קשר סיבתי בין תסמונת התעלה הקרפלית לעבודה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב”ל 1007-11-10 שורץ מימון נ’ המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע

בפני כבוד השופט יוסף יוספי

נציג מעבידים- מר משה אניג’ר

נציגת עובדים- גב’ גילה קליין

התובעת

שרה שורץ מימון

נגד

הנתבע המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע

 

פסק דין

1. עסקינן בתובענה, במסגרתה מבקשת התובעת להכיר בליקויים בידיה כפגיעה בעבודה.

2. בית הדין נתן תוקף להסכמת הצדדים לעניין התשתית העובדתית עליה התבסס המומחה כמפורט להלן:

“העובדות שיובאו בפני המומחה

1. התובעת ילידת 4.5.50.

2. התובעת עובדת כמזכירה בבי”ס תיכון בב”ש משנת 1976 ועד היום, עם הפסקה משנת 1988 ועד 1990.

3. התובעת עובדת בהקלדת נתונים אישיים של תלמידים בביה”ס (כ- 1570 תלמידים) ומורים (136 מורים), בניית קבוצות לימוד, עזרה בהקלדת ציונים, הפקת תעודות ודיווח נוכחות. כל אלה נעשים באמצעות הקלדה שביצעה התובעת.

4. התובעת עובדת כ -8.5 שעות ביום , מתוכן כ – 6 שעות בהקלדה אינטנסיבית.

5. עד לשנת 1988 עבדה התובעת בהקלדה על מכונת כתיבה. בסוג זה של המכונה,

בסוף כל שורה שהוקלדה היתה התובעת מחזירה את החלק העליון של המכונה למקומו באמצעות יד שמאל. בנוסף, התובעת הקישה על מקש הרווח באמצעות אגודל יד שמאל.

משנת 1990 עברה להקליד באמצעות מחשב .

6. ידה הדומיננטית של התובעת הינה יד ימין. התובעת מקלידה בשיטה עיוורת.

7. מצבה הרפואי של התובעת כעולה ממסמכים הרפואיים” .

3. לצורך הכרעה בסוגיה מונה ד”ר דבי דן כמומחה מטעם בית הדין (להלן “המומחה”), והוא נתבקש לחוות דעתו בשאלות הבאות:

“1. ממה סובלת התובעת בכל הנוגע לידיה?

2. האם הליקוי הקיים, ככל שקיים, נובע מתנאי עבודתה של התובעת כמפורט לעיל?”

4. המומחה השיב בחוות דעתו מיום 22.8.11, במסגרתה סקר את החומר שהיה בפניו וציין:

“…לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי קשר בין תנאי עבודתה של התובעת לבין הליקוי הקיים בכתפה הימנית”.

5. בהחלטה מיום 23.8.11 ניתנה לצדדים אפשרות לפנות לבית הדין בבקשה להציג למומחה שאלות הבהרה, ונקבע כי במידה ולא יוצגו שאלות כאמור יסכמו הצדדים בכתב.

6. בהחלטה מיום 10.11.11 אישר בית הדין לתובעת להציג למומחה את שתי שאלות ההבהרה אותן ביקשה להציג (שנוסחן יובא בהמשך פסק הדין).

7. ביום 28.11.11 השיב המומחה את הדברים הבאים:

“ב. בהמשך לתשובתי לשאלתה הקודמת, אם נטען כי התפתחות תסמונת התעלה הקרפאלית הייתה מהלך תחלואי טבעי אשר היה מופיע בלא קשר לעבודתה אזי סבורני כי יש באופי עבודתה של התובעת על מנת להחמיר את מצבה של התובעת ולהחיש את הניתוח שעברה בכל ידה לשחרור התעלה הקרפאלית.

לגבי יתר הפגיעות כמתואר בתשובתה הקודמת אין באופי עבודתה על מנת להשפיע עליהן, להחמירן או לזרזן”.

8. בהחלטה מיום 29.11.11 הורה בית הדין לצדדים להגיש את סיכומיהם.

ביום 7.12.11 הגיש הנתבע בקשה להצגת שאלות הבהרה, התובעת הגישה את תגובתה לבקשה, וביום 12.1.12 דחה בית הדין את בקשת הנתבע והורה שוב על הגשת סיכומים, וכך עשו הצדדים.

טענות התובעת

9. לטענת התובעת, המומחה ביסס חוות דעתו על התשתית העובדתית שקבע בית הדין, ועל התיעוד הרפואי המתייחס לתובעת. כמו כן, המומחה השיב לשאלות ההבהרה בצורה עניינית, ברורה ומפורטת, ובסופה קבע כי קיים קשר סיבתי ברור בין אופי עבודתה כקלדנית (6 שעות הקלדה אינטנסיביות בכל יום) לבין הפגיעה ממנה היא סובלת; לפיכך יש לקבל את חוות הדעת, ולקבוע כי קיים קשר סיבתי בין אופי עבודתה של התובעת לבין תסמונת התעלה הקרפאלית בכפות ידיה.

טענות הנתבע

10. לטענת הנתבע, תשובתו של המומחה לוקה בחוסר בהירות, היות ומחד גיסא טוען המומחה כי מדובר במהלך תחלואתי טבעי, ומאידך הוא סובר כי יש בכך לקשור קשר סיבתי בין אופי עבודתה של התובעת ובין תסמונת התעלה הקרפאלית. בנוסף, מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה, כי אינה מנוסחת בלשון חד משמעית, אלא נעשה שימוש במילים אשר במהותן מביעות ספק, כמו “סבורני”. יתר על כן, המומחה הרפואי טען כי מחלת הC.T.S יכולה הייתה להגרם עקב מצב תחלואתי טבעי ולאו דווקא כתוצאה מעבודה, לפיכך אין בכך בכדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין העבודה.

לסיכום, טען הנתבע כי מידת הקשר הסיבתי לא הובהרה עד תום בחוות דעתו של המומחה הרפואי ואף לא בתשובותיו לשאלות ההבהרה. בהתאם לפסיקה המוזכרת לעיל, התובעת לא השכילה להרים את נטל ההוכחה הנדרש לעניין קיומו של קשר סיבתי.

יש מקום לפנות למומחה רפואי נוסף, ולחילופין לדחות את התביעה.

דיון והכרעה

11. לאחר לימוד טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין התובענה להתקבל בחלקה בהתאם לאמור בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, והכל מהנימוקים המפורטים להלן.

12. בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע לא אחת המשקל שיש ליתן לחוות דעתו של מומחה מטעם בית הדין, וזאת בהאי לישנא:

“בתי הדין לעבודה מייחסים בד”כ משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין, זאת מטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם ביה”ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית”.

ראה:

עב”ל 411/97 דחבור בוטרוס נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 2.11.99, סעיף 4 לפסק הדין).

סטיב אדלר, ‘מומחים יועצים רפואיים בביה”ד לעבודה’, המשפט ב’ (התשנ”ה) 199, 212.

יצחק לובוצקי, ‘סדר הדין במשפט העבודה’, מהדורת 2004, פרק 12 עמ’ 45.

כמו כן, הלכה פסוקה היא כי בשאלות רפואיות “יסמוך ביה”ד את ידיו על חוות דעת מומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן”.

ראה:

דב”ע נה/ 79-0 קלמן סעדה נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 29.3.95, סעיף 13 לפסק הדין).

ועוד פסק בית הדין הארצי בהאי לישנא :

“לדידו של בית הדין , המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה”.

ראה :

עב”ל 1035/04 דינה ביקל נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 6.6.2005, סעיף 5 (ו) לפסק הדין).

לפיכך, במרבית המקרים ראוי להעדיף את חוות דעתו של המומחה שמינה בית הדין מאשר את חוות דעתו של המומחה מטעם אחד הצדדים.

ראה:

דב”ע 37 – 0 המוסד לביטוח לאומי נגד מדלן נתנאל, פד”ע יח 78, 82.

ע”ע 1274/02 דינה אואקינן נגד מדינת ישראל (לא פורסם).

יצחק לובוצקי, שם, עמ’ 46.

13. במקרה שלפנינו קבע המומחה, כי יש באופי עבודתה של התובעת על מנת להחמיר את מצבה, ולהחיש את הניתוח שעברה בכל יד לשחרור התעלה הקרפאלית; ובאשר ליתר הפגיעות, קבע המומחה כי אין באופי עבודתה של התובעת כדי להשפיע עליהן, להחמירן או לזרזן.

14. במקרה דנן, ניתנה על ידי המומחה חוות דעת מפורטת ביותר ומנומקת, במסגרתה צויינו באופן כרונולוגי כל הבדיקות הקליניות וההדמייתיות אותן ביצעה התובעת לאורך השנים, תוך ניתוח מצבה הרפואי של התובעת; והכל בהסתמך על התשתית העובדתית אשר הונחה בפניו.

במסגרת חוות דעתו, ציין המומחה שהתובעת סובלת ממספר בעיות בידיה, כגון: תסמונת הנעיצה בכתף ימין, תסמונת התעלה הקרפאלית, שחיקה ניוונית של בסיס האגודל משמאל ומרפק טניס.

בהקשר זה הוסיף המומחה וציין, שמכל הליקויים שצוינו לעיל נותרה רק בעיית הכתף, שכן יתר הליקויים היו אפיזודה חולפת, או שטופלו ניתוחית- כמו תסמונת התעלה הקרפאלית בשני שורשי כף היד, או הבעיה בבסיס האגודל השמאלי. הליקוי היחיד שנותר, לדעת המומחה, הוא תסמונת הנעיצה בכתף ימין, ממנה ממשיכה התובעת לסבול.

לפיכך, במסגרת חוות דעתו דן המומחה רק בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתה של התובעת לתסמונת שבכתפה, לגביה קבע כי אין קשר סיבתי.

15. לאור שפורט בסעיף 14 לעיל, ובשים לב לטענות התובעת בבקשה להצגת שאלות הבהרה אותה קיבל בית הדין, הורה בית הדין למומחה בהחלטתו מיום 10.11.11 לענות על שתי שאלות ההבהרה הבאות:

“א. האם קיים קשר סיבתי בין אופי עבודתה של התובעת לבין הפגימות שנגרמו לתובעת בבסיס האגודל ובכפות ידיה, תסמונת התעלה הקרפאלית?

ב. האם אופי עבודתה של התובעת זירז או גרם להחמרה במצבה של התובעת?”

16. במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה, ענה המומחה באופן מפורט וענייני, תוך שהוא שולל באופן חד משמעי קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת לשלושת הליקויים הבאים: תסמונת הנעיצה בכתף ימין, השחיקה הניוונית של בסיס האגודל משמאל והאפיקונדיליטיס של מרפק ימין.

מנגד, לגבי תסמונת התעלה הקרפאלית, קבע הוא את הדברים הבאים (ההדגשות הוספו):

“… פגיעה זאת יכולה להתפתח כתוצאה מעבודתה של התובעת כמתואר ע”י בית הדין, אומנם פגיעה זאת שכיחה יותר בנשים (פי 8) מופיעה בדרך כלל בסביבות גיל 40-50 תוקפת את שני שורשי כף היד או את שורש כף היד הדומיננטית. מכאן שניתן לטעון כי מדובר במהלך תחלואי טבעי אולם לפי תאור עבודתה של התובעת של 6 שעות הקלדה אינטנסיביות מדי יום, סבורני כי יש בכך על מנת לקשור קשר סיבתי בין אופי עבודתה של התובעת ובין תסמונת התעלה הקרפאלית”.

עוד הוסיף המומחה וציין בתשובתו לשאלת ההבהרה השניה את הדברים הבאים:

“ב. בהמשך לתשובתי לשאלה הקודמת, אם נטען כי התפתחות תסמונת התעלה הקארפלית הייתה מהלך תחלואי טבעי אשר היה מופיע בלא קשר לעבודתה אזי סבורני כי יש באופי עבודתה של התובעת על מנת להחמיר את מצבה של התובעת ולהחיש את הניתוח שעברה בכל יד לשחרור התעלה הקארפלית. לגבי יתר הפגיעות כמתואר בתשובתי הקודמת אין באופי עבודתה על מנת להשפיע עליהן, להחמירן או לזרזן”.

17. הנה כי כן, המומחה ציין אמנם כי מחלת C.T.S אופיינית לנשים בגילה של התובעת, אך לאור תנאי עבודתה קשר המומחה בין מחלה זאת לבין תנאי עבודתה, וזאת על דרך ההחמרה.

18. חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה היו מנומקות, ברורות וחד משמעיות. אמנם, במסגרת חוות דעתו לא התייחס המומחה לעניין הקשר הסיבתי שבין מחלת ה C.T.S לבין תנאי עבודתה של התובעת; אך במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה ענה הוא באופן חד משמעי, ענייני, מקצועי וברור; ומסקנתו הסופית הינה, כי לאור תנאי עבודתה של התובעת כפי שפורטו, הרי שיש קשר סיבתי בין מחלת ה C.T.S לבין תנאי עבודתה.

אמנם, המומחה ציין בחוות דעתו, כי מדובר בליקוי אשר חלף באמצעות הניתוחים של התובעת בידיה; אולם, המומחה מוסיף בתשובותיו לשאלות ההבהרה, כי תנאי עבודתה של התובעת זירזו את מצבה והחישו את הצורך בניתוחים שעברה בכל יד,לשחרור התעלה הקרפאלית. לפיכך, עולה כי ליקוי זה נגרם כתוצאה מתנאי עבודתה.

19. מכל האמור לעיל, עולה כי המומחה פירט היטב ממה סובלת התובעת בכל הקשור לידיה, וקבע מסקנותיו בהסתמך על התשתית העובדתית ועל נתוניה הרפואיים של התובעת. עסקינן בקביעות רפואיות גרידא, מטעם מומחה אשר מונה על ידי בית הדין, בהן בית הדין אינו נוהג להתערב; על אחת כמה וכמה, עת מדובר בחוות דעת מקיפה ומפורטת ביותר, שנסמכה על הרישומים הרפואיים בעניינה של התובעת, אשר פורטו באופן כרונולוגי וברור.

20. לסיכום, יצויין כי הנתבע לא העלתה טענות אשר יש בהן טעם שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה. קביעתו של המומחה הייתה חד משמעית ונחרצת, והיא הובאה במסגרת חוות דעת ותשובות לשאלות הבהרה, אשר נומקו באופן ענייני, מקצועי ומפורט.

לפיכך, לא ראינו סיבה שלא לאמץ את האמור בהן.

אחרית דבר

21. לאור כל האמור לעיל, דין התובענה להתקבל בחלקה, בהתאם לאמור בחוות דעתו של המומחה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות, היות והתובעת מיוצגת באמצעות הסיוע המשפטי.

22. פסק הדין ישוגר לצדדים בדואר רשום.

23. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק דין.

יוסף יוספי

ניתן היום, י”ז אייר תשע”ב, 09 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

נציגת עובדים-

גב’ קליין גילה יוסף יוספי, שופט נציג מעבידים-

מר משה אניג’ר

בית חולים אסף הרופא- תביעות רשלנות רפואית

בית חולים אסף הרופא – תביעות רשלנות רפואית

תביעות רשלנות רפואית הוגשו בעבר נגד בי”ח אסף הרופא, כמו כמעט נגד כל בית חולים בעולם. על אף שרוב הטיפולים המובצעים בבית חולים אסה”ר הינם טובים ואיכותיים ומסתיימים בהצלחה, קיימים כאמור גם מקרים של רשלנות רפואית בבית חולים זה.

בית החולים אסף הרופא נוסד לפני  כ 100 שנים. בתחילת דרכו בית החולים שימש מחנה צבאי של הצבא העות’מאני. בהמשך עם הגעת הבריטים לארץ, עבר בית החולים לשליטת הבריטים, ושימש את חיל האוויר המלכותי הבריטי. בית החולים באותן שנים הכיל בסך הכול 100 מיטות, לעומת קרוב ל 800 המיטות הנמצאות בבית החולים היום. לאחר מכן, בשנת 1948 נתפס המחנה ובית החולים איתו על ידי כוחות הפלמ”ח. בית החולים שימש בהתחלה כבית חולים צבאי של צה”ל אשר שימש לחולים אשר יכולים לטפל בעצמם ובהמשך טיפל בחולי קדחת. ב 1949  אומץ לראשונה בית החולים על ידי משרד הבריאות. בית החולים קיבל את שמו הנוכחי,  אסף הרופא, החל משנת 1952. אסף הרופא, שעליו בעצם נקרא בית החולים הוא אסף בן ברכיהו, שהיה רופא יהודי שעבד בארץ במאה השישית בארץ ישראל.

בית החולים מספק את שירותיו בעיקר לחצי מיליון תושבי השפלה. בית החולים מכיל כ 3400 אנשי צוות רפואים אשר כוללים רפואים,צוות סיעוד,חוקרים,אחיות ועוד. כיום מכיל בית החולים קרוב ל 800 מיטות ובניהם 666 מיטות אשפוז ו 126 מיטות אשפוז.

בבית החולים אסף הרופא קיימים מערכים רפואים מובילים שונים ובניהם: מערך ניאונטלי, מערך פדיאטרי,מערך טיפול נמרץ,מחלקת מיון, רפואה דחופה, מרפאות שיניים, מכון בריאות השד ומרכז מידע תרופתי ועוד.

פסקי דין רשלנות רפואית אסף הרופא

בשנת 1999 הוגשה תביעה בפני השופטת שרה ברוש והשופט עדי אזר ז”ל, לפי זוג הורים תבע את בית החולים אסף הרופא וזאת עקב החלטתה רשלנית של רופא בית החולים לשחרר את האם לביתה למעקב ולא לבצע תפירת צוואר רחם בבית החולים. במהלך תקופת המעקב הדו שבועי בבית, אושפזה האם עקב “דינמיקה צווארית”, אשר הובילה להחלטתה לביצוע תפירה דחופה של צוואר הרחם. שלושה ימים לאחר מכן אושפזה האם בשנית וזאת כתוצאה מירידת מים. יום למחרת נולדה לאם תינוקות בפגות קיצונית. האם תבעה את בית החולים על כך שעקב חוסר בטיפול ראוי ובמועד הנכון, שעיקרו תפירת צווארת הרחם, היה מונע בסבירות גבוהה את הפגות הקיצונית של הבת.

הגשת תביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים אסף הרופא

באם נפגעתם לדעתכם עקב רשלנות רפואית של הבית חולים אסף הרופא, יש לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית, אשר יבדוק את המסמכים הרפואיים הרלבנטיים ותייעץ עם רופא מומחה ולאחר מכן יקבל החלטה אם יש מקום להגיש תביעה נגד בי”ח אסף הרופא. לשלאלות בנושא תביעה נגד אסף הרופא על רשלנות רפואית, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל

רשלנות רפואית של בית חולים אסף הרופא/ בבית חולים/ בי"ח אסה"ר

אתר וואינט מדווח על מקרה אשר ארע בספטמבר 2005. החולה, אחות בת 54, עלתה לישראל לפני כעשרים שנים ומאז עבדה בתור כח עזר בבתי אבות. היא היתה אמא לשניים וכן סבתא לנכדים ובריאה לחלוטין. היא חשה רע במשך 5 ימים, הגיעה למרפאה ופונתה מיד לבית חולים אסף הרופא. לאחר שהתלוננה על כאבים, חום והקאות, הרופאים נתנו לה אנטיביוטיקה לטיפול בדלקת לכאורה בדרכי השתן. בבדיקת הדמייה שבוצעה, גילו הרופאים ציסטה בכבד.

 

בדו”ח מותח משרד הבריאות ביקורת חריפה על הרופאים המטפלים, וטוען כי היה עליהם להמשיך בבירור משום שממצא של ציסטה בכבד לא הסביר את מצבה של החולה: “ביצוע האולטרסאונד הכניס את הצוות ל’תרדמת’ ואיש לא הוטרד מכך שבדיקה זו לא העלתה אבחנה אשר תסביר את מצבה של החולה, דבר המחייב המשך דחוף של בדיקות”.

 

מצבה של החולה לא השתפר: ביום השלישי לאשפוזה נרשמה הידרדרות במצבה וכך גם ביום הרביעי. היא סבלה מזיהום בדם, ירידה ברוויון החמצן בדם והטסיות.

 

בבדיקת סי.טי נוספת ראו הרופאים אבצס במקום אחר בכבד והוחלט לנקז אותו על ידי דיקור. רק כעבור ארבע שעות – “באיחור ניכר”, לפי חברי הוועדה – בוצע ההליך, אך הרופאים לא הצליחו לנקז את האבצס העיקרי, אלא ניקזו אזור אחר.

 

לאחר הפעולה הועברה החולה לטיפול נמרץ, שם חלה הידרדרות נוספת. היא הובהלה לחדר ניתוח ואז התברר כי האבצס פרץ ונמצא דימום בתוך חלל הבטן. הרופאים לא הצליחו לעצור את הדימום. שעה לאחר תחילת הניתוח החולה נפטרה על שולחן הניתוחים.

חברי וועדת הדביקה ציינו כי גם בדיקת ההדמיה שבה התגלה האבצס נעשתה באיחור.

“למעשה, במהלך שלושת הימים הראשונים לאשפוז לא קבע הצוות הרפואי אבחנה לבעיה ממנה סובלת החולה. למרות שהיא חשה ברע ואף חלה הידרדרות במצבה, הצוות לא התייחס למצב זה כאל ‘פצצת זמן’ והטיפול בחולה היה איטי, כמעט אדיש”, כתבו החברים.

הוועדה גם מתחה ביקורת על תפקוד הרופא המטפל האחראי במחלקה הפנימית וציינה כי תפקידו לעקוב אחר מצב החולה ולהתעדכן באופן אקטיבי בתוצאות בדיקות אותן הוא עובר.

וועדת הבדיקה מנתה את החברים הבאים: ד”ר גדעון פלוסר מבית חולים איכילוב, ד”ר פרנקלין גרייף מבית החולים בלינסון ועו”ד חגית זוננפלד-אלרואי ממשרד הבריאות. הופיעו לפניה 20 רופאים, בהם מנהלי מחלקות או יחידות באסף הרופא.

 

 

 

מסקנות וועדת הבדיקה הועברו לנציב קבילות הציבור להחלטתו האם יש מקום להגשת קובלנה נגד המעורבים.

 

 

ניתוח בכף יד- רשלנות רפואית

שלום רב, אני עובדת בחברה פרטית של סיעוד מזה 10 שנים, ולפני כשנתיים עברתי ניתוח בכף יד וכיום אני עם 5% נכות. לאחרונה חלה החמרה במצבי וחשבתי לפתוח תיק תאונת עבודה. ברצוני לדעת מהו גובה הפיצוי הפוטנציאלי למצב זה של רשלנות רפואית של אורתופד?

ניתוח להוצאת כיס מרה- רשלנות רפואית?

נותחתי לפני כ-6 חודשים ניתוח כריתת כיס מרה בגלל פוליפ בגודל 1 ס”מ. התוצאות היו שלא היה לי כלל פוליפ ונותחתי לחינם. האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית לקבלת פיצויים?

תביעת רשלנות רפואית- תביעות רשלנות רפואית

מתי יש “קייס” להגשת תביעות רשלנות רפואית?

מאת עו”ד ענת מולסון*

ישנם שני מצבים עיקריים בהם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית:

1. כאשר הייתה רשלנות בטיפול, או איחור באבחון מחלה, או אבחון שגוי של מחלה

 

לא כל טעות במעשיו של הרופא או בשיקול דעתו מהווים עילה להגשת תביעות רשלנות רפואית.

כאשר מדובר ברופא שהעניק את הטיפול הטוב ביותר שהיה ידוע באותה עת, או שאיבחן את מחלתו של התובע בהתאם לכל הידע הרפואי שהיה נכון לאותו מועד, ובכל זאת הסתבר בדיעבד שהיתה טעות, ונגרם נזק לתובע – אין מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית. לא כל טעות נחשבת רשלנות רפואית. רק טעות שנובעת ממעשה או מחדל שיש בהם משום סטייה מהמקובל ומהסביר יחשבו כמאפשרים הגשת תביעות רשלנות רפואית
מבחן מקובל המסייע לבית המשפט לקבוע אם הרופא התרשל הוא מבחן “הרופא הסביר”.

כאשר הוכח שהרופא נהג כפי שכל רופא סביר היה צריך לנהוג בנסיבות הענין, ובהתאם לידע הרפואי העדכני הקיים – אין לקבוע שהיתה רשלנות רפואית מצדו, בודאי לא כאשר הוכח שהוא פעל בזהירות ובמסירות. רק טעות בלתי סבירה תחשב להתרשלות ואז ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית.

החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להתאים לנורמות המקובלות אותה עת בעולם הרפואה, נורמות אשר באות לידי ביטוי בין השאר בידע הנתמך בספרות הרפואית העדכנית ובנסיון קודם.

2. כאשר בוצע ניתוח או טיפול רפואי מבלי שהוסבר לחולה כל הסיכונים הקיימים בניתוח זה

בהרבה מאד מקרים, אף אם הרופא לא התרשל, הרי שניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית, אם לא הסביר לחולה את הסיכונים הקיימים בסוג הטיפול או הניתוח שעליו לעבור, או בהיותו של הטיפול חדש יחסית או שישנן חלופות אחרות לניתוח זה.

על מנת לבדוק אם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית, יש להיפגש עם עו”ד העוסק בהגשת תביעות רשלנות רפואית, אשר יאסוף עבור את כל המסמכים הרפואיים ויתייעץ עם רופא מומחה על מת לקבוע אם אכן הרופא שטיפל בך התרשל בתפקידו, או שהייתה טעות סבירה. סוגייה זו מכונה “הסכמה מדעת לטיפול” והיא מעוגנת בחוק זכויות החולה ובפסיקת בתי המשפט. חשוב לציין כי אף אם הוחתמת על טופס הסכמה לניתוח ובו מצויינים הסיכונים והחלופות, עדיין על הרופא להוכיח כי הסביר לך בעל פה ובאופן ברור את אותם סיכונים וחלופות ואם לא מצליח להוכיח זאת- סיכוייך לזכות בתביעה גבוהים.

לשאלות בנושא או להערכת סיכויי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל: legal1@bezeqint.net או באמצעות הטופס שמשמאל

I spoke briefly with randy best, founder and chairman of academic partnerships, about mooc2degree and he was particularly pleased that this justdomyhomework.com initiative is making moocs more inclusive’ than they have been thus far

תביעת רשלנות רפואית- תביעות רשלנות רפואית- בתי חולים- רופאים- סורוקה, שניידר, רמב"ם, שיבא, בלינסון

תביעות רשלנות רפואית הוגשו בישראל כמעט כנגד כל בתי החולים הבאים

א

 

* אלין

* מרכז רפואי אסף הרופא

 

ב

 

* בית חולים בילינסון

* בית החולים לגליל המערבי – נהריה

* בית לוינשטיין

* בית רבקה (בית חולים)

* מרכז רפואי בני ציון

* מרכז רפואי ברזילי

 

ג

 

* בית חולים גולדה השרון

 

ה

 

* בית החולים האיטלקי (חיפה)

* מרכז רפואי הדסה

 

 

ה (המשך)

 

* בית החולים הדסה הר הצופים

* מרכז רפואי הלל יפה

* המרכז הרפואי ת”א ע”ש סוראסקי

* מרכז רפואי העמק

 

ו

 

* מרכז רפואי וולפסון

 

ז

 

* בית החולים רבקה זיו

 

י

 

* בית החולים יוספטל

 

כ

 

* מרכז רפואי כרמל

 

ל

 

* בית חולים לניאדו

 

מ

 

* מרכז רפואי מאיר

* מרכז רפואי מעיני הישועה

 

 

מ (המשך)

 

* משגב לדך

 

ס

 

* המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

 

פ

 

* בית החולים פוריה

 

ק

 

* מרכז רפואי קפלן

 

ר

 

* מרכז רפואי רבין

* רמב”ם – הקריה הרפואית לבריאות האדם

 

ש

 

* המרכז המשולב לרפואה גריאטרית שוהם

* המרכז הרפואי ע”ש חיים שיבא – תל השומר

* מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

* מרכז רפואי שערי צדק

 

תביעת רשלנות רפואית נמשכת שנים ספורות ויש להיות מיוצג ע”י עו”ד לרשלנות רפואית הבקיא בחוק ובפסיקה הרלבנטיים למקרה שלך

תביעת רשלנות רפואית – התהליך – שאלות ותשובות

איך מתבצע התהליך של תביעת רשלנות רפואית?

תחילת טיפול משפטי בענין תביעות רשלנות רפואית הוא באיסוף ותיעוד כל החומר הרפואי מהמוסד הרפואי בו טופלת. תהליך זה נמשך בד”כ מספר שבועות. לאחר קבלת התיק הרפואי, מועבר החומר למומחה הרפואי המתאים לצורך בדיקה וקביעה האם יש “קייס” לתביעה משפטית. בירור השאלה אם יש עילת תביעת רשלנות רפואית, עלול להמשך מס’ שבועות נוספים.

במידה והרופא המומחה מחליט כי אכן יש אפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית, יש צורך בקבלת חוות דעת רפואית אשר תצורף לתביעה. עד לקבלת חוות דעת עוברים מספר שבועות נוספים. לאחר שישנה חוות דעת מוכנה מכין עורך הדין את התביעה וגם כאן מדובר בכחודש עד להגשת תביעת רשלנות רפואית.

חוות דעת רפואית/משפטית צריכה להתייחס לשאלת הרשלנות הרפואית ולשאלת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה.

באילו תביעות רשלנות רפואית המשרד שלכם מטפל? 

רק בתיקים המוערכים במעל מיליון ש”ח, בהם נגרם נזק קשה ובלתי הפיך,  בעיקר בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון בעיות כגון סרטן, התקף לב, אירוע מוחי וכד’.

 

תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת רשלנות רפואית?

אצל מבוגרים שנפגעו, יש להגיש תביעת רשלנות רפואית תוך 7 שנים לאחר המועד שמתגבשת עילת תביעה, כלומר המועד בו התגלה לנפגע כי יש קשר בין הנזק ממנו הוא סובל והאירוע הרשלני. לאחר מכן התביעה “מתיישנת” ולא ניתן להגישה למעט במקרים חריגים. מה שקובע לעניין ההתיישנות הוא מועד גילוי הנזק, אולם אם הנזק ניתן היה לגילוי על פי חוות דעת רפואית, והתובע התעלם מקיומו של הנזק הרי שמירוץ ההתיישנות לא יעלה על 10 שנים ממועד גילוי הנזק.

אם מדובר ברשלנות אצל ילדים, מרוץ ההתיישנות מתחיל משעה שהקטין הפך לבגיר, כלומר מתחיל בגיל 18 ומסתיים בגיל 25.

 

כמה זמן נמשכת תביעת רשלנות רפואית?

משך חיי תביעת רשלנות רפואית ממועד הגשתה ועד לסיומה בפשרה או בפס”ד, הוא בד”כ בין שנתיים לארבע שנים ולעיתים אף יותר. רוב המקרים מסתיים בפשרה בין הצדדים. אני משתדלת, בתיקים שבהם אני מטפלת, לקצר כמה שיותר את משך התביעה, על מנת למנוע המשך הסבל של הלקוח ולסייע לו לקבל פיצוי מקסימלי בזמן מינימלי.

 

אילו הוצאות יש בהגשת תביעות רשלנות רפואית?

ראשית חשוב לציין- במידה וזוכים בתביעה- מוחזרות לך כל ההוצאות ששילמת שיפורטו להלן.

ההוצאה העיקרית של מגישי תביעות רשלנות רפואית היא חוות דעת רופא מומחה. כאמור, לא ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ללא חוות דעת כזאת שמפרטת מה הייתה הרשלנות ומה הנזק שנגרם ממנה. עלות חוות דעת רפואית משתנה ממקרה למקרה, מתחום לתחום ומרופא לרופא. באופן כללי מאוד ניתן לקבוע כי מתחם המחירים נע בין 8,000 ש”ח ל- 15,000 ש”ח. הסיבה לעלות הגבוהה היא שאין הרבה רופאים המוכנים לכתוב חוות דעת על רשלנות של חבריהם למקצוע.

לפני שמשלמים סכום זה, הרופא המומחה בד”כ בודק את החומר המצוי בתיק הרפואי וקובע אם יש בכלל טעם במתן חוות דעת רפואית או שלדעתו אין “קייס” להגשת תביעת רשלנות רפואית. עבור בדיקה ראשונית זו של הרופא, תשלם בד”כ בין אלף לאלפיים ש”ח. במידה והרופא קובע שלא הייתה רשלנות- אין צורך כמובן לשלם על חוות דעת רפואית, מאחר ובמקרה כזה- לא תוגש תביעה

במידה ויוחלט כי יש “קייס” להגשת תביעת רשלנות רפואית, המומחה בד”כ מוריד מעלות חוות הדעת הרפואית, את הסכום ששילמת לו עבור הבדיקה הראשונה הנ”ל.

הוצאות נוספות שעל הלקוח לשלם לפני הגשת התביעה הן אגרת בית משפט (בין אלף לאלפיים ש”ח) ואיסוף מסמכים רפואיים מהמוסדות השונים- כמה מאות שקלים בדרך כלל.
 

מהו שכר טרחת עורך דין עבור תביעת רשלנות רפואית?

תביעת רשלנות רפואית הינה תביעה מורכבת הדורשת מיומנות גבוהה וניסיון רב מצד עורך הדין המטפל בתיק. בישראל קייימים מעט מאד משרדי עורכי דין העוסקים אך ורק בתחום רשלנות רפואית וחשוב מאד לבחור עו”ד מאחד המשרדים הללו לטיפול בתביעתך, אחרת הסיכוי להפסיד בתביעה גדול יותר. עו”ד מנוסה בתחום יידע להמליץ לך לא להיכנס בכלל לתהליך של תביעה, אם יתברר לו שסיכויי הזכייה נמוכים, או שהנזק שנגרם קטן יחסית.

עורכי דין מטפלים בענייני תביעות רשלנות רפואית באחוזים מהפיצוי שמתקבל בסוף התביעה- בפשרה או בפס”ד. לרוב אחוזים אלו נעים, במשרדים מובילים בתחום, בין 25%-30% פלוס מע”מ מסכום הפיצוי. כאמור מומלץ מאד לא לתת את הטיפול בתביעתך לעו”ד שאינו עוסק אך ורק בתחום זה, גם אם שכר הטרחה שהוא דורש נמוך יותר, מאחר ובמקרה כזה סיכוייך לנצח פוחתים מאד או הפיצוי שתקבל יהיה נמוך. משרד מוביל בתחום יידע להשיג לך פיצוי גבוה יותר ובזמן קצר יותר. 
 

איזה פיצוי אפשר לקבל ע”י תביעת רשלנות רפואית?

נזקים זמניים, נזקים אסתטיים או נזקים לאנשים מבוגרים מאד- במקרים כאלו הפיצוי יהיה בגובה עשרות אלפי שקלים או קצת למעלה מכך- ואז אני בד”כ ממליצה לא להיכנס לתביעה שהיא כאמור תהליך ארוך ועם הוצאות ניכרות.

פיצוי של עשרות אלפי שקלים ניתן על נזקים קלים יחסית (בעיני בתי המשפט), כגון אסתטיים- קוסמטיים, בעיקר צלקות, טיפולי שיניים וכדומה, או במקרים שהיה נזק גדול יותר אך כעת הוא תוקן או נעלם. כמו כן, לצערי, בתי המשפט פוסקים פיצויים נמוכים במקרים של אנשים מבוגרים מאד שלא עבדו בזמן האירוע הרשלני ומצבם הרפואי היה לא טוב מלכתחילה.

בכל המקרים הנ”ל- שבהם לא כלכלי לנפגעים להגיש תביעה מאחר והפיצוי יהיה נמוך, קיימת אפשרות חלופית (שאין בצידה פיצוי אלא רק למנוע נזק דומה מאחרים או לעורר את המערכת)- להגיש תלונה למשרד הבריאות או לפנות לתקשורת כדי שתפרסם את המקרה. כמובן שיש עדיין אפשרות להגיש תביעה ולקבל פיצוי נמוך.

נזקים בלתי הפיכים בינוניים / קשים- במקרים של נזקים משמעותיים ובלתי הפיכים שכוללים בין היתר קיצור תוחלת חיים, כאב וסבל גדולים, הפסדי השתכרות, נכות קבועה או חלילה מוות- הפיצויים נעים בד”כ בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים, תלוי בגורמים רבים כגון גיל, עיסוק, גובה הנכות וכדומה.

 

לשאלות נוספות בנושא או להערכת סיכויי ושווי תביעתך חינם, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד 

Check out the full conference schedule https://writemyessay4me.org here tlipad15

סרטן השד – סרטן שד- רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית- איחור באבחון סרטן, גידולים

רשלנות רפואית – סרטן השד, סרטן שד (גידול ממאיר או שפיר בשד)

כיצד מאבחנים סרטן שד?

ממוגרפיה – צילום רנטגן של השד. השד נלחץ בין שני לוחות מיוחדים לצילום רנטגן. לחיצת השד גורמת לאי נוחות

ולעתים אף לכאב אך מדובר בפרקי זמן של שניות בלבד.

אם במהלך הממוגרפיה יבחינו במצבים חריגים כלשהם בשד יש לבצע אחת או יותר מהבדיקות הבאות:

סריקת אולטרסאונד – סריקת אולטרסאונד יוצרת תמונה של השד על ידי שימוש בגלי קול בתדרים

גבוהים . הסריקה אינה כואבת ואורכת מספר דקות בלבד. שיטה זו יעילה במיוחד לאיתור ציסטות.

ביופסיה – לקיחת מדגם תאים מהשד לצורך אבחון. קיימות מספר שיטות לביצוע ביופסיה כפי שיפורט להלן. הרופא

בוחר באיזו שיטה לנקוט בהתאם לנסיבות הייחודיות של הגידול. יתכן ויהיה צורך לבצע יותר מביופסיה אחת.

בעצם ביצוע ביופסיה יש סיכון מסוים בהיווצרות צלקת אשר עלולה להקשות על איתור סרטן בעתיד.

ממוגרפיה בתהודה מגנטית( MRM-Magnetic Resonance Mammography )
סריקת MRI נותנת תמונה תלת ממדית של השד באמצעות תהודה מגנטית. זה אמצעי רגיש יותר מממוגרפיה

לאבחון מצבים חריגים ברקמות רכות. השימוש בתהודה מגנטית (MR Imaging- MRI) לאבחון גידולים בשד מאפשר

קבלת מידע חשוב המשלים את התוצאות שהתקבלו

באמצעי האבחון הראשוני – ממוגרפיה רגילה. בדיקת MRI לשד

נקראת MRM – Magnetic Resonance Mammography . בדיקת ה MRI יקרה מאד והמכשיר אינו זמין בכל

מרכז רפואי, ועל כן משתמשים בו לאבחון סרטן השד רק במקרים מיוחדים.

אמצעי זה הוכיח רגישות גבוהה באבחון סרטן שד חד מוקדי או רב מוקדי, בעיקר אצל נשים עם רקמת

שד סמיכה. השיטה לא אומצה כאמצעי שגרתי לאבחון גידולים בשד אבל יעילותה הוכחה היטב באבחון

של מקרים בעייתיים. עקב כך נחשבת טכניקה זו ליעילה במיוחד לאבחון סרטן שד אצל נשים צעירות שרקמת השד שלהן בדרך כלל סמיכה.

יחד עם זאת חשוב לזכור שבגלל הרגישות הגבוהה של אמצעי אבחון זה הוא מתאפיין גם באחוז

גבוה יחסית של “עודף אבחון”, כלומר אבחון גידול סרטני גם במקרה בו הגידול אינו קיים בפועל (false-positive ).

אחת הבדיקות החשובות ביותר שיש לבצע נקראת בדיקת קולטנים (רצפטורים) הורמונליים

טכנולוגיה חדישה לבדיקה האם

הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה נקראת “טכניקת קישרית הזקיף” Sentinel Node Biopsy. בטכניקה זו מזריקים כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי צבוע אשר מזהה את הבלוטה הראשונה ( “הזקיף הראשון”) המקבלת את נוזל הלימפה מהגידול. 

אם בלוטה זו נקיה משמעות הדבר בדרך כלל שגם שאר הבלוטות נקיות וניתן להימנע מכריתה מיותרת של בלוטות הלימפה מבית השחי.

שלבים בהתפתחות סרטן השד (Staging)

השלב אליו הגיע גידול סרטני נקבע על פי גודלו ומידה התפשטותו, והגדרת השלב תהווה גורם מכריע בקביעת תכנית הטיפולים שלך.

החל מינואר 2003 נכנסה לתוקף שיטת דירוג חדשה לשלבים השונים של סרטן השד. על פי הדירוג החדש השלבים הם:

שלב “0” – לא פולשני ( in situ ) – הגידול נמצא בתעלות החלב בלבד ( ducts ) ולא פיתח את

היכולת להתפשט.

שלב “I” – גודל הגידול פחות מ- 2 ס”מ והוא אינו מפושט.

שלב ” II ” – כל אחד מהמצבים הבאים:

הגידול בגודל 5 – 2 ס”מ
הגידול התפשט ל- 1-3 בלוטות בבית השחי באותו צד של השד החולה.
גודל הגידול יותר מ- 5 ס”מ אך הוא טרם התפשט לבלוטות הלימפה או לחלקי גוף אחרים.
שלב ” III ” – כל אחד מהמצבים הבאים:

הגידול קטן מ- 5 ס”מ והתפשט ל- 4-9 בלוטות בבית השחי
הגידול גדול מ- 5 ס”מ והתפשט ל- 1-9 בלוטות בבית השחי
הגידול התפשט לדופן בית החזה או לעור ו- 0-9 בלוטות נגועות
הגידול בכל גודל שהוא והתפשט ל- 10 או יותר בלוטות לימפה בבית השחי.
הגידול בכל גודל שהוא והתפשט לבלוטות לימפה באזור infraclavicular (מתחת לעצם הבריח) או לבלוטות לימפה באזור על-בריחי (supraclavicular) או לבלוטות שלאורך ה- internal mammary (בחזה בסמוך לעצם).

שלב “IV” גידול בכל גודל, בלוטות לימפה נגועות או לא, אך הסרטן התפשט לחלקי גוף אחרים מעבר לשד ולבלוטות הלימפה.

הגשת תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון סרטן שד

במידה והרופאים איחרו לאבחן את סרטן השד במועד בו רופא סביר אמור היה לאבחן, קמה לך עילה לתביעת רשלנות רפואית כנגד הרופאים ו/או המוסד הרפואי אשר איחר לאבחן. גובה הפיצוי תלוי כמובן במשך האיחור ובאפשרויות ההחלמה.

יש לצרף לכתב התביעה, חוות דעת של רופא מומחה אשר יקבע אם אכן הייתה רשלנות ואיזה נזק נגרם כתוצאה ממנה.

חלק מהמידע בעמוד זה באדיבות אתר “אחת מתשע”

ליעוץ נוסף בנושא רשלנות רפואית בכל הקשור לאבחון או גילוי מאוחר, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל:
legal1@bezeqint.net

Org mba admission essay samples and feel free to follow me on twitter nickcombsedu