תסמונת פיברומיאלגיה- רשלנות רפואית פיצויים

בקשה להגשת חוות דעת רפואית בתחום הריאומטולוגיה שהגישה התובעת. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובעת, לטענתה, כתוצאה מטיפול שיניים רשלני שביצע בה הנתבע. בכתב התביעה נטען כי בעקבות הטיפול איבדה התובעת את התחושה בפיה ובלשונה באופן בלתי הפיך, וכי אובחנה כסובלת מתסמונת פיברומיאלגיה ומעייפות כרונית. לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית בתחום פה ולסת להוכחת הקשר הסיבתי הנטען בין טיפול השיניים לבין הפגיעה ולהוכחת שיעור הנכות הרפואית שנותרה לתובעת עקב כך. בכתב התביעה לא נטען לנכות כתוצאה מתסמונת הפיברומיאלגיה, לא צורתיעוד רפואי הקשור לנזק בתחום זה ואף לא התבקשה כל בקשה בהקשר לנכות כאמור.

אלא, שבענייננו, לא רק שהבקשה דלה וחסרה, אלא שגם נוכח תגובת התובעת לתגובה, לא ברור כלל באם בכוונת התובעת לצרף חוות דעת להוכחת טענותיה, ממילא גם לא ברור מה תוכן תביעתה המתוקנת הצפויה, ואין מקום לקצר הדרך עבור תובעת, שלא פעלה נכון מבחינת ההליכים, ולאפשר כבר בשלב זה את התיקון המיוחל.

הבקשה נדחית. התובעת תשא בהוצאות הבקשה בסך 500 ₪. תשלום ההוצאות נדחה לסוף ההליך.

 

חיידק / חיידקים/ זיהום /זיהומים- רשלנות רפואית?

חיידק הסטרפטוקוקוס הוא גורם המחלה השני בתפוצתו, לאחר חיידק הפנאומוקוק של דלקת קרום המוח (בלועזית: מנינגיטיס, Meningitis), מחלה דלקתית של הקרומים הרכים של המוח.

הסימפטומים השכיחים של המחלה הם כאב ראש, נוקשות בשרירי הצוואר, פוטופוביה, חום, ערפול חושים, הקאה. בהמשך חלה הידרדרות במצב ההכרה, עד כדי כך שהחולה אינו מגיב כצפוי לגירויים.

באופן ראשוני יש לבצע ניקור מותני לשם אבחון. לאחר מכן, כשמדובר בדלקת חיידקית, הטיפול חייב להינתן בהקדם ומבוסס על מתן תוך-ורידי של אנטיביוטיקה לפי גיל החולה והחיידק האפשרי. כאשר מדובר בדלקת ויראלית, לרוב אין צורך בטיפול ספציפי והמחלה תחלוף מעצמה. כאשר מדובר בנגיף ההרפס, יש צורך במתן טיפול תרופתי ספציפי.

במקרה של דלקת קרום המוח שנגרמה על ידי סטרפטוקוקס, אין המלצה לטיפול מונע לאנשים שהיו במגע עם החולה.

הסיבוך השכיח ביותר אחרי דלקת קרום המוח חיידקית הוא פגיעה בשמיעה, ולכן יש לערוך לילד בדיקת שמיעה לאחר חלוף המחלה. אחוז הפגיעה במערכת העצבים המרכזית (פגיעה בתהליכי החשיבה) לאחר דלקת קרום המוח אינו מבוטל, ולכן במקרה של חשד בדלקת קרום המוח, יש הכרח להגיע לאבחנה במהירות האפשרית, ולהתחיל מיד בטיפול אנטיביוטי ובטיפול תומך אחר.

דלקת ריאות (בלועזית: פנאומוניה, Pneumonia) היא מחלה זיהומית של הריאות, אשר חלק ממקרי ההידבקות בה נגרמים על ידי הסטרפטוקוקס.

דלקת ריאות פורצת לעתים קרובות כסיבוך של זיהום של דרכי הנשימה העליונות, כגון נזלת, שיעול, דלקת גרון קלה, ובהמשך יומיים שלושה לאחר מכן החמרה בסימפטומים.

 

הדבקה בדלקת ריאות חיידקית היא הדבקה במגע עם רוק ונוזלים מדרכי הנשימה, כך שעיטוש או נשיקה יכולים להעביר את המחלה.

תביעת רשלנות רפואית בבית חולים- על זיהום /זיהומים ע”י חיידק/ חיידקים:

ישנם מקרים רבים בהם מטופל נדבק בזיהום עקב חיידק כלשהו.

בית החולים אינו מקום סטרילי לחלוטין, מטבע הדברים ישנם זיהומים, חיידקים, וירוסים וכדומה אשר לא ניתן למנעם במאת האחוזים.

לפיכך אם חולים נדבקים המהלך או לאחר ניתוח או במהלך אשפוז, קיימת אפשרות לבחון הגשת תביעת רשלנות רפואית, אשר בה יתקבלו פיצויים בגובה הנזק.

יש לבחון אם ננקטו אמצעי סטריליזציה נאותים על מנת למנוע את ההידבקות בזיהום.

על מנת לזכות בפיצויים יש להוכיח כי אכן הייתה רשלנות רפואית אשר גרמה לנזק.

בכדי להוכיח את הרשלנות והנזק יש לפנות אל רופא מומחה או רופאים מומחים אם מדובר בכמה סוגיות רפואיות לצורך קבלת חוות דעת, אשר תפרט מה הייתה הרשלנות ומהם הנזקים שנגרמו.

עורכי דין לרשלנות רפואית, מטפלים בתיקים אלו באחוזים מהפיצוי המושג ללקוח ורק בסיום התביעה.

לשאלות או להערכת סיכוייך להגשת תביעת רשלנות רפואית בגין זיהום בו נדבקת, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בצד שמאל

זיהומים – זיהום- רשלנות רפואית


מהם המקרים בהם ניתן לתבוע רשלנות רפואית עקב זיהומים?

1. זיהומים אצל ילדים:

בפברואר השנה פורסם ב-Pediatrics (כתב העת של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים) מחקר מטעם האיגוד הישראלי הניאונטלי (לרפואת פגים ויילודים), שמסקנותיו מעוררות דאגה.

קיימת הידרדרות אמיתית ברמת הסטריליזציה, המסכנת חולים ברבים מבתי החולים בארץ. בעקבות זאת נגרמים זיהומים ובעקבותיהם נזקים כבדים למאות חולים, ועשרות נפטרים.  עד היום אין הנחיות המחייבות ביצוע של בדיקות רפואיות לצוותים רפואיים (וכך יכולים רופאים נושאי נגיפים לבצע פעולות פולשניות). נושא המחזור הנרחב של ציוד רפואי חד-פעמי (ציוד שממוחזר בלית ברירה, בשל היעדר תקציב) נותר פתוח. משרד הבריאות לא קובע מה מותר למחזר, מי ממחזר, וכיצד לחטא את הציוד החד-פעמי. בעקבות זאת, טוענים רופאים, אי אפשר לסמוך על סטריליזציה גם בפעולות כמו החדרת בלון להרחבת עורקים, צנתור, או אפילו השתלת קוצב לב.

מעבר לכל אלו, כפי שעולה מהשטח, מדובר בחוסר משווע בכוח אדם מיומן ובצפיפות רבה. רופאים בכירים מודים בגלוי שהמצב גורר אי הקפדה של הצוותים הרפואיים על כללי ההיגיינה הרפואית הבסיסיים, מה שמעביר את הכדור למגרש שלנו, החולים.

פגים הם הפגיעים ביותר לקבל זיהומים. באופן טבעי הציפייה היא שהטיפול בהם ילווה בסטריליות מרבית. אלא שלא תמיד אלו הם פני הדברים. המחקר שערך האיגוד הניאונטלי מגלה שכ-480 פגים קטנים (כמעט שליש מכלל הפגים הקטנים) לוקים מדי שנה ב זיהום בדמם, ועלולים לסבול עקב כך מנזקים תמידיים. כ-80 פגים קטנים נפטרים עקב כך מדי שנה. אחד הזיהומים הידועים הוא קלבסיאלה.

הפגים בישראל לא נולדים עם זיהום. הם רוכשים אותו בבית החולים. הסיבות? כוח אדם לא מספיק, החדרת מכשירים מזהמים (חלקם עקב שימוש חוזר), הכנת תרופות שלא תמיד עומדות ברמה הסטרילית המתחייבת, צפיפות, מצוקת חדרי בידוד ואי שמירה על כללי היגיינה נאותים המתחייבים בין הפגים.

הצפיפות בפגיות קשה. בשנים האחרונות חלה עלייה של 30% במספר הלידות בישראל (ובו זמנית, גם במספר הפגים). אבל המדינה (כלומר משרד הבריאות) הגדילה את שטח הפגיות, מספר המיטות ותקני כח האדם רק ב-10%.

“לפחות ב-50% מהמקרים חוטא הצוות הרפואי בהזנחה ולא מוצא, בשל הלחץ, את הדקה המתחייבת לרחיצת ידים בחומר מחטא, או להחלפת החלוק בין ילד לילד”, אומר פרופ’ אשר ברזילי מבי”ח שיבא. “את תמונת המצב הזאת היה אפשר לשנות, לו היו מכשירים ומעסיקים במחלקות הילדים אחיות אפידמיולוגיות (מומחיות לזיהומים) – דבר שלא נעשה כמעט באף בית חולים”.

לדברי פרופ’ ברזילי, אבחון מאוחר של זיהום בדם גורם להידרדרות מהירה, ועיכוב במתן הטיפול הדרוש מהווה את אחת הסיבות הבולטות למקרי המוות הנגרמים שלא עקב מחלתו המקורית של החולה.

2. זיהומים אצל מבוגרים:

כל הסכנות העומדות בפני פגים וילדים מסכנות גם את המבוגרים. באופן ספציפי, המקום שמחייב נקיטת משנה זהירות הוא חדר הניתוח, בייחוד בשעה שסיבות משפטיות (הנוגעות לחוק העיסוק) מונעות ממשרד הבריאות להכריח רופאים לעבור בדיקות לגילוי נגיפים (כמו זה שנשא הרופא המרדים ב”סורוקה”), או למנוע מהם לעסוק בפעולות פולשניות – גם אם התגלה שהם נשאים.

“החולים החשופים לזיהומים באופן מיוחד הם מי שנזקקים לפעולות פולשניות – כהחדרת צינורות דרך דופן הבטן, צנתר לשלפוחית השתן, צינור הנשמה בריאה, השתלת מפרק, וכו’”, אומר פרופ’ מרדכי גוטמן, מנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים מאיר בכפר סבא.

לדברי פרופ’ גוטמן, הזיהומים הם חרב על צווארו של כל מנתח. הסיכונים למנותח עולים ככל שרמת הסטריליות יורדת. בחדרי ניתוח ישנים אין פילטרים עם לחץ אוויר גבוה, שמונע כניסת אוויר מזוהם מבחוץ. ככל שנכנסים לחדר הניתוח אנשים רבים יותר, עולה שכיחות הזיהומים. מאחר שמרבית בתי החולים הגדולים הם אוניברסיטאיים, כלומר סטודנטים רבים משתתפים בניתוחים כצופים, חדר הניתוח הופך לעתים ל”תחנת רכבת”: ניתוח מסוג אחד מתבצע מיד לאחר ניתוח מסוג אחר (למשל כזה הכרוך בפתיחת הבטן), מה שמזהם את הסביבה שאמורה להיות סטרילית.

לשאלות בנושא או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל: [email protected] או באמצעות הטופס שבראש העמוד משמאל

He told ars technica I was very disappointed, as I hoped to hack on it for a www.topspyingapps.com/thetruthspy week or two