נזק עצבי (פגיעה עצבית) בעקבות ניתוח בקע?

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
לפני כבוד השופטים: מ’ מזרחי, י’ נועם, כ’ מוסק
30 באוקטובר 2012
ע”א 13446-04-12

המערער
אלפאקיה מוחמד סברי

נגד
המשיב
בית החולים אוגוסטה ויקטוריה

פסק-דין

1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב’ השופטת יעל ייטב), שבו נדחתה תביעת המערער לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו, עפ”י הנטען, כתוצאה מטיפול כושל ורשלני במהלך ניתוח ולאחריו.
°
2. בית משפט קמא קבע, כי לא הוכח קיומו של נזק בעקבות הניתוח, בציינו שגרסת המערער בדבר הנזק שנגרם לו, אינה אמינה. בית המשפט הדגיש, כי עיון בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט (שמצא לכל היותר נכות בשיעור 5% מחמת הספק), מלמד שההפרעה שבה מדובר הִנה לכל היותר הפרעה תחושתית, כאשר המומחה הבהיר, כי לא מצא במהלך הבדיקה כל נזק אורגני, שכן הבדיקה הנוירולוגית הייתה תקינה, וכי לא תתכן הפרעת תחושה בצורת “צינור” כפי שתיאר התובע, כמו-גם הפרעה תחושתית בעכוז.
בית המשפט הוסיף, כי גם אם יש לקבל טענת המערער, לפיה נותרה לו בעקבות הניתוח בעיה תחושתית, אין הדבר מלמד על רשלנות מצד המשיב, ובפרט כאשר לא הוגשה מטעם המערער חוות דעת רפואית המעידה על רשלנות. כמו-כן, לא הוכחו תנאים להיפוך נטל הראיה, כאשר הנזק הנטען אינו מתיישב יותר עם התרשלות מצד המשיב מאשר עם האפשרות שנקט זהירות סבירה.
— סוף עמוד 1 —
בית המשפט אף דחה טענת המערער להיעדר הסכמה מדעת, בשל אי-קבלת הסבר הולם לגבי סיכוני הניתוח. הטענה נדחתה על יסוד עדות המנתח, לפיה הוסברו הסיכונים כמקובל. המנתח אישר שלא הסביר למערער על הסיכון לפגיעה עצבית, מן הסיבה שהסיכוי להתממשותה הוא נמוך ביותר. המנתח גם הסביר שמעולם לא נתקל בתופעה של נזק עצבי בעקבות ניתוח בקע, בעיקר כיוון שהניתוח נעשה באזור מרוחק ממיקומם של העצבים, וההסתברות לנזק כזה נמוכה. בית המשפט הוסיף וציין, כי חובת מסירת המידע למטופל אינה מטילה חובה לציין מידע רב ומורכב בדבר השלכות נדירות. עפ”י קביעת בית המשפט, המידע הרלבנטי נמסר במלואו.
בית המשפט הוסיף ודחה את הטענה שהמנתח לא היה בעל רישיון לעסוק ברפואה במדינת ישראל, בהסתפקו בעדות המנתח כי בעת הניתוח היה לו רישיון זמני לעסוק ברפואה בישראל. בעניין זה ציין בית המשפט, כי המשיב הפנה לרישומים המעידים על האישור הזמני וכי המנתח העיד לעניין פרטי הכשרתו ולגבי קבלת הרישיון הזמני, ועל יסוד הסברים אלו קבע שהיה למנתח רישיון זמני.
מסקנת בית המשפט הייתה אפוא כמסקנת המומחה הרפואי, כי ספק אם קיימת נכות, וככל שהיא קיימת – ספק אם קיים קשר סיבתי בינה לבין הניתוח, ולכן דין התביעה להידחות.
3. בערעור נטען, כי טעה בית המשפט בקובעו שלמערער לא נגרם נזק, ובדבר אי-העברת נטל ההוכחה והבאת הראיות. עפ”י הנטען, לא ניתן הסבר כלשהו לנזק העצבי שנגרם למערער, ובמצב דברים זה הנטל עבר למשיב.
עוד נטען, כי בית המשפט לא נתן משקל ראוי לעובדה שהמנתח אינו בעל רישיון לעסוק ברפואה בישראל. עפ”י הנטען, היה על המשיב להראות במסמכים בכתב שהיה לו רישיון הולם, ודי באי-הצגת רישיון כזה לבסס טענת רשלנות.
כמו-כן נטען, כי כדי שהניתוח לא יחשב לתקיפה, על החולה לחתום על טופס הסכמה לטיפול, זאת לאחר מתן הסבר נאות; ובמקרה זה לא עוגנה הסכמת המטופל במסמך הכולל את “תמצית ההסבר שניתן למטופל”.
4. דין הערעור להידחות. כטענת המשיב, התביעה נדחתה בשל היעדר הוכחת נזק ואי-הוכחת קשר סיבתי בין הניתוח לבין הנזקהנטען עלידי המערער. מדובר בקביעות עובדתיות שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן. נוסיף, כי כדי לעמוד בתנאי
— סוף עמוד 2 —
שנקבע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין, יש להראות שנגרם נזק כתוצאה מהניתוח, ומשלא הוכח הנזק כאמור ברי שלא היה בידי המערער ליהנות מהיפוך נטל הראיה.
אשר לטענה בדבר אי-הוכחת הרישיון הזמני של הרופא נציין, כי בנסיבות העניין נחה דעתנו שהיה בידי בית משפט קמא להשתכנע לאור ההסברים שניתנו ע”י ד”ר שאפי בעדותו, שקיבל רישיון זמני ודי בו לצורך ביצוע הניתוח. עפ”י עדותו, רישיון זה ניתן לו לאחר שעבר את המבחנים הדרושים, ויותר מאוחר אף קיבל רישיון קבע.
אשר לטענת היעדר הסכמה מדעת, עפ”י קביעת בית משפט קמא (שהיא קביעה עובדתית שבאה לאחר שמיעת עדויות), קיבל המערער הסברים לגבי הסיכונים הסבירים בניתוח, ולכן לא הייתה פגיעה באוטונומיה. מכל מקום, כאשר לא הוכח נזק הקשור סיבתית לניתוח, ממילא אין חשיבות למתן הסבר בדבר נזק זה או אחר, שכלל לא הוכח.
לאור האמור, אנו דוחים את הערעור.
המערער ישלם למשיב הוצאות הערעור ושכ”ט עו”ד בסכום כולל של 15,000 ₪.
הגזברות תעביר למשיב, באמצעות בא-כוחו, את הפיקדון שהפקיד המערער, זאת על חשבון פסיקת ההוצאות ושכ”ט עו”ד.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לבאי כוח הצדדים.
5129371
54678313ניתן היום, ט”ובחשון תשע”ג, 31 באוקטובר 2012, בהיעדר הצדדים.
מרים מזרחי, שופטת
יורם נועם, שופט
כרמי מוסק, שופט
מ’ מזרחי 
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה