כריתת כליה- השתלת כלייה- רשלנות רפואית


כליות הן בעצם איברי הפרשה, אשר תפקידן לסנן עודפי מים ופסולת מהדם. הוצאתם מהגוף נעשית בצורת שתן, אשר עובר דרך השלפוחית ומופרש מהגוף. הכליות ממוקמות מצידי עמוד השדרה, בצמוד לחלקה האחורי של הבטן.

בגוף האדם שתי כליות, אך יש ביכולתו של גופנו להתקיים עם כליה אחת בלבד.

 

כריתת כליה נעשית מסיבות שונות –  כאשר החולה סובל מנזק חמור לכליות בשל מחלה, זיהומים, או מצב מולד. הסרת כליה נעשית גם לשם השתלתה באדם אחר. בתהליך זה מסירים כליה בריאה מתורם ומשתילים אותה אצל אדם הזקוק לה.

 

כאשר מחליטים לנתח ולהוציא את הכליה, ישנם שני סוגים של כריתה – כריתה רדיקלית, אשר כוללת מלבד כריתת הכליה כולה גם את בלוטות יותרת הכליה והשומן מסביב, וכריתה חלקית בה כורתים את קצוות הכליה. הניתוח החלקי הפך לשכיח יותר גם כאשר מדובר בגידול סרטני בכליה. המנתח מסיר רק את החלק הנגוע ברקמה סרטנית והאיבר הבריא נותר בגוף.

את הניתוח החלקי ניתן לבצע גם בלפרוסקופיה – המנתח מבצע 3 חתכים זעירים במקום 1 גדול, דרכם מוכנסת מצלמה ומכשירי ניתוח. שיטה זו נחשבת ליעילה בדיוק כמו השיטה “הקלאסית” של ניתוח פתוח, ובנוסף מספר הסיכונים המלווים את הניתוח פוחת דראסטית – יש פחות כאב, פחות סיכון לזיהום, והצלקות הנותרות הינן זעירות. חשוב לציין כי לעיתים כריתה לפרוסקופית עלולה להתפתח לניתוח פתוח לאור שיקול דעתו של הרופא המנתח.

 

לאחר הכריתה, בהתאם לסוג הכריתה שהתבצעה, משתנה משך האשפוז. במידה ומדובר בכריתה לפרוסקופית, מדובר ביומיים עד ארבעה. במידה ומדובר בניתוח פתוח, האשפוז נמשך לרוב כשבוע. הכליה הנותרת (במידה והלה בריאה) תפצה על אובדן חברתה ע”י הגברת פעילותה.

כאב במקום הניתוח רגיל לחלוטין, אך עם זאת ישנם מספר סיבוכים העלולים להתרחש בתום הניתוח – זיהום, פגיעה באיברים שכנים, דימום, סיבוכי הפצע הנוצר מהחתך, דלקת ריאות לאחר הפרוצדורה, ואף סיכון של אי ספיקת כליה אצל מטופלים אשר סובלים ממחלה כלשהי בכליות. ישנם מטופלים הנזקקים לתרופות קבועות לאחר מכן וחשים מוגבלים בתנועתם.

 

בסופו של יום, כריתת כליה היא הליך אשר עדיף להימנע ממנו ככל האפשר. אך לעיתים ניתוח זה נדרש בשל רשלנות רפואית של רופאים –

בפס”ד א 3194/01 זליג צפורה נ’ קופת חולים לאומית, תבעה אישה את קופה”ח בגין רשלנות רפואית, בשל אבחון לקוי של אבן בדרכי השתן. הסימפטומים שהצביעה עליהם כללו עצבנות, צריבה במתן שתן, כאבים בגב התחתון, בחילות וירידה במשקל. היא נבדקה ע”י רופאים שונים, ביניהם רופאת המשפחה, אורולוג ואורטופד. נראה כי רישום תלונותיה היה לקוי בחסר, בנוסף התובעת עצמה פסחה על מספר בדיקות אשר הופנתה אליהן, והרופאים סברו כי מדובר בתלונות הרלוונטיות לגיל המעבר. בשל האבחון המאוחר, נגרם נזק בלתי הפיך לכליה השמאלית של התובעת. בשל כך, היה צורך בכריתת הכליה. דעת המומחים סברה כי היה ביכולתם של הרופאים לאבחן את האבן כשנתיים טרם הניתוח. גם שנים לאחר הניתוח, עדיין מתלוננת התובעת על כאבים בגב התחתון, עליה ליטול תרופות לשיכוך כאבים הגורמות לה לטשטוש, ועדיין נדרשת לטיפול רפואי מתמד. בהמ”ש קבע כי בגין הכריתה, הצלקת והבקע שבאו בעקבות הניתוח, תקבע לתובעת נכות בסך 49.6%. קופה”ח תשלם פיצויים בגובה 70% בלבד מגובה הנזק שנקבע, משום שבכך שלא הלכה הנתבעת לבדיקות אשר נדרשה אליהן, יש לראות בה אשם תורם לאבחון המאוחר.

סיוע משפטי רשלנות רפואית/ ברשלנות רפואית

סיוע או ייעוץ משפטי ברשלנות רפואית כולל:

יעוץ משפטי ראשוני ע”י עו”ד לרשלנות רפואית.

איסוף מסמכים או תיקים רפואיים רלבנטים ע”י עורך דין זה.

פנייה אל רופא מומחה לצורך קבלת חוות דעת ראשונית.

קבלת תשובת המומחה והחלטה מהם סיכויי ושווי התביעה.

הכנת חוות דעת רפואית ע”י המומחה הרפואי.

הכנת כתב תביעה ע”י עורכי דין מנוסים בתחום זה.

הגשת כתב הגנה ע”י הצד הנתבע (רופא או קופת חולים או בית חולים).

הליך קדם משפט.

ניהול משא ומתן בין הצדדים.

הגשת תחשיבי נזק.

במידה ואין פשרה במשא ומתן- ניהול שלב ההוכחות.

לאחר ההוכחות- הגשת סיכומים.

מתן פסק דין.

לסיוע או יעוץ משפטי לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בצד שמאל

רשלנות רפואית- סוגיית הרשלנות, ייעוץ משפטי, עורכי דין

 

רשלנות רפואית- סוגיית הרשלנות

מאת עו”ד ענת מולסון

 

 

בתביעת רשלנות רפואית, על התובע להוכיח כי הרופא או המוסד הרפואי, הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפיו והתרשלו במעשה או במחדל. לשם הוכחת סוגיית הרשלנות, יש לצרף לתביעה, חו”ד של מומחה רפואי הקובעת זאת באופן ברור.          

חוות הדעת צריכות להתייחס לשאלת הרשלנות ולשאלת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה. 

כידוע, ישנה תופעה המכונה “שתיקת הרופאים” וקשה למצוא רופאים טובים רבים אשר יהיו מוכנים לתת חוות דעת כנגד חבריהם למקצוע. 

במשרדים העוסקים בתחום, יש בד”כ רשימה של רופאים מומחים המוכנים לתת חוות דעת במקרים של רשלנות רפואית. אסור להתפשר על מומחה לא ידוע, משום שהצד הנתבע אמור גם להביא מומחה מטעמו ובית המשפט עלול להיות משופע גם מניסיונו וחשיבותו של המומחה נותן חוות הדעת.

הרשלנות הרפואית יכולה להתבטא במעשה או מחדל בביצוע פעולה רפואית או מסירת מידע או בהימנעות מהם. לדוגמא, אם הרופא לא מסר למטופל מידע כי עליו ליטול את התרופה במינון מסוים או שקיימת תרופה חלופית הרי שהפרת החובה עשויה להצמיח לנפגע זכות לתבוע אם נגרם נזק כתוצאה מהפרת החובה. 

דוגמה אחרת היא אבחנה שגויה שהביאה את הרופא להמליץ על ניתוח. בכל ניתוח יש סיכונים, אך אם הרופא מגביר את הסיכון, בין באי מסירת מידע כאמור או בביצוע טיפול רפואי שאינו טיפול נאות הוא עלול להיות חייב אף אם התקלה בניתוח נגרמה מטעות . 

תביעת רשלנות רפואית מתאפיינת בכך שבהרבה מן המקרים חסרה תשתית עובדתית והם מתקיימים בתנאי חוסר ודאות. כדי להתגבר על הפער במידע בין המוסד הרפואי לחולה פיתחה הפסיקה כלים ראייתיים כגון הכלל הידוע בדיני נזיקין של “הדבר מדבר בעדו”, העברת נטלי ראיה במקרים של העדר או חוסר ברשומות רפואיות הערכת הנזק על פי “אובדן סיכויים” ו”נזק ראייתי” שהנה התנהגות עוולתית נוספת השוללת מהתובע להוכיח את הנזק כגון במקרה שלא נעשה רישום רפואי או שהרשומה הרפואית כולה או מקצתה אבדה או חסרה. 

להערכת סיכויי תביעתך חינם, חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית: בטלפון: 0524787850 או בדוא”ל: legal1@bezeqint.net או באמצעות טופס יצירת הקשר משמאל

That https://resumecvwriter.com being said, there is no doubt that moocs are going to put some pressure on higher education to lower costs

רשלנות רפואית – רפואה משלימה, טיפולים אלטרנטיביים, ייעוץ משפטי, עורכי דין

רשלנות של מטפלים ברפואה משלימה

התופעה של היזדקקות הציבור לרפואה המשלימה מתפשטת בקצב מהיר. כיום הביקוש לטיפולי הרפואה המשלימה הוא כה גדול עד כדי כך שאינו פוחת מהצורך להיזקק לרפואה הקונבנציונלית. מכיוון שמדובר בתחרות כלכלית של ממש ראוי לבחון את היקף ההזדקקות של הציבור לרפואה המשלימה זאת לפני שאנו בוחנים כיצד מוסדרת הרפואה המשלימה בחוק ומה אחריותם המקצועית של המטפלים ברפואה המשלימה.

במאמרנו ננסה להשיב לשאלה מהי אחריותו המקצועית של המטפל ברפואה המשלימה לנזק שעלול להיגרם למטופל, האם בהעדר מעמד חוקי לרפואה המשלימה והאלטרנטיבית, קיימת חובת ביטוח אחריות מקצועית, כיצד מוגן המטופל במקרה של נזק שעלול להיגרם לו בטיפול לא קונבנציונלי, ומהי אחריותו של משרד הבריאות, שעל אף חוסר ההסדר החוקי נוהג להנפיק “תעודות הכרה במעמד” ובכך להכשיר למעשה חלק מהמקצועות הלא רפואיים ובכך יוצר נורמה חדשה של הכרה במקצועות בריאות בלתי חוקיים. אנו מציעים הגדרה שונה לרפואה משלימה ולרפואה אלטרנטיבית, ונוכח ההבחנה בין סוגי הטיפולים נייחד את השאלות הנ”ל לאחריות המטפל ברפואה משלימה. 

הטיפולים השונים הניתנים במסגרת הרפואה המשלימה ניתנים לציבור ע”י בעלי מקצוע אשר רכשו את השכלתם בין בלימודים ובין ברכישת ניסיון מקצועי תוך כדי עיסוק במקצוע הספציפי. חלק גדול מהמקצועות, שחלקן פירטנו לעיל, אינם מוסדרים בחוק או בתקנות, לגבי חלקם נוהג משרד הבריאות להעניק “תעודות הכרה במעמד”. תעודות אלו ניתנות על יסוד מסמכים המעידים על השכלה או על לימוד המקצוע. 

על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ”ד – 1994 מוסדרים תחומי שירותי הבריאות הניתנים לציבור על-פי סל שירותי הבריאות בתחומים רבים,[11] אך סל הבריאות לא חל על שירותי הרפואה המשלימה. 

בהעדר חוק המסדיר את מעמד הרפואה המשלימה למקצועותיה השונים לא מכיר משרד הבריאות במעמד המקצועי של מי שעוסק ברפואה המשלימה, ובהעדר הכרה ממסדית, אין כל חובה חוקית על בעל מקצוע להשתלם מקצועית או לעמוד בבחינות של מוסד ממלכתי, ולמעשה די בידיעה מינימלית והתמצאות חלקית בתחום מסויים כדי שבעל מקצוע ברפואה משלימה יציע את שרותיו לציבור המתרפאים. יתרה מזאת, למוסדות הבריאות אין חובה חוקית לדון בתלונות של הציבור אודות מטפל מסוים ברפואה משלימה ובפועל אף לא עוסקים בכך. 

למרות חוסר המעמד הרשמי קנתה לה הרפואה המשלימה מאחז של ממש בתרבות הצרכנית והרפואית בציבור. משרד הבריאות מכיר ברשימה ארוכה של מטפלים מתחום הרפואה המשלימה, בקופות החולים ובמרכזים רפואיים רבים ניתנים טיפולים רפואיים כחלק משירותי הרפואה המשלימה, ובין היתר נציין את הטיפולים הומאופתיה, רפואה סינית, אקופנטורה, צמחי מרפא, רפלקסולוגיה, שיאצו, כירופרקטיקה, ביופידבק, רפואה הודית, נטורפתיה, מסג’ לימפטי, פרחי באך, היפנוזה, פלדנקרייז, רפואה אנתרופוטרפית, טווינא , נוירולטרפיה, אוסטאופתיה, טיפול תרופתי, ניקוז לימפטי, פאולה, קרניו סקראל תרפי, אנטאי, טיפול להסרת אלרגיה, עיסוי הוליסטי ועוד. בכך, ממסדת המערכת הרפואית את הרפואה המשלימה, ומכירה, בשלב זה, רק במקצועות שיש להם ביקוש ותמורה כלכלית בצידה. 

טיפול רפואי מוגדר בחוק זכויות החולה תשנ”ו –1996 כטיפול שמטרתו לרפא באמצעות פעולות איבחון רפואי, טיפול רפואי מונע, טיפול פסיכולוגי או טיפול סיעודי, ואילו “מטפל” לפי החוק הנו רופא, רופא שיניים, סטז’ר, אח או אחות, מיילדת, פסיכולוג, וכן כל בעל מקצוע שהכיר בו המנהל הכללי, בהודעה ברשומות, כמטפל בשירותי הבריאות.

ביטוח אחריות מקצועית מטרתו לבטח את המטפל במקרה שבו התרשל וגרם נזק למטופל כתוצאה ממעשה ו/או מחדל מקצועי. חב’ הביטוח נוהגות להחריג במסגרת הפוליסות שהן מנפיקות פעולה בלתי חוקית, כך יתכנו מצבים שלמרות קיומה של פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, הרי לא תהיה לה תחולה אם ימצא שהמעשה ו/או המחדל של המטפל היו בלתי חוקיים. בארה”ב החלו חברות הביטוח לתת כיסוי ביטוחי לאחריות המקצועית של מטפלים ברפואה משלימה. 

עוולת הרשלנות מתקיימת בהתמלא ארבעה תנאים, קיומה של חובה, הפרתה, יסוד הנזק ושאלת הקשר הסיבתי בין הפרת החובה והנזק. ברבים מהמקרים בהם הוכחה רשלנות אין התובע יכול להיפרע פיצויים מאחר ולא הוכח שנגרם לו נזק. 

הערכת הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית נגזרת מתורת הפיצויים ע”פ דיני הנזיקין הכלליים. 

אחריותם של המטפלים תיגזר על קריטריונים שנקבעו בדיני הרשלנות שהתגבשו במשך השנים, כך למשל אם יגרם למטופל נזק במהלך הטיפול המשלים יוחלו הקרטריונים לסטנדרט התנהגות שנקבעו לגבי רופא כונן.

“במסגרת חובת האבחון של המחלה, אין רופא יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מסיק את המסקנה הנכונה מן העובדות המובאות לפניו. מוטלת עליו גם החובה לגלות יוזמה ולברר את העובדות לאמיתן. חלק מכישוריו של רופא סביר, הוא לדעת לשאול, לחקור ולברר בדבר קיומן או אי קיומן של תופעות מסוימות. לא אחת, כדי לאבחן כראוי את מצבו של החולה, נדרש הרופא שלא להסתפק במה שרואות עיניו, אלא מוטלת עליו חובה נוספת לחקור, לברר ולעקוב אחרי החולה הנזקק לטיפולו ואחר קורותיו, על מנת לאמת או לשלול ממצאים מסוימים, ממצאים שיש בהם כדי לסייע לאבחון נכון.” 

על כל מטפל ברפואה משלימה קיימת חובת זהירות מושגית כלפי מטופלו, ויש להניח שיוחלו לגביו החובות הקבועות ב חוק זכויות החולה תשנ”ו- 1996 בדבר טיפול רפואי נאות, הפ

ניית הנבדק לטיפול ע”י מומחה בתחום הרלבנטי, הסבר האפשרות למתן חוות דעת נוספת, אזהרת המטופל כי הטיפול נשוא הפניה עלול להזיק, הסבר אודות הסיכויים והסיכונים שבטיפול, קבלת הסכמה מדעת של המטופל והחתמת הנבדק על טופס הסכמה לטיפול חובות רישום ועריכת רשומה.

They have hundreds of thousands of students taking courses from their selection of hundred of classes courses covering https://essayclick.net a vast array of subjects

כאב וסבל- רשלנות רפואית

כאב וסבל

פיצויים בתביעות רשלנות רפואית – כאב וסבל

שיעור הפיצויים הנפסק בגין כאב וסבל

הערכת הפיצוי בנזק הלא ממוני, בגין כאב וסבל, קשה לכימות כספי, שהרי תרגום למונחים כספיים של כאב וסבל של אדם אשר עבר טראומה אינו אפשרי, מה גם שבית המשפט מתבקש לעשות השוואה בין סבלו וכאבו לאחר האירוע לעומת זה לפניו. טול למשל את המקרה של אדם אשר היה חולה, נכנס לניתוח שנכשל, נקבע שטיפול סביר היה יכול למנוע את הניתוח, על כן הוא נזקק לניתוח נוסף, על ביה”מ לאמוד את הכאב וסבל בגין הטיפול הרפואי שהחולה נאלץ לעבור עקב הניתוח המיותר והנוסף ובין הכאב וסבל שהיה מנת חלקו לפני מקרה הרשלנות.

החוק אינו קובע קריטריונים כיצד ניתן לכמת כאב וסבל ועל בית המשפט להעריך את הנזק על פי הראיות ששמע.

בע”א 6978/96 סמדר עמר (קטינה) נ’ קופת חולים (טרם פורסם), נזקק בית המשפט העליון לבחינת נזקיה של התובעת אשר נקבע שניהול לידתה (בשנת 1980) היה רשלני. בית המשפט המחוזי בב”ש פסק לה, בין היתר, פיצוי בגין כאב וסבל בסך 400,000 ח”ש. בקבלו את ערעורה של התובעת על כך שבית המשפט המחוזי לא פסק לתובעת ריבית ממועד הלידה ועד למועד פסק הדין, קבע “שסבלה של המערערת מתקיים ועוד צפוי להתקיים במשך כל תקופת חייה, מעת שנולדה ועד הגיעה לגיל 70 שנים. נמנעים מהמערערת מרבית הנאותיו של בן אנוש, כשהיא מודעת לכך ואין סיכוי לשינוי המצב. הפיצוי שיש להעניק בגין כאב וסבל צריך להלום את נסיבותיו האינדבידואליות של כל מקרה (ע”א 357/86 הנ”ל וכן ע”א 398/99 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ’ דיין, טרם פורסם), ונסיבותיה של המערערת קשות הן. המשמעות הכספית של קבלת הערעור היא שהתובעת פוצתה בפיצוי בראש נזק של “כאב וסבל” בסכום של כמיליון ש”ח. ובסה”כ הפיצויים כ- 11,000,000 ש”ח.

https://ghostwriter-hilfe.com/seminararbeit/ seminararbeit schreiben lassen preis

חוק זכויות החולה – עורכי דין רשלנות רפואית

רשלנות רפואית – חוק זכויות החולה

מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בעת הפרת חוק זכויות החולה

רופא וחולה

חוק זכויות החולה משנת 1996 היווה מהפכה בכך שלראשונה מעוגנות בו סטנדרטים של התנהגות בצורה המחייבת רופאים, אחיות וכל העוסקים במקצועות הרפואה המוכרים ע”י משרד הבריאות. למעשה החוק מגן על כבודו ופרטיותו של המטופל ועל זכותו לקבל מידע וטיפול רפואי נאות.
במקרים בהם הופרה אחת מזכויותיכם הקבועות בחוק זכויות החולה, יש עילה לכאורה לפעולה בשני המישורים הבאים או באחד מהם: אם הרגשתם כי נהגו בכם שלא כשורה ובניגוד לסטנדרט הרפואי הסביר, ניתן להגיש תלונה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות פרופ‘ שמעון גליק. במידה והייתה פעולה החורגת מסטנדרט רפואי מקובל באופן העונה על הגדרת רשלנות רפואית, יש מקום גם לשקול תביעה כנגד המוסד הרפואי ו/או המטפל.

על מנת לקבל החלטה אם קמה לכם עילה לתביעת רשלנות רפואית, יש לאסוף את התיק הרפואי ולהיוועץ ברופא מומחה לצורך קבלת חוות דעת ראשונית. חוות דעת זו צריכה להתייחס לשאלת הרשלנות ולנזק אשר נגרם ממנה באופן ישיר. במידה ואכן לדעת הרופא הייתה רשלנות רפואית והיא גרמה לנזק, יש לקבל ממנו חוות דעת משפטית, אשר תהווה את הבסיס לתביעת הרשלנות הרפואית. העקרונות הראשיים אותם עיגן החוק הם:       הזכות לקבלת טיפול רפואי נאות הזכות לקבלת טיפול רפואי נתונה לכל נזקק. אין המוסד הרפואי או המטפל רשאים להפלות בין המבקשים טיפול רפואי מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא וכו‘. הטיפול הרפואי יינתן בהתאם לתנאים ולהסדרים הנהוגים במערכת הבריאות בישראל וייעשה תוך שמירה על כבודו של החולה ועל פרטיותו של החולה. הטיפול צריך להיות נאות הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית והן מבחינת היחס האנושי ההולם. בית המשפט קובע את נאותות הטיפול על פי מבחן “הרופא הסביר”.

מידע בדבר זהות המטפל  והזכות לקבלת חוות דעת נוספת החולה זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו. הוא זכאי לבקש או להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו. המטפל והמוסד הרפואי צריכים לסייע לחולה בכל הדרוש למימוש זכות זו.

טיפול במצב חרום רפואי

בשעה שנשקפת סכנה חמורה לחייו או במצב חירום רפואי, זכאי החולה, לקבל טיפול רפואי ללא כל התנייה. המטפל שאליו פנה או הופנה, יבדוק אותו ויטפל בו ככל יכולתו. אם נשקפת לחולה סכנה חמורה והוא מתנגד לקבלת  טיפול רפואי, רשאי המטפל לתת את הטיפול הדרוש גם בניגוד לרצון החולה. זאת רק לאחר אישור ועדת האתיקה אשר חייבת להתמנות ולפעול בכל מוסד רפואי.

הסכמה מדעת לטיול רפואי וחובת מסירת מידע

החוק קובע כי לא יינתן טיפול רפואי לחולה אלא אם כן נתן לכך את הסכמתו. הסכמה זאת חייבת להיות “הסכמה מדעת”, דהיינו רק  לאחר שניתנו לחולה כל הפרטים הקשורים באבחנה, מהות הטיפול הרפואי המוצע, סיכויי הצלחת הטיפול, הסיכונים בטיפול זה, ובכלל זה כאבים ואי נוחות, והסיכויים והסיכונים בטיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול. המידע חייב להמסר לחולה בשלב מוקדם ככל האפשר של הטיפול הרפואי ובאופן שיאפשר  לו להבינו כדי שהסכמתו לטיפול רפואי תעשה “מדעת” ומרצון חפשי..ההסכמה לטיפול רפואי יכולה להיות בכתב, בעל פה  או בדרך של התנהגות המביעה הסכמה.

הזכות לקבלת התיק הרפואי ושמירת סודיות רפואית

החולה זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתק ממנה, המתיחסת אליו. למרות האמור לעיל – רשאי מטפל להחליט שלא למסור לחולה מידע רפואי מלא או חלקי אם המידע עלול לגרום לו לנזק או לסכן את חייו, זאת באישור ועדת האתיקה. מטפל או עובד מוסד רפואי ישמרו בסוד כל מידע הנוגע לחולה שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם. מטפל או מוסד רפואי רשאים למסור מידע רפואי לאדם אחר אם החולה נתן הסכמתו לכך,  כמו כן,  ימסר מידע  לרשויות אם חלה על המטפל או המוסד הרפואי חובה למסור מידע בהתאם לחוקים שונים או אם המידע נמסר למטפל אחר לשם הבטחת המשך טיפול רפואי.

לשאלות בנושא או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net

Most of his sources are working for apple in china, and he has met them by chatting on press for information sina weibo and via tips sent into his website

סרטן השד – סרטן שד- רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית- איחור באבחון סרטן, גידולים

רשלנות רפואית – סרטן השד, סרטן שד (גידול ממאיר או שפיר בשד)

כיצד מאבחנים סרטן שד?

ממוגרפיה – צילום רנטגן של השד. השד נלחץ בין שני לוחות מיוחדים לצילום רנטגן. לחיצת השד גורמת לאי נוחות

ולעתים אף לכאב אך מדובר בפרקי זמן של שניות בלבד.

אם במהלך הממוגרפיה יבחינו במצבים חריגים כלשהם בשד יש לבצע אחת או יותר מהבדיקות הבאות:

סריקת אולטרסאונד – סריקת אולטרסאונד יוצרת תמונה של השד על ידי שימוש בגלי קול בתדרים

גבוהים . הסריקה אינה כואבת ואורכת מספר דקות בלבד. שיטה זו יעילה במיוחד לאיתור ציסטות.

ביופסיה – לקיחת מדגם תאים מהשד לצורך אבחון. קיימות מספר שיטות לביצוע ביופסיה כפי שיפורט להלן. הרופא

בוחר באיזו שיטה לנקוט בהתאם לנסיבות הייחודיות של הגידול. יתכן ויהיה צורך לבצע יותר מביופסיה אחת.

בעצם ביצוע ביופסיה יש סיכון מסוים בהיווצרות צלקת אשר עלולה להקשות על איתור סרטן בעתיד.

ממוגרפיה בתהודה מגנטית( MRM-Magnetic Resonance Mammography )
סריקת MRI נותנת תמונה תלת ממדית של השד באמצעות תהודה מגנטית. זה אמצעי רגיש יותר מממוגרפיה

לאבחון מצבים חריגים ברקמות רכות. השימוש בתהודה מגנטית (MR Imaging- MRI) לאבחון גידולים בשד מאפשר

קבלת מידע חשוב המשלים את התוצאות שהתקבלו

באמצעי האבחון הראשוני – ממוגרפיה רגילה. בדיקת MRI לשד

נקראת MRM – Magnetic Resonance Mammography . בדיקת ה MRI יקרה מאד והמכשיר אינו זמין בכל

מרכז רפואי, ועל כן משתמשים בו לאבחון סרטן השד רק במקרים מיוחדים.

אמצעי זה הוכיח רגישות גבוהה באבחון סרטן שד חד מוקדי או רב מוקדי, בעיקר אצל נשים עם רקמת

שד סמיכה. השיטה לא אומצה כאמצעי שגרתי לאבחון גידולים בשד אבל יעילותה הוכחה היטב באבחון

של מקרים בעייתיים. עקב כך נחשבת טכניקה זו ליעילה במיוחד לאבחון סרטן שד אצל נשים צעירות שרקמת השד שלהן בדרך כלל סמיכה.

יחד עם זאת חשוב לזכור שבגלל הרגישות הגבוהה של אמצעי אבחון זה הוא מתאפיין גם באחוז

גבוה יחסית של “עודף אבחון”, כלומר אבחון גידול סרטני גם במקרה בו הגידול אינו קיים בפועל (false-positive ).

אחת הבדיקות החשובות ביותר שיש לבצע נקראת בדיקת קולטנים (רצפטורים) הורמונליים

טכנולוגיה חדישה לבדיקה האם

הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה נקראת “טכניקת קישרית הזקיף” Sentinel Node Biopsy. בטכניקה זו מזריקים כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי צבוע אשר מזהה את הבלוטה הראשונה ( “הזקיף הראשון”) המקבלת את נוזל הלימפה מהגידול. 

אם בלוטה זו נקיה משמעות הדבר בדרך כלל שגם שאר הבלוטות נקיות וניתן להימנע מכריתה מיותרת של בלוטות הלימפה מבית השחי.

שלבים בהתפתחות סרטן השד (Staging)

השלב אליו הגיע גידול סרטני נקבע על פי גודלו ומידה התפשטותו, והגדרת השלב תהווה גורם מכריע בקביעת תכנית הטיפולים שלך.

החל מינואר 2003 נכנסה לתוקף שיטת דירוג חדשה לשלבים השונים של סרטן השד. על פי הדירוג החדש השלבים הם:

שלב “0” – לא פולשני ( in situ ) – הגידול נמצא בתעלות החלב בלבד ( ducts ) ולא פיתח את

היכולת להתפשט.

שלב “I” – גודל הגידול פחות מ- 2 ס”מ והוא אינו מפושט.

שלב ” II ” – כל אחד מהמצבים הבאים:

הגידול בגודל 5 – 2 ס”מ
הגידול התפשט ל- 1-3 בלוטות בבית השחי באותו צד של השד החולה.
גודל הגידול יותר מ- 5 ס”מ אך הוא טרם התפשט לבלוטות הלימפה או לחלקי גוף אחרים.
שלב ” III ” – כל אחד מהמצבים הבאים:

הגידול קטן מ- 5 ס”מ והתפשט ל- 4-9 בלוטות בבית השחי
הגידול גדול מ- 5 ס”מ והתפשט ל- 1-9 בלוטות בבית השחי
הגידול התפשט לדופן בית החזה או לעור ו- 0-9 בלוטות נגועות
הגידול בכל גודל שהוא והתפשט ל- 10 או יותר בלוטות לימפה בבית השחי.
הגידול בכל גודל שהוא והתפשט לבלוטות לימפה באזור infraclavicular (מתחת לעצם הבריח) או לבלוטות לימפה באזור על-בריחי (supraclavicular) או לבלוטות שלאורך ה- internal mammary (בחזה בסמוך לעצם).

שלב “IV” גידול בכל גודל, בלוטות לימפה נגועות או לא, אך הסרטן התפשט לחלקי גוף אחרים מעבר לשד ולבלוטות הלימפה.

הגשת תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון סרטן שד

במידה והרופאים איחרו לאבחן את סרטן השד במועד בו רופא סביר אמור היה לאבחן, קמה לך עילה לתביעת רשלנות רפואית כנגד הרופאים ו/או המוסד הרפואי אשר איחר לאבחן. גובה הפיצוי תלוי כמובן במשך האיחור ובאפשרויות ההחלמה.

יש לצרף לכתב התביעה, חוות דעת של רופא מומחה אשר יקבע אם אכן הייתה רשלנות ואיזה נזק נגרם כתוצאה ממנה.

חלק מהמידע בעמוד זה באדיבות אתר “אחת מתשע”

ליעוץ נוסף בנושא רשלנות רפואית בכל הקשור לאבחון או גילוי מאוחר, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל:
legal1@bezeqint.net

Org mba admission essay samples and feel free to follow me on twitter nickcombsedu

שיתוק מוחין (CP) – האם נגרם עקב רשלנות רפואית בלידה?

המום המקנה את הפיצוי הגבוה ביותר בתביעות רשלנות רפואית הוא שיתוק מוחין (CP Cerebral Palsy).

הפיצויים בתביעות שיתוק מוחין נעים בד”כ בין 5 מיליון ש”ח ל-15 מיליון ש”ח ולפעמים אף יותר.

רוצה לדעת מה הסיכויים והשווי של המקרה שלך? ניתן ליצור קשר עכשיו עם עו”ד ענת מולסון המייצגת הורים רבים אשר לילדיהם יש שיתוק מוחין עקב רשלנות רפואית בזמן הלידה, באמצעות פרטי יצירת הקשר המופיעים בראש העמוד משמאל.

 

מהו שיתוק מוחין?

שיתוק מוחין מוגדר כחבלה של המוח המתרחשת לפני הלידה, בסמוך ללידה או בינקות המוקדמת. חבלה זו מפריעה להתפתחות הנורמלית הבלתי בשלה. התוצאה היא: חוסר קורדינציה בפעילות השריר, עם חוסר יכולת לשמור על תנוחה ושיווי משקל.

שיתוק מוחין פוגע בערך באחד מתוך 500 ילדים. מידת הנכות משתנה ממקרה למקרה ונעה בין מוגבלות קלה ביותר ועד לנכות קשה. כ-10% מהם נגרמים עפ”י הערכות עקב רשלנות רפואית בהריון או רשלנות רפואית בלידה.

שיתוק מוחין מאגד מספר הפרעות שונות:

  • מונופלגיה (Monoplegia). סוג זה מתאפיין בנכות בגפה אחת (יד או רגל).
  • דיפלגיה (Diplegia), נכות באזור פלג הגוף התחתון, בדרך כלל הגב ושתי הרגליים.
  • המיפלגיה (Hemiplegia), נכות בצד אחד של הגוף: יד, רגל וגב באותו הצד.
  • טריפלגיה (Triplegia), נכות של שלוש גפיים וגב.
  • טטרפלגיה או קוודריפלגיה (Tetraplegia, Quadriplegia), נכות של ארבע הגפיים וגב.
  • אטטוזה: תנועתיות יתר ואי-יכולת לדייק בתנועה.

ילדים הסובלים משיתוק מוחין עלולים ללקות בשלל בעיות, ביניהן בעיות ראייה, שמיעה, דיבור והליכה. לוקי שיתוק מוחין סובלים מבעיה במערכת העצבים המרכזית, ולכן קיים סיכוי להתפתחות מינית מוקדמת מהרגיל.

תסמינים נוספים היכולים להתלוות אל שיתוק מוחין:

טונוס (מתח שרירים) שונה מהרגיל.

הידרוצפולוס (באנגלית:hydrocephaly וגם: hydrocephalus) או בשמה העברי, מיימת המוח: תופעה הנגרמת כתוצאה מחסימת המעברים בין חדרי המוח אל תעלת השידרה האחראית על ניקוז הנוזל מוחי שדרתי (CSF).

סיבות החסימה יכולות להיות :

  • דימום
  • שבץ מוחי
  • מום מולד
  • סיבוכים אחרים לאחר הלידה.
  • החסימה גורמת ללחץ תוך גולגולתי שמשפיע על תפקודיים מוחיים/ מוטוריים.
  • אפילפסיה/ פירכוס/ פירכוסים.
  • קשיי למידה המלווים בבעיות התנהגות.
  • סוגים שונים של פיגור שכלי.
  • בעיות נשימה.
  • בעיות של המעיים ובעיות בשלפוחית השתן.
  • עקמת בעמוד השדרה.

באותו נושא: רשלנות רפואית בהריון

הגורמים ל שיתוק מוחין המתפתחים לפני הלידה: מחלות של האם – אדמת, דלקת קרום המוח. חוסר בחמצן בדם האם. מצוקה עוברית – סיבוכים בחבל הטבור או התנתקותו. חוסר התאמת אם – עובר. פגמים מולדים בהתפתחות המוח.

הגורמים ל שיתוק מוחין המתפתחים עקב רשלנות בלידה: נזק בלידה – לידה ממושכת או מהירה מידי, פגות, חבלה בזמן הלידה, חוסר הספקת חמצן למוח בזמן הלידה. שטף דם במוח.

ישנן גם גורמי שיתוק מוחין לאחר הלידה כגון פציעות וכדומה, אך הן בד”כ אינן קשורות לארועים של רשלנות רפואית.

הגשת תביעות רשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין CP, פיגור שכלי, או מומים:

על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין CP או פיגור שכלי, יש לפנות לעו”ד מומחה לרשלנות רפואית. עורך דין כזה יאסוף עבורך את כל התיקים הרפואיים של הילד ויפנה לקבלת חוות דעת רפואית של רופא גניקולוג /מומחה מעקב הריון/ אולטרסאונד ויחד איתו יקבלו החלטה האם המקרה מתאים להגשת תביעת רשלנות רפואית. עורכי דין לרשלנות רפואית יגישו תביעה יחד עם חוו”ד רפואית ויטפלו במקרה באחוזים בלבד מסכום הפיצוי.

* עו”ד ענת מולסון מייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, רובם עקב רשלנות רפואית בהריון או בלידה, לשאלות בנושא או להערכת סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עימה בשיחת חינם: 1800200807 או בנייד: 0524787850 או במייל: anatmolson@gmail.com