בדיקת אולטראסאונד בהריון- רשלנות רפואית

בדיקת אולטראסאונד – Ultrasound

מהי בדיקת אולטראסאונד?

בדיקת אולטראסאונד הינה בדיקה על שמעית המכונה גם סנוגרפיה. זוהי בדיקת הדמיה המשמשת בעיקר להדמית איברים פנימיים. הבדיקה מתבצעת על ידי שידור גלי קול וקליטת ההדים המוחזרים. בדיקת אולטראסאונד נעשית בתחומי רפואה שונים כגון ברפואת הקיבה, רפואת לב, גניקולוגיה וכמובן לצורך בדיקת העובר והתפתחותו בנשים בהיריון. באמצעות הבדיקה ניתן לראות את העובר, לבחון את תנועתיו ואת מצבו. הבדיקה מתבצעת בשלבים שונים של ההיריון ולמטרות שונות. לדוגמא: בדיקת תקינות ההיריון, בדיקת מספר העוברים, תיעוד גיל העובר, שקיפות עורפית- בדיקה אנטומית, הערכת משקל ומיקום השלייה.

הליך בדיקת אולטראסאונד בהריון

בדיקת האולטראסאונד היא פנימית, ונעשת באמצעות מכשיר המוחדר לנרתיק. בעזרת הבדיקה נשקפת תמונה ברורה יחסית. ישנן מספר בדיקות אולטראסאונד שיגרתיות. הבדיקה הראשונית מטרתה לאשר קיום היריון. סקירת מערכות מוקדמת מתבצעת על מנת לבחון בקפידה את אברי העובר. בדיקת שקיפות עורפית נעשית עבור נשים בסיכון גבוה יותר, וסקירת מערכות מאוחרת דומה לסקירה מוקדמת ומוודא שמצב העובר תקין.

ממצאים שונים בעקבות בדיקת אולטראסאונד בהריון

באמצעות בדיקת האולטראסאונד ניתן לגלות מומים מולדים כגון: מומי לב, מומים של מערכת העיקול, מומים בעמוד השדרה ועוד. מומים אלו דורשים טיפול ומעקב ועלולים להשפיע על תוחלת החיים של הילד באופן ניכר, כתלות בחומרת המום. כמו כן יכולים להיות סימנים רכים, שזהו שינוי קטן באנטומיה של העובר אך הדבר אינו מהווה בדרך כלל אינדיקציה למום חמור. אולם, כאשר מתגלה סימן רך יש לבצע בדיקה יסודית יותר לגילוי אפשרות למומים נוספים.

רשלנות רפואית בבדיקת אולטראסאונד הריון

על מנת לגלות מומים שונים בעובר באמצעות בדיקת האולטראסאונד יש צורך במומחים שונים שיאבחנו במדויק את הבעיה. לעיתים קרובות מפספסים שפתיים או חיך שסועים, מרחק בין העיניים או מיקום האוזניים. עילה לתביעת רשלנות רפואית בתחום האולטראסאונד הינה שהטכנאי או הרופא לא אבחן מומים שהיה עליהם לגלות. בנוסף תביעה שכיחה של רשלנות רפואית הינה תביעות במצבים של היריון בסיכון גבוה. מדובר במצבים בהם מרבית המקרים מסתיימים בנזק או מוות לעובר ולכן יש להזהיר את האם טרם הלידה. בנוסף, רשלנות רפואית בתחום נמצאת בשכיחות יותר גבוהה בבדיקות המתבצעות שלא באופן פרטי עקב הלחץ הרב, בדיקות קצרות ומאבחנים שאינם מספיק מיומנים. על פי רוב בתביעות רשלנות רפואית על אבחון לקוי יפסקו פיצויים גבוהים, שכן בדרך כלל נגרמים נזקים שהינם בלתי הפיכים שילוו את הילוד במשך כל חייו.

פס”ד רשלנות רפואית- בדיקת אולטראסאונד הריון

ע”א 434/94- מדובר במקרה בו לא גילו חוסר גפיים בבדיקת אולטראסאונד. נערכה בדיקת אולטראסאונד באופן פרטי, במכון מור. מכיוון שבדיקת הגפיים אינה מקובלת בבדיקה הציבורית, לא נעשתה באופן קפדני בבדיקה הפרטית, כיוון שמאוד לא שכיח לגלות בה מומים. לכן לא נפסקו פיצויים.

יחד עם זאת, ישנם פסקי דין רבים בהם נפסקו פיצויי ענק בגין רשלנות רפואית בבדיקות אולטרסאונד.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בבדיקת אולטראסאונד בהריון ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון, מנהלת פורום רשלנות רפואית, שפרטיה בראש העמוד משמאל 

רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרה סאונד- אולטרסאונד

רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרה סאונד היא נושא מורכב ומרתק.

בדיקת אולטרה סאונד היא בדיקת הדמיה המשמשת בעיקר להדמיית האיברים הפנימיים, הגודל והמבנה שלהם, והבעיות בהן. בדיקת האולטרה סאונד נמצאת בשימוש בתחומי רפואה רבים, בין היתר גסטרו, קרדיולוגיה, גניקולוגיה, ועוד. בדיקות האולטרה סאונד משולבות לא אחת בדופלר שהוא הדמיה של התנועה באיבר המבוקש. אחד החסרונות הבולטים בסקירת אולטרה סאונד היא שנדרשת מידה רבה של כישרון וניסיון על מנת להפיק הדמיה באיכות טובה וכן לבצע אבחון מדויק באמצעות בדיקה זו.

מקרי רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרה סאונד

בדיקת אולטרה סאונד איננה בדיקה מסובכת או פולשנית בדרך כלל. יחד עם זאת, בדיקה זו מהווה כלי עזר חשוב לאיתור בעיות והפרעות שונות, ולהערכת התפקוד של איברים שונים בגוף. בדיקת אקו דופלר למשל היא בדיקה להערכה של תפקודו של שריר הלב, ושל זרימת הדם במסתמים. בדיקה זו יכולה לגלות מחלות שונות כגון אי ספיקת לב או מסתם, יתר לחץ דם ריאתי, פריקרדיטיס, קרדיומיופתיה, ועוד .

עילות תביעה בגין רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרה סאונד

• רשלנות  רפואית בפענוח תוצאות בדיקת האולטרה סאונד, וקבלת החלטות טיפוליות שגויות מסיבה זו.

• התעלמות מביצוע ואי הפניה לביצוע של בדיקת אולטרה סאונד

• ביצוע בדיקת אולטרה סאונד על ידי אדם שאינו מוכשר ואינו מיומן בכך.

• אי סקירה של איבר או חלק מהאיברים המיועדים לסקירה בבדיקת אולטרה סאונד.

• סקירה של האיבר הלא נכון בבדיקת אולטרה סאונד

פסקי דין- פסק דין- רשלנות רפואית בביצוע בדיקת אולטרה סאונד / אולטרסאונד:

ע”א 4960/04 סידי נ’ שירותי בריאות כללית- המערער נולד בשנת 86 ועם היוולדו הסתבר כי הוא סובל מבעיות בריאותיות שונות הכוללות חסר כף יד ימין, ובעיות נשימה. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה בגין רשלנות רפואית בהולדה בעוולה ומכאן הערעור. בטרם הולדת המערער עברה היולדת שתי הפלות ושני הריונות מוצלחים נוספים. בתחילת הריונה עם המערער סבלה היולדת מדלקות חוזרות בדרכי השתן וההריון הוגדר לאור הרקע הרפואי וגילה של היולדת כהריון בסיכון גבוה. האם עברה במהלך ההיריון דיקור מי שפיר, וחלבון עוברי והממצאים היו תקינים. כמו כן נעשו מספר בדיקות אולטרה סאונד שבעקבותיהן הודיעו ליולדת כי ההיריון והעובר תקינים לחלוטין, זאת בשעה שהעובר נולד עם בעיות ופגמים הכוללים בין היתר חסר בכף יד ימין. בית המשפט המחוזי קבע בערכאה הראשונה כי אין התרשלות במעשיהם של הרופאים משום שלא היו קיימות הנחיות ברורות בנוגע לבדיקת האולטרה סאונד אצל נשים הרות. משום שנקבע שאין התרשלות במעשי הרופאים, אין לפי בית המשפט, צורך לדון בסוגיה האם טוב היה מותו של המערער מחייו. בית המשפט העליון מקבל את הערעור. בית המשפט העליון מחזיר את הדיון למחוזי, והלה קובע שלא הייתה רשלנות ולא מדובר במצב שבו טוב מותו מחייו של הילד.

לשאלות בנושא רשלנות רפואית בביצוע בדיקות אולטרה סאונד, ניתן לצור קשר עם עו”ד  ענת מולסון

עיוורון עקב ניתוח מעקפים- רשלנות רפואית

אתר אנארג’י מדווח כי בית משפט השלום בראשון לציון חייב את בית החולים “קפלן“ לשלם פיצויים בסך של למעלה ממיליון ש“ח, לאדם שהתעוור בשתי עיניו לאחר ניתוח מעקפים שעבר בבית החולים.

התובע עבר ניתוח מעקפים בבית החולים. לטענתו, לא הסבירו לו בבית החולים שקיים סיכון של עיוורון בעקבות הניתוח וכי אם היה יודע על סיכון זה לא היה מסכים לעבור את הניתוח.

בית המשפט קיבל את התביעה, למרות שקבע כי קיים סיכוי נמוך לקשר בין ניתוח המעקפים לעיוורון. בית המשפט קבע כי גם אם מדובר בסיכון שהוא נדיר, חובה על בית החולים להביא אותו לידיעת החולה.

במקרה זה, לא מסר בית החולים לתובע כל מידע לגבי הסיכוי ללקות בעיוורון ולפיכך הפר בית החולים את חובתו ועליו לפצות את התובע בסך של למעלה ממיליון ש“ח כאמור

בדיקת אולטראסאונד של העובר – רשלנות רפואית

בדיקת אולטרה סאונד של עובר הינה בדיקה שנעשית במהלך ההיריון בעזרת גלי קול חוזרים. בעזרת גלי קול אלו ניתן להפיק תמונה של העובר עצמו, תמונה של השליה ותמונה של מי השפיר. התמונה מוצגת על מסך טלביזיה בצבע שחור/לבן או צבעוני. כמובן שתמונות אלו ניתנות לשמירה בתיק ההיריון.
בעקרון, בדיקת אולטרא סאונד לעובר הינה הדרך הבטוחה ביותר כיום לאיתור בעיות כלשהן. בדיקה זו מאפשרת לקבל אינפורמציה לגבי גודל ומיקום העובר. תפקידי הבדיקה וממצאיה משתנים בהתאם לשלבי ההיריון, כך שבכל תקופת הריון ניתן יהיה לאגור אינפורמציה אחרת. היות ובבדיקה זו אין שימוש בקרני X אין סכנה ממשית לעובר.

השאלה באם לעשות אולטרא סאונד מוקדם הינה מובנת ומוצדקת. שילוב של מספר בדיקות יחד עם בדיקת האולטרא סאונד הנוכחית הינן טובות ורלוונטיות לשליש הראשון של ההיריון. זוהי דרך מצוינת לאיתור תסמונות גנטיות כגון תסמונת דאון השכיחה ביותר בקרב האוכלוסייה.

יחד עם בדיקות האולטרא סאונד נעשות כמובן בדיקות נוספות, למשל בדיקת עובי עור עורף העובר ( עבה מדי מלמד על בעיה גנטית) וכן בדיקת רמות בדם של beta-HCG (“הורמון ההיריון”): שיאו נמדד בשבוע העשירי לערך ולאחר מכן רמתו יורדת דרסטית עד סוף ההיריון, וכן חלבון נוסף: PAPPA (רמה נמוכה שלו עשויה לרמז על תסמונת דאון).

רופא מומחה המבצע את הבדיקה (רופא שהתמחותו הינה בגינקולוגיה ובמיילדות), מבצע את האולטרא סאונד הוגינאלי בתום 14-16 שבועות,בחלק המוקדם של ההיריון, מה שנקרא “סריקה מוקדמת של העובר”. לחילופין, ובמידה וחלפו 18-22 שבועות, רשאי לבצע את הבדיקה (אולטרא סאונד חיצוני-ע”ג בטן האם) טכנאי אולטרא סאונד מוסמך( בעל מינימום של שישה חודשי ניסיון), זאת בהנחה וההיריון התנהל עד כה בצורה תקינה. בדיקה זו נקראת “סריקת מערכות מאוחרת”.

בד”כ, טכנאי/רופא מיומן יוכל לחזות נכונה 50% מהאבנורמליות בנוסף כמובן לבדיקות דם. אך לצערנו, ישנם מקרים לא מעטים, בהם לא נתגלה הפגם בעובר בזמן ההיריון כך שנולד תינוק עם אבנורמליות כלשהי. במידה ואכן כך הדבר יש מקום לחשוד בקיומה של רשלנות רפואית. הסיבות להתרחשות מצבים אלו הינן רבות החל מבדיקה לקויה, חוסר דיוק של מבצע הבדיקה, רשלנות בזהותו של מבצע הבדיקה, קרי, מצב שבו מבצע הבדיקה הינו טכנאי ולא רופא, כאמור לעיל.

חוסר ניסיון או חוסר מיומנות של הרופא בפענוח הבדיקה יחד עם בדיקות הדם. לכל אלו ועוד ישנן השלכות משפטיות. היות ולקהל הנפגעים אין תמיד ידע רפואי-משפטי בידם, יש מקום להתייעץ עם עו”ד מומחה לרשלנות רפואית שידע כיצד לאסוף את החומר הרפואי מול הפציינטים ומול הרופאים המומחים.

העילה לתביעה במקרה מתבססת על העובדה שאילו ההורים היו מודעים למצב מראש הרי שהייתה ברשותם הזכות לבחור באם להמשיך את ההיריון או לא. היות ונשללה מן ההורים זכות זו הרי שהחשד לרשלנות רפואית הינו חשד מוצק. זהו מצב של עוגמת נפש קשה המלווה בהתמודדות עם הוצאות כספיות רבות בשל גידול ילד/ה עם מוגבלויות פיזיות/נפשיות קשות. יש צורך לחקור ולהוכיח כי אילו הבדיקות והפרוצדורה עצמה ככולה הייתה מתנהלת בצורה שונה ונאותה היה נמנע הנזק הרב להורים.

החשד לרשלנות רפואית בתחום עשוי להתעורר באם היה שימוש בציוד לא תקין בין אם ביודעין או לא ביודעין וכן פענוח שגוי של הבדיקות כמוזכר לעיל.
חשוב לציין, כי לא כל תינוק/ת שנולד עם פגם כלשהו מחייב רשלנות כלשהי מצד הצוות הרפואי. ייתכן מצב שבו נולד תינוק עם שפה שסועה וזהו לא דבר שניתן היה לצפות אותו מראש בזמן ההיריון. היות ותסמונות רבות (המשלבות בתוכן פגיעות רציניות במערכת העצבים המרכזית) ניתן לצפות ולמנוע, זהו המקום להבחין בין גורל מצער לבין רשלנות רפואית.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעת, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד בצד שמאל

רשלנות רפואית בהריון

 

מהן תביעות רשלנות רפואית בהריון או בלידה?

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רבות בגין רשלנות רפואית בהריון (סקירת מערכות/ בדיקות אולטרסאונד רשלניות) או בזמן הלידה עצמה.

הכינוי העיקרי לתביעות הריון הוא “הולדה בעוולה”, כלומר פיצוי על כך שנולד ילד עם פגמים קשים, כאשר היה ניתן לזהות מומים אלו במהלך ההריון ולבצע הפסקת הריון ולמנוע ממנו ומהוריו חייו רצופי כאב וסבל.

ילדים שנפגעו עקב רשלנות בזמן הלידה וסובלים מפגיעה כגון שיתוק מוחין, יכולים להגיש את תביעתם עד הגיעם לגיל 25. 

תינוקות אשר נפטרו בזמן הלידה, הוריהם רשאים לתבוע עד 7 שנים מהמקרה.

להערכה חינם של גובה הפיצוי שמגיע לך, ניתן ליצור קשר עם עו”ד ענת מולסון אשר מייצגת הורים רבים לילדים שנפגעו עקב רשלנות בהריון או בלידה, בטלפון 0524787850 או במייל: anatmolson@gmail.com

 

דוגמאות למקרי תביעות תביעות רשלנות בהריון או בלידה

1. תסמונת דאון– תסמונת דאון היא השכיחה ביותר בקרב התסמונות שמקורן וסיבתן סטייה כרומוזומלית. הלוקים בתסמונת דאון מכונים גם מונגולואידים.

תסמונת דאון מתרחשת אחת ל-660 לידות. תוחלת החיים של לוקי תסמונת דאון היא כ-49 שנה בלבד. הסיכון למחלת אלצהיימר בשנות השלושים והארבעים לחייהם גבוה יחסית. הסכנה למוות בגיל צעיר גדולה אצל בעלי התסמונת בעיקר בילדות המוקדמת. 40% מהם מתים לפני גיל 5. תוחלת החיים עלתה באופן דרמטי בעשורים האחרונים ולמעשה הכפילה עצמה, הרבה בזכות השיפור בהתמודדות הרפואה עם פגם בלב אצל פעוטות, האופייניים לנולדים עם תסמונת דאון. תסמונת דאון ניתן לזהות בעובר כבר בעת ההריון. לעיתים ניתן להוכיח רשלנות רפואית בהריון במידה ולא אובחן בזמן.

2. פיגור שכלי– פיגור שכלי ראשוני מקורו בליקוי מוחי מולד. הילד יכול להגיע להתפתחות שכלית מרבית המקבילה לגיל 12 שנים. הגורמים הם גנטיים, סביבתיים או נפשיים. את האטיולוגיה מסווגים לפי ההגדרות הבאות:

פיגור הנגרם לפני הלידה: ליקוי גנטי היכול לפגוע במערכת העצבים המרכזית. גורמים טראטוגנים במהלך ההריון, תזונה לקויה, מחלות הריון, תרופות, מצב נפשי של האם, עישון ואלכוהול, ליקוי בכרומוזום (תסמונת דאון).

פיגור שכלי בעת הלידה: ליקויים שנוצרו במהלך הלידה כמו יצירת לחץ על הראש, חוסר חמצן, סיבוכים במהלך הלידה או זיהומים שעברו אל העובר דרך תעלת האגן. (עוד בנושא)

פיגור שכלי לאחר לידה: ליקויים שנוצרו אחר לידה בגלל תאונה, מחלות זיהומיות, חומרים רעילים (עופרת), מחלות מטבוליות (נחושת) וגידולים במוח.

3. שיתוק מוחין– מיקרוצפלוס, הידרוצפולוס, המיפגלגיה, קוודרופלגיה ועוד. נגרם לעיתים במהלך ההריון ולעיתים בעת הלידה עקב מצוקה עוברית או בעיות מוניטור שלא שמו אליהן לב או חוסר חמצן אצל עובר. (קיראו עוד על רשלנות רפואית שיתוק מוחין עקב לידה והריון).

4. מחלות גנטיות– סיסטיק פיברוזיס (CF), תסמונת ה-X השביר, דיסאוטונומיה משפחתית, מחלת קנבן, קנוואן, אנמיה ע”ש פנקוני, תסמונת בלום, מוקוליפידוזיס 4, מחלת אגירת גליקוגן, נימן פיק, מחלת אשר, מחלת מייפל סירופ, מחלת גושה, חרשות על רקע מוטציה בגן לקונקסין, עיוורון, SMA, טיי זקס, תסמונת ה-X השביר, תלסמיה, אטקסיה טלגיקטזיה, MLD, SMA, תסמונת רט, תסמונת פטאו (Patau syndrome) המכונה גם טריזומיה 13 ועוד. אם אתם חשים שחוויתם רשלנות רפואית בהריון, אל תוותרו!

סוגי הבדיקות בעת הריון בהן ייתכן וחלו טעויות המהוות עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון

בדיקת שקיפות עורפית – בדיקת סקר המזהה את ההסתברות לקיום תסמונת דאון ופגיעות כרומוזומליות נוספות של העובר.

בדיקת סיסי שליה, דיקור מי שפיר – נותן זיהוי ודאי או שולל בצורה וודאית את קיום תסמונת אצל עובר- נותנת זיהוי ודאי או שוללת בצורה וודאית את קיום התסמונת בעובר. נעשית בשבועות ההריון הראשונים בלבד. בדיקת סיסי שלייה, בדיקות אלו מבוצעות לא לפני שבוע 10, בד”כ בסביבות שבוע 14-10.

בבדיקת סיסי שלייה הסיבה לכך היא שכאשר ביצעו אותה בשבוע 8-7 הודגמו קטיעות גפיים של עוברים שנולדו לאחר מכן. – בבדיקת מי שפיר קשה טכנית לבצע את הבדיקה לפני כן, עקב כמות מי שפיר מועטת ומעט חומר לתרבית. הבעיה העיקרית בבדיקת מי שפיר מוקדמת היא אחוז ההפלות הגבוה: 5.4% לבדיקת מי שפיר מוקדמת בידיים טובות, בעוד שכמות ההפלות בבדיקת מי שפיר מאוחרת (אחרי השבוע ה 16) נעה בין חצי אחוז לאחוז במרכזים טובים, ו-24% – במרכזים עם פחות נסיון.

נוסף על כך ניצפו יותר הפלות, ירידת מי שפיר, כשלון בתרבות ציטוגני וכן הופעת מומי גפיים בעובר עד כדי 3% ויותר. אם הבנתן שחוויתן רשלנות רפואית בהריון, אל תוותרו, פנו אלינו ונוכל לעזור לכן.

בגלל הסיכונים האלו הבדיקה מוצעת כשהסיכון לאנומליות כרומוזומליות גבוה מאוד, והחשש לאיבוד הריון לא עומד בראש מעייניה של האשה. הבעיתיות שבבדיקות הפולשניות מודגשת במאמר חשוב, בו מסוכם כי בקבוצות של נשים שהרו לאחר טיפולי הפריה חוץ-גופית והזרקה תוך ציטופלסמטית של זרע, שקבלו יעוץ לגבי דרכי אבחון טרום-לידתי ואפשרות לבחור בין גישה פולשנית ללא פולשנית, רק 17% בחרו בפולשנית (מי שפיר או בדיקת השורר) ו-28% בחרו בבדיקות לא פולשניות, כמו בדיקה על-שמעית, בדיקות ביוכימיות וכו’, למרות שאינן אבחנתיות, עקב החשש הגדול לאבד את ההריון. 

בדיקות סקר גנטיות– ייעוץ גנטי- בדיקות גנטיות הן בדיקות לפני הריון או במהלך שלביו הראשונים. מטרת בדיקות גנטיות בהריון הינה לאתר נשאים של מחלות קשות, ובמיוחד לאתר זוגות בסיכון, לפני שייוולד להם צאצא החולה באחת המחלות הנבדקות. בשנים האחרונות חלה התפתחות מהירה בהבנת הבסיס הגנטי במספר גדול של מחלות תורשתיות, שחלקן קשות וחשוכות מרפא עם תמותה ותחלואה מוקדמים. הבנה זו מספקת כלים לאבחנה של מחלות תורשתיות, ולזיהוי נשאים למחלות אלו. בדיקות גנטיות הן בדיקות המוצעות לזוגות (לפני ההריון או במהלך שלביו הראשונים) שלהם אין כל היסטוריה משפחתית של מחלה תורשתית, כגון, פיגור שכלי או מום מלידה.

בדיקת אולטרסאונד– סקירת מערכות- הבדיקה שמכונה ’סקירת מערכות’ היא בדיקה סונוגרפית גנטית בעזרת מכשיר אולטרסאונד. יש המבצעים סקירה מוקדמת בשבוע ה-12 להריון בצורה ביטנית, ויש שבשבועות 16-14 בצורה בטנית או נרתיקית. בסקירת המערכות המוקדמת קיימים סימנים ספציפיים מרובים לסינדרומים שונים, ומאידך – ב-50% מהטריזומיות הסקירה תקינה.

יש לציין שבציבור שאינו עומד לבצע הפסקות הריון, בוודאי שלא כאשר מומים בעובר מתגלים אחרי 40 ימי הריון, איתור מום אמנם אינו משנה בדרך כלל את תוצאות ההריון – אך עשוי להשפיע על צורת היילוד, כגון החלטה על ביצוע ניתוח קיסרי אם לאו, וכן יש לו חשיבות גדולה על ההכנה הנפשית המוקדמת של האשה היולדת ובעלה ללידה של יילוד בעל מום.

הגשת תביעה לרשלנות בהריון

על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה, יש לצרף חוות דעת רפואית אשר תוכיח לבית המשפט כי ניתן וצריך היה לגלות את המומים המולדים במהלך ההריון ולאפשר להורים את זכות הבחירה אם ברצונם לבצע הפסקת הריון.

פיצויים בתביעות רשלנות רפואית בהריון מגיעים בד”כ למיליוני שקלים.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך ניתן לפנות לעו”ד ענת מולסון שפרטיה בראש העמוד.

מידע נוסף רשלנות רפואית בהריון

למרבה הצער, ישנם לא מעט מקרים של רשלנות רפואית בהריון, אשר גורמים לנזקים פיזיים משמעותיים לאישה ו/או לעובר. במצב דברים זה, כדאי וחשוב לפנות למשרד עורכי דין המתמחה ברשלנות רפואית, על מנת לבחון קבלת פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו.

ראשית דבר: מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית היא מצב שבו ניתן לאדם טיפול רפואי, אשר חורג מסטנדרט הטיפול המקובל וגרם למטופל נזק פיזי ממשי. במצב דברים זה, קמה למטופל עילה לתביעת פיצויים נזיקית, נגד הגורם המטפל, במסגרתה ידרוש פיצוי כספי בשל כל הנזקים שנגרמו לו עקב הטיפול הרשלני.

רשלנות רפואית יכולה להתרחש במעשה או במחדל, בכל סוג של טיפול רפואי, לרבות בהיריון, כפי שנרחיב להלן וכן בכל שלביו: אבחון, טיפול ומעקב רפואי. חשוב לציין כי בניגוד לדעה הרווחת, לא כל טעות בשיקול דעתו של הרופא, או תוצאה בלתי רצויה של הטיפול הרפואי עבור המטופל, מהווים בהכרח רשלנות רפואית.

המבחן לקיומה של זו, הוא האם כל רופא סביר אחר היה פועל באופן שונה ובכך מונע את הנזק שנגרם למטופל. הוכחת רשלנות רפואית נעשית בעיקר באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה, המציג את האופן שבו חרג המטפל מסטנדרט הטיפול הסביר, מבהיר את הקשר הסיבתי שבין הטיפול לנזק ועומד על היקף הנזקים שנגרמו.

רשלנות  רפואית בטיפולי פוריות

נשים רבות בישראל נעזרות בטיפולי פוריות כדי להביא ילד לעולם ולמעשה, ארצנו הקטנה נחשבת למעצמה בתחום זה, לאור מספר ההפריות המתבצעות כאן מדי שנה. אולם, לצד ההצלחות, ישנם גם מקרים של רשלנות רפואית בטיפולי פוריות. זו באה לידי ביטוי באופנים שונים, בראשם, בחירה שגויה של שיטת הטיפול. במה דברים אמורים? למשל, הפריה בדרך של הזרעה, אף למספר ניסיונות, מקובלת מאוד בקרב מטופלות צעירות יחסית שמצב הפוריות שלהן הוא טוב וישנה שהות ארוכה לנסות ולהרות בדרך זו.

לעומת זאת, כאשר מדובר על מטופלת מבוגרת יחסית, פרמטר הזמן הוא קריטי ובחירה בהליך ארוך של הזרעה על פני הפריה חוץ גופית למשל, יכול לעכב מאוד את הכניסה להיריון ואף במקרים מסוימים, לגרום לאובדן הסיכוי להרות בשל הזמן שחלף. כאשר התרחיש האחרון קורה, אין גבולות לצערה של המטופלת וכאשר ניתן להוכיח כי הסיבה לאובדן הסיכוי להרות, היא בחירה לא נכונה בשיטת הטיפול, תוכל המטופלת להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית ולקבל פיצוי כספי משמעותי.

רשלנות  באבחון

רבים מן המקרים של רשלנות רפואית בהריון מקורם בהעדר אבחון, אבחון שגוי, או אבחון מאוחר של בעיה רפואית של האישה ו/או העובר ובכך נגרם להם נזק פיזי חמור, לעיתים אף בלתי הפיך. אחת הדוגמאות לכך היא סכרת היריון, אשר אבחון מוקדם שלה הוא קריטי כדי למנוע רעלת הריון, לידה מוקדמת, סיבוכים בלידה ונזקים נוספים.

האבחון של בעיה זו, הוא פשוט למדי וניתן להבחין בה כאשר נמצאה תוצאה חריגה של רמת הגלוקוז בדם (בדיקה שגרתית  ופשוטה המבוצעת לנשים בהיריון) ובפרט אם ישנם גורמי סיכון כגון השמנת יתר, היסטוריה רפואית במשפחה של חולים בסכרת והיריון בגיל מבוגר. על כן, העדר אבחון של סכרת הריון או אבחון מאוחר, יכולים לגרום לנזק חמור והם מקימים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.

דוגמא אחרת ומצערת מאוד של רשלנות באבחון בתקופת ההיריון, הוא העדר אבחון של מום בעובר. לעיתים מדובר במגבלה מוטורית קלה ואף חולפת, אך במקרים אחרים יש וזהו מום חמור אשר פוגע באופן קיצוני באיכות החיים של הילד. במצבים מעין אלה, העדר אבחון של המום, או אבחון שגוי בדבר סוגו או חומרתו, מעלים לא פעם טענה של הולדה בעוולה. במסגרתה, בשל מצבו הפיזי הקשה של הילד, טוענים ההורים כי לו ידעו על קיומו של המום, היו בוחרים להפסיק את ההיריון, אך אפשרות זו נגזלה מהם לאור הרשלנות באבחון.

רשלנות במעקב הרפואי

שמירה על בריאותם של האישה והעובר במהלך ההיריון מחייבת טיפול רפואי נכון ומתאים וביצוע מעקב רפואי כהלכה. כפי שבחירה בשיטת טיפול לא נכונה ורשלנות באבחון של בעיה רפואית, יכולים לגרום לנזקים פיזיים חמורים, כך גם רשלנות רפואית בשלב המעקב עלולה לגרום לנזק משמעותי.

ראשית, ישנם מקרים של אי ביצוע בדיקות רפואיות שגרתיות, אשר הפרוטוקול הרפואי מחייב לבצע עבור כל אישה בהיריון. מחדל זה עלול לגרום לנזק מהותי לאם ו/או לעובר, למשל, להעדר אבחון של בעיה רפואית אשר הייתה מתגלה ומטופלת, אם היו נעשות הבדיקות הדרושות. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר על היריון בסיכון גבוה, אז כל בעיה בלתי מאובחנת יכולה להסתיים בנזק חמור מאוד לעובר.

שנית, ישנם מצבים בהם אובחנה בעיה רפואית כלשהי, אולם לא מתבצע מעקב רפואי אחריה ונגרם למטופלת נזק חמור שלא היה מתרחש במסגרת מעקב תקין. כך למשל, אישה אשר אובחנה בסכרת הריון, זקוקה בדרך כלל לזריקות אינסולין ושינוי תזונתי. מעקב צמוד אחר מדדי הסוכר הם קריטיים לבריאות האם והעובר ולכן, מחדל לעשות זאת, עלול לגרום לנזקים חמורים ביותר.

לשאלות לעו”ד ענת מולסון המייצגת הורים רבים שילדיהם נפגעו עקב רשלנות בהריון או בלידה, ניתן ליצור עימה קשר בטלפון נייד 0524787850 או במייל: AnatMolson@gmail.com