דיסקציה צווארית- רשלנות רפואית

דיסקציה צווארית

ניתוח דיסקציה צווארית הינו ניתוח מקובל בטיפול בגדולים ממאירים באזור הראש והצוואר.

כחלק מן המנגנון החיסוני של הגוף קיימות בלוטות לימפה רבות באיזור הצוואר, המכילות רכיבים חשובים לפעילות המערכת בחיסונית הלימפטית. בלוטות אלו עלולות להכיל גידול סרטני באזור הראש והצוואר. גידול ממאיר בבלוטות יכול להגיע גם כהתפשטות גרורות מגידול ממאיר ממקום אחר.

ניתוח דיסקציה צווארית מיועד לחולים בגידולים באזורים אלו. הליך זה מאפשר להם הסרה של הגידול הממאיר באמצעות ניתוח כירורגי יחסית פשוט.

הליך ניתוח דיסקציה

לאחר הרדמה כללית, הניתוח מתבצע על ידי כירורג מומחה. ע”י יצירת חתך בצוואר. כיום יצירת החתך הינה רוחבית תת עורית לפגיעה אסתטית מינימלית. לאחר זיהוי הבלוטות הממאירות- ניתן להסירן ע”י כריתתן. היקף הטיפול תלוי בהתשפטות המחלה הממאירה. ככול  שהיא חמורה יותר, כך יש להסיר רקמות, שרירים וכלי דם רבים יותר.
 

סיכונים / רשלנות רפואית בניתוח דיסקציה:

ככל פעולה כירורגית פולשנית, גם ניתוח דיסקציה צווארית טומן בחובו מס’ סיכונים העלולים לגרור סיבוכים שונים, על המטופל  להיות מודע אליהם, טרם קבלת ההחלטה על ביצוע הניתוח .אי הסבר ראוי על מכלול הסיכונים והסיבוכים השונים העלולים להיגרם, יכול להוות עילת רשלנות רפואית של הגורם המטפל באם קרו סיבוכים או נזקים שונים.

בנוסף טיפול רשלני של הניתוח יכול לגרור סיבוכים כגון: זיהומים, דימומי, פגיעה בכלי דם שונים, חוסר תחושה בעור הצוואר באופן זמני עד קבוע, חולשות בכתף או בעצבי הפנים.

על הגורם המטפל לקבל שיקול דעת מדויק לטיפול ספציפי במטופל תוך תשומת לב מלאה לנקודות הבעייתיות של המטופל וההיסטוריה הרפואית שלו. אי התייחסות למכלול שיקולים אלה, יכול לגרום לדיאגנוזה שגויה לטיפול היכולה לגרור נזקים למטופל המהווים רשלנות רפואית של הגורם המטפל.

יש לציין כי מערכת הצוואר כוללת בתוכה מס’ מבנים: הווריד היוגולרי הפנימי המנקז דם מהמוח לכיוון הלב, עצב הגולגולת, והשריר העיקרי- שריר מרכין הראש. מבנים אלו משולבים זה בזה ופגיעה לא זהירה של המנתח באחת המערכות במהלך הניתוח יכולה לגרום לנזק קבוע באותו מבנה.

 

לשאלות נוספות בנושא רשלנות רפואית בניתוח דיסקציה צווארית ניתן לפנות אל עורכי דין רשלנות רפואית כגון ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

פגם במחיצה הבין חדרית- רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית פגם במחיצה הבין-חדרית (Ventricular septum defect)


פגם במחיצה הבין-חדרית הוא חלק מקבוצת ליקויים מולדים בלב.בפגם הנ”ל קיים חור בין המחיצה המפרידה בין החדר השמאלי של הלב לחדר הימני. התפתחות המחיצה המפרידה בין חדרי הלב מתפתחת במהלך ההריון וגודלת עד לשעת הלידה.במידה והמחיצה לא מגיעה לגודל הרצוי במהלך הזמן הרצוי,יווצר חור במחיצה שבין החדרים, והתינוק יוולד עם ליקוי הלב המתואר.הפגם במחיצה הבין-חדרית הוא הסוג הכי נפוץ ויכול להמצא בארבע מקומות: בחלק האחורי של המחיצה, החלק הקדמי של המחיצה,החלק העליון והחלק האמצעי של המחציה. התמונה הקלינית הראשונית במקרה של פגם במחיצה הבין-חדרית בלידה היא בדרך כלל שקטה והתסמינים בדרך כלל מופיעים לאחר מספר שבועות מרגע הלידה. תסמינים שעלולים להופיע הם הופעת אוושה פתולוגית,התפתחות פיזית לא תקינה,הזעה מרובה,עלייה בקצב הנשימה .

 

מקרי רשלנות רפואית – פגם במחיצה הבין-חדרית

ישנם מספר סוגים של סיבוכים שעלולים להופיע כתוצאה מפגם במחיצה הבין-חדרית ואי זיהוי או טיפול מתאים בזמן הנכון של הפגם. חלקם יופיעו מיד לאחר לידת התינוק וחלקם יתגלו רק לאחר ימים ואף שבועות מתום הלידה. לא כולם יהוו רשלנות רפואית. אוושות פתולוגיות אשר לא יעלו חשד או לפחות יגרמו לרופא המטפל לשלוח את התינוק ואמו למספר בדיקות,למשל אקו-לב,בכדי לברר את מקור האוושה. דוגמה נוספת לרלשנות רפואית בנושא היא חוסר מעקב או אי התייחסות מתאימה ומקצועית ל”אבני דרך” לא תקינים בהתפתחות הילד שעלולים להיות אחד התוצאות הלא טובות של פגם מסוג זה בלב הילד. ניתוח לב וסגירת הפגם בין חדרי ימנע לרוב את התוצאות השליליות הללו.

 

עילות לתביעה רפואית בגין – פגם במחיצה הבין-חדרית


הסיבות המובילות לתביעות במקרי רשלנות רפואית פגם במחיצה הבין-חדרית ובעקבות כך לתביעות הן מצבים שבהם שאחד מן התנאים הבאים לקחו בהם חלק: התייחסות לקויה לגורמי הסיכון של הפגם ,חוסר או אי ביצוע בדיקות מתאימות לאחר הלידה,החלטה לא נכונה על חוסר צורך ניתוחי לתיקון הפגם, השהיית פעולות טיפוליות שאיננה מוצדקת ,אנשי צוות רפואיים לא מוסמכים או לא מקצועים אשר לא יודעים לטפל או להעריך כראוי פגם מסוג זה או הפניה לרפואים מומחים לא מתאימים מספיק. במקרים כאלו ניתן לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית.

 

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בפגם במחיצה הבין-חדרית, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

בדיקות לאבחון סרטן- רשלנות רפואית?

 

מקרי רשלנות רבים מתרחשים במצבים של אי אבחון סרטן במועד. לעיתים מודבר בכך שלא נשלח המתלונן אל בדיקות לאבחון סרטן, ולעיתים מודבר במקרים של אי פענוח נכון של בדיקות אבחון אלו.

להלן חלק מן ה-בדיקות לגילוי גידול סרטני המוכרות כיום. בחלק גדול מהם ארעו כאמור מקרים של רשלנות רפואית בפענוח:

 

אלקטרוליטים

אלקטרוליטים הם חומרים ההופכים ליונים בתמיסה ומשיגים יכולת להוביל חשמל. אלקטרוליטים קיימים בגוף האנושי, ושיווי המשקל של האלקטרוליטים בגופנו הוא חיוני לתפקוד נורמלי של התאים והאיברים של הגוף.

המוגלובין

המוגלובין הוא מולקולת החלבון בתאי הדם האדומים המובילים חמצן מן הריאות לרקמות הגוף ומחזירות דו-תחמוצת הפחמן מן הרקמות אל הריאות. להמוגלובין יש גם תפקיד חשוב בתחזוקת הצורה של תאי הדם האדומים.

בדיקות דם לתפקודי כבד

בדיקות דם לתפקודי כבד. יש לבצע צעד ראשון לאיתור נזק בכבד ולבצע בדיקת דם פשוטה לקביעת הימצאות של אנזימים מסוימים של הכבד בדם. כאשר בתנאים נורמליים, ה אנזימים האלה נמצאים בתאי הכבד.ולכן יש חשיבות גדולה בביצוע הדיקות דם לתפקודי כבד לאיתור ליקויים אלו.

אולטרה סאונד

אולטראסאונד.בעוד ההיסטוריה הרפואית של המטופל והבדיקה הגופנית הם אבני הבניין של אבחון רפואי, היכולת להציץ אל תוך הגוף יכולה להיות כלי משמעותי. אולטרסאונד היא טכניקת הדמייה המספקת את היכולת הזאת לרופאים.

בדיקת תבחין עורי לשחפת (בדיקת PPD)

בדיקת תבחין עורי לשחפת מבוססת על העובדה שהידבקות בשחפת מייצרת תגובה מאוחרת של רגישות יתר למרכיבים מסוימים של הבקטריה. בדיקת תבחין עורי לשחפת (הידועה כבדיקת PPD) היא בדיקה המשמשת לקבוע האם אדם פיתח תגובה חיסונית לבקטריה הגורמת לשחפת.

בדיקת CEA

ה- CEA לקבוע האם ישנו סרטן בגוף ולעקוב אחר יעילות הטיפול כנגד הסרטן. רמות גבוהות CEA בדם הנ”ל יצביע על חולים עם גידולים מפותחים או בעלי גרורות .

בדיקה אנטי גרעינית לנוגדנים-ANA

בדיקה אנטי גרעינית לנוגדנים (ANA) הבדיקה פותחה בשנת 1957 על ידי ד”ר ג’ורג’ פריו. בדיקת ANA מבוצעת על ידי לקיחת דגימת דם ובדיקת של חשיפת התאים לנוגדנים אשר מגיבים לחלקים שונים של גרעין התא.

AMAS בדיקת דם לגילוי מוקדם של התפתחות סרטנית בגוף

בדיקת ה-AMAS הינה פטנט רשום . בדיקת AMAS מאפשרת לגלות פעילות סרטנית כלשהי בגוף הרבה חודשים ואף שנים (לפעמים 5-10 שנים) וזאת לפני שיהיה ניתן למצוא כל עדות קלינית אחרת לתהליך ממאיר אשר מתרחש בגוף האדם הנבדק, וזאת ע”י זיהוי חלבון אשר נקרא מליגנין.

גילוי מוקדם של סרטן השד ע”י תרמוגרפיה

מחקרים רבים הוכיחו שניתן בעזרת מערכת הדמיה תרמוגרפית לגלות התפתחות סרטנית בשד בשלב מוקדם ביותר, הרבה לפני שיש גידול הניתן לגילוי בממוגרפיה או במישוש. יכולת זו, וכן מספר תכונות ייחודיות נוספות, עושות את התרמוגרפיה לכלי עזר מעולה במערך הגילוי המוקדם של סרטן השד.

עקומת סרטן המעי הגס

בדיקות גנטיות עשויות לגלות מקרים סרטן המעי הגס סמוי. בדיקת סינון רגישה יותר עשויה לסייע בעתיד לרופאים לקבוע עד כמה התפשט סרטן המעי הגס, ויספק לחולים סיכוי גבוה יותר לשרוד את המחלה.

שיטת ביו-מרקר 

חוקרים פיתחו שיטה שבעלת הפוטנציאל להגדלת דיוק ב-זיהוי ביו-מרקרים של סרטן אשר אותו ניתן לשכפל במעבדות שונות ובמגוון כלים כך שהסרטן יוכל להיות מזוהה בשלבים הראשוניים.

קולונוסקופיה

שיטת מוס להסרת גידולי סרטן

CA 125

CA 125 הוא חלבון שהוא כביכול סמן או ביומרקר, הנמצא בריכוזים גבוהים יותר בתאי גידול מאשר בתאים אחרים בגוף. CA 125 נמצא בריכוז גבוה יותר במיוחד בתאי סרטן השחלות מאשר בתאים אחרים. הוא זוהה לראשונה בשנות ה- 1980 המוקדמות וכרגע לא מבינים את תפקידו. ראשי התיבות CA הן cancer antigen.

בדיקת MRI לאבחון סרטן

ביופסיה

בדיקת פאפ

בדיקת ספירת דם

בדיקת ספירת דם היא אחת מהבדיקות הנפוצות ביותר שרופאים מזמינים. בבדיקת ספירת הדם מבצעים חישוב של התאים וחלקי התאים בדם. חישובים אלה נקבעים בעיקר על ידי מכונות המנתחות את המרכיבים השונים בדם בפחות מדקה. חלק מרכזי מספירת הדם היא ספירת ריכוז תאי הדם הלבנים, תאי הדם האדומים וטסיות הדם.

אבחון עצמי לסרטן האשכים

אבחון עצמי לסרטן האשכים, הבדיקה העצמית של האשכים מבוצעת באופן המיטבי לאחר מקלחת חמה. החום מרפה את שק האשכים, ומקל על גילוי כל תופעה בלתי נורמלית ובכך מקל על האבחון העצמי לגילוי סרטן האשכים.

בדיקות דם לאיתור סרטן בלוטת התריס

בדיקות דם לאיתור סרטן בלוטת התריס. בודקת את תפקודי בלוטת התריס ואת הפרשת החלבון. כמו כן בדיקה דם לאיתור סרטן בבלוטת התריס יכולה להיתבצע גם לאחר הסרת הבלוטה ולאיתור גרורות.

בדיקת CT

בדיקת CT ידועה בשמה כטומוגרפיה צירית ממוחשבת הינה תהליך רנטגן המשלב צילומי רנטגן רבים עם עזרה של מחשב כדי להפיק תמונת חתך רוחב ואם יש צורך, צילומי תלת מימד של האיברים והמבנים בגוף. טומוגרפיה צירית ממוחשבת ידועה בשם בדיקת CT.

בדיקות גנטיות לאבחון סרטן השד

יעוץ גנטי אינטנסיבי נדרש לפני שעוברים בדיקות גנטיות. בזמן תהליך הייעוץ האינפורמטיבי הרופא יכול להסביר את היתרונות והסיכונים בבדיקות גנטיות ולענות על שאלות.

ביופסיית השד

ביופסיית השד הוא תהליך בו דוגמים חלק או את כל הגידול החשוד כגידול סרטני בשד ונבדק, כאשר המטרה הבסיסית של ביופסיית השד היא לקבוע האם הגוש המדאיג הוא גוש סרטני או גוש שפיר

בדיקת שד עצמית לאבחון סרטן השד

בדיקת שד עצמית לאבחון סרטן השד, הדרך היעילה ביותר להילחם בסרטן השד היא לגלות אותו מוקדם. למרות שהכלים היעילים ביותר לגילוי סרטן השד הם ממוגרפיה ובדיקת שד קלינית על ידי רופא/ה, הבדיקה העצמית יכולה גם להיות כלי יעיל לגילוי מוקדם של הסרטן. למעשה נשים שבודקות את עצמן באופן קבוע מגלות 90% מכל הגושים בשד.

 

לשאלות בנושא הגשת תביעת רשלנות רפואית על אי גילוי בזמן של סרטן עקב פענוח שגוי של בדיקות לאבחון, או עקב אי שליחה בזמן אליהן, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון.

למידע נוסף בנושא: אבחון סרטן

רשלנות רפואית- אי גילוי של סרטן / גידול סרטני

רשלנות רפואית אי גילוי במועד של גידול סרטני הוא מהנושאים השכיחים ביותר לאחרונה.

החשש מפני הופעה של גידול סרטני מקונן אצל אנשים רבים. הפחד מהחיים בצל גידול סרטני מוביל אנשים מסוימים לחשוש כי אפילו מאחורי כאב הראש הקטן והרגיל ביותר מתחבא גידול ממאיר ומסובך. כמו כך, כולנו חוששים מפני אי גילוי במועד של גידול מסוג זה. לגילוי גידול סרטני במועד ישנה חשיבות רבה. אבחון מוקדם של הגילוי הסרטני הוא תנאי בסיסי לטיפול. המשמעות של אי גילוי במועד של גידול סרטני יכולה להיות קריטית לטיפול בחולה, איכות חייו, ותוחלת החיים שלו.

מקרי רשלנות רפואית באי גילוי במועד של גידול סרטני

אי גילוי במועד של גידול סרטני יכול לנבוע מאבחנה שגויה, רשלנות בהבנת תוצאותיהן של בדיקות העזר, אי הפניה לבדיקות, התעלמות מממצאים בבדיקה הגופנית, ועוד.

עילות לתביעה בגין רשלנות רפואית באי גילוי במועד של גידול סרטני

• אי הפניה לביצוע הבדיקות המתאימות. סרטן המעי הגס לדוגמא הוא אחת ממחלות הסרטן הקטלניות ביותר שיש בישראל. כמו כן, גילוי מוקדם של המחלה באמצעות בדיקות דם וקולונוסקופיה יכול להקטין את סיכויי התמותה מהמחלה.

• רשלנות בפענוח הבדיקות שבוצעו.

• אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת התחקות אחר הרקע האישי של המטופל, כולל רקע בריאותי, ותורשתי שיכולים להעמיד את המטופל בקבוצת סיכון. אי עמידה על התסמינים הגופניים המתוארים על ידי המטופל.

פסיקה

תא (י-ם) 4059/02 טל נ’ ד”ר אייכנבלט- תביעה נגד רופאים אורטופדים בגין התרשלנות באבחון גידול בתובע שהיה נער על סף גיוס. בין היתר משום שחלק מהנסיבות התאימו לאבחנה שכיחה (כאבים כתוצאה מפעילות גופנית) ונמנעו האורותפדים מלחקור עוד על מצבו הרפואי של התובע.

התובע נער לפני גיוס אובחן כסובל מגידול סרטני. התובע החל לסבול מכאבים בברכו הימנית שהופיעו לאחר ביצוע של פעילות גופנית. בינואר 1994 צולמה ברכו של התובע כאשר לדידם של המומחים הצילום היה תקין. הנער נשלח על ידי רופא המשפחה לאורתופד. הנער הגיע למרפאתו של ד”ר אייכנבלט שמצא שיש לתובע רגישות עם חקירות מקומיות ושלח את הנער למיפוי עצמות. בהמשך פנה התובע לד”ר טוין מומחה לפגיעות ספורט שמצא רגישות בפיקת הברך ולכן המליץ על פיזיותרפיה וטיפול במדרסים. בהמשך למיפוי רשם ד”ר טוין לתובע טיפול בתכשירים אנטי דלקתיים. לאחר שהכאבים המשיכו להופיע גם לאחר הגיוס לצבא ומאמצי הטירונות פנה התובע לאורתופד צבאי שהמליץ על מגני ברכיים. בהמשך נשלח התובע למיפוי עצמות נוסף על ידי מומחה נוסף בשם ד”ר לילינג. המיפוי החוזר ובדיקות ה CT והMRI הראו על קיומו של תהליך תופס מקום שבעקבותיו נשלח התובע לביופסיה שאבחנה את הגידול. בשל הוראות חוק הנכים פסק הדין בעיינו של התובע הוא אופרטיבי והוא צריך לבחור בין קבלת פיצויים מהמעוול לבין קבלת פיצויים לפי חוק הנכים.

עובר קטן- רשלנות רפואית?

אני כותב לגבי אישתי לפני שנתיים וחצי נולדה לנו בת השנייה בקפלן. בערך חודש לפני אישתי היתאשפזה כי היה חשש שהעובר קטן ואחר כך היה גם חשש שאולי העובר אם תסמונת דאון ברוך השם פה הכול היה בסדר. פשוט הייתה טעות בבדיקות דם של קפלן הדבר העיקרי שאני כותב מהלך הלידה היה תקין אחר כך מיתברר שאני ליויתי את התינוקת לחדר תינוקות ויורד למטה לאישתי שנימצאת בחדר היתאוששות שהחזירו אותה לחדר כי מיתברר שהשאירו לה חלק מהשילייה לא נתנו לי להיכנס לחדר עשו לאישתי הרדמה כללית היא איבדה המון דם המוגלובין שלה ירד לאפס עד מאז הלידה אישתי מיתלוננת על כאבים ברחם המחזור תקין כל פעם שהיא הלכה לרופא נשים וביקשה לעשות צילום ברחם לא נתנו לה היו רושמים כדורים וזהו עד לפני חודש אישתי הלכה לרופא אחר וסיפרה לו את מה שהיה בלידה גילו שיש לה 3 פטריות ברחם הוא נתן לה תרופות וצילום למכון מור היום היא מרגישה הרבה יותר טוב הרופא עוד אמר לאישתי למה את לא תובעת את בית החולים קפלן על רשלנות אז אני רוצה לדעת אם יש בסיס לתביעה על קפלן ואולי גם קופת חולים כללית שנתנו לאישתי ליסבול במשך שנתיים וחצי

ניתוח אורטופדי- פגיעה בעצב- רשלנות רפואית

בני נותח בשנת 1997 כשהיה בן 14 בארה”ב, בניתוח אורטופדי מאוד מורכב. המנתח פגע בעצב הפרני השמאלי בעת הניתוח ולכן נשימתו של בני נפגע באופן חמור ביותר ולא רבסיבלי. מאשז הניתוח בני נעזר בשימוש במכונת הנשמה בלילה ומצבו מתדרדר. עד עכשיו חשבנו שמצבו יוטב ולא היינו פנויים לתביעה, אבל עכשיו אנחנו כה חרדים ומבינים שחייבים לתבוע!. רצינו לדעת מה הסיכויים שלנו בתביעה? אילו פיצויים ניתן לקבל אם נגיש תביעה בגין רשלנות רפואית?

נפרוסטום רשלנות רפואית פצע לחץ

אימי חולה סיעודית שבמהלך חודש אוגוסט הגיעה לבית חולים וולפסון בגלל נפרוסטום שנותק. בדו”ח סיכום לא דווח על מצב פצעי לחץ.

אחרי האשפוז הוחזרה ל”רעות” . ב18 באוקטובר שוב הופנתה לוולפסון בגלל הנפרוסטום והפעם התגלה פצע לחץ עמוק בדרגה ארבע.

אין ספק, שמדובר במקרה של הזנחה פושעת ואי טיפול הולם.

האם יש עילה להתלונן מול מוסד “רעות” על הזנחה? רשלנות רפואית? פיצויים?

הנטינגטון- רשלנות רפואית?

סימני המחלה הראשונים מופיעים בעשור השלישי או הרביעי לחיים. רב החולים מכירים את סימני המחלה מהחיים בצל הורה או קרובי משפחה אחרים אשר לקו במחלה. בשל התורשה הדומיננטית ילדי החולים עלולים להיות נשאי הגן ונמצאים בסיכון לפתח את המחלה. הכרת המחלה: סימניה, התקדמותה הבלתי נמנעת והפוטנציאל התורשתי שלה מהווים מעמסה נפשית כבדה על החולה ובני משפחתו.

תסמינים תנועתיים: התסמין המוכר והבולט הוא תנועות לא רצוניות הנקראות כוראה (ריקוד ביוונית). התנועות הלא רצוניות בגפיים, בצוואר ובפנים, מפריעות בתפקודים היום יומיים הפשוטים ביותר. בשלבים המתקדמים של המחלה הכוראה נעלמת והחולים הופכים סיעודיים, מרותקים למיטה עם נוקשות שרירים ועיוותים של המפרקים. בנוסף יכולים להופיע הפרעה בשיווי משקל, עווית שרירים (דיסטוניה), קפיצות לא רצוניות בגפיים (מיוקלונוס) וטיקים.

תסמינים פסיכיאטרים: מקום חשוב יש להפרעות ההתנהגות. לעיתים זהו הביטוי הראשון למחלה כאשר הפרעות ההתנהגות ומצב הרוח המתוארים הם: חרדה, חוסר מנוחה, אפתיה, הסתגרות או הימנעות מקשרים חברתיים, התנהגות חסרת מעצורים והתקפי זעם עד עוינות כלפי הסביבה הקרובה. נטייה לדיכאון מחשבות שווא, חשדנות, הזיות והפרעות בהתנהגות המינית גם כן מתוארות במקרים רבים. שינוי באישיות והתנהגות א-סוציאלית עם העדר ציות לחוק, וכן נטייה להתמכרויות לאלכוהול או סמים נמצאה שכיחה יותר בקרב חולי הנטינגטון ולעיתים מהווים סימן ראשון להתפתחות המחלה. במקרים נדירים הביטוי הראשון למחלה הוא פסיכוזה סוערת ואשפוז החולה בבית חולים פסיכיאטרי.

תסמינים קוגניטיביים: שינויים קוגניטיביים כמו אובדן זיכרון לטווח קצר, שיפוט לקוי, ירידה ביכולת הריכוז וקושי ברכישת מידע חדש ניתן לאבחן בעזרת מבחנים נוירופסיכולוגיים. ההפרעה הקוגניטיבית פוגעת בתחילה ביכולת החולה לעבוד, ובהמשך פוגעת ביכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים, עם התקדמות המחלה זו הסיבה העיקרית לאשפוז החולה במוסד סיעודי.

השינויים באישיות, בעיות בהתנהגות והשינויים הקוגניטיביים גורמים לרבים מהחולים קשיים בעבודה, ובחיי הזוגיות. על רקע השינויים בהתנהגות והירידה התפקודית חלק מהחולים מתגרשים בשלבי המחלה השונים או מפוטרים מעבודתם בשלבי מחלה מוקדמים.

אבחון טרום לידתי: עם זיהוי הגן למחלת הנטיגטון קימת היום אפשרות לאבחן את המחלה בבדיקה גנטית טרום לידתית ובכך לשבור את השרשרת רבת הדורות ורווית הסבל במשפחות הנושאות את הגן.

האבחון הטרום לידתי יכול להתבצע דרך הפריה חוץ גופית ובכך להימנע מהפלה, טכניקה חשובה במיוחד לאוכלוסייה הדתית בארץ. בשיטה זו הנקראת PGD מוציאים ביציות מהאישה ומפרים אותן בעזרת זרעי הבעל. לאחר שמספר ביציות מתחילות להתפתח במעבדה – בודקים כל עובר בן מספר ימים לקיום המוטציה להנטינגטון ומבין הביציות בוחרים את העובר שאינו נושא את המחלה ואותו משתילים חזרה לרחם האישה. בכך מבטיחים התפתחות עובר בריא. כמו כן ניתן לבדוק באם העובר נושא את הגן בבדיקת סיסי שליה או מי שפיר. בדיקת סיסי שליה נעשית בשבוע 11 ואילו בדיקת מי שפיר נעשית בשבועות 16-20 להריון.

הבדיקה הגנטית מציגה גם בעיות אתיות: בהעדר טיפול המרפא את המחלה או טיפול אשר הוכח כדוחה את הופעת סימנים, עולות השאלות אם ומתי לבצע בדיקה גנטית באדם אשר לא מציג את סימני המחלה.

בדיקה כזו יכולה להתבצע אך ורק לאחר יעוץ מסודר ומוסמך.

לשאלות או להערכת סיכוייך להגשת תביעת רשלנות רפואית הקשורה למחלת הנטינגטון, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל

When creating banners, there is a special timeline feature that can help you create banners that do my homework of domyhomework.guru are patly or totally animated

הגשת תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון / גילוי מאוחר של סרטן ריאות

רשלנות רפואית סרטן הריאה- עורכי דין, עו”ד, עורך דין סרטן הריאות

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת להתפשט. אם לא מטפלים בגידול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף באמצעות מחזור הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני/שניוני או גרורה.

• עישון סיגריות – ידוע כגורם לרוב המכריע של מקרי סרטן הריאה. הסיכון לפתח את המחלה עולה עם העליה במספר הסיגריות שמעשנים, וככל שהתחלת העישון היתה בגיל צעיר. סיגריות בעלות פילטר, המכילות כמות זפת נמוכה, יכולות להקטין במקצת את רמת הסיכון, אך הסיכון כמובן גבוה בהרבה משל אדם שאינו מעשן, גם במקרה זה. אדם המפסיק לעשן, מקטין באופן משמעותי את הסיכון שלו לחלות בסרטן הריאה. הסיכון הולך ופוחת ככל שחולף הזמן מעת הפסקת העישון.

• רקע גנטי – במשפחות מסוימות עלולים מעשנים להימצא בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן ריאה, בשל סיבות גנטיות.

• גז הראדון – באזורים מסויימים בארץ קיימים בקרקע מצבורי גז טבעי בשם ראדון. ראדון הוא חסר ריח וכאשר הוא נפלט מן הקרקע, הוא מתנקז לתוך יסודות בניינים ומרתפים. כיום סבורים שחשיפה ממושכת לראדון מעלה את הסיכון ללקות בסרטן ריאה, בעיקר אצל מעשנים. ניתן לערוך בדיקה לגילוי נוכחות ראדון, ולנקוט צעדים כדי להפחית את הסיכון הכרוך בו.

• חשיפה לאזבסט, אורניום, כרום וניקל – החשיפה לחומרים כימיים אלה כגון אסבסט ואחרים קשורה לתחלואה בסרטן הריאה, בעיקר כשמדובר בחשיפה מקצועית. זיהום אויר מוזכר אף הוא כגורם לסרטן הריאה. אך עד כה לא ניתן היה להוכיח זאת.

מהם התסמינים (סימפטומים)?

 

  • שיעול נמשך או שינוי באופי שיעול קיים.
  • דלקת בבית החזה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי.
  • קוצר נשימה.
  • שיעול והפרשה של ליחה דמית.
  • אי-נוחות בחזה – ניתן לחוש בכך ככאב עמום או כאב חד בעת שיעול או לקיחת שאיפה עמוקה.
  • איבוד תאבון וירידה במשקל.

קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן ריאה ראשוני, המתנהגים ומגיבים לטיפול באופן שונה לחלוטין:

  • SClC – טיפוס של תאים קטנים (small cell lung cancer);
  • NSCIC – טיפוס של תאים שאינם קטנים (non-small cell lung cancer), כולל 3 תתי טיפוסים:
  • קרצינומת תאים קשקשיים (squamous cell carcinoma) הסוג הנפוץ ביותר של סרטן ריאה, שמקורו בתאים המצפים את הסימפונות.
  • אדנוקרצינומה (adenocarcinoma) מתפתחת מתאי הבלוטות המייצרים ריר. תאים אלה נמצאים גם כן ברירית הסמפונות.
  • קרצינומת תאים גדולים (large cell carcinoma) מכונה על שם התאים העגולים הגדולים הנראים כך בבדיקה במיקרוסקופ.

מזותליומה מסותליומה (mesothelioma) הוא סוג שכיח פחות של סרטן בבית החזה, המשפיע על מערכת הנשימה. זהו סרטן של תאי הצדר, הקרום המצפה את הריאות, והוא קשור לעתים קרובות לחשיפה בעבר לאזבסט.

 

טיפול

טיפול בסרטן הריאה יכול להיות ניתוח, טיפול בקרינה כימותרפיה, בנפרד או במשולב. הרופא יתכנן את הטיפול בך תוך הבאה בחשבון של מספר גורמים, לרבות מצב בריאותך הכללי, סוג הגידול וגודלו, כיצד הוא נראה תחת מיקרוסקופ, והאם התפשט מחוץ לריאה.
במקרים בהם אובחן סרטן ריאה מטיפוס של תאים שאינם קטנים, אשר לא התפשט, יתכן וניתן יהיה להסיר את הגידול בניתוח. סוג הניתוח שייבחר תלוי בגודל הגידול ובמיקומו:

• כריתת אונה (lobectomy)- הסרת אונה של הריאה;
• כריתת ריאה (pneumonectomy) – הסרת הריאה כולה;
• כריתת יתד (wedge resection) – בקרב חולים שריאותיהם אינן מתפקדות היטב, מוסר לעתים חלק קטן ביותר של הריאה. ניתוח זה אינו מבוצע לעתים קרובות.

ברוב המקרים בהם מאובחן סרטן ריאה מטיפוס של תאים קטנים, אין מבצעים ניתוח. גם אם לא ניתן לראות זאת בסריקה, ככל הנראה התפשט הגידול לחלקים אחרים בגוף לפני שאובחן, ולכן כימותרפיה ו/או טיפול בקרינה יהיו יעילים יותר מניתוח.

מתי ניתן להגיש תביעה?

1. אם נגרם לך סרטן ריאות בשל עישון.

2. אם נגרם סרטן הריאה עקב אסבסט או חמורים מסוכנים אחרים.

3. אם רופא המשפחה לא ערך בדיקה גופנית ושלח אותך לערוך בדיקות נוספות, או צילומי רנטגן כנדרש.

4. אם תוצאות הבדיקה אינן תקינות, או שעולה מהן ממצא חשוד כלשהו, ומרות זאת רופא המשפחה לא הפנה אותך להתייעצות עם מומחה בבית חולים, ולקבלת טיפול.

5. אם רופא מומחה בבית החולים לא בירר את ההיסטוריה הרפואית שלך, לא ערך בדיקה גופנית וילא הפנה אותך לעריכת צילום רנטגן של החזה, כדי לאתר תופעות לא תקינות כלשהן בריאותיך.

6. אם הייתה רשלנות רפואית כלשהי באבחון ואו טיפול ו/או ניתוח סרטן הריאה.

לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית, יש לקבל חוות דעת רפואית הקובעת כי הנזק נגרם לך עקב עישון ו/או רשלנות רפואית ו/או חשיפה לחומרים מסוכנים.

יש להיעזר בעו”ד המתמחה בהגשת תביעות נזיקין בגן נזק גוף זה.

לשאלות או הערכת סיכויי תביעתך, ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון המייצגת מאות לקוחות בתביעות נזיקין, בטלפון 0524787850 או במייל: [email protected] או באמצעות טופס יצירת הקשר

Ich spreche und schreibe der ghostwriter dvd perfekt spanisch und deutsch

רשלנות רפואית סרטן הריאה- עורכי דין, עו"ד, עורך דין סרטן הריאות

רשלנות רפואית סרטן הריאה- עורכי דין, עו”ד, עורך דין סרטן הריאות

הגשת תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון / גילוי מאוחר של סרטן ריאות

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת להתפשט. אם לא מטפלים בגידול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף באמצעות מחזור הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני/שניוני או גרורה. 

• עישון סיגריות – ידוע כגורם לרוב המכריע של מקרי סרטן הריאה. הסיכון לפתח את המחלה עולה עם העליה במספר הסיגריות שמעשנים, וככל שהתחלת העישון היתה בגיל צעיר. סיגריות בעלות פילטר, המכילות כמות זפת נמוכה, יכולות להקטין במקצת את רמת הסיכון, אך הסיכון כמובן גבוה בהרבה משל אדם שאינו מעשן, גם במקרה זה. אדם המפסיק לעשן, מקטין באופן משמעותי את הסיכון שלו לחלות בסרטן הריאה. הסיכון הולך ופוחת ככל שחולף הזמן מעת הפסקת העישון.

• רקע גנטי – במשפחות מסוימות עלולים מעשנים להימצא בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן ריאה, בשל סיבות גנטיות.

• גז הראדון – באזורים מסויימים בארץ קיימים בקרקע מצבורי גז טבעי בשם ראדון. ראדון הוא חסר ריח וכאשר הוא נפלט מן הקרקע, הוא מתנקז לתוך יסודות בניינים ומרתפים. כיום סבורים שחשיפה ממושכת לראדון מעלה את הסיכון ללקות בסרטן ריאה, בעיקר אצל מעשנים. ניתן לערוך בדיקה לגילוי נוכחות ראדון, ולנקוט צעדים כדי להפחית את הסיכון הכרוך בו.

• חשיפה לאזבסט, אורניום, כרום וניקל – החשיפה לחומרים כימיים אלה כגון אסבסט ואחרים קשורה לתחלואה בסרטן הריאה, בעיקר כשמדובר בחשיפה מקצועית. זיהום אויר מוזכר אף הוא כגורם לסרטן הריאה. אך עד כה לא ניתן היה להוכיח זאת.

מהם התסמינים (סימפטומים)?

• שיעול נמשך או שינוי באופי שיעול קיים.
• דלקת בבית החזה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי.
• קוצר נשימה.
• שיעול והפרשה של ליחה דמית.
• אי-נוחות בחזה – ניתן לחוש בכך ככאב עמום או כאב חד בעת שיעול או לקיחת שאיפה עמוקה.
• איבוד תאבון וירידה במשקל.

קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן ריאה ראשוני, המתנהגים ומגיבים לטיפול באופן שונה לחלוטין:

• SClC – טיפוס של תאים קטנים (small cell lung cancer);
• NSCIC – טיפוס של תאים שאינם קטנים (non-small cell lung cancer), כולל 3 תתי טיפוסים:
• קרצינומת תאים קשקשיים (squamous cell carcinoma) הסוג הנפוץ ביותר של סרטן ריאה, שמקורו בתאים המצפים את הסימפונות.
• אדנוקרצינומה (adenocarcinoma) מתפתחת מתאי הבלוטות המייצרים ריר. תאים אלה נמצאים גם כן ברירית הסמפונות.
• קרצינומת תאים גדולים (large cell carcinoma) מכונה על שם התאים העגולים הגדולים הנראים כך בבדיקה במיקרוסקופ.

מזותליומה מסותליומה (mesothelioma) הוא סוג שכיח פחות של סרטן בבית החזה, המשפיע על מערכת הנשימה. זהו סרטן של תאי הצדר, הקרום המצפה את הריאות, והוא קשור לעתים קרובות לחשיפה בעבר לאזבסט.

טיפול

טיפול בסרטן הריאה יכול להיות ניתוח, טיפול בקרינה כימותרפיה, בנפרד או במשולב. הרופא יתכנן את הטיפול בך תוך הבאה בחשבון של מספר גורמים, לרבות מצב בריאותך הכללי, סוג הגידול וגודלו, כיצד הוא נראה תחת מיקרוסקופ, והאם התפשט מחוץ לריאה.
במקרים בהם אובחן סרטן ריאה מטיפוס של תאים שאינם קטנים, אשר לא התפשט, יתכן וניתן יהיה להסיר את הגידול בניתוח. סוג הניתוח שייבחר תלוי בגודל הגידול ובמיקומו:

• כריתת אונה (lobectomy)- הסרת אונה של הריאה;
• כריתת ריאה (pneumonectomy) – הסרת הריאה כולה;
• כריתת יתד (wedge resection) – בקרב חולים שריאותיהם אינן מתפקדות היטב, מוסר לעתים חלק קטן ביותר של הריאה. ניתוח זה אינו מבוצע לעתים קרובות.

ברוב המקרים בהם מאובחן סרטן ריאה מטיפוס של תאים קטנים, אין מבצעים ניתוח. גם אם לא ניתן לראות זאת בסריקה, ככל הנראה התפשט הגידול לחלקים אחרים בגוף לפני שאובחן, ולכן כימותרפיה ו/או טיפול בקרינה יהיו יעילים יותר מניתוח.

מתי ניתן להגיש תביעה?

1. אם נגרם לך סרטן ריאות בשל עישון.

2. אם נגרם סרטן הריאה עקב אסבסט או חמורים מסוכנים אחרים.

3. אם רופא המשפחה לא ערך בדיקה גופנית ושלח אותך לערוך בדיקות נוספות, או צילומי רנטגן כנדרש.

4. אם תוצאות הבדיקה אינן תקינות, או שעולה מהן ממצא חשוד כלשהו, ומרות זאת רופא המשפחה לא הפנה אותך להתייעצות עם מומחה בבית חולים, ולקבלת טיפול.

5. אם רופא מומחה בבית החולים לא בירר את ההיסטוריה הרפואית שלך, לא ערך בדיקה גופנית וילא הפנה אותך לעריכת צילום רנטגן של החזה, כדי לאתר תופעות לא תקינות כלשהן בריאותיך.

6. אם הייתה רשלנות רפואית כלשהי באבחון ואו טיפול ו/או ניתוח סרטן הריאה.

לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית, יש לקבל חוות דעת רפואית הקובעת כי הנזק נגרם לך עקב עישון ו/או רשלנות רפואית ו/או חשיפה לחומרים מסוכנים.

יש להיעזר בעו”ד המתמחה בהגשת תביעות נזיקין בגן נזק גוף זה.

לשאלות או הערכת סיכויי תביעתך, ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון המייצגת מאות לקוחות בתביעות נזיקין, בטלפון 0524787850 או במייל: [email protected] או באמצעות טופס יצירת הקשר

The foothold academic https://essay4today.com/ partnership’s initiative creates for students and universities is truly exciting