עובר קטן- רשלנות רפואית?

אני כותב לגבי אישתי לפני שנתיים וחצי נולדה לנו בת השנייה בקפלן. בערך חודש לפני אישתי היתאשפזה כי היה חשש שהעובר קטן ואחר כך היה גם חשש שאולי העובר אם תסמונת דאון ברוך השם פה הכול היה בסדר. פשוט הייתה טעות בבדיקות דם של קפלן הדבר העיקרי שאני כותב מהלך הלידה היה תקין אחר כך מיתברר שאני ליויתי את התינוקת לחדר תינוקות ויורד למטה לאישתי שנימצאת בחדר היתאוששות שהחזירו אותה לחדר כי מיתברר שהשאירו לה חלק מהשילייה לא נתנו לי להיכנס לחדר עשו לאישתי הרדמה כללית היא איבדה המון דם המוגלובין שלה ירד לאפס עד מאז הלידה אישתי מיתלוננת על כאבים ברחם המחזור תקין כל פעם שהיא הלכה לרופא נשים וביקשה לעשות צילום ברחם לא נתנו לה היו רושמים כדורים וזהו עד לפני חודש אישתי הלכה לרופא אחר וסיפרה לו את מה שהיה בלידה גילו שיש לה 3 פטריות ברחם הוא נתן לה תרופות וצילום למכון מור היום היא מרגישה הרבה יותר טוב הרופא עוד אמר לאישתי למה את לא תובעת את בית החולים קפלן על רשלנות אז אני רוצה לדעת אם יש בסיס לתביעה על קפלן ואולי גם קופת חולים כללית שנתנו לאישתי ליסבול במשך שנתיים וחצי

ניתוח אורטופדי- פגיעה בעצב- רשלנות רפואית

בני נותח בשנת 1997 כשהיה בן 14 בארה”ב, בניתוח אורטופדי מאוד מורכב. המנתח פגע בעצב הפרני השמאלי בעת הניתוח ולכן נשימתו של בני נפגע באופן חמור ביותר ולא רבסיבלי. מאשז הניתוח בני נעזר בשימוש במכונת הנשמה בלילה ומצבו מתדרדר. עד עכשיו חשבנו שמצבו יוטב ולא היינו פנויים לתביעה, אבל עכשיו אנחנו כה חרדים ומבינים שחייבים לתבוע!. רצינו לדעת מה הסיכויים שלנו בתביעה? אילו פיצויים ניתן לקבל אם נגיש תביעה בגין רשלנות רפואית?

הנטינגטון- רשלנות רפואית?

סימני המחלה הראשונים מופיעים בעשור השלישי או הרביעי לחיים. רב החולים מכירים את סימני המחלה מהחיים בצל הורה או קרובי משפחה אחרים אשר לקו במחלה. בשל התורשה הדומיננטית ילדי החולים עלולים להיות נשאי הגן ונמצאים בסיכון לפתח את המחלה. הכרת המחלה: סימניה, התקדמותה הבלתי נמנעת והפוטנציאל התורשתי שלה מהווים מעמסה נפשית כבדה על החולה ובני משפחתו.

תסמינים תנועתיים: התסמין המוכר והבולט הוא תנועות לא רצוניות הנקראות כוראה (ריקוד ביוונית). התנועות הלא רצוניות בגפיים, בצוואר ובפנים, מפריעות בתפקודים היום יומיים הפשוטים ביותר. בשלבים המתקדמים של המחלה הכוראה נעלמת והחולים הופכים סיעודיים, מרותקים למיטה עם נוקשות שרירים ועיוותים של המפרקים. בנוסף יכולים להופיע הפרעה בשיווי משקל, עווית שרירים (דיסטוניה), קפיצות לא רצוניות בגפיים (מיוקלונוס) וטיקים.

תסמינים פסיכיאטרים: מקום חשוב יש להפרעות ההתנהגות. לעיתים זהו הביטוי הראשון למחלה כאשר הפרעות ההתנהגות ומצב הרוח המתוארים הם: חרדה, חוסר מנוחה, אפתיה, הסתגרות או הימנעות מקשרים חברתיים, התנהגות חסרת מעצורים והתקפי זעם עד עוינות כלפי הסביבה הקרובה. נטייה לדיכאון מחשבות שווא, חשדנות, הזיות והפרעות בהתנהגות המינית גם כן מתוארות במקרים רבים. שינוי באישיות והתנהגות א-סוציאלית עם העדר ציות לחוק, וכן נטייה להתמכרויות לאלכוהול או סמים נמצאה שכיחה יותר בקרב חולי הנטינגטון ולעיתים מהווים סימן ראשון להתפתחות המחלה. במקרים נדירים הביטוי הראשון למחלה הוא פסיכוזה סוערת ואשפוז החולה בבית חולים פסיכיאטרי.

תסמינים קוגניטיביים: שינויים קוגניטיביים כמו אובדן זיכרון לטווח קצר, שיפוט לקוי, ירידה ביכולת הריכוז וקושי ברכישת מידע חדש ניתן לאבחן בעזרת מבחנים נוירופסיכולוגיים. ההפרעה הקוגניטיבית פוגעת בתחילה ביכולת החולה לעבוד, ובהמשך פוגעת ביכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים, עם התקדמות המחלה זו הסיבה העיקרית לאשפוז החולה במוסד סיעודי.

השינויים באישיות, בעיות בהתנהגות והשינויים הקוגניטיביים גורמים לרבים מהחולים קשיים בעבודה, ובחיי הזוגיות. על רקע השינויים בהתנהגות והירידה התפקודית חלק מהחולים מתגרשים בשלבי המחלה השונים או מפוטרים מעבודתם בשלבי מחלה מוקדמים.

אבחון טרום לידתי: עם זיהוי הגן למחלת הנטיגטון קימת היום אפשרות לאבחן את המחלה בבדיקה גנטית טרום לידתית ובכך לשבור את השרשרת רבת הדורות ורווית הסבל במשפחות הנושאות את הגן.

האבחון הטרום לידתי יכול להתבצע דרך הפריה חוץ גופית ובכך להימנע מהפלה, טכניקה חשובה במיוחד לאוכלוסייה הדתית בארץ. בשיטה זו הנקראת PGD מוציאים ביציות מהאישה ומפרים אותן בעזרת זרעי הבעל. לאחר שמספר ביציות מתחילות להתפתח במעבדה – בודקים כל עובר בן מספר ימים לקיום המוטציה להנטינגטון ומבין הביציות בוחרים את העובר שאינו נושא את המחלה ואותו משתילים חזרה לרחם האישה. בכך מבטיחים התפתחות עובר בריא. כמו כן ניתן לבדוק באם העובר נושא את הגן בבדיקת סיסי שליה או מי שפיר. בדיקת סיסי שליה נעשית בשבוע 11 ואילו בדיקת מי שפיר נעשית בשבועות 16-20 להריון.

הבדיקה הגנטית מציגה גם בעיות אתיות: בהעדר טיפול המרפא את המחלה או טיפול אשר הוכח כדוחה את הופעת סימנים, עולות השאלות אם ומתי לבצע בדיקה גנטית באדם אשר לא מציג את סימני המחלה.

בדיקה כזו יכולה להתבצע אך ורק לאחר יעוץ מסודר ומוסמך.

לשאלות או להערכת סיכוייך להגשת תביעת רשלנות רפואית הקשורה למחלת הנטינגטון, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל

When creating banners, there is a special timeline feature that can help you create banners that do my homework of domyhomework.guru are patly or totally animated

הגשת תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון / גילוי מאוחר של סרטן ריאות

רשלנות רפואית סרטן הריאה- עורכי דין, עו”ד, עורך דין סרטן הריאות

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת להתפשט. אם לא מטפלים בגידול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף באמצעות מחזור הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני/שניוני או גרורה.

• עישון סיגריות – ידוע כגורם לרוב המכריע של מקרי סרטן הריאה. הסיכון לפתח את המחלה עולה עם העליה במספר הסיגריות שמעשנים, וככל שהתחלת העישון היתה בגיל צעיר. סיגריות בעלות פילטר, המכילות כמות זפת נמוכה, יכולות להקטין במקצת את רמת הסיכון, אך הסיכון כמובן גבוה בהרבה משל אדם שאינו מעשן, גם במקרה זה. אדם המפסיק לעשן, מקטין באופן משמעותי את הסיכון שלו לחלות בסרטן הריאה. הסיכון הולך ופוחת ככל שחולף הזמן מעת הפסקת העישון.

• רקע גנטי – במשפחות מסוימות עלולים מעשנים להימצא בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן ריאה, בשל סיבות גנטיות.

• גז הראדון – באזורים מסויימים בארץ קיימים בקרקע מצבורי גז טבעי בשם ראדון. ראדון הוא חסר ריח וכאשר הוא נפלט מן הקרקע, הוא מתנקז לתוך יסודות בניינים ומרתפים. כיום סבורים שחשיפה ממושכת לראדון מעלה את הסיכון ללקות בסרטן ריאה, בעיקר אצל מעשנים. ניתן לערוך בדיקה לגילוי נוכחות ראדון, ולנקוט צעדים כדי להפחית את הסיכון הכרוך בו.

• חשיפה לאזבסט, אורניום, כרום וניקל – החשיפה לחומרים כימיים אלה כגון אסבסט ואחרים קשורה לתחלואה בסרטן הריאה, בעיקר כשמדובר בחשיפה מקצועית. זיהום אויר מוזכר אף הוא כגורם לסרטן הריאה. אך עד כה לא ניתן היה להוכיח זאת.

מהם התסמינים (סימפטומים)?

 

  • שיעול נמשך או שינוי באופי שיעול קיים.
  • דלקת בבית החזה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי.
  • קוצר נשימה.
  • שיעול והפרשה של ליחה דמית.
  • אי-נוחות בחזה – ניתן לחוש בכך ככאב עמום או כאב חד בעת שיעול או לקיחת שאיפה עמוקה.
  • איבוד תאבון וירידה במשקל.

קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן ריאה ראשוני, המתנהגים ומגיבים לטיפול באופן שונה לחלוטין:

  • SClC – טיפוס של תאים קטנים (small cell lung cancer);
  • NSCIC – טיפוס של תאים שאינם קטנים (non-small cell lung cancer), כולל 3 תתי טיפוסים:
  • קרצינומת תאים קשקשיים (squamous cell carcinoma) הסוג הנפוץ ביותר של סרטן ריאה, שמקורו בתאים המצפים את הסימפונות.
  • אדנוקרצינומה (adenocarcinoma) מתפתחת מתאי הבלוטות המייצרים ריר. תאים אלה נמצאים גם כן ברירית הסמפונות.
  • קרצינומת תאים גדולים (large cell carcinoma) מכונה על שם התאים העגולים הגדולים הנראים כך בבדיקה במיקרוסקופ.

מזותליומה מסותליומה (mesothelioma) הוא סוג שכיח פחות של סרטן בבית החזה, המשפיע על מערכת הנשימה. זהו סרטן של תאי הצדר, הקרום המצפה את הריאות, והוא קשור לעתים קרובות לחשיפה בעבר לאזבסט.

 

טיפול

טיפול בסרטן הריאה יכול להיות ניתוח, טיפול בקרינה כימותרפיה, בנפרד או במשולב. הרופא יתכנן את הטיפול בך תוך הבאה בחשבון של מספר גורמים, לרבות מצב בריאותך הכללי, סוג הגידול וגודלו, כיצד הוא נראה תחת מיקרוסקופ, והאם התפשט מחוץ לריאה.
במקרים בהם אובחן סרטן ריאה מטיפוס של תאים שאינם קטנים, אשר לא התפשט, יתכן וניתן יהיה להסיר את הגידול בניתוח. סוג הניתוח שייבחר תלוי בגודל הגידול ובמיקומו:

• כריתת אונה (lobectomy)- הסרת אונה של הריאה;
• כריתת ריאה (pneumonectomy) – הסרת הריאה כולה;
• כריתת יתד (wedge resection) – בקרב חולים שריאותיהם אינן מתפקדות היטב, מוסר לעתים חלק קטן ביותר של הריאה. ניתוח זה אינו מבוצע לעתים קרובות.

ברוב המקרים בהם מאובחן סרטן ריאה מטיפוס של תאים קטנים, אין מבצעים ניתוח. גם אם לא ניתן לראות זאת בסריקה, ככל הנראה התפשט הגידול לחלקים אחרים בגוף לפני שאובחן, ולכן כימותרפיה ו/או טיפול בקרינה יהיו יעילים יותר מניתוח.

מתי ניתן להגיש תביעה?

1. אם נגרם לך סרטן ריאות בשל עישון.

2. אם נגרם סרטן הריאה עקב אסבסט או חמורים מסוכנים אחרים.

3. אם רופא המשפחה לא ערך בדיקה גופנית ושלח אותך לערוך בדיקות נוספות, או צילומי רנטגן כנדרש.

4. אם תוצאות הבדיקה אינן תקינות, או שעולה מהן ממצא חשוד כלשהו, ומרות זאת רופא המשפחה לא הפנה אותך להתייעצות עם מומחה בבית חולים, ולקבלת טיפול.

5. אם רופא מומחה בבית החולים לא בירר את ההיסטוריה הרפואית שלך, לא ערך בדיקה גופנית וילא הפנה אותך לעריכת צילום רנטגן של החזה, כדי לאתר תופעות לא תקינות כלשהן בריאותיך.

6. אם הייתה רשלנות רפואית כלשהי באבחון ואו טיפול ו/או ניתוח סרטן הריאה.

לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית, יש לקבל חוות דעת רפואית הקובעת כי הנזק נגרם לך עקב עישון ו/או רשלנות רפואית ו/או חשיפה לחומרים מסוכנים.

יש להיעזר בעו”ד המתמחה בהגשת תביעות נזיקין בגן נזק גוף זה.

לשאלות או הערכת סיכויי תביעתך, ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון המייצגת מאות לקוחות בתביעות נזיקין, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net או באמצעות טופס יצירת הקשר

Ich spreche und schreibe der ghostwriter dvd perfekt spanisch und deutsch

רשלנות רפואית סרטן הריאה- עורכי דין, עו"ד, עורך דין סרטן הריאות

רשלנות רפואית סרטן הריאה- עורכי דין, עו”ד, עורך דין סרטן הריאות

הגשת תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון / גילוי מאוחר של סרטן ריאות

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת להתפשט. אם לא מטפלים בגידול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף באמצעות מחזור הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני/שניוני או גרורה. 

• עישון סיגריות – ידוע כגורם לרוב המכריע של מקרי סרטן הריאה. הסיכון לפתח את המחלה עולה עם העליה במספר הסיגריות שמעשנים, וככל שהתחלת העישון היתה בגיל צעיר. סיגריות בעלות פילטר, המכילות כמות זפת נמוכה, יכולות להקטין במקצת את רמת הסיכון, אך הסיכון כמובן גבוה בהרבה משל אדם שאינו מעשן, גם במקרה זה. אדם המפסיק לעשן, מקטין באופן משמעותי את הסיכון שלו לחלות בסרטן הריאה. הסיכון הולך ופוחת ככל שחולף הזמן מעת הפסקת העישון.

• רקע גנטי – במשפחות מסוימות עלולים מעשנים להימצא בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן ריאה, בשל סיבות גנטיות.

• גז הראדון – באזורים מסויימים בארץ קיימים בקרקע מצבורי גז טבעי בשם ראדון. ראדון הוא חסר ריח וכאשר הוא נפלט מן הקרקע, הוא מתנקז לתוך יסודות בניינים ומרתפים. כיום סבורים שחשיפה ממושכת לראדון מעלה את הסיכון ללקות בסרטן ריאה, בעיקר אצל מעשנים. ניתן לערוך בדיקה לגילוי נוכחות ראדון, ולנקוט צעדים כדי להפחית את הסיכון הכרוך בו.

• חשיפה לאזבסט, אורניום, כרום וניקל – החשיפה לחומרים כימיים אלה כגון אסבסט ואחרים קשורה לתחלואה בסרטן הריאה, בעיקר כשמדובר בחשיפה מקצועית. זיהום אויר מוזכר אף הוא כגורם לסרטן הריאה. אך עד כה לא ניתן היה להוכיח זאת.

מהם התסמינים (סימפטומים)?

• שיעול נמשך או שינוי באופי שיעול קיים.
• דלקת בבית החזה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי.
• קוצר נשימה.
• שיעול והפרשה של ליחה דמית.
• אי-נוחות בחזה – ניתן לחוש בכך ככאב עמום או כאב חד בעת שיעול או לקיחת שאיפה עמוקה.
• איבוד תאבון וירידה במשקל.

קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן ריאה ראשוני, המתנהגים ומגיבים לטיפול באופן שונה לחלוטין:

• SClC – טיפוס של תאים קטנים (small cell lung cancer);
• NSCIC – טיפוס של תאים שאינם קטנים (non-small cell lung cancer), כולל 3 תתי טיפוסים:
• קרצינומת תאים קשקשיים (squamous cell carcinoma) הסוג הנפוץ ביותר של סרטן ריאה, שמקורו בתאים המצפים את הסימפונות.
• אדנוקרצינומה (adenocarcinoma) מתפתחת מתאי הבלוטות המייצרים ריר. תאים אלה נמצאים גם כן ברירית הסמפונות.
• קרצינומת תאים גדולים (large cell carcinoma) מכונה על שם התאים העגולים הגדולים הנראים כך בבדיקה במיקרוסקופ.

מזותליומה מסותליומה (mesothelioma) הוא סוג שכיח פחות של סרטן בבית החזה, המשפיע על מערכת הנשימה. זהו סרטן של תאי הצדר, הקרום המצפה את הריאות, והוא קשור לעתים קרובות לחשיפה בעבר לאזבסט.

טיפול

טיפול בסרטן הריאה יכול להיות ניתוח, טיפול בקרינה כימותרפיה, בנפרד או במשולב. הרופא יתכנן את הטיפול בך תוך הבאה בחשבון של מספר גורמים, לרבות מצב בריאותך הכללי, סוג הגידול וגודלו, כיצד הוא נראה תחת מיקרוסקופ, והאם התפשט מחוץ לריאה.
במקרים בהם אובחן סרטן ריאה מטיפוס של תאים שאינם קטנים, אשר לא התפשט, יתכן וניתן יהיה להסיר את הגידול בניתוח. סוג הניתוח שייבחר תלוי בגודל הגידול ובמיקומו:

• כריתת אונה (lobectomy)- הסרת אונה של הריאה;
• כריתת ריאה (pneumonectomy) – הסרת הריאה כולה;
• כריתת יתד (wedge resection) – בקרב חולים שריאותיהם אינן מתפקדות היטב, מוסר לעתים חלק קטן ביותר של הריאה. ניתוח זה אינו מבוצע לעתים קרובות.

ברוב המקרים בהם מאובחן סרטן ריאה מטיפוס של תאים קטנים, אין מבצעים ניתוח. גם אם לא ניתן לראות זאת בסריקה, ככל הנראה התפשט הגידול לחלקים אחרים בגוף לפני שאובחן, ולכן כימותרפיה ו/או טיפול בקרינה יהיו יעילים יותר מניתוח.

מתי ניתן להגיש תביעה?

1. אם נגרם לך סרטן ריאות בשל עישון.

2. אם נגרם סרטן הריאה עקב אסבסט או חמורים מסוכנים אחרים.

3. אם רופא המשפחה לא ערך בדיקה גופנית ושלח אותך לערוך בדיקות נוספות, או צילומי רנטגן כנדרש.

4. אם תוצאות הבדיקה אינן תקינות, או שעולה מהן ממצא חשוד כלשהו, ומרות זאת רופא המשפחה לא הפנה אותך להתייעצות עם מומחה בבית חולים, ולקבלת טיפול.

5. אם רופא מומחה בבית החולים לא בירר את ההיסטוריה הרפואית שלך, לא ערך בדיקה גופנית וילא הפנה אותך לעריכת צילום רנטגן של החזה, כדי לאתר תופעות לא תקינות כלשהן בריאותיך.

6. אם הייתה רשלנות רפואית כלשהי באבחון ואו טיפול ו/או ניתוח סרטן הריאה.

לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית, יש לקבל חוות דעת רפואית הקובעת כי הנזק נגרם לך עקב עישון ו/או רשלנות רפואית ו/או חשיפה לחומרים מסוכנים.

יש להיעזר בעו”ד המתמחה בהגשת תביעות נזיקין בגן נזק גוף זה.

לשאלות או הערכת סיכויי תביעתך, ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון המייצגת מאות לקוחות בתביעות נזיקין, בטלפון 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net או באמצעות טופס יצירת הקשר

The foothold academic https://essay4today.com/ partnership’s initiative creates for students and universities is truly exciting

פסקי דין רשלנות רפואית- פסק דין ברשלנות רפואית

פסקי דין רשלנות רפואית :

כריתת אשך

סרטן העור- מלנומה

חסימת מעיים

רשלנות רופא שיניים

סירינגומיליה

ניתוח למניעת הזעה

דילול עוברים

מיקרוצפלוס

ועדת בדיקה משרד הבריאות

ניתוח סינוסים

רשלנות חדר מיון

רשלנות בניתוח עיניים

ניתוח הזעת יתר

פגמים/ מומים בעובר

רשלנות פגיה פגייה

מות עובר מוות של עובר

ניתוח להסרת כיס מרה

כריתת כליה כלייה

פגיעה מוחית פיגור שכלי

רשלנות רפואית שיתוק מוחין

עקירת שיניים

סרטן הריאה, הריאות

שבר בכף היד, בשורש כף יד

אשך טמיר

ניתוח ביד

ניתוח פלסטי באף

נפילה בבית חולים

לוקמיה

כריתת אשך, תסביב אשך

רשלנות בניתוח אורטופד

גוש גושים בשד

לימפומה

כריתת חצוצרה/ חצוצרות

תסמונת הכאב הכרוני

השתלת שיער

רשלנות רפואית- טיפול שיניים, בטיפול שינים

מרפק טניס, אפיקונדליטיס

רשלנות במתן חיסון

תסחיף ריאה, תסחיף ריאתי

רשלנות של אורטופד

ניתוח לקיצור קיבה

חסר  בכף היד, כף יד

שיתוק מוחין לפג

רשלנות במהלך הלידה

רשלנות רפואית- ניתוח קיסרי/ בניתוח קיסרי

זרוז הריון, זירוז הריון

סרטן במעי הגס

פגיעה בכליה, בכליות

היפרדות שיליה, הפרדות שליה

רשלנות רפואית בזמן הלידה

ציסטה בשחלה, ציסטות בשחלות

גידול בעמוד השרדה, בעמוד השידרה

רשלנות רפואית של אורולוג- תסביב אשך

סרטן צוואר הרחם

גידול בראש

ניתוח קטרקט

רשלנות רפואית- סרטן המעי הגס

ניתוח קוסמטי באף

פגיעה בשלפוחית השתן

רשלנות בניתוח לאסיק

כשל לבבי, דלקת בשריר הלב

קרע ברחם במהלך לידה

גידולים בראש, גידול ראש

קטרקט, גלאוקומה

רשלנות רפואית של בית אבות

רשלנות רפואית של נוירולוג

דימום בטחול, דימומים טחול

רשלנות בניתוח להסרת משקפיים

רשלנות רפואית הרדמה, בהרדמה

מנינגיומה

רשלנות רפואית של אורטופד/ אורטופדיה

נזק מוחי- שיתוק בפלג גוף

מיוזיטיס

גוש בשד, גושים בשד

סרטן הלימפומה

RSD -CRPS

סרטן צוואר הרחם

סרטן אצל ילדים

סרטן העור, מלנומה

גידול סרטני באף

ועדת בדיקה משרד הבריאות, וועודת בדיקה ועדות

שיתוק מוחין ספסטי

ניתוח מח, מוח, בראש

ניתוח פלסטי באף

סרטן המעי הגס

תסמונת ארב ERB

ניתוח עמוד שדרה, ניתוחי עמוד שידרה

פיצויים רשלנות רפואית- פיצוי רשלנות רפואית

סרטן השד – סרטן שד- רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית- איחור באבחון סרטן, גידולים

רשלנות רפואית – סרטן השד, סרטן שד (גידול ממאיר או שפיר בשד)

כיצד מאבחנים סרטן שד?

ממוגרפיה – צילום רנטגן של השד. השד נלחץ בין שני לוחות מיוחדים לצילום רנטגן. לחיצת השד גורמת לאי נוחות

ולעתים אף לכאב אך מדובר בפרקי זמן של שניות בלבד.

אם במהלך הממוגרפיה יבחינו במצבים חריגים כלשהם בשד יש לבצע אחת או יותר מהבדיקות הבאות:

סריקת אולטרסאונד – סריקת אולטרסאונד יוצרת תמונה של השד על ידי שימוש בגלי קול בתדרים

גבוהים . הסריקה אינה כואבת ואורכת מספר דקות בלבד. שיטה זו יעילה במיוחד לאיתור ציסטות.

ביופסיה – לקיחת מדגם תאים מהשד לצורך אבחון. קיימות מספר שיטות לביצוע ביופסיה כפי שיפורט להלן. הרופא

בוחר באיזו שיטה לנקוט בהתאם לנסיבות הייחודיות של הגידול. יתכן ויהיה צורך לבצע יותר מביופסיה אחת.

בעצם ביצוע ביופסיה יש סיכון מסוים בהיווצרות צלקת אשר עלולה להקשות על איתור סרטן בעתיד.

ממוגרפיה בתהודה מגנטית( MRM-Magnetic Resonance Mammography )
סריקת MRI נותנת תמונה תלת ממדית של השד באמצעות תהודה מגנטית. זה אמצעי רגיש יותר מממוגרפיה

לאבחון מצבים חריגים ברקמות רכות. השימוש בתהודה מגנטית (MR Imaging- MRI) לאבחון גידולים בשד מאפשר

קבלת מידע חשוב המשלים את התוצאות שהתקבלו

באמצעי האבחון הראשוני – ממוגרפיה רגילה. בדיקת MRI לשד

נקראת MRM – Magnetic Resonance Mammography . בדיקת ה MRI יקרה מאד והמכשיר אינו זמין בכל

מרכז רפואי, ועל כן משתמשים בו לאבחון סרטן השד רק במקרים מיוחדים.

אמצעי זה הוכיח רגישות גבוהה באבחון סרטן שד חד מוקדי או רב מוקדי, בעיקר אצל נשים עם רקמת

שד סמיכה. השיטה לא אומצה כאמצעי שגרתי לאבחון גידולים בשד אבל יעילותה הוכחה היטב באבחון

של מקרים בעייתיים. עקב כך נחשבת טכניקה זו ליעילה במיוחד לאבחון סרטן שד אצל נשים צעירות שרקמת השד שלהן בדרך כלל סמיכה.

יחד עם זאת חשוב לזכור שבגלל הרגישות הגבוהה של אמצעי אבחון זה הוא מתאפיין גם באחוז

גבוה יחסית של “עודף אבחון”, כלומר אבחון גידול סרטני גם במקרה בו הגידול אינו קיים בפועל (false-positive ).

אחת הבדיקות החשובות ביותר שיש לבצע נקראת בדיקת קולטנים (רצפטורים) הורמונליים

טכנולוגיה חדישה לבדיקה האם

הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה נקראת “טכניקת קישרית הזקיף” Sentinel Node Biopsy. בטכניקה זו מזריקים כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי צבוע אשר מזהה את הבלוטה הראשונה ( “הזקיף הראשון”) המקבלת את נוזל הלימפה מהגידול. 

אם בלוטה זו נקיה משמעות הדבר בדרך כלל שגם שאר הבלוטות נקיות וניתן להימנע מכריתה מיותרת של בלוטות הלימפה מבית השחי.

שלבים בהתפתחות סרטן השד (Staging)

השלב אליו הגיע גידול סרטני נקבע על פי גודלו ומידה התפשטותו, והגדרת השלב תהווה גורם מכריע בקביעת תכנית הטיפולים שלך.

החל מינואר 2003 נכנסה לתוקף שיטת דירוג חדשה לשלבים השונים של סרטן השד. על פי הדירוג החדש השלבים הם:

שלב “0” – לא פולשני ( in situ ) – הגידול נמצא בתעלות החלב בלבד ( ducts ) ולא פיתח את

היכולת להתפשט.

שלב “I” – גודל הגידול פחות מ- 2 ס”מ והוא אינו מפושט.

שלב ” II ” – כל אחד מהמצבים הבאים:

הגידול בגודל 5 – 2 ס”מ
הגידול התפשט ל- 1-3 בלוטות בבית השחי באותו צד של השד החולה.
גודל הגידול יותר מ- 5 ס”מ אך הוא טרם התפשט לבלוטות הלימפה או לחלקי גוף אחרים.
שלב ” III ” – כל אחד מהמצבים הבאים:

הגידול קטן מ- 5 ס”מ והתפשט ל- 4-9 בלוטות בבית השחי
הגידול גדול מ- 5 ס”מ והתפשט ל- 1-9 בלוטות בבית השחי
הגידול התפשט לדופן בית החזה או לעור ו- 0-9 בלוטות נגועות
הגידול בכל גודל שהוא והתפשט ל- 10 או יותר בלוטות לימפה בבית השחי.
הגידול בכל גודל שהוא והתפשט לבלוטות לימפה באזור infraclavicular (מתחת לעצם הבריח) או לבלוטות לימפה באזור על-בריחי (supraclavicular) או לבלוטות שלאורך ה- internal mammary (בחזה בסמוך לעצם).

שלב “IV” גידול בכל גודל, בלוטות לימפה נגועות או לא, אך הסרטן התפשט לחלקי גוף אחרים מעבר לשד ולבלוטות הלימפה.

הגשת תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון סרטן שד

במידה והרופאים איחרו לאבחן את סרטן השד במועד בו רופא סביר אמור היה לאבחן, קמה לך עילה לתביעת רשלנות רפואית כנגד הרופאים ו/או המוסד הרפואי אשר איחר לאבחן. גובה הפיצוי תלוי כמובן במשך האיחור ובאפשרויות ההחלמה.

יש לצרף לכתב התביעה, חוות דעת של רופא מומחה אשר יקבע אם אכן הייתה רשלנות ואיזה נזק נגרם כתוצאה ממנה.

חלק מהמידע בעמוד זה באדיבות אתר “אחת מתשע”

ליעוץ נוסף בנושא רשלנות רפואית בכל הקשור לאבחון או גילוי מאוחר, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל:
legal1@bezeqint.net

Org mba admission essay samples and feel free to follow me on twitter nickcombsedu