אירוע מוחי- שבץ מוחי- רשלנות רפואית?

תוכן עניינים

אירוע מוחי– רשלנות רפואית ?

האם הייתה רשלנות רפואית במניעת שבץ מוחי (אירוע מוחי, C.V.A. stroke) ?

שבץ מוחי (ארוע מוחי) נגרם מהפרעה באספקת הדם למוח. הגבלה בזרימת הדם גורמת למצוקת חמצן ומוות של תאים במוח. שבץ נגרם לרוב מתסחיף החוסם עורק המספק דם למוח ולעיתים נדירות יותר מדימום במוח.

שבץ מוחי/ארוע מוחי נגרם ברוב המכריע של המקרים עקב טרשת עורקים (סתימת עורקים) בעורקים של המוח – בדיוק כפי שקורה בעת מחלות לב. מכאן שהתקפי לב ושבץ מוחי הינם ביטוי של אותה מחלה העשויה להתרחש בכל עורקי הגוף הנקראת טרשת עורקים.

אירוע מוחי חולף נמשך בדרך כלל בין 2-30 דקות ורק לעיתים נדירות 1-2 שעות. יכולות לקרות תופעות כמו עיוורון, חולשת איברים ושרירים, סחרחורות, ראייה כפולה, חולשה כללית, אובדן תחושות, אובדן חלקי של שמיעה, דיבור לא ברור, קושי בחשיבה, תנועות לא רגילות, איבוד השליטה על שלפוחית השתן, חוסר שיווי משקל עד כדי נפילה, התעלפות ועוד. בעת אירוע מוחי קל כל התסמינים, הסימפטומים האלה הפיכים גם אם האירועים נוטים לחזור.

ארוע מוחי ונזקיו ארוכי הטווח ניתנים למניעה על-ידי איתור מוקדם וטיפול בגורמי הסיכון העיקריים, ועל ידי פניה לעזרה רפואית באופן מיידי במידה ומופיעים תסמינים של אירוע חד.

בדיקת אולטרסאונד פשוטה המודדת את עובי דופן עורקי הצוואר (IMT) מזהה סיכון מוגבר למחלות לב ולשבץ מוח. הבדיקה מתבצעת ע"י הדגמת עורקי הצוואר בעזרת מתמר אולטרה-סאונד ומדידת עובי דופן העורקים בשיטה ממוחשבת ומדויקת במיוחד. באמצעות הבדיקה ניתן לעקוב אחר התקדמות טרשת עורקים מוקדמת. ניתן להעריך את יעילות הטיפול המניעתי ע"י בדיקה חוזרת, אשר בה נבדק האם קיים שינוי בעובי הדופן לאורך זמן. הבדיקה קצרה ובטוחה, ללא כל צורך בדקירה או במתן תרופה לצורך הבדיקה.

קיימים מגוון טיפולים תרופתיים, התערבויות בצנתור או בניתוח, וכן שינויים באורח החיים המפחיתים באופן ניכר את הסיכון ללקות בארוע מוחי באנשים בסיכון. הטיפול המניעתי במטופלים שכבר לקו בארוע מוחי או ב"מיני" אירוע צריך להיות מותאם לסוג הארוע. לאבחון וברור סיבת השבץ נערכות בדיקות המותאמות לכל מטופל. טיפולים תרופתיים כוללים תרופות המונעות אגור טסיות הדם (כגון אספירין או פלאויקס), מדללי דם (כגון ק ומדין ), מגוון תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, ביתר שומני הדם ובסוכרת.

במטופלים עם הצרות טרשתית משמעותית בעורקי התרדמה (קרוטיס) יש מקום לעתים להתערבות בעורק הצוואר המוצר, בכדי לטפל ברובד הטרשתי המצר את חלל העורק. ההתערבות עשויה להיות ע"י ניתוח (המכונה אנדארטרקטומיה) או בצנתור ופתיחת ההצרות בעזרת תומכן (stent).

הגשת תביעת רשלנות רפואית בנושא אירוע מוחי

קיימות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין איחור באבחון ארוע מוחי מתקרב ואי מניעתו. בכדי להגיש תביעה שכזו יש לפנות אל עו"ד לרשלנות רפואית אשר יאסוף עבורך את כל המסמכים הרפואיים הרלבנטיים, יפנה אל רופא מומחה בתחום הנוירולוגיה לצורך קבלת חוות דעתו הראשונית אם אכן מדובר היה במקרה של רשלנות רפואית ואם כן- יכין כתב תביעה אליו יצרף את חוות הדעת של המומחה. התביעות נמשכות בד"כ בין שנתיים לאברע שנים ובסופן מתקבלים פיצויים הנעים בד"כ בסדרי גודל של מאות אלפים שקלים ועד מיליונים במקרים קשים.

להערכה חינם של סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850, או במייל: [email protected] או בטופס יצירת הקשר

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם