשלנות כזו גם היא עשויה להעביר את נטל השכנוע על שכמו של הנתבע.” (שם, פסקה 13).

במקרה דנן מחדלי רופאי הנתבעת גורמים לכך כי כלל לא בוצעו הבדיקות והייעוץ. די באי ודאות זו על מנת לקבוע כי הנתבעת גרמה לתובעת נזק ראייתי ניכר ולפיכך יש להורות כי על הנתבעת להרים את הנטל להוכחת טענות ההגנה בשאלה האם היתה אם התובעת מבצעת בדיקות אלו לו היתה נשלחת אליהן.

23. על אף שאם התובעת טענה כי היתה פונה לביצוע כל הבדיקות אליהן היתה נשלחת, איני נותן אמון בדבריה ובדברי אב התובעת. אני סבור כי באופן בו התנהגה אם התובעת בהריונות שבאו לאחר לידת התובעת יש בכדי לשפוך את האור על האופן בו היתה נוהגת בהריונה של התובעת.

כך ציינה אם התובעת בתצהירה:

“מטבע הדברים, אילו ידעתי שקיימות בדיקות נוספות או ברמה טובה יותר, כי אז הייתי פונה ומבקשת לקבל את השירות הרפואי המיטבי, גם אם הדבר היה כרוך בתשלום. יש להבין בעניין זה, שרצונה של אם הוא שיוולדו לה ילדים בריאים ומוצלחים. לכן, אילו ידעתי שקיימים ספקות או סימני שאלה ביחס לטיב השירות הרפואי שניתן לי במהלך ההיריון הנדון הייתי עושה כל שנדרש על מנת לעבור את הבדיקות הדרושות לשם איתור ואבחון מחלות ומומים בעובר מוקדם ככל האפשר.” (שם, סעיף 6).

כך גם נכתב בתצהירו של אב התובעת.

24. על דברים אלו חזרה התובעת גם בעדותה, והעידה לגבי יתר ההריונות:

“ש. האם את יודעת מה זה בדיקת חלבון עוברי והאם עשית פעם בדיקת חלבון עוברי?

ת. בילדים הקודמים שלי לא עשיתי את זה, אבל עכשיו אני בהריון ובגלל המשפט אמרו לי שאני אעשה את הבדיקה הזאת כי אמרו שיש להם חששות שיהיו בעיות כמו עם התובעת.

ש. מי אמר לך את זה?

ת. בקופת חולים שיח’ ג’ראח.

ש. אמרו לך שבגלל הבעיות עם התובעת תעשי את כל הבדיקות?

ת. התחילו להבהיר לי יותר בקשר לבדיקות אמרו שבגלל שתבעתי ולא ידעתי מהבדיקות האלה ועכשיו הם מבהירים מה הבדיקות האלה שצריך לעשות אותן.

ש. בפעם הראשונה שעשית חולבן העוברי היה בהריון החמישי בשנת 2010?

ת. פעם ראשונה דרשו ממני לעשות את זה.

ש. בשנת 2004 שהיית בהריון לא עשית חלבון עוברי?

ת. לא היו מסבירים לי מה הבדיקה הזאת, מה החשיבות של הבדיקה הזאת.

ש. האם עשית חלבון עוברי במהלך ההריון השלישי?

ת. לא וגם לא נדרש ממני לעשות את זה. רק בהריון החמישי עשיתי סקירת מערכות.

ש. וחלבון עוברי לא עשית בהריון החמישי?

ת. חושבת שעשיתי את הבדיקה הזאת המשולשת.” (פרו’, 5.9.10, 7).

ביחס לד”ר ג’ועבה העידה התובעת כי הוא מטפל בה החל מההיריון השלישי וכי היחסים ביניהם טובים (שם, 9). ביחס לאופן המעקב על ידו בהריונות הבאים העידה כך:

“ש. אני רואה ברישומים של קופת חולים, בהריון השלישי, 4.11.04, דף 39 לתיק הרפואי, רשום שעשית חלבון עוברי ב- 4.11.2004. אז אולי את רוצה לשנות את התשובה שאמרת מקודם שלפני ההריון החמישי לא עשית חלבון עוברי?

ת. אף פעם לא נדרשתי לעשות את הבדיקה הזאת, גם לא בהריון החמישי. הבדיקה המשולשת זה הנפיחות ברגליים.” (שם, 9).

וביחס לידיעתו של ד”ר ג’ועבה לגבי מצבה של התובעת, העידה אם התובעת כך:

“ש. כשאת ביקרת אצל ד”ר ג’ועבה לראשונה סיפרת לו על הבעיות שיש לתובעת?

ת. סיפרתי לו אבל לא זוכרת אם בפעם הראשונה או מתי. בלידה של איימן, לא. אבל בלידה הזאת סיפרתי על הבעיה עם הבת שלי.

ש.ת. הבן הראשון שמו ח’, השניה ו’, השלישי א’, הרביעי מ’ ועכשיו אני בהריון החמישי.

ש. אם אני אומר לך שבנובמבר 2004 בהריון של א’ ד”ר ג’ועבה רושם שלתינוקת השניה היו מומים בשלד, האם הוא רושם נכון או לא נכון? האם אמרת לו או לא אמרת לו?

ת. אתה מזכיר לי מלפני 6 שנים, יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. הבן שלי א’ בן 6 עכשיו.” (שם, שם).

ביחס למצבה האישי כתוצאה מההתמודדות עם בתה הפגועה, העידה אם התובעת כך:

“ש. אם כן מדוע חשבת לספר לו על המומים של התובעת?

ת. בגלל שסבלתי מהמצב של התובעת, סבלתי המון ואני לא הבאתי לא’ ישירות אחרי התובעת כי סבלתי נפשית, רק אחרי 5 שנים.

ש. האם זה נכון שבהריון עם א’ חששת שייצא עוד תינוק עם מומים?

ת. בטח שאני פחדתי.” (שם, שם).

25. אם התובעת אף “שכחה” על דוכן העדים את סירובה לבצע בדיקות שהוצעו לה בהיריון השלישי. אלו דבריה:

“ש. האם נכון שבהריון עם א’ ד”ר ג’ועבה ביקש ממך לעשות סקירת מערכות ואת אמרת לו שאת לא רוצה?

ת. לא זכור לי שהוא ביקש או לא ביקש.” (שם, 9).

וכן:

“ש. האם היתה בדיקה במהלך ההריון עם א’ שביקשו ממך לעשות בדיקה כלשהי ואת אמרת שאת לא מסכימה?

ת. לא ביקש ממני הוא היה אומר לי שהבדיקות שלי בסדר ולא ביקש בדיקות אחרות וא’ נולד בסדר גמור.

ש. האם את עשית את כל הבדיקות שד”ר ג’ועבה הפנה אותך במהלך ההריון עם א’?

ת. כל הבדיקות שדרשו ממני לעשות הייתי עושה. אבל אחרי הלידה של התובעת והתביעה התחילו לבקש ממני כל מיני סוגי הבדיקות שלא ידעתי מה הבדיקות האלה.

ש. מתי התחילו לבקש ממך?

ת. בהריון הזה שאני בו עכשיו בשנת 2010.

ש. לפני כן, בהריון עם א’ לא הציעו לך לעשות כל מיני בדיקות?

ת. לא הפנו אותי ולא ביקשו ממני. בהריון הזה כן הפנו אותי לשיח’ ג’ראח.” (שם, 10).

משהתגלו הסתירות בדבריה, חזרה התובעת לגרסת השכחה, כדלקמן:

“ש. אמרת שבהריון החמישי הציעו לך לעשות את כל הבדיקות בגלל המשפט הזה והאם אמרו לך שכדאי שתעשי את כל הבדיקות כדי שתצליחי במשפט?

ת. לא כדי לזכות במשפט אלא אנו לא רוצים להביא עוד ילד כמו התובעת.

ש. ואם ד”ר ג’ועבה רושם בהריון עם א’ ‘הצעתי לך לעשות סקירת מערכות והגב’ לא רוצה’ אז הוא משקר?

ת. בהריון הראשון והשני והשלישי והרביעי לא הזכירו את הבדיקות שאני עוברת אותן בהריון החמישי עכשיו. למה בהריונות הקודמים לא הפנו אותי לשיח ג’אראח ולא הסבירו לי כמה חשוב הבדיקות ועכשיו כן עומדים על כך להסביר לי?

ש. מקודם אמרת שאין לך מריבה עם ד”ר ג’ועבה. למה את חושבת שיכתוב דברים שאת אומרת שזה שקר?

ת. אין לי מריבה איתו ואני לא זוכרת אם כן ביקש או לא ביקש. אבל לא נדרש ממני לעשות את הבדיקות שדורשים עכשיו.” (שם, 10).

26. בהמשך, נשאלה אם התובעת ביחס להתנהלותה בהריונו של בנה הרביעי, אשר גם הוא נולד עם מום אורטופדי, ומעדותה עולה כי היא אכן ביצעה בדיקת סקירת מערכות בהיריון זה (בניגוד לגרסתה הקודמת). כך העידה:

“ש. בהריון הרביעי של מ’, ד”ר ג’ועבה אמר לך שיש בדיקות נוספות שניתן באמצעותן לאתר מומים בעובר וניתן לעשות אותן באופן פרטי?

ת. לא.

ש. את בטוחה שלא?

ת. לא. כשבאתי לו את תוצאות סקירת המערכות הוא אמר שזה לא גורם סכנה.

ש. תוצאות שעשית בהריון עם מ’?

ת. כן.

ש. אז עשית בהריון עם מ’ סקירת מערכות, ומה אמרו לך שהכל בסדר?

ת. אמרו שיש חור אבל זה לא גורם סכנה.” (שם, 11).

כן עולה מדבריה כי כלל לא הסבירו לה את פשר הממצאים שנדגמו בבדיקת סקירת המערכות ובוודאי שלא הפנו אותה להמשך בירור ובדיקות נוספות, אלו דבריה:

“ת. ד”ר ג’ועבה אמר שיש חור, החוליות באות אחת מעל השניה והחור בצורת משולש, וזה לא גורם סכנה וגמרנו את הסיפור בתשובה זו שזה לא גורם סכנה, ולא יגרום לו בעיה כמו אחותו.

ש. האם נכון שהציע לך שבגלל שהתוצאה של סקירת המערכות לא טובה ללכת לעשות אם אר איי שאפשר לראות יותר טוב מה יש לעובר?

ת. אף אחד לא אמר לי שסקירת מערכות לא בסדר.

ש. אחרי הסקירה בהדסה הפנו אותך לאם אר איי בהדסה?

ת. לא זכור לי, אך אני לא חושבת שהפנו.

ש. אני אומר לך שב – 11.12.07 בשעה 15:21 ד”ר ג’ועבה רשם ‘ייעצתי לגב’ לעשות אם אר איי וייעוץ גנטי והיא סירבה’. מה את אומרת?

ת. באיזה שנה?

ש. ב – 11.12.07 בהיריון של מ’?

ת. בדיקה גנטית אף פעם לא הפנו אותי. את הייעוץ הגנטי הכרתי רק בהיריון הנוכחי.” (שם, 12).

27. כל האמור בעדותה של התובעת נסתר בתצהירו ובעדותו של ד”ר ואליד ג’ועבה, ואני נותן אמון בדבריו בין היתר משום שדבריו נתמכים בתוכן תיקה הרפואי של אם התובעת, תיעוד מזמן אמת.

כך ציין בתצהירו:

“ביום 28.11.2004, שבוע 21.6 להיריון, הפניתי את ר’ לסקירת מערכות. הסברתי לה כי הסקירה חשובה בגלל המומים מהם סבלה הבת השניה והאפשרות שמדובר במום גנטי שעשוי להישנות אצל צאצאים נוספים. היא מסרה לי כי אין בכוונתה לבצע סקירת מערכות, והדבר תועד על ידי ברשומה הרפואית.” (סעיף 5 לתצהיר).

ואכן, ברשומה הרפואית מיום 28.11.2004 נכתב כך:

“SECOND BABY HAD SKETAL CONGENITAL MALFORMATION. REFUSED TO HAVE DETAILED ULTRASOUND”

28. את מהלך ההיריון הרביעי, בהתייחס לסוגיית הבדיקות הנוספות, תיאר ד”ר ג’ועבה בתצהירו כך:

“6. בשנת 2007 הרתה ר’ בפעם הרביעית. מעקב ההריון החל בשבוע 6 וסווג כהיריון בסיכון גבוה. ביום 23.10.2007 הפניתי אותה לסקירת מערכות ולתבחין משולש (triple test). את התבחין המשולש היא לא ביצעה.

7. בסקירת מערכות מורחבת מיום 6.12.2007 (שבוע 22 להריון) נצפה מום בעמוד השדרה מסוג Dorsal Hemivertebra. זהו מום אורטופדי קשה. מדובר בהתפתחות פתולוגית של חוליות עמוד שדרה, אשר רק מחצית מכל חוליה מתפתחת.

8. לאור הממצא בסקירת המערכות, המליץ מבצע הבדיקה להפנות לבדיקת MRI עוברי, שהיא בדיקה רגישה יותר, המאפשרת לבחון ביתר דיוק את מבנה וחומרת המום. כן המלצתי לגברת לפנות לייעוץ גנטי.

9. בביקורה במרפאתי בתאריך 11.12.2007 הסברתי לר’ את החשיבות בביצוע הבדיקות הנ”ל, אולם היא מסרה כי היא מסרבת לבצען וציינה כי בכוונתה להמשיך בהריון בכל מקרה, למרות המום ממנו סובל העובר ולמרות המום של בתה. הדברים צוינו על ידי ברשומה הרפואית. אילו הבדיקות היו מתבצעות הייתי מקבל את תוצאותיהן ומיודע על ביצוען ע”י ר’ במהלך ביקוריה הבאים.”

ואכן ברשומה הרפואית נכתב במפורש כפי שמצהיר ד”ר ג’ועבה (עמ’ 43 לנספח ב’ לתצהירו).

29. חיזוק לסיפא דבריו בסעיף 9 הנ”ל מתקבל מתצהירו ועדותו של מר יורם סגל, המנהל האדמיניסטרטיבי במחוז ירושלים של הנתבעת, מהם עולה כי כל בדיקה המבוצעת בקופת החולים או במימונה של קופת החולים – באמצעות הפניה והתחייבות – מתועדת. בנספחי תצהירו של מר סגל אין כל תיעוד לביצוע הבדיקות אליהן הופנתה אם התובעת על ידי ד”ר ג’ועבה.

30. בחקירתו, עמד ד”ר ג’ועבה על עמדתו כי הסביר לתובעת את מהות הבדיקות ולא רק הציע לה לבצע בדיקות שאין היא מבינה מהן, וכך העיד על עצמו:

“ת. לא רשמתי בתיק, אבל הסברתי לה. מי שעובד בדרך נכונה ויודע מה הוא עושה אז בטוח שהוא הסביר את זה נכון.” (שם, 17).

ב”כ התובעת הקשה על דבריו של ד”ר ג’ועבה וטען כי התנהלותה הלא עקבית של התובעת מעידה על כך שלא הבינה נכוחה את מהות הבדיקות, אולם ד”ר ג’ועבה שלל אפשרות זו גם כן מתוך הסתכלות על התנהגות אם התובעת. כך העיד:

“ש. שאלנו אותה פה והיא אמרה שתבחין משולש היא הבינה שזו בדיקה שבודקים אם יש לה בצקות ברגליים?

ת. אני לא חושב שהיא אמרה נכון. היא הלכה לשיח גראח ושילמה 48 ₪ ועשתה בדיקת דם וחיכתה שלושה שבועות ובאה אליי עם התוצאות היא עשתה את זה ב – 4.11.04 בהיריון של 2007 היא סרבה עשות את הבדיקה ב- 2010 אני חושב שהיא עשתה את זה.” (שם, שם).

עוד שאל ב”כ התובעת את ד”ר ג’ועבה לגבי התנהגות מצופה מאשה שכבר ילדה ילד פגוע, כדלקמן:

“ש. מניסיונך ההתנהגות של הנשים, אישה שחוותה כבר לידה של ילד עם מום שהוא בעייתי, היא נזהרת יותר מהאפשרות שזה יקרה שוב?

ת. מניסיוני יש הרבה הבדל בין אנשים. יש כאלה חולים שיש להם ילדים עם נכות ומסרבים לעשות את כל הבדיקות כי אומרים שזה מאלוקים וזה מקובל עליהם ויש כאלה שאומרים שיש בעיה עם התינוק ומקובל עליהם והתינוק יכול לחיות עם הבעיה ויש כאלה שמעוניינים לעשות את הבדיקות כי יש להם מחשבה להפיל את ההריון.” (שם, 19).

דווקא ביחס לכך אני מקבל את כיוון מחשבתו של ב”כ התובעת ואת ההיגיון העומד בבסיסה, ואני סבור שאכן מצופה מאישה אשר כבר ילדה ילד פגוע לנקוט בכל דרך אפשרית על מנת לברר כי לא יקרה כך בשנית. במקרה דנן אני סבור שהיעדר עקביות אינו מעיד על חוסר הבנה אלא על חוסר נכונות, כפי שמעיד ד”ר ג’ועבה.

לסיכום עדותו של ד”ר ג’ועבה חשוב לציין כי הוא אינו עובד של הנתבעת.

31. כאמור, איני נותן אמון בעדותה של התובעת, אשר היתה מלאת סתירות ושכחה, אולם מנגד עדותו של ד”ר ג’ועבה היתה קוהרנטית ונסמכה על תיעוד רפואי מזמן אמת. לאור כך, אני קובע שהנתבעת הרימה את הנטל להוכיח את טענתה שבהריונות שבאו לאחר לידת התובעת דנן בחרה התובעת להימנע מביצוע הבדיקות אליהן היא נשלחה.

בנסיבות אלו אני סבור שהורם הנטל להוכחת הטענה שהתובעת לא היתה פונה לביצוע הבדיקות במהלך ההיריון של הנתבעת, גם לו היו מוסברים לה השיקולים לביצוע בדיקות אלו והיא היתה נשלחת לבצען. יש לדון זאת בקל וחומר – אם כאשר התובעת ידעה כי ישנו סיכון ללידת ילד פגוע הואיל וכבר נולדה לה בת פגועה, ועל אף זאת היא סירבה לבצע את הבדיקות הנדרשות, ברור ומובן כי בהיעדר “גורם הרתעתי” שכזה לא היתה התובעת מבצעת את הבדיקות.

די באמור לעיל על מנת לדחות את תביעת התובעת בעילה של הולדה בעוולה, אולם אתיחס בקצרה גם ליתר רכיבי הקשר הסיבתי.

האם בבדיקות אלו היו מתגלים המומים מהם סובלת התובעת?

32. השאלה השניה הנדרשת לבירור הינה האם היו מתגלים המומים לו היו מבוצעות הבדיקות.

לאופיה של שאלה זו התייחס בית המשפט בפרשת סידי כך:

“השאלה השנייה היא בעלת אופי אחר. היא הסתברותית, סטטיסטית מטיבה: מהי ההסתברות לגילוי פגם של חסר כף יד בסקירת מערכות המתבצעת במסגרת הרפואה הפרטית? למעשה, השאלה המתעוררת כאן עניינה ‘אבדן סיכויי גילוי מחלה’, על משקל הדוקטרינה המוכרת של ‘אבדן סיכויי החלמה’. לגבי זו האחרונה, נראה כי הרעיון העומד מאחוריה הוא קביעת ראש נזק של ‘אבדן סיכויי החלמה’, כאשר על התובע להראות כי נתקיימו יסודות העוולה בנוגע לראש נזק זה. הדוקטרינה אינה סוטה, על פני הדברים, מן הכלל הרגיל של ‘הכול או לא כלום’, שכן היא מחייבת את התובע להוכיח, במאזן ההסתברויות, כי הנתבע גרם ברשלנות לנזק מן הסוג האמור, ומשנקבע שכך הוא, החבות נסבה על הנזק כולו (ע”א 7469/03 המרכז הרפואי שערי צדק נ’ כהן, [פורסם בנבו] 17.4.2005).” (שם, 606).

33. ראשית יש להידרש לטענת הנתבעת כי ישנו פער במומחיות בין המומחים. לדברי הנתבעת, המומחה מטעמה עוסק בביצוע בדיקות האולטרסאונד ובפיענוחן. בניגוד אליו, המומחה מטעם התובעת שימש כרופא בקהילה ורק הפנה את הפונות אליו לביצוע הבדיקה. לפיכך, בכל הקשור לממצאים הניתנים לגילוי בבדיקות אלו, יש לבכר את חוות שדעתו של ד”ר מלינגר. טענה זו של הנתבעת מקובלת עליי, ואכן ישנו פער מקצועי בין המומחים, וככל שישנה מחלוקת ביניהם יש להעדיף את עמדתו המקצועית של ד”ר מלינגר.

34. טענתו של ד”ר מלינגר הינה כי העובדה שלא זוהה שום מום בלידתה של התובעת אלא לכל המוקדם חודשיים לאחר לידתה, מחייבת את המסקנה כי לא ניתן היה לאתר את המומים בבדיקות במהלך הלידה.

ד”ר קלמן סבור כי ניתן היה לאתר מומים אלו במהלך ההיריון, הואיל ומדובר במומים בולטים.

35. במסגרת השאלה השניה, ישנן שתי שאלות הדורשות הכרעה:

1. האם, ככלל, ניתן לזהות את מומים מהם סובלת התובעת במהלך ההיריון, בבדיקת האולטרסאונד או בבדיקות נוספות?

2. האם, במקרה דנן, ניתן היה לאבחן מומים אלו?

36. להכרעה בשאלה האם ניתן לאבחן מומים מהסוג מהם סובלת התובעת בבדיקת סקירת מערכות, די להפנות לעדותו של המומחה מטעם הנתבעת, ד”ר מלינגר, שהעיד כך:

“ש. זה יהיה נכון לומר ששיטת העבודה של רופא שעושה אולטרסאונד בצורה מקצועית שמרגע שהוא גילה מום אחד, הסקירה הופכת להיות מורחקת ומכוונת באופן מיידי מתוך הבנה לצפיה שיימצאו מומים נוספים?

ת. זה נכון. לצערי המום הקשה לאתרו זה המום השני. אבל זה נכון, ברגע שאתה רואה שמשהו לא בסדר החושים שלך יותר חדים.

ש. הסיבה לכך היא שבדרך כלל המומים לא באים בבודדים אלא שהם באים בקבוצה נכון

ת. לא. לרוב לא. לרוב מומים הם בודדים.

ש. אבל לעיתים בקבוצה?

ת. תלוי איזה סוג.

ש. דווקא בנושא שלד שיש מום שלד, שם היתה מצפה יותר למומים נוספים לשלד לאחר שגילית את הראשון.

ת. בכל מום ההתייחסות אותו דבר. כשרואים מום ראשון, אתה צריך לחפש את הנוספים, זה אולי החלק הקשה של המקצוע שאתה אף פעם לא בטוח שלא פיספסת משהו.

ש. כל מה שדיברנו עד כה מתאים לזמן הרלוונטי למשפט הזה דהיינו שנים 99 ושנת 2000?

ת. ואני מוסיף, אם מדובר ברופאים שהם מומחים מאוד מיומנים. באולם שנים כמות המומחים כאלה בארץ היתה מצומצמת מאוד.” (פרו’, 7.10.10, 34).

בהמשך דבריו אישר ד”ר מלינגר את טענת התובעת כי בבדיקה שגרתית ניתן היה לאתר לפחות את אחד המומים, עובדה אשר חייבה את המשך החיפוש המדוקדק של יתר המומים מאותו הסוג – מומי השלד, כדלקמן:

“ש. לכן נכון לומר שאת המום בעמוד השדרה אותו איחוי של חוליות שיש במקרה הזה אפשר היה לאבחן בסקירת מערכות של השליש השני של ההריון?

ת. יש סיכוי לכך.

ש. האם נכון לומר שגם בסקירת המערכות של השליש השני רופא שמזהה מום אחד צריך לנהוג על פי הנוהל של בדיקה יותר מכוונת ומורחבת כדי לתאם מומים נוספים?

ת. כן.” (שם, 36).

אכן, ד”ר מלינגר טוען כי גם אם היו מבצעים בדיקה מורחבת והמכוונת לא היו מאבחנים את המום בשכמות הואיל וגם בבדיקה מורחבת לא בוחנים את השכמות אלא את “השלד בכללותו” (שם, 37), אולם איני סבור כי תשובה זו עולה בקנה אחד עם יתר דבריו בעדותו. מבחינה נורמטיבית יש לקבוע שחובה על הרופא המודע לקיומו של פגם בשלד של העובר להקדיש עוד מספר דקות על מנת לבחון כראוי את ‘כלל השלד’ ולא את ‘השלד בכללותו’. אי ביצוע הבדיקה באופן הזה אינה יכולה להיחשב לטיפול ראוי והולם.

כמו כן, בעדותו אישר במפורש ד”ר מלינגר כי את מרבית המומים ניתן לאבחן באמצעות הבדיקות במהלך ההיריון (פרו’, 7.10.10, 33, 37), ככל שאכן היו קיימים ולא התפתחו בשלב מאוחר יותר, אולם הוסיף כי אחד המומים – המום על שם ספרנגל – הינו מום נדיר ביותר שעל פי הספרות אובחן פעם אחת בלבד באמצעות בדיקת אולטרסאונד. על כך משיבה התובעת כי את המום הנדיר ניתן לאבחן בצילום רנטגן, וזה היה צריך להיעשות ככל שהיה מתברר כי היא סובלת ממומים שלדיים.

37. על אף האמור, לשאלה האם ניתן היה לאתר את מומיה של התובעת, בנסיבות המקרה דנן, אני סבור כי יש לענות בשלילה.

כאמור, בחוות דעתו סובר ד”ר מלינגר כי לא ניתן היה לאתר את מומיה של התובעת לאור העובדה שמומים אלו לא אותרו גם בבדיקות הפיזיקליות שבוצעו בבית החולים. חיזוק לעמדתו של ד”ר מלינגר מצוי בטופס השחרור של התובעת מבית החולים, בו לא צויין שום פגם בבדיקות הפיזיקליות שנעשו לה. אי גילוי המומים תמוה עוד יותר לאור קביעתו של ד”ר קלמן בחוות דעתו, בה הגדירם כמומים “גסים ומרובים” (שם, ע’ 3).

התובעת טוענת כנגד מסמך זה, שרמתו המקצועית של בית החולים בו היא נולדה הינה ירודה ואין לסמוך על מסמך זה, אולם טענה זו נשארה כטענה בעלמא ולא הוכחה כלל. ברי כי טענה זו אינה באה בגדרי הידיעה השיפוטית ואף אינה מן המפורסמות.

38. מן המקובץ עולה אפוא, כי שני המומחים מסכימים שלו היו מומים אלו קיימים במהלך ההיריון באופן בו הם קיימים כיום, ולו היתה מתבצעת הבדיקות באופן ראוי, אזי ניתן היה לאבחנם במועד, אולם התובעת לא הרימה את הנטל להוכחת טענתה שרמתו המקצועית של בית החולים בו נולדה הינה ירודה ובכך לסתור את האמור בטופס השחרור, ודי בכך על מנת ליתן משנה תוקף לחוות דעתו של ד”ר מלינגר.

למען הסר ספק יובהר כי אף אמה של התובעת אישרה שהתובעת עברה בדיקות בבית החולים הסהר האדום, אולם לא נמצא בה כל מום (פרו’, 5.9.10, 5).

לאור האמור אני סבור שהתובעת לא הרימה את הנטל שהוטל לפתחה להוכיח כי ניתן היה לאתר את מומיה בבדיקות במהלך ההיריון, לו היו מבוצעות אלו, ומאחר שדבר זה ניתן להוכחה באמצעות חוות דעת של המומחים לדבר, אין לקבוע שהנטל הועבר אל כתפי הנתבעת.

האם התובעת היתה מבצעת הפסקת היריון?

39. השאלה השלישית הנדרשת לצורך גיבושו של הקשר הסיבתי, הינה האם התובעת היתה מבצעת הפסקת היריון.

בפרשת סידי הוגדרה שאלה זו כך:

“שאלת הקשר הסיבתי השלישית מעלה את טענת ‘טוב מותי מחיי’ (הולדה בעוולה). סוגיה זו נתבררה בבית משפט זה בע”א 518/82 זייצוב נ’ כץ, ונשמעו בעניינה עמדות שונות.” [פורסם בנבו] (שם, 607).

40. הנתבעת טוענת כי מהעובדה שהורי התובעת הינם אנשים מאמינים, מוסלמים, יש להסיק כי בכל מקרה הם לא היו פונים לביצוע הפלה.

שני הוריה של התובעת וכן ד”ר ג’ועבה העידו במפורש שבנסיבות המתאימות אין איסור באיסלאם על ביצוע הפסקת היריון. די בכך על מנת לדחות את טענת הנתבעת, אשר נטענה ללא כל סימוכין. אולם גם ללא עדויות אלו איני סבור כי ניתן לקבוע את התנהגותו של הפרט רק על פי שיוכו המגזרי והמגדרי. דרך זו נשללה בהלכת רים אבו חנא (ע”א 10064/02 “מגדל” חברה לביטוח בע”מ נ’ רים אבו חנא (אתר נבו, 27.9.05)) ובשאר פסק הדין שבאו בעקבותיה, ונקבע לא אחת כי אין לקבוע את מתווה חייו של ניזוק, ובמקרה דנן את ההחלטות שהיה מקבל, רק על בסיס השיוך הדתי או המגזרי.

41. לנוכח האמור לעיל, איני נדרש להכריע במחלוקת האם ראוי לו למקרה דנן להיכנס תחת כנפיה של עילת ההולדה בעוולה: האם יש לנקוט בשיטת כב’ השופטת בן פורת וכב’ השופט ד’ לוין בפרשת זייצוב, ולבחון האם די בנכותה של התובעת בכדי לגבש את טענת “טוב מותי מחיי”, או שמא ללכת בדרך בה הלכו כב’ השופטים ברק וש’ לוין, ולקבוע כי יש לפצות את התובעת על פי שיעור נכותה, גם אם טוב לה שנולדה וטובים חייה ממותה. שאלות כבדות משקל אלו עתידות להידון על ידי בית המשפט העליון בהרכב מורחב (על פי החלטת כב’ הנשיאה ד’ ביניש מיום 3.10.11 בע”א 1326/07 ליאור המר נ’ פרופ’ עמי עמית [פורסם בנבו] והתיקים שאוחדו עימו (ע”א 572/08; ע”א 8776/08; ע”א 2600/09; ע”א 2896/09; ע”א 3856/09; ע”א 3828/10) וכן הוקמה ועדה מיוחדת במשרד המשפטים על מנת לקבוע את היקפה של עילה זו.

אציין שבתחום זה דן הספר “הזכות לחיים ללא מום”, בעריכת יונתן דיוויס ואברהם סהר (2007), בו קובצו מאמרים רבים ומלומדים הבוחנים בין היתר אף את סוגיית ההולדה בעוולה הן מהפן המוסרי, הן מהפן המדעי והן מהפן המשפטי.

בהקדמתו לספר זה, כותב כב’ השופט (בדימוס) י’ טירקל כך:

“דומה שכל מילה ומילה בשמו של הספר שלפניכם – ‘הזכות לחיים ללא מום’ – עומדת בלב מערבולת מסתחררת של שאלות, שכל אחת מהן גוררת אחריה שובל של שאלות נוספות…”

כב’ השופט טירקל סבור שספק אם ניתן להשיב על שאלות אלו.

על אף האמור, פטור בלא כלום איני יכול, ולפיכך אציין כי מקובלת עליי הכרעתה של כב’ הנשיאה ב’ גילאור בת”א (מחוזי, חי’) 259/02 פלוני נ’ מדינת ישראל (אתר נבו, 2.12.07), אשר העדיפה את עמדתם של כב’ השופטים ברק וש’ לוין על פני עמדת השופטים בן פורת וד’ לוין (כן ראו פסק דינו של כב’ השופט י’ ענבר בת”א (מחוזי, י-ם) 6018/04 פלוני (קטין) נ’ שירותי בריאות כללית (אתר נבו, 1.5.11)). משהוכחו יסודות עוולת הרשלנות שוב אין לדוק עם הניזוק באם טוב לו בחייו אם לאו, וברי כי אין כל אפשרות מעשית לבחון תחושה סובייקטיבית זו.

הנזק

42. מאחר שדין התביעה להידחות אין אני נזקק להערכה מפורטת של שיעור נזקה של התובעת.

על אף האמור, בבחינת מבט בסוגיה זו ממעוף הציפור, בהתחשב בכך שאני סבור שישנו פער ניכר בין נכותה הרפואית של התובעת לבין שיעור הגריעה מכושר השתכרותה ובהתחשב בפגיעה המינורית בניידותה ובסיוע לו היא תידרש במהלך חייה, אני סבור, בין היתר לאור תחשיבי הנזק, כי פיצוי בסך של 1,450,000 ₪ (לפני ניכויים) הולם את נסיבות הליך זה. מסכום זה יש לנכות את התגמולים אותם עתידה התובעת לקבל מאת המוסד לביטוח לאומי בגין נכותה החל מהגעתה לגיל 18.

תוצאה

43. איתרע מזלה של התובעת, ולאור קרבת הדם שבין הוריה נולדה היא עם מומים אורטופדיים אשר ילוו אותה למשך כל ימי חייה. התובעת הוכיחה כי במהלך הריונה התרשלו רופאי הנתבעת בביצוע מעקב ההיריון, אולם לא עלה בידה להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין מחדל זה לבין אי ביצוע הפסקת ההיריון וחייה במומה.

לאור כך דינה של התביעה להידחות.

בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, ב’ כסלו תשע”ב (28 נובמבר 2011), בהעדר הצדדים. המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב”כ הצדדים.

יוסף שפירא

לשאלות בנושא מומים מולדים ניתן לפנות אל עורך דין לרשלנות רפואית ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

רשלנות רפואית- לידת ילד עם פגם

רשלנות רפואית- לידת ילד עם פגם היא נושא כאוב ביותר.

לידה היא בדרך כלל אירוע משמח המסב שמחה ואושר להורים החדשים. יחד עם זאת, לידת ילד עם פגם מלווה לא אחת בתחושות קשות ובלתי נעימות. רשלנות רפואית שגורמת ללידה של ילד עם פגם היא מכעיסה במיוחד משום שהיא מקשה ופוגעת באיכות החיים לא רק של ההורים אלא גם של הילד עצמו. לעיתים הפגם הוא כל כך קשה, עד שבית המשפט מגיע למסקנה כי היה טוב מותו מחייו של אותו ילד.

מקרי רשלנות רפואית בלידת ילד עם פגם

רשלנות רפואית בלידת ילד עם פגם יכולה להתרחש בכל שלבי ההיריון. היא יכולה להיות כבר בתחילה כאשר האישה נכנסת להיריון במצב מסוכן, להימשך בכך שלא גילו לאם שבסקירת המערכות הופיעו מומים בעובר, ויכולה להיות כאשר הרשלנות היא בלידה עצמה, לדוגמא חוסר בחמצן לפעוט.

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בלידת ילד עם פגם

• אבחון מאוחר, העדר אבחון, אבחון שגוי, של הפגם בבדיקות שנעשו במהלך ההיריון (לדוגמא מי שפיר או סקירת מערכות)

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת מהמטופלת שיש בה כדי להעיד על סיכוי סביר ללידת ילד פגום, לדוגמא גיל, מחלות רקע (אי שמירה על איזון קפדני של מחלת הסוכרת לפני הכניסה להיריון ובמהלכו יכולה לגרום ללידה של תינוק עם מומים), טיפול תרופתי של האם (ישנן תרופות האסורות במתן במהלך ההיריון משום הסכנה ללידת תינוקות עם מומים), רקע גנטי.

• אי הפניה לבדיקות גנטיות רלבנטיות היכן שיש חשד או רקע סביר למחלה גנטית במשפחה.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות בהריון בלידה- לידת ילדם עם פגם/ פגמים גנטיים/ מולדים

ע”א 4960/04 סידי נ’ שירותי בריאות כללית- המערער נולד בשנת 86 ועם היוולדו הסתבר כי הוא סובל מבעיות בריאותיות שונות הכוללות חסר כף יד ימין, ובעיות נשימה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בגין רשלנות רפואית בהולדה בעוולה ומכאן הערעור. בטרם הולדת המערער עברה היולדת שתי הפלות ושני הריונות מוצלחים נוספים. בתחילת הריונה עם המערער סבלה היולדת מדלקות חוזרות בדרכי השתן וההריון הוגדר לאור הרקע הרפואי וגילה של היולדת כהריון בסיכון גבוה. האם עברה במהלך ההיריון דיקור מי שפיר, וחלבון עוברי והממצאים היו תקינים. כמו כן נעשו מספר בדיקות אולטרה סאונד שבעקבותיהן הודיעו ליולדת כי ההיריון והעובר תקינים לחלוטין, זאת בשעה שהעובר נולד עם בעיות ופגמים הכוללים בין היתר חסר בכף יד ימין. בית המשפט המחוזי קבע בערכאה הראשונה כי אין התרשלות במעשיהם של הרופאים משום שלא היו קיימות הנחיות ברורות בנוגע לבדיקת האולטרה סאונד אצל נשים הרות. משום שנקבע שאין התרשלות במעשי הרופאים, אין לפי בית המשפט, צורך לדון בסוגיה האם טוב היה מותו של המערער מחייו. בית המשפט העליון מקבל את הערעור. בית המשפט העליון מחזיר את הדיון למחוזי, והלה קובע שלא הייתה רשלנות ולא מדובר במצב שבו טוב מותו מחייו של הילד.

לשאלות בנושא הגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה אשר הובילה ללידת ילד עם פגם גנטי או מום מולד, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

טיפול כימוטרפי /כימותרפי- רשלנות רפואית?


תביעות רשלנות רפואית רבות מוגשות בנושא טיפולים אונקולוגיים ומחלת הסרטן, לדוגמא איחור באבחון גידול סרטני, טיפול רשלני וכן רשלנות בביצוע כימוטרפיה. במקרים כאלו ניתן פיצוי על פי גודל הנזק שנגרם מאותה רשלנות רפואית. להלן מידע קצר בנושר טיפול כימוטרפי מאת פרופ’ יורם הכהן:

מתן טיפול כימותרפי הנו תהליך מורכב. מספר גדל והולך של תרופות, תכניות טיפול מורכבות והכנסה לשימוש של תכשירים אנטי סרטנים למתן דרך הפה, מאתגרים את בטיחות המטופל. עד כה נכתבו מספר קטן של סטנדרטים לאומיים למתן בטוח של תרופות אנטי סרטניות במסגרות אמבולטוריות במבוגר.

בשנת 2008 ASCO בשיתוף עם ONS החלו בתהליך משותף ומורכב לפיתוח מערכת סטנדרטים למתן בטוח של טיפולים כימותרפיים למבוגרים במסגרת אמבולטורית (outpatient), זאת בעקבות דיווחים על טעויות במתן טיפולים. אמנם, ASCO וגם ארגונים אחרים פתחו קווים מנחים לטיפול בטיחותי בחמרים כימותרפיים, אבל, מאחר ותהליך מתן הטיפול הכימותרפי הוא מולטידיסיפלינרי מתעורר הצורך לקבוע סטנדרטים מקובלים לתהליך הטיפול. זאת ועוד, שימוש במערכות של רשומות רפואיות אלקטרוניות עשוי לשפר את הבטיחות ואת האיכות של הטיפול הכימותרפי האמבולטורי ועשוי לשמש כלי להקטנת השגיאות בהזמנת ומתן הטיפול הכימותרפי.

בדצמבר 2008, הוקמה קבוצת עבודה שכללה 40 משתתפים, רופאים אונקולוגים, אחיות, רוקחים, עובדים סוציאליים, אנשי מנהל ונציגים של ארגונים לקידום החולים, הגדירו 64 טיוטות לסטנדרטים, שצומצמו ל- 35. החומר הועבר לתגובה ציבורית. התקבלו כ- 300 תגובות. בוצע סקר online לגבי הכללת הסטנדרטים בסט הסופי ונבחרו בסופו של דבר 31 סטנדרטים המובאים בטבלה 4 של המאמר והם כוללים את הסעיפים הבאים (ובכל סעיף, תת סעיפים נוספים):
• Staffing related Standards
•  Chemotherapy Planning: Chart Documentation Standardsתכנון כימותרפיה –דרישות סטנדרטיות של התיק (כמו תשובה פתולוגית, שלב המחלה, היסטוריה רפואית, תפקוד אברים, גובה, משקל ועוד ועוד)
• General Chemotherapy Practice Standards (כמו הגדרת מתכון הטיפול עם המובאה – הרפרנס)
• Chemotherapy Order Standards
• Complete orders must include – סט של נתונים שצריכים להופיע בהזמנה
• Drug Preparation (כולל זיהוי ואישור כפולים)
• Patient Consent and Education (כולל מתן מסמך כתוב לחולה אודות האבחנה, מטרת הטיפול, משך מתוכנן של הטיפול, תופעות לוואי לטווח קצר וארוך, תופעות המחייבות דיווח מידי ולמי יש לדווח, הסכמה מדעת ועוד ועוד)
• Chemotherapy Administration (כולל זיהוי החולה, אישור של הטיפול עם המטופל, דרך המתן וטיפול בסימפטומים, אישור של כל הפרטים  הקשורים בתרופה כולל חתימה על זיהוי מאושר של התרופה ועוד ועוד.
• Monitoring and Assessment (שורה ארוכה של נתונים שיש לבדוק ולהעריך בכל טיפול ואחריו כולל מנגנון risk free לדיווח על טעויות או כמעט טעויות והערכת הנתונים בפרקי זמן קצובים.

המאמר מחדד את העובדה שטיפול כימותרפי בסרטן הנו עתיר סיבוכים וסיכונים למטופל (וגם למטפל). פיתוח סט של סטנדרטים מחייבים למתן הטיפול הנו דרישה שלא נוכל המנע ממנה.

 

התכשירים הכימותרפיים והביולוגיים החדישים עולים אלפי שקלים רבים לטיפול בודד. יש למצוא דרך להפנות חלק מהמשאבים המושקעים בתרופות לבקרת איכות של החלטות הטיפול ושל הטיפול עצמו וכך ניתן יהיה להביא תועלת מרובה יותר, עם פחות סיכונים לחולה, ולהערכתי גם לחסכון כספי לא מבוטל.

עו”ד ענת מולסון מציינת כי במקרים של רשלנות במתן כימותרפיה, יש לפנות אל עורך דין לרשלנות רפואית אשר יאסוף את כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים ויתייעץ עם רופא מומחה לכימותרפיה, כדי לקבל החלטה אם אכן הייתה רשלנות רפואית ואילו נזקים נגרמו כתוצאה ממנה.

לשאלות בנושא האפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין טיפול כימוטרפי שגוי או טיפול כימותרפי רשלני, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל

דימום בלידה- רשלנות רפואית

שלום רב יש לי שאלה אני ילדתי בניתוח קיסרי שלדעתי הלא מקצועית לא הייתי אמורה לעבור ניתוח כלל ורציתי אחת ולתמיד להשתיק את מצפוני אם היה או היה רשלנות רפואית ולכן הייתי רוצה לשמוע את דעתך.הגעתי עם דימום בשבוע 40 ולאחר בדיקת רופא במייון נאמר לי שלא תהיה לידה כיוון שיש לי פתיחה של 1 1.5 ושאני אחזור עוד כמה ימים. לאחר שעתיים חזרתי עם צירים של 98 במוניטור ולאחר 5 שעות עברתי שוב בדיקה והיה פתיחה 3 והכניסו אותי לחדר לידה לאחר שעתיים בערך קיבלתי אפידורל כשהייתי בצירים של עד 130 במוניטור,ולאחר שעתיים הרופא החליט להוריד לי את המים,(בפתיחה של 3.5)בטענה שהלידה לא מתקדמת,”ואי אפשר שתהיי פה כל הלילה” ולאחר שהצירים צנחו ל15 החדירו לי בחזרה את המים(מי שפיר)שאולי העובר תקוע והמים “ישחררו אותו”ובטענה שהדופק של הילד יורד,ולאחר 4 שעות החליטו על ניתוח קיסרי דחוף,מה דעתך בעניין?

דיסאוטונומיה משפחתית – רשלנות רפואית?

דיסאוטונומיה משפחתית– רשלנות רפואית בהריון?

דיסאוטונומיה משפחתית הינה מחלה תורשתית המאופיינת בהפרעה לתפקוד מערכת עצבים אוטונומים – האחראית על איזון החום, הלחץ דם, הדופק, התגובה לכאב, הפרשת דמעות, טעם וכד’. המחלה יכולה להתבטא כבר בגיל ינקות בדלקות חוזרות בריאות עקב שאיפת המזון לריאות, עיכוב בגדילה ובעיות הקשורות בהפרעה לתפקוד המערכת האוטונומית כמפורט מעלה. בחלק מהילדים ישנו גם איחור בהתפתחות, קושי בדיבור ולביליות רגשית. בעקבות שיפור הטיפול הרפואי בילדים אלו הוארך משך החיים של החולים ועם זאת יש תמותה משמעותית בעיקר בעשור השלישי לחיים.

הפגם הגנטי הגורם לדיסאוטונומיה משפחתית מצוי בעיקר באשכנזים ושכיחות הנשאים למחלה מוערך כאחד
מתוך כ- 25 אנשים באוכלוסייה הבריאה ממוצא זה. ניתן היום לזהות את הנשאים ע’’י בדיקת הדם למוטציה ייחודית. רצוי לבצע את הבדיקה בזוגות בהן שני בני הזוג ממוצא אשכנזי או אשכנזי חלקי (מספיק שתחילה יבדק
רק אחד מהם).

הסיכון ללידת ילד חולה קיים רק כששני בני הזוג נושאים את הגן למחלה (סיכוי של אחד מתוך כ- 625 זוגות אשכנזים). להם ניתן בהמשך לבצע (בכל הריון) בדיקה במי שפיר בכדי לקבוע בוודאות אם העובר חולה.

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין מעקב הריון רשלני, או רשלנות רפואית בהריון, אשר באה לידי ביטוי באי הפנייה לבדיקות אולטרסאונד מקיפות או בדיקות גנטיות, או שבדיקות כאלו נעשו אך לא נתגלהו בהן מומים מולדים או פגמים גנטיים אשר ניתן וצריך היה לגלות ולאפשר להורים לבצע הפסקת הריון ולמנוע סבל לכל חייו של הילד והוריו בשל הפגם או המום איתו נולד.

לבדיקת זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין אי גילוי מום מולד או פגם גנטי בעובר, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל: [email protected]

The preview and publish menu is take a look at the site here easy to understand and use

מום מולד- מומים מולדים- רשלנות רפואית בהריון?

מום מולד- מומים מולדים – רשלנות רפואית בהריון?

במהלך בדיקות אולטרסאונד, ייעוץ גנטי או בדיקת שקיפות עורפית, הרופא עלול לאתר ממצאים שונים בעובר.

במידה ונולד לך תינוק עם מומים מולדים או פגמים גנטיים, אשר לא גילו אותם במהלך ההריון, ניתן לבדוק אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך חינם ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל

מומים מולדים מוכרים במיוחד:

  1. תיקון שפה שסועה- מתבצע בגיל חודשיים ובאותו הניתוח מתבצע תיקון ראשוני של האף, החיך השסוע מתוקן לקראת גיל 10 חודשים. בעתיד, עשוי להזדקק הילד לניתוחים נוספים כגון שתל עצם לרכס השיניים, ניתוח נוסף של האף והמחיצה.
  2. סגירה מוקדמת של תפרים בגולגולת של הילוד וכתוצאה מכך עיוות גולגולת / עיוותים בגולגולת – ילדים אלה נזקקים על פי רוב לניתוח נרחב במהלך שנתם הראשונה שנועד לאפשר גדילה סימטרית ובלתי מוגבלת של עצמות הראש והפנים.
  3. שחזורי אפרכסת לילדים שנולדו ללא אוזן חיצונית – התפתחות רבה חלה בשנים האחרונות בתחום. בשיטה שפותחה בעשור האחרון, משוחזרת אפרכסת האוזן מסחוס שנילקח מצלע של המטופל בשני ניתוחים.
  4. שחזור שטחים נרחבים של עור שניזוקו מכוויה או מעורבים בתהליך גידולי – שיטה מעניינת וחדישה מאפשרת למתוח עור קיים כדי להרוויח רקמה בריאה.

אולי גם יעניין אתכם:

בישראל מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות, בעיקר בגין אי גילוי בזמן ההריון של מומים מולדים, או נזקי גוף שונים כגון:

מחלות גנטיות נוספות :

 

מילון מונחים רפואיים של מומים מולדים או נכויות שונות:

 

  • המיפלגיה (hemiplegia) – שיתוק צד גוף אחד
  • דיפלגיה (diplegia) – שיתוק בגפיים תחתונות בעיקר
  • טטרפלגיה (tetraplegia) – שיתוק בארבע גפיים
  • קורטקס (cortex) – קליפת המוח
  • דיסטוניה (dystonia) – ליקוי בתנועה המתבטא בכיווץ לא רצוני של שרירים
  • דיסקנזיה (dyskinesia))- ליקוי ביכולת לבצע תנועה רצונית שביטוייה פעילות שרירית לא רצונית
  • גרעינים בזאלים – (basal ganglia) גרעינים מוחיים הקשורים לוויסות התנועה הרצונית
  • אטקסיה (ataxia) – ליקוי במוח הקטן המתבטא בקושי בשיווי משקל וקואורדינציה לקויה
  • צרבלום (cerebellum) – המוח הקטן
  • אפילפסיה (epilepsy) – ליקוי במוח בו פעילות חשמלית בלתי תקינה גורמת לפירכוסים
  • הידרוצפלוס (hydrocephalus) – מצב של הצטברות נוזל מוחי בחדרי המוח
  • לא פרוגרסיבי (progressive חoח) – שאינו מחמיר עם הזמן
  • אנומליה (anomaly) – שינוי או סטייה שאינם קיימים אצל האדם הבריא
  • שכיחות (prevalence) – אחוז האוכלוסייה שיש לה לקות מסוימת בזמן נתון
  • היארעות (incidence) – מספר המקרים החדשים בקבוצה מסוימת בתקופת זמן מסוימת
  • אספיקציה (asphyxia) – מצב של אספקת חמצן לקויה לאיבר מסוים
  • מונופלגיה (Monoplegia). סוג זה מתאפיין בנכות בגפה אחת (יד או רגל).
  • דיפלגיה (Diplegia), נכות באזור פלג הגוף התחתון, בדרך כלל הגב ושתי הרגליים.
  • המיפלגיה (Hemiplegia), נכות בצד אחד של הגוף: יד, רגל וגב באותו הצד.
  • טריפלגיה (Triplegia), נכות של שלוש גפיים וגב.
  • טטרפלגיה או קוודריפלגיה (Tetraplegia, Quadriplegia), נכות של ארבע הגפיים וגב.
  • אטטוזה: תנועתיות יתר ואי-יכולת לדייק בתנועה
  • טוקסופלזמוזיס (toxoplasmosis) – זיהום הנגרם ע”י פראזיט שעלול לפגוע במוח העובר
  • CMV – וירוס מקבוצת ההרפס העלול לגרום פגיעה חמורה למוח העובר
  • כוראומניאוניטיס (choreoamnionitis) – זיהום חמור ברקמת השילייה
  • קונגניטאלי (congenitlal) – מולד
  • ציטוקין (cytokine) – חלבון המיוצר ע”’ תאי הדם הלבנים
  • PVL – נזק לחומר הלבן שסביב חדרי המוח
  • איסכמיה (ischemia) – חוסר זרימת דם מספקת לאיבר הגורמת למחסור בחמצן
  • טריגר (trigger) – גירוי או גורם היוצרים תגובה
  • קורטקס (cortex) – קליפת המוח
  • היפוקסיה (hypoxia) – אספקת חמצן ירודה לאיבר
  • קונטרקטורות (contrauctures) – קיצור קבוע של שרירים או גידים סביב מפרק המגביל את טווח התנועה
  • סקוליוזיס (scoliosis) – עקמת של עמוד השדרה
  • אפילפסיה (epilepsia) – הפרעה חשמלית במוח שעלולה לגרום לפיירכוסים
  • דיזארטריה (dysarthria) – ליקוי בדיבור כתוצאה מחולשת שרירים המסייעים בהפקת דיבור
  • דפורמציה (deformity) – עיוות

במידה ונולד לך תינוק עם מומים מולדים או פגמים גנטיים, אשר לא גילו אותם במהלך ההריון, ניתן לבדוק אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית

להערכת סיכויי ושווי תביעתך חינם ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

 

thetruthspy reviews official proclamation