רשלנות רפואית בטיפול בילד בבית חולים

רשלנות בטיפול בילד בבית חולים הינו נושא בנו אנו נתקלים פעמים רבות.

טיפול רפואי הוא אף פעם לא דבר נעים, אך הדבר נכון עוד שבעתיים כאשר מדובר בילד. לצערנו גם בלא מעט מקרים, ישנה נטייה לזלזל כאשר התלונות מגיעות מילדים. כמו כן לפעמים התלונה על מיחושים גופניים עזים, מסתירה את קיומן של בעיות רציניות אחרות כגון התעללות מינית, התעללות נפשית, ועוד. לדוגמא, תלונות על כאבי בטן, ראש וכו’ חוזרים ונשנים, כאשר הילד צריך ללכת לבית הספר, יכולות להעיד שייתכן והילד עובר חוויה קשה ולא נעימה שהוא מנסה להימנע ממנה באמצעות כך שלא ילך לכיתה באותו היום.

מקרי רשלנות רפואית בטיפול בילד בבית חולים / בבתי חולים

הזלזול בתלונות של ילדים יכול להוביל לכך שלא ייערכו להם כל הבדיקות המתאימות. אכן, הסיכוי שילד יפתח אוטם בשריר הלב הוא אפסי, אך ישנן הפרעות קצב ומומים מולדים נפוצים אצל צעירים, שהיעדר אבחון שלהם יכול להעמיד את הילד בסכנת חיים. כמו כן, זלזול בתלונות של ילד על כאבי בטן, המלווים בתחושה של צימאון בלתי פוסק, עם השתנה לילית, יכול לגרום לדחיית הטיפול בילד עד אשפוזו בטיפול נמרץ עם חמצת סוכרתית, בשל סוכרת נעורים בלתי מטופלת.

עילות תביעה בגין רשלנות בטיפול בילד בבית חולים

• העדר אבחון, אבחון שגוי, אבחון מאוחר של מחלות/הפרעות בריאותיות של ילדים.

• מעשים ומחדלים רשלניים שהיו יכולים להוביל לחוסר טיפול, השהייתו, או החלטה על ביצוע הליך רפואי בלתי מתאים שיכלו לגרום לילד נזק גופני.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, רקע בריאותי, טיפול תרופתי כולל תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה טבעיים, ועוד. כמו כן נדרשת בדיקה גופנית מדוקדקת כולל חיפוש של כוויות, צלקות, שברים, המטומות, ועוד, היכן שיש חשד סביר להתעללות בקטין.

• אי דיווח על חשד להתעללות בקטין

• רשלנות במתן תרופות מבחינת סוג ומינון ומבלי לוודא את בטיחות התכשיר לטיפול אצל ילדים

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בטיפול בילד /בילדים בבית חולים / בבתי חולים

אליאב נ’ שירותי בריאות כללית- תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת בעת שהייתה מאושפזת מיד לאחר לידתה בבית החולים קפלן. לטענת התובעת והוריה הנתבעת נהגה בתובעת ברשלנות רפואית. התובעת נולדה כפג בשבוע ה-32 להריון האם. שבוע לאחר הלידה עברה התובעת ניתוח ראשון. חודש לאחר הלידה עברה התובעת ניתוח שני. וחודשיים לאחר הלידה עברה התובעת ניתוח שלישי. לאחר הניתוח הופיע נמק באצבעות 3,4,5 בכף רגל שמאל וכמו כן שינויי צבע בכף רגל זו. כמו כן תופעות מסוג דומה החלו להופיע גם בכף רגל ימין. חמישה ימים לאחר הניתוח השלישי עברה התובעת ניתוח נוסף. לאחר מכן החלימה כף רגל ימין של התובעת אך נגרם נזק לכף רגלה השמאלית שכולל את נשירת אצבעות 4 ו-5. בית המשפט דחה את טענותיה של התביעה וקבע כי הנתבעת אינה אחראית לנזקים שאירעו לתובעת.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בטיפול בילד בבית חולים, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

דלקת של הסימפונות אצל ילדים / תינוקות- מצוקה נשימתית

סקירה של מחקרים מבוקרים ובעלי הקצאה אקראית אשר פורסמה לאחרונה על ידי תאגיד קוקריין כללה 84 פעוטות בני פחות משנתיים אשר סבלו מ-דלקת סימפונות חריפה (Acute bronchiolitis) על רקע RSV ואושפזו בטיפול נמרץ ילדים. נמצא כי טיפול בהליאוקס (Heliox), שילוב של חמצן והליום, הפחית באופן משמעותי את המצוקה הנשימתית בשעה הראשונה לאחר התחלת הטיפול, ללא הפחתה בשיעור האינטובציות, בצורך בהנשמה מלאכותית או במשך השהות ביחידה לטיפול נמרץ.

 

דלקת נגיפית חריפה של הסימפונונות (Acute viral bronchiolitis) קשורה בחסימת נתיב האוויר וזרימת גז מערבולתית.

הליאוקס (Heliox), שילוב של חמצן והגז האינרטי הליום, עשוי לשפר את זרימת הגז דרך נתיבי אוויר בעלי תנגודת גבוהה ולהפחית את עבודת הנשימה.

להעריך את הטיפול בהליאוקס בנוסף לטיפול הרפואי המקובל בדלקת חריפה של הסימפונונות בפעוטות.

חוקרים שערכו חיפוש ברשומה המרכזית של קוקריין למחקרים מבוקרים (Cochrane Central Register of Controlled Trials – CENTRAL), הכוללת רשומה של קוקריין שמתמחה ב”זיהומים נשימתיים חריפים” ואתר אינטרנט של האיגוד לבריאות הלאומי. בסקירה זו נכללו מחקרים מבוקרים ובעלי הקצאה אקראית ומחקרים שהיו כביכול מבוקרים ובעלי הקצאה אקראית (quasi-RCTs) בנושא טיפול בהליאוקס בפעוטות הסובלים מ”דלקת חריפה של הסימפונות”. איסוף וניתוח של נתונים בוצע ע”י 2 כותבים אשר הפיקו נתונים באופן בלתי תלוי וכן העריכו את איכותם של המחקרים.

בסקירה נכללו 4 מחקרים בהם השתתפו 85 פעוטות בני פחות מ-שנתיים שסבלו מ”מצוקה נשימתית משנית” ל-דלקת הסימפונות שנגרמה על ידי נגיף נשימתי סינסיציאלי (respiratory syncytial virus – RSV) באופן אשר הצריך אישפוז ביחידה ל-טיפול נמרץ ילדים (PICU). החוקרים מצאו כי פעוטות שטופלו באינהלציה של הליאוקס השיגו ציון קליני נשימתי ממוצע נמוך יותר באופן מובהק בשעה הראשונה לאחר התחלת הטיפול בהשוואה לאלה שטופלו באינהלציה של אוויר או חמצן.

ראיות עכשוויות מצביעות על כך שתוספת של טיפול ב”הליאוקס” עשויה להפחית באופן משמעותי דירוג קליני להערכה של מצוקה נשימתית בשעה הראשונה לאחר התחלת טיפול בפעוטות הסובלים מדלקת חריפה של הסימפונות על רקע נגיף נשימתי סינסיציאלי. למרות זאת, לא היתה הפחתה בשיעור אינטובציות, בצורך בהנשמה מלאכותית או במשך השהות ביחידה לטיפול נמרץ ילדים. דרושים מחקרים נוספים שיהיו אחידים בבחינת אופן מתן ההליאוקס. מחקרים שכאלה יספקו את המידע הדרוש באשר למקום המתאים ל-הליאוקס בלוח הזמנים הטיפולי במקרים קשים של דלקת הסימפונות.

רשלנות רופא ילדים- רשלנות רפואית של רופאי ילדים

 

רפואת ילדים שונה מרפואת בוגרים בהיבטים רבים. ההבדלים הברורים מאליהם הם גודל גופו של המטופל ושלבי התפתחות האיברים בגוף. גופו של תינוק, או יונק, לא רק שונה בגודלו מגופו של אדם בוגר אלא שמבחינה פיזיולוגית קיימים הבדלים משמעותיים בין בוגר לתינוק.

טיפול רפואי בילדים מעורר קשת שלמה של היבטים ייחודיים בתחומים כגון: מומים מולדים, אימונולוגיה, אונקולוגיה ועוד. ככל שהולכים ומשתכללים אמצעי הרפואה, הולכות ומתרבות המחלות המטופלות כבר בשלבי הינקות והילדות, בידי רופאי ילדים. רבים מן הילדים החולים במחלות כרוניות זוכים להגיע לבגרות וממשיכים את הטיפול במחלתם בידי רופאים אחרים. רופאי ילדים מתמודדים אף עם מחלות זיהומיות באופן תכוף יותר מתחומי רפואה אחרים וכן דואגים לחיסון אוכלוסיית הילדים.

אולי גם יעניין אתכם:

מחלות ילדים אופייניות בגינן הוגשו בארץ ובעולם תביעות רשלנות רפואית הן:

  • עצירת נשימה בילדים
  • רפלוקס שלפוחיתי שופכני
  • בעיות בהתפתחות מפרק הירכיים
  • מוצצים
  • אטופיק דרמטיטיס – אסטמה של העור
  • איוושה בלב
  • חוסר סימטריות של הגולגולת
  • אשך טמיר
  • בקיעת שיניים
  • כאבי בטן בילודים
  • תסמונת מוות בעריסה
  • עור בתינוקות בתקופת שלאחר הלידה – פריחות וכתמים
  • עור- פריחות וכתמים בילודים
  • המנגיומה – המנגיומות
  • תזונת תינוקות – השנתיים הראשונות
  • דם טבורי
  • מים באשכים
  • צהבת של הילוד
  • פליטות בתינוקות
  • פרכוסי חום
  • פריחת חיתול
  • עצירות

על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין אחד מהמקרים דלעיל, או בגין מקרה שאינו מפורט ברשימה, יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של מומחה ברפואת ילדים, אשר בה יפרט רופא ילדים בכיר מה בדוק הייתה הרשלנות הרפואית ואילו נזקים נגרמו בגינה. רופא הילדים אף צריך להעריך מהם אחוזי הנכות שנגרמו עקב רשלנות רפואית והאם הם זמניים או קבועים.

תביעת רשלנות רפואית בילדים יכולה להיות מוגשת עד שהילד מגיע לגיל 25 אך כמובן שעדיף להגישה מוקדם יותר תוך היוועצות בעו”ד העוסק בתחום רשלנות רפואית. פיצויים בתביעת רשלנות רפואית בילדים יכולים להגיע לעיתים למיליוני שקלים, תלוי בחומרת הנזק לילד ולהוריו.

להערכת זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית בילדים, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net

Come join nick and hundreds https://essayclick.net of other passionate educators at the original ipad educational conference november 12th 14th in raleigh, nc

רשלנות רפואית בניתוחים

 

רשלנות רפואית בניתוחים

חלק גדול מתביעות רשלנות רפואית המוגשות בארץ ובעולם הינן עקב רשלנות רפואית בניתוחים שונים.

רוצה לדעת מה הסיכויים והשווי של המקרה שלך? ניתן ליצור קשר עכשיו וחינם עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית בניתוחים, באמצעות פרטי יצירת הקשר  שלמעלה משמאל

הפעילות הרפואית הינה מורכבת ביותר ודורשת הן ידיעה של הצוות הרפואי אודות מצבו של החולה והן תיאום בין אנשי הצוות כגון- מנתחים, מרדימים, אחיות טכנאים וכדומה.

הנזק עלול להיגרם, בין היתר, מביצוע כושל של טיפול פולשני או לחילופין מאי ביצוע הטיפול או השתהות בלתי סבירה במתן הטיפול, היוותרות גוף זר בגופו של החולה, ביצוע ניתוח או טיפול מיותר בהעדר התוויה רפואית, כשל במהלך הרפואי לאחר הטיפול הפולשני.

על המגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח, להוכיח כי הרופא לא נהג כ”רופא סביר”, דהיינו, כי הרופא, “לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שרופא סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות”.

הפסיקה קובעת, כי אמת-המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם והכול – בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה.

בתביעות רפואיות בתחום ניתוחים, מתעוררת לא אחת שאלת ההסכמה של החולה לטיפול, כאשר ביהמ”ש נדרש לבחון האם ניתנה הסכמתו המודעת של החולה לניתוח, האם הוסברו לו הסיכויים להצלחתה מחד והסיכונים בביצועה מאידך, האם פורטו בפני החולה אופציות טיפוליות אחרות, ניסיונו והכשרתו של המנתח וכד’, לעיתים גם אם הרופא לא התרשל בעצם ביצוע הניתוח, אך הפר את חובת גילוי הסיכונים לחולה- ניתן לזכות בתביעת הרשלנות הרפואית.

תחומי רפואה בעיקריים הם נתגלו מקרי רשלנות רפואית בניתוחים:

  • קרדיולוגיה– ניתוחי לב, צינתורים, ניתוחי מעקפים ועוד.
  • אורטופדיה– ניתוח עמוד שדרה, ניתוח גב, ניתוחי ברך, החלפת מפרקים ועוד.
  • ניתוחים פלסטיים- הגדלת חזה, הקטנת שד, ניתוחי אף, ניתוחי לייזר ועוד.
  • נוירוכירורגיה- ניתוחי ראש/ מוח וכדומה
  • לידה- ניתוחים קיסריים, לידת ואקום, לידת מלקחיים ועוד

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון נייד 0524787850 או בשיחת חינם 1800200807 או במייל: legal1@bezeqint.net