בית חולים מעייני הישועה- תביעות רשלנות רפואית

 

בית החולים הרפואי מעיני הישועה ממוקם בבני ברק. בית החולים מעניק את שירותיו לתושבי גוש דן בכלל ולתושבי בני ברק בפרט. המרכז נקרא על שמו של יהושע פרישוואסער, שתרם ממונו לבניית בית החולים. המרכז הרפואי נוסד בשנת 1990 על ידי ד”ר משה רוטשילד כבית חולים ציבורי, המשמש כיום כנשיא בית החולים.

בתחילת דרכו הכיל בית החולים רק מחלקת יולדות אחת.
בית החולים מעיני הישועה מכיל למעלה מ 800 אנשי מקצוע, מתוכם קרוב ל 100 רופאים. בית החולים מעניק שירותים לכ-100,000 מטופלים בשנה.

בית החולים הוקם בבני ברק מהצורך המשמעותי בבית חולים נוסף באזור. הקמת בית החולים עודדה על ידי רבנים שונים כגון הרב שך ואבוחצירא. בהשראת של רבי מנחם מנדל שניאורסון נקרא ” בית רפואה”. בית החולים מובל על ידי מורים ורבנים ובניהם: הרב וואזנר, הרב קרליץ והרב זילברשטיין.
לבית החולים מספר מאפיינים יחודים. המאפיין העיקרי הוא שבית החולים מנוהל בצורה קפדנית על ידי כללי ההלכה. באופן מעשי, כל פעולה רפואית שיש בה ספק הלכתי בבית החולים, מערב בית החולים את הצוות הרפואי. בנוסף הפעילות הרפואית המתבצעת בבית החולים בימי שבת וחג מתבצעת על פי כללי ההלכה. באופן כללי בית החולים מקפיד מאוד על עקרונות ההלכה כגון שמירה על צניעות והפרדה על גברים ונשים איפה שניתן. מספר הניתוחים הקיסריים בבית החולים מעייני הישועה הוא הנמוך ביותר בישראל, ובית החולים ממעט באופן כללי לבצע ניתוחים מסוג זה.

מקרי רשלנות רפואית –בית חולים מעייני הישועה ( א 1686/96

בתביעה שהוגשה בבית המשפט המחוזי כנגד בית החולים מענייני הישועה נטען כי עקב רשלנות רפואית בלידה כלפי אם התובעת בקביעת גיל ההריון ומועד הלידה נולדה התובעת פגה, סבלה ה ממצוקה נשימתית, ונגרם לה נזק מוחי ממנו סובלת התובעת עד היום. התובעת אובחנה בגיל צעיר כבעלת שיתוק מוחים בפיגור שכלי בדרגה בינונית. התובעת סובלת מנכות בשיעור 100% וזקוקה לעזרה ולסיוע בכל פעולות היום-יום ולהשגחה רצופה של 24 שעות. בית המשפט קבע כי יש לפצות את התובעת בפיצויים עבור עלות החזקת התובעת במוסד שיקומי.

לשאלות או לקבלת יעוץ בנושא תביעות רשלנות רפואית נגד בית חולים מעייני הישועה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

חישוב בסיס השכר הממוצע במשק בתביעה בה נגרם נזק נוירולוגי ואורטופדי

להלן פסק דין חדש בו המערער נפצע בגלל תאונה שארעה כשהיה בן חמש עשרה, בזמן שרכב על אופניים. המערער גרס בזמן הערעור שקופח על ידי כך שבית משפט קודם העמיד את נכות תפקודית על 20% בלבד על אף כי נכות רפואית משוקללת בשיעור של 49%. עוד הלין המערער על בסיס השכר בתקופות הראשונות; ועל הפיצוי הנמוך שנקבע בראשי הנזק של הפסדי פנסיה ועזרת צד ג’. המשיבה תיארה את ערעורה ב-2 נושאים עיקריים: לטענתה, מתשובות המומחה בתחום הנוירולוגי עולה כי קיימת חפיפה בין נכות הנוירולוגית בשל המיפלגיה, לבין נכות אורטופדית בגין קיבוע עמוד שדרה הצווארי. בנוסף ערערה המשיבה על כך שבית משפט חישב את בסיס השכר של המערער לעתיד, החל משנת 2017, לפי 150% מהשכר הממוצע במשק. להלן פסק הדין המלא בערעור זה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע”א 3175/11

בפני: כבוד המשנה לנשיאה א’ ריבלין

כבוד השופט ע’ פוגלמן

כבוד השופט י’ עמית

המערער והמשיב שכנגד: עוליאל דביר

נ ג ד

המשיבים והמערערים שכנגד: 1. שלמה ציון

2. כלל חברה לביטוח בע”מ

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 14.3.2011 בתיק א 1881/05 שניתן על ידי כב’ השופטת ד”ר מיכל אגמון-גונן

פסק-דין

השופט י’ עמית:

ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 24.3.2011 (כבוד השופטת ד”ר מ’ אגמון-גונן) בת”א 1881/05.

1. המערער, יליד 1987, נפגע בתאונה ביום 2.3.2002 בהיותו כבן 15, עת רכב על אופניו. המערער הובהל לבית החולים כשהוא מחוסר הכרה ומונשם, ולאחר אשפוז של למעלה משבועיים הועבר לאישפוז יום שיקומי במרכז שניידר למשך כארבעה חודשים, ועד לסוף שנת 2002 נזקק למספר ניתוחים בחוליות עמוד השדרה הצווארי.

2. בית המשפט מינה מספר מומחים רפואיים לקביעת נכותו הצמיתה של המערער. ד”ר לוינקופף, המומחה בתחום האורטופדי, העמיד נכותו של המערער על 20% בגין פגיעה בעמוד שדרה צווארי ו-10% בגין צלקות. פרופ’ שטיינברג, המומחה בתחום הנוירולוגי, העמיד נכותו של המערער על 50% בגין המיפלגיה ימנית ו-30% בגין קיבוע עמוד שדרה צווארי. לאחר שנחקר בבית המשפט ולאחר שהוקרן לפניו סרט שצולם על ידי חוקרי המשיבה והמערערת שכנגד (להלן ולשם הנוחות: המשיבה), קבע פרופ’ שטיינברג כי יש מקום לבדיקה נוספת של המערער. לאחר שזה נבדק שוב על ידו, הפחית את נכותו של המערער ל-30% בגין המיפרזיס קל והותיר את שיעור הנכות בגין קיבוע עמוד שדרה צווארי על כנו.

לאור הסכמת המומחים כי הנכות בגין הקיבוע בצוואר משתייכת לתחום האורטופדי, ביכר בית משפט קמא את חוות דעתו של ד”ר לוינקופף בנקודה זו, ומשכך העמיד את הנכות הרפואית המשוקללת של המערער על 49% (נוירולוגית – 30%; אורטופדית – 20%; צלקת – 10%). לאחר מכן בחן בית המשפט את הראיות שהוצגו לפניו לגבי הנכות התפקודית של המערער, והעמידה על 20% בלבד. זאת, לאחר שהתרשם ממסלול חייו של המערער בתיכון, בצבא ובאוניברסיטה ומתפקודו בחיי היומיום. בהתאם לכך חישב בית המשפט את הפסדי שכרו של המערער, על פי בסיס שכר כלהלן:

ממועד פסק הדין ועד אוקטובר 2012 – לפי 3,500 ₪ לחודש, על פי בסיס של שכר סטודנט העובד במקביל ללימודיו בעבודה זמנית במשרה חלקית (3,500 ₪ X 20% X 23.266 = 16,286 ₪).

מחודש אוקטובר 2012 למשך חמש השנים הבאות – על פי שכר ממוצע נטו במשק (8,000 ₪ X 20% X היוון = 83,932 ₪).

מחודש אוקטובר 2017 ואילך עד לגיל 67 – על פי 150% מהשכר הממוצע נטו במשק (11,200 ₪ X 20% X היוון = 518,104 ₪).

בנוסף, פסק בית המשפט בגין הפסדי פנסיה הסך של 35,000 ₪; בגין עזרת צד ג’ לעבר הסך של 42,000 ₪; בגין הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות הסך של 47,500 ₪; ובגין כאב וסבל על פי התקנות הסך של כ-139,000 ₪. סך הכל נפסק לזכות המערער סכום של כ-900,000 ₪.

על כך נסב הערעור והערעור שכנגד.

3. המערער טען כי קופח בכך שבית המשפט העמיד נכותו התפקודית על 20% בלבד למרות הנכות הרפואית המשוקללת בשיעור של 49%. לטענת המערער, הוא התעתד ללמוד בפנימיה צבאית בתיכון מתוך מגמה לשרת כקצין בצה”ל, ובעקבות התאונה נבצר ממנו לעשות כן. עוד הלין המערער על בסיס השכר בתקופות הראשונות; ועל מיעוט הפיצוי שנפסק בראשי הנזק של הפסדי פנסיה ועזרת צד ג’.

המשיבה מיקדה את ערעורה בשני נושאים עיקריים: לטענתה, מתשובותיו של פרופ’ שטיינברג עולה כי קיימת חפיפה בין הנכות הנוירולוגית בשל ההמיפלגיה, לבין הנכות האורטופדית בגין הקיבוע בעמוד השדרה הצווארי. בנוסף הלינה המשיבה על כך שבית המשפט חישב את בסיס שכרו של המערער לעתיד, החל משנת 2017, לפי 150% מהשכר הממוצע במשק.

4. אקדים ואומר כי איני מקבל טענת המשיבה לגבי חישוב הנכות הרפואית המשוקללת, ועל פני הדברים נראה כי כל אחד מהמומחים קבע את אחוזי הנכות בתחומו-שלו.

הסכום הכולל שנפסק נחזה על הצד הנמוך בהתחשב בנכות הרפואית המשוקללת, ולכאורה יש ממש בטרונייתו של המערער על כך שבית משפט קמא העמיד את אבדן כושר השתכרותו על 20%. אולם, ברגיל, הערכת הנכות התפקודית היא מהנושאים המובהקים המסורים לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. במקרה דנן, יכול היה בית המשפט להתרשם מתפקודו הכולל של המערער לאורך שמונה השנים שחלפו מהתאונה. כפי שנקבע בפסק הדין, וכפי שעולה מחומר הראיות, המערער תפקד בכל המישורים ככל בני גילו: סיים בהצלחה את לימודיו בתיכון והיה מגיע ברגל לבית הספר; עוד בהיותו בתיכון עבד בסופרמרקט ולאחר מכן, עובר לגיוס, עבד כמוכר בדוכן ובלונה פארק; בהיותו בתיכון נסע למשלחת לפולין; התגייס לצה”ל ושירת בחיל המודיעין בבסיס סגור; בעל רישיון נהיגה ורכב; אחרי הצבא נסע לטיול בתאילנד כפי שעושים צעירים רבים במקומותינו; נסע לטיול בסיני שם ישן תחת כיפת השמיים; הפעיל דוכן באילת והעסיק מספר עובדים; לומד באוניברסיטה כלכלה ויחסים בינלאומיים ובמהלך לימודיו התגורר במעונות הסטודנטים, התנדב לפעילויות שונות ונסע באוטובוסים. בתמונות שונות שהוצגו, חלקם ממהלך הטיול בתאילנד, נראה כי המערער לא סבל ממגבלות גופניות שהגבילו אותו בפעילויות במהלך הטיול (כמו נסיעה בטרקטורונים וגלישה ב”אומגה”) ובאחת התמונות אף נחזה כשהוא נושא על כתפיו בחורה צעירה. רוצה לומר, כי בית משפט קמא רשאי היה על סמך התמונה הכללית שהצטיירה בפניו, להעמיד את אובדן כושר השתכרותו של המערער על שיעור של 20%. מכל מקום, וכפי שנראה להלן, אין מקום להתערב בתוצאה הסופית של פסק הדין.

5. מנגד, יש טעם בטענת המשיבה, כי לא היה מקום בנתוני התיק לקבוע את בסיס שכרו של המערער לעתיד לפי 150% מהשכר הממוצע במשק. בעת התאונה המערער היה כבן 15, טרם החל לכתוב את סיפור חייו, ובנסיבות אלה לא היה מקום לסטות מחזקת השכר הממוצע במשק. גם לעת מתן פסק הדין, לא הצביע המערער על נסיבות המצדיקות סטיה מהשכר הממוצע במשק.

חזקת השכר הממוצע במשק היא מעין פיקציה שבתי המשפט עושים בה שימוש בתיקי נזיקין, שהרי גלוי וידוע כי פחות מ-50% מהמועסקים במשק מגיעים לשכר הממוצע במשק. למרות זאת, ולשם האחידות, בתביעות נזיקין של קטינים מקובל לחשב את הפיצוי בגין אובדן השתכרות על בסיס השכר הממוצע במשק. זאת ועוד, החישוב לפי שכר ממוצע במשק נעשה החל מיום היציאה לעבודה (בגיל 21 או 18 לפי העניין), למרות שברור כי מעטים המקרים בהם משתכרים שכר זה עם היציאה לשוק העבודה. כך, לדוגמה, סטודנטים המקדישים זמנם ללימודים ולטיול בחו”ל לאחר הצבא, אשר ברגיל משתכרים במהלך השנים הראשונות לאחר שחרורם מצה”ל פחות מהשכר הממוצע במשק. לכן, אני סבור כי היה על בית משפט קמא לחשב אובדן ההשתכרות על פי השכר הממוצע במשק (ולא על בסיס שכר סטודנט) החל מגיל 21, ומנגד, לא היה מקום לחשב את בסיס השכר לעתיד לפי 150%.

6. בהתחשב בכך שצריך היה לערוך את חישוב אבדן ההשתכרות לעתיד על פי בסיס שכר של 8,000 ₪, הרי שגם אם היינו מעמידים את אובדן כושר השתכרותו של המערער על 25%, הרי שבחישוב “גס” הסכומים כמעט מתקזזים, כך שאין הצדקה להתערבות ערכאת הערעור.

אשר על כן, אני דוחה את הערעור והערעור שכנגד. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה’ בכסלו התשע”ב (1.12.2011).

עו”ד רשלנות רפואית מייצג על בסיס הצלחה ולא גובה שכ”ט מראש

דימום בלידה- רשלנות רפואית

שלום רב יש לי שאלה אני ילדתי בניתוח קיסרי שלדעתי הלא מקצועית לא הייתי אמורה לעבור ניתוח כלל ורציתי אחת ולתמיד להשתיק את מצפוני אם היה או היה רשלנות רפואית ולכן הייתי רוצה לשמוע את דעתך.הגעתי עם דימום בשבוע 40 ולאחר בדיקת רופא במייון נאמר לי שלא תהיה לידה כיוון שיש לי פתיחה של 1 1.5 ושאני אחזור עוד כמה ימים. לאחר שעתיים חזרתי עם צירים של 98 במוניטור ולאחר 5 שעות עברתי שוב בדיקה והיה פתיחה 3 והכניסו אותי לחדר לידה לאחר שעתיים בערך קיבלתי אפידורל כשהייתי בצירים של עד 130 במוניטור,ולאחר שעתיים הרופא החליט להוריד לי את המים,(בפתיחה של 3.5)בטענה שהלידה לא מתקדמת,”ואי אפשר שתהיי פה כל הלילה” ולאחר שהצירים צנחו ל15 החדירו לי בחזרה את המים(מי שפיר)שאולי העובר תקוע והמים “ישחררו אותו”ובטענה שהדופק של הילד יורד,ולאחר 4 שעות החליטו על ניתוח קיסרי דחוף,מה דעתך בעניין?

לידה טבעית- רשלנות רפואית

לידת בני מורכבת מאד, במקרה שלי אין תודה לאל פגיעה בעובר אבל סדרה של טעויות והסתרת מידע רפואי קריטי גרמו לי לפנות אליך ולבדוק אם יש מה לעשות בנידון.

הפנה אותי הרופא המטפל לחדר לידה לאחר שבמוניטור התגלו האטות בדופק, מבדיקה מדוקדקת של מוניטור ארוך בחדר לידה של סורוקה אכן התגלה שיש בעיה והוחלט על “השראת לידה” כלומר זירוז באמצעות בלון (קטטר אמברי) שאמור ליצור פתיחה וצירים.

הקטטר הוכנס ומיד לאחריו התחילו כאבים עזים כל מספר דקות ואני הייתי בטוחה שאלו צירים, כך עברו 30! שעות שבהן סבלתי סבל נוראי ולא הטלתי שתן והחלטתי שזהו ביקשתי שיורידו את זה וינסו דרך אחרת, אחרי ויכוח די סוער עם הרופא הוא הסכים להוריד לשעתיים מנוחה ואז להחדיר חדש, נלקחתי לחדר טיפולים הוציאו את הקטטר ואני הרגשתי הקלה עצומה אמנם שעתיים אחר כך עדיין לא יכולתי לתת שתן למרות כמות מים נכבדת ששתיתי.

אחרי הורדת הקטטר אף אחד לא חזר אלי להכנסת בלון חדש, ולא דיברו איתי על כלום עד למחרת בבוקר שקרא לי מנהל המחלקה לשיחה בה סיפרו לי שהבלון הוכנס בטעות לשלפוחית השתן!!!
הלידה הסתיימה בניתוח קיסרי חירום ויש בדרך עוד כמה טעויות אבל העניין העיקרי הוא שבדוח הניתוח רשום “מהלך ניתוח תקין” לא מצויין כלום על שום דבר חריג שאירע בניתוח.

כרגע אני בהריון שני כאשר התכנון היה להשאר בבית עד לרגע האחרון, לגשת לבית החולים כשאני ממש בלידה על מנת ללדת וזהו, אבל למזלי עברתי עם בעלי תאונת דרכים לא רצינית שבאופן אירוני הצילה את חיי ואת חייי העובר שלי כי שם פתאום נזכרו להגיד לי (אחרי שנה ושמונה חודשים) שבמהלך הניתוח, החילוץ היה קשה ונוצר קרע די גדול ברחם ולכן אסור לי ללדת באופן טבעי או המילים המדוייקות של מנהל המחלקה היו “אם תגשי ללידה טבעית תשארי בלי רחם ובלי תינוק” כעט אני מתואמת לניתוח קיסרי מתוכנן ביום שליש הקרוב

מום מולד- מומים מולדים- רשלנות רפואית בהריון?

מום מולד- מומים מולדים – רשלנות רפואית בהריון?

במהלך בדיקות אולטרסאונד, ייעוץ גנטי או בדיקת שקיפות עורפית, הרופא עלול לאתר ממצאים שונים בעובר.

במידה ונולד לך תינוק עם מומים מולדים או פגמים גנטיים, אשר לא גילו אותם במהלך ההריון, ניתן לבדוק אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך חינם ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה משמאל

מומים מולדים מוכרים במיוחד:

  1. תיקון שפה שסועה- מתבצע בגיל חודשיים ובאותו הניתוח מתבצע תיקון ראשוני של האף, החיך השסוע מתוקן לקראת גיל 10 חודשים. בעתיד, עשוי להזדקק הילד לניתוחים נוספים כגון שתל עצם לרכס השיניים, ניתוח נוסף של האף והמחיצה.
  2. סגירה מוקדמת של תפרים בגולגולת של הילוד וכתוצאה מכך עיוות גולגולת / עיוותים בגולגולת – ילדים אלה נזקקים על פי רוב לניתוח נרחב במהלך שנתם הראשונה שנועד לאפשר גדילה סימטרית ובלתי מוגבלת של עצמות הראש והפנים.
  3. שחזורי אפרכסת לילדים שנולדו ללא אוזן חיצונית – התפתחות רבה חלה בשנים האחרונות בתחום. בשיטה שפותחה בעשור האחרון, משוחזרת אפרכסת האוזן מסחוס שנילקח מצלע של המטופל בשני ניתוחים.
  4. שחזור שטחים נרחבים של עור שניזוקו מכוויה או מעורבים בתהליך גידולי – שיטה מעניינת וחדישה מאפשרת למתוח עור קיים כדי להרוויח רקמה בריאה.

אולי גם יעניין אתכם:

בישראל מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות, בעיקר בגין אי גילוי בזמן ההריון של מומים מולדים, או נזקי גוף שונים כגון:

מחלות גנטיות נוספות :

 

מילון מונחים רפואיים של מומים מולדים או נכויות שונות:

 

  • המיפלגיה (hemiplegia) – שיתוק צד גוף אחד
  • דיפלגיה (diplegia) – שיתוק בגפיים תחתונות בעיקר
  • טטרפלגיה (tetraplegia) – שיתוק בארבע גפיים
  • קורטקס (cortex) – קליפת המוח
  • דיסטוניה (dystonia) – ליקוי בתנועה המתבטא בכיווץ לא רצוני של שרירים
  • דיסקנזיה (dyskinesia))- ליקוי ביכולת לבצע תנועה רצונית שביטוייה פעילות שרירית לא רצונית
  • גרעינים בזאלים – (basal ganglia) גרעינים מוחיים הקשורים לוויסות התנועה הרצונית
  • אטקסיה (ataxia) – ליקוי במוח הקטן המתבטא בקושי בשיווי משקל וקואורדינציה לקויה
  • צרבלום (cerebellum) – המוח הקטן
  • אפילפסיה (epilepsy) – ליקוי במוח בו פעילות חשמלית בלתי תקינה גורמת לפירכוסים
  • הידרוצפלוס (hydrocephalus) – מצב של הצטברות נוזל מוחי בחדרי המוח
  • לא פרוגרסיבי (progressive חoח) – שאינו מחמיר עם הזמן
  • אנומליה (anomaly) – שינוי או סטייה שאינם קיימים אצל האדם הבריא
  • שכיחות (prevalence) – אחוז האוכלוסייה שיש לה לקות מסוימת בזמן נתון
  • היארעות (incidence) – מספר המקרים החדשים בקבוצה מסוימת בתקופת זמן מסוימת
  • אספיקציה (asphyxia) – מצב של אספקת חמצן לקויה לאיבר מסוים
  • מונופלגיה (Monoplegia). סוג זה מתאפיין בנכות בגפה אחת (יד או רגל).
  • דיפלגיה (Diplegia), נכות באזור פלג הגוף התחתון, בדרך כלל הגב ושתי הרגליים.
  • המיפלגיה (Hemiplegia), נכות בצד אחד של הגוף: יד, רגל וגב באותו הצד.
  • טריפלגיה (Triplegia), נכות של שלוש גפיים וגב.
  • טטרפלגיה או קוודריפלגיה (Tetraplegia, Quadriplegia), נכות של ארבע הגפיים וגב.
  • אטטוזה: תנועתיות יתר ואי-יכולת לדייק בתנועה
  • טוקסופלזמוזיס (toxoplasmosis) – זיהום הנגרם ע”י פראזיט שעלול לפגוע במוח העובר
  • CMV – וירוס מקבוצת ההרפס העלול לגרום פגיעה חמורה למוח העובר
  • כוראומניאוניטיס (choreoamnionitis) – זיהום חמור ברקמת השילייה
  • קונגניטאלי (congenitlal) – מולד
  • ציטוקין (cytokine) – חלבון המיוצר ע”’ תאי הדם הלבנים
  • PVL – נזק לחומר הלבן שסביב חדרי המוח
  • איסכמיה (ischemia) – חוסר זרימת דם מספקת לאיבר הגורמת למחסור בחמצן
  • טריגר (trigger) – גירוי או גורם היוצרים תגובה
  • קורטקס (cortex) – קליפת המוח
  • היפוקסיה (hypoxia) – אספקת חמצן ירודה לאיבר
  • קונטרקטורות (contrauctures) – קיצור קבוע של שרירים או גידים סביב מפרק המגביל את טווח התנועה
  • סקוליוזיס (scoliosis) – עקמת של עמוד השדרה
  • אפילפסיה (epilepsia) – הפרעה חשמלית במוח שעלולה לגרום לפיירכוסים
  • דיזארטריה (dysarthria) – ליקוי בדיבור כתוצאה מחולשת שרירים המסייעים בהפקת דיבור
  • דפורמציה (deformity) – עיוות

במידה ונולד לך תינוק עם מומים מולדים או פגמים גנטיים, אשר לא גילו אותם במהלך ההריון, ניתן לבדוק אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית

להערכת סיכויי ושווי תביעתך חינם ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

 

thetruthspy reviews official proclamation

המיפלגיה – תביעת פיצויים

המיפלגיה hemiplegia, unilateral paralysis – שיתוק חצי גוף

 

המיפלגיה יכולה להיות מולדת או להיגרם עקב ארועים כגון כמו שבץ מוחי או מחלות.  כאשר המיפלגיה היא תוצאה של שבץ, מדובר על תהליכים המשפיעים על חוט השדרה.
שיתוק מוחי גם יכול להשפיע על פלג גוף אחד וכתוצאה מכך הגוף מוגבל לתפקוד. שיתוק זה מכונה המיפלגיה. סוכרת סוג 2, יכולה לגרום המיפלגיה חולפת.

בישראל מוגשות תביעות פיצויים לא מעטות בגין המיפלגיה שנגרמה עקב רשלנות רפואית, תאונת דרכים, תאונת עבודה או תאונה מסוג אחר.

רשלנות רפואית– כאשר הטענה הייתה כי ניתן היה לגלות את המום בזמן ההריון, או כאשר עולה טענה של רשלנות רפואית בלידה.

תאונה– כאשר עקב תאונה נגרמה חבלה כלשהי אשר הובילה למצב של המיפלגיה

בכדי להגיש תביעת פיצויים בגין המיפלגיה, יש להצטייד בעו”ד וכן לקבל חוות דעת רפואית אשר תפרט את חומרת ההמיפלגיה.

לשאלות בנושא זכאותכם להגשת תביעת פיצויים בגין המיפלגיה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית ותאונות קשות, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net

De autorin siegfried kuehnl stellt sich vor nach mehr als 16 jahren, zum Sie konnen es ausprobieren grten teil auf grobaustellen und im zeitalter des internets habe ich meine alte leidenschaft zum schreiben wiederentdeckt