דחיית תביעה על רשלנות רפואית בניתוח ביופסיה (FNA) מהצוואר

תוכן עניינים

בית משפט השלום בתל אביב – יפו
08 אוגוסט 2012
ת"א 33590-07 שרגורודסקי מיכא נ' קופת חולים הכללית של העובדים בא"י בפני
כב' סגן הנשיא השופט אליהו קידר
תובע
1. שרגורודסקי מיכא
נגד
נתבעת
1. קופת חולים הכללית
פסק דין לפני תביעה שעניינה הרשלנות הרפואית נטענת בנוגע לביצוע ניתוח ביופסיה (FNA) מהצוואר.
התובע יליד 1973, הנדסאי אלקטרוניקה במקצועו. סבל מנפיחות בצוואר עובר לפנייתו אל רופאי הנתבעת. על כן, בתאריך 27/6/04 פנה התובע לד"ר קמינסקי לבדיקה- בתלונות על כאבים ונפיחות בצוואר. ד"ר קמינסקי מצאה בבדיקתה כי התובע סובל מנפיחות בבלוטת רוק תת לסתית משמאל והפנתה את התובע לבדיקת ביוכימיה והמטולוגיה וכן להתייעצות עם מומחה א.א.ג. ולמכון רנטגן. תוצאות בדיקת סונר בית השחי והצוואר הדגימה מספר רב של בלוטות לימפה, הגדולה מהם:4 ס"מ ורובם בצורה שאינה תקינה. ביום 29.6.04 בוצעה הכנה ל FNA ובאותו יום בוצעה בתובע בדיקת הביופסיה כמור מהצוואר. טענות התובע בכתב התביעה:
התובע טוען כי לא תועד כהלכה ביצוע הליך הניקור על ידי ד"ר קמינסקי, אלא רק בדיעבד נכתבו ממצאי הבדיקה הגופנית ללא אזכור של מהלך הבדיקה. על פי תעודה רפואית מיום 29.6.04 תועד כי לתובע בוצעה בדיקת ניקור בקשרים בצוואר משמאל והחומר נשלח לבית החולים "מאיר". על פי התעודה נימוש גוש מוגדר יחסית בצוואר העליון משמאל מתחת לזווית הלסת התחתונה משמאל. לא נימושה הגדלה של קשרי הלימפה כפי שזו תוארה באולטרא סאונד של האונה הימנית של בלוטת המגן. על פי רישום במרפאה מיום 30.6.04 הופנה התובע על ידי ד"ר פרידמן לביצוע בדיקת CT צוואר ללא חומר ניגוד וכן לבדיקת מיפוי בלוטת המגן. על פי הרישום בתיעוד הרפואי מתעד ד"ר פרידמן כי התובע סובל חמישה ימים מחום והזעות לילה וכי התובע עבר ביופסיה. — סוף עמוד 1 —
התובע מצביע גם על תיעוד רפואי מיום 5/7/04 שניתן על ידי ד"ר פרידמן לפיו התובע סובל מזה שבועיים לפחות מנפיחות, גוש בצוואר משמאל מלווה בחום, חולשה והזעות לילה. שם נכתב גם כי: "לפני כשבוע נלקח לתובע בדיקת ביופסיה והחומר נשלח לפתולוגיה בבית חולים מאיר אבד". על פי תעודת חדר מיון מיום 5/7/04 עולה כי התובע ביצע בדיקת ניקור FNA אך התשובה אינה בנמצא. על פי אבחנה שנכתבה על ידי רופא א.א.ג התובע סובל מלמפיודנוסתיה זיהומית והמלצתו לבצע סורולוגיה ל- EBV מחלת הנשיקה ול- CMV וכן לבדוק גורמים אחרים ללמפדיניטים. וגם בתעודת חדר המיון נכתב: "ולאחר מכן FNA התשובה אינה נמצאה". התובע טוען כי הבדיקה כאמור אבדה.
התובע טוען כי בתיעוד הרפואי נכתב כי ניתנה תשובה טלפונית ביום 6/7/04 מאת ד"ר רוכוורגר כי יש חשד כי התובע סובל ממחלת ההודג'קין. בוצע בירור לגבי תוצאות בדיקת הניקור ונמסר לו כי הבדיקה ו/או התוצאות אבדו וכי מחר תהיה תשובה סופית. כאשר התובע שמע את החשד כי מחלת הסרטן מקוננת בו הוא נכנס ללחץ ומצבו הנפשי התדרדר שכן הוצג בפניו מצג כי ימיו ספורים. התובע הוחתם ביום 6.7.04 על טופס הסכמה לניתוח לכריתת חלק מהבלוטה בצוואר לצורך בדיקה פתולוגית. ביום 7/7/04 הוכנס התובע לניתוח בהרדמה כללית לשם הוצאת חלק מהגוש לשם ביצוע ביופסיה. על פי גיליון הניתוח בוצע חתך רוחבי בצוואר עליון משמאל, בוצעה הפרדה על פני שכבות, נמצאו קשרי לימפה מוגדלים, נלקחה דגימה מבלוטת הלימפה ובוצעה סגירה של האזור המנותח.
התובע טוען כי, נוכח כך שבוצע בו ניקור, הניתוח היה מיותר והוא בוצע אך בשל מחדל הנתבעת אשר איבדה את חומר הבדיקה או את תוצאותיה כמו כן התובע טוען כי יכול היה להימנע גם מתקופת האשפוז, וזאת לו היו עורכים לתובע בדיקות דם כדי לברר את סיבת חומו והזעות הלילה והנפיחות בצוואר וכן לו היו בודקים את דגימת הניקור ולא היו מאבדים אותה.
התובע טוען כי הוא נותח על בסיס החשד למחלת ההודג'קין לאחר בדיקת ניקור, ושישה ימים קודם נתן בדיקת דם, אולם לא צוין כי דם נלקח ממנו ולא צוינו תוצאות הבדיקה וכן על פי המסמך לא נמצאו סימנים לגידול, ואובחן כי מדובר בסימנים תגובתיים לדלקת.
התובע טוען כי במכתב מיום 8/7/04 נכתבו בו ממצאים שהתגלו לתובעת רק לאחר חמישה ימים מיום הפקת המכתב, צוין כי התובע עבר בדיקת דם ביום 1/7/04 אך הפענוח נעשה ביום 1/7/04 וביום 12/7/04 ועל כן לא ברור לתובע כיצד יכולה הייתה הנתבעת לציין ביום
— סוף עמוד 2 —
8/7/04 את תוצאות הבדיקה שהופקו חמישה ימים לאחר מכן- על כן טוען התובע לזיוף במסמך. התובע טוען כי במהלך כל התקופה סבל מהזעות ומחום ורופאי הנתבעת לא הצליחו לאבחן את מקור התופעות. לאחר הניתוח סבל התובע מהפרשות מוגלתיות מכאבים בזמן הבליעה . נאלץ להוציא התפרים ולהיות במעקב רפואי.
התובע טוען כי רק ביום 1/8/04 אובחן כסובל ממחלת הנשיקה ואין לו כלל את מחלת ההודג'קין. התובע טוען כי הנתבעת התרשלה כלפיו בכך שלא אבחנה כראוי את מחלתו וביצעה בו טיפולים חודרניים לשווא. התובע יטען כי הנתבעת לא ביקשה את הסכמתו לביצוע בדיקת הניקור, לא ביצעה בדיקות דם ולא פעלה בסבירות רפואית נדרשת.
התובע טוען כי הנתבעת ביצעה בו מעשי תקיפה משביצעה בו טיפולים מיותרים וכן הוא טוען לפגיעה באוטונומיה. התובע טוען כי הנתבעת התרשלה בפענוח תוצאות, באיבוד הבדיקה שביצע בהתבסס על שיחה טלפונית בוצע בו ניתוח ובאי הפעלת שיקול דעת רפואי סביר בנסיבות העניין. התובע טוען כי במהלך כל הזמן הזה לא קיבל כל טיפול בגין מחלת הנשיקה ממנה סבל.התובע מבקש בתביעתו כי בית ה משפט יפסוק לו פיצויים עונשים בגין רשלנותה של הנתבעת וכן בעבור הפסדי השכר בעבור החודשיים בהם לא עבד וכן בעבור הוצאות נסיעות והוצאות נלוות. טענות ההגנה:
הנתבעת טוענת כי בדיקת ה-FNA לא אבדה כלל והייתה בידיעת הרופאים המטפלים ותוצאות הבדיקה אכן הראתה כי מדובר כנראה בחשד למחלת ההודג'קין ועל כן הומלץ לעשות בדיקת ביופסיה. הנתבעת טוענת כי רופאיה כלל לא התרשלו ופעלו על פי שיקול דעת רפואי סביר.
הנתבעת מבקשת כי התביעה תידחה על הסף- התובע לא תמך את תביעתו בחוות דעת רפואית כנדרש ולמעשה לא צרף חוות דעת כזו. בהעדר חוות דעת רפואית לתמיכה בטענות הרפואיות שמעלה התובע בכתב תביעתו , וזאת בניגוד לתקנה 127 ותקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984. מסכת הראיות שעמדו בפני בית משפט זה: חקירת התובע:
— סוף עמוד 3 —
העיד כי חש בכאבים ונפיחות בצוואר בסמוך לסוף חודש יוני 2004, בתאריך 27, חש בנפיחות בצוואר בצד שמאל, כאבים בכתפיים, חולשה, הזעות בלילות חום נמוך שלאטו עלה. הגוש גם היה גלוי לעין והיה ניתן לראות כי הייתה נפיחות בצוואר. על כן פנה לרופאת המשפחה. ולאחר בדיקה אצלה הופנה לרופא א.א.ג. שלמחרת הבדיקה ביקר אצל ד"ר קמינסקי רופאת א.א.ג. . האחרונה הפנתה אותו לאחר בדיקתה לבדיקת אולטרא סאונד. את בדיקת האולטרא סאונד ביצע יום למחרת ההפניה. ויום לאחר מכן שב אליה עם התוצאות.
באותו יום ביצעה לו את הבדיקה הציטולוגית FNA באמצעות מזרק דק הוציאה חומר במקום שהייתה הבלוטה. התובע העיד כי מדובר היה בבדיקה כואבת. לאחר מכן החומר נשלח למעבדה. ידע כי מדובר בבדיקה שתכליתה לבדוק במעבדה את החומר שנשאב ושזו תהיה בדיקה כואבת. למחרת העיד כי הלך לד"ר פרידמן, רופא משפחה, וביום 1.7.04 ביצע בדיקות דם. רופא המשפחה אמר כי הבדיקה של ד"ר קמינסקי אבדה ועליו לפנות למיון.
התובע העיד כי ד"ר רוכנווגר טלפן למעבדה בנוכחותו. התובע העיד לעניין השיחה הטלפונית ששמע כי: "אני לא שמעתי מה הוא דיבר בטלפון, הוא אמר לי: אמרו לי תיסע מהר למאיר בשביל שיעשו לך ניתוח, יש חשד לסרטן. הוא אמר תיסע לבית החולים , צריכים לעשות לך ניתוח, צריך לעשות לך מהר, יש חשד להודג'קין" (פרוטוקול 31/1/2011 עמוד 46 ש' 17-23). על כן אושפז ב-6/7/04 ונותח ביום 7/7/04. התובע העיד כי אינו יכול לדעת אם הרופאים ביררו את תשובות הבדיקה או לא רק ידע כי אין מסמך כתוב לפניהם. תצהיר ד"ר מרינה קמינסקי: רופאת א.א.ג בקופת חולים כללית
הצהירה כי התובע הגיע למרפאתה ביום 28.6.04 בעקבות הפנית רופאת משפחה. בבדיקתה מצאה גוש רך, נע במישוש ללא מעורבות של עור בצוואר עליון אמצעי משמאל בלוטות הרוק הפרישו רוק ולא נמושה אבן ברצפת הפה. הפנתה את התובע לבדיקת אולטרא סאונד ולמחרת הוא חזר אליה עם תוצאות הבדיקה אשר הדגימה מספר רב של בלוטות לימפה כאשר הגדולה ביניהן היתה 4 ס"מ , רובם בצורה לא תקינה. כמו כן נמצא קשר 0.5 ס"מ באונה ימנית של התירואיד. באותו ביקור הצהירה כי ביצעה אנדוסקופיה פיבר אופטי .
הצהירה כי הממצאים בבדיקה הקלינית וכן בבדיקת האולטרא סאונד העלו מיד חשד מדאיג לגידול בצוואר הואיל והם מהווים ממצאים חריגים ומדאיגים . בנסיבות כאלה יש לבצע בדיקת FNA. ביצעה הבדיקה לאחר מתן הסבר והסכמת התובע. — סוף עמוד 4 —
הצהירה כי בדיקת FNA היא בדיקה פשוטה המבוצעת במרפאה למעשה מדובר על ניקור הבלוטה לצורך שאיבת חומר מהמקום החשוד . החומר נשלח למעבדה לפענוח. מדובר בבדיקה אשר אינה שונה במהותה מבדיקת דם .
הצהירה כי ממצאים של צבר בלוטות הלימפה בצוואר, חד צדדי המלווה בכאבים בכתפיים ללא כאבי לוע או חום בהתחשב בגילו של התובע העלה חשד לתהליך גידולי ואינו אופייני למחלת הנשיקה בשלב ראשוני זה. בנוסף, הצהירה כי גם אם הייתה מבצעת בדיקת דם לבירור מחלת הנשיקה הרי בשלבים מוקדמים אלו תוצאות הבדיקה לא היו יכולות להיות חד משמעיות ועל כן ממילא היה צורך לבצע את בדיקת ה- FNA נוכח החשד לגידול. הראיה לכך היא כי תוצאות הדם מבדיקת דם מיום 1.7.04 התקבלה תשובה שלילית בבדיקה הבודקת מחלת הנשיקה. חקירת ד"ר קמינסקי:
העידה באשר להליך שליחת הבדיקה למעבדה: כי לאחר לקיחת החומר היא מוציאה סלייד עליו כתובים פרטי החולה והכל נכנס לשקית עם טופס נלווה. את השקית נותנת לאחות אשר אמונה על שליחתה למעבדה. העידה כי ראתה את התובע פעמיים, פעם ביום 28.6.04 אז שלחה אותו לבדיקת אולטרא סאונד ופעם ביום 29/6/04 באותו יום ביצעה בדיקת FNA וכן בדיקה אינדיסקופית עם סיב אופטי ושלחה אותו לצילום חזה ויותר מכך לא ראתה אותו. העידה כי היא לא המשיכה את הטיפול כי הייתה בהיריון מתקדם אבל רופא אחר במרפאה המשיך הטיפול. העידה כי החומר שנשאב היה תאים בודדים ובדיקה זו אמינה ואינה מסובכת מבדיקת דם . ההסכמה התקבלה בעל פה מהתובע לא נעשה דבר ללא הסכמת התובע. העידה כי התובע כגבר צעיר הגיע אליה עם בלוטות חד צדדיות מקרינות לכתף ללא חום ללא סימני דלקת, עשתה לו בדיקה גופנית ולא נמצאו סימני דלקת בשום מקום – על כן לא עלה החשש כי מדובר במחלה זיהומית בשלב הזה של האבחנה המבדלת. סבורה כי אם לא הייתה מבצעת את הניקור הייתה מתרשלת. העידה כי פגשה את התובע ב-16/7/04 לאחר הניתוח. העידה כי בדיקות דם בשלב הראשון אינן מורות על מחלת הנשיקה גם אם אדם חולה במחלה זו. העידה כי אם התובע היה מגיע אליה עם חום גבוה, כאבי גרון, שקדים מוגדלים עם תפליט מוגלתית עליהם ובלוטות לימפה צוואריות דו צדדיות – הייתה בהחלט שו] ]>

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם