רשלנות רפואית /ברפואה- סטטיסטיקה /נתונים סטטיסטיים

רשלנות רפואית- נתונים סטטיסטיים

דו”ח הוועדה לבחינת הדרכים להקטנת ההוצאה הציבורית בגין תביעות רשלנות רפואית שהוגש בנובמבר 2005 מעלה מספר נתונים מעניינים. במסגרת עבודתה של הוועדה, נערך לראשונה בישראל, מחקר מקיף על היקף תביעות הרשלנות הרפואית בישראל בשנים האחרונות, תוצאותיהן, והיקף הפיצוי שניתן לנפגעים. יחד עם זאת, על אף הגידול במספר תביעות הרשלנות, לא מצא משרד המשפטים לנכון כי יש להגביל בחוק את הפיצוי בגין נזק לא ממוני בתביעת רשלנות רפואית, וכמו כן מתנגד המשרד להגבלת שכר הטרחה של עורכי הדין העוסקים בתחום.

ההוצאה הציבורית על רשלנות רפואית

הסיבה להקמת הוועדה הייתה נתונים במשרד האוצר שהצביעו על עליה ניכרת בהוצאה הציבורית השנתית על תביעות רשלנות רפואית. לפי הנתונים נכון לשנת 2002, מדובר על סכום של 250 מליון ₪ המבטא עליה של 150% מאז שנת 1997. הרשלנות הרפואית מעסיקה את המשרדים הממשלתיים משום שמטבע הדברים הגידול בעלויות הביטוח ובסכומי הפיצויים מכביד על בתי החולים והקופות וגוזל משאבים מהקופה הציבורית המיועדים לשירותי הבריאות.

היקף התופעה

הוועדה הצליחה לאתר ממקורות שונים, 4,559 תביעות של רשלנות רפואית, שהוגשו לבתי המשפט השונים בעשור שבין 1993 לסוף שנת 2002. כמות התיקים הגדולה ביותר שעומדת על 2193 נמצאה כמובן בערכאות בית משפט השלום והכמות הנמוכה ביותר של 241 תיקים, בבית המשפט העליון. כמו כן יש לציין כי הנתונים המתייחסים לביהמ”ש המחוזי המראים על ירידה מפתיעה בהיקף התביעות בשנים 2000-2001 , מיוחסים על ידי הוועדה לשינוי סמכותו של בית המשפט המחוזי, ולא לירידה כללית בהיקף התביעות המוגשות בעניין זה. כמו כן, הדוח מצביע אומנם כי היקף תביעות הרשלנות הרפואית בבתי המשפט עומד על 4% בלבד מכלל תביעות הנזיקין, אך יחד עם זאת, אין להקל ראש בנתון זה, משום שהיקף תביעות הרשלנות הרפואית נמצא במגמה כללית של עלייה.

הדו”ח מצביע כי רוב התיקים בבית המשפט המחוזי בשנים אלו הסתיימו באישור הסכם פשרה. עוד מצוין כי 7% מהתיקים הסתיימו בקבלת התביעה במלואה, וב-9% מהתיקים נדחתה התובענה לגופה. נתון מעניין נוסף הוא ש-6% מהתיקים הסתיימו בדחייה בהסכמה (כלומר הצדדים הודיעו לבית המשפט כי הגיעו למסקנה על דחיית התובענה והם מבקשים לדחותה).

כמו כן, מהנתונים המתייחסים לבית משפט השלום, בולט מאד חלקן של התביעות שהסתיימו בהסכם פשרה (58%), לעומת פסקי דין מלאים (17%, בהם ב-5% התביעה נדחתה וב-5% התביעה התקבלה).

המגמה בפסיקת בתי המשפט

מדוח הוועדה עולה כי מסתמנת בפסיקה מגמה של הרחבת האחריות של בעלי המקצועות הרפואיים והמוסדות הרפואיים בסוגיות משפטיות שונות. כמו כן עולה כי מסתמנת מגמת הרחבה של היצע הכלים הראייתיים המאפשרים את העברת נטל ההוכחה לנתבעים במקרים אלו. לפי נתוני המחקר, בשני שלישים מהמקרים עובדת העברת נטל הראייה לרעתו של הנתבע, והתביעה במקרים אלו מתקבלת. רק בשליש אחד מהמקרים מצליחים הנתבעים להתמודד עם העברת נטל הראייה ולגרום לדחיית התובענה. התוצאה של מגמה זו המרחיבה את אחריותם של בעלי המקצוע והמוסדות היא הגדלת הנטל על הקופה הציבורית.