תשניק סב לידתי – אספיקציה – רשלנות רפואית?

תוכן עניינים

 

עו"ד ענת מולסון טיפלה במקרים רבים של תקני בלידה או אספיקציה. הפיצוי במקרים כאלו בהם נגרמה נכות קשה לתינוק יכול להגיע למיליוני שקלים.

כאשר עובר נמצא במצוקה (תשניק סב לידתי), מתחיל להיות חוסר בחמצן לאיברים החיוניים, ויש ניסיון של העובר להתמודד עם המצוקה, עם העלייה בלחץ הדם, העלייה של הדופק. אפשר להציל אותו אפילו אם הוא נולד ללא דופק, מה שנקרא אפגר 0. כל דקה שעוברת עד שמצליחים להחיותו, הנזק המוחי יהיה יותר גדול.

הסיבות לתשניק לידתי / אספיקציה

כל מצב המוביל להיפוקסיה עוברית, כגון, אי ספיקה שלייתית, קדם רעלת הריון או הפרדות שלייה; במהלך הלידה – לידה היפוקסית ממושכת, לחץ דם נמוך של האם, לידה טראומטית, סמים משככי כאבים או הרדמה, צניפת חבל הטבור סביב מפרקת (למשל הצוואר) או צניחת חבל הטבור מהרחם לכוון פתח הנרתיק וכתוצאה מכך הפעלת לחץ על חבל הטבור וניתוק אספקת החמצן לעובר.

בישראל ובעולם מוגשות תביעות רשלנות רפואית רבות בגין תשניק סב לידתי.

להלן פס"ד בנושא תשניק בלידה והשאלה אם רשלנות רפואית בלידה הובילה לנזק.

ת"א (באר-שבע) 3110/04 – ק’ ע’ ואח’ נ’ שירותי בריאות כללית ואח’מחוזי באר-שבע

1. ק’ ע’ 

2. ק’ מ’ 

נ ג ד

1. שירותי בריאות כללית

2. ק’ ע’ א

בית משפט מחוזי באר-שבע
[02.04.2009]

כב’ השופטת ורדה מרוז

פסק דין

פסק דין חלקי

מבוא

1. התובע מס’ 1 (להלן:"התובע" או "היילוד") נולד בתאריך 1.11.1999. מסע הלידה היה ארוך ומייגע. שעות ארוכות חלפו והלידה לא התקדמה. לקראת סוף התהליך, ניסו לחלצו מרחם אמו באמצעות שולפן (לידת ואקום) ולבסוף, הוא חולץ באמצעות ניתוח קיסרי. מיד לאחר לידתו, התובע אובחן כסובל מנזק מוחי שמקורו בתשניק סב לידתי.

 

כיום, התובע סובל משיתוק מוחין קוודרופלגי ספסטי ומפיגור שכלי קשה.

 

2. המחלוקת הניטשת בין הצדדים, הינה בשאלת המקור לנזק הנוירולוגי הקשה ממנו סובל התובע, האם מומיו נגרמו כתוצאה מתשניק סב-לידתי, שמקורו ברשלנות רופאי בית החולים "סורוקה", החוסה בצל קורתשרותי בריאות כללית (להלן:"הנתבעת"), או שמא, לא דבקה רשלנות בפעולות הצוות הרפואי במהלך הלידה, והנזק נגרם כתוצאה ממקור אחר, שאינו טמון בלידה אלא בפגם גנטי, מטבולי או סיבוך אחר שנוצר במהלך ההיריון, ובאם ייתכן שמקור הנזק משניהם גם יחד?. 

הדיון פוצל בין שאלת האחריות לשאלת הנזק ותחילה, נשמעו הראיות בשאלת האחריות.

הקדמת דברים

3. כאשר בתביעת רשלנות בלידה עסקינן, אשר על פי הנטען, גרמה לתשניק סב-לידתי (היפוקסיה – חוסר חמצן) וכתוצאה, נגרם נזק מוחי ליילוד, על התובע להוכיח שלושה נדבכים והם:

א. כי הנתבעת התרשלה במהלך הלידה.
ב. כי עקב רשלנותה נגרם ליילוד תשניק סב-לידתי.
ג. כי הנזק שנגרם ליילוד הוא כתוצאה מהתשניק.
4.
הגישה הרווחת כיום בקרב המומחים היא, שרק בחלק קטן מהמקרים של שיתוק מוחין יש קשר סיבתי בין תשניק סב-לידתי לבין הנזק המוחי. דהיינו, מרביתם של מקרי שיתוק המוחין, על פי ההערכה כ – 90% מהם, נגרמים כתוצאה מגורמים רבים ומגוונים, כמו פגמים גנטיים או מטבוליים, או סיבוכים המתרחשים במהלך ההיריון, ללא קשר לאירועי הלידה.
עוד מקובל בין המומחים, כי תשניק סב-לידתי מאופיין במספר סממנים, ביניהם אלו המובהקים כדלקמן:
אפגר נמוך בדקות הראשונה, החמישית והעשירית לחיי היילוד.·
חמצת בדם.·
פרכוסים או רפיון שרירים בימים או בשבועות הראשונים שלאחר הלידה·
פגיעה רב מערכתית, כמו פגיעה בכליות או הפרעה בתפקודי קרישה.·
העדר קיומו של כל גורם ידוע אחר, אשר ניתן לייחס לו את גרימת הנזק.·

 

בחינת הסממנים הללו צריכה להיעשות בזהירות, בהינתן העובדה שחלקם אינו בבחינת מדע מדויק. כך האפגר – ציון המגלם את מצבו של היילוד בעשר הדקות הראשונות לחייו ומורכב מסולם המבוסס על חמישה נתונים: נשימה, דופק, צבע, תגובה לגירוי וכוח השרירים וכך אף באשר לערכי החומציות בדם, הנבדקים בבדיקה ביוכימית שמשקפת את מצב החמצן בדם ברגע נתון.

 

בנסיבות אלו, קיים קושי מובנה להגיע לממצאים ברורים וחד משמעיים הנסמכים על הסימנים הללו. הגם שהרפואה מוגדרת כמדע, רחוקה היא מלהיות מדע מדויק ומכאן הקושי הרב להכריע בסוגיות הנושקות בין רפואה למשפט.

 

5. בענייננו, השאלה המונחת על הכף היא, אם התובע נמנה על רוב פגועי המוח – כ- 90% – אשר פגיעתם אירעה במהלך ההיריון, או בשל מחלה גנטית, או שמא, הוא שייך למיעוט, אשר נזקו נגרם כתוצאה מתשניק, ואולי, מקור הנזק, בשניים – תחילתו באירוע הריוני וסופו, שהוחמר, כתוצאה מתשניק שאירע במהלך הלידה?

 

כפי שיובהר, אין חולק, כי עם לידתו, אובחנו אצל התובע מרבית הסימנים המהווים אינדיקציה לקיומו של תשניק סב-לידתי, אשר לטענת התובעים, הגורם לשיתוק המוחין בו לקה. למעשה, ערכי החמצת המטבולית, אשר נמצאו תקינים בדם הטבורי של התובע- מפרידים בין עמדות המומחים הרפואיים מטעמם של הצדדים, באשר לקיומו של תשניק וזיקתו לנזק של התובע, כל זאת, כפוף להוכחת קיומה של רשלנות במהלך הלידה, השנויה אף היא במחלוקת.

אולי גם יעניין אתכם:

העובדות

6. התובעת 2, אם התובע (להלן: "התובעת" או "היולדת"), ילידת 1962, אם ל – 8 ילדים בריאים ובנוסף, עברה 3 הריונות נוספים שהסתיימו בהפלות. התובעת מוגדרת כרב וולדנית מסוג GGMP(GRAND GRAND MULTIPARA). עד לידתו של התובע, כל ילדיה נולדו בלידות וגינאליות. ההיריון דנן היה הריונה ה – 12.

 

7. התובעת נמוכת קומה ומתנשאת לגובה של 1.50 מ’ בלבד. נומך קומתה מלמד על מימדי האגן שלה, אשר מטבע הדברים, הינו צר מידות.

 

8. מהלך הריונה של התובעת היה תקין, למעט סכרת הריון, אשר היתה מאוזנת באמצעות דיאטה. 

בעברה, ידוע על סכרת הריון בשנת 1993, ובהריון נוסף, משנת 1996, נמצא ערך פתולוגי בהעמסת סוכר ומשקל היילוד שם, הגיע ל – 3,620 גרם. 

9. כוולדנית מבכירה ובשל נטייתה לסוכרתיות בהריון, הריונה של התובעת הוגדר כהריון בסיכון גבוה והיא נבדקה פעמיים במרפאת הנתבעת להריון בסיכון גבוה.

מהלך הלידה

 

10. מהלך הלידה מחולק, דרך כלל, לשני שלבים; השלב הראשון מסתיים בפתיחה מלאה של צוואר הרחם והשלב השני מתחיל בפתיחה מלאה ומסתיים בלידת היילוד.

 

כוולדנית מבכירה, תהליך הלידה היה צפוי להיות ארוך והתקדמות קצב פתיחת צוואר הרחם היה הצפוי להיות איטי, בקצב של 1.5 ס"מ בכל שעה. שלב הלידה השני היה צפוי להימשך כשעה. 

11. ביום 1.11.99 בשעה 03:00, בשבוע ה- 40 להריונה, הגיעה התובעת לבית החולים, עקב הופעת צירי לידה. עם הגעתה, היא נבדקה בדיקה וגינאלית ונמצא, שהעובר במצג ראש עם מחיקה מלאה של צוואר הרחם, פתיחה של 4 ס"מ וגובה הראש נמצא ב– S-3 בתעלת הלידה.

 

12. תעלת הלידה מכונה "ספינה" (מסומנת באותS ) ומצויה במישור האמצעי של האגן הגרמי. היא מחולקת ל – 6 חלקים (חלוקה דימיונית), החל מקו הגבול העליון של תעלת הלידה, המצוי בגובה של 3 ס"מ ומסומן 3-S דרך בסיס האגן המסומן 0=S וכלה ב- 3+S – הוא קו הלידה. עם התקדמות הלידה, ראש העובר מתקדם במורד תעלת הלידה מעמדה של מינוס 3 (3-S) דרך עמדת מינוס 2 (2-S), מינוס 1 (1-S), האפס (S=0) ומשם לקו הלידה המצוי בעמדה +3 (ראה עמ’ 8 לסיכומי התובעים). 

13. בבדיקת אולטרסאונד שנערכה לתובעת, משקלו של העובר הוערך בכ- 3350 גרם. ידועה אפשרות לסטייה בהערכת המשקל של עד 20%.

 

ה-"פרופיל הביופיזיקלי" של העובר, בגדרו נבדקות תנועות הנשימה שלו, מתח השרירים, כמות מי השפיר וניטור קצב הלב- נמצאו תקינים. (ראה חוו"ד פרופ’ א’ שנפלד). 

14. מהלך הלידה, החל מהשעה 04:15 ועד לשעה 13:25 תועד בטופס "מהלך הלידה" (להלן: "דף המעקב").

 

העיון בו מלמד על מהלך איטי ומייגע של הלידה, הרבה מעבר לזמן הצפוי. במהלך הלידה נצפו האטות רבות בקצב פעימת לבו של העובר:

החל מהשעה 04:40 הופיעו במוניטור, מפעם לפעם, האטות בקצב פעימות לב העובר.·
עד לשעה 06:50 נרשמו צירים "מרוחקים" ו"לא סדירים" וכן, "האטות משתנות". ניתנה לתובעת הוראה לבצע גירוי עצמי של פטמת השד, לצורך הפרשת הורמון המגביר את התכווצויות הרחם.·
בשעה 07:00 הוכנו מנות דם עבור התובעת, למקרה שתיזקק לניתוח. ה"האטות משתנות" המשיכו.·
בשעה 08:10 ביקשה התובעת לסיים את הלידה בניתוח קיסרי. בקשתה הושבה ריקם. פעם נוספת נרשמו האטות משתנות.·
בשעה 11:30 נרשמו האטות משתנות בדופק העובר.·
בשעה 12:00 נמצאה פתיחה של 9 ס"מ והראש אותר ב – S-2.·
בשעה 12:25 נרשמו האטות משתנות נוספות.·
בשעה 13:05 הופסקה פעולת המוניטור, הגם שלא ברור על שום מה, שכן הדבר לא צוין בדו"ח המעקב.·
בשעה 13:25 נרשם בדו"ח המעקב "האטות עמוקות וממושכות", "בפתיחה גמורה", ראש ב-0=S, 1-S כמו כן, נרשם על העברתה של היולדת לניתוח קיסרי, לאחר כישלון השמת CAP של שולפן.·
מהשעה 12:25 עד לשעה 13:25 לא נרשם מאומה בדו"ח המעקב. ידוע, כי במהלך השעה הזו, בזמן מדויק שאינו ידוע, נעשו ניסיונות לשלוף את העובר מרחם אמו בלידת ואקום, שלא צלחו.
התובע נולד בשעה 13:45 במשקל 3,930 ₪ (נתונים אלו לא מופיעים בדף המעקב).

15. ההחלטה על הפסקת ניסיון לידת הואקום והעברת היולדת לניתוח קיסרי דחוף, התקבלה על ידי ד"ר דוקלר (עד הנתבעת), רופא בכיר בחדר הלידה, אשר ציין בשעה 13:25 בדו"ח המעקב: "נרשמו האטות עמוקות וממושכות בפתיחה גמורה, ראש ב 0=S, 1-S" וכ]
]>

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם