רשלנות רפואית בלידת ואקום/ לידת ואקום

רשלנות רפואית בלידת ואקום  הינו נושא בו אנו נתקלים רבות.

לידת ואקום היא סוג של לידה מכשירנית שמתבצעת באמצעות שולפן ריק. מכשיר הואקום הוא למעשה משאבה קטנה. המשאבה מחוברת לגביע קטן דרך צינור גומי. הגביע נצמד לראשו של התינוק, והתינוק נמשך מטה. בזמן הפעולה הרופא מוודא כי רק ראש העובר תפוס בגביע, ואז הוא מפעיל את המשאבה. בזמן הציר האם לוחצת והתינוק יוצא החוצה.

מקרי רשלנות רפואית בלידת וואקום

הסיבות לביצוע לידת ואקום יכולות להיות קשורות באם או בעובר. לדוגמא, אצל אישה הסובלת ממחלת לב או ריאות הצוות יכול לרצות למנוע את המאמץ שכרוך בלידה. ישנם סיבוכים אפשריים בלידת ואקום. בלידת ואקום הסיכון לקרעים בנרתיק, ברחם, ובשלפוחית השתן גבוהים יותר מאשר בלידה רגילה. חלק מהסיבוכים נובע מביצוע לא מיומן או החלטה שגויה, בעיקר במקרים בהם היה עדיף מראש לבחור באפשרות של ניתוח קיסרי. כמו כן יכולות להיגרם לתינוק פגיעות קוסמטיות בפנים ובאוזניים, וכן שברים בגולגולת ונזק מוחי. סיכונים אחרים לתינוק כוללים, פגיעה בעצבי הפנים עד כדי שיתוק מוחין, שטפי דם, ואף צהבת יילודים.

עילות לתביעת רשלנות רפואית בלידת ואקום

• ביצוע לידת ואקום על ידי מי שאינו מוסמך לכך

• ביצוע לידת ואקום באמצעות המכשירים הלא נכונים, או באמצעות מכשיר מקולקל.

• היעדר בדיקה שהתנאים הרלבנטיים לביצוע לידת ואקום מתקיימים בנדון. התנאים הרלבנטיים הם: ירידת מים, צוואר רחם פתוח ומחוק לחלוטין, הצמדת הואקום לראש העובר לפרק זמן מינימאלי אפשרי, וכן הגבלת הניסיונות לשלושה, כאשר אם הניסיון השלישי נכשל, להפנות את היולדת לניתוח קיסרי.

• היעדר ביצוע של לידת ואקום, או ביצוע הלידה באיחור היכן שהיה צורך בכך

• היעדר אבחון, אבחון מאוחר, אבחון שגוי, של האינדיקציות לביצוע לידת ואקום

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, רקע בריאותי (מחלת לב או ריאות אצל היולדת), מצוקה עוברית אצל התינוק, או מצג עובר עם עורף נטוי לאחור שמקשה על יציאתו, שלב לידה שני מאורך.

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובעת נזק גופני או להחמיר את מצבה.

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות, וחריגה מאמות המידה הנגזרות ממבחן הרופא הסביר.

• אי ביצוע מעקב רפואי אחר מצבה של היולדת או מצבו של התינוק.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית לידת ואקום / בלידת וואקום

התובעת התקבלה ללידה בבית החולים אסף הרופא, כאשר היא בשבוע ה-37 להריונה, בשל ירידת מים שלוותה בצירים. הוחלט ליילד את התובעת בלידת ואקום. עשר דקות אחרי שחולץ התינוק, הוא נולד כאשר חבל הטבור כרוך על גופו פעמיים, ללא דופק וללא נשימה עצמונית. התינוק נפטר 7 שעות לאחר לידתו. בית המשפט פסק פיצויים בסך 1,275,000 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בלידת ואקום, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

לידת ואקום- רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית בביצוע לידת ואקום

חלקן הגדול של תביעות רשלנות רפואיות בישראל ובעולם הן בגין רשלנות בלידה. ישנה עלייה עצומה במספר לידות מכשירניות או ניתוחים קיסריים. ההתערבויות המקובלות בהליך הלידה הרגיל הן: חוקן, עירוי, ניטור, פרוסטגלנדינים, פיטוצין, בלון, סטריפינג, פקיעת מי שפיר, חתך חיץ – אפיזיוטומיה, ואקום, מלקחיים, ניתוח קיסרי ועוד.

לעיתים קורה שיש מצג לא רגיל של התינוק או מצוקה עוברית המחייבים ביצוע לידה מכשירנית כגון לידת ואקום או לידת מלקחיים. עם זאת, כמו במרבית סוגי ההתערבויות הרפואיות, במקרים רבים מתבצעות לידות מכשירניות גם כאשר הדבר אינו הכרחי.

מכשיר הואקום הוא בעצם מכשיר המורכב מכיפת גומי המוצמדת לראש התינוק, אשר מחוברת לצינור גומי. בעזרת מכשיר היונק את האוויר נוצר ואקום המצמיד את כיפת הגומי לראש התינוק, כך שניתן למשוך את ראשו ובכך לסייע בהוצאתו. לרופא יש שליטה על עוצמת שאיבת האוויר.

לעתים יופיע סימן אדום על ראשו של התינוק במקום בו הוצמדה הכיפה, אך לרוב סימן זה נעלם לאחר מס” ימים או שבועות. מדובר בשטף דם שבמרבית המקרים אינו מסוכן, אך במקרים חריגים יכול לגרום לאנמיה לתינוק או להגדיל את הסיכוי לצהבת.

המקרים הקיצוניים של התעלמות מ מצוקה עוברית או איחור בביצוע ניתוח קיסרי, או כשלון של לידה מכשירנית הם: שיתוק מוחין CP, פיגור שכלי ועוד

לעיתים מתרחש סיבוך במהלך לידה שהתחילה כרגיל, ולכן הצוות הרפואי מחליט על מעבר לביצוע ניתוח חירום. אם ניתוח החירום מבוצע בשל מצוקת עובר פתאומית, סביר להניח שלא יהיה זמן ליולדת להבין מה בדיוק קורה ולהיות שותפה בהחלטה. אם אין בהילות, חשוב שההורים יהיו שותפים להחלטה, ולהבין מדוע הרופאים חושבים שזו הדרך לביצוע הלידה.

אין זה ניתוח חסר סיבוכים: בכרבע עד מחצית מן המנותחות נצפים דימומים, חום, זיהומים שונים כגון: דלקת ראות, דלקת דרכי שתן ודלקת ורידים ולצערנו, אחת מכל 1000 עד 2000 נשים מנותחות נפטרת. בין הסיבוכים המאוחרים יכולות להופיע הידבקויות בבטן המובילות לחסימת מעיים, ובפתיחת הצלקת בהריון הבא.

מצוקה עוברית היא אחת הסיבות השכיחות לביצוע ניתוח קיסרי. עפ”י הנוהל הקיים נהוג לבצע את הניתוח הקיסרי תוך 30 דקות מרגע אבחנת המצוקה העוברית המצדיקה ניתוח. הנחת העבודה היא שכל דחיה נוספת עלולה לסכן את העובר, ואולי אף את האם. למרות הנוהל הקיים, אין סטנדרטים אחידים להגדרת דחיפות הניתוח מצד אחד, ולא ידוע מהן ההשלכות של עיכוב הניתוח, מצד שני.

ניתוח קיסרי מבוצע כאשר אובחנה מצוקה עוברית, כפי שהתבטא בהפרעות של פעימות הלב העובריות, צניחת חבל הטבור, כשלון מילדותי כאשר נסיון ליילד באמצעות מיכשור לא ניתוחי (מלקחיים או ואקום למשל) נכשל, או עקב הינתקות שלייה.

אולי גם יעניין אתכם:

הגשת תביעת רשלנות רפואית בגין נזק שנגרם עקב רשלנות בביצוע לידת ואקום:

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין רשלנות בביצוע לידת ואקום או מלקחיים אשר כתוצאה מהן נגרם נזק ליילוד.
על מנת להגיש תביעה שכזאת יש צורך לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של גניקולוג מומחה במיילדות אשר יפרט בהרחבה מה הייתה הרשלנות הרפואית, כיצד היה ניתן להימנע ממנה ואילו נהזקים נגרמו כתוצאה מכך.

פיצויים להורים אשר חוו רשלנות רפואית בביצוע לידת ואקום או מלקחיים יכולים להגיע אף למיליוני שקלים.

להערכה חינם של סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית שפרטיה בצד שמאל

It can visit this blog here be challenging to be a teacher today and be technologically out-of-date