כריתת שחלות (Oophorectomy) – רשלנות רפואית?

כריתת שחלות (Oophorectomy) היא נושא עליו אנו נשאלים פעמים רבות. בתחום עולם הניתוחים הגניקולוגים, ניתוח כריתת שחלות הינה הליך ניתוחי נפוץ לטיפול.

מטרת הניתוח:

ניתוח כריתת שחלות משמש בעיקר לשני תפקידים מרכזיים. מן הפן הטיפולי-הסרתם של שחלות פגועות או ציסטיות. כריתת השחלות בעלות הגידול הממאיר תחזיר לתפקוד תקין של מערכות הגוף ותמנע התפשטות סרטניים.

והן מן הפן המניעתי- מטופלות בעלות סיכון גבוה לסרטן שחלתי מופנות להליך זה למניעת הריון עתידי.

הליך הניתוח:

לאחר הרדמה וחיטוי האזור, המנתח ייצור מס’ חתכים באזור הבטן ודרכם ניתן יהיה לקבל תמונת מצב מיטבית של חלל הבטן. בהתאם להיקף ההליך ינותקו השחלות או השחלה מאספקת הדם והשחלה תוסר. במידה ויש צורך יוסרו גם קשריות לימפה או  נטילת רקמות לשם ביופסיה.

סיכונים או רשלנות רפואית בניתוח כריתת שחלות:

ניתוח כריתת שחלות טומן בחובו מס’ סיכונים העלולים להתרחש עקב הניתוח: החל מסיכוני הנובעים מהליך ההרדמה, הופעת זיהומים באזור הניתוח, הופעת דימומים לאחר הניתוח, וקיום צלקות באזור. במידה ובוצע מחדל רשלני רפואי ניתן יהיה לתבוע פיצויים בגין הנזקים מן הגורם המטפל:

א.      במידה וההליך הניתוחי בוצע באופן לא אחראי שגרם למחדל רשלני, עלולה עובדה זו לגרום לסיבוכים קשים ולקיום נזקים כדוג’ פגיעה בשלפוחית השתן, ופגיעה בשופכן עקב קירבתם של אבירים אלו לדופן הרחם.

ב.      אי הסבר ראוי של מכלול הסיכונים והסיבוכים ואף, הסבר מקיף של מהות הניתוח עצמו, מהווה הפרת חובה עפ”י חוק זכויות החובה ומהווה “חוסר הסכמה מדעת” של המטופל.

ג.       אבחון מאוחר של נחיצות ההליך מחריף את מצב המטופל ומונע טיפול מוקדם אשר יכל להיטיב עם מצבו של המטופל.

פסק דין רשלנות רפואית בניתוח כריתת שחלות:

התובעת סבלה בזמן שירותה הצבאי מכאבים שונים באזור הבטן ושלשולים. האבחון הצבאי קבע באבחון כי מדובר בחשד לציסטה באזור השחלה. לאחר מכן חלתה המטופלת במחלת קרוהן אשר גרמה בשלבים יותר מאוחרים לצורך מחייב לכריתת השחלות והחצוצרה. התובעת טענה כי גורמי הטיפול בשירותה הצבאי ביצעו מחדל באבחון שגוי של מחלתה, וכי ההליכים הניתוחיים יכלו להימנע לולא האבחון הלקוי, דבר המהווה עילת רשלנות רפואית. בית המשפט קבע כי אכן התקיימה עית רשלנות רפואית של הצבא וכי ההידרדרות ממצבה נובע מקשר סיבתי ישיר לאבחונה בשירותה הצבאי.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בניתוח כריתת שחלות ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

החלה בבקשה לפטור מצירוף חוות דעת רפואית

בית המשפט המחוזי בירושלים

ת”א 6743-09-11 אייזנבך ואח’ נ’ מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון ואח’

בפני כב’ השופט יוסף שפירא

התובעים

1. עז’ המנוח שלמה אייזנבך ז”ל

2. מרים אייזנבך

3. יהודה אייזנבך

4. חיה אסתר בלט

5. דוד צבי אייזנבך

6. פנינה רייזנר

נגד

הנתבעים

1. מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון

2. שירותי בריאות כללית

 

החלטה

לפני בקשה לפטור את התובעים מצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה שהוגש על ידם, וכן למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום השתלות כבד, שיחווה דעתו בדבר הטפול הרפואי שקיבל המנוח שלמה אייזנבך ז”ל אצל הנתבעים, זאת מן הטעם העיקרי כי מדובר בתחום רפואי ספציפי שעוסקים בו בארץ רופאים מעטים בלבד, וכי הרופאים אליהם פנו המבקשים, לא קיבלו על עצמם ליתן חוות דעת מטעם התובעים, זאת לאור “קשר השתיקה” שעדיין קיים.

טיעוני המבקשים

1. בבקשתם, שהוגשה בד בבד עם הגשת התביעה (5.9.11), טוענים המבקשים כי הפניה לעוה”ד המייצגים אותם בהליך זה הייתה שלושה חודשים בלבד טרם הגשתה.

באי כוחם פנו מיד למספר מומחים בהשתלות איברים ובעלי ניסיון בתחום זה של השתלת כבד, וביקשו כי יבדקו את תיקו הרפואי של המנוח.

חלק מהרופאים אליהם פנתה עו”ד רוקח המליצו על רופאים שאולי יסכימו לכתוב חוות דעת, אולם חלקם של הרופאים עליהם הומלץ עובדים בבתי חולים שהנם בבעלות קופת חולים כללית וחלקם סירבו אף הם לכתוב חוות דעת.

כן פנתה היא לשני רופאים ישראליים שעובדים בחו”ל, פרופ’ אברהם שקד וד”ר יגאל קם. שני הרופאים סירבו לכתוב חוות דעת. הראשון, משום היותו בקשרים עם המנתחים בבית החולים הנתבע. השני, משום שאינו מוכן לכתוב חוות דעת רפואית נגד עמיתיו למקצוע.

כך, נעשתה בסופו של דבר יום פניה לשבעה רופאים (ד”ר רישרד נקש, פרופ’ אחמד עיד, פרופ’ הדר מרחב, פרופ’ יעקב ברוך, ד”ר מנחם בן חיים, ד”ר יגאל קם, פרופ’ אבי שקד). ארבעה רופאים נוספים הנם מבית החולים הנתבע ולכן אינם יכולים כמובן לכתוב חוות דעת ועוד ארבעה רופאים עובדים בבתי חולים בבעלות קופת חולים כללית (בית חולים סורוקה, בית חולים קפלן ובית חולים מאיר).

עמדת המשיבים

2. המשיבים טוענים כי השימוש במושג “קשר של שתיקה” אינו ביטוי קסם ואינו מהווה “עילת קסם” המכשיר כל הליך. קשר של שתיקה זה מושג שהיה מתאים לשנים עברו. היום אין שום חזקה משפטית או ידיעה שיפוטית שיש קשר של שתיקה, לא בכלל ולא בתחום מסוים.

התובעים הגישו תביעתם על סף ההתיישנות, והתמהמהו תקופה ארוכה ללא הסבר.

ב”כ התובעים לא ביררה עם התובעים מה עשו בכל התקופה הארוכה הזו כדי לבדוק אם יש או אין אפשרות להסתייע במומחה.

מחקירת המצהירה עולה שלא פנו לכל המומחים האפשריים בארץ, ואף לא מומחה בחו”ל דבר שכיום אינו משימה בלתי אפשרית בייחוד באמצעי התקשורת והמידע שקיימים היום.

אין במקרה זה טענה שלא ניתן לפנות למומחה בגלל מצוקה כספית או חוסר באמצעים.

פרטי התביעה

3. כעולה מכתב התביעה, המנוח נפטר ביום 28.9.2004, יומיים בלבד לאחר שעבר ניתוח להשתלת כבד, אצל הנתבעים, בהיותו בן 53 שנים.

התובעים מייחסים לנתבעים ביצוע ניתוח באופן כושל ורשלני, תוך הפרה יסודית של כל כללי הזהירות הבסיסיים ביותר ברפואה ובניגוד לסטנדרטים הרפואיים המקובלים ברפואה המודרנית בכלל ובניתוחי השתלות כבד בפרט.

המנוח סבל ממחלת שחמת הכבד בגינה נזקק להשתלת כבד. לצורך ניתוח ההשתלה נמצאה תורמת אידיאלית (אשר מגופה הונצלו גם איברים נוספים) ומגופה הונצל כבד אידיאלי ותקין לחלוטין אשר לא הייתה כל סיבה שייכשל בתיפקודו. אולם בשל תנאים גרועים בהם נשמר הכבד לאחר שהונצל, בשל הזמן הממושך שחלף מזמן ההנצלה ועד שהכבד הושתל בגופו של המנוח, וכן בשל הוצאתו של המנוח מאיזון המודינמי והכנסת הכבד לגופו לאחר שגופו כבר היה במצב קשה ביותר, נכשל הניתוח והמנוח נפטר ולמרבה הצער יומיים לאחר הניתוח, בתמונה של הלם בלתי נשלט.

כן נאמר בכתב התביעה כי לא מצורפת לה חוות דעת רפואית היות וכל הרופאים אליהם פנו התובעים, בארץ ואף בחו”ל, סירבו ליתן חוות דעת רפואית בכתב בטענה כי מדובר בעמיתים לעבודה ובשל קיום קשרי עבודה עם הנתבעים. בנוסף, מומחים רפואיים רבים אינם יכולים לתת את חוות דעתם עקב העובדה שהם עובדים או קשורים לבתי חולים אשר הנתבע מס’ 2 הוא מעסיקם (בית חולים מאיר, בית חולים קפלן, בית חולים סורוקה ועוד).

כן נטען כי כל הטענות הרפואיות הנטענות בכתב התביעה מבוססות על ייעוץ רפואי שניתן על ידי רופא בכיר, מומחה להשתלות כבד (אשר חשש גם הוא לכתוב חוות דעת רפואית כנגד עמיתיו) אשר קרא את רשומתו הרפואית של המנוח, ניתח אותה בקפידה וקבע באופן חד משמעי כי שורה של מחדלים ורשלנויות גרמו למותו של המנוח.

מכאן טוענים הם כי בתחומים רבים ברפואה בישראל, קיים קשר של חיפוי ושתיקה בין רופאים עמיתים למקצוע בכל הנוגע לתביעות רשלנות רפואית. הימנעות זו הנה מסיבות שונות, לרבות קשרים קוליגיאליים וחוסר נעימות להתייצב נגד חבר למקצוע ולפגוע בו, בשמו ובמקצועותיו, חשש מהאיגוד הרפואי , חשש מהרופאים שיתנכלו לנותן חוות הדעת ברמה האישית והמקצועית וכיוצא באלה.

מגמה זו, אשר מתגברת עם השנים, מקשה על התנהלותם של נפגעי רשלנות רפואית, ושל עורכי הדין המייצגים אותם לצורך הגשת תביעות רשלנות רפואית, בהשגת ראיה כנגד הרופאים המטפלים או המוסד הרפואי שבו אירע המעשה או המחדל הרשלני. כפועל יוצא, תיקי רשלנות רפואית רבים לא מגיעים לדיון משפטי, הצדק אינו נעשה ונפגעים אינם מקבלים את הפיצוי לו הם זכאים. במקרי מוות כתוצאה מרשלנות רפואית, לא מקבלים השאירים את הפיצוי לו הם זכאים.

עוד מציינים התובעים, כי כבר בשלב זה כי הרשומה הרפואית בכלל, ובאופן ספציפי דוח הניתוח, הנו לאקוני ביותר ואינו מפרט את מהלך הניתוח ברמת הפירוט המקובלת והמתחייבת. לפיכך לא ניתן לדעת או להבין את הטכניקה שבה בוצע הניתוח, לא ניתן לדעת באילו שעות ובאיזה שלב ניתנו מנות דם למנוח, לא ניתן לדעת מדוע החל הניתוח באיחור או מה היה משך האיסכמיה, ועוד.

עד כאן האמור בכתב התביעה לעניין אי צירוף חוות דעת רפואית.

בבקשה עצמה מפרטים המבקשים את הנסיבות והניסיונות לאיתור מומחה מטעמם, וכן צורף לבקשה תצהירה של עו”ד ליאת שולמן- רוקח שטיפלה מטעם התובעים באיתור מומחה רפואי.

דיון

4. עו”ד שולמן-רוקח נחקרה על תצהירה, ולהלן אתייחס לדבריה. ראשית נסקור את התקנות העוסקות במצב בו תובע אינו מגיש חוות דעת רפואית, המשמעות הנובעת מכך ומה תרופתו, והפסיקה המתייחסת לכך.

הכלל הינו כאמור, שעניין שברפואה יש להוכיח על ידי מומחה. כאן אנו עוסקים בתביעת נזיקין שאינה תובענה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, השתמ”ד – 1984 (להלן: “התקנות”) קובעת:

“רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל”א-1971 (להלן-חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו”.

לצד זאת מאפשרת תקנה 130(א) לתקנות כדלקמן:

“בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן-מומחה מטעם בית המשפט).”

שילוב תקנות 127 ו-130 מאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת רפואית ולמנות מומחה מטעמו, אף מיוזמתו, ללא חוות דעת מטעם הצדדים, בכפוף לקיומם של טעמים מיוחדים (ראו: רע”א 8015/96 צור שמיר חברה לביטוח בע”מ נ’ בוריסי (אתר נבו, 23.3.1997).

במקרה שלפנינו, כאמור, הקושי בהגשת חוות דעת מטעם התובעים נבע, לטענת התובעים, מסירוב המומחים בתחום השתלת כבד ליתן חוות דעת ומן הטעם שאין מספר רב של מומחים בתחום זה.

כב’ השופט י’ כהן, בת”א (נצרת) 1122/04 מזרחי גאיה נ’ בית חולים העמק, (נבו, 31.5.05) (להלן – ‘פרשת מזרחי’), נעתר לבקשה דומה במהותה ומציין, בין היתר, כדלקמן:

“כאן, כמבואר לעיל וכמפורט להלן מצאתי טעמים כדי חריג נדרש, מדובר בקטינה, קושי לאתר מומחה אשר יסכים בכלל ליתן חוות דעת מטעם התובעים כנגד הנתבעים כאן ובשים לב לזהותם (בית חולים, שרותי בריאות כללית, משרד הבריאות” (שם, פסקה 9ה’).

בפרשת מזרחי הנ”ל, נלקח בחשבון שעלות חוות הדעת של מומחה באותו תחום, קשה למימון שכן מדובר בקטינה והמצב הכלכלי הקשה של המשפחה, ובית המשפט מצא בטעמים אלה נסיבות מיוחדות.

כך גם בת.א. (שלום י-ם) 2483-09-10 לאה איזק נ’ קופת חולים מאוחדת (נבו, 4.1.12) (כב’ השופטת ע’ כהן), התעורר הקושי למצוא מומחה שיתן חוות דעת מטעם התובעת ולאור נכונות התובעת לשאת בעלות חוות דעת המומחה, ראה בית המשפט בכך טעם מיוחד המצדיק מתן פטור מהגשת חוות דעת רפואית ומינוי מומחה מטעם בית המשפט. (כן ראו: ת.א. (שלום, ת”א), יונה שניידמן נ’ מרכז רפואי איכילוב, (נבו, 14.12.08) (כב’ השופט י’ הראל)).

לאי קיום התקנות בדבר הגשת חוות דעת מומחה, תוצאות כמפורט בתקנה 137 לתקנות.

5. שיקול נוסף אותו ישקול בית המשפט הוא נושא ההתיישנות אם וכאשר לא ייעתר לבקשה או לתיקון כתב התביעה ויהא צורך בהגשת תביעה חדשה.

ברע”א 1118/06 סימי הראש נ’ מדינת ישראל, [פורסם בנבו] תק-על 2006(3), 33, נאמר בסוגיה זו, מפי כב’ השופט א’ רובינשטיין, כדלקמן:

“… אולם לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב התביעה, שכן יביא בחשבון גורמים נוספים על זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת הצדדים (רע”א 2345/98 דנגור ואח’ נ’ ליבנה ואח’, פ”ד נב(3) 427, 431 (השופט – כתארו אז – אור); י’ זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7 בעריכת ש’ לוין, 1995) 349- 355; גורן שם, 141- 145). בין אלה נמנים התנהגות המבקש, כגון אם נהג בשיהוי רב (או בחוסר תום לב); השלב בו מוגשת הבקשה; וכן – כבענייננו – האפשרות פן ישלול התיקון מן הצד שכנגד הגנה, שהייתה קמה לו אילו הוגשה התביעה עתה ולא במסגרת תיקון, כגון התיישנות. ואכן, ככל שהיתה עומדת לצד שכנגד טענת התיישנות במקרה שבו היתה מוגשת תביעה חדשה תחת תיקון, לא יאפשר בית המשפט את התיקון (ע”א 728/79 קירור – אגודה שיתופית חקלאית בע”מ נ’ זייד, פ”ד לד(4) 126, 131 (השופט – כתארו אז – ש’ לוין).” ( שם, פסקה ד (3) ).

כן נקבע בבש”א (מחוזי, י-ם) 1599/03 יוסף חיון נ’ הסתדרות מדיצינית הדסה, [פורסם בנבו] תק-מח 2003(2), 32264, מפי כב’ השופט צ’ זילברטל, כדלקמן:

“במקרה דנן הקושי המרכזי הוא, שהתיקון מתבקש לאחר שהתביעה לכאורה התיישנה. ואולם, גם אם היתה עומדת לנתבעים טענת התיישנות אילו התביעה המקורית היתה מוגשת היום, אין בכך כדי להכשיל את הבקשה דנן.

אכן, הכלל הוא, שכאשר מתן רשות לתיקון כתב תביעה ישלול מהנתבע הגנה, בה היה יכול להתגונן מפני התביעה המתוקנת אילו התביעה הוגשה לראשונה בעת שהוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה, לא יתיר בית המשפט את תיקון כתב התביעה (י’ זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, תשנ”ה, סעיף 284, בעמ’ 351)”.( שם, 32265).

6. מתי יעשה בית המשפט שימוש בתקנות ויפטור את המבקש מהגשת חוות דעת רפואית?

ברע”א 10251/02 אפריים כץ – חמים וטעים נ’ דואני חנה, פ”ד נז(1), 797 , נקבע (כב’ השופט (כתוארו אז) ת’ אור כדלקמן:

“טענתה של המבקשת היא שעל מנת למנות מומחה מטעם בית המשפט לפי תקנה 130 נדרש שיהיה “עניין שבמחלוקת”, והמחלוקת נוצרת רק לאחר שהוגשו חוות דעת מטעם הצדדים בהתאם לתקנה 127. אין לקבל הטענה. שילובן של תקנות 127 ו -130 מאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת רפואית ולמנות בנסיבות מיוחדות מומחה ביוזמתו, וזאת אף ללא הגשת חוות דעת על ידי הצד המעוניין במינוי המומחה (השוו: רע”א 8015/96 צור שמיר חברה לביטוח בע”מ נ’ בוריסי, [פורסם בנבו] תק-על 76 (1)97). הדבר מתאפשר על ידי מתן פטור מהגשת חוות דעת מטעם הצדדים לפי תקנה 127, המשולב במינוי מומחה מטעם בית המשפט לפי תקנה 130″.(שם, פסקה 2).

במקרה דנן יש מעין “ראשית ראיה”, בהשלכה, במובן זה שכתב התביעה מבוסס על חוות דעת שקיבלו התובעים ללא ייחוס שם נותן חוות הדעת, לבקשתו. ב”כ התובעים ביקש אף לא לחשוף שמו במהלך הדיון בבקשה.

מהם טעמים מיוחדים על פי לתקנה 127?

7. רע”א 7474/00 עיריית תל-אביב נ’ המוסד לביטוח לאומי, פ”ד נו(2), 193 התייחס בית המשפט לסוגיה:

“הטעמים המיוחדים שאליהם מכוונת תקנה 127 הנ”ל עניינם בשאלת עצם הצורך בחוות-הדעת נוכח נסיבות המקרה המיוחד הנדון בפני בית-המשפט.” (שם, ע’ 195).

על השיקולים למינוי מומחה מטעם בית משפט ראו: רע”א 8015/96 צור שמיר חברה לביטוח בע”מ נ’ בוריסי יצחק, [פורסם בנבו] תק-על 97(1), 76, הכוללים:

1. התמשכות הדיון טרם מינוי המומחה הרפואי.

2. פגיעה בזכויות הדיוניות של התובע – לא יכל להגיש בהתחלה חוו”ד כי נטען שמדובר בתאונת דרכים.

3. טענת חסרון הכיס

4. סתירה בין קביעת הוועדה הרפואית של המל”ל לבין קביעת המומחה מטעם המבקשת, בשאלת הקשר הסיבתי.

ישנם מקרים שאף ניתן להסתפק בתחליף לחוות דעת, כגון דוח ועדת בדיקה.

ברע”א 7731/04 מדינת ישראל – משרד הבריאות נ’ עזבון המנוחה אביטל הלפרין ז”ל, [פורסם בנבו] תק-על 2007(2), 4746, נקבע:

“כידוע, בעל דין המעוניין להוכיח עניין שברפואה חייב לצרף לכתב טענותיו חוות דעת רפואית: תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984. עם זאת, בתקנה 127 סיפא נקבע, כי בית המשפט או הרשם רשאי לפטור בעל דין מן החובה האמורה, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. ייתכן, שכאשר בעל דין מוכיח שמסיבות שונות לא הצליח למצוא רופא או מומחה אחר שיחווה דעתו, כי אז יתקבל דו”ח של ועדת בדיקה כתחליף לחוות דעת (אולם ראו רע”א 7474/00 הנ”ל)”.

(שם, 4753).

מקרים בהם ניתן או סורב ליתן פטור

8. במקרים רבים הפטור לא ניתן, מקום בו דובר רק בטענה של חסרון כיס, ללא נימוקים תומכים נוספים. נקבע שחסרון כיס לבדו אינו עולה כדי “טעם מיוחד” (ת”א (שלום י-ם) 1358/03 תאבת עאסי נ. בן משה לוי נחום ואח’ (פורסם בנבו, 30.7.06, כב’ השופטת ע. כהן).

כמו כן, הפטור לא ניתן עת ביקשו להסתמך על חוות דעת רפואיות של המוסד לביטוח לאומי, או אז נקבע כי:

“הטעמים המיוחדים שאליהם מכוונת תקנה 127 הנ”ל עניינם בשאלת עצם הצורך בחוות הדעת, נוכח נסיבות המקרה המיוחד הנדון בפני בית המשפט…” (ראו: רע”א 7474/00 עיריית תל -אביב נ. המוסד לביטוח לאומי פ”ד נו (2) 193).

9. לעניין ההשלכה של מינוי מומחה מטעם בית המשפט כאשר פוטר הוא צד מלהגיש חוות דעת, עמד כב’ השופט י’ עמית בבר”ע (חי’) 1775/07 חיים ענבל נ’ דאנס ואח’, (פורסם בנבו) (6.7.07) בציינו:

“על מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט אין צורך להרחיב את הדיבור. כאשר המינוי נעשה בהסכמה, הצדדים מנועים מלהסתמך על חוות דעת המומחה מטעמם כאמור בתקנה 130(ג). כאשר המינוי נעשה שלא בהסכמת הצדדים, תחול תקנה 130(ב) שאינה שוללת את זכותם של הצדדים להביא לעדות את המומחה מטעמם, אך מצמצמת ומגבילה את היקף חקירת המומחה – גורן ודרורי לעיל בעמ’ 20-24.

מתן פטור לבעל דין מלהגיש חוות דעת מומחה מטעמו, בשילוב עם הפעלת הסמכות למינוי מומחה מטעם בית המשפט, אינה שוללת את זכותו של בעל הדין שכנגד, ככל שהוא מעוניין בכך, מלהגיש חוות דעת מומחה מטעמו. לכן, אין במינוי מומחה מטעם בית משפט, תוך מתן פטור לבעל דין מלהגיש חוות דעת מטעמו, כדי לפגוע בזכותו של בעל הדין שכנגד להגיש את ראיותיו.

דווקא בעל הדין, שביקש פטור מהגשת חוות דעת, מוותר בכך על ראיה שיכול היה להגיש ומותיר את “הזירה” למומחה בית המשפט ומומחה הצד שכנגד. נזכיר כי במצב הדברים הרגיל, אין מניעה מלהציג למומחה בית המשפט את חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים. [ההדגשה – אינה במקור – י.ש.] [במאמר מוסגר: ההסדר שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי שונה מההסדר שנקבע בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה-1975 (להלן: “חוק הפיצויים”) ובתקנות שהותקנו על-פיו. אין להציג בפני מומחה שהתמנה על פי חוק הפיצויים חוות דעת על מנת שלא להשפיע על שיקול דעתו – ר”ע 2339/96 אררט חברה לביטוח בע”מ נ’ אוולין דלל, פ”ד נ(4) 429, ואף אין להציג בפניו קביעות של ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי – רע”א 2985/90 שרעבי נ’ קובוס ומגדל חברה לביטוח בע”מ, [פורסם בנבו] דינים טז 137; רע”א 4638/00 שני נ’ חלוקה, [פורסם בנבו] דינים נח 205. גם במקרים הנדירים בהם מתמנה מומחה נוסף, אין להציג בפניו את חוות הדעת של המומחה שנתמנה לפניו – רע”א 5176/97 ג’רבי נ’ בידרמן חברה לביטוח בע”מ, [פורסם בנבו] תק-על 97(3) 871 ].

מכאן, שכאשר בעל דין מבקש לפטור אותו מלהגיש חוות דעת של מומחה מטעמו, הוא מוותר על יתרון דיוני וראייתי. צריך טעם חזק לסרב לבקשה מעין זו, בקשה שעשויה להצמיח יתרון ראייתי דווקא לצד שכנגד. באספקלריה זו, דומני שראוי לנקוט מדיניות מקלה ביישומה של תקנה 127 סיפא. (שם, פסקה 11).

עם זאת בפסיקה מאוחרת יותר – ברע”א 5793/10 הרשות הפלסטינית נ’ עזבון המנוחה רחל שבו ז”ל (נבו, 27.12.10), מתייחס כב’ המשנה לנשיאה א’ ריבלין, לקורלציה בין תקנה 127 לתקנה 130, בציינו:

“תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984 קובעת כי מקום בו רוצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, שומה עליו לצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין. עם זאת, פותחת סיפת התקנה פתח לסטות מן הכלל, ומאפשרת לבית המשפט לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו. בית המשפט המחוזי הדגיש לעניין זה, ובצדק, כי תובע המבקש פטור נושא בנטל כבד, להראות שאין באפשרותו להגיש חוות דעת רפואית מטעמו, שכן פטור כזה עשוי לבוא על חשבון הצד שכנגד.

עם זאת, הוסיף בית המשפט וקבע כי תובע המבקש לפטור אותו מהגשת חוות דעת, מותיר למעשה את הזירה למומחה הממונה מטעם בית המשפט ולמומחה מטעם הצד שכנגד. “מכאן” – כך נקבע – “שכאשר בעל דין מבקש לפטור אותו מלהגיש חוות דעת של מומחה מטעמו, הוא מוותר בכך על יתרון דיוני וראייתי שיש לו. כאשר אלה הם פני הדברים, צריך טעם חזק לסרב לבקשה מעין זו של התובע, בקשה שעשויה להצמיח יתרון ראייתי דווקא לצד שכנגד”. גישה זו אין בידי לקבל. תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי אכן מאפשרת לבית המשפט למנות מומחה מטעמו, אולם הפעלה גורפת של תקנה זו, תהפוך את הכלל הקבוע בתקנה 127 לפלסתר, ותחתור תחת עקרון היסוד לפיו “המוציא מחברו עליו הראיה”.

על אף האמור, לא שוכנעתי כי יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי למנות מומחה מטעמו. בית המשפט היה ער, כאמור, לנטל הכבד המוטל על תובע, המבקש פטור מהגשת חוות דעת מטעמו. בית המשפט שוכנע מן הראיות שהובאו בפניו, לרבות תצהירו של אבי המשפחה (המשיב 5), כי יכולת השתכרותו של זה האחרון מוגבלת ביותר ואף נימק את החלטתו. קביעה מסוג זה מסורה ככלל לשיקול דעתה של הערכאה המבררת, ולא מצאתי בנסיבותיו של המקרה דנן להתערב בשיקול דעת זה”. (שם, פסקה 3).

ליבת המחלוקת

10. הבקשה מציפה את חשיבותה של עדות המומחה הרפואי בשיטה הנוהגת בישראל בתביעות בנזיקין בכלל ובתביעות רשלנות רפואית בפרט.

מכאן התייחסות בתי המשפט למגוון המקרים בהם מתעורר הצורך למנות מומחה מטעם בית המשפט.

על השיקולים במינוי מומחה רפואי ראו: יוסף שפירא, דוד נהיר, שיקולים במינוי מומחה מטעם בית המשפט, רפואה ומשפט, גליון 38, 43, וקצרה היריעה לדון בכל ההיבטים שהסוגיה מציבה. אכן הרשות נתונה, וכאמור לבית המשפט האפשרות למנות מומחה מטעמו, כמצוין בתקנות סדר הדין.

המבקשים דכאן מפנים לבר”ע (מחוזי י-ם) 547/08 תמר בן ארי נ’ הסתדרות מדיצינית הדסה (נבו, 1012.08), (להלן: “פרשת בן ארי”), בה קיבלה הנשיאה מ’ ארד ערעור על החלטת בית משפט השלום שדחה הבקשה לפטור התובעת מהגשת חוות דעת ולמנות מומחה מטעם בית המשפט מן הטעם שיש קושי בהשגת חוות דעת בשאלת הרשלנות. הנתבעת שם התנגדה לבקשה מן הטעם שמדובר בניסיון לעקוף את מגבלת ההתיישנות (רע”א 1118/06 הראש נ’ מדינת ישראל (נבו, 2.7.06), הנזכר לעיל.)

מוסיפה כב’ הנשיאה מ’ ארד בפרשת בן ארי, כדלקמן:

“עם זאת, במקרה הנוכחי, טענת המבקשת לפיה מומחים רבים בתחום שאליהם פנתה סירבו ליתן חוות דעת בעניינה, עוד לפני שעיינו בחומר שהוגש להם, בציינם כי אינם נותנים חוות דעת בשאלות רשלנות רפואית נגד קולגות, נטענה תוך ציון כל שמות המומחים שאליהם פנתה המבקשת, וביניהם גם ד”ר קרת, שהסכים ליתן חוות דעת רק בשאלת מידת ההחמרה שחלה במצבה של המבקשת בעקבות הטיפול הרפואי שניתן לה על ידי המשיבה”. (שם, פסקה 5).

בית המשפט איבחן את פרשת הראש, וקבע:

“הרי שבמקרה הנוכחי, חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט אמורה להתייחס לשאלת קיומה של רשלנות רפואית, בהתאם לעובדות שנטענו ופורטו בכתב התביעה המקורי, ולא לעילה חדשה של רשלנות רפואית שלא נטענה בכתב התביעה, ולכן, ממילא אין מדובר בהוספת עילה חדשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות (ר’ החלטת כב’ השופט זילברטל בבש”א 1559/03 הנ”ל והאסמכתאות המובאות שם)”.

(שם, פסקה 7).

11. המחלוקת בפסיקה ובין מלומדים בשאלה אם יש לשאוף ולאמץ את הגישה הנקוטה בתביעות תאונות דרכים במינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט ולהעדיפה מקום שהדבר מתבקש, לבין הגישה האומרת כי בתביעות רשלנות רפואית יש ליתן אפשרות לצדדים להגיש חוות דעת מטעמם בצורה המגשימה והטובה ביותר את הרציונל העומד בבסיס שיטת המשפט היריבותי (אדברסרי) הנהוגה בארץ ובכך למנוע עיוות דין.

כב’ השופט א’ רובינשטיין מקדיש לסוגיה זו פרק נרחב שכותרתו: “על מומחים בתיקי רשלנות רפואית” (הגם שפסק הדין עוסק במצב שהוגשו חוות דעת מטעם הצדדים), בע”א 4330/07 מוזס אוריאל נ’ מדינת ישראל – משרד הבריאות – בית חולים רמב”ם חיפה (נבו, 5.3.09) (להלן: ‘פרשת מוזס’), אותו הוא פותח כדלקמן:

“אפתח בהערה, כי תיק זה מדגים באופן שכמעט אין למעלה הימנו את מה שבעיני הוא כשל קשה בשיטה הנוהגת בתביעות מעין אלה, של חוות דעת רפואיות משני הצדדים. מבלי לפגוע באיש, אין בר דעת יכול שלא להתרשם בתיקים רבים, כי תוכן חוות הדעת קשור במזמין. בולט הפער בין חוות הדעת ש”במקרה” באו מטעם צד אחד, והתומכות בגישתו, אל מול אלה ש”במקרה” באו מטעם צד אחר והתומכות בגישתו. ועוד, האם וכיצד ניתן מניה וביה להידרש להתייחסותם הקוטבית של מומחים רפואיים לפרקטיקות במחלקות ליולדות? האם וכיצד ניתן מניה וביה להידרש לכך שאף האבחנה באשר למחלה ממנה סובל המשיב אינה מוסכמת בין המומחים, מומחה המשיב מגדירה כדיפלגיה ספסטית ואילו מומחה המערערת מגדירה כפרפלגיה ספסטית? האם ניתן מניה וביה – בשכל הישר הפשוט והבהיר – לקבל שרופא אחד ישקיף על המשיב, רחמנא ליצלן, כמעט כשבר כלי, ואילו האחר יציג אותו כאדם מן היישוב הכשיר לעבודה במידה רבה מאד?” (שם, פסקה ט”ו).

ובהמשך:

“ואכן, בית המשפט מצוי בכגון דא במבוכה, דווקא מכיון שעסקינן בנושאים החופשים חדרי בטן, תרתי משמע, ונוגעים בנימים עמוקים של התנהגות מקצועית. אין תחום כמו הרפואה שבו מפקיד אדם את כל כולו בידי הרופא, תוך מתן אמון והישענות על ידע מקצועי שאינו נחלת המטופל. ובגלל אופיין של הסוגיות הנדונות מתחדד הקושי יותר מאשר בסוגיות בעלות אופי טכני, בהן מתנצחים ומתווכחים המומחים זה עם זה. חוות הדעת הרפואיות הנוגדות יוצרות את המבוכה”.

(שם, פסקה ט”ז).

אשר לצד האתי של הסוגיה, מציין כב’ השופט רובינשטיין כך:

“תחושה הכבדה היתה אולי ביסוד כללי האתיקה שפירסמה ההסתדרות הרפואית בישראל ב-2002 (ראו פרופ’ אבינעם רכס “הרופא כעד מומחה” רפואה ומשפט 28 (מאי 2003)), שם נאמר בין השאר כי “רופא יסכים לשמש עד מומחה רק במקרה בו הוא מאמין כי יש יסוד מוצק בתלונת התובע או בעמדת הנתבעים” (סעיף ב), ונדרשת “חות דעת מקצועית, אמינה וחסרת פניות” (סעיף ד); ראו גם אבינעם רכס “יד ראשונה מרופא” עורך הדין 2, 107 (2009); אמנון סטרשנוב “ראיות מדעיות ועדויות מומחים בבית המשפט” רפואה ומשפט 25, 177 (ספר היובל, 2001); אברהם סהר “חוות דעת רפואיות מנקודת מבט הרופא המומחה” רפואה ומשפט 27 (2002) 245; אברהם סהר דיני עדות מומחים 284 (2003), להלן סהר, דיני עדות מומחים”. (שם, פסקה י”ט).

12. על מדוכה זו ישבה אף הועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט הרגילים בישראל (1997) בראשות השופט (בדימוס) ת’ אור (להלן: “ועדת אור”) אשר המליצה לילך בדרך של מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתביעות בגין רשלנות רפואית, תוך האחדת ההסדרים בתחום על פי המתווה של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

מאוחר יותר ישבה על מדוכה זו הועדה לבדיקת האחריות לפגיעה בטיפול רפואי (1999), בראשות השופט ד”ר גבריאל קלינג שסברה כי מינויו של מומחה מטעם בית המשפט אינו רצוי וביקשה שלא לאמץ את מסקנות ועדת אור.

כב’ השופט רובינשטיין מפנה בפרשת מוזס הנ”ל אף לדברי מלומדים נוספים: דניאל מור “מינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתביעות בגין תאונות רפואיות”, 28; עו”ד יונתן דייויס ופרופ’ אברהם סהר, (2002), וכן מתייחס לדוח ועדת קלינג.

ובהמשך מוסיף כב’ השופט רובינשטיין, כדלקמן:

“שוב ואומר דעתי בשאלת המומחים: מסופקני אם יש שופט הדן בתיקי רשלנות רפואית שלא חלפה בו מחשבת כפירה באשר למומחים רפואיים הנשכרים על-ידי הצדדים, ובלא לפגוע בפלוני או אלמוני אישית בתיק זה או אחר, הריהם לא אחת שכירי חוות דעת; ומכל מקום על בית המשפט להציב “מקדם חשדנות” – מבלי לפגוע – באשר לחוות הדעת, אך יכולתו לבור את הבר מן התבן מוגבלת. האופציה במצב הקיים היא מינוי מומחה או מומחים מטעם בית המשפט, ולטעמי צריך שיתמנו לעניין זה אך מומחים שאינם נותנים חוות דעת פרטיות. ובמבט כולל יותר, אכן שאלה מורכבת היא איזה הסדר למינוי מומחים רפואיים ראוי שיוחל בתביעות בגין רשלנות רפואית מלכתחילה, לא רק בדיעבד – בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. המתוה היעיל שנחקק בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הותאם למשטר האחריות המוחלטת שנקבע בחוק. לדידי ראוי לשוב ולעיין בו גם לענין רשלנות רפואית, אולי מתוך מחשבה בדבר יותר ממומחה אחד, כדי להפיג את “חשש האסכולות”, או מינוי מומחים בהסכמה (רע”א 7843/00 בר ישי נ’ איתן, פסקה 7 (לא פורסם, [פורסם בנבו], 6.3.01)).”

(שם, פסקה כ”ז).

כב’ המשנה לנשיאה א’ ריבלין, בפרשת מוזס, המסכים לתוצאה, מוסיף כדלקמן:

“כאמור, התקנות עצמן מציעות לבית המשפט כלי עזר נוסף למקרה שבו הראיות האדברסריות נכשלות והכלי הוא מינוי מומחה מטעם בית המשפט. אלא שגם לכלי זה יש מגבלות. דווקא העובדה שמדובר במומחה, שאינו מטעם, עשויה ליצור נטיה מוגזמת להסתמכות על אותו מומחה ולהביא את הצדדים ובית-המשפט לכלל התנערות ממקדמי הזהירות שיש לנקוט בהם כלפי כל עדות, ועדות המומחה בכלל זה. לעומת זאת, בלשון דו”ח ועדת קלינג, אליו מפנה חברי “כאשר מדובר במומחה אחד מני כמה [המעיד מטעמו של כל אחד מבעלי הדין], הנתון לחקירה שכנגד יחשף הרקע להכרעתו ויהיה נתון לביקורת שיפוטית. הפקדת ההכרעה בידי המומחה עלולה להביא לעוות דין” (דו”ח ועדת קלינג, בע’ 55)”. (שם, 26).

ואף כב’ השופטת ע’ ארבל המצטרפת לדעת חבריה, מוסיפה כדלקמן:

“אומר רק בקצרה כי רואה אני חשיבות רבה בכלי שניתן לבתי המשפט למנות מומחה מטעמם ואני סבורה שיש לעודד את השימוש בכלי עזר זה.

מינוי מומחה מטעם בית המשפט של אדם אובייקטיבי שלא מקבל את שכרו מאחד הצדדים יש לו יתרונות רבים, ובראשם בהיות המומחה גורם אובייקטיבי ושאינו מטעם אחד הצדדים. המומחה מטעם בית המשפט מציג עמדה מטעמו וכן עשוי לעזור בהכרעה בין שתי חוות דעת מומחים שהוגשו על-ידי הצדדים; לסייע בהבנת רזי המטריה בה עוסק הדיון שאינה מונחת מידי יום על שולחנו של השופט ולסייע בהכרעה בתחום המקצועי נשוא המחלוקת; לבחון את שיטות המחקר בהם עשו שימוש המומחים מטעם הצדדים וכך לעמוד על מקצועיותם ולקבל הכרעה משפטית צודקת ונכונה; ועוד.

עם זאת, אין כלי עזר זה מייתר לטעמי כלי נוסף להכרעה שהינו חוות דעת מומחים מטעם הצדדים. אכן, כפי שגורס חברי, המשנה לנשיאה, מתן אפשרות לצדדים להביא מומחים מטעמם מבוססת על שיטתנו המשפטית ועל הריבונות של כל צד לנהל את התביעה או ההגנה למיטב הבנתו. כמו כן, ההנחה היא כי מתן אפשרות לשני הצדדים להביא ראיות מטעמם תורמת לגילוי האמת בצורה הטובה ביותר. אוסיף כי יש בכך לאפשר לצדדים להביא אסכולות שלא באו לידי ביטוי בחוות דעת מומחה אובייקטיבי או להביא כיווני חשיבה חדשים וזוויות הסתכלות שונות על הסוגיה”. (שם, שם).

13. בהתייחס לגישה זו בפרשת מוזס יצא לאור המאמר: כיצד נגיע אל האכסדרה – על חשיבותם של מומחים רפואיים מטעם הצדדים בתביעות רשלנות רפואית, מאת המחברים עו”ד ד”ר אבי רובינשטיין, עו”ד שמואל יקירביץ ועו”ד אביחי דר, רפואה ומשפט גיליון מס’ 42 – יולי 2010, בו תוקפים הם את דעתו של כב’ השופט רובינשטיין, ומציינים בתקציר למאמרם כדלקמן:

“המאמר דן בהצדקת המודל הדיוני הנוהג בישראל בתביעות רשלנות רפואית, לפיו כל צד לתביעה מגיש חוות דעת של רופא מומחה, הבאה לתמוך בטענותיו. המאמר יוצא נגד “הרהורי הכפירה” בשיטה זאת שהועלו לאחרונה באחד מפסקי הדין של בית המשפט העליון. במאמר מוסברת העמדה לפיה המודל בו בית המשפט ממנה מומחה יחיד מטעמו, בלא להיזקק למומחים מטעם הצדדים, בדומה למצב הקיים בתביעות שמקורן תאונות דרכי, אינו מתאים לתחום דיני הרשלנות הרפואית.

לדעת המחברים, העתקת המודל המומחה היחיד בתביעות רשלנות רפואית עלולה להיות הרת אסון מבחינת התובע. זאת כיוון שמחד גיסא, מרב הסיכויים שמומחה זה, באופן טבעי, יטה להגן על הרופא הנתבע, ומאידך, בית המשפט יטה לרוב לאמץ בצורה עיוורת את חוות דעת המומחה מטעמו.

המחברים מצרים על כי פסק הדין של בית המשפט העליון מצטרף לגל “ההתקפות” המתרגש לאחרונה נגד רופאים הכותבים חוות דעת לטובת תובעים בתיקי רשלנות רפואית, מצד רופאים בכירים במערכת הרפואית ובאיגודים המקצועיים. המבחרים סבורים כי מתן אפשרות לצדדים להגיש חוות דעת מטעמם בתביעות רשלנות רפואית מגשים בצורה הטובה ביותר את הרציונל העומד בבסיס שיטת המשפט היריבותי הנהוג בישראל ובכך מונע עיוות דין”. (שם, 130).

במאמר מוסגר יצוין, למען השקיפות, כי עו”ד ד”ר אבי רובינשטיין הינו אחיו של כב’ השופט אליקים רובינשטיין (ובבדיחותא אוסיף: “התוקף אחי אנוכי”?). בהמשך מציינים המחברים:

“יתירה מזו, ניסיון החיים והמקצוע מלמדנו, שבמקרים של מינוי מומחים רפואיים על ידי בית המשפט, יהיו אלה, כפי שקורה לרוב, מומחים בעלי שם כגון מנהל מחלקה פעיל או רופאים בכירים כמנהלי יחידות או סגנים. מומחיותם זהה ככלל לזו של המומחים מטעם בעלי הדין, כמו גם לזו של אנשי הצוות הרפואי הנתבע. לא נגלה סוד אם נציין כי עצם היותו של רופא נתבע ברשלנות (גם בלא שתובעים אותו בשמו אלא את המוסד הרפואי בו הוא פועל) איננו אות כבוד לרופא. עמיתיו של הרופא הנתבע נוטים, כדבר טבעי ומובן, שלא לסייע לתובע. עובדה היא שרוב רובם של המומחים בעלי השם אינם מוכנים להעיד לטובת נפגעים ברשלנות רפואית כעניין שבעקרון, שכן הם אינם מוכנים להעיד כנגד עמיתים. המומחה שימונה מטעם בית המשפט – סטטיסטית – נמנה על הציבור שמנינו לעיל. יתירה מכך, בארצנו הקטנטונת קיים סיכוי רב שתהיה למומחה הממונה היכרות אישית מנסיבות כאלו ואחרות עם הצוות הרפואי או המחלקה של הנתבעים או עם המומחים מטעם בעלי הדין. וכפי שכתבנו במקום אחר [הערת שוליים 8: ד”ר אבי רובינשטיין “שופטים, אל תסתנוורו מהמומחים שמיניתם” הפרקליטים 3(מאי 2001) – י.ש.].

“מדינת ישראל, במובן של מספר תושביה ומספר הרופאים הבכירים בה, דומה לעיר גדולה בצפון אמריקה. הרופאים המעורבים בתובענה (רופאים נתבעים, מומחי התובע, מומחי הנתבע, מומחה בית המשפט) אולי למדו יחד בבית הספר לרפואה, או התמחו ועבדו באותו בית חולים או בית חולים שכן, או שירתו ביחד במילואים. הם נפגשים באורח שגרתי בכינוסים מדעיים, בארץ ובחו”ל, יושבים בועדות משותפות של החברה המקצועית, או ההסתדרות הרפואית, או הביטוח הלאומי, או משרד הביטחון, או שהם עובדים באותה קופת חולים, או באמת בית חולים פרטי… מגוון אפשרויות ההיכרות הוא עצום”. (שם, 131).

דילמה זו קיימת אף במחוזות רחוקים. אמנון סטרשנוב במאמרו הנזכר לעיל ברפואה ומשפט, ספר היובל, נובמבר 2001, מפנה לדיון בשאלות: האם המומחה מצביע על הקטבים המדעיים, האם הוא איננו שכיר חרב מטעמו של עורך הדין? אם המומחה שהוא רופא, הסתמך על אותן עובדות או נתונים שעמדו לרשות המומחה של הצד שכנגד? כן מפנה המחבר למאמר שפורסם ב-,Medicine and Law בו מותח הלורד מקדרמוט, נשיא בתי המשפט המלכותיים באירלנד, בקורת חריפה על ״העד מטעם״, הבא לייצג צד למשפט ולא דעה מקצועית. המחבר תוקף את התופעה של עדים מומחים שאינם אובייקטיביים ונוטים בברור לעמדתו של הצד שהביא אותם לעדות גם כאשר העובדות והמחקרים טופחים על פניהם. לדעתו, יש להתייחס בזהירות ובחשד מרובים לעדים מומחים המביעים בטחון מופרז – ולעתים מופרז מדי. סטרשנוב מצטט אף מדבריו של הלורד מקמילן ,(Lord Macmillan) המתריע מפני התופעה של עדויות חד צדדיות של מומחים מטעם, המביאה ל״הזניית המדע״ וגורמת ל״מירמה בהליך המשפטי”.

כן מובאים שם דברי הלורד וולף אשר התמנה לעמוד בראש וועדה לבחינת מערכת המשפט האזרחית באנגליה ובווילס, ועמד על התופעה המדאיגה שמומחים בתחום הרפואה הופכים, לא אחת, ל”חרב להשכיר”.

14. כאמור, הנתבעים כאן טענו כי על התובעים היה לפנות למומחה מחו”ל, באשר ישנם מרכזים רפואיים לא מעטים העוסקים בתחום השתלת כבד.

הגם שמינוי כזה מעורר קשיים, בעיקר לוגיסטיים וכספיים בהבאת המומחה לארץ ומימון שהייתו, הן לצורך בדיקת התובע שעה שמדובר במקרה של פגיעה קשה (מה שאין כן במקרה דכאן) ומאוחר יותר שנית לצורך חקירתו על חוות דעתו, הרי שאין מניעה חוקית לעשות כן.

כב’ השופט ד”ר ע’ זרנקין מציין בת”א (חיפה) 9.2.00, מיכאל עצמון נ’ חיפה כימיקלים בע”מ (נבו) (4.4.11), כדלקמן:

“על פי הדין, אין שום הכרח בכך כי המומחה הרפואי שנתן חוות דעתו, בפני בית משפט ישראלי, יהיה בעל רישיון לעיסוק ברפואה בישראל, ואפשר ולא יהיה לו אף כל קשר לישראל. דין זה עולה בבירור מהוראת סעיפים 20,22,25 לפקודת הראיות, וסעיף 25ב לפקודה אף מורה לנו כי לעניין מעמדה של חוות דעת מומחה כעדות בשבועה,דין חוות ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל כדין חוות דעת ותעודת רופא שנעשו בישראל.

השאלה היחידה הרלוונטית לעניין זה היא האם המומחה הוא אכן בעל מומחיות בתחום שבו הוא מחווה את דעתו”. (שם, 4).

הוראת סעיף 25 לפקודת הראיות, הנזכרת לעיל, קובעת כדלקמן:

“(א) חוות דעת, תעודת רופא ותעודת עובד הציבור שהוגשו כראיה לבית המשפט – דינן כדין עדות בשבועה לענין סעיף 117 לפקודת החוק הפלילי, 1936.

(ב) לצורך סעיף זה, דין חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל כדין חוות דעת ותעודת רופא שנעשו בישראל.

(ג) כל חוות דעת וכל תעודת רופא יכילו הצהרת המומחה או הרופא כי הוראות סעיף זה ידועות לו”.

לפיכך, מן הפן של הזמנת מומחה רפואי מחו”ל, אין מניעה לקבלת חוו”ד ולהעדת נותן חוו”ד הנמצא בחו”ל.

“קשר השתיקה” האמנם?

15. ההתייחסות לתופעה זו עלתה בהקשרים שונים בהם מדובר במקצוע ייחודי, ובהקשר למושג “גילדה” (בלועזית – guild :אגודה, או איגוד, המורכבים מבעלי מקצוע עצמאיים השייכים לאותו מעמד, מסחר או מלאכה, שהוקמו לשם עזרה הדדית והגנה על האינטרסים הנובעים מעיסוקם).

ככל שהדבר קשור לרפואה, הרי שככל שישנם מרכזים רפואיים רבים יותר, ואף רופאים רבים יותר, ניתן להניח כי חשיבות הנושא פוחתת, אולם יש הסוברים ההפך. הנתבעים דכאן ציינו, בצדק, כי אין ידיעה שיפוטית שקיים קשר של שתיקה. מכל מקום לא הוצג לפני מחקר בסוגיה, וכל שנותר הוא לציין או לאבחן מקרים שנזכרו עלי כתב.

אמנון כרמי, בריאות ומשפט (2003) 634, מתייחס לתופעה בפרק “הקושי בהשגת עדות רפואית” כדלקמן:

“הזדקקותו של השופט לחוות דעתו המקצועית של הרופא מציבה את האחרון בעמדה רבת השפעה על הדיון המשפטי. סירובם של רופאים להעיד עלול לשים לאל תביעות של חולים. בין הרופאים קיים, במידה זו או אחרת, “קשר שתיקה”, ובפסיקה נמתחת ביקורת קשה על כך. ביקורת זו מצטרפת לטרוניית השופטים על הקושי לתת אמון, לעתים, במומחים ובדבריהם נוכח גישתם החד-צדדית, או כאשר הם חורגים בעדותם משדה מומחיותם, או כאשר חוות דעתם מבוטאת בהגזמה. יש וביקורת זו אף חורגת מן המקובל והרצוי”. (שם, 634).

ובהמשך מצביע המחבר על דרכים לצמצם התופעה, כדלקמן:

“מקום שרופאים נוקטים קשר שתיקה, נראה שהם אינם ערים לחובתם כאזרחים. החוק מזכה את קורבנות הרשלנות בפיצוי, והרופא חייב, מוסרית, לסייע בכך אם קשר השתיקה לא יוזנח ויבוטל, יוכלו בתי המשפט והציבור הרחב להתגבר על המכשלה בדרכים שונות. ניתן לכפות על איש המקצוע להעיד בהוראה סטטוטורית מיוחדת; ניתן לשנות את כללי הראיות, או על ידי הרשאת השימוש בחומר מקצועי כתוב או מודפס כראיה, ואם על ידי הרחבת השימוש בכלל “הדבר מעיד על עצמו”; ניתן להתיר לחולה להסתייע בחוות דעת של רופא אף שאינו עוסק בענף הרפואי המיוחד שבו ניתן הטיפול הנדון, או בחוות דעת של מי שאינו רופא במקצועו; ניתן להחמיר בסטנדרט הזהירות הנדרש מן הרופא ולהטיל על הרופאים אחריות כבדה יותר. אם המקצוע הרפואי מעוניין בהגנת החוק על-ידי דרישת הוכחה על קיום רשלנות בדרך של המצאת חוות דעת של איש מקצוע, עליו לאפשר לחולים שנפגעו להשיג חוות דעת רפואית. תהא האמת הרפואית כפי שתהיה, גם החולים זכאים לה”. (שם, 673).

צעד אחד קדימה נעשה בבג”ץ 9198/02 ההסתדרות הרפואית בישראל ואח’ נ’ היועץ המשפטי לממשלה [פורסם בנבו] (2.10.08). בעתירה זו ביטל בית המשפט הגבוה לצדק את הוראת התקשי”ר, ככל שהיא אוסרת באופן גורף על רופאים עובדי המדינה לתת חוות דעת שעשויה לשמש ראיה נגד המדינה בהליך בה היא צד לו, וקבע כי האיסור יתייחס למוסד הספציפי בו עובד הרופא.

מן הכלל אל הפרט

16. אכן סוגיה לא פשוטה. הדעות בעד וכנגד החלת עקרון האחריות המוחלטת הנהוגה בפלת”ד, על תביעות נזיקין מכח פקודת הנזיקין או בעילות על פי חיקוקים אחרים, הינה מורכבת ואינה פשוטה. בהקשר זה אפנה ל – הצעת חוק פיצוי לפגועים מלידתם, התש”ע–2010, אשר מטרתה להחיל את עקרון האחריות המוחלטת בתחום המילדות.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר, בין היתר, כדלקמן:

“החוק קובע פיצוי אוטומטי לכל משפחה שנולד לה ילד עם מום מולד או גנטי שגורם לנכות קשה מבלי שיהיה צורך להוכיח פגם או מחדל של רופא.

לא ניתן יהיה לתבוע פיצוי מעבר לכך גם אם הייתה רשלנות רפואית, אבל זה לא ימנע הגשת תביעות פליליות נגד רופאים רשלניים במקרה של רשלנות רפואית. כמו כן משרד הבריאות ומערכת הרישוי של ההסתדרות הרפואית תשלול רישיונם של רופאים שהתרשלו.

מערכת השיפוט כלפי רופאים תהיה שקופה יותר ומינוי ועדות בדיקה יהיו גלויות יותר ואפקטיביות אם לא יקשרו את החבות הכספית, דבר שגרם לכך שכיום אין כמעט ועדות בדיקה כנגד רופאים.”

אומנם יש טעם רב בדברי ב”כ הנתבעים שיש למצות את הניסיון לאתר מומחה בתחום ולמצער להגיש חוות דעת מטעם מומחה רפואי “בעל זיקה קרובה ביותר לתחום”, ובמקרה דנן כירורגיית כבד, השתלת איברים פנימיים וכיוצא באלה (ראו ד”ר ע’ אזר, רשלנות רפואית, מהדורה שניה מורחבת ומעודכנת, הוצאת פרלשטיין גינוסר, שם בע’ 162).

עם זאת, במטרה להגיע לתוצאה הקרובה ביותר, אליבא דב”כ הנתבעים, יצריך הדבר למעשה מינוי שני מומחים מטעם התובעים, כגון מומחה למחלות כבד ומומחה בתחום ההשתלות. במצב זה הנתבעים יוכלו,עיונית, להגיש חוות דעת של משתיל כבד ולהסתפק בה, או להגיש אף הם שתי חוות דעת, אחת בכל תחום ספציפי, כאמור לעיל, ומכאן הדרך למינוי שני מומחים מטעם בית המשפט, במקרה ויתעורר צורך בכך – אינה ארוכה, אולם אינה רצויה.

על ריבוי מומחים ועצם השיטה התייחס בזמנו כב’ השופט מ’ עציוני בע”א 521/77, אשר ברוור נ’ רשות הנמלים, פ”מ לב(1) 416, בציינו:

“…בעל-דין (תקנות 170 ו-172 לתקנות סדר הדין האזרחי), אך אין לו סמכות למנוע הבאת עדות רפואית אחרת או נוספת.

בצו של הנשיא הנכבד זוסמן בבר”ע 212/76 (לא פורסם) [פורסם בנבו] בקשר למינוי חוקר לפי תקנה 138 לתקנות הנ”ל נאמרו הדברים הבאים:נ

“האמת ניתנת להיאמר כי שיטת המומחים המובאים על-ידי בעלי דין כנהוג בארץ, אינה יעילה, מרבה הוצאות ומאריכה את הדיונים. מומחה שהוא בידי בעל-דין נוטה בדרך הטבע לטובת שולחו, והשמאי הממשלתי אינו יוצא מכלל זה. מוטב היה להמיר שיטה זו על-ידי מינוי מומחה (או מומחים) שבית-המשפט ימנה אותם, ושמלכתחילה אין להם כל זיקה לבעלי-הדין. סדר דין זה המקובל בארצות הקונטיננט הוכיח את עצמו, והוא יעיל וחסכוני יותר משיטתנו. אך כל עוד בא שינוי על-ידי דבר חקיקה, השימוש שעושה בית-המשפט בתקנה 138, בכפוף לסייג האמור, הוא בחזקת הרע במיעוט, וכל שהשופט ירבה לעשות כן, הרי זה משובח.

למרות שאותם דברים נאמרו כאמור לענין מינוי חוקר לפי תקנה 138, ולא לענין מומחה רפואי לפי תקנה 172, הם יפים גם לעניננו. אמנם אינני סבור כי כשממנים רופא מומחה, הוא צריך להפוך לפוסק רפואי – כשם שהוצע באחת ההצעות בעבר – וזאת, בין היתר בגלל הוראות סעיף 26(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל”א-1971, המאפשרות לכל צד לבקש ולחקור את המומחה, ומחייבות את בית-המשפט להיעתר לבקשה זו, אך מסכים אני לדברי הנשיא הנכבד כי כל שירבה השופט להשתמש בסמכותו למינוי מומחים, כן ייטב, ואמנם דעה זו הובעה כבר במספר הזדמנויות (ראה:ב ע”א 16/68, [1]; ע”א 266/71, [2])”.

בת.א. (י-ם) 7357/05 אתי שמעון נ’ הסתדרות מדיצינית הדסה (נבו) (29.1.07), התייחסתי לנושא, ודעתי שם הינה כי בסופו של יום, בית המשפט בוחן את העדויות שלפניו ופוסק כשהוא נותן אמון בעדות צד זה או אחר, כדלקמן:

“נראה בעיני כי החזקה לפיה מומחה יעשה מלאכתו נאמנה, וינהג באופן מקצועי (רע”א 1548/06 אטיאס נ’ ד”ר בלכר, [פורסם בנבו] תק-על 2006(2), 568), חלה על כל מומחה הנותן חוות דעת לבית המשפט בין מטעם התובע ובין מטעם הנתבע. כל מומחה אמור להיות מודע לכך שחוות דעתו תבחן בשבע עיניים, והוא ייחקר עליה שתי וערב. מכאן שמומחה מטעם צד המייצג סוג מסוים של בעלי דין חזקה עליו שישאף לבססה על מנת לא להכשיל או להכשל. מטבע הדברים, יכול שתהא סוגיה שיש לה פנים לכאן ולכאן, ובסופו של יום, על בית המשפט לקבוע, לאור מכלול הראיות וחוות הדעת שהוגשו, איזו חוות דעת עדיפה עליו, שאם לא כן, מה טעם בשיטה שלפיה כל צד מביא את מומחיו? (להבדיל מתביעות פלת”ד). קורה אף קורה שבתיק מסוים המומחים מטעם שני הצדדים הינם מומחים בעלי שם בינלאומי ובעלי ניסיון מוכח בתחומם, ואף על פי כן מעדיף בית המשפט את דעתו של האחד על פני רעהו, אלא אם כן אינו יכול לקבוע זאת, או אז ימונה מומחה מטעם בית המשפט. (ראו פרשת ואתורי הנ”ל)”. (שם, פסקה 42).

ב”כ הנתבעים מפנה למבחנים שקבע כב’ השופט נ’ הנדל בבר”ע (ב”ש) 511/06 מאיר אמויאל נ’ פלונית, (נבו, 15.8.06), וכן לשיקולים הרלוונטיים לעניין מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, חלף הגשת חוות דעת רפואית מטעם התובע, בציינו:

“נדמה שעל מנת שצד העותר לבית משפט יזכה לפטור מהגשת חוות דעת בעניין שברפואה, עליו לעמוד במבחן משולש. המבחן הראשון, הוא נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהיה זה צודק לדרוש מהצד להגיש חוות דעת בכוחות עצמו. המבחן השני הוא שהתביעה או ההגנה, בעלת סיכוי סביר להתקבל ולו לכאורה. המבחן השלישי הוא, ראשית ראייה או ראייה לכאורה שהעניין שברפואה מבוסס אף שלא הוגשה חוות דעת רפואית. מתפקידו של בית המשפט לבדוק מבחנים אלה ולהגיע להכרעה על בסיס שיקלול תוצאות הבדיקה על פי הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה תוך מתן משקל ראוי לכלל שעומד ביסוד תקנה 127 לתקנות סד”א”. (שם, פסקה 2).

לאור כל האמור אני סבור, כי אכן במקרה שלפניי, אכן התמלאו התנאים למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט וכך אני מורה.

אין בכך כדי למנוע מהנתבעים להגיש חוות דעת מטעמם (ראו: רע”א 3112/93 עזבון המנוחים וולף נ’ מושב גן השומרון, פ”ד מח(5), 397, 402).

לעניין השאלה של עיתוי הגשת חוות דעת מטעם הנתבעים, האם לפני קבלת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט או לאחריה, וכן בשאלת מיהותו של המומחה מטעם בית המשפט, אאפשר לצדדים לטעון בישיבת קדם משפט.

הואיל והתובעים הודיעו כי לא קיימת שאלת מימון חוות דעת אם המומחה ימונה על ידי בית המשפט, אני מורה כי התשלום יחול בשלב זה על התובעים.

נקבע לקדם משפט ליום 5.2.12 בשעה 12:00.

ניתנה היום, כ”ח בטבת תשע”ב, 23 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

יוסף שפירא

פיגור שכלי- רשלנות רפואית?

פיגור שכלי– מומים מולדים- פגמים גנטים- לידה רשלנות- אפשרויות פיצויים

פיגור שכלי– האם מאפשר תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה?

למרות שפיגור שכלי הוא תופעה מוכרת כבר מתקופות קודמות של התרבות האנושית, אין עדיין הסכמה מוכרת ויחידה לגבי הגדרתה. מה שמצביע על אופייה המורכב ביותר של התופעה. 

לפי הגישה המקובלת היום, הסיבות לפיגור שכלי הם שילוב של גורמים ביו-רפואיים (הפרעות גנטיות), חברתיים, התנהגותיים (פציעה של האם) וחינוכיים (חינוך וגרייה מתאימה להתפתחות) הפועלים יחד. מבחינה סטטיסטית, בכל חברה, 0.5% מהאוכלוסייה הכללית הם אנשים עם פיגור שכלי ובעקבות כך, נחשבים לנזקקים לתמיכה במרבית תחומי החיים לאורך כל שנותיהם. 

בישראל, ההגדרה הרווחת לפיגור שכלי נקבעה ע”י המחוקק שגם עיגן בחוק את הטיפול באנשים עם פיגור שכלי, כדי להבטיח שבכל מצב החברה תקפיד להתייחס לצורכיהם המיוחדים. 

ההגדרה היא: “מפגר הוא אדם שמחמת חוסר התפתחות, או התפתחות לקויה של כושרו השכלי, מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לטיפול”.

פיגור שכלי מקורו בליקוי מוחי מולד, עקב אחת מהסיטואציות הבאות:

א. פיגור שכלי הנגרם לפני הלידה: 

ליקוי גנטי היכול לפגוע במערכת העצבים המרכזית. גורמים טראטוגנים במהלך ההריון, תזונה לקויה, מחלות הריון, תרופות, מצב נפשי של האם, עישון ואלכוהול, ליקוי בכרומוזום (תסמונת דאון). 

ב – פיגור שכלי בעת הלידה: 

ליקויים שנוצרו במהלך לידה כמו יצירת לחץ על הראש, חוסר חמצן, סיבוכים במהלך הלידה או זיהומים שעברו אל העובר דרך תעלת האגן. 

ג – פגור שיכלי לאחר הלידה: 

ליקויים שנוצרו אחר הלידה בגלל תאונה, מחלות זיהומיות, חומרים רעילים (עופרת), מחלות מטבוליות (נחושת) וגידולים במוח.

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין פיגור שכלי אשר נגרם עקב רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בהריון. על מנת להגיש תביעת רשלנות שכזאת, יש לצרף לכתב התביעה, חוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום הרלבנטי אשר יתאר מתי ניתן וצריך היה לזהות את הפיגור השכלי במהלך הההריון, או לחילופין, מדוע נגרם הפיגור השכלי עקב לידה רשלנית.

הורים לילדים הסובלים מפיגור שכלי יכולים לקבל פיצויים בשויי מיליוני שקלים. פיצוי זה מורכב מרכיבים כגון כאב וסבל, הוצאות טיפול וסיעוד, הוצאות רפואיות וכדומה.

על מנת לבדוק זכאותך להגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון 0524787850 או במייל:legal1@bezeqint.net

All the attention that moocs have been getting has also led have a glimpse at the weblink to the creation of a few infographics that focus on this popular education technology

חוות דעת רפואית משפטית של מומחה

הגשת חוות דעת רפואית של מומחה בתביעות רשלנות רפואית נזיקין / נזקי גוף / תאונות עבודה

מאת עו”ד ענת מולסון*

  • בעת הגשת תביעות נזיקין מסוג רשלנות רפואית, תאונות עבודה או נזקי גוף שונים, נדרשת הגשת חוות דעת רפואית מטעם התובע.

     

  • חוות דעת רפואית הינה התייחסות באופן נרחב ופרטני של רופא מומחה בתחום הרלבנטי לנסיבות המקרה, אשר בודק את נסיבות המקרה ומעריך את גובה הנזק שנגרם לנפגע. נזק גוף מוערך בד”כ עפ”י אחוזי נכות שנקבעו בתקנות של ביטוח לאומי. גובה הפיצוי בעת הגשת תביעות נזיקין הינו פונקציה של הנזק אשר נגרם לתובע.
     
  • בתביעות רשלנות רפואית, רופא מומחה מטעמך יקבע בנוסף לשיעור נזק הגוף אשר נגרם לך, גם את הקשר הסיבתי בינו לבין ארוע הרשלנות וכמובן יקבע האם בכלל הייתה במקרה הנדון לפניו “רשלנות רפואית”.
     
  • עלות חוו”ד רפואית נעה בד”כ בין 5,000 ל-15,000 ש”ח פלוס מע”מ, תלוי בזהות המומחה ובסוג התביעה.
     
  • בד”כ חוות דעת רפואיות בתביעות רשלנות רפואית הינן יקרות יותר מאשר חוות דעת רפואיות בתביעות נזיקין אחרות, הואיל ואין הרבה רופאים המוכנים לכתוב חוו”ד כנגד חבריהם למקצוע.
     
  • לאחר הגשת חוות דעת רפואיות מטעם התובע, ניתנת זכות לנתבע להגיש חוות דעת רפואית מטעמו ולעיתים בית משפט מחליט למנות מומחה רפואי נוסף אשר ייתן חוות דעת רפואית שלישית. לעיתים התובע מגיש לבית המשפט חוות דעת רפואיות של מספר מומחים, זאת במידה ונגרם לו נזק גוף מסוגים שונים לרבות נזק נפשי.
     
  • לפני תשלום העלות הגבוהה יחסית על חוות דעת רפואית, התובע אשר מופנה אל אותו רופא או אל מספר רופאים, ישלם למומחה עלות נמוכה יותר רק בגין ייעוץ ראשוני בדבר סוגיית רשלנות או נזק גוף ולאחריה יחליט התובע יחד עם עורך דין אשר בקיא בתחום, האם כדאי להיכנס להליך תביעה לאור תשובתו הראשונית של המומחה.
     
  • זהות המומחה/ הרופא הנותן חוות דעת רפואית הינה קריטית לסיכויי הזכייה. ישנם מומחים המוערכים יותר מקצועית ודעתם נחשבת יותר בעיני בית משפט או עורכי דין של הנתבעים, וזאת בשל הרזומה המקצועי שלהם ורמת אמינותם. בד”כ אנו ממליצים ללקוחותינו לקבל חוות דעת רפואית של מנהל מחלקה או סגן מנהל מחלקה.
     

*להמלצה על מומחה רפואי או בכל שאלה בנושא חוות דעת רפואית ניתן ליצור עם עו”ד ענת מולסון במייל: anatmolson@gmail.com

 

להלן רשימת רופאים מומחים מומלצים אשר נבחרו ע”י עיתון מעריב למובילים בתחומם. חלקם נותן חוות דעת רפואית לתובעים או לבית המשפט:

אונקולוגיה – חוות דעת רפואית אונקולוגית

1. פרופ’ יצחק בן בסט, אונקולוג מומחה לסרטן הדם, לשעבר מנהל המערך להמטואונקולוגיה, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302600
2. פרופ’ אהרון סולקס, מומחה לאונקולוגיה, מנהל המכון האונקולוגי, בלינסון, פ”ת. טל’: 03-9377456
3. פרופ’ טלי סיגל, מנהלת היחידה לנוירואונקולוגיה, בי”ח הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111
4. פרופ’ משה ענבר, מנהל המערך האונקולוגי, מרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב) וראש החוג לאונקולוגיה בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת”א. טל’: 03-6973407, 03-5444413
5. ד”ר אריה פיגר, מומחה לגידולים במערכת העיכול, מנהל השירות לאונקולוגיה של מערכת העיכול, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974444
6. פרופ’ רפאל פפר, מנהל היחידה להקרנות, שיבא, תל-השומר. טל’: 03-5302600
7. פרופ’ תמר פרץ, מנהלת המחלקה האונקולוגית, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111
8. ד”ר נתן צ’רני, מומחה לטיפול פליאטיבי, שערי צדק, ירושלים. טל’: 02-6555173
9. פרופ’ אברהם קוטן, מומחה לרדיותרפיה. מנהל המכון האונקולגי, רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8543002-3
10. פרופ’ רפאל קטן, מומחה לאונקולוגיה כללית, מנהל המערך האונקולוגי, שיבא, תל השומר. טל’: 03-6302064

אונקולוגיה ילדים – חוות דעת רפואיות

1. פרופ’ מרים בן הרוש, מומחית לסרטן העצמות והדם, מנהלת המחלקה להמטולוגיה ואונקולוגיה, בי”ח מאייר לילדים, חיפה. טל’: 04-8543002
2. פרופ’ גידי רכבי, מנהל המערך האונקולוגי, מומחה לטיפולים חדשניים בתחום הגידולים הסולידיים, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302936
3. ד”ר עמוס תורן, מממלא מקום מנהל המחלקה ההמטו-אונקולוגית ילדים, שיבא, תל השומר. טל’: 03-6302046

אורולוגיה
– חוות דעת רפואית אורולוגית

1. פרופ’ דוב בודה, מנהל המחלקה האורולוגית, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111
2. פרופ’ ג’ק בניאל, אורולוג מומחה לכירורגיה אונקולוגית של דרכי השתן, מנהל האגף האורולוגי, בלינסון, פ”ת. טל’:03-9377377
3. ד”ר הארי וינקלר, רופא בכיר במחלקה לאורולוגיה, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302221
4. פרופ’ אריה לינדנר, מומחה לאורולוגיה, מנהל מחלקה אורולוגית, אסף הרופא. טל’: 08-9779409
5. פרופ’ אילן ליבוביץ’, מומחה לאורולוגיה אונקולוגית וגידולי מערכת המין והשתן, כולל אורולוגיה שחזורית, מנהל המחלקה האורולוגית, בי”ח מאיר, כפר-סבא. טל’: 09-7472568
6. ד”ר יגאל מדג’ר, מומחה לפריון הגבר, מנהל היחידה לפריון הגבר ואנדרולוגיה, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302804
7. פרופ’ שמעון מרתיק, מנהל המחלקה האורולוגית, רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8542369
8. פרופ’ עופר נתיב, מנהל המחלקה אורולוגית, בי”ח בני ציון, חיפה. טל’: 04-8359524-3
9. פרופ’ יעקב קנטי, מומחה לאורולוגיה, מנהל מחלקה אורולוגית, בי”ח סורוקה, באר-שבע. טל’: 08-6403401
10. ד”ר יעקב רמון, מומחה לגידולים ושחזורים, מנהל המחלקה האורולוגית, שיבא תל-השומר. טל’: 03-5302413

אורולוגיה ילדים – חוות דעת רפואית של אורולוג ילדים

1. ד”ר יעקב בן-חיים, מומחה לאורולוגית ילדים, מנהל היחידה לאורולוגיה ילדים, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974939
2. פרופ’ פנחס ליבנה, מנהל המערך האורולוגי, מרכז רפואי רבין, פ”ת. מנהל מרפאת אורולוגיה, שניידר, פ”ת. טל’: 03-9253192
3. פרופ’ עמיצור פרקש, מנהל המחלקה האורולוגית, שערי צדק, ירושלים. טל’: 02-6555031

אורטופדיה – חוות דעת רופא אורטופד

1. פרופ’ שמואל דקל, אורתופד מומחה להחלפת מפרקים, מנהל המחלקה אורטופדית, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974727.
2. פרופ’ נחום הלפרין, מומחה לבעיות ברכיים ומפרקים, מנהל המחלקה האורטופדית, אסף הרופא. טל’: 08-9779432
3. פרופ’ מאיר ליברגל, מנהל המחלקה האורטופדית, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111
4. פרופ’ יצחק מלר, מנהל היחידה לאורטופדיה אונקולגית, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974688
5. פרופ’ מאיר ניסקה, מומחה בכירורגיה של הקרסול וכף הרגל, מנהל המחלקה האורטופדית, מאיר, כפר-סבא. טל’: 09-7472568
6. פרופ’ מיכאל סודרי, מנהל החטיבה האורטופדית, רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8370969
7. פרופ’ דן עטר, מומחה לאורטופדיה ילדים, מנהל המחלקה האורטופדית, סורוקה, ב”ש. טל’: 08-6403401
8. ד”ר גבי מוזס, מנהל היחידה לאורטופדיה של הכתף, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974689
9. ד”ר חיים צימנן, מומחה לטראומה אורטופדית, מנהל מחלקה אורטופדית, רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8542369
10. ד”ר אבנר קרב, מומחה לכירורגיה של כף היד, בי”ח קפלן, רחובות. טל’: 08-9441611

* (ניתוחי עמוד שידרה – ראו בקטגוריה “גב”)

 

אורטופדיה ילדים 

1. ד”ר דוד אנג’ל, מנהל המחלקה האורטופדית, בני ציון, חיפה. טל’: 04-8359246 
2. פרופ’ שלמה וינטראוב, מומחה לאורטופדיה ילדים, מנהל המחלקה לאורטופדיה ילדים ומעבדת הליכה, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974525 
3. ד”ר ליונל קופליוביץ, מומחה לאורטופדיה ילדים, מנהל היחידה לאורטופדיה ילדים, אסף הרופא. טל’: 08-9779160 

אימונולוגיה קלינית (אלרגיה) 

1. ד”ר ארנון גולדברג, מומחה ברפואת ילדים, אלרגיה לארס דבורים וצרעות, מנהל היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, מאיר כפ”ס. טל’: 09-7472568 
2. ד”ר אליאס טובי, מנהל המחלקה לאימונולוגיה ואלרגיה קלינית, בני ציון, חיפה. טל’: 04-8359253 
3. פרופ’ יצחק כץ, מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה ולריאות ילדים, מנהל המכון לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה, אסף הרופא. טל’: 08-9779820 
4. ד”ר יעל לוי, רופאה בכירה במכון לאימונולוגיה ואלרגיה, שניידר, פ”ת. טל’: 03-9253652 
5. פרופ’ יוסי מקורי, מומחה לרפואה פנימית, אלרגיה ואימונולוגיה קלינית. מנהל מחלקה פנימית ומנהל המעבדה לאלרגיה ואימונולוגיה, מאיר, כפ”ס. 09-7472123 
6. פרופ’ יעקב נפרסטק, מומחה לרפואה פנימית, ראומטולוגיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגיה. מנהל האגף הפנימי, הדסה עין-כרם, ירושלים. טל’: 02-6777644 
7. פרופ’ עמוס עציוני, מנהל בי”ח מאיר, כפר-סבא. מנהל היחידה לאימונולוגיה פדריאטרית, רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8542369 
8. פרופ’ שמואל קיוויתי, מומחה לריאות, מנהל היחידה לאלרגיה, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973734 
9. פרופ’ יהודה שיינפלד, אורטופד בכיר, שיבא, תל השומר. 03-5302242 
10. פרופ’ מאיר שליט, מנהל היחידה לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 

אף-אוזן-גרון (א.א.ג)

1. פרופ’ יוסף אלידן, מנהל מחלקת אף-אוזן-גרון, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 
2. ד”ר מרדכי הימלפרב, מומחה לא.א.ג. ולסובלים מהפרעות שווי משקל, סחרחורות ולקויות שמיעה. מנהל המכון לשמיעה ודיבור, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973573 
3. ד”ר איתן יניב, מומחה לאף-אוזן-גרון, מנהל מכון אף וסינוסים, בילינסון פ”ת. טל’: 03-9377146-7 
4. ד”ר רועי לנסברג, מומחה לניתוחים אנדוסקופיים של מערכת האף ומערות הפנים, רופא בכיר במחלקת א.א.ג, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973544 
5. פרופ’ רפי פיינמסר, מנהל מחלקת א.א.ג, בילינסון, פתח-תקווה. טל’: 03-9376456 
6. ד”ר יהודה פינקלשטיין, מומחה להפרעות נשימה, דיבור ובליעה, מומי ראש וצוואר וחיך שסוע, מנהל היחידה למחלות חיך, מאיר, כפ”ס. טל’: 09-7472568 
7. ד”ר מיכה פלד, מנהל המחלקה לכירורגיה פה ולסת, רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8542369 
8. פרופ’ דני פליס, מנהל יחידה לכירורגיה בסיס גולגולת ואונקולגיה ראש צוואר, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973573 
9. פרופ’ יונה קרוננברג, מומחה למחלות אוזניים, שמיעה, סחרחורת, עצב הפנים וטראומות, מנהל המחלקה לאף-אוזן-גרון, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302242 
10. פרופ’ יעקב שדה, מומחה לכירורגיה של החירשות, דלקות אוזניים וכבדות שמיעה, מדיקל סנטר. טל’: 03-5494275 

אף-אוזן-גרון ילדים 

1. ד”ר ארי דירו, מומחה לא.א.ג. ילדים ולהפרעות מולדות וגנטיות הקשורות במערכת א.א.ג. ילדים. מנהל היחידה לא.א.ג. ילדים, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974548 
2. ד”ר מיכאל וולף, סגן מנהל מחלקת אף אוזן וגרון, מנהל השירות לרפואת אף, אוזן וגרון בילדים, שיבא, תל השומר. 03-5302442 
3. ד”ר אייל רווה, מנהל מרפאת אף, אוזן וגרון, שניידר פ”ת. טל’: 03-9253755 

גב (עמוד שדרה)

1. פרופ’ אוטרימסקי, מומחה לאורטופדיה, מנהל מחלקה אורטופדית א’, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973671 
2. ד”ר ראובן גפשטיין, מומחה לניתוחי עמוד שידרה מזעריים, מנהל היחידה הארצית לניתוחי עמוד שידרה, מאיר, כפר-סבא. 09-7472590 
3. ד”ר עמוס חנני, מנהל יחידת הגב, רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8542369 
4. ד”ר יגאל מירובסקי, מומחה לעמוד שידרה וגב, מנהל יחידת עמוד שידרה וגב, אסף הרופא. טל’: 08-9779437 
5. פרופ’ יעקב נרובאי, רופא בכיר במחלקה האורטופדית, מנהל יחידת גב, שיבא, תל השומר. טל. 03-5302014 
6. ד”ר יורם פולמן, מומחה לבעיות גב, מנהל מחלקה אורטופדית ב’, בי”ח הילל יפה, חדרה. טל’: 04-6304744 
7. פרופ’ יזהר פלומן, מומחה לניתוחי עמוד שידרה, מנתח גב, אסותא ואיכילוב, ת”א 5201467 
8. ד”ר נחשון קנולר, מומחה לעמוד שדרה צווארי וחוט שידרה, מנהל יחידה לניתוחי עמוד שידרה, המחלקה הנוירוכירוגית, שיבא, תל השומר: טל’: 03-5302650 
9. ד”ר לאון קפלן, מומחה לכירורגיה של עמוד השידרה אצל ילדים ומבוגרים, אחראי על יחידת עמוד השידרה, הדסה, ירושלים. טל’: 02-5844111 
10. ד”ר שאול שגיב, מנהל יחידת מחלות עמוד השדרה, קפלן, רחובות. טל’: 08-9441211 

גינקולוגיה, פריון, מיילדות 

1. פרופ’ גלעד בן ברוך, מומחה לגניקולוגיה אונקולוגית. מנהל המחלקה לגניקולוגיה אונקולוגית, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302154 ,03-5302773 
2. פרופ’ אוהל גונן, מנהל מחלקת נשים ויולדות, בני ציון, חיפה. טל’: 04-8359183 
3. פרופ’ ארנון ויז’ניצר, מומחה למיילדות וגניקולוגיה, מנהל יחידת אם ועובר בחטיבה למיילדות ולגניקולוגיה, סורוקה, ב”ש. טל’: 08-6400828 
4. פרופ’ נרי לאופר, מומחה להפריות מבחנה, מנהל מחלקת נשים ויולדות, הדסה עין-כרם. טל’: 02-6776424 
5. פרופ’ יוסי לסינג, מומחה למיילדות ופריון, מנהל האגף למיילדות וגניקולוגיה, בי”ח ליס, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6925603-4 
6. פרופ’ שלמה משיח, מומחה לפוריות והפריה חוץ גופית ולניתוחים לפרסקופים. מנהל היחידה להפריה חוץ גופית, אסותא ורמת מרפא, ת”א. טל’: 03-5278181 ,03-5201579 
7. פרופ’ ארנון סמואלוב, מומחה לגניקולוגיה, מיילדות ומחלות נשים. מנהל חדרי לידה, שערי צדק, ירושלים. טל’: 02-6666155 
8. פרופ’ עמי עמית, מומחה לגיניקולוגיה ופריון, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית, איכילוב, ת”א. 03-6925637 
9. פרופ’ אייל שיף, מומחה למיילדות, מנהל אגף נשים ויולדות שיבא, תל השומר. טל’: 5302785 
10. אליעזר שליו, מומחה לרפואת נשים, מיילדות ופריון, מנהל מחלקת נשים 
ויולדות, בי”ח העמק, עפולה. טל’: 04-6494330 

גסטרואנטרולוגיה (דרכי עיכול וכבד) 

1. פרופ’ שמואל אדלר, מחלוצי הטיפול בשיטת כמוסת הוידאו, מנהל מחלקת גסטרואנטרולוגיה, בי”ח ביקור חולים, ירושלים. טל’: 02-6464111 
2. פרופ’ רן אורן, מומחה לגסטרואנטרולוגיה ומחלות הכבד. מנהל היחידה למחלות כבד, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973984 
3. פרופ’ ירון אילן, מומחה לגסטרואנטרולוגיה, מנהל מחלקה פנימית, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 
4. פרופ’ אברהם אליקים, מנהל מכון הגסטרו, רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8542369 
5. פרופ’ מרק בר גבל, מנהל מכון גסטרו, קפלן, רחובות. טל’: 08-9441211 
6. פרופ’ שמעון בר מאיר, מנהל המחלקה לגסטרואנטרולוגיה, שיבא, תל השומר. 
טל’: 03-5303030 
7. פרופ’ זמיר הלפרין, מומחה לגסטרואנטרולוגיה, מחלות כבד, דרכי מרה, וושט, לבלב ומחלות דלקתיות של מערכת העיכול, מנהל המכון למחלות דרכי העיכול והכבד, איכילוב, ת”א טל. 03-6974282 
8. פרופ’ בנטלי נוביס, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, מאיר, כפ”ס. טל’: 09-7472568 
9. פרופ’ משה סנטו, מומחה לגסטרואנטרולוגיה, רופא בכיר במכון למחלות דרכי 
העיכול והכבד, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974969 
10. פרופ’ דניאל שובל, מומחה לגסטרואנטרולוגיה, מנהל יחידת הכבד, הדסה, 
ירושלים. טל’: 02-6777111 

גסטרואנטרולוגיה ילדים 

1. פרופ’ יורם בוינובר, מנהל ילדים ב’ צפון ומרפאת גסטרו ילדים, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302558 
2. פרופ’ גבריאל דינרי, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה, שניידר, פ”ת. טל’: 03-9253672 
3. ד”ר שמעון רייף, מומחה לגסטרואנטרולוגיה, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ילדים, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974515 

גריאטריה 

1. ד”ר אברהם אדונסקי, מנהל המערך הגריאטרי, שיבא, תל השומר. טל’: 
03-5303429 ,03-5400402 
2. ד”ר יהושע בן ישראל, מרכז גריאטרי שהם, פרדס חנה. טל’: 04-6375612 
3. ד”ר שי בריל, מומחה לגריאטריה פנימית, מנהל בית רבקה, פ”ת. טל’: 03-9335530 
4. ד”ר יצהל ברנר, מומחה ברפואה פנימית וגריאטריה, מנהל מחלקה גריאטרית, פנימית והיחידה לגריאטריה שיקומית, מאיר, כפ”ס. טל’: 09-7471003, 09-7471509 
5. ד”ר יעקב גינדין, מומחה ברפואה פנימית ובגריאטריה, מנהל מחלקת גריאטריה, קפלן, רחובות, מנהל המכון הגריאטרי לחינוך ולמחקר. טל’: 08-9351902 
6. פרופ’ משה זוננבליק, מומחה למחלות פנימיות ולגריאטריה, מנהל מחלקה 
גריאטרית, שערי צדק, ירושלים. טל’: 02-6555168 
7. ד”ר דוד כהן, מומחה לרפואה פנימית ולגריאטריה. טל’: 04-8378663 
8. ד”ר שמואל לוי, מנהל מחלקת גריאטריה, קפלן, רחובות. טל’: 08-9441211 
9. פרופ’ מרק קלרפילד, מומחה לגריאטריה, מנהל המחלקה הגריאטרית, סורוקה, 
באר-שבע. טל’: 08-6400588 
10. פרופ’ מריאן רבינוביץ. טל’: 02-5341795 

דרכי נשימה (ריאה) 

1. פרופ’ יששכר בן דב, מומחה למחלות ריאה, מנהל המכון למחלות ריאה, שיבא, 
תל השומר. טל’: 03-5303095 
2. פרופ’ נוויל ברקמן, רופא בכיר במכון הריאה, הדסה, ירושלים. טל’: 
02-6777111 
3. ד”ר יואל גרייף, מומחה לריאות, מנהל המכון למחלות ריאה, איכילוב, ת”א. 
טל’: 03-6974746 
4. פרופ’ דב היימר, מומחה למחלות ריאה, מנהל יחידת ריאות, סורוקה, ב”ש. טל’: 
08-6400807 
5. פרופ’ מרסל טופילסקי, מומחה ברפואה פנימית ומחלות ריאה, מנהל החטיבה 
הפנימית ומחלקה פנימית ח’, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973376 
6. ד”ר יהושע סמורז’יק, מומחה למחלות ריאה, מנהל מחלקת ריאות, מאיר, כפ”ס. 
טל’: 09-7472568 
7. ד”ר ישראל פריאר, מומחה לרפואה פנימית ולמחלות ריאה, מנהל מחלקת 
ריאות במרכז הרפואי, בי”ח וולפסון, חולון. טל’: 03-5028754 
8. פרופ’ מרדכי קרמר, מומחה למחלות ריאה, מנהל המכון למחלות ריאה, 
בלינסון, פ”ת. טל’: 03-9377377 
9. פרופ’ עמיחי רובין, מומחה למחלות פנימיות ולריאות, מנהל מכון הריאה, 
רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8542369 
10. ד”ר יהודה שוורץ, מומחה לריאות, סגן מנהל המכון למחלות ריאה, איכילוב, 
ת”א. טל’: 03-6973534 

דרכי נשימה ילדים 

1. ד”ר חנה בלאו, מנהלת מרפאת ריאות ו- CF, שניידר, פ”ת. טל: 03-9253654 
2. 2. ד”ר יעקב יהב, מנהל מרפאת ריאות ילדים, שיבא, תל השומר 03-5302884, 
03-5302218 
3. ד”ר טומי שיינפלד, מנהל היחידה לטיפול נמרץ, שניידר, פ”ת. טל’: 03-9253686 

המטולוגיה (מחלות דם) 

1. ד”ר יעקב אשכנזי, מומחה למחלות פנימיות והמטולוגיה, מנהל אישפוז יום 
פנימי, שערי צדק, ירושלים. טל’: 02-6555111 
2. פרופ’ דינה בן יהודה, מנהלת המחלקה ההמטולוגית, הדסה, ירושלים, טל’: 
02-6777111 
3. פרופ’ חיים הרשקו, מנהל המטולוגיה, שערי צדק, ירושלים. טל’: 02-6555111 
4. פרופ’ עמוס כהן, מומחה להמטולוגיה, מנהל היחידה ההמטולוגית, 
גולדה-השרון, פ”ת. טל’: 03-9372273 
5. ד”ר מאיר להב, מומחה לרפואה פנימית והמטולוגיה, מנהל מחלקה פנימית א’, 
בילינסון, פ”ת. טל’: 03-9377101 
6. ד”ר יוסי מנור, מנהל יחידה המטולוגית, מאיר, כפר-סבא. טל’: 09-7472786 
7. פרופ’ ארנון נגלר, מומחה לפנימית, המטולוגיה והשתלות מח עצם, שיבא, תל 
השומר. טל’: 03-5305830 
8. פרופ’ אלה נפרסטק, מומחית להמטולוגיה ולהשתלות מוח עצם, מנהל המכון 
ההמטולוגי, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973577 
9. פרופ’ יעקוב רואו, מומחה להמטולוגיה והשתלות מח עצם, מנהל המכון 
ההמטולוגי והשתלת מח עצם, רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8542222 
10. ד”ר פיה רענני, רופאה בכירה במערך ההמטולוגי, שיבא, תל השומר. טל’: 
03-5303030 

המטולוגיה ילדים 

1. ד”ר רונית אל-חסיד, סגנית מנהלת מחלקת המטו-אונקולוגיה ילדים, רמב”ם,  חיפה. טל’: 04-8542369 
2. פרופ’ גידי רכבי, מנהל המערך האונקולוגי, מומחה לטיפולים חדשניים בתחום 
הגידולים הסולידיים, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302936 
3. ד”ר חנה תמרי, מנהלת המחלקה ההמטולוגית, שניידר, פ”ת. טל’: 03-9253178 
ילדים 
1. פרופ’ אורלי אל-פלג, מומחית למחלות מטבוליות בילדים. מנהלת המעבדה 
המטבולית, שערי צדק, ירושלים. טל’: 02-6555661 
2. ד”ר אילה אסיה, סגנית מנהלת מחלקת ילדים, בי”ח דנה, ת”א וקופ”ח מכבי. 
טל’: 03-6481220 
3. פרופ’ שי אשכנזי, מנהל מחלקת ילדים, שניידר, פ”ת. טל’: 03-9253837 
4. פרופ’ בן ציון גרטי, מנהל מחלקת ילדים, שניידר, פ”ת. טל’: 03-9253678-045 
5. ד”ר מאשה מוכמל, מומחית לרפואת ילדים. שניידר, פ”ת, טל’: 03-9254929 
6. ד”ר שי פדה, מנהל המחלקה לפרקים ילדים, שיבא, תל השומר .טל’: 03-5302450 
7. פרופ’ ג’סטין פסוול, מנהל האגף לרפואת ילדים, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302898 
8. פרופ’ עמוס עציוני, מומחה לילדים ואימונולוגיה, מנהל בי”ח מאייר, רמב”ם, חיפה 04-8543111 
9. פרופ’ אבינועם רחמל, טוקסיקולוג ילדים ורופא ילדים. סגן מנהל מחלקת 
ילדים, שניידר, פ”ת. טל’: 03-9253680 
10. פרופ’ צבי שפירר, מומחה לרפואת ילדים ולאימונולוגיה, מייסד בי”ח דנה, 
ת”א. טל’: 03-5302445 

כאב 

1. ד”ר לאוניד אידלמן, מומחה להרדמה וכאב, מנהל מחלקת הרדמה, בילניסון, 
פ”ת. טל’: 03-9377377 
2. ד”ר אילון אייזנברג, מומחה לנוירולוגיה, מנהל מרפאת כאב, רמב”ם, חיפה. 04-8542369 
3. ד”ר מאיר בן-נון, סגן מנהל מחלקת הרדמה, מנהל מרפאת כאב, מאיר, כפ”ס. 09-7472568 
4. ד”ר איתי גור אריה, מנהל היחידה לטיפול בכאב, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5303106 
5. ד”ר שמעון הופמן, מנהל מרפאת כאב, סורוקה, ב”ש. טל’: 08-6400220 
7. ד”ר נתן צ’רני, אונקולוג, מומחה לטיפול בכאב אונקולוגי, מנהל יחידה 
לטיפול בכאב אונקולוגי, שערי צדק, ירושלים. טל’: 02-6555111 
8. פרופ’ רפאל קרסו, מומחה לנוירולוגיה וכאב, מנהל המחלקה לנוירולוגיה, הלל יפה חדרה טל’: 04-6304262 
9. ד”ר ברקת שיף, רופאה מרדימה, מכבי. טל’: 03-5462330 
10. ד”ר בן ציון שקלאר, מנהל מרפאת כאב, קפלן, רחובות. טל’: 08-9441211 

כירורגיה 

1. ד”ר סובחי אבו-עביד, מומחה לכירורגיה כללית ולכירורגיה אנדוסקופית מתקדמת ולהשמנה חולנית, מנהל היחידה הלפרוסקופית, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973305 
2. פרופ’ אריה דורסט, בכיר הכירורגים בישראל. מומחה לכירורגיה כללית, גידולים וכירורגיה לפרוסקופית, מנהל המחלקה לכירורגיה, ביקור חולים, ירושלים. טל’: 02-6464112 
3. פרופ’ עודד יורים, מומחה לכירורגיה כללית, השתלות, כבד ולבלב. מנהל 
המחלקה הכירורגית, רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8542730 
4. פרופ’ רישרד נקש, מומחה לכירורגיה כללית ולהשתלות כליה, לבלב וכבד. מנהל היחידה להשתלות כליה, לבלב וכבד, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973305 
5. ד”ר מילטון סאוטה, מומחה לכירורגית חזה, מנהל היחידה לניתוחי ריאות במחלקת ניתוחי חזה ולב, בילינסון, פ”ת. טל’: 03-9376708 
6. ד”ר עמיר סולד, מומחה לכירורגיה כללית ולכירורגיה אנדוסקופית מתקדמת. 
מנהל היחידה ללפרוסקופיה, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973255 
7. פרופ’ אברהם צ’רניאק, מומחה לכירורגיה של הכבד, דרכי המרה והלבלב, 
מנהל מחלקה כירורגית, וולפסון, חולון. טל’: 03-5038604 
8. פרופ’ יוסף קלאוזנר, מומחה לכירורגיה של סרטן וניתוחים מורכבים, לבלב, סרקומות וקיבה מנהל האגף הכירורגי, איכילוב, ת”א. טל’:03-6973315,3-6974711 
9. פרופ’ מיכה רבאו, מומחה לכירורגיה כללית ולהשתלות כליה, לבלב וכבד, מנהל היחידה להשתלות כליה, לבלב וכבד, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973305 
10. פרופ’ פתחיה רייסמן, מומחה לכירורגיה לפרוסקופית, מנהל הכירורגיה 
הכללית, שערי צדק, ירושלים. טל’: 02-6666944 

כירורגיה ילדים 

1. פרופ’ יצחק וינוגרד, מומחה לכירורגיה ילדים, מנהל המחלקה לכירורגיה 
ילדים מוגברת, דנה, ת”א. טל’: 03-6973952 
2. ד”ר חגית נגר, מומחית לכירורגית ילדים, מנהלת המחלקה לכירורגיה ילדים, דנה, ת”א. טל’: 03-6974525 
3. ד”ר נפתלי פרוייד, מנהל המחלקה הכירורגית, שניידר, פ”ת. טל’: 03-9253737 

כירורגית לב וחזה 

1. פרופ’ גדעון אורצקי, מומחה לכירורגית לב-חזה, מנהל המחלקה לניתוחי לב וחזה, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973467 
2. פרופ’ דני ביטרן, מומחה כירורגית לב חזה, מנהל מחלקת כירורגית לב וחזה שערי צדק, ירושלים. טל’: 02-6555171 
3. פרופ’ ברננדו וידנה, מומחה לניתוחי לב ומסתמים במבוגרים וילדים, מנהל מחלקת ניתוחי לב וחזה במרכז רפואי רבין ובשניידר, פ”ת. טל’: 03-9376701 
4. ד”ר יעקב לביא, סגן מנהל המחלקה לניתוחי לב, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5303030 
5. פרופ’ רפי מור, מומחה לכירורגית לב-חזה, סגן מנהל המחלקה לניתוחי לב וחזה, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973467 
6. פרופ’ גדעון מרין, מנהל המחלקה לכירורגיה לב-חזה, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 
7. פרופ’ ארם סמולינסקי, מנהל המחלקה לניתוחי לב, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5303030 
8. ד”ר גדעון סהר, מומחה לכירורגית לב וחזה, סגן מנהל המחלקה לניתוחי חזה ולב, בילינסון, פ”ת. טל’: 03-9376708 
9. ד”ר דן ערבות, מומחה לניתוחי חזה ולב, מנהל מחלקה לניתוחי חזה ולב, בי”ח כרמל, חיפה. טל’: 04-8250211 
10. ד”ר אהוד רענני, מומחה לניתוחי חזה ולב, מנהל השירות לניתוחי אבי העורקים במחלקת ניתוחי חזה ולב, בילינסון פ”ת. טל’: 03-9377377 

כירורגיה פלסטית 

1. ד”ר עמירם בורנשטיין, מומחה לכירורגיה פלסטית, בית הרופאים, תל-אביב. טל’: 5223755 
2. פרופ’ ירון הרשאי, מומחה לפלסטיקה, מנהל מחלקת כירורגיה פלסטית, כרמל, חיפה. טל’: 04-8250211 
3. ד”ר ג’רי ויס, מומחה לכירורגיה פלסטית, מנהל היחידה לפלסטיקה של בית החזה, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973402 
4. פרופ’ מנחם וכסלר, מומחה לכירורגיה פלסטית, הדסה, ירושלים. 02-6777111 
5. ד”ר בתיה יפה, מומחית לכירורגיה פלסטית ולכירורגית יד, מנהלת יחידה לכירורגית יד ולמיקרוכירורגיה, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302682 
6. ד”ר קרול פידהורץ, מומחית לכירורגיה פלסטית, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 
7. ד”ר יצחק צילינסקי, מנהל היחידה למיקרוגרפיה, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302682 
8. ד”ר דוב קליין, מומחה לכירורגיה פלסטית, בית הרופאים, ת”א. טל’: 03-5462073 
9. פרופ’ רפאל שפיר, מומחה לכירורגיה פלסטית כללית וסרטן העור (מלנומות), מנהל מחלקת כירורגיה פלסטית, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973320 ,03-6974444 
10. ד”ר מיקי שפלן, מומחה לכירורגיה פלסטית, מרכז רפואי עתידים טל. 03-6299433 

כלי דם 

1. פרופ’ אריה בס, מנהל מחלקת כלי דם, אסף הרופא. טל’: 08-9779188 
2. פרופ’ יעקב ברלצקי, מנהל המחלקה לכירורגית כלי דם, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 
3. פרופ’ אהרון הופמן, מומחה לכירורגית כלי דם ולכירורגיה כללית, מנהל מחלקה כירורגית כלי דם והשתלות איברים, רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8543119 
4. פרופ’ אודי וולף, מנהל המחלקה לכלי דם, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973799 
5. פרופ’ אביגדור זליקובסקי, מומחה לניתוחי כלי דם, מנהל מחלקה כירורגית כלי דם, בילינסון, פ”ת. טל’: 03-9376669 
6. ד”ר ירון כרמלי, מומחה לכלי דם, מנהל יחידת כלי הדם, כרמל, חיפה. טל’: 04-8250211 
7. ד”ר ברוך מורג, מומחה לכלי דם, סגן מנהל המחלקה לכלי דם, איכילוב, ת”א. 03-6973707 
8. פרופ’ גבריאל סנדרו, מומחה לכירורגיה כללית וכלי דם, מנהל יחידת כלי דם ויחידה לאבחון מחלות בכלי דם, סורוקה, באר-שבע. טל’: 08-6400954 
9. פרופ’ חיים ענר, מומחה לכירורגיה של כלי הדם, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 
10. פרופ’ יעקב שניידרמן, מנהל המחלקה לכירורגית כלי דם במרכז הרפואי, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302712 

מטבוליזם 

1. פרופ’ אורלי אל-פלג, היחידה למחלות מטבוליות, שערי צדק, ירושלים. טל’: 02-6514215 
2. ד”ר דוב גביש, מומחה לרפואה פנימית ומחלות מטבוליות, מנהל מחלקה פנימית, וולפסון, חולון. טל’: 03-5028642 
3. פרופ’ טומי חייק, מומחה לחקר הליפידים, מנהל מחלקה פנימית, רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8543111 
4. פרופ’ טובה חצ’ק, מנהלת המחלקה הפנימית, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 
5. פרופ’ דרור חרץ, מנהל המכון לחקר ליפידים וטרשת עורקים, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302940 
6. פרופ’ משה ליטרסדורף, מומחה למטבוליזם, מנהל המחלקה הפנימית, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 
7. פרופ’ נפתלי שטרן, מנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973508 
8. פרופ’ שלמה קידר, מומחה לחקר הליפידים, מנהל מחלקה פנימית, רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8543111 
9. ד”ר הילה קנובלר, מומחית לרפואה פנימית, מנהל מרפאה מטבולית, קפלן, רחובות. טל’: 08-9441211 
10. פרופ’ ארדון רובינשטיין, מומחה לרפואה פנימית, מנהל היחידה למחלות מטבוליות וליפידים, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974746 

נוירוכירורגיה (ניתוחי מוח) 

1. פרופ’ פליקס אומנסקי, מנהל המחלקה הנוירו-כירורגית, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 
2. פרופ’ משה הדני, מומחה לכלי דם מוחיים, גידולי יותרת המוח וגידולים שפירים של המוח (מנגיומות), מנהל המחלקה לנוירוכירוגיה, שיבא, תל השומר. טל’: 03-6967222 ,03-5302650 
3. ד”ר מנשה זערור, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית, רמב”ם, בחיפה. טל’: 04-8542369 
4. ד”ר סרגיי ספקטור, מומחה לנוירוכירורגיה, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 
5. ד”ר נחשון קנולר, מומחה לחבלות ראש, מנהל היחידה לניתוחי עמוד שידרה וחוט שידרה, שיבא, תל השומר. 5302650 
6. פרופ’ יצחק פריד, מומחה לנוירוכירוגיה ולניתוחים להסרת המוקד האפילפטי. מנהל היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974455 
7. פרופ’ אלי רייכנטל, מומחה למחלות ראש ועמוד שדרה בניתוחים נוירוכירורגיים, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית, סורוקה, באר-שבע. טל’: 08-6400781 
8. פרופ’ צבי רם, מומחה לגידולי מוח, מנהל המחלקה לנוירוכירוגיה, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974455 
9. פרופ’ צבי רפפורט, מומחה לנוירוכירוגיה, מנהל המחלקה הנוירוכירורגית, בילינסון, פ”ת. טל’: 03-9376401 
10. פרופ’ יצחק שקד, מומחה בכירורגיה ספינלית-עמוד שדרה, רופא בכיר במחלקה לנוירוכירוגיה, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302650 

נוירוכירורגיה ילדים 

1. ד”ר שלום מיכוביץ, מנהל היחידה לנוירוכורירגיה, שניידר, פ”ת. טל’: 03-9253682 
2. ד”ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירוגיה ילדים, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5303062 
3. ד”ר שלמה קונסטנטיני, מומחה לנוירוכירוגית ילדים, מנהל המחלקה לנוירוכירוגית ילדים, דנה, ת”א. טל’: 03-6974686 

נוירולוגיה 

1. פרופ’ עודד אברמסקי, מנהל המחלקה הנוירולוגית, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 
2. ד”ר ענת אחירון, מנהלת המרכז לטרשת נפוצה, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5303932 
3. ד”ר ריבקה אינזלברג, נוירולוגית בכירה, הלל יפה, חדרה. טל’: 04-6304420 
4. פרופ’ נתן בורנשטיין, מומחה לנוירולוגיה ולמחלות כלי דם של המוח, מנהל המחלקה הנוירולוגית, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973414
5. פרופ’ נתן גדות, נוירולוגיה של ילדים ומבוגרים, מנהל המחלקה הנוירולוגית, מאיר, כפ”ס. טל’: 09-7472568 
6. ד”ר ניר גלעדי, מומחה לנוירולוגיה, מנהל המחלקה להפרעות תנועה, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974909 
7. פרופ’ אלדד מלמד, מומחה לנוירולוגיה, מנהל המחלקה הנוירולוגית, בילינסון, פ”ת. טל’: 03-9376353 
8. ד”ר אריה קוריצקי, מומחה לנוירולוגיה, מנהל היחידה לכאבי ראש במחלקה הנוירולוגית, בילינסון, פ”ת. טל’: 03-9376356 
9. פרופ’ עמוס קורצ’ין, מומחה לנוירולוגיה, מנהל המרכז למחקר וטיפול במחלות נוירולוגיות, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974444 
10. פרופ’ אבינועם רכס, מומחה לנוירולוגיה, מנהל היחידה להפרעות תנועה, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 

נוירולוגיה ילדים 

1. ד”ר הדסה גולדברג, מומחית לאפילפסיה, מנהלת יחידת אפילפסיה, שניידר, פ”ת. טל’: 03-9253068 
2. פרופ’ שאול הראל, מומחה לנוירולוגית ילדים, מנהל המכון להתפתחות הילד והיחידה לנוירולוגית ילדים, איכילוב, ת”א. טל’: 03-5643496 
3. פרופ’ יהודה שפירא, מנהל היחידה לנוירופדיאטריה, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 

פנימי 

1. פרופ’ חיים ביטרמן, מומחה לרפואה פנימית, מנהל המחלקה הפנימית, כרמל, חיפה. טל’: 04-8250211 
2. פרופ’ שלמה ברלינר, מומחה לרפואה פנימית ולקרישת דם. מנהל המחלקה הפנימית, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974746 
3. פרופ’ אהוד גרוסמן, מומחה ליתר לחץ דם, מנהל מחלקה פנימית, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302834 
4. פרופ’ ערן לייטרסדורף, הדסה 
5. פרופ’ משה מיטלמן, מומחה לרפואה פנימית והמטולוגיה, מנהל מחלקה פנימית ב’, גולדה-השרון, פ”ת. טל’: 03-9372362 
6. פרופ יחזקאל סידי, מומחה ליתר לחץ דם, מנהל מחלקה פנימית, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302464 
7. פרופ’ ראובן צימליכמן, מומחה לרפואה פנימית ויתר לחץ דם. מנהל המחלקה הפנימית, וולפסון, חולון. טל’: 03-5028614 
8. פרופ’ שלמה קידר, מנהל מחלקה פנימית, רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8542369 
9. פרופ’ יעקב נפרסטק, הדסה 
10. פרופ’ מוטי רביד, מנהל מחלקה פנימית, מאיר, כפר-סבא. טל’: 09-7472568 

סוכרת 

1. פרופ’ חנוך בר-און,מומחלה למחלות סוכרת, רופא ראשי באגף הפנימי ומנהל מעבדת מחקר לסוכרת, הדסה, בירושלים. טל’: 02-6776967 
2. ד”ר אילנה הרמן-בהם, מומחית למחלות פנימיות ולסוכרת, מנהלת המחלקה הפנימית ויחידת סוכרת, סורוקה, ב”ש. טל’: 08-6403418 
3. פרופ’ פסח סגל, מנהל היחידה לסוכרת, שיבא, תל השומר, 03-5303030 
4. ד”ר הילה קנובלר, מומחית לרפואה פנימית, מנהל מרפאה מטבולית, קפלן, רחובות. טל’: 08-9441211 
5. ד”ר יוסף קליינמן, ראש המחלקה הפנימית, ביקור חולים, ירושלים. מומחה למניעת כריתת רגליים כתוצאה מפצעי סוכרת. 054-200403 
6. פרופ’ מוטי רביד, מומחה למחלות סוכרת, מנהל מחלקה פנימית ד’, מאיר כפ”ס. טל’: 09-7472598 
7. פרופ’ ארדון רובינשטיין, מומחה למחלות פנימיות, מנהל היחידה לליפידים, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974746 
8. פרופ’ איתמר רז, מנהל יחידת הסוכרת, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 
9. ד”ר מיכה רפפורט, מומחה ברפואה פנימית וסוכרת, מנהל מחלקה פנימית והשרות לסוכרת, אסף הרופא. טל’: 08-9779977 
10. ד”ר מיכאל קופלר, מנהל היחידה לסוכרת, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973417 

סוכרת ילדים 

1. פרופ’ אברהם גולנדר, מומחה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת ילדים, מנהל המרפאה לאנדוקרינולוגיה, דנה, ת”א. טל’: 03-6974548 
2. פרופ’ משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, שניידר, פ”ת. טל’: 03-9253282 
3. ד”ר נעים שחדה, מומחה לרפואת ילדים וסוכרת נעורים, סגן מנהל מחלקת ילדים, רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8543111 

עור ומין 

1. פרופ’ אריה אינגבר, מנהל המחלקה לעור ומין, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 
2. ד”ר יוסף אלקלעי, מומחה למחלות עור ומין, כירורגיה דרמטלוגית, מומחה לניתוח מיקרוגרפי, מכבי, חולון. טל’: 03-5583555 
3. פרופ’ שרה ברנר, מומחית לדרמטולוגיה, מנהלת מחלקת עור, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974475 
4. פרופ’ ראובן ברגמן, מנהל מחלקת עור, רמב”ם, חיפה. 04-8542367 
5. פרופ’ מיכאל דוד, מומחה למחלות עור ומין, מנהל מחלקת עור, בילינסון, פ”ת. טל’: 03-9376656 
6. פרופ’ סימה הלוי, מומחית למחלות עור ומין, מנהלת מחלקת עור ויו”ר האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין, סורוקה, באר-שבע. טל’: 08-6403415 
7. פרופ’ רוני וולף, מנהל יחידת העור, קפלן, רחובות. טל’: 08-9441211 
8. ד”ר הנרי טראו, מומחה לדרמטולוגיה, מנהל מחלקת עור, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302419 
9. ד”ר קלרה קרבלניק, מומחית לעור ומין, מכבי. טל’: 09-9507459 
10. ד”ר יוסף שירי, מומחה לעור ומין, מנהל מחלקת עור, שירותי בריאות כללית. טל’: 03-5202929 

עור ילדים 

1. ד”ר דני בן אמיתי, מנהל שירות עור ילדים, שניידר פ”ת. טל’: 03-9253652, 03-9253916 
2. ד”ר אלכס זבולונוף, מומחה לרפואת ילדים ועור, מנהל מחלקת ילדים ויילודים, בי”ח יוספטל, אילת. 08-6358011 
3. ד”ר אביקם וראל, מומחה לדרמטולוגיה ומנהל היחידה לעור ילדים, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974747. 

עיניים 

1. פרופ’ אהוד אסיה, מומחה לקטרקט, מקטע קדמי של העיניים (גלאוקומה וקרנית), מנהל מחלקת עיניים, מאיר כפ”ס. טל’: 09-7472568 
2. פרופ’ מיכאל בלומנטל, מומחה לקטרקט ותיקון קוצר ראיה, מנהל רפואי, עין-טל, טל’: 03-5441411 
3. ד”ר יוסף גלובינסקי, מומחה לגלאוקומה, מנהל מחלקת הגלאוקומה, עין-טל. טל’: 03-5441411 
4. ד”ר ז’ן פול דריי, מומחה לאוקולופלסטיקה של דרכי הדמעות, עפעפיים וארובה של דרכי הדמעות, מנהל היחידה לאוקולופלסטיקה, איכילוב, ת”א. 03-6973508 
5. פרופ’ גיורא טרייסטר, מומחה לרפואת עיניים, לשעבר מנהל מחלקת עיניים, שיבא, תל השומר. 03-5303030 
6. ד”ר שמואל לוינגר, מומחה לרפואת עיניים ולתיקון קוצר ראיה, ביקור חולים, ירושלים. טל’: 02-5008777 
7. פרופ’ ענת לוינשטיין, מומחית למחלות הרשתית של העין, מנהלת מחלקת עיניים, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973408 
8. ד”ר יוסף מוסייב, מנהל מחלקת עיניים, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302774 
9. ד”ר יוסף פרנץ, מנהל יחידת רשתית וזגוגית במחלקת עיניים, מאיר, כפר-סבא. טל’: 09-7472568 
10. ד”ר דני רוזן, מומחה לרפואת עיניים, רופא בכיר במחלקת עיניים, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5303030 
עיניים ילדים 
1. ד”ר דורון נוימן, מומחה לרפואת עיניים בילדים ומומחה לפזילה, מנהל היחידה לרפואת עיניים בילדים ולפזילה, וולפסון, חולון. טל’: 03-5028397 
2. פרופ’ חיים סטולוביץ, מומחה לרפואת עיניים לילדים. מנהל השרות לרפואת עיניים, ילדים ופזילה, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973479 
3. ד”ר משה שניר, מומחה לרפואת עיניים ופזילה, שניידר, פ”ת. טל’: 03-9253755 ,03-9253216 

פסיכיאטריה 

1. פרופ’ אבי בלייך, מומחה לפסיכיאטריה, מנהל בי”ח לב השרון, ראש החוג לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה, אוניברסיטת ת”א. טל’: 09-8981221 
2. ד”ר ברכה גאוני, רופאה פסיכיאטרית, פסיכואנלטיקאית, מומחית בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ובפסיכיאטריה של המבוגר. מומחית בהפרעות אישיות. טל’: 03-6422727 
3. ד”ר חורחה גלסר, מומחה לפסיכיאטריה ולטיפול בהתמכרויות, ספורט טיפולי ושיקום. טל’: 02-5703231 
4. פרופ’ לאון גרינהוז, מנהל מחלקה פסיכיאטרית ג’, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5303773 
5. פרופ’ אליעזר ויצטום, מומחה להפרעות חרדה ודכאון, עוסק בטיפול באבל, מנהל קליניקה שעוסקת בטיפול בחולים מהציבור החרדי, אחראי על הוראת הפסיכוטרפיה במרכז לבריאות הנפש, ב”ש. טל’: 02-6734150 
6. פרופ’ שמואל טיאנו, מומחה לפסיכיאטריה כללית ושל הילד והמתבגר ומומחה במנהל רפואי, מנהל בי”ח גהה. 03-9258205 
7. פרופ’ בני לרר, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה ביולוגית, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 
8. פרופ’ חנן מוניץ, מומחה לפסיכיאטריה כללית, גהה. טל’: 03-9258205 
9. פרופ’ משה קוטלר, מומחה לפסיכיאטריה, מנהל בי”ח באר יעקב ונס ציונה. טל’: 08-9258241 
10. ד”ר שמואל קרון, מומחה לפסיכיאטריה, מנהל בי”ח שלוותא. טל’: 09-7478555 

פסיכיאטריה ילדים 

1. פרופ’ אלן אפטר, פסיכיאטר ילדים ונוער, מומחה לדיכאון ואובדנות. מנהל המחלקה לבריאות הנפש, שניידר, פ”ת. טל’: 03-9253616 
2. פרופ’ אברהם ויצמן, מומחה לפסיכיאטריה כללית ופסיכיאטריה של הילד והמבתגר, גהה. טל’: 03-9258290 
3. ד”ר דני שטיין, מומחית להפרעות אכילה, טיפולים קוגנטיביים, ילדים ונוער, מנהל המחלקה הפסיכוסומטית לילד ולמתבגר. שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302466 ,03-5302690 

קרדיולוגיה 

1. ד”ר יורם אגמון, ממלא-מקום מנהל המחלקה לקרדיולוגיה בלתי פולשנית, רמב”ם, חיפה. טל’: 04-8542369 
2. פרופ’ מיכאל אלדר, מומחה לקרדיולוגיה, מנהל מכון הלב, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302604 
3. פרופ’ אלכסנדר בטלר, מומחה לקרדיולוגיה, מנהל המערך הקרדיולוגי, מרכז רפואי רבין, פ”ת. טל’: 03-9377107 
4. פרופ’ ברנרד בלאסן, מומחה לקרדיולוגיה, מנהל המעבדה לאלקטרופיזיולוגיה, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6974746 
5. פרופ’ ישעיהו בן חורין, מומחה לקרדיולוגיה, סגן מנהל מחלקת לב, ביקור חולים, ירושלים. טל’: 02-6464111 
6. ד”ר דני צבעוני, מומחה לקרדיולוגיה וצנתורים, מנהל המחלקה הקרדיולוגית, שערי צדק, ירושלים. טל’: 02-6555975 
7. ד”ר יצחק קופרמן, מומחה לקרדיולוגיה וקוצבי לב, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973590 
8. פרופ’ גדי קרן, מומחה לקרדיולוגיה, מנהל המערך הקרדיולוגי, איכילוב, ת”א. טל’: 6974746 
9. פרופ’ אריה רוט, מומחה לקרדיולוגיה, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973222 
10. פרופ’ אלכס שגיא, מומחה לקרדיולוגיה, מנהל יחידת אקו-לב, בילינסון, פ”ת. טל’: 9377056 

קרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) 

1. ד”ר ירון אלמגור, מנהל יחידת צנטורים, שערי צדק, ירושלים. טל’: 02-6555975 
2. פרופ’ רפי ביאר, דיקן הפקולטה לרפואה, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית, רמב”ם, חיפה. טל’: 054-980190 
3. ד”ר ויקטור גואטה, מומחה לקרדיולוגיה, רופא בכיר ביחידת הצינתורים, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302683 
4. פרופ’ יהונתן חסין, מומחה לקרדיולוגיה, מנהל מערך הקרדווסקולרי, בי”ח פוריה, טבריה. טל’: 04-6738648 
5. פרופ’ חיים לוטן, מנהל מכון הלב, הדסה, ירושלים. טל’: 02-6777111 
6. פרופ’ הילטון מילר, מומחה לקרדיולוגיה ולצינטורים, מנהל היחידה לצינתורים, איכילוב, ת”א. טל’: 03-6973382 
7. ד”ר רן קורנובסקי, מומחה לקרדיולוגיה, מנהל מערך הצינתורים, מרכז רפואי רבין, פ”ת. טל’: 03-9376441 
8. פרופ’ יוסף רוזנמן, מומחה לרפואה פנימית וקרדיולוגיה, מנהל מכון הלב, וולפסון, חולון. טל’: 03-5028404 
9. ד”ר אורי רוזנשטיין, מומחה לקרדיולוגיה ולצנטורים, איכילוב ובאסותא, ת”א. טל’: 03-6973382 
10. ד”ר שמואל רט, מומחה לקרדיולוגיה, מנהל יחידת צנתורים, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5302683 

שיקום 

1. פרופ’ אבי אורי, מומחה לשיקום נוירולוגי, מנהל המערך השיקומי בבי”ח רעות. טל’: 03-6383666 
2. פרופ’ זאב גרוסוסר, מומחה לנפגעי ראש, מנהל מחלקה לשיקום נפגעי ראש, בית לוינשטיין, רעננה. טל’: 09-7709090 
3. פרופ’ מיכאל היים, מומחה לשיקום אורטופדי – שיקום לאחר טראומה וקטיעות, רופא בכיר במחלקה לשיקום אורטופדי, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5303854 
4. ד”ר צבי וינגרטן, מומחה לבעיות של שריר העצם וכאבים לאחר טראומה, מנהל אישפוז יום שיקומי, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5303725 
5. ד”ר גבי זייליג, מומחה לשיקום נוירולוגי ושיקום לאחר פגיעות מוחיות וחוט שדרה, מנהל המחלקה לשיקום נוירולוגית, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5303725 
6. ד”ר יצחק (צקי) זיו-נר, מומחה לשיקום אורטופדי, מנהל המחלקה לשיקום אורטופדי, שיבא, תל השומר. טל’: 03-5303701 
7. פרופ’ אלי יסקוב, מומחה לשיקום אורטופדי, מנהל המחלקה לשיקום אורטופדי, בית לוינשטין, רעננה. טל’: 09-7709090 
8. ד”ר נחום סורוקר, מומחה לשיקום לאחר אירוע מוחי, מנהל המחלקה לשיקום לאחר אירוע מוחי, בית לוינשטיין, רעננה. טל’: 09-7709090 
9. ד”ר בנצי קרימצ’נסקי, מומחה לנפגעים מחוסרי הכרה על רקע טראומתי, מנהל המחלקה למחוסרי הכרה, בית לוינשטיין, רעננה. טל’: 09-7709090 
10. פרופ’ חיים רינק, מומחה לשיקום חולים לאחר אירוע מוחי, סגן מנהל בית לוינשטיין, רעננה. טל’: 09-7709090

Today just over 50 percent of users have a pin on stay at website their smartphones at all, and the number one reason people give for not using the pin is that it’s inconvenient

תביעת רשלנות רפואית – התהליך – שאלות ותשובות

איך מתבצע התהליך של תביעת רשלנות רפואית?

תחילת טיפול משפטי בענין תביעות רשלנות רפואית הוא באיסוף ותיעוד כל החומר הרפואי מהמוסד הרפואי בו טופלת. תהליך זה נמשך בד”כ מספר שבועות. לאחר קבלת התיק הרפואי, מועבר החומר למומחה הרפואי המתאים לצורך בדיקה וקביעה האם יש “קייס” לתביעה משפטית. בירור השאלה אם יש עילת תביעת רשלנות רפואית, עלול להמשך מס’ שבועות נוספים.

במידה והרופא המומחה מחליט כי אכן יש אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית, יש צורך בקבלת חוות דעת רפואית אשר תצורף לתביעה. עד לקבלת חוות דעת עוברים מספר שבועות נוספים. לאחר שישנה חוות דעת מוכנה מכין עורך הדין את התביעה וגם כאן מדובר בכחודש עד להגשת תביעת רשלנות רפואית.

חוות דעת רפואית/משפטית צריכה להתייחס לשאלת הרשלנות הרפואית ולשאלת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה.

באילו תביעות רשלנות רפואית המשרד שלכם מטפל? 

רק בתיקים המוערכים במעל מיליון ש”ח, בהם נגרם נזק קשה ובלתי הפיך,  בעיקר בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון בעיות כגון סרטן, התקף לב, אירוע מוחי וכד’.

 

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת רשלנות רפואית?

אצל מבוגרים שנפגעו, יש להגיש תביעת רשלנות רפואית תוך 7 שנים לאחר המועד שמתגבשת עילת תביעה, כלומר המועד בו התגלה לנפגע כי יש קשר בין הנזק ממנו הוא סובל והאירוע הרשלני. לאחר מכן התביעה “מתיישנת” ולא ניתן להגישה למעט במקרים חריגים. מה שקובע לעניין ההתיישנות הוא מועד גילוי הנזק, אולם אם הנזק ניתן היה לגילוי על פי חוות דעת רפואית, והתובע התעלם מקיומו של הנזק הרי שמירוץ ההתיישנות לא יעלה על 10 שנים ממועד גילוי הנזק.

אם מדובר ברשלנות אצל ילדים, מרוץ ההתיישנות מתחיל משעה שהקטין הפך לבגיר, כלומר מתחיל בגיל 18 ומסתיים בגיל 25.

 

כמה זמן נמשכת תביעת רשלנות רפואית?

משך חיי תביעת רשלנות רפואית ממועד הגשתה ועד לסיומה בפשרה או בפס”ד, הוא בד”כ בין שנתיים לארבע שנים ולעיתים אף יותר. רוב המקרים מסתיים בפשרה בין הצדדים. אני משתדלת, בתיקים שבהם אני מטפלת, לקצר כמה שיותר את משך התביעה, על מנת למנוע המשך הסבל של הלקוח ולסייע לו לקבל פיצוי מקסימלי בזמן מינימלי.

 

אילו הוצאות יש בהגשת תביעות רשלנות רפואית?

ראשית חשוב לציין- במידה וזוכים בתביעה- מוחזרות לך כל ההוצאות ששילמת שיפורטו להלן.

ההוצאה העיקרית של מגישי תביעות רשלנות רפואית היא חוות דעת רופא מומחה. כאמור, לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ללא חוות דעת כזאת שמפרטת מה הייתה הרשלנות ומה הנזק שנגרם ממנה. עלות חוות דעת רפואית משתנה ממקרה למקרה, מתחום לתחום ומרופא לרופא. באופן כללי מאוד ניתן לקבוע כי מתחם המחירים נע בין 8,000 ש”ח ל- 15,000 ש”ח. הסיבה לעלות הגבוהה היא שאין הרבה רופאים המוכנים לכתוב חוות דעת על רשלנות של חבריהם למקצוע.

לפני שמשלמים סכום זה, הרופא המומחה בד”כ בודק את החומר המצוי בתיק הרפואי וקובע אם יש בכלל טעם במתן חוות דעת רפואית או שלדעתו אין “קייס” להגשת תביעת רשלנות רפואית. עבור בדיקה ראשונית זו של הרופא, תשלם בד”כ בין אלף לאלפיים ש”ח. במידה והרופא קובע שלא הייתה רשלנות- אין צורך כמובן לשלם על חוות דעת רפואית, מאחר ובמקרה כזה- לא תוגש תביעה

במידה ויוחלט כי יש “קייס” להגשת תביעת רשלנות רפואית, המומחה בד”כ מוריד מעלות חוות הדעת הרפואית, את הסכום ששילמת לו עבור הבדיקה הראשונה הנ”ל.

הוצאות נוספות שעל הלקוח לשלם לפני הגשת התביעה הן אגרת בית משפט (בין אלף לאלפיים ש”ח) ואיסוף מסמכים רפואיים מהמוסדות השונים- כמה מאות שקלים בדרך כלל.
 

מהו שכר טרחת עורך דין עבור תביעת רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית הינה תביעה מורכבת הדורשת מיומנות גבוהה וניסיון רב מצד עורך הדין המטפל בתיק. בישראל קייימים מעט מאד משרדי עורכי דין העוסקים אך ורק בתחום רשלנות רפואית וחשוב מאד לבחור עו”ד מאחד המשרדים הללו לטיפול בתביעתך, אחרת הסיכוי להפסיד בתביעה גדול יותר. עו”ד מנוסה בתחום יידע להמליץ לך לא להיכנס בכלל לתהליך של תביעה, אם יתברר לו שסיכויי הזכייה נמוכים, או שהנזק שנגרם קטן יחסית.

עורכי דין מטפלים בענייני תביעות רשלנות רפואית באחוזים מהפיצוי שמתקבל בסוף התביעה- בפשרה או בפס”ד. לרוב אחוזים אלו נעים, במשרדים מובילים בתחום, בין 25%-30% פלוס מע”מ מסכום הפיצוי. כאמור מומלץ מאד לא לתת את הטיפול בתביעתך לעו”ד שאינו עוסק אך ורק בתחום זה, גם אם שכר הטרחה שהוא דורש נמוך יותר, מאחר ובמקרה כזה סיכוייך לנצח פוחתים מאד או הפיצוי שתקבל יהיה נמוך. משרד מוביל בתחום יידע להשיג לך פיצוי גבוה יותר ובזמן קצר יותר. 
 

איזה פיצוי אפשר לקבל ע”י תביעת רשלנות רפואית?

נזקים זמניים, נזקים אסתטיים או נזקים לאנשים מבוגרים מאד- במקרים כאלו הפיצוי יהיה בגובה עשרות אלפי שקלים או קצת למעלה מכך- ואז אני בד”כ ממליצה לא להיכנס לתביעה שהיא כאמור תהליך ארוך ועם הוצאות ניכרות.

פיצוי של עשרות אלפי שקלים ניתן על נזקים קלים יחסית (בעיני בתי המשפט), כגון אסתטיים- קוסמטיים, בעיקר צלקות, טיפולי שיניים וכדומה, או במקרים שהיה נזק גדול יותר אך כעת הוא תוקן או נעלם. כמו כן, לצערי, בתי המשפט פוסקים פיצויים נמוכים במקרים של אנשים מבוגרים מאד שלא עבדו בזמן האירוע הרשלני ומצבם הרפואי היה לא טוב מלכתחילה.

בכל המקרים הנ”ל- שבהם לא כלכלי לנפגעים להגיש תביעה מאחר והפיצוי יהיה נמוך, קיימת אפשרות חלופית (שאין בצידה פיצוי אלא רק למנוע נזק דומה מאחרים או לעורר את המערכת)- להגיש תלונה למשרד הבריאות או לפנות לתקשורת כדי שתפרסם את המקרה. כמובן שיש עדיין אפשרות להגיש תביעה ולקבל פיצוי נמוך.

נזקים בלתי הפיכים בינוניים / קשים- במקרים של נזקים משמעותיים ובלתי הפיכים שכוללים בין היתר קיצור תוחלת חיים, כאב וסבל גדולים, הפסדי השתכרות, נכות קבועה או חלילה מוות- הפיצויים נעים בד”כ בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים, תלוי בגורמים רבים כגון גיל, עיסוק, גובה הנכות וכדומה.

 

לשאלות נוספות בנושא או להערכת סיכויי ושווי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד 

Check out the full conference schedule https://writemyessay4me.org here tlipad15