רשלנות רפואית בניתוח מעקפים / ניתוח מעקפים

רשלנות רפואית בניתוח מעקפים הוא נושא מורכב.

 ניתוח מעקפים וחשיבותו

ניתוח מעקפים הוא כיום אחד הניתוחים הנפוצים ביותר בארץ ובעולם המערבי כולו. אחת מהאינדיקציות השכיחות ביותר לביצוע הניתוח הינן מחלה טרשתית שגורמת לסתימת עורקים וורידים ומפריעה לזרימת הדם התקינה, זאת בנוסף לחולי סוכרת ואנשים שסובלים מהשמנת יתר, תופעה שהפכה למגיפה של ממש בעולם המערבי- בישראל למשל, בקרב הילדים כ-20% מהבנים וכ-17% מהבנות סובלים מהשמנת יתר.

אחד הפתרונות שהרפואה המודרנית מציעה לבעיית ההשמנה הוא ניתוח מעקפים. המדובר בניתוח שהמנתח פותר את בעיית סתימת העורקים בכך שהוא יוצר נתיב חדש לאספקת הדם והחמצן לאיברי הגוף, אספקה שנפגעה בין היתר עקב השמנת היתר או סוכרת. זהו ניתוח שיכול להציל חיים- רק 17% מחולי הסוכרת שעברו ניתוח מעקפים נפטרו, לעומת 80% מחולי הסוכרת שעברו ניתוח חלופי, דוגמת הרחבת כלי דם באמצעות בלון. בנוסף, מחקרים הראו שבשנתיים הראשונות לאחר ניתוח מעקפים מוצלח, המנותח ישיל בין שני שלישי לשלושה רבעים ממשקלו העודף.

רשלנות רפואית בניתוח מעקפים כתוצאה מחוסר נסיון של המנתחים

אף על פי שמדובר בניתוח שעשוי להציל חיים, בניתוח הזה קיים סיכון לא קטן, והוא ניתוח בידי מנתחים שאינם מנוסים. מחקרים בארה”ב הראו שחולים שנותחו ע”י מנתחים שניתחו פחות מ-100 פעמים בחייהם פיתחו סיבוכים שעלולים היו להביא למותם כתוצאה ישירה מהניתוח עצמו. אחוז התמותה של מנותחים שנפטרו לאחר ניתוח מעקפים שבוצע בידי מנתחים לא מנוסים גבוה בכ-300% מאלו שנותחו בידי מנתחים מנוסים. הנתונים האלו מדאיגים בעיקר לנוכח העובדה שבארה”ב למשל רופא מוכשר לבצע ניתוח לאחר הכשרה של סוף שבוע אחד בלבד. ניתוח מעקפים הוא ניתוח מסובך מאוד, וטעות קטנה של המנתח עלולה להביא לפגיעה קטלנית במערכת העצבים ובאיברים פנימיים נוספים. המדובר בזיהומים שלא תמיד נראים לעין בזמן הניתוח, והתוצאה עלולה להתבטא בספזיס (אלח דם, מעין הרעלה בדם) שיגרום קרוב לוודאי למוות.

משתמע מכך שיש צורך בריכוז מקסימאלי בביצוע ניתוח מעקפים, אך ברי שרופא מנתח, שנאלץ לעיתים לנתח מספר פעמים ללא הפסקה, לא יכול להישאר מרוכז במאות האחוזים, ומכאן הדרך לרשלנות רפואית שעלולה להסתיים במוות של המנותח קצרה.

סיבוכים כתוצאה מ-רשלנות רפואית בניתוח מעקפים

הסיבוכים יכולים לבוא לידי ביטוי בזיהומים במקום השתל של הנתיב החדש, הפרעות קצב, התקפי לב, אי ספיקת כליות, דיכאון וחרדה, ואף למוות עקב דום לב ושבץ מוחי. בנוסף, ניתוח לא מוצלח עשוי להביא לכך שהשתל החדש ייסתם חודשים ספורים לאחר הניתוח, מה שיביא להפרעה בזרימת הדם וכן לסתימה מחודשת של כלי הדם.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח מעקפים, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל

סטטינים- רשלנות רפואית?

קיימים מקרים של רשלנות רפואית במתן סטטינים או בטיפול בסטטינים.

סטטין (סטטינים) (statin) או HMG-CoA reductase inhibitors, הם קבוצה של תרופות אשר מורידות את רמות הכולסטרול.

הסטטינים מורידים את רמת הכולסטרול בגוף האדם על ידי עיכוב פעולתו של האנזים HMG-CoA רדוקטז (HMG-CoA reductase), שהוא אנזים קובע הקצב בתהליך ייצור הכולסטרול (ובפרט, ב- mevalonate pathway). עיכוב פעולתו של אנזים זה בכבד, מביא להורדת רמת הכולסטרול בגוף וכן לעליה בקולטני LDL, המביאה לעליה בפינוי LDL מהדם. התרופה משפיעה כבר לאחר שבוע, והאפקט המקסימלי שלה מושג לאחר 4-6 שבועות.

במידה וניתנים סטטינים לחולה לא מתאים או במינון שגוי או שונה מזה שצריך היה להינתן ונגרם לחולה נזק, ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעת רשלנות רפואית במתן סטטינים, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל.

להלן תוצאות מחקר שעניינו סטטינים

במטרה לקבוע אם טיפול בסטטינים מפחית את שיעור התמותה מכל הגורמים (all-cause mortality) בחולים בסיכון וללא היסטוריה של מחלה קרדיווסקולרית, בוצעה מטה-אנליזה שכללה 11 מחקרים מבוקרים עם הקצאה אקראית. הסקירה כללה נתונים אודות למעלה מ-60,000 משתתפים. לא נמצאה עדות ליעילותו של הטיפול בסטטינים כמניעה ראשונית בהפחתת הסיכון לתמותה מכל הגורמים בחולים בסיכון גבוה.

קיימות הוכחות מחקריות לכך שסטטינים מורידים את שיעור התמותה מכל הגורמים (all-cause mortality) בחולים עם היסטוריה של מחלת לב כלילית. לעומת זאת, לא ידוע אם לסטטינים יש השפעה מיטיבה דומה על שיעור התמותה כאשר השימוש בהם הוא למטרת מניעה ראשונית בחולים בסיכון גבוה. כל הסקירות השיטתיות שבוצעו עד כה כללו מחקרים שלחלק ממשתתפיהם הייתה היסטוריה של מחלה קרדיווסקולרית בתחילת המחקר. מחקר זה בוצע במטרה לקבוע אם טיפול בסטטינים מפחית את שיעור התמותה מכל הגורמים בחולים ללא היסטוריה של מחלה קרדיווסקולרית המצויים בסיכון בינוני עד גבוה.

המחקרים שנכללו בסקירה אותרו באמצעות סקירת ספרות ממוחשבת של מאגרי המידע MEDLINE ו-Cochrane. החיפוש כלל מאמרים שפורסמו בין ינואר 1970 למאי 2009. לצורך החיפוש, השתמשו החוקרים במונחים הקשורים לסטטינים, מחקרים קליניים, ותוצאים קרדיווסקולריים. בסקירה נכללו מחקרים פרוספקטיביים מבוקרים עם הקצאה אקראית (Prospective, randomized controlled trials) בנושא טיפול בסטטינים בחולים ללא היסטוריה של מחלה קרדיווסקולרית, אשר כללו נתונים אודות התמותה מכל הגורמים. נתונים אודות מספר החולים שהשתתפו בהקצאה האקראית, ממוצע משך תקופת המעקב, ומספר מקרי המוות נלקחו מהפרסומים המקוריים של המחקר, או באמצעות יצירת קשר עם החוקרים.

החוקרים סיכמו את הנתונים של 11 מחקרים שונים ואמדו את ההשפעה באמצעות מטה-אנליזה מסוג מודל של השפעות אקראיות (random-effects model meta-analysis). ההטרוגניות נבדקה באמצעות מבחן I2. הסקירה כללה נתונים אודות 65,229 משתתפים ותקופת מעקב בת 244,000 שנות אדם לערך. במהלך תקופה זו התרחשו 2,793 מקרי מוות. בקבוצה זו של חולים בסיכון גבוה, לא נמצא קשר בין השימוש בסטטינים למניעה ראשונית לבין ירידה מובהקת בסיכון לתמותה מכל הגורמים (ביחס סיכון של 0.91, עם רווח סמך של 95% בין 0.83 ל-1.01). לא נמצאו ראיות סטטיסטיות להטרוגניות בין המחקרים.

מסקנות:

לא נמצאה עדות ליעילותו של הטיפול בסטטינים בהפחתת הסיכון לתמותה מכל-הגורמים בחולים בסיכון גבוה, כאשר טיפול זה ניתן למטרת מניעה ראשונית.

רשלנות רפואית- מסתם לב /מסתמים

רשלנות רפואית בנושא מסתמים היא עניין מורכב למדי.

מסתמי לב או שסתומי הלב מהווים חלק חשוב מהתפקוד התקין של הלב שלנו. בלב ישנם ארבעה מסתמים שאחראים לזרימת דם תקינה, משמע זרימה חד כיוונית מהלב לגוף ובתוך חללי הלב. המסתם המיטרלי והמסתם הטריסקופידאלי נמצאים בין העליות והחדרים. מסתם אבי העורקים נמצא בפתח אבי העורקים וה-מסתם הפולמונארי נמצא בין עורק הריאה והחדר הימני.

רשלנות רפואית- מסתם לב / מסתמים- אבחון בעיות במסתמי הלב

בעיות והפרעות בתפקוד המסתמים יכולות להתרחש בכל אחד מארבעת המסתמים השונים. בעיות במסתם יכולות להיות מאי ספיקה והיצרות של המסתם ועד למחלה זיהומית. חלק מהבעיות אופייניות יותר לגילאים מסוימים. הגורמים לבעיות במסתמים הם רבים ושונים: גיל, מחלת לב איסכמית, הריון, יתר לחץ דם, הפרעה בשומני הדם, סוכרת, מחלה זיהומית ועוד. אבחון בעיות בתפקוד המסתמים נעשה בתחילה באמצעות האזנה לקולות הלב. אולם מלבד האזנה פשוטה משתמשים גם בבדיקת אקו הנעזרת בגלי קול על מנת ליצור תמונה של הלב ולתת תמונת מצב של תפקוד המסתמים. בדיקת אקו יכולה להיעשות באופן חיצוני ויכולה להיעשות דרך הושט. הסימפטומים לבעיות במסתם יכולים להשתנות גם כן בהתאם למצבו של המטופל ולחומרת הבעיה. אי ספיקה (דלף במסתם) טריוויאלית היא בעיה נפוצה מאד שסביר להניח שלא תפגע בתפקודם של רוב המטופלים אך אי ספיקה בדרגת חומרה גבוהה יותר עלולה להיות בעיה של ממש.

רשלנות רפואית- מסתם לב / מסתמים- רשלנות בטיפול בבעיות במסתמי הלב

הטיפול בבעיות המסתמים משתנה בהתאם לגורמים שונים כגון סוג הבעיה, מצבו הרפואי של החולה, גילו ועוד. המלצות הטיפול יכולות להיות החל מאי טיפול ומעקב ועד להמלצה על ניתוח לתיקון או החלפת מסתם. החלפת המסתם יכולה להיות למסתם מלאכותי או למסתם של בעל חיים בהתאם להמלצת הרופא. הרשלנות הרפואית בטיפול בבעיות במסתמי הלב יכולה להיות החל ממתן טיפול לא נכון ועד לרשלנות בטיפול עצמו, משמע רשלנות בניתוח לתיקון או החלפת המסתם או מתן אנטיביוטיקה שאינה מתאימה לטיפול בזיהום חריף במסתם (אנדוקרדיטיס).

פסקי דין- פסקי דין- רשלנות רפואית- מסתם לב- מסתמי לב:

ת”א 959/00 סמירה נ’ קופת חולים כללית- התובעת בת 17 וחצי הגיעה למרפאתה של הנתבעת 9 ימים לאחר שעלתה לישראל. היא נבדקה על ידי רופאת המשפחה ומסרה לה שהיא סובלת מתופעות שונות מזה כחודש וחצי. הרופאה הפנתה את התובעת לבדיקות. חודש אחרי שנבדקה אצל רופאת המשפחה הגיעה התובעת לרופא ריאות שהעלה לראשונה את החשד לאנדוקרדיטיס. היא הופנתה לבית החולים רמב”ם ושם אושפזה. היא החלה לקבל טיפול אנטיביוטי למחלה, ומאוחר יותר קיבלה אירוע מוחי שהוביל לשיתוק בפלג גוף ימין. 7 ימים לאחר האשפוז עברה ניתוח להחלפת מסתם. בית המשפט קבע שרופאת המשפחה התרשלה במעשיה כאשר לא הפנתה אותה לבית החולים בביקור הראשון, או לפחות בביקור שני אצלה.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית מסתם לב / בעיות מסתמים ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

דפיברילטור- רשלנות רפואית בהשתלת דפיברילטור

רשלנות רפואית בהשתלת דפיברילטור, הוא נושא המאמר הבא.

דפיברילטור הוא מכשיר שמעביר פולסים חשמליים ללב, ישנו דפיברילטור חיצוני, שבו משתמשים בבתי החולים ובניידות טיפול נמרץ, וישנו דפיברילטור מושתל (ICD) שמיועד לטיפול בחולים שמועדים להפרעות קצב קטלניות, או שכבר עברו אירוע של הפרעת קצב קטלנית.

מקרי רשלנות רפואית בהשתלת דפיברילטור

אופן פעולת המכשיר הוא כזה שכאשר המכשיר מזהה שיש הפרעה בפעילות הסדירה של הלב, הוא נותן שוק חשמלי שמחזיר את הלב לפעילות סדירה. ישנם מכשירי דפיברילטור שמשולב בהם קוצב. השתלה של דפיברילטור נעשית בחדר הקוצבים, והיא לוקחת בין 2-3 שעות. מיד לאחר ההשתלה יבוצע צילום חזה, וצילום נוסף יבוצע יום למחרת. כמו כן, אסור למטופל להרים את ידו במשך השבועות הראשונים מעל גובה הכתף מחשש להתנתקות של האלקטרודות המחברות בין הלב והמכשיר. הסיבוכים העיקריים האפשריים בהשתלת דפיברילטור הם זיהום, קריעה של האלקטרודות, חירור הלב, וחירור הריאה. בדרך כלל הבחירה באלקטרו פיזיולוג מומחה יכולה להוריד את הסיכון לסיבוכים.

תביעות רשלנות רפואית דפיברילטור / בהשתלת דפיברילטור

• היעדר אבחון, אבחון שגוי, אבחון מאוחר של המצב שבגינו נדרש להשתיל דפיברילטור

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לתובע נזק גופני.

• היעדר הסכמה מדעת

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מקצועיות, בחוסר מיומנות, תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה שנקבעו במבחן הרופא הסביר

• רשלנות במתן תרופות בזמן הפרוצדורה ולאחריה מבחינת סוג, מינון, ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר

• השתלת סוג הדפיברילטור הלא נכון

• אי ביצוע מעקב אחר מצבו של המטופל, ואחר תקינות המכשיר לאחר ביצוע השתלת דפיברילטור

• כוונון שגוי או אי תכנות של מכשיר הדפיברילטור

• אי מתן הסבר למטופל כיצד עליו לנהוג לאחר השתלת דפיברילטור

תביעת רשלנות בהשתלת דפיברילטור

משפחתו של אדם שנפטר לאחר ששוחרר מוקדם מידי מבית החולים איכילוב לאחר השתלת דפיברילטור תובעת 5 מליון שקלים, בטענה של רשלנות רפואית. משפחת המנוח טוענת שאילו היו מבצעים בבית החולים את הבדיקות הנדרשות לאחר השתלת המכשיר היו מגלים שהמנוח סובל מדימום קטלני. יומיים אחרי ההשתלה התלונן המנוח כי הוא סובל מכאבים וקוצר נשימה, וביום השלישי שוחרר למחאת משפחתו מבית החולים, בטענה כי מצבו הרפואי תקין והוא יכול לעמוד בנסיעה לביתו באילת. החולה התלונן בזמן הנסיעה ומצבו התדרדר ככל שנקפו השעות. יום למחרת הובהל לבית החולים יוספטל באילת, כאשר מאמצי ההחייאה והטיפול שניתן בבית החולים לא הועילו והאיש נפטר. בנתיחה שלאחר המוות התברר כי המנוח סבל מדימום חזה מאסיבי ונקב בחדר הימני. המומחה מטעם התובעים הגיש חוות דעת שבה נכתב בין השאר כי על הצוות הרפואי בבית החולים היה לעשות יותר מאשר רק להקשיב לריאותיו של המנוח בשעה שהתלונן על קוצר נשימה.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית דפיברילטור, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית בניתוח מעקפים / ניתוח מעקפים

רשלנות רפואית ניתוח מעקפים הוא נושא המאמר שלהלן.

ניתוח מעקפים הוא ניתוח שבו יוצר המנתח נתיב חילופי או נתיב נוסף לאספקת דם לאיבר שהאספקה הטבעית שלו נפגעה עקב חסימה או היצרות של כלי הדם. כשיש חסימה או היצרות בכלי שמספק דם לאברי הגוף, נוצרת למעשה פגיעה באספקת החמצן לאיבר (איסכמיה). את חידוש אספקת הדם לאותו איבר ניתן לבצע לעיתים באמצעות צנתור והרחבת ההיצרות עם בלון, אך כאשר לא ניתן לבצע את חידוש האספקה באמצעות צנתור יש לבצע זאת באמצעות ניתוח. ניתוח מעקפים נדרש לעיתים על מנת לטפל בתעוקת החזה אצל חולים הסובלים מטרשת עורקים עם היצרות קשה של העורקים הכליליים של הלב.

מקרי רשלנות רפואית בניתוח מעקפים

ניתוח מעקפים מבוצע בדרך כלל בחולים עם מחלת לב כללית, עם היצרות בעורקים הכליליים של מעל 50%. מטרות הניתוח הן הקלת תעוקת החזה, שיפור תפקוד שריר הלב, והארכת חיי החולה. בניתוח משתמשים בכלי דם מאיבר אחר בגוף בעל אספקת דם רבה, ולעיתים נדירות יותר על ידי השתלת וריד מתרומת איברים או צינור מלאכותי. כלי הדם בהם משתמשים בדרך כלל בניתוח מעקפים הם עורקי החזה, העורקים הרדיאלים, ורידי הרגל או עורק הבטן. קטעי דם אלו מוסטים או מועברים ללב ומחוברים על ידי תפירה לעורקים הכלליים. באופן זה עוקפים את ההיצרויות בעורקים הכליליים שנגרמו עקב מחלת הלב האיסכמית, ומשפרים את זרימת הדם לשריר הלב. הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה ובניטור מלא של החולה. הסיבוכים האפשריים מניתוח זה כוללים בין היתר, שבץ, הפרעות קצב, מוות, כאב גרוני באזור הניתוח, ועוד.

סיכונים בניתוח מעקפים:

אי ספיקה כלייתית חריפה

שבץ מוחי- בדרגות שונות

כאב כרוני באזור החתך הניתוחי

מחלות הנובעות ממתח לאחר הניתוח – עצירות, שחיקת שיניים

שינויי התנהגות (חרדה, עצבנות, אי שקט ודיכאון) – בדרך כלל לתקופה קצרה

זיהומים – במקום נטילת השתל ובאתר הניתוח בחזה.

הפרעות קצב למיניהן

היפרדות של עצם החזה (sternum)

סיבוכים בהרדמה – תגובות לסמי ההרדמה

התקף לב

מוות עקב דום לב, שבץ, כשל כלייתי, או אלח דם.

 

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח מעקפים

• העדר הסכמה מדעת

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מקצועיות ובחוסר מיומנות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המבחן הנדרשות לפי מבחן הרופא הסביר

• סיבוכים בהרדמה

• אי ביצוע מעקב רפואי אחר התוצאות לאחר ביצוע ניתוח מעקפים

• ביצוע הניתוח על ידי מי שאינו מוסמך לכך

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שגרם לתובע נזק גופני או החמיר את מצבו

• התעלמות מביצוע בדיקות הנדרשות בדרך כלל לפני ניתוח מעקפים כולל אק”ג במנוחה, אק”ג במאמץ, אקו לב, וכן צנתור אבחוני.

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לוודא את רגישות המטופל לתכשיר.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית ניתוח מעקפים

התובע עבר ניתוח מקפים במחלקת ניתוחי לב חזה במרכז הרפואי רבין. לאחר הניתוח נותרה בגופו של החולה צינורית באורך 15 ס”מ בין הוריד החלול העליון והעליה הימנית של הלב. הצינורית התגלתה רק 4 שנים לאחר מכן במהלך צינתור שנעשה לחולה באותו בית חולים. הצינורית הוצאה בצינתור נוסף באמצעות מכשור מיוחד. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 1,500,000 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוחי מעקפים ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית בניתוחים

[wp_is_mobile]

רשלנות רפואית בניתוחים

חלק גדול מתביעות רשלנות רפואית המוגשות בארץ ובעולם הינן עקב רשלנות רפואית בניתוחים שונים.

רוצה לדעת מה הסיכויים והשווי של המקרה שלך? ניתן ליצור קשר עכשיו וחינם עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית בניתוחים, באמצעות פרטי יצירת הקשר  שלמעלה משמאל

הפעילות הרפואית הינה מורכבת ביותר ודורשת הן ידיעה של הצוות הרפואי אודות מצבו של החולה והן תיאום בין אנשי הצוות כגון- מנתחים, מרדימים, אחיות טכנאים וכדומה.

הנזק עלול להיגרם, בין היתר, מביצוע כושל של טיפול פולשני או לחילופין מאי ביצוע הטיפול או השתהות בלתי סבירה במתן הטיפול, היוותרות גוף זר בגופו של החולה, ביצוע ניתוח או טיפול מיותר בהעדר התוויה רפואית, כשל במהלך הרפואי לאחר הטיפול הפולשני.

על המגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח, להוכיח כי הרופא לא נהג כ”רופא סביר”, דהיינו, כי הרופא, “לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שרופא סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות”.

הפסיקה קובעת, כי אמת-המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם והכול – בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה.

בתביעות רפואיות בתחום ניתוחים, מתעוררת לא אחת שאלת ההסכמה של החולה לטיפול, כאשר ביהמ”ש נדרש לבחון האם ניתנה הסכמתו המודעת של החולה לניתוח, האם הוסברו לו הסיכויים להצלחתה מחד והסיכונים בביצועה מאידך, האם פורטו בפני החולה אופציות טיפוליות אחרות, ניסיונו והכשרתו של המנתח וכד’, לעיתים גם אם הרופא לא התרשל בעצם ביצוע הניתוח, אך הפר את חובת גילוי הסיכונים לחולה- ניתן לזכות בתביעת הרשלנות הרפואית.

תחומי רפואה בעיקריים הם נתגלו מקרי רשלנות רפואית בניתוחים:

  • קרדיולוגיה– ניתוחי לב, צינתורים, ניתוחי מעקפים ועוד.
  • אורטופדיה– ניתוח עמוד שדרה, ניתוח גב, ניתוחי ברך, החלפת מפרקים ועוד.
  • ניתוחים פלסטיים- הגדלת חזה, הקטנת שד, ניתוחי אף, ניתוחי לייזר ועוד.
  • נוירוכירורגיה- ניתוחי ראש/ מוח וכדומה
  • לידה- ניתוחים קיסריים, לידת ואקום, לידת מלקחיים ועוד

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון נייד 0524787850 או בשיחת חינם 1800200807 או במייל: [email protected] 

[not_mobile]

 

רשלנות רפואית בניתוחים

חלק גדול מתביעות רשלנות רפואית המוגשות בארץ ובעולם הינן עקב רשלנות רפואית בניתוחים שונים.

רוצה לדעת מה הסיכויים והשווי של המקרה שלך? ניתן ליצור קשר עכשיו וחינם עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית בניתוחים, באמצעות פרטי יצירת הקשר  שלמעלה משמאל

הפעילות הרפואית הינה מורכבת ביותר ודורשת הן ידיעה של הצוות הרפואי אודות מצבו של החולה והן תיאום בין אנשי הצוות כגון- מנתחים, מרדימים, אחיות טכנאים וכדומה.

הנזק עלול להיגרם, בין היתר, מביצוע כושל של טיפול פולשני או לחילופין מאי ביצוע הטיפול או השתהות בלתי סבירה במתן הטיפול, היוותרות גוף זר בגופו של החולה, ביצוע ניתוח או טיפול מיותר בהעדר התוויה רפואית, כשל במהלך הרפואי לאחר הטיפול הפולשני.

על המגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח, להוכיח כי הרופא לא נהג כ”רופא סביר”, דהיינו, כי הרופא, “לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שרופא סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות”.

הפסיקה קובעת, כי אמת-המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם והכול – בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה.

בתביעות רפואיות בתחום ניתוחים, מתעוררת לא אחת שאלת ההסכמה של החולה לטיפול, כאשר ביהמ”ש נדרש לבחון האם ניתנה הסכמתו המודעת של החולה לניתוח, האם הוסברו לו הסיכויים להצלחתה מחד והסיכונים בביצועה מאידך, האם פורטו בפני החולה אופציות טיפוליות אחרות, ניסיונו והכשרתו של המנתח וכד’, לעיתים גם אם הרופא לא התרשל בעצם ביצוע הניתוח, אך הפר את חובת גילוי הסיכונים לחולה- ניתן לזכות בתביעת הרשלנות הרפואית.

תחומי רפואה בעיקריים הם נתגלו מקרי רשלנות רפואית בניתוחים:

  • קרדיולוגיה– ניתוחי לב, צינתורים, ניתוחי מעקפים ועוד.
  • אורטופדיה– ניתוח עמוד שדרה, ניתוח גב, ניתוחי ברך, החלפת מפרקים ועוד.
  • ניתוחים פלסטיים- הגדלת חזה, הקטנת שד, ניתוחי אף, ניתוחי לייזר ועוד.
  • נוירוכירורגיה- ניתוחי ראש/ מוח וכדומה
  • לידה- ניתוחים קיסריים, לידת ואקום, לידת מלקחיים ועוד

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון נייד 0524787850 או בשיחת חינם 1800200807 או במייל: [email protected] 

[/wp_is_mobile]