חובת הזהירות של מוסד חינוכי כלפיי הלומדים בו

בית משפט השלום בחיפה

 

ת”א 12760-07 ג’נדר נ’ המכללה לחינוך גופני ולספורט ע”ש זינמן ואח’

2 מאי 2012

בפני כב’ השופט יעקב וגנר – סגן נשיא

התובעת דינה ג’נדר

נגד

הנתבעות 1. המכללה לחינוך גופני ולספורט ע”ש זינמן

2. כלל חברה ל ביטוח בע”מ, מרחב חיפה

פסק דין

נתוני רקע ועובדות

1. התובעת ילידת 1983, הגישה תביעה זו כנגד הנתבעות, ע”פ פקודת הנזיקין (נוסח חדש) לפיצויים וזאת עקב נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, ביום 19.01.04 כאשר במהלך שיעור הכנה למבחן כדור יד, תוך כדי קפיצה בין שני קווים הרחוקים אחד מהשני כ 2 – 3 מטרים, נפלה ונפצעה בברכה (להלן: “התאונה”).

2. הנתבעות הגם שלמעשה לא כפרו בעיקרי נסיבות התאונה טענו כי לא קמה כלל אחריותם לאירועה ולנזקים שנגרמו לתובעת. כמו כן קיימת מחלוקת בין הצדדים בשאלת היקף הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מהתאונה.

שאלת האחריות

3. התובעת הייתה בזמנים הרלבנטיים לתאונה סטודנטית שנה שנייה במכללה לחינוך גופני על שם וינגייט. התאונה אירעה במהלך שיעור הכנה למבחן כדור יד. התובעת הגיעה לעמדה של קפיצות מקו לקו שסומנו על הרצפה בקווים כאשר המרחק מקו לקו הוא כ 2 – 3 מטרים. בקפיצתה הראשונה של התובעת היא נפלה ונפצעה בברך (להלן: “התאונה”).

4. התובעת טענה כי יש להטיל על הנתבעות אחריות לנזקיה שכן היא קפצה במסגרת שיעור הכנה למבחן. הקפיצה הייתה חייבת להתבצע במסגרת חובותיה כתלמידה וגם הדרך בה קפצה הוכתבה לה, ע”י המורה לחינוך גופני. התובעת טענה כי לא מדובר במקרה בו היא בחרה להשתתף בפעילות הספורטיבית ובכלל זה לקחה על עצמה את הסיכונים הכרוכים בכך, שאינם כאמור סיכונים רגילים. לטענתה אין לבצע את הקפיצה הנ”ל לפי חוזר מנכ”ל משרד החינוך (להלן: “חוזר מנכ”ל”) על משטח העשוי מחומר קשיח מכל סוג שהוא כגון מרצפות, אריחים, רצפת פרקט וכל חיפוי אחר שאינו גמיש. חובת הפיקוח על הקפיצה חלה על המורה, אשר לימדה אותה וכך גם החובה לוודא כי ננקטו אמצעי הבטיחות נאותים.

5. כאמור, הנתבעות לא כפרו בנסיבות העובדתיות של המקרה אלא בחובתן לפצות את התובעת. לטענתן לא היה כל פגם במגרש בו בוצע התרגיל והתובעת אף ביצעה בו תרגילים רבים בעבר. הנתבעות טענו כי זה אך טבעי שבפעילות ספורטיבית יהיו נפילות, מעידות וכד’. סיכון זה מהווה אחד מהסיכונים הטבעיים שאין בצידם אחריות. לפיכך טענו כי אין להשית עליהן כל אחריות בגין מקרה טבעי של נפילה סתמית במהלך שיעור הכנה למבחן כדור יד.

דיון

6. טרם הקביעה אם הייתה התרשלות מצד הנתבעות יש צורך בהתקיימותה של חובת זהירות על שני היבטיה (המושגית והקונקרטית). במידה ונקבע כי קיימת חובה כלפי התובעת, יש להמשיך ולבחון את השאלה האם הופרה חובה זו; האם הוכחה התרשלות הנתבעות או מי מהן. במידה והתשובה לשאלה זו תהיה חיובית יהיה עלינו לבחון האם יש קשר בין הנזק הנטען, להפרת החובה האמורה.

7. לא יכולה להיות מחלוקת כי קיימת במקרה זה חובת זהירות על שני היבטיה (המושגית והקונקרטית) של מוסד חינוכי כלפי הסטודנטים הלומדים בו. בקביעתה של חובת הזהירות הקונקרטית יש לזכור, כי לא כל נזק צפוי (מבחינה פיסית) הוא נזק שיש לצפותו (במישור הנורמטיבי). לא כל יצירת סיכון מטילה על אדם אחריות לכל תוצאה מזיקה שתיגרם בעקבותיה, אפילו אפשר לחזות תוצאה כזאת מראש (ראה: ע”א 145/80 – שלמה ועקנין נ’ המועצה המקומית, בית שמש ואח’. פ”ד לז(1), 113 ,עמ’ 119-120). ההולך לבית-מרחץ ייקח בחשבון כי הרצפה חלקה, והמתנדנד בנדנדה אינו יכול להתלונן על נזק, הנובע מסיכונים, שהם טבעיים לאותה נדנדה. המשחק עם כלב עשוי להישרט, והרוכב על סוס עשוי ליפול ממנו. ההלכה הנ”ל קובעת כי אין הדין מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים סבירים (ראה: ע”א 145/80 הנ”ל). במילים אחרות, חובת הזהירות הקונקרטית אינה קיימת למניעתו של כל סיכון וסיכון. הדין מבחין בין סיכון סביר לבין סיכון בלתי סביר. רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית. ומהו סיכון בלתי סביר? הסיכון הבלתי סביר, שבגינו מוטלת חובת זהירות קונקרטית, הוא אותו סיכון, אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתירה, באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו. השאלה הינה האם הפרה הנתבעת את חובת הזהירות כלפי התובעת? התשובה הינה בשלילה כפי שיובהר להלן.

8. האם הסיכון של פציעה כתוצאה מהשתתפות בשיעור ספורט במסגרת הכשרת מורים לספורט, יש לראותו כחלק מהוויית הלימוד בדרך כזו או אחרת גם מקום שלא נוצר כל סיכון במידה המצדיקה נקיטת אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו? סבורני כי בנסיבות הספציפיות שבמקרה זה שלפניי התשובה היא לאו.

התובעת, בגירה בחרה ללמוד את מקצוע הוראת החינוך הגופני. מטבעם של לימודים אלה יש פעילות אשר ברובה ספורטיבית, ואשר המשתתפים בה לכאורה “מסתכנים מרצון”. התובעת בחרה בחירה חופשית ללמוד את המקצוע הנ”ל, כאשר ידעה או היה עליה לדעת כי הלימודים כרוכים בפעילות ספורטיבית לגווניה השונים. לפיכך, עלינו לבחון, עד כמה נטלה על עצמה התובעת את “סיכוני הספורט” המיוחדים. קו הגבול הרעיוני הוא האם מדובר בתאונה אפשרית, בחיי היום יום, שהתובעת הייתה צריכה לקחת אותה בחשבון, או שמא מדובר בסיכונים לא רגילים (ראה: ד. פלפל, הספורט בראי המשפט [דצמבר 1994] עמ’ 78 – 83). כאשר עוסקים בספורט יש סיכוי לא מבוטל להיפגע מסיכונים הכרוכים והשלובים באותה פעילות ספורטיבית. עד כמה שסיכונים אלה טבעיים הם ורגילים לאותה פעילות אין בגינם אחריות. מי שלוקח חלק בספורט כזה מקבל את הסכנות הטמונות בו במידה שהן ברורות ונחוצות (ראה: ע”א (תל-אביב-יפו) 2027/00 – מרכז הספורט קנדה נ’ גם חנה. [פורסם בנבו] תק-מח 2002(4), 778 ,עמ’ 780 וכן ע”א 145/80 הנ”ל). התובעת הייתה בשנה השנייה והכירה את המגרש נשוא התביעה היטב שכן ביצעה בו פעילות בעבר (ראה עמ’ 11 בפרוטוקול הדיון מיום 3.10.11 – מכאן ואילך כל ההפניות לפרוטוקול יהיו לפרוטוקול הדיון מיום 3.10.11).

חובות הזהירות אותה חבים המורים והנהלת המוסד אינה מוחלטת. התובעת קפצה בין שני מקלות שהיו על הרצפה וכנראה נפגעה כאשר “נחתה” בצורה לא נכונה. מהעדות של חברתה, הגב’ דואה חטיב (בעמ’ 17 לפרוטוקול) עולה כי קפיצות, זהות לקפיצה אותה ביצעה התובעת, לא דורשות מיומנות מיוחדת וךכן התאוהנ אירעה לרוע מזלה של התובעת ותו לאו.

9. סיכומו של דבר, לאור המקצוע אותו ביקשה התובעת ללמוד ולאור הנחת היסוד שקיימים סוגי ספורט שונים ומשחקים שיכולים להיות בהם אלמנטים מסוכנים, אין לקבוע בנסיבות מקרה זה שלפניי כי הייתה בהתנהלות המוסד או מוריו התרשלות שגרמה לנזקה של התובעת.

עם כל הצער שבדבר לעיתים תאונות פשוט מתרחשות ללא כל אשם וללא כל התרשלות. התובעת אשר עובדת כיום כמורה לחינוך גופני אף הסכימה בעדותה כי בלי קשר לתוצאה קורה לא פעם באופן טבעי שבמהלך פעילות ספורטיבית תלמיד או אדם יכול ליפול באותה פעילות מבלי שהיא כמורה לספורט אשמה בזה (ראה עמ’ 10 לפרוטוקול).

10. טענותיה של התובעת והפניית בא כוחה לחוזרי מנכ”ל של משרד החינוך (ראה: ת/3), אין בהן כדי לסייע לתובעת. החוזרים נכתבו לבתי ספר ולא למוסדות להשכלה גבוהה, מן הסתם יש צורך גבוה יותר בנקיטת אמצעי זהירות מוגברים כאשר מדובר בילדים רכים. מעבר לכך אציין כי התובעת עצמה לא הצליחה בעדותה (בעמ’ 14 לפרוטוקול) להסביר באופן מפורש וברור כיצד נוכחות מזרנים סמוך למקום הקפיצה היו מונעים את הנזק שנגרם לה. כאשר התובעת נשאלה (בעמ’ 10 – 11 לפרוטוקול) האם זה נכון כי התאונה התרחשה באולם שהרצפה שלו מכוסה במשטח שנקרא רגולדן משטח גמיש, היא ענתה כי המשטח היה קשיח אולם היה עליו “משהו” חומר אשר היא אינה יודעת מהו (ממוצגי הנתבעת עולה כי רצפת המגרש הינה מפוליאוריתן יצוק (ראה נ/2)). יתרה מזו, התובעת נשאלה בעדותה לגבי המורה האחראית בשיעור הרלבנטי ובעמ’ 12 לפרוטוקול טענה כי היא הייתה “אחלה”.

אשר על כן הגעתי למסקנה כי לנוכח הנסיבות של תיק זה, לא הצליחה התובעת להוכיח כי הנתבעות התרשלו ועל כן לא חלה עליהן החובה לפצותה בגין נזקיה.

יחד עם זאת במידה וטעיתי בקביעתי אמשיך ואבחן את היקף הנזק שנגרם לתובעת כתוצאה מהתאונה.

הנכות הרפואית:

11. בעקבות התאונה הועברה התובעת לבית חולים לניאדו שבנתניה שם עברה סדרת בדיקות ושוחררה לביתה עוד באותו היום. לאחר שהתובעת המשיכה לסבול מכאבים הועלה חשד כי היא סובלת מקרע של המיניסקוס הפנימי. התובעת עברה ביום 3.3.04 ניתוח ארטרוסקופיה בבית החולים המשפחה הקדושה אולם מספר ימים לאחר שחרורה מבית החולים התגלה כי היא סובלת מקרעים נוספים ולפיכך אושרה לה חופשת מחלה של חודש ימים. לאחר שהתובעת המשיכה לסבול מכאבים היא עברה ביום 23.07.05 ניתוח נוסף בברכה בבית החולים העמק. היא שוחררה מבית החולים ביום 28.07.05. גם ניתוח זה לא הטיב עם מצבה של התובעת והומלץ לה על ביצוע ניתוח נוסף.

12. התובעת הגישה מטעמה חוות דעת של ד”ר קליגמן מרדכי מיום 22.06.07 אשר קבע כי נגרמה לתובעת נכות של 10% בהתאמה לתקנה 48 (2)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט”ז -1956 (להלן: “תקנות המל”ל”), 10% בגין סעיף 35(1)ב’ לתקנות המל”ל וכן 10% נוספים בגין סעיף 75(1)ב’ לתקנות המל”ל . סה”כ נכותה הצמיתה של התובעת הועמדה ע”י המומחה מטעמה בגובה 27.1% (ראה: ת/2).

מטעם הנתבעות נבדקה התובעת ע”י ד”ר נמרוד רוזן אשר נתן את חוות דעתו ביום 21.04.08. בחוות הדעת קבע ד”ר רוזן כי על סמך בדיקה לתובעת נותרה נכות צמיתה של 10% בגין סעיף 35(1)(ב) לתקנות המל”ל וכן נכות של 5% בגין מחצית סעיף 75(1)ב’ לתקנות המל”ל. סה”כ נכותה הצמיתה של התובעת לפי חוות דעתו היא 14.5% נכות צמיתה (ראה: נ/1).

13. ביום 10.05.09 הסכימו הצדדים להגשת תחשיבי נזק לפי נכות צמיתה של 14.5% (בהתאם לחוות דעתו של ד”ר רוזן). ביום 1.12.10 הגיעו הצדדים להסכמה כי יוכלו לטעון בסיכומים לגבי אחוזי הנכות בהתבסס על שתי חוות הדעת וזאת ללא צורך בחקירת המומחים (ראה עמ’ 7 שורות 18 – 19 לפרוטוקול הדיון מיום 1.12.10). למרות האמור, ב”כ התובעת הפנה בסיכומיו לתחשיבי הנזק שהוגשו בעבר, וזאת כאמור לפי 14.5% נכות צמיתה. לאור האמור אני קובע כי נכותה הרפואית של התובעת עומדת על 14.5% נכות צמיתה.

הנכות התפקודית:

14. כידוע, נכות רפואית אינה משקפת בהכרח נכות תפקודית. עפ”י החומר שבפני, תלונות התובעת וחוות הדעת שהוגשו, בהעדר אינדיקציה אחרת, הנני קובע כי הנכות התפקודית של התובעת הינה בשיעור של 14.5% .

הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד:

15. ביום התאונה התובעת הייתה כאמור סטודנטית במכון וינגייט. כיום, התובעת עוסקת במקצוע אותו למדה, היא מורה לספורט ועל כן לא נגרמו לה כל הפסדי השתכרות בעבר או בעתיד. התובעת טענה כי בהתחשב בגילה הצעיר ואופי הפגיעה נגרמו ויגרמו לה הפסדים עצומים בפרנסתה.

עם כל הכבוד, התובעת כלל לא צירפה תלושי שכר וכן לא צירפה מסמכים להוכחת בסיס השכר ממנו ניתן לחשב הפסדים ככל שישנם. התובעת לא צירפה כל מסמך להוכחות טענותיה בראש נזק זה . עם זאת, לאור אחוז הנכות הצמיתה ממנו סובלת התובעת, נראה כי יש לפסוק סכום גלובלי לפיצוי אשר ייקח בחשבון גם את גילה הצעיר של התובעת. בנסיבות אלה הייתי קובע את הפיצוי בראש נזק זה באומדן גלובלי בסך של 90,000 ₪.

הפסדי פנסיה:

16. בגין הפסדים אלה הייתי פוסק לתובעת פיצוי בראש באומדן גלובלי בסך של 4,000 ₪.

עזרת צד ג’, הוצאות רפואית (כולל אשפוזים) והוצאות שונות:

17. בתחשיב הנזק מטעמה טוענת התובעת להוצאות רפואיות, נסיעות ועזרת צד ג’. לאחר שעיינתי במסמכים שצירפה התובעת נראה לי שהיה מקום לפצותה בגין הוצאות שהוציאה בגין נסיעות לצרכי טיפול וטיפולים נוספים שלא כלולים בסל בסך של 3,000 ₪.

באשר לעזרת צד ג’ לעבר ולעתיד, הייתי פוסק סכום גלובלי של 8,000 ₪.

נזק בלתי ממוני (כאב וסבל):

18. בהתחשב בסוג הפגיעה ואחוזי הנכות, לרבות תקופת ההחלמה, דהיינו הניתוחים והטיפול ים הפיזיותרפיים שעברה התובעת, הסכום שנראה לי בראש נזק זה הינו סך של 70,000 ₪.

סיכומו של דבר, נזקיה של התובעת הם כדלקמן:

עזרת צד ג’, הוצאות רפואיות והוצאות בגין העבר 11,000 ₪

הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד 90,000 ₪

הפסדי פנסיה 4,000 ₪

נזק בלתי ממוני (כאב וסבל) 70,000 ₪

סה”כ 175,000 ₪

התוצאה:

19. אשר על כן מהנימוקים שפורטו לעיל, התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעות הוצאות המשפט ושכ”ט עו”ד בסך כולל של 15,000 ₪ כולל מע”מ.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום ויישאו ריבית והצמדה החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, י’ אייר תשע”ב, 02 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

יעקב וגנר

בית חולים זיו בצפת- תביעות רשלנות רפואית

 בית חולים רבקה זיו בצפת – תביעות רשלנות רפואית

תביעות רשלנות רפואית מוגשות כמעט נגד כל בית חולים בארץ וכך גם נגד בית חולים זיו בצפת.

בית החולים רבקה זיו בית חולים הממוקם בצפת והוא מעניק את שירותיו לתושבי אזור הגליל העליון ורמת הגולן ולתושבי המבקרים באזור. בית החולים נקרא על שם נשיאת ויצו שנפטרה בשנת 1966.

הקמת בית החולים החלה עוד בשנת 1907 בעזרתו של הברון רוטשילד יחד עם סיוע רפואי מקצועי של ההסתדרות הציונית הדסה. לאחר כחמש שנים נחנך בית החולים והחל לשרת את תושבי ראש פינה, יסודי המעלה, מחניים, משמר הירדן, מטולה. הצוות הרפואי הורכב מרופאים ואחיות שהובאו במיוחד מארצות הברית. בהמשך הוחרם בית החולים על ידי שלטונות האימפריה העות’מאנית  והפך בית החולים לבית חולים צבאי.  בית החולים נפתח השנית בשנת 1921, ושימש כבית חולים לחולי שחפת ובית יולדות.  בתקופת מלחמת העצמאות שימש בית החולים כבית חולים צבאי של כוחות צה”ל וההגנה. בשנת 1949 הפך בית החולים לבית חולים ממשלתי. רק בין השנים 1962-1972 הוקם המבנה המודרני החדש של בית החולים.

בבית החולים מכיל מספר מכון ויחידות רפואיות שונות ובניהן: יחידה כירורגית, יחידה אורטופדית, אוירודינמיקס, אורולוגיה, אנדוקרינולוגיה וסכרת, 2 מחלקות פנימית, עיניים, יחידת עור ומין, מכון הלב, מכון לאונקולוגיה, מכון לפיזיותרפיה, מכון לרפואה גרעינית עוד. 

מקרי רשלנות רפואית – בית החולים רבקה זיו (ת.א (ירושלים) 668/92

התובעים הם הוריו של נער אשר נולד בשנת 90 בבית החולים רבקה זיו. במהלך הלידה נקלע התובע למצוקה עוברית קשה שבעקבותיה נעשו מספר נסיונות לשליפתו באמצעות לידת ואקום. לאחר מספר נסיונות כאלה בוצעה לידת הואקום והתינוק הוצא במצב של תשניק לידה קשה. לאחר זמן רב התברר כי הקטים לוקה בשיתוק מוחים ונכותו מגיע כדי 100%. הורי הנער הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד בית החולים רבקה זיו והצוות המעורב בפרשה בגין רשלנות רפואית בניהול הלידה. לאחר בדיקת חו”ד מומחים נמצא כתוצאה מן הארוע מדובר במקרה של שיתוק מוחין המתאפיין בפגיעה מוטורית קשה ונרחבת ומסוג אטטוזיס שאינה מלווה בליקוי שכלי. התובעים ביקשו מבית המשפט לשלם להם תשלום פיצוי חד פעמי בכדי לסיים כמה שיותר מהר את ההתדיינויות בכדי לאפשר להורים להתרכז במאמצי השיקום.

לשאלות בנושא סיכויי ושווי תביעת רשלנות רפואית נגד בי”ח זיו, ניתן ליצור קשר עם עורך דין רשלנות רפואית ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל.

ניתוח בכף יד- רשלנות רפואית

שלום רב, אני עובדת בחברה פרטית של סיעוד מזה 10 שנים, ולפני כשנתיים עברתי ניתוח בכף יד וכיום אני עם 5% נכות. לאחרונה חלה החמרה במצבי וחשבתי לפתוח תיק תאונת עבודה. ברצוני לדעת מהו גובה הפיצוי הפוטנציאלי למצב זה של רשלנות רפואית של אורתופד?

ניתוח להוצאת כיס מרה- רשלנות רפואית?

נותחתי לפני כ-6 חודשים ניתוח כריתת כיס מרה בגלל פוליפ בגודל 1 ס”מ. התוצאות היו שלא היה לי כלל פוליפ ונותחתי לחינם. האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית לקבלת פיצויים?

תביעת רשלנות רפואית- תביעות רשלנות רפואית

מתי יש “קייס” להגשת תביעות רשלנות רפואית?

מאת עו”ד ענת מולסון*

ישנם שני מצבים עיקריים בהם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית:

1. כאשר הייתה רשלנות בטיפול, או איחור באבחון מחלה, או אבחון שגוי של מחלה

 

לא כל טעות במעשיו של הרופא או בשיקול דעתו מהווים עילה להגשת תביעות רשלנות רפואית.

כאשר מדובר ברופא שהעניק את הטיפול הטוב ביותר שהיה ידוע באותה עת, או שאיבחן את מחלתו של התובע בהתאם לכל הידע הרפואי שהיה נכון לאותו מועד, ובכל זאת הסתבר בדיעבד שהיתה טעות, ונגרם נזק לתובע – אין מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית. לא כל טעות נחשבת רשלנות רפואית. רק טעות שנובעת ממעשה או מחדל שיש בהם משום סטייה מהמקובל ומהסביר יחשבו כמאפשרים הגשת תביעות רשלנות רפואית
מבחן מקובל המסייע לבית המשפט לקבוע אם הרופא התרשל הוא מבחן “הרופא הסביר”.

כאשר הוכח שהרופא נהג כפי שכל רופא סביר היה צריך לנהוג בנסיבות הענין, ובהתאם לידע הרפואי העדכני הקיים – אין לקבוע שהיתה רשלנות רפואית מצדו, בודאי לא כאשר הוכח שהוא פעל בזהירות ובמסירות. רק טעות בלתי סבירה תחשב להתרשלות ואז ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית.

החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להתאים לנורמות המקובלות אותה עת בעולם הרפואה, נורמות אשר באות לידי ביטוי בין השאר בידע הנתמך בספרות הרפואית העדכנית ובנסיון קודם.

2. כאשר בוצע ניתוח או טיפול רפואי מבלי שהוסבר לחולה כל הסיכונים הקיימים בניתוח זה

בהרבה מאד מקרים, אף אם הרופא לא התרשל, הרי שניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית, אם לא הסביר לחולה את הסיכונים הקיימים בסוג הטיפול או הניתוח שעליו לעבור, או בהיותו של הטיפול חדש יחסית או שישנן חלופות אחרות לניתוח זה.

על מנת לבדוק אם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית, יש להיפגש עם עו”ד העוסק בהגשת תביעות רשלנות רפואית, אשר יאסוף עבור את כל המסמכים הרפואיים ויתייעץ עם רופא מומחה על מת לקבוע אם אכן הרופא שטיפל בך התרשל בתפקידו, או שהייתה טעות סבירה. סוגייה זו מכונה “הסכמה מדעת לטיפול” והיא מעוגנת בחוק זכויות החולה ובפסיקת בתי המשפט. חשוב לציין כי אף אם הוחתמת על טופס הסכמה לניתוח ובו מצויינים הסיכונים והחלופות, עדיין על הרופא להוכיח כי הסביר לך בעל פה ובאופן ברור את אותם סיכונים וחלופות ואם לא מצליח להוכיח זאת- סיכוייך לזכות בתביעה גבוהים.

לשאלות בנושא או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net או באמצעות הטופס שמשמאל

I spoke briefly with randy best, founder and chairman of academic partnerships, about mooc2degree and he was particularly pleased that this justdomyhomework.com initiative is making moocs more inclusive’ than they have been thus far

תביעת רשלנות רפואית- תביעות רשלנות רפואית- בתי חולים- רופאים- סורוקה, שניידר, רמב"ם, שיבא, בלינסון

תביעות רשלנות רפואית הוגשו בישראל כמעט כנגד כל בתי החולים הבאים

א

 

* אלין

* מרכז רפואי אסף הרופא

 

ב

 

* בית חולים בילינסון

* בית החולים לגליל המערבי – נהריה

* בית לוינשטיין

* בית רבקה (בית חולים)

* מרכז רפואי בני ציון

* מרכז רפואי ברזילי

 

ג

 

* בית חולים גולדה השרון

 

ה

 

* בית החולים האיטלקי (חיפה)

* מרכז רפואי הדסה

 

 

ה (המשך)

 

* בית החולים הדסה הר הצופים

* מרכז רפואי הלל יפה

* המרכז הרפואי ת”א ע”ש סוראסקי

* מרכז רפואי העמק

 

ו

 

* מרכז רפואי וולפסון

 

ז

 

* בית החולים רבקה זיו

 

י

 

* בית החולים יוספטל

 

כ

 

* מרכז רפואי כרמל

 

ל

 

* בית חולים לניאדו

 

מ

 

* מרכז רפואי מאיר

* מרכז רפואי מעיני הישועה

 

 

מ (המשך)

 

* משגב לדך

 

ס

 

* המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

 

פ

 

* בית החולים פוריה

 

ק

 

* מרכז רפואי קפלן

 

ר

 

* מרכז רפואי רבין

* רמב”ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם

 

ש

 

* המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שוהם

* המרכז הרפואי ע”ש חיים שיבא – תל השומר

* מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

* מרכז רפואי שערי צדק

 

תביעת רשלנות רפואית נמשכת שנים ספורות ויש להיות מיוצג ע”י עו”ד לרשלנות רפואית הבקיא בחוק ובפסיקה הרלבנטיים למקרה שלך

תביעת רשלנות רפואית – התהליך – שאלות ותשובות

איך מתבצע התהליך של תביעת רשלנות רפואית?

תחילת טיפול משפטי בענין תביעות רשלנות רפואית הוא באיסוף ותיעוד כל החומר הרפואי מהמוסד הרפואי בו טופלת. תהליך זה נמשך בד”כ מספר שבועות. לאחר קבלת התיק הרפואי, מועבר החומר למומחה הרפואי המתאים לצורך בדיקה וקביעה האם יש “קייס” לתביעה משפטית. בירור השאלה אם יש עילת תביעת רשלנות רפואית, עלול להמשך מס’ שבועות נוספים.

במידה והרופא המומחה מחליט כי אכן יש אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית, יש צורך בקבלת חוות דעת רפואית אשר תצורף לתביעה. עד לקבלת חוות דעת עוברים מספר שבועות נוספים. לאחר שישנה חוות דעת מוכנה מכין עורך הדין את התביעה וגם כאן מדובר בכחודש עד להגשת תביעת רשלנות רפואית.

חוות דעת רפואית/משפטית צריכה להתייחס לשאלת הרשלנות הרפואית ולשאלת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה.

באילו תביעות רשלנות רפואית המשרד שלכם מטפל? 

רק בתיקים המוערכים במעל מיליון ש”ח, בהם נגרם נזק קשה ובלתי הפיך,  בעיקר בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון בעיות כגון סרטן, התקף לב, אירוע מוחי וכד’.

 

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת רשלנות רפואית?

אצל מבוגרים שנפגעו, יש להגיש תביעת רשלנות רפואית תוך 7 שנים לאחר המועד שמתגבשת עילת תביעה, כלומר המועד בו התגלה לנפגע כי יש קשר בין הנזק ממנו הוא סובל והאירוע הרשלני. לאחר מכן התביעה “מתיישנת” ולא ניתן להגישה למעט במקרים חריגים. מה שקובע לעניין ההתיישנות הוא מועד גילוי הנזק, אולם אם הנזק ניתן היה לגילוי על פי חוות דעת רפואית, והתובע התעלם מקיומו של הנזק הרי שמירוץ ההתיישנות לא יעלה על 10 שנים ממועד גילוי הנזק.

אם מדובר ברשלנות אצל ילדים, מרוץ ההתיישנות מתחיל משעה שהקטין הפך לבגיר, כלומר מתחיל בגיל 18 ומסתיים בגיל 25.

 

כמה זמן נמשכת תביעת רשלנות רפואית?

משך חיי תביעת רשלנות רפואית ממועד הגשתה ועד לסיומה בפשרה או בפס”ד, הוא בד”כ בין שנתיים לארבע שנים ולעיתים אף יותר. רוב המקרים מסתיים בפשרה בין הצדדים. אני משתדלת, בתיקים שבהם אני מטפלת, לקצר כמה שיותר את משך התביעה, על מנת למנוע המשך הסבל של הלקוח ולסייע לו לקבל פיצוי מקסימלי בזמן מינימלי.

 

אילו הוצאות יש בהגשת תביעות רשלנות רפואית?

ראשית חשוב לציין- במידה וזוכים בתביעה- מוחזרות לך כל ההוצאות ששילמת שיפורטו להלן.

ההוצאה העיקרית של מגישי תביעות רשלנות רפואית היא חוות דעת רופא מומחה. כאמור, לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ללא חוות דעת כזאת שמפרטת מה הייתה הרשלנות ומה הנזק שנגרם ממנה. עלות חוות דעת רפואית משתנה ממקרה למקרה, מתחום לתחום ומרופא לרופא. באופן כללי מאוד ניתן לקבוע כי מתחם המחירים נע בין 8,000 ש”ח ל- 15,000 ש”ח. הסיבה לעלות הגבוהה היא שאין הרבה רופאים המוכנים לכתוב חוות דעת על רשלנות של חבריהם למקצוע.

לפני שמשלמים סכום זה, הרופא המומחה בד”כ בודק את החומר המצוי בתיק הרפואי וקובע אם יש בכלל טעם במתן חוות דעת רפואית או שלדעתו אין “קייס” להגשת תביעת רשלנות רפואית. עבור בדיקה ראשונית זו של הרופא, תשלם בד”כ בין אלף לאלפיים ש”ח. במידה והרופא קובע שלא הייתה רשלנות- אין צורך כמובן לשלם על חוות דעת רפואית, מאחר ובמקרה כזה- לא תוגש תביעה

במידה ויוחלט כי יש “קייס” להגשת תביעת רשלנות רפואית, המומחה בד”כ מוריד מעלות חוות הדעת הרפואית, את הסכום ששילמת לו עבור הבדיקה הראשונה הנ”ל.

הוצאות נוספות שעל הלקוח לשלם לפני הגשת התביעה הן אגרת בית משפט (בין אלף לאלפיים ש”ח) ואיסוף מסמכים רפואיים מהמוסדות השונים- כמה מאות שקלים בדרך כלל.
 

מהו שכר טרחת עורך דין עבור תביעת רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית הינה תביעה מורכבת הדורשת מיומנות גבוהה וניסיון רב מצד עורך הדין המטפל בתיק. בישראל קייימים מעט מאד משרדי עורכי דין העוסקים אך ורק בתחום רשלנות רפואית וחשוב מאד לבחור עו”ד מאחד המשרדים הללו לטיפול בתביעתך, אחרת הסיכוי להפסיד בתביעה גדול יותר. עו”ד מנוסה בתחום יידע להמליץ לך לא להיכנס בכלל לתהליך של תביעה, אם יתברר לו שסיכויי הזכייה נמוכים, או שהנזק שנגרם קטן יחסית.

עורכי דין מטפלים בענייני תביעות רשלנות רפואית באחוזים מהפיצוי שמתקבל בסוף התביעה- בפשרה או בפס”ד. לרוב אחוזים אלו נעים, במשרדים מובילים בתחום, בין 25%-30% פלוס מע”מ מסכום הפיצוי. כאמור מומלץ מאד לא לתת את הטיפול בתביעתך לעו”ד שאינו עוסק אך ורק בתחום זה, גם אם שכר הטרחה שהוא דורש נמוך יותר, מאחר ובמקרה כזה סיכוייך לנצח פוחתים מאד או הפיצוי שתקבל יהיה נמוך. משרד מוביל בתחום יידע להשיג לך פיצוי גבוה יותר ובזמן קצר יותר. 
 

איזה פיצוי אפשר לקבל ע”י תביעת רשלנות רפואית?

נזקים זמניים, נזקים אסתטיים או נזקים לאנשים מבוגרים מאד- במקרים כאלו הפיצוי יהיה בגובה עשרות אלפי שקלים או קצת למעלה מכך- ואז אני בד”כ ממליצה לא להיכנס לתביעה שהיא כאמור תהליך ארוך ועם הוצאות ניכרות.

פיצוי של עשרות אלפי שקלים ניתן על נזקים קלים יחסית (בעיני בתי המשפט), כגון אסתטיים- קוסמטיים, בעיקר צלקות, טיפולי שיניים וכדומה, או במקרים שהיה נזק גדול יותר אך כעת הוא תוקן או נעלם. כמו כן, לצערי, בתי המשפט פוסקים פיצויים נמוכים במקרים של אנשים מבוגרים מאד שלא עבדו בזמן האירוע הרשלני ומצבם הרפואי היה לא טוב מלכתחילה.

בכל המקרים הנ”ל- שבהם לא כלכלי לנפגעים להגיש תביעה מאחר והפיצוי יהיה נמוך, קיימת אפשרות חלופית (שאין בצידה פיצוי אלא רק למנוע נזק דומה מאחרים או לעורר את המערכת)- להגיש תלונה למשרד הבריאות או לפנות לתקשורת כדי שתפרסם את המקרה. כמובן שיש עדיין אפשרות להגיש תביעה ולקבל פיצוי נמוך.

נזקים בלתי הפיכים בינוניים / קשים- במקרים של נזקים משמעותיים ובלתי הפיכים שכוללים בין היתר קיצור תוחלת חיים, כאב וסבל גדולים, הפסדי השתכרות, נכות קבועה או חלילה מוות- הפיצויים נעים בד”כ בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים, תלוי בגורמים רבים כגון גיל, עיסוק, גובה הנכות וכדומה.

 

לשאלות נוספות בנושא או להערכת סיכויי ושווי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד 

Check out the full conference schedule https://writemyessay4me.org here tlipad15

סרטן השד – סרטן שד- רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית- איחור באבחון סרטן, גידולים

רשלנות רפואית – סרטן השד, סרטן שד (גידול ממאיר או שפיר בשד)

כיצד מאבחנים סרטן שד?

ממוגרפיה – צילום רנטגן של השד. השד נלחץ בין שני לוחות מיוחדים לצילום רנטגן. לחיצת השד גורמת לאי נוחות

ולעתים אף לכאב אך מדובר בפרקי זמן של שניות בלבד.

אם במהלך הממוגרפיה יבחינו במצבים חריגים כלשהם בשד יש לבצע אחת או יותר מהבדיקות הבאות:

סריקת אולטרסאונד – סריקת אולטרסאונד יוצרת תמונה של השד על ידי שימוש בגלי קול בתדרים

גבוהים . הסריקה אינה כואבת ואורכת מספר דקות בלבד. שיטה זו יעילה במיוחד לאיתור ציסטות.

ביופסיה – לקיחת מדגם תאים מהשד לצורך אבחון. קיימות מספר שיטות לביצוע ביופסיה כפי שיפורט להלן. הרופא

בוחר באיזו שיטה לנקוט בהתאם לנסיבות הייחודיות של הגידול. יתכן ויהיה צורך לבצע יותר מביופסיה אחת.

בעצם ביצוע ביופסיה יש סיכון מסוים בהיווצרות צלקת אשר עלולה להקשות על איתור סרטן בעתיד.

ממוגרפיה בתהודה מגנטית( MRM-Magnetic Resonance Mammography )
סריקת MRI נותנת תמונה תלת ממדית של השד באמצעות תהודה מגנטית. זה אמצעי רגיש יותר מממוגרפיה

לאבחון מצבים חריגים ברקמות רכות. השימוש בתהודה מגנטית (MR Imaging- MRI) לאבחון גידולים בשד מאפשר

קבלת מידע חשוב המשלים את התוצאות שהתקבלו

באמצעי האבחון הראשוני – ממוגרפיה רגילה. בדיקת MRI לשד

נקראת MRM – Magnetic Resonance Mammography . בדיקת ה MRI יקרה מאד והמכשיר אינו זמין בכל

מרכז רפואי, ועל כן משתמשים בו לאבחון סרטן השד רק במקרים מיוחדים.

אמצעי זה הוכיח רגישות גבוהה באבחון סרטן שד חד מוקדי או רב מוקדי, בעיקר אצל נשים עם רקמת

שד סמיכה. השיטה לא אומצה כאמצעי שגרתי לאבחון גידולים בשד אבל יעילותה הוכחה היטב באבחון

של מקרים בעייתיים. עקב כך נחשבת טכניקה זו ליעילה במיוחד לאבחון סרטן שד אצל נשים צעירות שרקמת השד שלהן בדרך כלל סמיכה.

יחד עם זאת חשוב לזכור שבגלל הרגישות הגבוהה של אמצעי אבחון זה הוא מתאפיין גם באחוז

גבוה יחסית של “עודף אבחון”, כלומר אבחון גידול סרטני גם במקרה בו הגידול אינו קיים בפועל (false-positive ).

אחת הבדיקות החשובות ביותר שיש לבצע נקראת בדיקת קולטנים (רצפטורים) הורמונליים

טכנולוגיה חדישה לבדיקה האם

הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה נקראת “טכניקת קישרית הזקיף” Sentinel Node Biopsy. בטכניקה זו מזריקים כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי צבוע אשר מזהה את הבלוטה הראשונה ( “הזקיף הראשון”) המקבלת את נוזל הלימפה מהגידול. 

אם בלוטה זו נקיה משמעות הדבר בדרך כלל שגם שאר הבלוטות נקיות וניתן להימנע מכריתה מיותרת של בלוטות הלימפה מבית השחי.

שלבים בהתפתחות סרטן השד (Staging)

השלב אליו הגיע גידול סרטני נקבע על פי גודלו ומידה התפשטותו, והגדרת השלב תהווה גורם מכריע בקביעת תכנית הטיפולים שלך.

החל מינואר 2003 נכנסה לתוקף שיטת דירוג חדשה לשלבים השונים של סרטן השד. על פי הדירוג החדש השלבים הם:

שלב “0” – לא פולשני ( in situ ) – הגידול נמצא בתעלות החלב בלבד ( ducts ) ולא פיתח את

היכולת להתפשט.

שלב “I” – גודל הגידול פחות מ- 2 ס”מ והוא אינו מפושט.

שלב ” II ” – כל אחד מהמצבים הבאים:

הגידול בגודל 5 – 2 ס”מ
הגידול התפשט ל- 1-3 בלוטות בבית השחי באותו צד של השד החולה.
גודל הגידול יותר מ- 5 ס”מ אך הוא טרם התפשט לבלוטות הלימפה או לחלקי גוף אחרים.
שלב ” III ” – כל אחד מהמצבים הבאים:

הגידול קטן מ- 5 ס”מ והתפשט ל- 4-9 בלוטות בבית השחי
הגידול גדול מ- 5 ס”מ והתפשט ל- 1-9 בלוטות בבית השחי
הגידול התפשט לדופן בית החזה או לעור ו- 0-9 בלוטות נגועות
הגידול בכל גודל שהוא והתפשט ל- 10 או יותר בלוטות לימפה בבית השחי.
הגידול בכל גודל שהוא והתפשט לבלוטות לימפה באזור infraclavicular (מתחת לעצם הבריח) או לבלוטות לימפה באזור על-בריחי (supraclavicular) או לבלוטות שלאורך ה- internal mammary (בחזה בסמוך לעצם).

שלב “IV” גידול בכל גודל, בלוטות לימפה נגועות או לא, אך הסרטן התפשט לחלקי גוף אחרים מעבר לשד ולבלוטות הלימפה.

הגשת תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון סרטן שד

במידה והרופאים איחרו לאבחן את סרטן השד במועד בו רופא סביר אמור היה לאבחן, קמה לך עילה לתביעת רשלנות רפואית כנגד הרופאים ו/או המוסד הרפואי אשר איחר לאבחן. גובה הפיצוי תלוי כמובן במשך האיחור ובאפשרויות ההחלמה.

יש לצרף לכתב התביעה, חוות דעת של רופא מומחה אשר יקבע אם אכן הייתה רשלנות ואיזה נזק נגרם כתוצאה ממנה.

חלק מהמידע בעמוד זה באדיבות אתר “אחת מתשע”

ליעוץ נוסף בנושא רשלנות רפואית בכל הקשור לאבחון או גילוי מאוחר, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל:
legal1@bezeqint.net

Org mba admission essay samples and feel free to follow me on twitter nickcombsedu