כימותרפיה – רשלנות רפואית?

 

חלק גדול מתביעות רשלנות רפואית שמוגשות בישראל נוגעות לנושא איחור באבחון סרטן או רשלנות בטיפול בסרטן כגון מתן מינון שגוי של כימותרפיה.

כימותרפיה הינה שימוש במוצרים כימיים במטרה לטפל בסרטן. הפעולה מתבססת על שימוש במוצרים אלו בדרגה שיש בה יכולת לחסל או לפחות לגרום לעיכוב התפתחותי של תאי סרטן (או תאי דם לבנים במקרה של מחלות שקשורות במערכת החיסונית).

טיפול כימותרפיה נעשה לשם כמה מטרות:

השמדה מוחלטת של תאי סרטן והחלמה.

לאחר ניתוח או הקרנה על מנת לוודא שלא יוותרו תאי סרטן בגוף.

במקרים בהם לא ניתן להגיע להחלמה מלאה, התרופה ניתנת על מנת להפחית או לעצור את הגידול או לצמצם את מס’ תאי הסרטן על מנת להביא להארכת חיים ולהענקת איכות חיים גבוהה בהרבה

טיפול כימותרפיה תוקף את התאים הסרטניים וגורם להפסקת ההתחלקות והגדילה שלהם, אבל חסרונו הוא שמהטיפול מתים גם תאים בריאים ובמיוחד תאים המתחלקים במהירות (כמו התאים של מערכת העיכול, מערכת הרבייה, שיער ועוד). הפגיעה בתאים הבריאים היא זו שיוצרת את תופעות הלוואי, אך לרוב הם מתקנים את עצמם לאחר סיום הטיפול הכימותרפי.

טיפול כימותרפיה יכול להינתן במספר צורות. צורת מתן תוך-ורידית ניתנת לרוב במספר מחזורים. כל מחזור יכול להמשך בין מספר שעות למספר ימים. לאחר כל מחזור תהיה תקופת החלמה של מספר שבועות המאפשרת לגוף להתאושש מתופעות הלוואי.

בנוסף ישנם חולים המקבלים טיפול כימותרפי בכדורים. במקרה זה הטיפול הוא במינון קטן יותר, אך ניתן יום ביומו במשך מספר שבועות או חודשים עד לריפוי המחלה.

תרופות כימותרפיות נועדו לחסל תאי סרטן. על מנת שלא לפגוע בתאים רגילים, התרופות פוגעות בתאים שמתחלקים מהר (תכונה האופיינית לתאים סרטניים) יותר מאשר בתאים שמתחלקים לאט. אך, יש גם תאים בריאים המתחלקים במהירות, והטיפול הכימותרפי פוגע בהם וגורם בכך לתופעות לוואי קשות.

הגשת תביעת רשלנות רפואית בנושא אבחון סרטן או טיפול כימותרפיה שגוי

על מנת להגיש תביעה בנושאים הנ”ל, יש לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית עם כל התיק הרפואי. עורך הדין יעבור על החומר ויכין מכתב פנייה לאונקולוג מומחה אשר יבדוק את התיק הרפואי ויקבע אם אכן הייתה רשלנות רפואית באבחון סרטן או בטיפול כימותרפיה.

במידה והמומחה הרפואי מחליט כי הייתה רשלנות רפואית,  הוא יכין חוות דעת משפטית ועורך הדין יכין כתב תביעה וינהל משפט.

תביעות בנושאים אלו מסתיימות בדרך כלל בפיצויים שנעים בין מאות אלפי שקלים לכמה מיליונים, תלוי בחומרת הנזק שנגרם.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית באבחון סרטן או בטיפול כימותרפיה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

רשלנות רפואית- פרופ' חשמונאי /פרופ' בלומנפלד

רשלנות רפואית חשמונאי בלומנפלד היא נושא המאמר שלהלן.

פרופ’ חשמונאי ופרופ’ בלומנפלד עמדו במרכזה של אחת מ-פרשיות רשלנות רפואית חמורות ביותר במדינת ישראל.

שני הרופאים הבכירים שעבדו בבית החולים רמב”ם בחיפה הודו שטיפלו ברשלנות חמורה באישה שרחמה ושחלותיה נכרתו מבלי שיהיה בכך צורך רפואי.

תמר ברנע ז”ל, הייתה בת 27 כאשר נכרתו בטעות רחמה ושחלותיה בשעה 4 לפנות בוקר ביום ה-18 למאי 1999. תמר הגיעה לקופת החולים מכבי בשנת 1995 והתלוננה על כאבים קשים במהלך המחזור שמלווים בעצירות והקאות. הגניקולוג שבדק אותה פטר את העניין בכך שאמר שיש לה “מיגרנה של הבטן”, והגסטרואנטרולוגים שבדקו אותה אינם התרשמו מהחולה מבחינה קלינית. בין הימים ה-14 ועד ה-16 במאי חלה החמרה בתלונות, כאשר בלילה שבין ה-16 וה-17 במאי הקיאה תמר כל שעה. ב-17 למאי 1999, פנתה בשעה 11:00 בבוקר למוקד מכבי בחיפה עם תלונות של כאבי בטן בלתי פוסקים, הקאות, ועצירות. בשעה 14:15 באותו יום מגיעה תמר לחדר המיון של בית החולים רמב”ם, שם היא נבדקת על ידי מתמחה פנימאי שמפנה אותה לגניקולוג. הגניקולוג לא מתרשם שיש בעיה גניקולוגית ונותן לה זריקה נגד כאבים. לאחר מכן נבדקת תמר על ידי כירורג שמפנה אותה לצילום שמדגים חסימה במעי.

ב-18 למאי בשעה 1:00 היא מועברת לחדר הניתוח ומנותחת על ידי שלושה מתמחים. הכונן, פרופ’ משה חשמונאי, מנהל מחלקה כירורגית ב’ נקרא על ידי המתמחים לחדר הניתוח. באותן הזמן, הגניקולוג הבכיר, פרופ’ זאב בלומנפלד מנתח חולה אחרת. פרופ’ חשמונאי והמתמחה בכירורגיה מדברים עם בעלה של תמר ומסבירים לו שאשתו נמצאת בסכנת חיים משום שמדובר בחסימת מעיים על רקע של גידול סרטני שפגע גם ברחם, ולכן יש לכרות לאשתו גם את הרחם והשחלות. הבעל שואל אם ניתן לחכות ותשובתם הייתה החלטית שלא ניתן לחכות. פרופ’ בלומנפלד והגניקולוג התורן מצטרפים לניתוח של תמר. שעתיים וחצי אחרי גמר הניתוח מבצעת הפתולוגית של בית החולים רמב”ם חתך קפוא של המעי הגס, לבקשתו של פרופ’ חשמונאי. חצי שעה אחר כך, מודיע הכירורג התורן למשפחה שייתכן ולא היה מדובר בגידול סרטני. התשובה הסופית כ-7 ימים אחר כך היא שתמר סבלה מאנדומיטריוזיס שהיא מחלה הגורמת למעבר של ריריות הרחם למקומות שונים בגוף.

לפי דו”ח החקירה שפורסם בעניין של מקרה זה אנדומיטריוזיס פוגעת ב-3% עד 19% מהנשים בגיל הפוריות. ב-3% עד 34% מהמקרים מעורב במחלה לפי הספרות המקצועית, המעי הגס, וסימני המחלה מופיעים לרוב עם קבלת הוסת. לפי הספרות, אין תמיכה רבה בכריתה של הרחם והשחלות אצל בחורה צעירה וצריכה להיות קודם לכן קביעה חד משמעית בעניין הממאירות. הניתוח בדנן היה מיותר וכמו כן היה אסור לבצעו ללא הסכמת החולה. הרופאים, פרופ’ חשמונאי ופרופ’ בלומנפךד שהודו ברשלנות החמורה- עונשם הוא שרישיונם לעסוק ברפואה יישלל לחודשיים.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

טיפול כימוטרפי- סרטן המעי הגס

חוקרים ביצעו מטה-אנאליזה של נתוני מחקרים שהשוו בין טיפול כימותרפי בתוספת בוואציזומאב [(Bevacizumab (Avastin] לבין טיפול כימותרפי בלבד בחולי סרטן מתקדם של המעי הגס והחלחולת (ColoRectal Cancer- CRC). בניתוח הנתונים מ 5 המאמרים שנבחרו, החוקרים מצאו כי הוספת בוואציזומאב לכימותרפיה המבוססת על פלואורופירמידינים הניבה שיפור משמעותי סטטיסטית בהישרדות כוללת (Overall Survival – OS) וכן בהישרדות ללא התקדמות המחלה (Progression Free Survival – PFS). החוקרים הסיקו כי תוספת של בוואציזומאב לחולי CRC מתקדם המקבלים כימותרפיה מועילה בשיפור OS וכן PFS.

כימותרפיה המבוססת על פלואורופירמידינים (Fluoropyramidine-based chemotherapy) נחשבת לטיפול סטנדרטי לסרטן של המעי הגס והחלחולת (ColoRectal Cancer- CRC). מחקרים עדכניים מעידים על תועלת בהוספת בוואציזומאב [(Bevacizumab (Avastin], נוגדן חד שבטי שעבר שחלוף גנטי (recombinant monoclonal antibody) כנגד מתוך גדילה של תאי מעטה פנים כלי דם (Vascular Endothelial Growth Factor – VEGF).

נערך חיפוש במדליין, EMBASE, ספריית קוקריין ובאסופות מאמרים שלא פורסמו מכנסים, על מנת לזהות מחקרים אקראיים בCRC מתקדם שהשוו בין כימותרפיה בשילוב עם בוואציזומאב כנגד כימותרפיה בלבד. בוצעה מטה-אנאליזה של המידע שפורסם.

זוהו 5 מחקרים שהשוו כימותרפיה ובוואציזומאב עם כימותרפיה בלבד בתור טיפול קו ראשון או קו שני. החוקרים ביצעו מטה-אנאליזה שהעידה על יתרון לטובת הוספת בוואציזומאב לכימותרפיה בבחינת הישרדות כוללת (Overall Survival – OS) [יחס סיכון 0.79; רווח סמך 95% 0.69-0.90; P=0.0005], הישרדות ללא התקדמות המחלה [HR 0.63; CI 95% 0.49-0.81; P=0.004] ושיעור התגובה [סיכון יחסי 1.50; CI 95% 1.06-2.10; P=0.02]. ההשפעות השליליות שנצפו בשכיחות הכי גבוהה הקשורות בבוואציזומאב כללו יתר לחץ דם, נוכחות חלבון בשתן (proteinuria), דימום והיווצרות קרישים (thrombosis). התנקבות בדרכי העיכול וריפוי פצעים לקוי גם כן נצפו; אולם, היארעותם הייתה נדירה.

עבור חולים עם CRC מתקדם המקבלים כקו ראשון או שני כימותרפיה המבוססת על פלואורופירמידינים, הוספה של בוואציזומאב משפרת PFS וכן OS על חשבון היארעות מוגברת של רעילות. שיעור התועלת עשוי להישנות בהתאם לנוהל הכימותרפיה שבצידה ניתן בוואציזומאב.

תביעת רשלנות רפואית במתן כימוטרפיה / כימותרפיה

נערה בת 17 והוריה תובעים את בית החולים “שיבא” בתל אביב,

לאחר שניתן לה, בעת שחלתה בסרטן לימפומה, טיפול בסטרואידים בכמות הגדולה פי 2.5 מהדרוש. לטענתם בשל אותו טיפול שגוי נותרה הנערה עם 50% נכות ונאלצה לעבור ניתוח להחלפת ירך.

עפ”י התביעה, היא הייתה אמורה לקבל 54 מ”ג סטרואידים מסוג פרדניזון אך למעשה ניתן לה מינון שעמד על כ-120 מ”ג ביום.

לאחר מתן הסטרואידים אושפזה בעקבות תלונות על כאב ברכיים, נימול והירדמות בקצות האצבעות. בשל הכאבים היא טופלה במורפיום. בנוסף היא החלה לפתח סימני דיכאון ודיווחה על מחשבות אובדניות ולכן התחילו לטפל בה בנוגדי דיכאון.

לאחר מספר אשפוזים נאלצה הנערה לעבור ניתוח להחלפת מפרק הירך בבית חולים בחו”ל.

לטענתה היא עדיין סובלת מכאבים בשתי הברכיים, מתקשה ללכת ולעמוד למשך זמן ממושך, אינה מסוגלת לרוץ ולהתכופף לפנים. אלמלא הטעות במתן הסטרואידים, נכתב בכתב התביעה, היתה הנערה יכולה, עם החלמתה מהמחלה, לחזור לחיים נורמלים, אך כעת היא נאלצת להתמודד עם הכאבים שנותרו לה בעקבות הטיפול השגוי.