סרטן המעי הגס- רשלנות רפואית

תוכן עניינים

רשלנות רפואית באבחון סרטן המעי הגס

להערכה חינם של סיכויי ושווי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון שפרטיה משמאל

סרטן המעי הגס והחלחולת הינה המחלה הממארת השנייה בשכיחותה בקרב גברים ונשים בישראל, הימצאותה גבוהה יותר בקרב גילאי 50 ומעלה.
כ – 3,200 אנשים מאובחנים  בישראל מדי שנה כחולים סרטן המעי הגס.

אבחון מוקדם בשלבים טרום סרטניים והסרת גידולים שפירים (פוליפים) במעי הגס באמצעות קולונוסקופיה, יכולים למנוע את היווצרות המחלה הסרטנית ולהקטין את מימדי המחלה והתמותה כמעט לחלוטין.

ל- 1 מכל 4 מבוגרים בגילאי 50 ומעלה, יש כבר גידול שפיר, פוליפ אחד או יותר. פוליפים נמצאים בדרך כלל על דפנות המעי הגס והחלחולת, רק במצב נדיר הנקרא:" familial polyposis " קיימת תופעה של ריבוי פוליפים.

סוגים מסוימים של פוליפים מגדילים את הסיכון לפתח סרטן. במידה והחולה אינו מטופל בהקדם, עלול להופיע אצלו סרטן של המעי הגס והחלחולת.
הבעיה היא שגידולים שפירים אינם שולחים אותות אזהרה ולכן חשובה המודעות לקיומם והסרתם לצמיתות מבעוד מועד.

המעי הוא חלק ממערכת העיכול והוא כולל שני חלקים : המעי הדק והמעי הגס. אורכו של המעי הגס כמטר וחצי והוא מורכב מהכרכשת (colon) ומהחלחולת
(rectum). כאשר המזון נבלע , הוא נדחף דרך הושט אל הקיבה ועובר אל המעי הדק. רוב חומרי המזון נספגים במעי הדק, ומה שנותר, מאוחסן והופך לריכוז של צואה במעי הגס ומשם עובר לחלחולת (רקטום). כשהלחץ בחלחולת חזק דיו יש רצון לריקון המעיים דרך פי הטבעת.

כמעט כל מקרי סרטן המעי מופיעים במעי הגס ופחות במעי הדק.

הסיבות המדויקות למחלה עדיין אינן ברורות, עם זאת, מחקרים מעידים על מספר גורמים המעלים את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת.

תורשה: היא אחד הגורמים העיקריים לגידולים שפירים (פוליפים) במעי הגס והחלחולת, אשר עלולים להתפתח לגידולים סרטניים. במקרה זה. כאשר קיימת הסטוריה משפחתית, הסיכון לחלות במחלה מגיע לכדי 1:10. היסטוריה משפחתית מתייחסת לקרוב בדרגת קרבה ראשונה (אב, אם, אח, אחות או ילדים).

גיל: שכיחות המחלה עולה עם הגיל. המחלה שכיחה יותר בבני 50 ומעלה, עם זאת, מתגלים לעיתים רחוקות גם חולים צעירים ואפילו בני נוער.

הרגלי תזונה: מאכלים עתירי שומן והרגלי תזונה שגויים יכולים להשפיע על התפתחות המחלה.

היסטוריה רפואית אישית: מחקרים מראים כי נשים עם היסטוריה של סרטן ברחם ובשחלות או בשד נמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן של המעי הגס והחלחולת. בנוסף, מי שכבר חלה בסרטן זה נמצא בסיכון מוגבר לפתח את המחלה שוב.

קוליטיס כיבי: Ulcerative colitis הוא מצב שבו הרקמה שמצפה את דפנות המעי הופכת מודלקת. אדם שחולה במחלה זו נמצא בסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת.

גם אם יש לאדם אחד מגורמי הסיכון או יותר, אין פירושו של דבר שיחלה בוודאות. מומלץ בכל מקרה להתייעץ עם הרופא המטפל.

מהן התופעות המחייבות אבחון רפואי?

דימום בצואה: יציאה דמית בהירה או מאד כהה.
שינוי בהרגלי פעולת המעיים: שינוי ביציאות, שלשול ו/או עצירות המופיע לסירוגין ללא סיבה ונמשך לאורך זמן וללא סיבה ברורה. לעיתים מלווה תחושה של התרוקנות לא מלאה לאחר יציאה.
כאבי בטן קבועים: כאבי בטן חדשים חוזרים ונשנים הגורמים לתחושה כללית של אי נוחות. גאזים מכאיבים, תחושת מלאות, והתכווצויות בבטן. יש לשים לב לכך שרבים פונים לרופא באחור מאחר ומתייחסים לכאבי הבטן כ"תופעה של הגיל".
אנמיה: דמום הרקמה הסרטנית לחלל המעי עלול לגרום לאנמיה, חוסר בדם.
ירידה בלתי מוסברת במשקל: המלווה בתחושת עייפות מתמדת ויתכן גם בהקאות.
במקרה של תסמינים אלו או אחרים יש לפנות מיידית לרופא/ה שלך.

בדיקות לגילוי סרטן המעי הגס:

* קולונוסקופיה: היא הבדיקה המומלצת ביותר על ידי איגוד רופאי גסטרו בישראל, לגילוי מוקדם ומניעת סרטן המעי הגס. הבדיקה מתבצעת על ידי החדרת סיב פייבראופטי שבראשו מצלמה זעירה. הקולונסקופיה מאפשרת לרופא להתבונן מקרוב במעי לכל אורכו, לאבחן ובמקום להסיר גידולים שפירים (פוליפים) במידה ואלה קיימים. הבדיקה מהימנה ביותר ומבוצעת במכוני הגסטרואנטרולוגיה.

בדיקת דם סמוי בצואה: לעיתים גידולים ממאירים או שפירים יכולים לדמם. באמצעות בדיקת מעבדה, בדיקת הדם הסמוי, ניתן לאתר כמות דם זעירה בצואה שעלולה להחשיד בקיומם של פוליפים או גידולים ממאירים. במידה ותשובת הבדיקה חיובית יש לבצע בדיקת קולונוסקופיה לצורך אבחון מדוקדק יותר וטיפול.

קולונוסקופיה וירטואלית: הינה בדיקת הדמיה, באמצעות סורק טומוגרפיה ממוחשבת (CT), שמטרתה לאבחן פוליפים במעי הגס. שיטה חדשה זו עדיין בשלבי למידה ראשוניים בארץ.

סימנים להתפתחות סרטן המעי יכולים לכלול חולשה, כאבי בטן, עצירות מתגברת או דם ביציאה.
אבחנה חד משמעית של גידול במעי הגס נעשית בקולונוסקופיה. לאחר האבחנה מבצעים בד”כ CT של הבטן על מנת להעריך את שלב הגידול.
בסרטן המעי הגס ניתן להבחין בחמישה שלבים עיקריים:

שלב טרום סרטני
– כאשר ישנו ממצא של פוליפ ובביופסיה אין התמרה סרטנית.
שלב 1 – גידול המוגבל לאזור רירית או תת-רירית של דופן המעי.
שלב 2 – גידול המוגבל לדופן החיצוני של המעי.
שלב  3– כאשר ישנה מעורבות של בלוטות למפה סביב אזור הגידול.
שלב 4 – גידול ששלח גרורות לאיברים אחרים.

תביעת רשלנות רפואית על איחור בגילוי סרטן המעי הגס:

אם רופא המשפחה של קופ"ח לא היפנה אותך לגסטרואנטולוג (מומחה בדרכי העיכול) או התעלם מתלונותיך או לא היפנה לבדיקות מתאימות ועקב כך נתגלה הסרטן במעי הגס בשלב מאוחר מזה בו אמור היה להתגלות, ייתכן וקמה לך עילה לתביעת רשלנות רפואית. לעיתים הרשלנות היא של מומחה גסטרואנטולוג בעצמו אשר לא פירש נכון את ממצאי הבדיקות.

במקרה כזה עליך לפנות אל עו"ד לרשלנות רפואית אשר יבחן את נסיבות המקרה ויעריך את סיכויי תביעתך. לאחר בדיקה ראשונית זו של עורך דין, תיעשה בדיקה יסודית יותר באמצעות חוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום אונקולוגיה או גסטרואנטולוגיה ואשר לאחריה יולחט סופית אם יש מקום להגשת תביעת רשלנות רפואית. במידה וכן, עורכי דין לרשלנות רפואית יטפלו בתביעתך באחוזים מן הפיצוי אשר ישיגו עבורך.

לשאלות או להערכת סיכויי תביעתך, ניתן ליצור קשר עם עו"ד ענת מולסון המייצגת מאות נפגעי רשלנות רפואית, בטלפון: 0524787850 או במייל: [email protected] או באמצעות הטופס שבראש העמוד מצד שמאל

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות יש למלא את הפרטים הבאים או לחייג 8517*

שיתוף

עו״ד ענת מולסון

בעלת תואר ראשון במשפטים. עוסקת בתחום רשלנות רפואית מעל 25 שנים. מרצה בכנסים בתחום הרשלנות הרפואית. בוגרת השתלמות ברפואה למשפטנים באונ' ת"א. חברת האגודה לזכויות החולה. שותפה במשרד נבו מולסון העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלבד. רוב המקרים בהם מטפלת הם רשלנות בזמן הריון, לידה, ניתוחים ואבחון מחלות. לא גובה שכר טרחה מראש, אלא רק בסוף התביעה ורק אם זוכה. השיגה פיצויים של מאות מיליוני שקלים ללקוחותיה.

להערכת סיכויי ושווי תביעתך ללא התחייבות ע"י עו"ד ענת מולסון, יש למלא את הפרטים הבאים או להשאיר לה הודעה בטלפון 8517*

עשוי לעניין אתכם