כריתת כליה- השתלת כלייה- רשלנות רפואית


כליות הן בעצם איברי הפרשה, אשר תפקידן לסנן עודפי מים ופסולת מהדם. הוצאתם מהגוף נעשית בצורת שתן, אשר עובר דרך השלפוחית ומופרש מהגוף. הכליות ממוקמות מצידי עמוד השדרה, בצמוד לחלקה האחורי של הבטן.

בגוף האדם שתי כליות, אך יש ביכולתו של גופנו להתקיים עם כליה אחת בלבד.

 

כריתת כליה נעשית מסיבות שונות –  כאשר החולה סובל מנזק חמור לכליות בשל מחלה, זיהומים, או מצב מולד. הסרת כליה נעשית גם לשם השתלתה באדם אחר. בתהליך זה מסירים כליה בריאה מתורם ומשתילים אותה אצל אדם הזקוק לה.

 

כאשר מחליטים לנתח ולהוציא את הכליה, ישנם שני סוגים של כריתה – כריתה רדיקלית, אשר כוללת מלבד כריתת הכליה כולה גם את בלוטות יותרת הכליה והשומן מסביב, וכריתה חלקית בה כורתים את קצוות הכליה. הניתוח החלקי הפך לשכיח יותר גם כאשר מדובר בגידול סרטני בכליה. המנתח מסיר רק את החלק הנגוע ברקמה סרטנית והאיבר הבריא נותר בגוף.

את הניתוח החלקי ניתן לבצע גם בלפרוסקופיה – המנתח מבצע 3 חתכים זעירים במקום 1 גדול, דרכם מוכנסת מצלמה ומכשירי ניתוח. שיטה זו נחשבת ליעילה בדיוק כמו השיטה “הקלאסית” של ניתוח פתוח, ובנוסף מספר הסיכונים המלווים את הניתוח פוחת דראסטית – יש פחות כאב, פחות סיכון לזיהום, והצלקות הנותרות הינן זעירות. חשוב לציין כי לעיתים כריתה לפרוסקופית עלולה להתפתח לניתוח פתוח לאור שיקול דעתו של הרופא המנתח.

 

לאחר הכריתה, בהתאם לסוג הכריתה שהתבצעה, משתנה משך האשפוז. במידה ומדובר בכריתה לפרוסקופית, מדובר ביומיים עד ארבעה. במידה ומדובר בניתוח פתוח, האשפוז נמשך לרוב כשבוע. הכליה הנותרת (במידה והלה בריאה) תפצה על אובדן חברתה ע”י הגברת פעילותה.

כאב במקום הניתוח רגיל לחלוטין, אך עם זאת ישנם מספר סיבוכים העלולים להתרחש בתום הניתוח – זיהום, פגיעה באיברים שכנים, דימום, סיבוכי הפצע הנוצר מהחתך, דלקת ריאות לאחר הפרוצדורה, ואף סיכון של אי ספיקת כליה אצל מטופלים אשר סובלים ממחלה כלשהי בכליות. ישנם מטופלים הנזקקים לתרופות קבועות לאחר מכן וחשים מוגבלים בתנועתם.

 

בסופו של יום, כריתת כליה היא הליך אשר עדיף להימנע ממנו ככל האפשר. אך לעיתים ניתוח זה נדרש בשל רשלנות רפואית של רופאים –

בפס”ד א 3194/01 זליג צפורה נ’ קופת חולים לאומית, תבעה אישה את קופה”ח בגין רשלנות רפואית, בשל אבחון לקוי של אבן בדרכי השתן. הסימפטומים שהצביעה עליהם כללו עצבנות, צריבה במתן שתן, כאבים בגב התחתון, בחילות וירידה במשקל. היא נבדקה ע”י רופאים שונים, ביניהם רופאת המשפחה, אורולוג ואורטופד. נראה כי רישום תלונותיה היה לקוי בחסר, בנוסף התובעת עצמה פסחה על מספר בדיקות אשר הופנתה אליהן, והרופאים סברו כי מדובר בתלונות הרלוונטיות לגיל המעבר. בשל האבחון המאוחר, נגרם נזק בלתי הפיך לכליה השמאלית של התובעת. בשל כך, היה צורך בכריתת הכליה. דעת המומחים סברה כי היה ביכולתם של הרופאים לאבחן את האבן כשנתיים טרם הניתוח. גם שנים לאחר הניתוח, עדיין מתלוננת התובעת על כאבים בגב התחתון, עליה ליטול תרופות לשיכוך כאבים הגורמות לה לטשטוש, ועדיין נדרשת לטיפול רפואי מתמד. בהמ”ש קבע כי בגין הכריתה, הצלקת והבקע שבאו בעקבות הניתוח, תקבע לתובעת נכות בסך 49.6%. קופה”ח תשלם פיצויים בגובה 70% בלבד מגובה הנזק שנקבע, משום שבכך שלא הלכה הנתבעת לבדיקות אשר נדרשה אליהן, יש לראות בה אשם תורם לאבחון המאוחר.

סיוע משפטי רשלנות רפואית/ ברשלנות רפואית

סיוע או ייעוץ משפטי ברשלנות רפואית כולל:

יעוץ משפטי ראשוני ע”י עו”ד לרשלנות רפואית.

איסוף מסמכים או תיקים רפואיים רלבנטים ע”י עורך דין זה.

פנייה אל רופא מומחה לצורך קבלת חוות דעת ראשונית.

קבלת תשובת המומחה והחלטה מהם סיכויי ושווי התביעה.

הכנת חוות דעת רפואית ע”י המומחה הרפואי.

הכנת כתב תביעה ע”י עורכי דין מנוסים בתחום זה.

הגשת כתב הגנה ע”י הצד הנתבע (רופא או קופת חולים או בית חולים).

הליך קדם משפט.

ניהול משא ומתן בין הצדדים.

הגשת תחשיבי נזק.

במידה ואין פשרה במשא ומתן- ניהול שלב ההוכחות.

לאחר ההוכחות- הגשת סיכומים.

מתן פסק דין.

לסיוע או יעוץ משפטי לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בצד שמאל

חוק זכויות החולה – עורכי דין רשלנות רפואית

רשלנות רפואית – חוק זכויות החולה

מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בעת הפרת חוק זכויות החולה

רופא וחולה

חוק זכויות החולה משנת 1996 היווה מהפכה בכך שלראשונה מעוגנות בו סטנדרטים של התנהגות בצורה המחייבת רופאים, אחיות וכל העוסקים במקצועות הרפואה המוכרים ע”י משרד הבריאות. למעשה החוק מגן על כבודו ופרטיותו של המטופל ועל זכותו לקבל מידע וטיפול רפואי נאות.
במקרים בהם הופרה אחת מזכויותיכם הקבועות בחוק זכויות החולה, יש עילה לכאורה לפעולה בשני המישורים הבאים או באחד מהם: אם הרגשתם כי נהגו בכם שלא כשורה ובניגוד לסטנדרט הרפואי הסביר, ניתן להגיש תלונה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות פרופ‘ שמעון גליק. במידה והייתה פעולה החורגת מסטנדרט רפואי מקובל באופן העונה על הגדרת רשלנות רפואית, יש מקום גם לשקול תביעה כנגד המוסד הרפואי ו/או המטפל.

על מנת לקבל החלטה אם קמה לכם עילה לתביעת רשלנות רפואית, יש לאסוף את התיק הרפואי ולהיוועץ ברופא מומחה לצורך קבלת חוות דעת ראשונית. חוות דעת זו צריכה להתייחס לשאלת הרשלנות ולנזק אשר נגרם ממנה באופן ישיר. במידה ואכן לדעת הרופא הייתה רשלנות רפואית והיא גרמה לנזק, יש לקבל ממנו חוות דעת משפטית, אשר תהווה את הבסיס לתביעת הרשלנות הרפואית. העקרונות הראשיים אותם עיגן החוק הם:       הזכות לקבלת טיפול רפואי נאות הזכות לקבלת טיפול רפואי נתונה לכל נזקק. אין המוסד הרפואי או המטפל רשאים להפלות בין המבקשים טיפול רפואי מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא וכו‘. הטיפול הרפואי יינתן בהתאם לתנאים ולהסדרים הנהוגים במערכת הבריאות בישראל וייעשה תוך שמירה על כבודו של החולה ועל פרטיותו של החולה. הטיפול צריך להיות נאות הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית והן מבחינת היחס האנושי ההולם. בית המשפט קובע את נאותות הטיפול על פי מבחן “הרופא הסביר”.

מידע בדבר זהות המטפל  והזכות לקבלת חוות דעת נוספת החולה זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו. הוא זכאי לבקש או להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו. המטפל והמוסד הרפואי צריכים לסייע לחולה בכל הדרוש למימוש זכות זו.

טיפול במצב חרום רפואי

בשעה שנשקפת סכנה חמורה לחייו או במצב חירום רפואי, זכאי החולה, לקבל טיפול רפואי ללא כל התנייה. המטפל שאליו פנה או הופנה, יבדוק אותו ויטפל בו ככל יכולתו. אם נשקפת לחולה סכנה חמורה והוא מתנגד לקבלת  טיפול רפואי, רשאי המטפל לתת את הטיפול הדרוש גם בניגוד לרצון החולה. זאת רק לאחר אישור ועדת האתיקה אשר חייבת להתמנות ולפעול בכל מוסד רפואי.

הסכמה מדעת לטיול רפואי וחובת מסירת מידע

החוק קובע כי לא יינתן טיפול רפואי לחולה אלא אם כן נתן לכך את הסכמתו. הסכמה זאת חייבת להיות “הסכמה מדעת”, דהיינו רק  לאחר שניתנו לחולה כל הפרטים הקשורים באבחנה, מהות הטיפול הרפואי המוצע, סיכויי הצלחת הטיפול, הסיכונים בטיפול זה, ובכלל זה כאבים ואי נוחות, והסיכויים והסיכונים בטיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול. המידע חייב להמסר לחולה בשלב מוקדם ככל האפשר של הטיפול הרפואי ובאופן שיאפשר  לו להבינו כדי שהסכמתו לטיפול רפואי תעשה “מדעת” ומרצון חפשי..ההסכמה לטיפול רפואי יכולה להיות בכתב, בעל פה  או בדרך של התנהגות המביעה הסכמה.

הזכות לקבלת התיק הרפואי ושמירת סודיות רפואית

החולה זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתק ממנה, המתיחסת אליו. למרות האמור לעיל – רשאי מטפל להחליט שלא למסור לחולה מידע רפואי מלא או חלקי אם המידע עלול לגרום לו לנזק או לסכן את חייו, זאת באישור ועדת האתיקה. מטפל או עובד מוסד רפואי ישמרו בסוד כל מידע הנוגע לחולה שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם. מטפל או מוסד רפואי רשאים למסור מידע רפואי לאדם אחר אם החולה נתן הסכמתו לכך,  כמו כן,  ימסר מידע  לרשויות אם חלה על המטפל או המוסד הרפואי חובה למסור מידע בהתאם לחוקים שונים או אם המידע נמסר למטפל אחר לשם הבטחת המשך טיפול רפואי.

לשאלות בנושא או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל: [email protected]

Most of his sources are working for apple in china, and he has met them by chatting on press for information sina weibo and via tips sent into his website

טעויות אולטרסאונד, אולטרה סאונד רשלנות רפואית?

טעויות אולטרסאונד

איך להגיש תביעת רשלנות רפואית אם יש טעויות אולטרסאונד / סקירת מערכות

מאת עו”ד ענת מולסון

האם סקירת מערכות שמבוצעת על ידי קופות החולים בודקת את כל האיברים?

לא. סקירת מערכות המנדטורית היא חלקית ביותר – יש מערכות גוף שלא נכללות בבדיקת אולטרסאונד ביניהן הגפיים והפנים. האיברים שנבדקים הם מוח, לב ואיברים פניימיים.

מדוע יש מקרים כה רבים של אבחון שגוי בבדיקות אולטרסאונד?

בחלק מהמקרים הטעויות הן מיותרות ויכולות לנבוע ממאבחן לא מיומן או מבדיקה לא מעמיקה. “פספוס” התוצאה נובע פעמים רבות מהקצב המהיר והסדרתי של הבדיקות אשר מבוצעות בידי מאבחנים שהכשרתם ו/או יכולתם אינה תמיד מעולה. הגורם החשוב ביותר להצלחת אבחון אולטרה סאונד הוא איכותו של המאבחן.

על ידי מי מבוצעות בדיקות אולטרסאונד?

סקירת מערכות מוקדמת מבוצעת בין השבועות 17-22 על ידי רופא מומחה במילדות וגניקולגיה אשר עבר השתלמות של שנה לפחות ביחידת אולטרסאונד מוכרת. הסקירה השנייה מבוצעת בין השבועות 24-28 ואותה יכול לבצע טכנאי אולטרסאונד או רופא מומחה במילדות וגניקולגיה עם ניסיון של מעל חצי שנה.

מה קורה אם טכנאי אולטרסאונד מוצא מומים לכאורה?

כשטכנאי אולטרסאונד חושד בבעיה בזמן הבדיקה, הוא מערב את הרופא כשהיולדת עדיין תחת המכשיר.

מהן אבחנות אולטרסאונד השגויות הנפוצות?

אבחנות אולטרסאונד אותן מפספסים הן בדרך כלל שפתיים או חיך שסועים, מרחק לא נכון בין העיניים, מיקום לא נכון של האוזניים וזאת בעיקר משום שאזורים אלו כלל לא נסרקים בבדיקות הרגילות.

מה ההבדל בין סקירת מערכות ציבורית לפרטית?

סקירת מערכות ציבורית אורכת 15-10 דקות, ולעומתה סקירת מערכות פרטית – 45 דקות עד שעה. לעתים ניתן לבקש בכל סקירת מערכות פרטית בדיקה של אזורים שלא נסרקים בבדיקת אולטרסאונד ציבורית.

מתי יש עילה לתביעה על רשלנות רפואית?

אם הרופא או הטכנאי לא אבחן מומים בבדיקת אולטרסאונד אשר צריך היה לגלותם אילו נהג כרופא סביר, אזי קמה עילה לתביעה באופן עקרוני. גם הורים שלא קיבלו מידע על ההבדל הניכר בין הסקירות כבר זכו בעבר לפיצויים על רשלנות.

מה הסיבה לריבוי תביעות הרשלנות באבחון מומים בהריון בבדיקות אולטרסאונד?

אחת הסיבות היא כמובן שכיחותן של לידות ביחס לניתוחים ו/או טיפולים רפואיים אחרים. סיבה נוספת הינה התיישנות – שכן ניתן לתבוע עד הגיעו של היילוד לגיל 25. סיבה שלישית היא שלידה מהווה את אחד האירועים המשמעותיים בחייו של אדם, ולפיכך כל פגיעה בעובר נתפשת על ידי ההורה כבלתי נסלחת.

מהן התביעות השכיחות של מקרי סקירת מערכות?

רוב המקרים המסתיימים בתמותה או בנזק ליילוד מתרחשים במה שמכונה “הריונות בסיכון גבוה”, דהיינו, במקרים בהם ישנן הפלות קודמות של האם, מחלות כרוניות שלה, ניתוחים קיסריים או לידות מוקדמות קודמות, ריבוי עוברים, סוכרת הריונית וכדומה. את רוב הסימפטומים הללו ניתן לאבחן טרם הלידה, ולהזהיר את האם כי מדובר בהריון בסיכון גבוה יותר מהרגיל ולהותיר בידה את ההחלטה האם להמשיך בהריון או להפסיקו. הנזקים הם לרוב- שיתוק מוחין, פיגור שכלי, תיסמונת דאון, מומים שונים ועוד

מה עושים אם יש חשד שיש תביעת רשלנות רפואית?

יש לפנות ל עורך דין העוסק בתחום זה ולדאוג לאסוף את כל התיקים הרפואיים מתקופת מעקב ההריון ואת המסמכים הנוגעים למצבו הרפואי של התינוק. לאחר קבלת החומר יש לפנות למומחה בתחום הגניקולוגיה כדי לקבל תשובה לשאלה האם הייתה רשלנות באבחון המום.

אם התשובה חיובית, יש צורך בדרך כלל בחוות דעת של רופא/ים נוספים שיעריכו את הנזק שנגרם לתינוק ו/או להוריו. חוות דעת אלו יצורפו לתביעה שתוגש.

מהם הסכומים הנפסקים בתביעות של אבחון שגוי בבדיקת אולטרסאונד?

הסכומים לרוב גבוהים במיוחד לאור העובדה שהנזקים אשר נגרמו לתינוק ילוו אותו בדרך כלל לשארית חייו, ולכן ההוצאות שיידרשו לו ולהוריו נפרסות על פני תוחלת חייו של הילד (תסמונת דאון, שיתוק מוחי, פיגור שכלי).

לשאלות בנושא או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל: [email protected] או באמצעות טופס יצירת הקשר