לקוחות ממליצים / המלצות של לקוחות על עו"ד ענת מולסון- רשלנות רפואית

המלצות על עו"ד ענת מולסון– משרד עורכי דין נבו מולסון – ייצוג נפגעי רשלנות רפואית

__________________________________________________

ענת, תודה, תודה על הכל, את אשה מדהימה. מאחלת לך כל טוב שבעולם.

נעמה, אמא של יובל

_________________________________________________

לענת, כברת דרך ארוכה עברנו ביחד והצלחנו. תודה על הכל, על היחס, תשומת הלב, האכפתיות והאנושיות.

נעמי ל.

________________________________________________

ענת, תודה מכל הלב על שירות מקצועי, אדיב ונעים. בהצלחה בהמשך

קרן פ.

____________________________________________________________

ענת היקרה, עכשיו שנגמר התיק שלי אני רוצה להגיד תודה על שירות יעיל ואדיב ועל הפיצוי הנאה שהשגת עבורי. 
הוכחת את צדקתי למרות שהרופאים טענו לכל הדרך שאני מדמיינת !

באהבה והערכה מיכל צ.

לענת היקרה, קשה לבטא במילים את אשר בליבנו

אליך, הרבה מעבר ליחסי עו"ד-לקוח, מודים לך על הכל

משפחת אלקסלסי

__________________________________________________

ענת היקרה,

ליווית אותי בתקופה בה חוויתי חוסר אונים בגלל מצבי הרפואי, היה לי קשה מאד, אבל התחושה שאת מלווה אותי, הקלה עליי מאד. תודה רבה לך על היחס, ההקשבה, הדרך הנהדרת בה עודדת אותי, על טוב ליבך, האכפתיות שלך וכמובן על מקצועיותך הגדולה. המשיכי בדרך זאת ותהיי אור לעוד אנשים רבים. 

בהוקרה והערכה, איתן

_________________________________________________

מכתב הוקרה לענת מולסון

רצינו להביע בפניך את מלוא ההערכה

 

על נדיבות הלב, על היחס האוהב והמבין והאוהב, הנתינה, ההבנה והרגישות, תודה על מהירות התגובה, 

על ידע ומקצועיות על ענייניות ושיטתיות

מאתנו מלי ורני

_________________________________________________

לעו"ד ענת מולסון 

הנני אסיר תודה על הטיפול המקצועי והמסור על השירות הנאמן שהענקת לי בטיפולך ההולם בתיק של אבי המנוח.

תודה על האוזן הקשבת, על הטפיחה על שכמי, על עבודת הנמלים, על העמל הקשה שהקעת, על הדבקות במטרה, על החיוך לצידי, על האור שהדלקת לי בקצה המנהרה.

בזכותך זכיתי לאנחת ההקלה לאחר יגון שרבץ על כתפי במשך ארבע שנים.

יוסף

__________________________________________________

ענת היקרה,

אני פונה אליך בשם אבא שלי משה. ברצוני להודות לך מקרב ליבנו על היחס האנושי, החם והמקצועי שהענקתם לאבא.
נלחמתם עבור אבא ובזכותכם הוא יוכל להרשות לעצמו חיים סבירים בנסיבות המקרה. גם אבא וגם אני מרגישים שזכינו ופגשנו עורכי דין שהם קודם כל בני אדם. המשיכי בדרכך המבורכת הזאת, מי ייתן וירבו כמותכם.

מוטי ש.

__________________________________________________

למשרד נבו מולסון ובעיקר עו"ד ענת מולסון, עו"ד צביאלה וגב' רותי ולכל שאר עובדי המשרד, ברצוני להודות לכם מקרב לב על הטיפול המסור, המקצועי, ומעל הכל היחס החם והאישי. שאו ברכה, הצלחה ושגשוג כי אתם הטובים ביותר.

באהבה. יעל והמשפחה

 

ניתוח ארטרוסקופיה בקרסול- ארתרוסקופיה קרסול- רשלנות רפואית

ניתוח ארטרוסקופיה בקרסול


מפרק הקרסול, המחבר בין השוק לכף הרגל, “נושא” את רוב משקל הגוף, על כן הוא נתון תחת עומסים רבים מאוד במהלך היום יום. טווח פעולתו רחב, אך למרות חוזקו ויציבותו, זהו המפרק השכיח ביותר לקבלת פגיעות בגוף. עקב מיקומו המרכזי, פציעות ספורט רבות מתרחשות באזור זה.

אחת מן הדרכים לטיפול בבעיות חריפות או כרוניות של הקרסול הינה באמצעות ניתוח כירורגי עדין-הארטרוסקופיה.ניתוח זה הינו הליך טיפולי מקובל בפציעות קרסול בעולם הניתוחים האורטופדיים.

מטרת הניתוח: לניתוח מסוג זה ישנם מס’ מטרות טיפול:

א.       תיקון אי יציבות הקרסול באמצעות שחזור הרצועות בקרסול.

ב.       הוצאת גופים חופשיים מהקרסול וטיפול בפגיעות סחוס במפרק

ג.        תיקון גיד אכילס בקרעים חריפים וכרוניים.

ד.       הידבקות רקמות במפרק לאחר ניתוחים פתוחים או פצעים.

הליך ניתוח ארטרוסקופיה בקרסול:

לאחר הרדמה מקומית/כללית תלוי בנסיבות הטיפול. הניתוח מתבצע באופן כירורגי עדין ע”י החדרת ארטרוסקופ דרך חתכים עדינים שיוצרים בקרסול הסיב האופטי מאפשר צפייה בחלל המפרק ובמיד ואל תוך שאר החתכים מוחדרים מכשירים עדינים אשר מאפשרים את תיקון הפגמים ללא צורך בניתוח פתוח ופולשני יותר.

סיכונים או רשלנות רפואית בניתוח ארטרוסקופיה בקרסול:

אומנם להליך ניתוח ארטרוסקופיה ישנו יתרון רב על הליך כירורגי כ”ניתוח פתוח” הדורשת חתך גדול וכרוכה במשך ניתוח ארוך יותר והחלמה יותר ממושכת. הניתוח נחשב לבעל רמת סיכונים נמוכה ואחוזי ההצלחה בו גבוהים.

עם זאת כמו בכל הליך מסוג זה, ישנם סיכונים הנובעים מן ביצוע הניתוח כזיהומים אזוריים, פגיעה במפרק וסיבוכים שונים היכולים להתפשט מעבר למפרק הנקודתי. ניתוח רשלני של הגורם המטפל יכול לגרום לקיומם של נזקי גוף, ומעבר לאי טיפול בבעיה בקרסול, המחדל הרשלני יכול לגרום בנסיבות מסוימות אף להחרפת המצב ולקיום נזקים קבועים.

במידה ואחד מן הגורמים המטפלים ביצע את הטיפול באופן רשלני, יכולות להיגרם מכך סיבוכים ונזקים עקב המחדל. וניתן לתבוע פיצויים מן הגורם האחראי בגין רשלנותו. לדוג’

  1. אי שיקול דעת נכון באבחנת הגורם המטפל של הבעיה, או אי התייחסות למצבו הכולל של המטופל עם תשומת לב למכלול הנסיבות וההיסטורי הרפואית, יכולה לגרור סיבוכים שלא נצפו ואך לגרימת נזקים לאיזור הקרסול, המהווה רשלנות רפואית של המנתח.
  2. אי הסבר ראוי וגלוי כנדרש למטופל על מכלול הסיכונים הכלולים בניתוח, על מנת לקבל הסכמה מדעת, יכול להוות מחדל רשלני במקרה של סיבוך כקבלת זיהומים, פיתוח דלקות מקומיות, ודימומיםרשלנות רפואית עקב .
  3. ביצוע רשלני ולא מיומן של המנתח או המרדים יכול לגרום לנזקים עצביים לאזור העדין ואך לנזק פרמננטי.

לשאלות נוספות בנושא רשלנות רפואית בניתוח ארטרוסקופיה בכתף ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון, מנהלת פורום רשלנות רפואית, שפרטיה בראש העמוד משמאל

ארטרוסקופיה במרפק- ארתרוסקופיה מרפק- רשלנות רפואית

ניתוח ארטרוסקופיה במרפק


בתחום העולם האורטופדי, ניתוח ארטרוסוקפיה נפוץ מאוד לטיפול בבעיות מפרקים. אחד מן המקומות בגוף בהם ניתן להשתמש בניתוח זה לטיפול הוא בבעיות מרפק שונות.

מטרת ניתוח הארטרוסקופיה במרפק:

ניתוח זה נפוץ בעיקר לטיפול בתחום פציעות במרפק מעולם הספורט וכן ל:

א.תיקון “מרפק טניסאים”-בעיה במרפק המלווה בכאבים עזים באזור.

ב.תיקון “מרפק גולפאים”- תופעה המבוטאת בכאבים חזקים בגידי המרפק הפנימי.

ג.בנוסף, הוצאת גופים חופשיים וטיפול בבעיות סחוס במרפק כתוצאה ממחלות או מתאונות

הליך ניתוח ארטרוסקופיה במרפק / ארתרוסקופיה מרפק:

בטרם יחל הניתוח, עפ”י שיקול דעת המטפל המטופל יורדם בהרדמה מקומית או כללית, תלוי בנסיבות ומצבו של המטופל. ניתוח הארטרוסקופיה, מתוקף היותו הליך כירורגי- כולל בתוכו פתיחת חתכים עדינים באיזור המרפק באופן מינימלי. אל החתכים מוחדר מכשיר צינור אופטי בשם ארטרוסקופ המאבחן את חלל איזור המפרק במרפק ויכול לתת אינדיקציות מדויקות למטפל.

באמצעות המצלמה המותקנת בקצה הארטרוסקופ, יכול המנתח לבחור בדרך הפעולה האופטימלית בצורה המדויקת והמותאמת ביותר למטופל.

ניתוח ארטרוסקופיה במרפק נחשב להליך בטוח יחסית וללא סיבוכים אך כמו כבכל ניתוח קיימים מס’ סיכונים כלליים כמו זיהום בפצע שלעיתים יכול להתפתח, במידה וישנם סיבוכים המטופל עלול לפתח דימומים באזור, או לקבל עם צלקות באזורי הכניסה.

דוגמאות רשלנות רפואית בניתוח ארטרוסקופיה במרפק: 

א.       נעקב עדינות הניתוח, דרושה מיומנות וניסיון רב של המנתח, טיפול רשלני באזיור הדעין יכול לגרור נזקים חריפים לאזור ועד לנזקים פרמננטים.

ב.       אי חיטוי כלי הציוד והעבודה העדינים ועד למכשיר המוחדר שאינם סטרילים, יכולים לגרום לזיהומים שונים באזור.

ג.        רשלנות רפואית באבחון לא נכון של מצב המטופל, ועקב כך קבלת החלטות שנובעות משיקול דעת שגוי, אשר יכול לגרום למטופל סיבוכים שונים, והחרפת המצב הקיים.

ד.       אי עמידה בחובת ההסבר והגילוי לטיפול כראוי, המוטלים על המטפך, יכולה לעלות כדי רשלנות רפואית במקרה של סיבוכים ונזקים.

פסקי דין – פסקי דין- ארטרוסקופיה / ארתרוסקופיה במרפק- רשלנות רפואית- פס”ד ת”א 86178/99

בפס”ד התובע לא הצליח להרים את נטל ההוכחה כי הרופא התרשל בטיפול בפגיעה במרפקו בבעיית תסמונת מרפק טניסאים כפציעת ספורט, וכי לא קיבל מספיק מידע ראוי. תביעתו לרשלנות רפואית נדחתה אך זכה בפיצויים מכוח אי הסכמה מדעת.

במידה ואכן נגרמו נזקים או סיבוכים מן הניתוח או לאחריו כתוצאה ממחדל רשלני, ניתן לתבוע את הגורמים המטפלים בגין הנזקים לקבלת פיצויים.

לשאלות נוספות בנושא רשלנות רפואית בניתוח ארטרוסקופיה במרפק ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון, מנהלת פורום רשלנות רפואית, שפרטיה בראש העמוד משמאל

ארתרוסקופיה בברך- ארטרוסקופיה ברך- רשלנות רפואית

ניתוח ארטרוסקופיה בברך

 

ניתוח ארטרוסקופיה באזור הברך הינו נתוח ידוע בתחום עולם הניתוחים האורטופדים.

מטרת ניתוח הארטרוסקופיה:

מטרת הניתוח הינה טיפול ניתוחי בבעיות ברכיים שונות. ניתוחי הארטרוסקופיה מטפלים בשחיקה כרונית של הסחוס במפרק, בעיקר בצורה ניוונית. על כן ניתוחים מסוג זה מבוצעים בעיקר בקרב אוכלוסייה מבוגרת, בה שכיחות מחלת מפרקים ניוונים נמצאת ברמה גבוהה. הסימפטומים מתחילים עם כאבים חזקים באזור הברך וממשיך לקשיחות מפרקית עד כדי הגבלה ממשית בתנועה. לאחר שרואים בבירור פגיעה ממשית בניהול אורח חיים תקין, מציעים ניתוח זה במידה והתרופות ושאר דרכי הטיפול הפחות פולשניות אינן עוזרות. עם זאת טיפול זה מהווה אופציה נפוצה גם בקרע ברצועה, ופציעות ספורט שונות

הליך ניתוח ארטרוסקופיה בברך

הניתוח מבוצע ע”י יצירת חתכים עדינים באזור הברך. בצורה עדינה מוחדרת מצלמה קטנה אל איזור המפרק אשר יכולה לטפל בצורה עדינה ככל האפשר בסחוס ובאזור המפרק כולו מבלי לגרום לנזק לפעילות תקינה של המפרק. כך המנתח יוכל לחתוך את הרקמה הסחוסית העודפת או להצמיד ולתפור רקמות/חלקי רצועה שנקרעו.

ניתוח ארטרוסקופיה נחשב להליך בטוח יחסית וללא סיבוכים אך כמו בכל ניתוח ישנם סיכונים כלליים כמו זיהום בפצע שלעיתים יכול להתפתח לזיהום תת עורי, דימום, וצלקות.

רשלנות רפואית בניתוח ארטרוסקופיה בברך:

עקב עדינותו של הניתוח, הליך זה דורש מיומנות וניסיון רב. במידה והטיפול בוצע באופן רשלני, ניתן לתבוע את הגורם המטפל לפיצויים בגין נזקים או סיבוכים שנגרמו למטופל. טיפול רשלני של הגורם המטפל בניתוח זה יכול להתבטא במגוון צורות, נציג מס’ מהם:

א.       ניתוח רשלני ולא זהיר של המנתח יכול לגרום לנזק לשרירים או לרצועות במידה והוסרו חלקים מן המפרק, במקרים נדירים יותר יוכל להיגרם סיבוך אשר יגרום נזק עצבי.

ב.       לרוב ניתוח זה מבוצע ע”י הרדמה מקומית או כללית. רשלנות של הגורם המטפל בהליך האלחוש יכול לגרום לנזקי גוף וסיבוכים כבדים אף לאזורים אחרים.

ג.        רשלנות רפואית עקב אי חיטוי כלי הציוד והעבודה העדינים החל מן המחטים ועד למכשיר המוחדר שאינם סטרילים, יכולים לגרום לזיהומים שונים באזור.

ד.       רשלנות רפואית באבחון לא נכון של מצב המטופל, ועקב כך קבלת החלטות שנובעות משיקול דעת שגוי, אשר יכול לגרום למטופל סיבוכים שונים, החרפת המצב הקיים, ועד נזקים תמידיים.

לשאלות נוספות בנושא רשלנות רפואית בניתוח ארטרוסקופיה ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון מנהל פורום רשלנות רפואית שפרטיה בראש העמוד משמאל

רשלנות רפואית – פגיעות בפי הטבעת לאחר לידה (Post delivery anorectal problems)

רשלנות רפואית – פגיעות בפי הטבעת לאחר לידה  (Post delivery anorectal problems)


ישנם מספר סיבוכים שעלולים להופיע במהלך לידה רגילה.אחד מהסיבוכים הוא קריעה של הסוגר הרקטלי.כתוצאה מהסיבוך הזה עלולים תסמינים כגון כאבים באזור רקמות אברי המין,לקות בתפקוד המינית,אי שליטה על הצואה עוד.השכיחות של פגיעות מדרגה שלישית או רביעית היא דבר משתנה בדיווחים בארצות שונות. פגיעה בשרירים של רצפת אגן היריכיים,בעיקר הסוגר החיצוני של פי הטבעת תוך כדי לידה וג’ינלית היא סיבוך מוכר לאחר לידה ועלולה להיות כתוצאה מפגיעה בעצבי איברי המין החיצוניים ועצבי עצם העצה. שכיחות פגיעות הסוגרים הרקטליים לאחר לידה ראשונה היא גבוהה יותר מהלידות באות לאחר מכן.

 

מקרי רשלנות רפואית-פגיעות בפי הטבעת לאחר לידה


ישנם שלל סוגים של סיבוכים שעלולים להופיע בפגיעה בפי הטבעת לאחר לידה.חלקם יופיעו מיד לאחר יציאת התינוק וחלק יתגלו רק לאחר ימים ואף שבועות מתום הלידה.קרעים בדפנות הנרתיק וקרעים בדפנות פי הטבעת הן דוגמאות לסיבוכים בזמן לידה או ממש אחרי הלידה ויש להם קשר ישיר בהחלט עם סוג הלידה שנבחר על ידי הצוות הרפואי.

 

עילות לתביעה רפואית בגין -פגיעות בפי הטבעת לאחר לידה


הסיבות המובילות לתביעות במקרי רשלנות רפואית של פגיעה בפי הטבעת לאחר לידה ובעקבות כך לתביעות הן לידות שאחד מן התנאים הבאים לקחו בהם חלק: התיחסות לקויה לגורמי הסיכון בלידה ,חוסר או אי ביצוע בדיקות מתאימות לפני קיום הלידה ובמהלכה,הכנה לא ראויה ולא מקצועית לידה,החלטה על בחירת שיטת לא מתאימה לביצוע הלידה,למשל ביצוע לידה רגילה במקום לידה בניתוח קיסרי. השהיית פעולות חיוניות בזמן לידה מסיבה שאיננה מוצדקת או ללא סיבה,אנשי צוות רפואיים לא מוסמכים או לא מקצוענים שאינם מורשים לבצע לידות.חוסר מקצועיות של הצוות הרפואי עלול להוביל לעיתים גם ללידה ארוכה יותר.

 

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בנושא פגיעות בפי הטבעת לאחר לידה, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד משמאל.

רשלנות רפואית שבר / שברים

רשלנות רפואית שבר הוא מהנושאים המתרחשים פעמים רבות.

שבר הוא למעשה הפרעה בהמשכיות של מבנה העצם שיכולה להיות חלקית או מלאה.שבר לא מטופל מהווה סכנה לחולה משום שהוא עלול לגרום לפגיעה תמידית ובלתי הפיכה עד כדי נכות של ממש. ישנם גם סוגים שונים של שברים לדוגמא שבר עם תזוזה. שבר עם תזוזה יכול לקרות לדוגמא באצבע, כאשר האצבע לא רק נשברת אלא גם זזה מהמקום ואז יש גם צורך להחזיקה למקום.

מקרי רשלנות רפואית שבר

שברים מסווגים לפי פרמטרים שונים כאשר סיווג השבר מקל על הבחירה בטיפול המתאים ועל הפרוגנוזה. כמו כן, ישנם מספר סיווגים מרכזיים וסיווגים נוספים לפי עקרונות שונים כגון התאמת טיפול או פרוגנוזה תוך התייחסות למקום השבר. לפעמים יש צורך רק בגבס ולעיתים יש צורך בטיפול בניתוח. העדר אבחון של שבר מונע מתן טיפול ראוי למטופל.

עילות לתביעה בגין רשלנות רפואית באבחון שבר

• אבחון שגוי,העדר אבחון, או אבחון מאוחר של שבר

• אי עמידה על התסמינים המתוארים על ידי המטופל (לדוגמא כאבים אחרי מכה), ואי ביצוע של בדיקה גופנית מתאימה.

• אי הפניה לביצוע בדיקות הדמיה כדוגמת בדיקת רנטגן

• מעשים ומחדלים רשלניים שיכולים לגרום לחוסר טיפול, השהייתו או החלטה על הליך רפואי בלתי מתאים שהחמירו את מצבו הרפואי של התובע או גרמו לו לנזק גופני.

• רשלנות במתן תרופות שאינן מתאימות מבחינת סוג מינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר;

• אי קיום מעקב רפואי אחר מצבו הבריאותי של המטופל. לעיתים הטיפול בגבס אינו מספיק ויש צורך בביצוע ניתוח לשם הטיפול בשבר.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית שבר/ שברים

ת.א. 7311/01 אגאבאבא נ’ שירותי בריאות כללית- התובע עבד עד התביעה כאיש אחזקה של ציוד מכני כבד. בעת שרכב על סוסו, החליק הסוס במדרון והתובע הופל לקרקע והסוס שהתגלגל מחץ את ידו השמאלית. התובע הובהל לחדר המיון של בית החולים סורוקה. בבית החולים ביצעו צילום רנטגן של ידו השמאלית והתובע שוחרר לביתו עם משככי כאבים ומסקנה כי בצילום אין ממצא חריג. לאחר 4 שעות שב התובע לחדר המיון, הוא הניח כי נגרם לו שבר בכף היד ואף העלה אפשרות זו בפני האורתופד. על אף זאת הרופא לא בדק אותו, לא עיין בצילומים הקיימים, ולא ביצע צילומים חדשים. התובע נשלח לביתו כשהוא נאנק מכאבים ומבלי שאובחן כל שבר. התובע שב כעבור שבוע לחדר המיון. גם בביקור זה רופאי חדר המיון אפילו לא טרחו להתייעץ עם אורטופד בנושא, הרכיבו לתובע סד ושלחו אותו לביתו. שלושה שבועות אחרי האירוע נבדק התובע לראשונה על ידי אורטופד במסגרת מרפאת החוץ, ששלח אותו לצילום נוסף והפנה את התובע לניתוח ואשפוז מיידי. לאחר הניתוח הוגדר התובע כסובל מהגבלה קשה בתנועות ידו השמאלית. בית המשפט מקבל את תביעתו של התובע ופוסק לזכותו סכום של 90,810 ₪.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית שבר / שברים, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית- לא אובחן שבר

רשלנות לא אובחן שבר

 

שבר הוא למעשה הפרעה בהמשכיות של מבנה העצם שיכולה להיות חלקית או מלאה.שבר לא מטופל מהווה סכנה לחולה משום שהוא עלול לגרום לפגיעה תמידית ובלתי הפיכה עד כדי נכות של ממש.

מקרי רשלנות רפואית באבחון שבר

שברים מסווגים לפי פרמטרים שונים כאשר סיווג השבר מקל על הבחירה בטיפול המתאים ועל הפרוגנוזה. כמו כן, ישנם מספר סיווגים מרכזיים וסיווגים נוספים לפי עקרונות שונים כגון התאמת טיפול או פרוגנוזה תוך התייחסות למקום השבר. לפעמים יש צורך רק בגבס ולעיתים יש צורך בטיפול בניתוח. העדר אבחון של שבר מונע מתן טיפול ראוי למטופל.

עילות לתביעה בגין רשלנות רפואית באבחון שבר

• אבחון שגוי,העדר אבחון, או אבחון מאוחר של שבר

• אי עמידה על התסמינים המתוארים על ידי המטופל (לדוגמא כאבים אחרי מכה), ואי ביצוע של בדיקה גופנית מתאימה.

• אי הפניה לביצוע בדיקות הדמיה כדוגמת בדיקת רנטגן

• רשלנות בפענוח תוצאות בדיקות ההדמיה

• מעשים ומחדלים רשלניים שיכולים לגרום לחוסר טיפול, השהייתו או החלטה על הליך רפואי בלתי מתאים שהחמירו את מצבו הרפואי של התובע או גרמו לו לנזק גופני.

• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת;

• רשלנות במתן תרופות שאינן מתאימות מבחינת סוג מינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר;

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מיומנות מקצועית תוך סטייה מחובת הזהירות ומאמות המידה הנגזרות ממבחן הרופא הסביר;

• אי קיום מעקב רפואי אחר מצבו הבריאותי של המטופל. לעיתים הטיפול בגבס אינו מספיק ויש צורך בביצוע ניתוח לשם הטיפול בשבר.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית באבחון שבר

ת.א. 7311/01 אגאבאבא נ’ שירותי בריאות כללית- התובע עבד עד התביעה כאיש אחזקה של ציוד מכני כבד. בעת שרכב על סוסו, החליק הסוס במדרון והתובע הופל לקרקע והסוס שהתגלגל מחץ את ידו השמאלית. התובע הובהל לחדר המיון של בית החולים סורוקה. בבית החולים ביצעו צילום רנטגן של ידו השמאלית והתובע שוחרר לביתו עם משככי כאבים ומסקנה כי בצילום אין ממצא חריג. לאחר 4 שעות שב התובע לחדר המיון, הוא הניח כי נגרם לו שבר בכף היד ואף העלה אפשרות זו בפני האורתופד. על אף זאת הרופא לא בדק אותו, לא עיין בצילומים הקיימים, ולא ביצע צילומים חדשים. התובע נשלח לביתו כשהוא נאנק מכאבים ומבלי שאובחן כל שבר. התובע שב כעבור שבוע לחדר המיון. גם בביקור זה רופאי חדר המיון אפילו לא טרחו להתייעץ עם אורטופד בנושא, הרכיבו לתובע סד ושלחו אותו לביתו. שלושה שבועות אחרי האירוע נבדק התובע לראשונה על ידי אורטופד במסגרת מרפאת החוץ, ששלח אותו לצילום נוסף והפנה את התובע לניתוח ואשפוז מיידי. לאחר הניתוח הוגדר התובע כסובל מהגבלה קשה בתנועות ידו השמאלית. בית המשפט מקבל את תביעתו של התובע ופוסק לזכותו סכום של 90,810 ₪.

 

לשאלות בנושא רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בשבר, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון

רשלנות רפואית- שבר ביד

רשלנות רפואית בטיפול בשבר ביד הוא נושא נפוץ למדי. שבר ביד הוא למעשה הפרעה בהמשכיות של מבנה העצם שיכולה להיות חלקית או מלאה.שבר לא מטופל מהווה סכנה לחולה משום שהוא עלול לגרום לפגיעה תמידית ובלתי הפיכה עד כדי נכות של ממש.

מקרי רשלנות רפואית שבר ביד

שברים מסווגים לפי פרמטרים שונים כאשר סיווג השבר מקל על הבחירה בטיפול המתאים ועל הפרוגנוזה. כמו כן, ישנם מספר סיווגים מרכזיים וסיווגים נוספים לפי עקרונות שונים כגון התאמת טיפול או פרוגנוזה תוך התייחסות למקום השבר. לפעמים יש צורך רק בגבס ולעיתים יש צורך בטיפול בניתוח.

עילות לתביעה בגין רשלנות רפואית בשבר ביד

• אבחון שגוי, אבחון מאוחר, או העדר אבחון של שבר ביד ע”י אורטופד או מומחה כף יד או רופא משפחה

• אי עמידה על התסמינים המתוארים על ידי המטופל (לדוגמא כאבים אחרי מכה), ואי ביצוע של בדיקה גופנית מתאימה.

• אי הפניה לביצוע בדיקות הדמיה כדוגמת בדיקת רנטגן

• רשלנות בפענוח תוצאות בדיקות ההדמיה

• מעשים ומחדלים רשלניים שיכולים לגרום לחוסר טיפול, השהייתו או החלטה על הליך רפואי בלתי מתאים שהחמירו את מצבו הרפואי של התובע או גרמו לו לנזק גופני.

• אי עמידה בדרישת ההסכמה מדעת;

• רשלנות במתן תרופות שאינן מתאימות מבחינת סוג מינון ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר;

• ביצוע הפרוצדורה הרפואית בחוסר מיומנות מקצועית תוך סטייה מחובת הזהירות ומאמות המידה הנגזרות ממבחן הרופא הסביר כגון אורתופד;

• אי קיום מעקב רפואי אחר מצבו הבריאותי של המטופל. לעיתים הטיפול בגבס אינו מספיק ויש צורך בביצוע ניתוח לשם הטיפול בשבר.

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בטיפול בשבר ביד

ת.א. 7311/01 אגאבאבא נ’ שירותי בריאות כללית- התובע עבד עד התביעה כאיש אחזקה של ציוד מכני כבד. בעת שרכב על סוסו, החליק הסוס במדרון והתובע הופל לקרקע והסוס שהתגלגל מחץ את ידו השמאלית. התובע הובהל לחדר המיון של בית החולים סורוקה. בבית החולים ביצעו צילום רנטגן של ידו השמאלית והתובע שוחרר לביתו עם משככי כאבים ומסקנה כי בצילום אין ממצא חריג. לאחר 4 שעות שב התובע לחדר המיון, הוא הניח כי נגרם לו שבר בכף היד ואף העלה אפשרות זו בפני האורתופד. על אף זאת הרופא לא בדק אותו, לא עיין בצילומים הקיימים, ולא ביצע צילומים חדשים. התובע נשלח לביתו כשהוא נאנק מכאבים ומבלי שאובחן כל שבר. התובע שב כעבור שבוע לחדר המיון. גם בביקור זה רופאי חדר המיון אפילו לא טרחו להתייעץ עם אורטופד בנושא, הרכיבו לתובע סד ושלחו אותו לביתו. שלושה שבועות אחרי האירוע נבדק התובע לראשונה על ידי אורטופד במסגרת מרפאת החוץ, ששלח אותו לצילום נוסף והפנה את התובע לניתוח ואשפוז מיידי. לאחר הניתוח הוגדר התובע כסובל מהגבלה קשה בתנועות ידו השמאלית. בית המשפט מקבל את תביעתו של התובע ופוסק לזכותו סכום של 90,810 ₪.

רשלנות חדר יולדות- רשלנות רפואית מחלקת יולדות

תביעה המוערכת בעשרה מיליון ש”ח הוגשה הבוקר לבית המשפט המחוזי בת”א. עניינה של התביעה ברשלנות רפואית קשה ובלתי נתפסת אשר ארעה במחלקת היולדות של בית החולים “הדסה הר הצופים” בירושלים ואשר כתוצאה ממנה הסתיים הריונם של התובעים בטרגדיה, זאת לאחר 10 שנים של ניסיונות חוזרים ונשנים להרות.

התובעת סבלה מרעלת הריון קשה בעקבותיה אושפזה בהדסה. חרף סימנים ברורים וזועקים אשר הצביעו על התדרדרות הולכת וגוברת במצבה של התובעת, לרבות ערכי לחץ דם גבוהים בצורה קיצונית, חלבון רב בשתן, כאבי בטן וראש עזים, הקאות וטשטוש, ללא התייחסות ראויה במשך 5 ימי אשפוז אצל הנתבעת, וזאת עד למותו של העובר בבטן אמו. התובעת 1 הובהלה לטיפול נמרץ מייד לאחר הלידה כתוצאה מקריסת מערכות מוחלטת של גופה ומאז סובלת מנכות גבוהה כתוצאה ממאורעות הלידה.

מומחה לגניקולוגיה ומיילדות בדק את התיעוד הרפואי הרלבנטי בעניינה של התובעת וקבע בחוות דעתו, בין היתר, כדלקמן:

א.         מבחינה רפואית סבלה התובעת נכון לארועי הלידה בשנת 2006 וגם כיום, מעודף משקל, מיתר לחץ דם כרוני [קל עד בינוני] ומקרישיות יתר [תרומבופיליה]. בעת הלידה הייתה התובעת בת 42. כל אחד מגורמים אלו בנפרד, וכמובן שביחד, הפך את ההריון להריון בסיכון.

ב.         עברה המיילדותי של התובעת כלל 2 הריונות אשר נסתיימו ברעלת הריון וניתוח קיסרי דחוף, וההריון נשוא התביעה הושג לאחר 10 שנים של ניסיונות להרות, מה שהפך את ההריון גם ליקר במיוחד.

ג.          מהשבוע ה-25 להריון, ועד לסיום ההריון במות העובר בשבוע ה-31 להריון חלה החמרה הדרגתית במצב התובעת ומעבר מיתר לחץ דם כרוני בהריון, למצב של התפתחות רעלת הריון.

ד.         כאשר הגיעה התובעת למיון בית החולים הדסה עין כרם ביום 16/8/06 היא הייתה במצב של רעלת הריון חמורה לרבות כאבי ראש, כאב ברום הבטן, לחצי דם גבוהים, חלבון בשתן, בצקות והרגשה כללית רעה.

ה.         בשלב זה ולאור עברה המיילדותי, חובה היתה לדאוג לסיום ההריון בהקדם. ואכן בבית החולים הדסה עין כרם הייתה תחושת חרום שכן הוחל מייד בטיפול להבשלת ראות העובר ובגלל בעיית מקום בפגייה הופנתה להדסה הר הצופים, כאשר אין כמעט ספק לגבי הכוונה להביא ליילוד בהקדם ובמיידי של העובר.

ו.          אלא שבבית החולים הדסה הר הצופים הוחלט באופן לא ברור להשהות את יילוד התובעת. אומנם נכון הוא שיש מקרים בהם לגיטימי שלא להתערב מייד ולהבשיל תחילה את ראות העובר בסטרואידים ואולם השתהות כזאת הייתה מוצדקת לכל היותר למשך 2 יממות עד להשגת בשלות הראות, וגם אז, תוך בצוע דיון אחראי ושקילת המצב הרפואי לאשורו. בתום 2 יממות אלו חובה הייתה לסיים את ההריון.

ז.          ביום 19/8/06 לאחר 3 יממות של טיפול במגנזניום ובתום הטיפול להבשלת ראות העובר, לחץ הדם של התובעת היה עדיין גבוה מאוד [180/100] ואז וודאי ובוודאי הייתה חובה לסיים את ההריון. אלא שלא זאת שהתובעת לא הועברה לניתוח, אלא שהוחלט ללא כל הסבר ברשומה, להפסיק את מתן המגנזיום.

ח.         לא הייתה כל סיבה הגיונית להמשיך את ההריון בשלב זה. גם מצב העובר היה תקין בשלב זה. מדובר היה בהערכת משקל של 1,470 גרם, בסוף שבוע 30 להריון ולאחר מתן סטרואידים להבשלת הראות במשך 3 ימים. בפגייה מודרנית סיכוייו של עובר כזה לשרוד לו יולד בשלב זה שאפו ל-100%.

ט.         על פי הספרות הרפואית, אין לנהל בגישה שמרנית מצבי רעלת חמורה שבהם לחץ הדם לא מגיב לטיפול וקיימים כאבי ראש וכאב בטן. לתובעת היו גם  גורמי סיכון נוספים רבים [גיל, משקל, יתר לחץ דם ותרומבופיליה] ולפיכך צריך היה לנקוט משנה זהירות בהשהיית סיום ההריון שלא לומר לוותר לחלוטין על הגישה השמרנית ולאחר טיפול בסטרואידים, לנתח את התובעת לאלתר.

י.          ברשומה הרפואית אין כל רמז לדיון רפואי על מצבה של התובעת או תוכנית פעולה מוגדרת בלוח זמנים אשר ישקף את מודעות הצוות הרפואי לרמת הסיכון בהריון. אפילו כאשר הייתה החמרה בולטת במצב ביום 21/8/06 כאשר הופיעו כאבי הבטן הקשים ואי השקט של התובעת, אין כל ביטוי ברשומה לתחושת דחיפות ולא ננקטה גישת חרום אקטיבית וסיום בניתוח בהול.

יא.        הסיום העגום של ההריון הינו תוצאה של שאננות ואי עשייה רשלנית, בניגוד גמור למה שהתחייב מנתוני התמונה הרפואית כולה.

יש להדגיש כי בגילה הנוכחי [45] עם מחלות הרקע מהן היא סובלת וההסטוריה המיילדותית, חייבת התובעת להימנע מכל הריון נוסף אשר יהווה סכנה לחייה.

מומחה בתחום הפסיכיאטריה, בדק את התובעת וקבע:

“סדרת הארועים הטראומתיים ואובדן ההריון היקר והתינוקת הכה מיוחלת, הותירו צלקת מתמשכת בהווייתה הפנימית של הנבדקת. היא מתארת מחשבות חודרניות חוזרות ונשנות המשחזרות את ארועי הדחק הקשים שחוותה עד לאובדן ההריון היקר..היא מתארת תחושות דיכאוניות מתמשכות.. מתארת הפרעות מתמשכות בשינה, מרבה להקיץ בלילה, ולעיתים פוקדים אותה חלומות בעלי אופי מסייט..מבינה שסיכוייה להרות פעם נוספת הינם קלושים ביותר וכרוכים בסיכון גבוה לחייה..מתארת פגיעה ליבינידלית עם צמצום מהותי בקשר האינטימי עם בעלה..בהמשך אף פיתחה כאבים מפושטים בגופה ואובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה שמוסיפה מימד נוסף למוגבלותה ולפגימה באיכות חייה..במהלך הבדיקה הרבתה לבכות. מתארת בכאב ובהתרגשות את מסכת הסבל הגופני והנפשי שחוותה במהלך ההריון וניכר ששרויה עדיין באבל מתמשך ולא מעובד דיו.. האפקט בעל אופי דיספורי שלט, תואם ולא מתגוונן..החשיבה בעלת מאפיינים דכאוניים עם גישה פסימית להווה ולעתיד..במישור הקוגנטיבי ניכרת פגימה בדרגה קלה עד בינונית בקשב..ניתן להתרשם מהתפתחות תגובתית של הפרעה נפשית משולבת עם תסמינים בתר חבלתיים ותגובת אבל מתמשכת וכואבת על אובדן הריון יקר וגם אובדן היכולת להרות בהמשך. ניתן להתרשם ממצוקה נפשית מתמשכת..”.

המומחה העריך את נכותה של התובעת בשיעור של 20% בהתאם לסעיף 34ג’ לתקנות הביטוח הלאומי. כן קובע פרופ’ קוטלר כי התובעת זקוקה להמשך התערבות פסיכולוגית למשך שנה לפחות בתדירות של אחת לשבוע.

מומחה לרפואה פנימית וריאומטולוגיה, קובע בחוות דעתו כדלקמן:

א.         לאחר הארועים הטראומתיים אשר הסתיימו במותו של העובר ומאז, סובלת התובעת מכאבי שרירים קשים וקישיון, מעייפות כרונית, ממצב רוח ירוד ודכאון, מקשיי ריכוז וזכרון וקצב תגובה איטי.

ב.         פיברומיאלגיה הינה תסמונת המאופיינת בכאבי שרירים כרונים מפושטים, קישיון, הפרעות בשינה ועייפות וכן המצאות נקודות רגישות כואבות בפיזור סימטרי ומפושט בגוף.

ג.          בהתאם לספרות הרפואית, כדי לאבחן אדם כחולה בפיברומיאלגיה נדרשים 2 תנאים מצטברים, המשכות הכאבים המפושטים בכל הגוף למשך 3 חודשים לפחות ותוצאה חיובית בבדיקת אותן הנקודות הרגישות בגוף לחולי פיברומיאלגיה [כאשר נדרש כי לפחות ב 11 נקודות מתוך 18 נקודות אפשריות תימצא תגובה רגישה].

ד.         אצל התובעת נמצאה רגישות בבדיקה קלינית אשר בוצעה על ידי פרופ’ בוסקילה ב- 18 מתוך 18 הנקודות האפשריות הרגישות מה שמהווה הוכחה ברורה כי התובעת חולה במחלת הפיברומיאלגיה.

ה.         בספרות הרפואית נמצא כי טראומה נפשית ומתח הם גורמים מרכזיים אפשריים להתפרצות פיברומיאלגיה. נמצא גם כי רבים הסובלים מתסמונות נפשיות כגון פוסט טראומה, סובלים במקביל גם מפיברומיאלגיה.

ו.          התובעת עברה טראומה קשה בעקבותיה פיתחה הפרעה נפשית משולבת עם פיברומיאלגיה וישנו קשר סיבתי ברור בין הארועים הטראגיים אותם חוותה התובעת לבין התפרצות המחלה בגופה של התובעת.

המומחה קובע כי נכותה של התובעת הינה בשיעור של 20% בהתאם לסעיף 35(1)ג’ לתקנות הביטוח הלאומי.